סֵמֶל
יוניונפדיה
תִקשׁוֹרֶת
 Google Play כעת ב-
חָדָשׁ! הורד יוניונפדיה במכשיר אנדרואיד שלך!
חופשי
גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
 

הלל זיידמן

מַדָד הלל זיידמן

ד"ר הלל זיידמן (ז' בכסלו תרע"ה, 25 בנובמבר 1914 – ג' באלול תשנ"ה, 29 באוגוסט 1995), היה עסקן חרדי בפולין ובניו יורק, סופר ופובליציסט. [1]

38 יחסים: מנחם מנדל שניאורסון, מרד גטו ורשה, מלחמת העולם השנייה, מחזיקי הדת (עיתון), מוסד הרב קוק, ארכיון האינטרנט, אברהם מרדכי אלתר, אגודת ישראל, ניו יורק, סיים, עסקנות, פולין, פובליציסטיקה, צבי יעקב אבראהאם, שערים, שרה שנירר, תרע"ה, תשנ"ה, ז' בכסלו, חיים עוזר גרודזנסקי, בוצ'אץ', בין שתי מלחמות העולם, בית יעקב, ג' באלול, גליציה, גטו ורשה, דאס יודישע טאגבלאט, הצופה, הדרום (כתב עת), וורשה, ישראל מאיר הכהן, ישיבת חכמי לובלין, יוסף אליהו הנקין, יוסף דוב הלוי סולובייצ'יק (בוסטון), 1914, 1995, 25 בנובמבר, 29 באוגוסט.

מנחם מנדל שניאורסון

רבי מנחם מנדל שניאורסון (כונה הרבי מלוּבָּבִיץ' בראשי תיבות - רמ"מ, רמ"ש או רממ"ש; י"א בניסן תרס"ב, 18 באפריל 1902 – ג' בתמוז תשנ"ד, 12 ביוני 1994) היה האדמו"ר השביעי והאחרון של חסידות חב"ד-לובביץ' מ-י' בשבט ה'תשי"א, 17 בינואר 1951, ועד פטירתו.

חָדָשׁ!!: הלל זיידמן ומנחם מנדל שניאורסון · ראה עוד »

מרד גטו ורשה

מרד גטו ורשה (19 באפריל – 16 במאי 1943, י"ד בניסן - י"א באייר ה'תש"ג) היה המרד היהודי הגדול ביותר שפרץ בתקופת השואה, והפך לסמלה המובהק של ההתנגדות היהודית בשואה.

חָדָשׁ!!: הלל זיידמן ומרד גטו ורשה · ראה עוד »

מלחמת העולם השנייה

החזית המזרחית בימי מלחמת העולם השנייה מלחמת העולם השנייה הייתה עימות צבאי כלל עולמי ובין יבשתי, שנמשך בין השנים 1939–1945 והמלחמה הגדולה ביותר בהיסטוריה האנושית.

חָדָשׁ!!: הלל זיידמן ומלחמת העולם השנייה · ראה עוד »

מחזיקי הדת (עיתון)

מחזיקי הדת היה עיתון שנוסד על ידי הרב שמעון סופר בלבוב בשנת 1879, והופיע מאז בגלגוליו השונים עד ימי תחילת מלחמת העולם הראשונה (1914).

חָדָשׁ!!: הלל זיידמן ומחזיקי הדת (עיתון) · ראה עוד »

מוסד הרב קוק

חזיתו המעוגלת של "מוסד הרב קוק" מוסד הרב קוק הוא מוסד הוצאה לאור, הממוקם בכניסה לעיר ירושלים בשכונת קריית משה.

חָדָשׁ!!: הלל זיידמן ומוסד הרב קוק · ראה עוד »

ארכיון האינטרנט

ארכיון האינטרנט (באנגלית: Internet Archive) הוא ארכיון דיגיטלי ללא כוונות רווח, שמטרתו המוצהרת היא "גישה אוניברסלית לכלל הידע".

חָדָשׁ!!: הלל זיידמן וארכיון האינטרנט · ראה עוד »

אברהם מרדכי אלתר

לוחית זיכרון לרב אברהם מרדכי אלתר ליד ישיבת אמרי אמת בבני ברק מימין לשמאל: מאיר אלתר, אברהם מרדכי אלתר, חנוך צבי הכהן לוין, ישראל אלתר רבי אברהם מרדכי אַלְתֶּר (ז' בטבת ה'תרכ"ו, 25 בדצמבר 1865 – שבועות תש"ח, 3 ביוני 1948), היה בנו הבכור של רבי יהודה אריה לייב אלתר, ה"שפת אמת".

חָדָשׁ!!: הלל זיידמן ואברהם מרדכי אלתר · ראה עוד »

אגודת ישראל

אגודת ישראל (בשמה הרשמי: הסתדרות אגודת ישראל בארץ ישראל, ר"ת: אגו"י) היא ארגון יהודי אורתודוקסי שנוסד בקטוביץ (אז חלק מהקיסרות הגרמנית, כיום בפולין) בי"א בסיוון תרע"ב (29 במרץ 1912).

חָדָשׁ!!: הלל זיידמן ואגודת ישראל · ראה עוד »

ניו יורק

נְיוּ יוֹרְק (באנגלית: New York City; בקיצור: New York ובראשי תיבות: NYC) היא עיר במדינת ניו יורק והעיר המאוכלסת והצפופה ביותר בארצות הברית.

חָדָשׁ!!: הלל זיידמן וניו יורק · ראה עוד »

סיים

ֱ וורשה הסֵיְים (בפולנית) הוא הבית התחתון של הפרלמנט הפולני ובידיו נמצאות סמכות החקיקה העליונה.

חָדָשׁ!!: הלל זיידמן וסיים · ראה עוד »

עסקנות

עסקנות היא פעילות ועסקנות כללית בצורכי ציבור.

חָדָשׁ!!: הלל זיידמן ועסקנות · ראה עוד »

פולין

רפובליקת פּוֹלִין (בפולנית: Rzeczpospolita Polska, "זֶ'צְ'פּוֹסְפּוֹלִיטַה פּוֹלְסְקַה") היא מדינה במרכז אירופה, הגובלת בגרמניה במערב, בצ'כיה ובסלובקיה בדרום, באוקראינה ובבלארוס במזרח, ובליטא, ברוסיה (מחוז קלינינגרד) ובים הבלטי בצפון.

חָדָשׁ!!: הלל זיידמן ופולין · ראה עוד »

פובליציסטיקה

אני מאשים" מאת אמיל זולא פּוּבְּליציסטיקה (הצעת האקדמיה ללשון העברית: כתיבת דעות) היא סוגה עיתונאית.

חָדָשׁ!!: הלל זיידמן ופובליציסטיקה · ראה עוד »

צבי יעקב אבראהאם

הרב צבי יעקב אבראהאם (תרנ"ז, 1897 – תשל"ד, 1974) היה רב בטורדה ומנהל לשכת הקהילות האורתודוקסיות בטרנסילבניה, ולאחר הגירתו לארצות הברית היה רב בניו יורק וחוקר יהדות טרנסילבניה.

חָדָשׁ!!: הלל זיידמן וצבי יעקב אבראהאם · ראה עוד »

שערים

שערים היה עיתונה היומי של מפלגת פועלי אגודת ישראל שיצא בין השנים התרצ"ה–התשמ"א.

חָדָשׁ!!: הלל זיידמן ושערים · ראה עוד »

שרה שנירר

שרה שנירר מצבת קברה בקרקוב, שהוקמה מחדש בשנת תשס"ג. שרה שֶׁנִירֶר (בכתיב יידי: שענירער; א' בתמוז תרמ"ג, 6 ביולי 1883 – כ"ו באדר א' תרצ"ה, 1 במרץ 1935) הייתה מחנכת, מורה ופעילת חינוך חרדית, סופרת יידיש ומחזאית.

חָדָשׁ!!: הלל זיידמן ושרה שנירר · ראה עוד »

תרע"ה

#הפניה ה'תרע"ה.

חָדָשׁ!!: הלל זיידמן ותרע"ה · ראה עוד »

תשנ"ה

#הפניה ה'תשנ"ה.

חָדָשׁ!!: הלל זיידמן ותשנ"ה · ראה עוד »

ז' בכסלו

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: הלל זיידמן וז' בכסלו · ראה עוד »

חיים עוזר גרודזנסקי

הרב חיים עוזר גרודזנסקי (מימין) משוחח עם הרב שמעון שקופ. קברו של הרב חיים עוזר, בבית הקברות החדש בווילנה פנים אוהל הקבר, בו נראים גם מצבת אשתו, בתו ואחיו הרב חיים עוזר גרודזנסקי (ט' באלול תרכ"ג, 24 באוגוסט 1863 - ה' באב ת"ש, 9 באוגוסט 1940) היה מגדולי התורה בליטא בתקופה שקדמה לשואה, פוסק בולט בתקופתו, ונשיא מועצת גדולי התורה.

חָדָשׁ!!: הלל זיידמן וחיים עוזר גרודזנסקי · ראה עוד »

בוצ'אץ'

בוּצ'אץ' או בוטשאטש (באוקראינית וברוסית: Бучач; בפולנית: Buczacz; ביידיש: בעטשאָטש) היא עיירה במחוז טרנופול שבאוקראינה, בחבל גליציה המזרחית ההיסטורי.

חָדָשׁ!!: הלל זיידמן ובוצ'אץ' · ראה עוד »

בין שתי מלחמות העולם

בין שתי מלחמות העולם או בקיצור בין המלחמות היא התקופה שבין מלחמת העולם הראשונה למלחמת העולם השנייה, כלומר, בין השנים 1919–1939.

חָדָשׁ!!: הלל זיידמן ובין שתי מלחמות העולם · ראה עוד »

בית יעקב

כיתת הבוגרות השנייה של "בית יעקב", 1934, לודז' תנועת בית יעקב היא תנועת בתי ספר חרדית לבנות, הגדולה בעולם.

חָדָשׁ!!: הלל זיידמן ובית יעקב · ראה עוד »

ג' באלול

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: הלל זיידמן וג' באלול · ראה עוד »

גליציה

השינויים הטריטוריאליים בגליציה 1772–1918 העיר העתיקה של לבוב, בירת גליציה בתקופה האוסטרית גליציה (באוקראינית ורוסינית: Галичина; בפולנית: Galicja; ביידיש: גאליציע; בגרמנית: Galizien) או גליציה ולודומריה (ישות גאופוליטית אשר הייתה מורכבת מאוקראינים, פולנים ויהודים) היא חבל ארץ במזרח ובמרכז אירופה, הנחלק כיום בין אוקראינה לפולין.

חָדָשׁ!!: הלל זיידמן וגליציה · ראה עוד »

גטו ורשה

גטו ורשה היה הגדול בגטאות היהודיים בפולין בתקופת השואה.

חָדָשׁ!!: הלל זיידמן וגטו ורשה · ראה עוד »

דאס יודישע טאגבלאט

דָאס יודִישֶע טָאגֶבּלַאט היה יומון חרדי ביידיש שיצא לאור בעיר ורשה שבפולין, בין השנים ה'תרפ"ט–ה'תרצ"ט, (1929–1939).

חָדָשׁ!!: הלל זיידמן ודאס יודישע טאגבלאט · ראה עוד »

הצופה

left הצופה היה יומון ישראלי בעל אופי דתי-לאומי שיצא לאור במשך 71 שנה, מ-1937 ועד 2008, אז התמזג עם העיתון מקור ראשון.

חָדָשׁ!!: הלל זיידמן והצופה · ראה עוד »

הדרום (כתב עת)

הדרום הוא קובץ תורני היוצא לאור בניו יורק מאז סוף שנות ה-50 של המאה ה-20 על ידי הסתדרות הרבנים דאמריקה.

חָדָשׁ!!: הלל זיידמן והדרום (כתב עת) · ראה עוד »

וורשה

#הפניה ורשה.

חָדָשׁ!!: הלל זיידמן ווורשה · ראה עוד »

ישראל מאיר הכהן

רבי ישראל מאיר הכהן קגן מראדין (י"א בשבט ה'תקצ"ח, 6 בפברואר 1838 – כ"ד באלול ה'תרצ"ג, 15 בספטמבר 1933) המכונה "החפץ חיים" על שם ספרו, היה מחשובי הרבנים בדור שלפני השואה, מייסד וראש ישיבת ראדין ומחבר הספרים משנה ברורה וחפץ חיים.

חָדָשׁ!!: הלל זיידמן וישראל מאיר הכהן · ראה עוד »

ישיבת חכמי לובלין

בניין ישיבת חכמי לובלין 2010 שער ישיבת חכמי לובלין 2010 רבי מאיר שפירא ישיבת חכמי לובלין (המוכרת גם כיח"ל) הוקמה בעיר לובלין בפולין בשנת 1930 על ידי רבי מאיר שפירא (מייסד מפעל הדף היומי).

חָדָשׁ!!: הלל זיידמן וישיבת חכמי לובלין · ראה עוד »

יוסף אליהו הנקין

הרב יוסף אליהו הנקין (א' באדר א' תרמ"א - י"ג באב תשל"ג) (1881-1973) היה פוסק בולט בארצות הברית במאה ה-20 ומנהל ארגון 'עזרת תורה'.

חָדָשׁ!!: הלל זיידמן ויוסף אליהו הנקין · ראה עוד »

יוסף דוב הלוי סולובייצ'יק (בוסטון)

הרב יוסף דוב הלוי סולובייצ'יק (מכונה הגרי"ד ועוד; י"ב באדר ה'תרס"ג, 11 במרץ 1903 - י"ח בניסן ה'תשנ"ג, 8 באפריל 1993) היה רב, ראש ישיבה, פילוסוף דתי, מראשי הציונות הדתית ותנועת המזרחי, וממנהיגיה הרוחניים של היהדות האורתודוקסית בארצות הברית.

חָדָשׁ!!: הלל זיידמן ויוסף דוב הלוי סולובייצ'יק (בוסטון) · ראה עוד »

1914

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: הלל זיידמן ו1914 · ראה עוד »

1995

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: הלל זיידמן ו1995 · ראה עוד »

25 בנובמבר

25 בנובמבר הוא היום ה-329 בשנה, (330 בשנה מעוברת), בשבוע ה-48 בלוח הגריגוריאני.

חָדָשׁ!!: הלל זיידמן ו25 בנובמבר · ראה עוד »

29 באוגוסט

29 באוגוסט הוא היום ה-241 בשנה בלוח הגרגוריאני (242 בשנה מעוברת).

חָדָשׁ!!: הלל זיידמן ו29 באוגוסט · ראה עוד »

אזכור

[1] https://he.wikipedia.org/wiki/הלל_זיידמן

יוֹצֵאנִכנָס
היי! אנחנו בפייסבוק עכשיו! »