סֵמֶל
יוניונפדיה
תִקשׁוֹרֶת
 Google Play כעת ב-
חָדָשׁ! הורד יוניונפדיה במכשיר אנדרואיד שלך!
חופשי
גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
 

הלכה כבתראי

מַדָד הלכה כבתראי

הלכה כבתראי או הלכתא כבתראי (מארמית: "הלכה כאחרונים") הוא כלל בפסיקת הלכה בתלמוד, הקובע שבמחלוקת שבין חכמים ראשונים ואחרונים, הלכה כאחרונים. [1]

56 יחסים: מנחם אלון, מסורת, מסכת סוכה, משה אלשייך, מהר"ם אלשקר, מהר"י בן לב, מהר"י ברונא, מהרא"י, מהרשד"ם, מהרי"ק, מהרי"ל, א"א הרכבי, אמוראים, ארמית, אליהו מזרחי, אבקת רוכל, אביי, אגרת רב שרירא גאון, נימוקי יוסף, ספקות בהלכה, ספר האשכול, ספריית אסיף, סדר תנאים ואמוראים, פסיקת הלכה, קבלת הוראות מרן, ר"ן, רמ"א, רמב"ן, רמב"ם, רא"ה, ראשונים, רבא, רי"ף, ריטב"א, שמואל הנגיד, שאילתות דרב אחאי, שני לוחות הברית (ספר), תלמוד, תלמוד בבלי, תלמוד ירושלמי, זכרון יהודה, חוכא ואטלולא, בית יוסף, גאונים, המשפט העברי - תולדותיו, מקורותיו, עקרונותיו, האוניברסיטה הפתוחה, הרא"ש, הרדב"ז, הלכה, הלכות גדולות, ..., הגהות מיימוניות, הוצאת מאגנס, ירידת הדורות, ישראל מ' תא-שמע, יהדות אשכנז, יוסף קארו. להרחיב מדד (6 יותר) »

מנחם אלון

מנחם אלעזר אֵלון (כ"א בחשוון ה'תרפ"ד, 1 בנובמבר 1923 – כ"ו בשבט ה'תשע"ג, 6 בפברואר 2013) היה פרופסור למשפטים, מומחה למשפט העברי והיסטוריון של ההלכה.

חָדָשׁ!!: הלכה כבתראי ומנחם אלון · ראה עוד »

מסורת

מסורת היא מערכת תרבותית של מנהגים, טקסים, דעות ואמונות, ערכים וכללי התנהגות, הנמסרים מדור לדור (גם בעל פה) בקבוצה או בחברה.

חָדָשׁ!!: הלכה כבתראי ומסורת · ראה עוד »

מסכת סוכה

הדף הראשון במסכת סוכה מַסֶּכֶת סֻכָּה היא המסכת השישית בסדר מועד, במסכת זו מובאים ההלכות העוסקות במצוות הנוהגות בחג סוכות, כגון מצוות סוכה, וארבעת המינים.

חָדָשׁ!!: הלכה כבתראי ומסכת סוכה · ראה עוד »

משה אלשייך

#הפניה משה אלשיך.

חָדָשׁ!!: הלכה כבתראי ומשה אלשייך · ראה עוד »

מהר"ם אלשקר

#הפניה משה אלשקר.

חָדָשׁ!!: הלכה כבתראי ומהר"ם אלשקר · ראה עוד »

מהר"י בן לב

#הפניה יוסף בן לב.

חָדָשׁ!!: הלכה כבתראי ומהר"י בן לב · ראה עוד »

מהר"י ברונא

#הפניה ישראל ברונא.

חָדָשׁ!!: הלכה כבתראי ומהר"י ברונא · ראה עוד »

מהרא"י

#הפניה ישראל איסרלן.

חָדָשׁ!!: הלכה כבתראי ומהרא"י · ראה עוד »

מהרשד"ם

#הפניה שמואל די מדינה.

חָדָשׁ!!: הלכה כבתראי ומהרשד"ם · ראה עוד »

מהרי"ק

#הפניה יוסף קולון.

חָדָשׁ!!: הלכה כבתראי ומהרי"ק · ראה עוד »

מהרי"ל

רבי יעקב הלוי בן משה מולין (נקרא גם מהר"י סגל ומהר"י מולין; נולד במגנצא סביב שנת, 1355 – כ"ב באלול, 1427, וורמייזא), היה רבה של מגנצא וראש הישיבה בה.

חָדָשׁ!!: הלכה כבתראי ומהרי"ל · ראה עוד »

א"א הרכבי

#הפניה אברהם אליהו הרכבי.

חָדָשׁ!!: הלכה כבתראי וא"א הרכבי · ראה עוד »

אמוראים

אַמוֹרָאִים (ביחיד אַמוֹרָא) הם חכמי התלמוד שפעלו בין חתימת המשנה לחתימת התלמוד (המאות ה-3–5 לספירה) בשני מרכזים עיקריים, בבל וארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: הלכה כבתראי ואמוראים · ראה עוד »

ארמית

אֲרָמִית היא שפה שמית צפון מערבית, שמדוברת ברציפות מאז האלף הראשון לפני הספירה ועד ימינו.

חָדָשׁ!!: הלכה כבתראי וארמית · ראה עוד »

אליהו מזרחי

רבי אליהו מזרחי (הרא"ם; 1435–1526, רפ"ו) היה פוסק הלכה, איש מדע, סופר קומנטר ומדינאי יהודי-טורקי.

חָדָשׁ!!: הלכה כבתראי ואליהו מזרחי · ראה עוד »

אבקת רוכל

#הפניה יוסף קארו#ספריו.

חָדָשׁ!!: הלכה כבתראי ואבקת רוכל · ראה עוד »

אביי

אַבַּיֵּי (280 לערך – 338 לערך), או בשמו נחמני, היה אמורא בבלי בולט מהדור הרביעי.

חָדָשׁ!!: הלכה כבתראי ואביי · ראה עוד »

אגרת רב שרירא גאון

אגרת רב שרירא גאון היא איגרת שכתב רב שרירא גאון (רש"ג) סביב שנת ד'תשמ"ז (987) אל רבי יעקב בן נסים, ראש חכמי קירואן, כתשובה לשאלתו על השתלשלות התורה שבעל-פה מימי התנאים, האמוראים, הסבוראים והגאונים עד ימיו.

חָדָשׁ!!: הלכה כבתראי ואגרת רב שרירא גאון · ראה עוד »

נימוקי יוסף

#הפניה יוסף חביבא.

חָדָשׁ!!: הלכה כבתראי ונימוקי יוסף · ראה עוד »

ספקות בהלכה

#הפניהספק (הלכה).

חָדָשׁ!!: הלכה כבתראי וספקות בהלכה · ראה עוד »

ספר האשכול

ספר האשכול הוא ספר הלכה שנכתב בידי רבי אברהם בן יצחק אב בית דין נרבונה (מכונה: ראב"י אב"ד; הראב"ד השני), שחי במחצית הראשונה של המאה השתים עשרה.

חָדָשׁ!!: הלכה כבתראי וספר האשכול · ראה עוד »

ספריית אסיף

ספריית אסיף היא מאגר תורני מקוון של כתבי עת וספרים תורניים מהדור הנוכחי, בעיקר מישיבות הציונות הדתית, המוגשים כקובצי PDF לעיון ולהורדה באופן חופשי.

חָדָשׁ!!: הלכה כבתראי וספריית אסיף · ראה עוד »

סדר תנאים ואמוראים

סדר תנאים ואמוראים הוא חיבור קדום העוסק בכרונולוגיה של חכמי המשנה והתלמוד, וכן בכללים מתודולוגיים של הבנת התלמוד ושל פסיקת ההלכה.

חָדָשׁ!!: הלכה כבתראי וסדר תנאים ואמוראים · ראה עוד »

פסיקת הלכה

פסיקת הלכה היא הכרעה של מורה הוראה בשאלה הלכתית מסופקת או נתונה במחלוקת.

חָדָשׁ!!: הלכה כבתראי ופסיקת הלכה · ראה עוד »

קבלת הוראות מרן

שולחן ערוך, חלק אורח חיים, ונציה, י"ח בכסלו, ה'שכ"ה (בחיי המחבר) קבלת הוראות מרן הוא כלל הלכתי המציין את המחויבות להתחשב בדעתו של הרב יוסף קארו (המכונה מרן) כדעה המכריעה בכללי הפסיקה לעומת פוסקים אחרים.

חָדָשׁ!!: הלכה כבתראי וקבלת הוראות מרן · ראה עוד »

ר"ן

הדף הראשון במסכת נדרים, משני צידי הגמרא (הטקסט שבמרכז הדף), פירושי הרש"י וה'''ר"ן'''. רבי נסים בן ר' ראובן גִירוֹנְדִי (הר"ן או הרנב"ר) (ה'ן', 1290 בערך – ט' בשבט ה'קל"ו, 31 בדצמבר 1375 או 1 בינואר 1376), מן הראשונים בספרד.

חָדָשׁ!!: הלכה כבתראי ור"ן · ראה עוד »

רמ"א

#הפניה משה איסרליש.

חָדָשׁ!!: הלכה כבתראי ורמ"א · ראה עוד »

רמב"ן

רבי משה בן נחמן (ידוע בראשי התיבות רמב"ן; ד'תתקנ"ד, 1194 בערך – ה'ל' 1270 בערך) היה מגדולי חכמי ספרד, פוסק, פרשן, משורר, הוגה, מקובל ורופא.

חָדָשׁ!!: הלכה כבתראי ורמב"ן · ראה עוד »

רמב"ם

רבי משה בן מימון (נולד: ד'תתצ"ח, 1138, נפטר: כ' בטבת ד'תתקס"ה, 13 בדצמבר 1204), מכונה גם בראשי תיבות רמב"ם (בערבית מוכר כמוסא בן מימון או כאבן עבד אללה, ובלשונות אירופה כמיימונידֶס) היה מגדולי הפוסקים בכל הדורות, מחשובי הפילוסופים בימי הביניים, איש אשכולות ורופא.

חָדָשׁ!!: הלכה כבתראי ורמב"ם · ראה עוד »

רא"ה

רבי אהרן הלוי (1235–1303 במשוער), הרא"ה, מחכמי יהדות ספרד במאה ה-13, מפרשני התלמוד ורבם המובהק של הריטב"א ורבי קרשקש וידאל.

חָדָשׁ!!: הלכה כבתראי ורא"ה · ראה עוד »

ראשונים

בתולדות עם ישראל, הראשונים הם גדולי הרבנים היהודיים שפעלו בין המאה ה-11 והמאה ה-15 בקירוב.

חָדָשׁ!!: הלכה כבתראי וראשונים · ראה עוד »

רבא

רָבָא (280 בקירוב - 352), היה מראשי הדור הרביעי של אמוראי בבל במאה הרביעית.

חָדָשׁ!!: הלכה כבתראי ורבא · ראה עוד »

רי"ף

הרי"ף - רבי יצחק בן יעקב אלפסי (ד'תשע"ג, 1013 – י' באייר ד'תתס"ג, 1103) מן הראשונים, היה מגדולי פוסקי ההלכה היהודית.

חָדָשׁ!!: הלכה כבתראי ורי"ף · ראה עוד »

ריטב"א

רבי יום טוב בן אברהם אַשֵּׂבִילִי (או אַלְשֵׂבִילִי, כלומר בן העיר סביליה; בראשי תיבות ריטב"א; ה'י', 1250 – ה'ץ', 1330) היה מגדולי רבני ספרד בתקופת הראשונים.

חָדָשׁ!!: הלכה כבתראי וריטב"א · ראה עוד »

שמואל הנגיד

רבי שמואל הלוי בן יוסף הנגיד (בערבית: أبو إسحاق إسماعيل بن النغريلة, תעתיק: אבו אסחאק אסמאעיל בן א–נע'רילה; 993 – 1055-1057), היה רב, מנהיג ומדינאי שפעל בסוף תקופת הגאונים ובתחילת ימי הראשונים כראש רבני ספרד, פוסק, פרשן, פילוסוף, בלשן ומגדולי המשוררים העבריים בתקופת תור הזהב בספרד של ימי הביניים.

חָדָשׁ!!: הלכה כבתראי ושמואל הנגיד · ראה עוד »

שאילתות דרב אחאי

#הפניה שאילתות דרב אחא.

חָדָשׁ!!: הלכה כבתראי ושאילתות דרב אחאי · ראה עוד »

שני לוחות הברית (ספר)

שני לוחות הברית הוא ספר של הרב ישעיה הלוי הורוביץ שנכתב כצוואה לבני משפחתו, ונתפרסם לאחר מותו על ידי בנו הרב שבתאי שפטיל הורוויץ.

חָדָשׁ!!: הלכה כבתראי ושני לוחות הברית (ספר) · ראה עוד »

תלמוד

תַּלְמוּד הוא סוגה לימודית שהחלה ונפוצה בתקופת האמוראים, חכמי ישראל בתקופה שלאחר חתימת המשנה, בתחילת המאה ה-3.

חָדָשׁ!!: הלכה כבתראי ותלמוד · ראה עוד »

תלמוד בבלי

עמוד התוכן הראשון בתלמוד הבבלי (מסכת ברכות) במהדורת וילנא. הטקסט במרכז הוא התלמוד ומסביב - דברי הפרשנים השונים: בצד אחד רש"י ובצד שני בעלי התוספות. בעוד שהתלמוד כתוב בגופן מרובע הפרשנים כתובים בגופן כתב רש"י. פורמט זה מקובל כבר למעלה מ-500 שנה מאז דפוס שונצינו. דף גמרא תַּלְמוּד בַּבְלִי נקרא גם גְּמַרַא, ובפי פרשני התלמוד יַם הַתַּלְמוּד, וכן שַּׁ"סּ, בַּבְלִי, הַבַּבְלִּי, תַּלְמוּדַא דְבַּבְלַאֵי, או תַּלְמוּדַה שֶׁל בַּבֶל הוא אחד משני התלמודים המפרטים את הגותם ההלכתית והאגדית המרכזית של האמוראים - חכמי ישראל בתקופה שלאחר חתימת המשנה, מתחילת המאה ה-3 ועד לסוף המאה ה-5, שהתגוררו בבבל ובארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: הלכה כבתראי ותלמוד בבלי · ראה עוד »

תלמוד ירושלמי

דפוס וילנא התלמוד הירושלמי (נקרא גם תלמוד ארץ ישראל, תלמוד מערבא, תלמוד המערב או הירושלמי) הוא חיבור המפרש את המשנה, מוסיף עליה ומרחיב אותה.

חָדָשׁ!!: הלכה כבתראי ותלמוד ירושלמי · ראה עוד »

זכרון יהודה

כריכת הספר בהוצאת מכון ירושלים זכרון יהודה הוא ספר שאלות ותשובות של רבי יהודה בן הרא"ש, שענה לשואליו בזמן שישב על כיסא אביו הרא"ש ברבנות העיר טוליטולה (טולדו).

חָדָשׁ!!: הלכה כבתראי וזכרון יהודה · ראה עוד »

חוכא ואטלולא

חוּכָא וְאִטְלוּלָא (לפי הערוך: חוכא וטלולא) הוא ביטוי תלמודי, שמופיע גם בספרות ההלכה ופירושו "צחוק וליצנות".

חָדָשׁ!!: הלכה כבתראי וחוכא ואטלולא · ראה עוד »

בית יוסף

בית יוסף הוא ספרו של רבי יוסף קארו, העוסק בבירור הלכות שמקורן בתלמוד ובראשונים, ופסק ההלכה.

חָדָשׁ!!: הלכה כבתראי ובית יוסף · ראה עוד »

גאונים

גאון היה התואר של ראשי ישיבות סורא ופומבדיתא שבבבל ושל ישיבת ארץ ישראל, מסוף המאה ה-6 (או סוף המאה ה-7) ועד אמצע המאה ה-11 – תקופה הידועה בתולדות ישראל כתקופת הגאונים.

חָדָשׁ!!: הלכה כבתראי וגאונים · ראה עוד »

המשפט העברי - תולדותיו, מקורותיו, עקרונותיו

המשפט העברי: תולדותיו, מקורותיו, עקרונותיו הוא חיבור בן שלושה כרכים מאת השופט פרופ' מנחם אלון (המשנה ה-11 לנשיא בית המשפט העליון), הנחשב לאחד מספרי היסוד בנושא המשפט העברי.

חָדָשׁ!!: הלכה כבתראי והמשפט העברי - תולדותיו, מקורותיו, עקרונותיו · ראה עוד »

האוניברסיטה הפתוחה

פרופ' אברהם גינזבורג נשיא האוניברסיטה, ודורותי דה רוטשילד (במרכז), 1976 קמפוס האוניברסיטה הפתוחה ברמת אביב בשנת 1976 פרופ' אברהם גינזבורג באחד מטקסי חלוקת התארים הראשונים של האוניברסיטה הוילה באפקה שבה שכנו משרדי האוניברסיטה הפתוחה בתחילת דרכה, ב-1974 קמפוס האוניברסיטה הפתוחה ע"ש דורותי דה רוטשילד ברעננה (מבט אווירי) מרחבי הקמפוס ברעננה מרחבי הקמפוס ברעננה האוניברסיטה הפתוחה (בראשי תיבות: האו"פ) היא אחת מעשר האוניברסיטאות בישראל המוכרות על ידי המועצה להשכלה גבוהה.

חָדָשׁ!!: הלכה כבתראי והאוניברסיטה הפתוחה · ראה עוד »

הרא"ש

#הפניה רא"ש.

חָדָשׁ!!: הלכה כבתראי והרא"ש · ראה עוד »

הרדב"ז

#הפניהרדב"ז.

חָדָשׁ!!: הלכה כבתראי והרדב"ז · ראה עוד »

הלכה

תלמוד הבבלי, מהדורת וילנא הֲלָכָה היא כינוי ביהדות לכלל החוקים שעל פיהם מצווה היהודי לנהוג, שנקבעו על ידי התורה או על ידי הרבנים.

חָדָשׁ!!: הלכה כבתראי והלכה · ראה עוד »

הלכות גדולות

שער ספר "הלכות גדולות" ונציה ש"ח, 1548 הלכות גדולות הוא ספר הלכה מתקופת הגאונים, שהפך לחלק אינטגרלי בלימוד ההלכה בישיבות הגאונים.

חָדָשׁ!!: הלכה כבתראי והלכות גדולות · ראה עוד »

הגהות מיימוניות

הגהות מיימוניות הוא חיבור הלכתי מהמאה ה-13 שחיבר רבי מאיר הכהן מרוטנבורג.

חָדָשׁ!!: הלכה כבתראי והגהות מיימוניות · ראה עוד »

הוצאת מאגנס

#הפניה הוצאת ספרים ע"ש י"ל מאגנס.

חָדָשׁ!!: הלכה כבתראי והוצאת מאגנס · ראה עוד »

ירידת הדורות

ירידת הדורות או נתקטנו הדורות ביהדות, היא השקפה הרואה את הדורות הקדומים ביהדות כמדורגים גבוה יותר, במישורים שונים.

חָדָשׁ!!: הלכה כבתראי וירידת הדורות · ראה עוד »

ישראל מ' תא-שמע

ישראל משה תא-שמע (15 בספטמבר 1936 – 4 באוקטובר 2004) היה חוקר תלמוד וספרות רבנית, פרופסור באוניברסיטה העברית בירושלים.

חָדָשׁ!!: הלכה כבתראי וישראל מ' תא-שמע · ראה עוד »

יהדות אשכנז

תפוצת היהודים באירופה, נכון לשנת 1881. יהדות אשכנז היא שמן הכולל של עדות יהודיות החולקות מסורת משותפת, שמקורן במרכז אירופה, במזרחה ובחלק ממערבה.

חָדָשׁ!!: הלכה כבתראי ויהדות אשכנז · ראה עוד »

יוסף קארו

קברו בצפת רבי יוסף קארו (מכונה גם השולחן ערוך, הבית יוסף, מרן והמחבר; 1488, ה'רמ"ח – 24 במרץ 1575, י"ג בניסן ה'של"ה), מגדולי הפוסקים, מחבר השולחן ערוך, כסף משנה והבית יוסף.

חָדָשׁ!!: הלכה כבתראי ויוסף קארו · ראה עוד »

אזכור

[1] https://he.wikipedia.org/wiki/הלכה_כבתראי

יוֹצֵאנִכנָס
היי! אנחנו בפייסבוק עכשיו! »