גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
54 יחסים: מנחם מנדל הגר (צמח צדיק), מרגיטה, מוסר, ארד (עיר), אלבה יוליה, אב"ד, אברהם פרידמן, אהרן חורין, אוראדיה, סלובקיה, סיקסו, עקיבה יוסף שלזינגר, עזריאל הילדסהיימר, פתח תקווה, קלוז'-נאפוקה, קולומיאה, רב, רב ראשי, תנועת מחזיקי הדת, לבוב, טרנסילבניה, חת"ם סופר, ברטיסלאבה, גלנטה, גליציה, ה'תקע"ה, ה'תקצ"ז, ה'תר"ך, ה'תר"י, ה'תרמ"ג, ה'תרנ"א, ה'תרכ"ח, ה'תרכ"ב, ה'תרי"ט, החתם סופר, הונגרית, הונגריה, כולל אונגרין, י"א בכסלו, י' באייר, יהדות נאולוגית, יהושע אהרן צבי ויינברגר, יוסף חיים זוננפלד, 18 במאי, 1814, 1815, 1837, 1850, 1859, 1860, ..., 1868, 1883, 1891, 24 בנובמבר. להרחיב מדד (4 יותר) »
מנחם מנדל הגר (צמח צדיק)
ציור של רבי מנחם מנדל הגר מויז'ניץ. רבי מנחם מנדל הגר (כ"ד באייר תק"צ, 1830 - כ"ט בתשרי תרמ"ה, 1884) היה המייסד והאדמו"ר הראשון בשושלת ויז'ניץ.
חָדָשׁ!!: הלל ליכטנשטיין ומנחם מנדל הגר (צמח צדיק) · ראה עוד »
מרגיטה
מרגיטה (ברומנית: Marghita, בהונגרית: Margitta, בגרמנית Margarethen, ביידיש: מארגארעטן) היא עיר במחוז ביהור ברומניה שהוא חלק מאזור קרישאנה שחלקו הרומני מהווה היום חלק מחבל טרנסילבניה.
חָדָשׁ!!: הלל ליכטנשטיין ומרגיטה · ראה עוד »
מוסר
מוסר הוא יכולת ההבחנה הברורה בין התנהגויות שנחשבות "טובות" לבין אלה שנחשבות "רעות".
חָדָשׁ!!: הלל ליכטנשטיין ומוסר · ראה עוד »
ארד (עיר)
ארד (ברומנית ובהונגרית: Arad) היא עיר ברומניה, בירת מחוז ארד שבשוליה המערביים של חבל טרנסילבניה, באזור ההיסטורי הקרוי קרישאנה (קֶרֶשׁווידֵק) או פרטיום (פארציום).
חָדָשׁ!!: הלל ליכטנשטיין וארד (עיר) · ראה עוד »
אלבה יוליה
אלבה יוליה (ברומנית Alba Iulia (בעבר Bălgrad, Bălgărad), בהונגרית Gyulafehérvár (דיולה פהרוואר), בגרמנית Karlsburg, או בעבר Weißenburg,Weissenburg) היא עיר בחבל טרנסילבניה שברומניה, המרכז המוניציפלי של מחוז אלבה.
חָדָשׁ!!: הלל ליכטנשטיין ואלבה יוליה · ראה עוד »
אב"ד
#הפניה אב בית דין.
חָדָשׁ!!: הלל ליכטנשטיין ואב"ד · ראה עוד »
אברהם פרידמן
הרב אברהם פרידמן (1811? – 15 ביולי 1879), היה הרב הראשי האחרון של טרנסילבניה.
חָדָשׁ!!: הלל ליכטנשטיין ואברהם פרידמן · ראה עוד »
אהרן חורין
הרב אהרן חורין (בכתיב מיושן: "חארין" וגם "חארינער"; כ"ח באב ה'תקכ"ו, 3 באוגוסט 1766 – ט' באלול ה'תר"ד, 24 באוגוסט 1844) היה רבה של אראד.
חָדָשׁ!!: הלל ליכטנשטיין ואהרן חורין · ראה עוד »
אוראדיה
האורתודוקסי באוראדיה הנאולוגי "ציון" באוראדיה אוֹרַאדְיָה (ברומנית: Oradea, בעבר - Oradea Mare, בהונגרית: Nagyvárad (נאג'ווארד); בגרמנית: Großwardein (גרוסוורדיין); ביידיש: גרויסווארדיין) היא עיר ברומניה במחוז ביהור (Bihor) שבטרנסילבניה, המשתרעת על שתי גדותיו של הנהר קרישול-רפדה (Crişul Repede, "הקריש המהיר").
חָדָשׁ!!: הלל ליכטנשטיין ואוראדיה · ראה עוד »
סלובקיה
סלובקיה, המכונה כיום הרפובליקה הסלובקית (בסלובקית: Slovenská Republika) היא ארץ ומדינה במרכז אירופה ללא מוצא לים.
חָדָשׁ!!: הלל ליכטנשטיין וסלובקיה · ראה עוד »
סיקסו
סיקסו (בהונגרית: Szikszó; ביידיש ידועה גם כסיקס) היא עיירה במחוז בורשוד-אבאוי-זמפלן שבצפון מזרח הונגריה.
חָדָשׁ!!: הלל ליכטנשטיין וסיקסו · ראה עוד »
עקיבה יוסף שלזינגר
הרב עקיבה יוסף שְלֶזינגר (ה' בכסלו תקצ"ח, 3 בדצמבר 1837, פרשבורג – א' באייר תרפ"ב, 29 באפריל 1922, ירושלים) היה רב הונגרי שעלה לירושלים.
חָדָשׁ!!: הלל ליכטנשטיין ועקיבה יוסף שלזינגר · ראה עוד »
עזריאל הילדסהיימר
הרב ד"ר עזריאל הילדסהיימר (כ"ז באייר תק"ף, 11 במאי 1820 – ד' בתמוז תרנ"ט, 12 ביולי 1899) היה ממנהיגי אסכולת תורה עם דרך ארץ, או 'נאו-אורתודוקסיה', בגרמניה ומייסד בית המדרש לרבנים בברלין.
חָדָשׁ!!: הלל ליכטנשטיין ועזריאל הילדסהיימר · ראה עוד »
פתח תקווה
מיצג "אני אוהב את פתח תקווה" פתח תקווה (בניקוד: פֶּתַח תִּקְוָה), המכונה "אֵם הַמּוֹשָׁבוֹת", היא עיר במישור החוף הדרומי במחוז המרכז בישראל והעיר החמישית באוכלוסייתה עם 257,196 תושבים (על פי נתוני משרד הפנים אוגוסט 2023).
חָדָשׁ!!: הלל ליכטנשטיין ופתח תקווה · ראה עוד »
קלוז'-נאפוקה
קלוּז'-נאפּוֹקָה (ברומנית: Cluj-Napoca, אלפבית פונטי בינלאומי:; בהונגרית: Kolozsvár; בתקופה הרומית: Napoca; בלטינית של ימי הביניים: Castrum Clus או Claudiopolis; בגרמנית: Klausenburg; ביידיש: קלויזענבורג) היא עיר בצפון-מערב רומניה, בחבל ההיסטורי טרנסילבניה, ועיר הבירה של מחוז קלוז' ושל טרנסילבניה כולה.
חָדָשׁ!!: הלל ליכטנשטיין וקלוז'-נאפוקה · ראה עוד »
קולומיאה
קולומיאה (באוקראינית: Коломия; בפולנית: Kołomyja; ביידיש: קאלאמיי) היא עיר באובלסט איוואנו-פרנקיבסק אשר באוקראינה שאוכלוסייתה ב-2021 מנתה 61,140 נפש.
חָדָשׁ!!: הלל ליכטנשטיין וקולומיאה · ראה עוד »
רב
רב הוא שם תואר שבעיקרו תיאר דמות כתלמיד חכם או פוסק הלכה אולם בהמשך התואר מופנה גם לצדיק או לסמכות הרוחנית בבית כנסת או במוסדות דתיים.
חָדָשׁ!!: הלל ליכטנשטיין ורב · ראה עוד »
רב ראשי
רב ראשי הוא תואר מקובל בחלק מהמדינות בהן יש קהילה יהודית משמעותית, עבור הרב שמחזיק בתפקיד העליון בהיררכיה הרבנית באותה מדינה או עיר.
חָדָשׁ!!: הלל ליכטנשטיין ורב ראשי · ראה עוד »
תנועת מחזיקי הדת
שער ביטאון התנועה - מחזיקי הדת תנועת מחזיקי הדת הייתה תנועה יהודית-אורתודוקסית שפעלה בגליציה בסוף המאה ה-19 ובתחילת המאה ה-20.
חָדָשׁ!!: הלל ליכטנשטיין ותנועת מחזיקי הדת · ראה עוד »
לבוב
שואה, בבית הקברות נחלת יצחק לְבוֹב או לְבִיב (באוקראינית:; בפולנית: Lwów; ברוסית: Львов (לְבוֹב); בגרמנית: Lemberg; ביידיש: לעמבערג או לעמבעריק וכן לװאָװ), היא עיר במערב אוקראינה, בירת מחוז לבוב.
חָדָשׁ!!: הלל ליכטנשטיין ולבוב · ראה עוד »
טרנסילבניה
פרס עם שמש וירח על רקע כחול.ש 2. פס אדום. ש 3. שבעה מגדלים אדומים הבאים לסמן את שבע הערים המבוצרות של הסקסונים, על רקע צהוב.ש סמל טרנסילבניה הוא גם חלק מסמל רומניה. טרנסילבניה (ברומנית: Transilvania או Ardeal, בהונגרית: Erdély, בגרמנית: Siebenbürgen, בניב הסקסונים הטרנסילבנים: Siweberjen, ביידיש: זיבענבערגן, בטורקית: Erdel, בסלובקית: Sedmohradsko או Transylvánia, בפולנית: Siedmiogród) היא אזור היסטורי המשתרע בחלקה המערבי והמרכזי של רומניה.
חָדָשׁ!!: הלל ליכטנשטיין וטרנסילבניה · ראה עוד »
חת"ם סופר
#הפניה החתם סופר.
חָדָשׁ!!: הלל ליכטנשטיין וחת"ם סופר · ראה עוד »
ברטיסלאבה
Kapucinusok Szent István-temploma (Pozsony) הגשר החדש בניין העירייה הישן העיר העתיקה של ברטיסלאבה House of the Good Shepherd Slovak National Gallery Slovak National Theatre ברטיסלאבה (בסלובקית: Bratislava ובעבר Prešporok; בגרמנית: Pressburg או Preßburg; בהונגרית: Pozsony) היא בירת סלובקיה והעיר הגדולה במדינה עם כ-500,000 תושבים.
חָדָשׁ!!: הלל ליכטנשטיין וברטיסלאבה · ראה עוד »
גלנטה
גלנטה (בסלובקית: Galanta, בהונגרית: Galánta; ביידיש: גאלאנטא או גלאנדע; בגרמנית: Gallandau, גלנדאו) היא עיירה במחוז טרנבה בדרום-מערב סלובקיה שבמרכז אירופה.
חָדָשׁ!!: הלל ליכטנשטיין וגלנטה · ראה עוד »
גליציה
השינויים הטריטוריאליים בגליציה 1772–1918 העיר העתיקה של לבוב, בירת גליציה בתקופה האוסטרית גליציה (באוקראינית ורוסינית: Галичина; בפולנית: Galicja; ביידיש: גאליציע; בגרמנית: Galizien) או גליציה ולודומריה (ישות גאופוליטית אשר הייתה מורכבת מאוקראינים, פולנים ויהודים) היא חבל ארץ במזרח ובמרכז אירופה, הנחלק כיום בין אוקראינה לפולין.
חָדָשׁ!!: הלל ליכטנשטיין וגליציה · ראה עוד »
ה'תקע"ה
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: הלל ליכטנשטיין וה'תקע"ה · ראה עוד »
ה'תקצ"ז
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: הלל ליכטנשטיין וה'תקצ"ז · ראה עוד »
ה'תר"ך
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: הלל ליכטנשטיין וה'תר"ך · ראה עוד »
ה'תר"י
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: הלל ליכטנשטיין וה'תר"י · ראה עוד »
ה'תרמ"ג
רחוב תרמ"ג בנס ציונה קרוי על שם שנת ייסודה של העיר.
חָדָשׁ!!: הלל ליכטנשטיין וה'תרמ"ג · ראה עוד »
ה'תרנ"א
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: הלל ליכטנשטיין וה'תרנ"א · ראה עוד »
ה'תרכ"ח
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: הלל ליכטנשטיין וה'תרכ"ח · ראה עוד »
ה'תרכ"ב
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: הלל ליכטנשטיין וה'תרכ"ב · ראה עוד »
ה'תרי"ט
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: הלל ליכטנשטיין וה'תרי"ט · ראה עוד »
החתם סופר
הרב משה סופר (שרייבר) (ז' בתשרי ה'תקכ"ג, 24 בספטמבר 1762 – כ"ה בתשרי ה'ת"ר, 3 באוקטובר 1839), נודע בכינוי החתם סופר או חת"ס (על שם ספריו) היה אב"ד פרשבורג וראש ישיבת פרשבורג, ומגדולי הרבנים והפוסקים בדורות האחרונים.
חָדָשׁ!!: הלל ליכטנשטיין והחתם סופר · ראה עוד »
הונגרית
קודקס מינכן - ביבליה בהונגרית הונגרית (magyar) היא שפה השייכת למשפחת השפות הפינו-אוגריות במשפחת השפות האורליות הגדולה יותר.
חָדָשׁ!!: הלל ליכטנשטיין והונגרית · ראה עוד »
הונגריה
קטע מתוך הציקלורמה "בואם של המדיארים", שצייר ארפאד פסטי לציון 1000 שנה לפלישה המדיארית הונגריה, 1867–1920 ממלכת הונגריה, בוורוד, בתוך האימפריה האוסטרו-הונגרית, 1914. הגבולות באדום הם גבולות 1920 בניין הפרלמנט ההונגרי, בודפשט שטר בן 500 פורינט הונגרי, הנושא את דיוקנו של פרנץ ראקוצי, נסיך טרנסילבניה הוּנְגַרְיָה (בהונגרית) היא מדינה ללא מוצא לים הנמצאת במרכז אירופה.
חָדָשׁ!!: הלל ליכטנשטיין והונגריה · ראה עוד »
כולל אונגרין
#הפניה כולל שומרי החומות.
חָדָשׁ!!: הלל ליכטנשטיין וכולל אונגרין · ראה עוד »
י"א בכסלו
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: הלל ליכטנשטיין וי"א בכסלו · ראה עוד »
י' באייר
שילה, המקום בו הוא פעל ונפטר.
חָדָשׁ!!: הלל ליכטנשטיין וי' באייר · ראה עוד »
יהדות נאולוגית
נאולוגים (בהונגרית: neológ irányzat, "הפלג הנאולוגי") הוא הכינוי השגור לחברי אחד משני ארגוני הקהילות הגדולים ביהדות הונגריה.
חָדָשׁ!!: הלל ליכטנשטיין ויהדות נאולוגית · ראה עוד »
יהושע אהרן צבי ויינברגר
הרב יהושע אהרן צבי ויינברגר (תקע"ה, 1815 - כ"ח בכסלו תרנ"ג, 1892) נודע בכינוי מהריא"ץ (מורנו הרב יהושע אהרן צבי), היה מתלמידיו של החת"ם סופר בשנותיו האחרונות, כמו גם ידידו הטוב, הרב הלל ליכטנשטיין.
חָדָשׁ!!: הלל ליכטנשטיין ויהושע אהרן צבי ויינברגר · ראה עוד »
יוסף חיים זוננפלד
ד"ר משה ואלאך הרב זוננפלד מקבל את פניו של נשיא צ’כוסלובקיה, טומאש מסריק בעת ביקורו בירושלים, בשנת 1927. מצבת הרב יוסף חיים זוננפלד בבית העלמין בהר הזיתים. לצדו מצבת רבו הרב אברהם חיים שאג בית ישראל בירושלים הרב יוסף חיים זוֹננפלד (בכתיב יידי: זאנענפעלד; ו' בכסלו תר"ט, 1 בדצמבר 1848 – י"ט באדר ב' תרצ"ב, 27 במרץ 1932) היה רבה הראשון של העדה החרדית בירושלים.
חָדָשׁ!!: הלל ליכטנשטיין ויוסף חיים זוננפלד · ראה עוד »
18 במאי
18 במאי הוא היום ה־138 בשנה (139 בשנה מעוברת), בשבוע ה-21 בלוח הגרגוריאני.
חָדָשׁ!!: הלל ליכטנשטיין ו18 במאי · ראה עוד »
1814
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: הלל ליכטנשטיין ו1814 · ראה עוד »
1815
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: הלל ליכטנשטיין ו1815 · ראה עוד »
1837
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: הלל ליכטנשטיין ו1837 · ראה עוד »
1850
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: הלל ליכטנשטיין ו1850 · ראה עוד »
1859
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: הלל ליכטנשטיין ו1859 · ראה עוד »
1860
בשנה זו הוקמה משכנות שאננים - השכונה היהודית הראשונה מחוץ לחומות העיר העתיקה בירושלים.
חָדָשׁ!!: הלל ליכטנשטיין ו1860 · ראה עוד »
1868
קטגוריה:המאה ה-19 לפי שנים 1868.
חָדָשׁ!!: הלל ליכטנשטיין ו1868 · ראה עוד »
1883
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: הלל ליכטנשטיין ו1883 · ראה עוד »
1891
תמונה של מגרש הכדורסל הראשון (1891).
חָדָשׁ!!: הלל ליכטנשטיין ו1891 · ראה עוד »
24 בנובמבר
24 בנובמבר הוא היום ה-328 בשנה, (329 בשנה מעוברת), בשבוע ה-48 בלוח הגריגוריאני.
חָדָשׁ!!: הלל ליכטנשטיין ו24 בנובמבר · ראה עוד »
אזכור
[1] https://he.wikipedia.org/wiki/הלל_ליכטנשטיין
