סֵמֶל
יוניונפדיה
תִקשׁוֹרֶת
 Google Play כעת ב-
חָדָשׁ! הורד יוניונפדיה במכשיר אנדרואיד שלך!
הורד
גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
 

הלכות רב אלפס

מַדָד הלכות רב אלפס

הלכות רב אלפס הוא חיבור הלכתי בשפה הארמית מהמאה ה-11 שכתב הרי"ף (רבי יצחק אלפסי) במרוקו. [1]

94 יחסים: מנהג, מסכת, מסכת עירובין, מסכת שבועות, מסכת חולין, מסכת ברכות, מסכת בבא מציעא, מסכת בבא קמא, מרדכי בן הלל, מרוקו, משנה תורה, משפט עברי, משה בן שלמה אבן חביב, מוריה (כתב עת), ארמית, ארבעה טורים, אלג'יריה, אבא מרי בן יוסף, אברהם בן דוד מפושקירה, אברהם בן יצחק מנרבונה, אגדה (יהדות), סמ"ג, ספק (הלכה), ספר האשכול, ספר העתים, סתירה (לוגיקה), סדר מועד, סדר נשים, סדר נזיקין, סוגיה, עין משפט, פלפול, פוסק, פירוש רש"י לתלמוד, צפון אפריקה, קלעת חמאד, קונסטנטין (אלג'יריה), ר"ן, רמ"א, רמב"ן, רמב"ם, רא"ש, ראשונים, רז"ה, רב נחמן, רב שרירא, רב האי, רבא, רבנים, רבינו יונה, ..., רדב"ז, רי"ף, ריא"ז, ש"ס וילנא, שמואל אשכנזי, שמואל הנגיד, שאלות ותשובות, שאול ליברמן, שם הגדולים, שלטי הגיבורים, שלום משאש, שולחן ערוך, שיטת ריב"ב, תנ"ך, תלמוד בבלי, תלמוד ירושלמי, תוספות, לשם ייחוד, זרחיה הלוי, חיבור הלכתי, בעלי התוספות, בבא מציעא, בית יוסף, גאונים, גניזת קהיר, דיין (הלכה), המאה ה-11, הראב"ד, הלכה, הלכות גדולות, הגר"א, הגהות הב"ח, כפל, יע"ל קג"ם, יהדות מרוקו, יהדות ארצות האסלאם, יהדות אשכנז, יהדות ספרד, יהדות צרפת, יהודה בן ברזילי הברצלוני, יוסף קארו, יוסף חביבא, 1030, 1060. להרחיב מדד (44 יותר) »

מנהג

מנהג הוא התנהגות מקובלת בחברה מסוימת.

חָדָשׁ!!: הלכות רב אלפס ומנהג · ראה עוד »

מסכת

מסכתות ברכות ומנחות מהתלמוד הבבלי מַסֶּכֶת היא ספר המרכיב את המשנה והתלמוד, כאשר המשנה והתלמוד מחולקים לנושאים שונים ובכל מסכת נידון נושא אחד או שניים.

חָדָשׁ!!: הלכות רב אלפס ומסכת · ראה עוד »

מסכת עירובין

הנושא המרכזי בה דנה מסכת עירובין הוא עירוב. בתמונה: עמודי עירוב בירושלים מַסֶּכֶת עֵרוּבִין היא המסכת השנייה בסדר מועד, שהוא הסדר השני בשישה סדרי משנה.

חָדָשׁ!!: הלכות רב אלפס ומסכת עירובין · ראה עוד »

מסכת שבועות

מַסֶּכֶת שְׁבוּעוֹת היא המסכת השישית בסדר נזיקין שבמשנה, ומוקדשת בעיקרה לדיני שבועה.

חָדָשׁ!!: הלכות רב אלפס ומסכת שבועות · ראה עוד »

מסכת חולין

תמונה של גמרא מסכת חולין. מסכת חולין היא המסכת השלישית בסדר קדשים שבמשנה.

חָדָשׁ!!: הלכות רב אלפס ומסכת חולין · ראה עוד »

מסכת ברכות

הדף הראשון במסכת ברכות בתלמוד הבבלי מַסֶּכֶת בְּרָכוֹת היא המסכת הראשונה במשניות ובעקבותיה בתלמוד, והיא עוסקת בדיני קריאת שמע, תפילה, זימון, ברכת המזון, ברכות הנהנין ושאר הברכות.

חָדָשׁ!!: הלכות רב אלפס ומסכת ברכות · ראה עוד »

מסכת בבא מציעא

#הפניה בבא מציעא.

חָדָשׁ!!: הלכות רב אלפס ומסכת בבא מציעא · ראה עוד »

מסכת בבא קמא

#הפניה בבא קמא.

חָדָשׁ!!: הלכות רב אלפס ומסכת בבא קמא · ראה עוד »

מרדכי בן הלל

רבי מרדכי בן הלל (ידוע בכינויו "המרדכי" ובספרו כונה רבנו מרדכי בר הלל אשכנזי) (סביב ה'י', 1250 – כ"ב באב ה'נ"ח, 1 באוגוסט 1298) היה מחשובי הפוסקים באשכנז בדור שאחרי בעלי התוספות, תלמיד רבי מאיר בן ברוך מרוטנברג ומחבר ספר 'המרדכי', ספר פסיקה מרכזי ביהדות אשכנז.

חָדָשׁ!!: הלכות רב אלפס ומרדכי בן הלל · ראה עוד »

מרוקו

נווה מדבר על גבול הסהרה איית בן חדו אמן ריקועי מתכת במרוקו ממלכת מרוקו (בערבית מרוקאית: المغرب אל־מַעְ׳רִבּ, או المملكة المغربية אַלְ־מַמְלַכַּה אלְ־מַעְ׳רִבִּיַּה, תרגום מילולי: ממלכת המערב או הממלכה המערבית) היא מונרכיה בקצה הצפון-מערבי של יבשת אפריקה.

חָדָשׁ!!: הלכות רב אלפס ומרוקו · ראה עוד »

משנה תורה

עמוד השער (עם נוסח ההקדמה "כל המצוות שניתנו לו למשה בסיני" וכו') בכתב-יד מאויר מאשכנז, שנת ה'נ"ו (1296). שמור באוסף דוד קאופמן, ספריית האקדמיה ההונגרית למדעים, בודפשט. משנה תורה (או בשמו המלא: משנה תורה לרמב"ם), מכונה גם "היד החזקה", הוא חיבור הלכתי מונומנטלי שכתב הרמב"ם (רבי משה בן מימון) סביב שנת 1175 (ד'תתקל"ה).

חָדָשׁ!!: הלכות רב אלפס ומשנה תורה · ראה עוד »

משפט עברי

בית הדין הגדול לשעבר בהיכל שלמה בירושלים משפט עברי הוא מונח מודרני המשמש להגדרת מכלול התורה המשפטית המופיעה בהלכה היהודית ובמקורות עבריים בכלל, החל ממתן תורה.

חָדָשׁ!!: הלכות רב אלפס ומשפט עברי · ראה עוד »

משה בן שלמה אבן חביב

#הפניה משה בן חביב.

חָדָשׁ!!: הלכות רב אלפס ומשה בן שלמה אבן חביב · ראה עוד »

מוריה (כתב עת)

מוריה הוא כתב עת תורני היוצא לאור בירושלים משנת ה'תשכ"ט (1969), בתחילה כיוזמה עצמאית ומשנות ה-70 במסגרת מכון ירושלים.

חָדָשׁ!!: הלכות רב אלפס ומוריה (כתב עת) · ראה עוד »

ארמית

אֲרָמִית היא שפה שמית צפון מערבית, שמדוברת ברציפות מאז האלף הראשון לפני הספירה ועד ימינו.

חָדָשׁ!!: הלכות רב אלפס וארמית · ראה עוד »

ארבעה טורים

ארבעה טורים או הטור הוא קובץ פסקי הלכה שיטתי, המסכם את כל ההלכה הנוהגת לאחר החורבן, שכתב רבי יעקב בן אשר, המכונה גם בעל הטורים (ה'ל'-ה'ק"ב 1270~ - 1343~).

חָדָשׁ!!: הלכות רב אלפס וארבעה טורים · ראה עוד »

אלג'יריה

אלג'יריה (בערבית: أَلْجَزَائِر, בתעתיק מדויק: אַלְגַ'זָאאִר, תרגום: האיים; בקבילית: ⴷⵣⴰⵢⴻⵔ; בצרפתית: Algérie), או בשמה המלא: הרפובליקה הדמוקרטית העממית של אלג'יריה (בערבית: الجمهوريّة الجزائريّة الديمقراطيّة الشعبيّة, בתעתיק מדויק: אַלְגֻ'מְהוּרִיַּה אלְגַ'זָאאִרִיַּה אלדִּימֻקְרָאטִיַּה אלשַּעְבִיַּה), היא המדינה הגדולה בשטחה באפריקה ובעולם הערבי.

חָדָשׁ!!: הלכות רב אלפס ואלג'יריה · ראה עוד »

אבא מרי בן יוסף

רבי אַבָּא מָרִי בֶּן יוֹסֵף (חי בסביבות ד'תתק"נ, 1190) היה מגדולי חכמי פרובנס במאה ה-12.

חָדָשׁ!!: הלכות רב אלפס ואבא מרי בן יוסף · ראה עוד »

אברהם בן דוד מפושקירה

רבי אברהם בן דוד מפּוֹשְקְיֶרָה (ראב"ד, 1110 לערך – כ"ו בכסלו ד'תתקנ"ט, 1198) היה רב וראש ישיבה בעיר פּוֹסְקְיֶיר (בצרפתית: Posquières, בימינו וָוּבֶֿרט), שבחבל פרובאנס בצרפת, פרשן תלמוד ומקובל.

חָדָשׁ!!: הלכות רב אלפס ואברהם בן דוד מפושקירה · ראה עוד »

אברהם בן יצחק מנרבונה

רבי אברהם ב"ר יצחק אב בית דין מנרבונה (מכונה הראב"ד השני; הראב"י; הר"א אב"ד; ר' אברהם בר יצחק מנפלייר. ד'תתמ"ה 1085 - ד'תתקי"ט 1158 היה רב מקובל, אב בית דין של העיר נרבּונה, ובעל ישיבה, מחכמי יהדות פרובנס שבתקופת הראשונים, אשר לו מיוחס "ספר האשכול".

חָדָשׁ!!: הלכות רב אלפס ואברהם בן יצחק מנרבונה · ראה עוד »

אגדה (יהדות)

אגדה או אגדתא היא כינוי כולל לכל מאמר חז"ל שאינו עוסק בהלכה.

חָדָשׁ!!: הלכות רב אלפס ואגדה (יהדות) · ראה עוד »

סמ"ג

#הפניה ספר מצוות גדול.

חָדָשׁ!!: הלכות רב אלפס וסמ"ג · ראה עוד »

ספק (הלכה)

ספק הוא מצב של אי ודאות.

חָדָשׁ!!: הלכות רב אלפס וספק (הלכה) · ראה עוד »

ספר האשכול

ספר האשכול הוא ספר הלכה שנכתב בידי רבי אברהם בן יצחק אב בית דין נרבונה (מכונה: ראב"י אב"ד; הראב"ד השני), שחי במחצית הראשונה של המאה השתים עשרה.

חָדָשׁ!!: הלכות רב אלפס וספר האשכול · ראה עוד »

ספר העתים

ספר העתים הוא ספר הלכה שנכתב במאה ה-12 על ידי רבי יהודה בן ברזילי הברצלוני.

חָדָשׁ!!: הלכות רב אלפס וספר העתים · ראה עוד »

סתירה (לוגיקה)

בלוגיקה, סתירה (או אנטיפסה, מיוונית: αντίφαση) פסוק מורכב שאינו אמיתי באף מצב עניינים.

חָדָשׁ!!: הלכות רב אלפס וסתירה (לוגיקה) · ראה עוד »

סדר מועד

בול של רשות הדואר המוקדש לסדר מועד. מעצבת הבול: דנה זדה סֵדֶר מוֹעֵד (נקרא גם סדר זמנים) הוא הסדר השני במשנה, ועוסק בהלכות ומנהגים הקשורים לחגים ולמועדים במהלך השנה.

חָדָשׁ!!: הלכות רב אלפס וסדר מועד · ראה עוד »

סדר נשים

בול של רשות הדואר המוקדש לסדר נשים. מעצבת הבול: דנה זדה סֵדֶר נָשִׁים הוא הסדר השלישי בשישה סדרי משנה.

חָדָשׁ!!: הלכות רב אלפס וסדר נשים · ראה עוד »

סדר נזיקין

בול של רשות הדואר המוקדש לסדר נזיקין. מעצבת הבול: דנה זדה. סֵדֶר נְזִיקִין הוא הסדר הרביעי מבין ששת סדרי המשנה.

חָדָשׁ!!: הלכות רב אלפס וסדר נזיקין · ראה עוד »

סוגיה

"קושיא בתלמוד", ציור מאת קרל שלייכר, בערך 1870 שבו הדמויות מקיימות דיון סוגיה או באיות המקורי סוגיא היא מילה נרדפת לדיון, וכינוי לנידון תלמודי הכולל את המשא ומתן בגמרא, ולעיתים גם את הספרות הנוספת שנכתבה עליו.

חָדָשׁ!!: הלכות רב אלפס וסוגיה · ראה עוד »

עין משפט

#הפניה עין משפט נר מצווה.

חָדָשׁ!!: הלכות רב אלפס ועין משפט · ראה עוד »

פלפול

פִּלְפּוּל הוא מונח נפוץ במשנה ובתלמוד, המתאר חריפות יתרה והבנה עמוקה בדברי הלכה.

חָדָשׁ!!: הלכות רב אלפס ופלפול · ראה עוד »

פוסק

פוסק (או פוסק הלכה או מורה הוראה או מורה צדק, המוכר גם בראשי התיבות או), הוא שם תיאור לרב שעוסק בהכרעת שאלות הלכתיות המובאות בפניו.

חָדָשׁ!!: הלכות רב אלפס ופוסק · ראה עוד »

פירוש רש"י לתלמוד

פירוש רש"י לתלמוד הוא הפירוש הידוע ביותר לתלמוד הבבלי, משמש כפירוש לכל לומד, וכנדבך חשוב ובעל משקל נכבד בקרב פוסקי ההלכה.

חָדָשׁ!!: הלכות רב אלפס ופירוש רש"י לתלמוד · ראה עוד »

צפון אפריקה

מדינות צפון אפריקה צפון אפריקה הוא אזור גאוגרפי השוכן בחלקה הצפוני של יבשת אפריקה, חלקו הגדול של האזור נמצא לאורך חופי הים התיכון.

חָדָשׁ!!: הלכות רב אלפס וצפון אפריקה · ראה עוד »

קלעת חמאד

#הפניה מצודת בני חמאד.

חָדָשׁ!!: הלכות רב אלפס וקלעת חמאד · ראה עוד »

קונסטנטין (אלג'יריה)

קונסטנטין (בערבית: قسنطينة, קסנטינה; בברברית: ⵇⵙⴻⵏⵟⵉⵏⴰ; בצרפתית: Constantine) היא עיר ומחוז בצפון-מזרח אלג'יריה.

חָדָשׁ!!: הלכות רב אלפס וקונסטנטין (אלג'יריה) · ראה עוד »

ר"ן

הדף הראשון במסכת נדרים, משני צידי הגמרא (הטקסט שבמרכז הדף), פירושי הרש"י וה'''ר"ן'''. רבי נסים בן ר' ראובן גִירוֹנְדִי (הר"ן או הרנב"ר) (ה'ן', 1290 בערך – ט' בשבט ה'קל"ו, 31 בדצמבר 1375 או 1 בינואר 1376), מן הראשונים בספרד.

חָדָשׁ!!: הלכות רב אלפס ור"ן · ראה עוד »

רמ"א

#הפניה משה איסרליש.

חָדָשׁ!!: הלכות רב אלפס ורמ"א · ראה עוד »

רמב"ן

רבי משה בן נחמן (ידוע בראשי התיבות רמב"ן; ד'תתקנ"ד, 1194 בערך – ה'ל' 1270 בערך) היה מגדולי חכמי ספרד, פוסק, פרשן, משורר, הוגה, מקובל ורופא.

חָדָשׁ!!: הלכות רב אלפס ורמב"ן · ראה עוד »

רמב"ם

רבי משה בן מימון (נולד: ד'תתצ"ח, 1138, נפטר: כ' בטבת ד'תתקס"ה, 13 בדצמבר 1204), מכונה גם בראשי תיבות רמב"ם (בערבית מוכר כמוסא בן מימון או כאבן עבד אללה, ובלשונות אירופה כמיימונידֶס) היה מגדולי הפוסקים בכל הדורות, מחשובי הפילוסופים בימי הביניים, איש אשכולות ורופא.

חָדָשׁ!!: הלכות רב אלפס ורמב"ם · ראה עוד »

רא"ש

רבי אשר בן יחיאל (ה'י', 1250 – ט' בחשוון ה'פ"ח, 1327), המכונה הרא"ש, היה מגדולי פרשני התלמוד והפוסקים ובעל השפעה מכרעת על עיצוב ההלכה היהודית.

חָדָשׁ!!: הלכות רב אלפס ורא"ש · ראה עוד »

ראשונים

בתולדות עם ישראל, הראשונים הם גדולי הרבנים היהודיים שפעלו בין המאה ה-11 והמאה ה-15 בקירוב.

חָדָשׁ!!: הלכות רב אלפס וראשונים · ראה עוד »

רז"ה

#הפניה זרחיה הלוי.

חָדָשׁ!!: הלכות רב אלפס ורז"ה · ראה עוד »

רב נחמן

רב נחמן בר יעקב (230 לערך - 320) היה מגדולי אמוראי בבל בדור השני והשלישי, ראש ישיבת נהרדעא ומעמודי התווך של התלמוד הבבלי.

חָדָשׁ!!: הלכות רב אלפס ורב נחמן · ראה עוד »

רב שרירא

#הפניה רב שרירא גאון.

חָדָשׁ!!: הלכות רב אלפס ורב שרירא · ראה עוד »

רב האי

#הפניה רב האי גאון.

חָדָשׁ!!: הלכות רב אלפס ורב האי · ראה עוד »

רבא

רָבָא (280 בקירוב - 352), היה מראשי הדור הרביעי של אמוראי בבל במאה הרביעית.

חָדָשׁ!!: הלכות רב אלפס ורבא · ראה עוד »

רבנים

#הפניה:קטגוריה:רבנים.

חָדָשׁ!!: הלכות רב אלפס ורבנים · ראה עוד »

רבינו יונה

#הפניה יונה גירונדי.

חָדָשׁ!!: הלכות רב אלפס ורבינו יונה · ראה עוד »

רדב"ז

רבי דָּוִד בֶּן שְׁלֹמֹה אִבְּן זִמְרָא (רדב"ז; ה'רל"ט, 1479 – כ"א בחשוון ה'של"ג, 1572) היה פוסק הלכה וראש ישיבה, אב בית דין ומנהיגה של יהדות מצרים, ולאחר מכן רב בצפת.

חָדָשׁ!!: הלכות רב אלפס ורדב"ז · ראה עוד »

רי"ף

הרי"ף - רבי יצחק בן יעקב אלפסי (ד'תשע"ג, 1013 – י' באייר ד'תתס"ג, 1103) מן הראשונים, היה מגדולי פוסקי ההלכה היהודית.

חָדָשׁ!!: הלכות רב אלפס ורי"ף · ראה עוד »

ריא"ז

רבי ישעיה בן אליה די טראני (נפטר ב-ה'ם', 1280 לערך), מראשוני איטליה, נקרא גם ריא"ז (ראשי תיבות: רבי ישעיה אחרון ז"ל), להבדילו מאבי אמו המפורסם, ר' ישעיה די טראני (הרי"ד), הנקרא גם ר' ישעיה הראשון או ר' ישעיה הזקן.

חָדָשׁ!!: הלכות רב אלפס וריא"ז · ראה עוד »

ש"ס וילנא

שער מסכת ראש השנה של ש"ס וילנא העמוד הראשון בתלמוד הבבלי במהדורת וילנא. הטקסט במרכז הוא התלמוד ומסביב - דברי הפרשנים השונים: בצד אחד רש"י ובצד שני בעלי התוספות. בעוד שהתלמוד כתוב בגופן מרובע, הפרשנים כתובים בגופן כתב רש"י. פורמט זה מקובל כבר למעלה מ-500 שנה מאז דפוס שונצינו ש"ס וילנא הוא הגרסה הנפוצה ביותר של התלמוד הבבלי, והיא נוצרה בדפוס האלמנה והאחים ראם (נהגה "רוֹם") שבעיר וילנה בשנים תר"ם–ה'תרמ"ו (1880–1886).

חָדָשׁ!!: הלכות רב אלפס וש"ס וילנא · ראה עוד »

שמואל אשכנזי

שמואל אשכנזי (י"א בטבת ה'תרפ"ב, 11 בינואר 1922 – כ"ה בתמוז ה'תש"ף, 17 ביולי 2020) היה חוקר ספרות עברית, בלשן, ביבליוגרף, ביבליופיל ואספן ספרים ישראלי.

חָדָשׁ!!: הלכות רב אלפס ושמואל אשכנזי · ראה עוד »

שמואל הנגיד

רבי שמואל הלוי בן יוסף הנגיד (בערבית: أبو إسحاق إسماعيل بن النغريلة, תעתיק: אבו אסחאק אסמאעיל בן א–נע'רילה; 993 – 1055-1057), היה רב, מנהיג ומדינאי שפעל בסוף תקופת הגאונים ובתחילת ימי הראשונים כראש רבני ספרד, פוסק, פרשן, פילוסוף, בלשן ומגדולי המשוררים העבריים בתקופת תור הזהב בספרד של ימי הביניים.

חָדָשׁ!!: הלכות רב אלפס ושמואל הנגיד · ראה עוד »

שאלות ותשובות

ספרי שו"ת (בתמונה, מאת ר' עקיבא איגר) בספרייה תורנית שאלות ותשובות (בראשי תיבות: שו"ת) היא אחת מהסוגות הענפות והפוריות בספרות התורנית, בעיקר בתחום ההלכה.

חָדָשׁ!!: הלכות רב אלפס ושאלות ותשובות · ראה עוד »

שאול ליברמן

הרב פרופ' שאול ליברמן (כ"ז בניסן תרנ"ח, אפריל 1898 – ט' בניסן תשמ"ג, 22 במרץ 1983) היה מגדולי חוקרי התוספתא וספרות התורה שבעל פה, חבר האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים משנת 1969, חתן פרס ביאליק לחכמת ישראל לשנת 1957, פרס ישראל למדעי היהדות לשנת תשל"א (1971), ופרס הארווי לשנת 1976.

חָדָשׁ!!: הלכות רב אלפס ושאול ליברמן · ראה עוד »

שם הגדולים

שם הגדולים הוא חיבור ביבליוגרפי וביוגרפי מאת הרב חיים יוסף דוד אזולאי (החיד"א).

חָדָשׁ!!: הלכות רב אלפס ושם הגדולים · ראה עוד »

שלטי הגיבורים

#הפניה יהושע בועז.

חָדָשׁ!!: הלכות רב אלפס ושלטי הגיבורים · ראה עוד »

שלום משאש

הרב שלום מְשָׂאשׂ (כ"ב בשבט ה'תרס"ט, 13 בפברואר 1909, מקנס – י' בניסן ה'תשס"ג, 12 באפריל 2003, ירושלים) היה רב מרוקאי וישראלי, כיהן כרבה הראשי של קזבלנקה, הרב הראשי למרוקו במשך שש שנים ורבה הראשי הספרדי של ירושלים במשך 25 שנה.

חָדָשׁ!!: הלכות רב אלפס ושלום משאש · ראה עוד »

שולחן ערוך

שולחן ערוך, חלק אבן העזר, אמסטרדם, ה'תקס"ג שולחן ערוך הוא ספר הלכה שכתב רבי יוסף קארו בצפת בשנת 1558 (ה'שי"ח) ונדפס לראשונה בעיר ונציה, במהלך שנת 1565 (ה'שכ"ה–ה'שכ"ו).

חָדָשׁ!!: הלכות רב אלפס ושולחן ערוך · ראה עוד »

שיטת ריב"ב

שיטת ריב"ב הוא חיבור על ספר ההלכות של הרי"ף, מאת רבי יהודה בן ברכיה, בנו של רבי ברכיה הלוי ואחיינו של רבי זרחיה הלוי, בעל ספר המאור.

חָדָשׁ!!: הלכות רב אלפס ושיטת ריב"ב · ראה עוד »

תנ"ך

הַתַּנַ"ךְ (ראשי תיבות של '''ת'''ורה, '''נ'''ביאים ו'''כ'''תובים), או המקרא, הוא קובץ הספרים שהם כתבי הקודש היסודיים של היהדות.

חָדָשׁ!!: הלכות רב אלפס ותנ"ך · ראה עוד »

תלמוד בבלי

עמוד התוכן הראשון בתלמוד הבבלי (מסכת ברכות) במהדורת וילנא. הטקסט במרכז הוא התלמוד ומסביב - דברי הפרשנים השונים: בצד אחד רש"י ובצד שני בעלי התוספות. בעוד שהתלמוד כתוב בגופן מרובע הפרשנים כתובים בגופן כתב רש"י. פורמט זה מקובל כבר למעלה מ-500 שנה מאז דפוס שונצינו. דף גמרא תַּלְמוּד בַּבְלִי נקרא גם גְּמַרַא, ובפי פרשני התלמוד יַם הַתַּלְמוּד, וכן שַּׁ"סּ, בַּבְלִי, הַבַּבְלִּי, תַּלְמוּדַא דְבַּבְלַאֵי, או תַּלְמוּדַה שֶׁל בַּבֶל הוא אחד משני התלמודים המפרטים את הגותם ההלכתית והאגדית המרכזית של האמוראים - חכמי ישראל בתקופה שלאחר חתימת המשנה, מתחילת המאה ה-3 ועד לסוף המאה ה-5, שהתגוררו בבבל ובארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: הלכות רב אלפס ותלמוד בבלי · ראה עוד »

תלמוד ירושלמי

דפוס וילנא התלמוד הירושלמי (נקרא גם תלמוד ארץ ישראל, תלמוד מערבא, תלמוד המערב או הירושלמי) הוא חיבור המפרש את המשנה, מוסיף עליה ומרחיב אותה.

חָדָשׁ!!: הלכות רב אלפס ותלמוד ירושלמי · ראה עוד »

תוספות

העמוד הראשון בתלמוד הבבלי במהדורת וילנא. הטקסט במרכז הוא התלמוד ומסביב - דברי הפרשנים השונים: בצד הפנימי (כאן מימין) רש"י ובצד החיצוני (כאן משמאל) בעלי התוספות. התוספות הן חיבורים קולקטיביים רבים של רבני יהדות אשכנז וצרפת על התלמוד, שעריכתם נפרסה על פני תקופה של כמאתיים שנה.

חָדָשׁ!!: הלכות רב אלפס ותוספות · ראה עוד »

לשם ייחוד

ביהדות, לשם ייחוד היא תפילה קצרה שיש נוהגים לאומרה לפני קיום מצוות ומטרתה לגרום לכוונת התפילה - לשם מה נאמרת התפילה.

חָדָשׁ!!: הלכות רב אלפס ולשם ייחוד · ראה עוד »

זרחיה הלוי

רבי זרחיה הלוי מגירונה (רז"ה), מן הראשונים, למדן, פרשן, פוסק ומשורר, מחשובי חכמי פרובנס במאה ה-12.

חָדָשׁ!!: הלכות רב אלפס וזרחיה הלוי · ראה עוד »

חיבור הלכתי

#הפניה ספרות תורנית.

חָדָשׁ!!: הלכות רב אלפס וחיבור הלכתי · ראה עוד »

בעלי התוספות

העמוד הראשון בתלמוד הבבלי במהדורת וילנא. הטקסט במרכז הוא התלמוד ומסביב - דברי הפרשנים השונים: בצד אחד רש"י ובצד שני בעלי התוספות. בעלי התוספות הוא כינוי למספר רב (כמה מאות) של תלמידי חכמים שלקחו חלק בכתיבת פירושים, המכונים תוספות, על 30 ממסכתות התלמוד הבבלי, ועל פירוש רש"י לתלמוד.

חָדָשׁ!!: הלכות רב אלפס ובעלי התוספות · ראה עוד »

בבא מציעא

מסכת בבא מציעא, דפוס ראם בָּבָא מְצִיעָא הוא החלק השני והאמצעי של מסכת נזיקין, הפותחת את סדר נזיקין שבמשנה.

חָדָשׁ!!: הלכות רב אלפס ובבא מציעא · ראה עוד »

בית יוסף

בית יוסף הוא ספרו של רבי יוסף קארו, העוסק בבירור הלכות שמקורן בתלמוד ובראשונים, ופסק ההלכה.

חָדָשׁ!!: הלכות רב אלפס ובית יוסף · ראה עוד »

גאונים

גאון היה התואר של ראשי ישיבות סורא ופומבדיתא שבבבל ושל ישיבת ארץ ישראל, מסוף המאה ה-6 (או סוף המאה ה-7) ועד אמצע המאה ה-11 – תקופה הידועה בתולדות ישראל כתקופת הגאונים.

חָדָשׁ!!: הלכות רב אלפס וגאונים · ראה עוד »

גניזת קהיר

דף מן הגניזה ובו כתב ידו של רבי אברהם בן הרמב"ם דגם הגניזה הקהירית (מוצב במוזיאון אנו) גניזת קהיר (מכונה גם הגניזה הקהירית) היא אוסף גדול של כתבי יד וספרים יהודיים, שנכתבו בין המאה ה-9 והמאה ה-19, ונשמרו בגניזה בעליית הגג של בית הכנסת בן עזרא בקהיר.

חָדָשׁ!!: הלכות רב אלפס וגניזת קהיר · ראה עוד »

דיין (הלכה)

דיין הוא שופט בבית דין הלכתי.

חָדָשׁ!!: הלכות רב אלפס ודיין (הלכה) · ראה עוד »

המאה ה-11

המאה ה-11 היא התקופה שהחלה בשנת 1001 והסתיימה בשנת 1100 (בין התאריכים 1 בינואר 1001 ל-31 בדצמבר 1100).

חָדָשׁ!!: הלכות רב אלפס והמאה ה-11 · ראה עוד »

הראב"ד

#הפניה אברהם בן דוד מפושקירה.

חָדָשׁ!!: הלכות רב אלפס והראב"ד · ראה עוד »

הלכה

תלמוד הבבלי, מהדורת וילנא הֲלָכָה היא כינוי ביהדות לכלל החוקים שעל פיהם מצווה היהודי לנהוג, שנקבעו על ידי התורה או על ידי הרבנים.

חָדָשׁ!!: הלכות רב אלפס והלכה · ראה עוד »

הלכות גדולות

שער ספר "הלכות גדולות" ונציה ש"ח, 1548 הלכות גדולות הוא ספר הלכה מתקופת הגאונים, שהפך לחלק אינטגרלי בלימוד ההלכה בישיבות הגאונים.

חָדָשׁ!!: הלכות רב אלפס והלכות גדולות · ראה עוד »

הגר"א

#הפניה הגאון מווילנה.

חָדָשׁ!!: הלכות רב אלפס והגר"א · ראה עוד »

הגהות הב"ח

#הפניה יואל סירקיש.

חָדָשׁ!!: הלכות רב אלפס והגהות הב"ח · ראה עוד »

כפל

כֶּפֶל הוא פעולה בין מספרים, ובאופן כללי יותר פעולה בינארית על מבנים אלגבריים כלליים.

חָדָשׁ!!: הלכות רב אלפס וכפל · ראה עוד »

יע"ל קג"ם

יע"ל קג"ם הם ראשי התיבות של שש מחלוקות בתלמוד הבבלי שבהן נפסקה הלכה כאביי לעומת רבא, מבין מאות מחלוקות שבתלמוד, שבהן הכלל הרגיל הוא שהלכה כרבא.

חָדָשׁ!!: הלכות רב אלפס ויע"ל קג"ם · ראה עוד »

יהדות מרוקו

יהדות מרוקו היא הקהילה היהודית הגדולה בארצות ערב.

חָדָשׁ!!: הלכות רב אלפס ויהדות מרוקו · ראה עוד »

יהדות ארצות האסלאם

יהדות ארצות האסלאם (לעיתים גם יהדות ספרד, מושג החופף במידת מה) הוא שם כולל לקהילות היהודים תחת שלטון האסלאם, החל מהמאה ה-7 לספירה.

חָדָשׁ!!: הלכות רב אלפס ויהדות ארצות האסלאם · ראה עוד »

יהדות אשכנז

תפוצת היהודים באירופה, נכון לשנת 1881. יהדות אשכנז היא שמן הכולל של עדות יהודיות החולקות מסורת משותפת, שמקורן במרכז אירופה, במזרחה ובחלק ממערבה.

חָדָשׁ!!: הלכות רב אלפס ויהדות אשכנז · ראה עוד »

יהדות ספרד

כתובה מסגורה, ספרד, 1480, מאוספי הספרייה הלאומית יהדות ספרד היא קהילה יהודית, שהתקיימה בחצי האי האיברי החל מהתקופה הרומית בספרד דרך התקופה הוויזיגותית, המוסלמית ולאחר מכן בממלכת ספרד הנוצרית, עד גירוש ספרד בשנת 1492.

חָדָשׁ!!: הלכות רב אלפס ויהדות ספרד · ראה עוד »

יהדות צרפת

בית-כנסת בווקלוז (צולם ב-2009) יהדות צרפת היא כיום הקהילה היהודית השלישית בגודלה בעולם, אחרי ישראל וארצות הברית.

חָדָשׁ!!: הלכות רב אלפס ויהדות צרפת · ראה עוד »

יהודה בן ברזילי הברצלוני

רבי יהודה בן ברזילי הברצלוני (נקרא גם: רבי יהודה הנשיא מברצלונה; ר"י ברצלוני או ברגלוני, אלברצלוני, אלברגלוני) חי מסוף המאה ה-11 עד תחילת המאה ה-12 (על פי הלוח העברי באמצע המאה התשיעית לאלף החמישי).

חָדָשׁ!!: הלכות רב אלפס ויהודה בן ברזילי הברצלוני · ראה עוד »

יוסף קארו

קברו בצפת רבי יוסף קארו (מכונה גם השולחן ערוך, הבית יוסף, מרן והמחבר; 1488, ה'רמ"ח – 24 במרץ 1575, י"ג בניסן ה'של"ה), מגדולי הפוסקים, מחבר השולחן ערוך, כסף משנה והבית יוסף.

חָדָשׁ!!: הלכות רב אלפס ויוסף קארו · ראה עוד »

יוסף חביבא

ר' יוסף (בן דוד) חביבא, בעל הנמוקי יוסף (1340 – 1420), היה מחכמי ספרד בתחילת המאה ה-15 ואחד מאחרוני הראשונים.

חָדָשׁ!!: הלכות רב אלפס ויוסף חביבא · ראה עוד »

1030

ללא תאריך מדויק.

חָדָשׁ!!: הלכות רב אלפס ו1030 · ראה עוד »

1060

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: הלכות רב אלפס ו1060 · ראה עוד »

אזכור

[1] https://he.wikipedia.org/wiki/הלכות_רב_אלפס

יוֹצֵאנִכנָס
היי! אנחנו בפייסבוק עכשיו! »