גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
55 יחסים: מצבה, מרדכי זלקין, מתתיהו שטראשון, אפיטף, ארכיון האינטרנט, סנקט פטרבורג, ספרית פועלים, ספריית שטראשון, סידור, פרוור, פולוצק, פינחס בן יהודה אלטשול, רוסית, שמואל יוסף פין, שאול וואהל, שם עט, תנועת ההשכלה היהודית, תקפ"ט, תר"ך, תרס"ד, תרע"ה, ז' באלול, ח' בחשוון, ביקורת ספרות, ביוגרפיה, גן פרחים, גאוגרפיה, גנאלוגיה, גצל קרסל, גר"א, גילוף, דפוס ראם, דרשן, דוד מגיד, המליץ, המגיד, הצפירה, השחר, הוצאת מאגנס, הכרמל (כתב עת), ויקיטקסט, וילנה, כתב עת, כתיב, יהודה ליב אפל, ייברסקיה אנציקלופדיה, יידיש, 1829, 1860, 1892, ..., 1900, 1903, 2002, 29 באוקטובר, 5 בספטמבר. להרחיב מדד (5 יותר) »
מצבה
"מילותיו האחרונות: לא עוד מלחמות עבורי" – כיתוב על מצבה בבית הקברות הצבאי הבריטי בירושלים, בהר הצופים מצבות טוקאי, הונגריה מצבה היא לוח אבן, עץ או מתכת המשמש לשתי מטרות.
חָדָשׁ!!: הלל נח מגיד שטיינשניידר ומצבה · ראה עוד »
מרדכי זלקין
מרדכי (מוטי) זַלקין (נולד ב-17 בנובמבר 1952 (כ"ט בחשוון ה'תשי"ג) בירושלים) הוא היסטוריון ישראלי שמחקריו עוסקים בהיסטוריה החברתית של יהודי מזרח אירופה ובתולדות החינוך היהודי, פרופסור אמריטוס באוניברסיטת בן-גוריון בנגב.
חָדָשׁ!!: הלל נח מגיד שטיינשניידר ומרדכי זלקין · ראה עוד »
מתתיהו שטראשון
הרב מתתיהו שְׂטרָאשוּן (רמ"ש; 1 באוקטובר 1817, כ"ב בתשרי ה'תקע"ח, וילנה – 13 בדצמבר 1885, ו' בטבת ה'תרמ"ו, שם) היה רב ליטאי חשוב, אספן ספרים ומייסד "ספריית שטראשון" הידועה בעיר וילנה שבליטא.
חָדָשׁ!!: הלל נח מגיד שטיינשניידר ומתתיהו שטראשון · ראה עוד »
אפיטף
אֶפִּיטַף (מיוונית עתיקה: epi.
חָדָשׁ!!: הלל נח מגיד שטיינשניידר ואפיטף · ראה עוד »
ארכיון האינטרנט
ארכיון האינטרנט (באנגלית: Internet Archive) הוא ארכיון דיגיטלי ללא כוונות רווח, שמטרתו המוצהרת היא "גישה אוניברסלית לכלל הידע".
חָדָשׁ!!: הלל נח מגיד שטיינשניידר וארכיון האינטרנט · ראה עוד »
סנקט פטרבורג
סנקט פטרבורג (או סנט פטרבורג / סנט פטרסבורג; ברוסית: Санкт-Петербу́рг, בעבר: פטרוגרד, לנינגרד) היא העיר השנייה בגודלה ברוסיה (אחרי מוסקבה).
חָדָשׁ!!: הלל נח מגיד שטיינשניידר וסנקט פטרבורג · ראה עוד »
ספרית פועלים
סמליל ספרית פועלים כרזת פרסומת לספרית פועלים סִפרִיַּת פועלים הייתה הוצאת הספרים של תנועת הקיבוץ הארצי השומר הצעיר.
חָדָשׁ!!: הלל נח מגיד שטיינשניידר וספרית פועלים · ראה עוד »
ספריית שטראשון
ספריית שטראשון "בספריית סטראשון": גלויה מתוך סדרת "ווילנער ייִדישע געטאָ" (הגטו היהודי בווילנה), עם איורים מאת בר זלקינד ופסקאות רקע קצרות מאת חייקל לונסקי (בגב הגלויה; לא מופיע בתמונה), 1922/1923 ספריית שְׂטרָאשוּן הייתה ספרייה בעיר וילנה, מרכז התרבות היהודית של צפון-מערב רוסיה, שהייתה ידועה בכל רחבי העולם היהודי.
חָדָשׁ!!: הלל נח מגיד שטיינשניידר וספריית שטראשון · ראה עוד »
סידור
סידורים לשימוש המתפללות בכותל המערבי סידור רב סעדיה גאון הסידור הוא ספר המרכז בתוכו את התפילות שמתפלל יהודי בימי החול וביום השבת, ואת החשובות שבתפילות החגים.
חָדָשׁ!!: הלל נח מגיד שטיינשניידר וסידור · ראה עוד »
פרוור
סן חוזה שבקליפורניה פרוור (כך הכתיב הנכון על פי האקדמיה ללשון העברית; נכתב גם פרבר) הוא אזור מגורים גדול, הממוקם בפריפריית עיר או מטרופולין, כאשר רוב הגרים בו עובדים במרכז העיר.
חָדָשׁ!!: הלל נח מגיד שטיינשניידר ופרוור · ראה עוד »
פולוצק
#הפניה פולאצק.
חָדָשׁ!!: הלל נח מגיד שטיינשניידר ופולוצק · ראה עוד »
פינחס בן יהודה אלטשול
רבי פינחס אלטשול בן יהודה המגיד מפאָלאָצק (ה'תק"ז, 1747 - ג' בשבט ה'תקפ"ג, 15 בינואר 1823), היה רב, מגיד, מתלמידי הגר"א ומחבר ספרי מוסר ופרשנות המקרא.
חָדָשׁ!!: הלל נח מגיד שטיינשניידר ופינחס בן יהודה אלטשול · ראה עוד »
רוסית
רוסית (ברוסית: Русский רוסקי) היא שפתה הרשמית של מדינת רוסיה ושל ברית המועצות לשעבר.
חָדָשׁ!!: הלל נח מגיד שטיינשניידר ורוסית · ראה עוד »
שמואל יוסף פין
שמואל יוסף פִין (מכונה רש"י פין או רשי"פ; פֿין; בכתב לטיני: Samuel Joseph Fünn; ט"ו בתשרי ה'תקע"ט, ספטמבר 1818 – י"א בטבת ה'תרנ"א, 22 בדצמבר 1890) היה סופר וחוקר עברי, איש תנועת ההשכלה ומראשי הקהילה היהודית בווילנה.
חָדָשׁ!!: הלל נח מגיד שטיינשניידר ושמואל יוסף פין · ראה עוד »
שאול וואהל
#הפניה שאול ואהל.
חָדָשׁ!!: הלל נח מגיד שטיינשניידר ושאול וואהל · ראה עוד »
שם עט
שם עט, שם ספרותי או פְּסֶבְדוֹנִים (פְּסֵידוֹנִים, על פי חוקי התעתיק לעברית) הוא שם בדוי, לרוב מתוך בחירת הכותב, שתחתיו מתפרסמים חומרים ספרותיים, שירים, ספרים או מאמרים, לעיתים משום שהמחבר חפץ בעילום שם, ולעיתים מסיבות אחרות.
חָדָשׁ!!: הלל נח מגיד שטיינשניידר ושם עט · ראה עוד »
תנועת ההשכלה היהודית
תנועת ההשכלה היהודית, ובפשטות ההשכלה, היא כינוי למגמה אינטלקטואלית שפעלה בקרב יהודי מרכז ומזרח אירופה, עם השפעה מועטה גם במערבה ובארצות האסלאם.
חָדָשׁ!!: הלל נח מגיד שטיינשניידר ותנועת ההשכלה היהודית · ראה עוד »
תקפ"ט
#הפניה ה'תקפ"ט.
חָדָשׁ!!: הלל נח מגיד שטיינשניידר ותקפ"ט · ראה עוד »
תר"ך
#הפניה ה'תר"ך.
חָדָשׁ!!: הלל נח מגיד שטיינשניידר ותר"ך · ראה עוד »
תרס"ד
#הפניה ה'תרס"ד.
חָדָשׁ!!: הלל נח מגיד שטיינשניידר ותרס"ד · ראה עוד »
תרע"ה
#הפניה ה'תרע"ה.
חָדָשׁ!!: הלל נח מגיד שטיינשניידר ותרע"ה · ראה עוד »
ז' באלול
על פי הלוח העברי הקבוע, פרשת בר המצווה של ילד שנולד בז' אלול היא לרוב פרשת כי תצא.
חָדָשׁ!!: הלל נח מגיד שטיינשניידר וז' באלול · ראה עוד »
ח' בחשוון
פרשת בר המצוה של ילד שנולד בח' חשוון היא תמיד פרשת לך לך.
חָדָשׁ!!: הלל נח מגיד שטיינשניידר וח' בחשוון · ראה עוד »
ביקורת ספרות
ביקורת ספרות עוסקת בסקירתם של ספרים, בדרך כלל ספרים חדשים, שיצאו לאור במהלך השנה שקדמה לפרסום הסקירה.
חָדָשׁ!!: הלל נח מגיד שטיינשניידר וביקורת ספרות · ראה עוד »
ביוגרפיה
העמוד הראשון של הביוגרפיה של משה מנדלסון, מאת יצחק אייכל העמוד הראשון של הביוגרפיה של נוסטרדמוס מאת Jean-Aimé de Chavigny, משנת 1594 המונח בִּיּוֹגְרַפְיָה (מיוונית: ביו - חיים, גרפיה - כתיבה) משמעו כתיבת תולדות חיים של אדם (במינוח האקדמיה ללשון העברית: סִפּוּר חַיִּים).
חָדָשׁ!!: הלל נח מגיד שטיינשניידר וביוגרפיה · ראה עוד »
גן פרחים
שער הכרך הראשון גן פרחים (כותרת המשנה: "בו יבואו פרחים ושושנים, נטעי נעמנים. מגדולי הרבנים, משכילים ומאמינים, חכמים ונבונים") היה מאסף ספרותי והגותי של בני תקופת התחייה, אשר ראה אור בארבעה כרכים בין השנים 1881–1892 בעריכתו של הסופר והעיתונאי יהושע מזח (מייזאח).
חָדָשׁ!!: הלל נח מגיד שטיינשניידר וגן פרחים · ראה עוד »
גאוגרפיה
הר הגעש קיסקה שבאלסקה. ה'''מפה''' היא כלי העזר הבסיסי ביותר בגאוגרפיה. גֵּאוֹגְרַפְיָה (באנגלית: Geography) היא תחום מדעי אינטגרטיבי, בו נחקרים שלל תופעות ותהליכים ארציים בכדור הארץ; מגמות ותהליכים חוץ-ארציים, כמו השפעותיה של השמש על האקלים הארצי; ותהליכים אנושיים, דהיינו השפעותיה של התנהגות האדם על המרחב הפיזי.
חָדָשׁ!!: הלל נח מגיד שטיינשניידר וגאוגרפיה · ראה עוד »
גנאלוגיה
אילן יוחסין (עץ משפחה) הוא אחת מצורות התיעוד הגנאלוגי הנפוצות ביותר, בתמונה: תרשים אילן היוחסין של ויליאם הראשון, מלך אנגליה גֵּנֵאָלוֹגְיָה, או בעברית חקר יוחסין, היא מדע עזר בהיסטוריה ואנתרופולוגיה לחקר ההקשר הגנטי של קבוצת אורגניזמים.
חָדָשׁ!!: הלל נח מגיד שטיינשניידר וגנאלוגיה · ראה עוד »
גצל קרסל
גֶצֶל אליקים קרֶסֶל (Gezel Kressel; ט"ז בסיוון תרע"א, 12 ביוני 1911, גליציה המזרחית – ל' באב (א' דר"ח אלול) תשמ"ו, 4 בספטמבר 1986, ישראל) היה ביבליוגרף, סופר, היסטוריון וחוקר ישראלי.
חָדָשׁ!!: הלל נח מגיד שטיינשניידר וגצל קרסל · ראה עוד »
גר"א
#הפניה הגאון מווילנה.
חָדָשׁ!!: הלל נח מגיד שטיינשניידר וגר"א · ראה עוד »
גילוף
isbn.
חָדָשׁ!!: הלל נח מגיד שטיינשניידר וגילוף · ראה עוד »
דפוס ראם
דפוס ראָם (בכתיב יידי; נהגה "רוֹם"; בכתב לטיני: Romm), המוכר יותר בשם דפוס והוצאת האלמנה והאחים ראָם (לפעמים גם סתם דפוס וילנה, וגם בכתיב וילנא, ווילנא או ווילנה), היה בית דפוס יהודי והוצאת ספרים שפעלו בווילנה מסוף המאה ה-18 עד תחילת המאה ה-20.
חָדָשׁ!!: הלל נח מגיד שטיינשניידר ודפוס ראם · ראה עוד »
דרשן
#הפניה דרשנות.
חָדָשׁ!!: הלל נח מגיד שטיינשניידר ודרשן · ראה עוד »
דוד מגיד
דוד מגיד (1862–1942) היה סופר וחוקר תולדות ישראל ותרבות יהודית.
חָדָשׁ!!: הלל נח מגיד שטיינשניידר ודוד מגיד · ראה עוד »
המליץ
שער עיתון המליץ ב-1861 המליץ היה כתב עת עברי שיצא לאור באימפריה הרוסית בין 29 בספטמבר 1860 עד 1904, תחילה במתכונת של שבועון, ומ-1886 כעיתון יומי.
חָדָשׁ!!: הלל נח מגיד שטיינשניידר והמליץ · ראה עוד »
המגיד
אליעזר ליפמן זילברמן, עורכו הראשון של "המגיד" דוד גורדון, עורכו של המגיד "המגיד" היה שבועון עברי, אחד הראשונים בתולדות העיתונות העברית (הראשון היה פרי עץ חיים, שיצא לאור באמסטרדם החל מ-1691).
חָדָשׁ!!: הלל נח מגיד שטיינשניידר והמגיד · ראה עוד »
הצפירה
כ"ז באדר א' תרכ"ב שלט רחוב על שם עיתון הצפירה בירושלים "הצפירה" (מ-צפרא - בוקר) היה אחד העיתונים העבריים החשובים והפופולריים שיצאו לאור בתחום המושב, ונקרא בעולם היהודי כולו, החל מהמחצית השנייה של המאה ה-19 ועד תחילת המאה ה-20.
חָדָשׁ!!: הלל נח מגיד שטיינשניידר והצפירה · ראה עוד »
השחר
עמוד השער של "השחר", מאי 1879 תערוכת רחוב בנושא תנועת ההשכלה היהודית על חומה בשדרות ההשכלה בתל אביב הַשַּׁחַר היה ירחון עברי שהוציא לאור פרץ סמולנסקין בין השנים 1868–1884 (ה'תרכ"ט–ה'תרמ"ד) בווינה.
חָדָשׁ!!: הלל נח מגיד שטיינשניידר והשחר · ראה עוד »
הוצאת מאגנס
#הפניה הוצאת ספרים ע"ש י"ל מאגנס.
חָדָשׁ!!: הלל נח מגיד שטיינשניידר והוצאת מאגנס · ראה עוד »
הכרמל (כתב עת)
שער כתב העת הכרמל, שנה ג גיליון א, ה'תרל"ה (1875) "הכרמל" החודשי, גיליון ניסן ה'תרל"ב (1872) "הכרמל" היה כתב עת עברי בעריכת שמואל יוסף פין שיצא לאור בעיר וילנה שבצפון-מערב האימפריה הרוסית (ליטא) בשנים 1860–1880, בתחילה כשבועון ואחר כך כירחון.
חָדָשׁ!!: הלל נח מגיד שטיינשניידר והכרמל (כתב עת) · ראה עוד »
ויקיטקסט
פוטומונטאז' של קרחון מעל ומתחת לפני המים, עליו מבוסס סמל ויקיטקסט ויקיטקסט (באנגלית: Wikisource – "ויקי־מקור") הוא מיזם של קרן ויקימדיה ומיזם־אחות לוויקיפדיה.
חָדָשׁ!!: הלל נח מגיד שטיינשניידר וויקיטקסט · ראה עוד »
וילנה
וִילְנָה (בעברית גם בכתיב וילנא; בליטאית: Vilnius,; ברוסית: Вильнюс; בפולנית: Wilno, בבלארוסית: Ві́льня, ביידיש: ווילנע) היא עיר הבירה של ליטא.
חָדָשׁ!!: הלל נח מגיד שטיינשניידר ווילנה · ראה עוד »
כתב עת
עמוד השער של עיתון "כלנוע", כתב עת העוסק בקולנוע עמוד השער של עיתון "בגלל", כתב עת העוסק בספרות שער מגזין ערוך למגזין גיטרות כתב עת הוא דבר דפוס היוצא לאור, בדרך כלל, בתדירות קבועה ולפחות אחת לשנה בדפוס או באופן אלקטרוני.
חָדָשׁ!!: הלל נח מגיד שטיינשניידר וכתב עת · ראה עוד »
כתיב
בשפה הכתובה, כְּתִיב, או אִיוּת, הוא צירוף אותיות האלפבית, ובמקרים מסוימים גם סימנים דיאקריטיים כגון ניקוד, לשם יצירת מילים.
חָדָשׁ!!: הלל נח מגיד שטיינשניידר וכתיב · ראה עוד »
יהודה ליב אפל
יהודה לֶיְבּ אֶפֶל (בכתיב יידי: עפעל; 23 במרץ 1857, וקשנה, פלך קובנה, האימפריה הרוסית (ליטא) – 27 בנובמבר 1934, כ' בכסלו תרצ"ה, תל אביב) היה עיתונאי עברי ופעיל ציוני, מראשוני תנועת חיבת ציון בווילנה.
חָדָשׁ!!: הלל נח מגיד שטיינשניידר ויהודה ליב אפל · ראה עוד »
ייברסקיה אנציקלופדיה
#הפניה יברייסקיה אנציקלופדיה.
חָדָשׁ!!: הלל נח מגיד שטיינשניידר וייברסקיה אנציקלופדיה · ראה עוד »
יידיש
ייִדִישׁ או אידיש (בעברית נקראת לפעמים גם אִידִית, כנראה קיצור של ייִדיש-דײַטש - "יהודית-גרמנית") היא שפה יהודית השייכת למשפחת השפות הגרמאניות ונכתבת באותיות האלפבית העברי.
חָדָשׁ!!: הלל נח מגיד שטיינשניידר ויידיש · ראה עוד »
1829
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: הלל נח מגיד שטיינשניידר ו1829 · ראה עוד »
1860
בשנה זו הוקמה משכנות שאננים - השכונה היהודית הראשונה מחוץ לחומות העיר העתיקה בירושלים.
חָדָשׁ!!: הלל נח מגיד שטיינשניידר ו1860 · ראה עוד »
1892
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: הלל נח מגיד שטיינשניידר ו1892 · ראה עוד »
1900
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: הלל נח מגיד שטיינשניידר ו1900 · ראה עוד »
1903
הטיסה הראשונה של האחים רייט.
חָדָשׁ!!: הלל נח מגיד שטיינשניידר ו1903 · ראה עוד »
2002
2002 היא שנה פלינדרומית, הראשונה באלף השלישי.
חָדָשׁ!!: הלל נח מגיד שטיינשניידר ו2002 · ראה עוד »
29 באוקטובר
29 באוקטובר הוא היום ה-302 בשנה בלוח הגרגוריאני (303 בשנה מעוברת).
חָדָשׁ!!: הלל נח מגיד שטיינשניידר ו29 באוקטובר · ראה עוד »
5 בספטמבר
5 בספטמבר הוא היום ה-248 בשנה בלוח הגריגוריאני (249 בשנה מעוברת).
חָדָשׁ!!: הלל נח מגיד שטיינשניידר ו5 בספטמבר · ראה עוד »
אזכור
[1] https://he.wikipedia.org/wiki/הלל_נח_מגיד_שטיינשניידר
