גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
60 יחסים: ממלכת ירושלים, מאגר מים, מסגד, מסגד אל-אקצא, מרטיר, מרים רוזן-איילון, משקפיים (כתב עת), מחראב, מגדל תצפית, מדאאן סאלח, מוקדסי, מוחמד, מוחמד בן קלאון, מוג'יר א-דין, מינרט, ארץ ישראל, ארכאולוג, אדריכלות אסלאמית, אכסדרה, ספריית יונס וסוראיה נזריאן, אוניברסיטת חיפה, סלימאן אבן עבד אל מלכ, סביל, סורת א-תובה, סיוואס, ערבית, צריח (מסגד), צלאח א-דין, קטיה ציטרין-סילברמן, קדמוניות, קיבלה, רמלה, רעידות אדמה, רשות העתיקות, שנות ה-80 של המאה ה-20, שעבאן, שבת האור, שימוש משני, שיש, תוכנית (אדריכלות), טורקיה, בריכת הקשתות, בית אומיה, בית עבאס, המאה ה-10, המאה ה-13, המאה ה-8, המנדט הבריטי, הקוראן, השאם אבן עבד אלמלכ, התקופה הממלוכית בארץ ישראל, ..., החברה לחקירת ארץ-ישראל ועתיקותיה, ימי הביניים, יעקב קפלן, 1033, 1068, 1190, 1318, 1948, 1984, 749. להרחיב מדד (10 יותר) »
ממלכת ירושלים
המזרח התיכון במאה ה-12 ממלכת ירושלים הייתה מדינה צלבנית שהוקמה בתחומי ארץ ישראל בשנת 1099 לאחר כיבוש ירושלים מידי הפטימים במסע הצלב הראשון.
חָדָשׁ!!: המסגד הלבן (רמלה) וממלכת ירושלים · ראה עוד »
מאגר מים
מאגר מים שנוצר בעקבות הקמת סכר ג'ונג'ואה בטאיוואן. מאגר בית זית דולב, ובסמוך לו בריכה לאגירת מי המעיין, 6/08 מאגר מים הוא אגם (מלאכותי או טבעי) או בריכה המשמשים לאגירת מים מתוקים שמקורם בגשמים, נחלים או המסת שלגים.
חָדָשׁ!!: המסגד הלבן (רמלה) ומאגר מים · ראה עוד »
מסגד
מסגד (ערבית: مسجد, תעתיק: מַסְגִ’ד מקום לסגידה ולפולחן, או جامع תעתיק מדויק: גַ'אמַע מקום התכנסות. "ג'אמע" מתייחס בדרך כלל למסגד ראשי בישוב) הוא בית תפילה של מאמינים מוסלמים.
חָדָשׁ!!: המסגד הלבן (רמלה) ומסגד · ראה עוד »
מסגד אל-אקצא
מסגד אל אקצא, בקצה הדרומי של רחבת הר הבית מסגד אל אקצא, מבנה חיצוני, מקרוב תפילה במסגד אל־אקצא (צולם כחודש לאחר מלחמת ששת הימים) בתוככי מסגד אל אקצא שער מסגד אל־אקצא; תחריט בסדרת "ארץ ישראל הציורית" (1881) על פי ציור של ג'ון דאגלס וודוורד מסגד אל־אקצא (בערבית: الْمَسْجِد الْأَقْصَى, תעתיק מדויק: אלְמַסְגִ'ד אלְאַקְצָא, תעתיק חופשי: אל־מַסְגִ'ד אל־אַקְסָא, משמעות השם: "המסגד הרחוק ביותר" או "המסגד הקיצון") הוא מסגד בהר הבית שבירושלים, הנחשב לשלישי בחשיבותו באסלאם לאחר מסגד אל-חראם במכה ומסגד הנביא באל-מדינה.
חָדָשׁ!!: המסגד הלבן (רמלה) ומסגד אל-אקצא · ראה עוד »
מרטיר
סטפנוס הקדוש - הקדוש המעונה הראשון, ציור של קרלו קריוולי קדוש מעונה או מַרְטִיר (ביוונית: Μάρτυς; מילולית: עֵד, בבחינת "אדם אשר מעשיו מעידים על אמונתו") הוא אדם שמוכן לסבול ואף למות - למען אמונתו הדתית.
חָדָשׁ!!: המסגד הלבן (רמלה) ומרטיר · ראה עוד »
מרים רוזן-איילון
מרים רוזן-איילון (נולדה ב-1930) היא פרופסור אמריטה במכון לארכאולוגיה ובחוג ללימודי האסלאם והמזרח התיכון במכון ללימודי אסיה ואפריקה שבאוניברסיטה העברית בירושלים.
חָדָשׁ!!: המסגד הלבן (רמלה) ומרים רוזן-איילון · ראה עוד »
משקפיים (כתב עת)
שער הגיליון השלישי של המגזין בשמו החדש, מוזה משקפיים הוא כתב עת רב תחומי לתרבות שיצא לאור על ידי מוזיאון ישראל בין השנים 1987 ל-2001.
חָדָשׁ!!: המסגד הלבן (רמלה) ומשקפיים (כתב עת) · ראה עוד »
מחראב
מִחְרַ֫אבּ (מערבית: محراب, רבים: محاريب; תעתיק מדויק מנוקד: מִחְרַ֫אבּ, רבים: מַחַארִ֫יבּ) הוא גומחה בקיר מסגד המצביעה על הקיבלה – כיוון הכעבה אליו צריכים מוסלמים לפנות בעת התפילה.
חָדָשׁ!!: המסגד הלבן (רמלה) ומחראב · ראה עוד »
מגדל תצפית
מגדל מחט החלל בסיאטל המהווה דוגמה למגדל תצפית מסחרי מגדל תצפית הוא מגדל שייעודו העיקרי הוא תצפית, ולרוב אינו מכיל יותר ממספר קומות תצפית ותחזוקה (בניגוד לגורד שחקים, המכיל קומות רבות המשמשות למגורים, משרדים, מלונאות ומסחר, ולעיתים כוללות גם קומת תצפית באחת הקומות העליונות).
חָדָשׁ!!: המסגד הלבן (רמלה) ומגדל תצפית · ראה עוד »
מדאאן סאלח
מדאאן סאלח; קברים חצובים בסלע מַדַאאֶן סַאלֶח (בערבית: مدائن صالح, "עריו של צאלח"), המכונה גם אל-חִגְ'ר (الحِجْر, "המסולע"), הוא אתר ארכאולוגי באזור צפון חג'אז שבצפון-מערבה של ערב הסעודית.
חָדָשׁ!!: המסגד הלבן (רמלה) ומדאאן סאלח · ראה עוד »
מוקדסי
מוחמד בן אחמד שמס א-דין אל-מוקדסי (תעתיק מדויק: אלמֻקדסי, בערבית: محمد بن أحمد شمس الدين المقدسي, ירושלים, כנראה 945–1000), גאוגרף מוסלמי.
חָדָשׁ!!: המסגד הלבן (רמלה) ומוקדסי · ראה עוד »
מוחמד
מוחמד בן עבדאללה בן עבד אל-מוטלב, הידוע כמֻחַמַּד (בערבית: مُحَمَّد,, 570 בערך – 8 ביוני 632) הוא מייסד דת האסלאם.
חָדָשׁ!!: המסגד הלבן (רמלה) ומוחמד · ראה עוד »
מוחמד בן קלאון
#הפניה מוחמד בן קלאוון.
חָדָשׁ!!: המסגד הלבן (רמלה) ומוחמד בן קלאון · ראה עוד »
מוג'יר א-דין
מֻגִ'יר אַ־דִּין אַל־עֻלַיְמִי אל-חנבלי (בערבית: مجير الدين العليمي الحنبلي; 1456-1522) היה היסטוריון, גאוגרף ושופט בממשל הממלוכי.
חָדָשׁ!!: המסגד הלבן (רמלה) ומוג'יר א-דין · ראה עוד »
מינרט
צריחי המסגד הכחול באיסטנבול מִינָרֵט (מערבית: مَنَارَة, תעתיק: מַנָארַה, תרגום: מגדלור) הוא סוג של צריח, חלק אדריכלי בולט של המסגד המוסלמי.
חָדָשׁ!!: המסגד הלבן (רמלה) ומינרט · ראה עוד »
ארץ ישראל
תצלום לוויין של '''ארץ ישראל''', משנת 2003, הכולל את מדינת ישראל, שטחי הרשות הפלסטינית, וחלקים מירדן, לבנון, סוריה ומצרים ארץ ישראל (בראשי תיבות: א"י, נקראת בלועזית: פָּלֶשְׂתִּינָה, ובערבית: فلسطين, בתעתיק לעברית: פָלַסְטִין) היא חבל ארץ הנמצא בדרום-מערב יבשת אסיה, באגן הים התיכון ובחלק של המזרח התיכון המכונה לבנט, אשר מחולק בין המדינות ישראל, ירדן, לבנון וסוריה.
חָדָשׁ!!: המסגד הלבן (רמלה) וארץ ישראל · ראה עוד »
ארכאולוג
הארכאולוג בנימין מזר בחפירות בית שערים ארכאולוג הוא אדם העוסק בארכאולוגיה.
חָדָשׁ!!: המסגד הלבן (רמלה) וארכאולוג · ראה עוד »
אדריכלות אסלאמית
אגרה הוא דוגמה ייצוגית לאדריכלות אסלאמית בהודו כיכר אל-הדים ביחד עם שער מנסור בעיר העתיקה של מקנס, מרוקו שער תימן בעיר העתיקה של צנעא העשויה כולה לבני בוץ עם גבס מרכז המשפחות של קאזאן בטטרסטן, רוסיה, המאפיין את האדריכלות המוסלמית של מרכז רוסיה כיפת הסלע בירושלים כיפת "המסגד החדש" מהמאה ה-17 באיסטנבול מסגד אורטאקוי באיסטנבול שנבנה במאה ה-19 אדריכלות בסגנון מורי-ספרדי במלון פאלאס בירושלים, המאה העשרים אדריכלות אסלאמית כוללת את כל המגוון של האדריכלות שהתפתחה מהאסלאם כתופעה חברתית, תרבותית, פוליטית ודתית.
חָדָשׁ!!: המסגד הלבן (רמלה) ואדריכלות אסלאמית · ראה עוד »
אכסדרה
קטע מהאכסדרה הגדולה בתדמור אכסדרה באוסטנדה, בלגיה אכסדרה בבית המשפט העליון, ירושלים אַכְסַדְרָה (מכונה בעברית גם "סְטָיו" או בלועזית: "קוֹלוֹנָדָה") היא שדרת עמודים מקורה.
חָדָשׁ!!: המסגד הלבן (רמלה) ואכסדרה · ראה עוד »
ספריית יונס וסוראיה נזריאן, אוניברסיטת חיפה
ספריית יונס וסוראיה נזריאן, אוניברסיטת חיפה היא ספרייה אקדמית כוללת מהגדולות בישראל.
חָדָשׁ!!: המסגד הלבן (רמלה) וספריית יונס וסוראיה נזריאן, אוניברסיטת חיפה · ראה עוד »
סלימאן אבן עבד אל מלכ
#הפניה סולימאן אבן עבד אל-מלכ.
חָדָשׁ!!: המסגד הלבן (רמלה) וסלימאן אבן עבד אל מלכ · ראה עוד »
סביל
סביל אבו נבוט, פארק אבו נבוט, תל אביב-יפו "סביל סולימאן" בחזית הדרומית של מסגד המחמודייה ביפו סביל בפתח תקווה שהוקם על ידי אברהם שפירא (זקן השומרים) לזכר אימו ראש עיריית תל אביב חיים לבנון. הסביל נמצא בחזית מוזיאון ארץ ישראל ברחוב חיים לבנון מזרקת שתייה בסגנון מרוקאי במקנס סַבִּיל (בערבית: سَبِيل; בטורקית: Sebil; בעברית: רהט) הוא מבנה בו מצוי מתקן מים ציבורי המיועד לשתייה של בני אדם ולעיתים גם בהמות.
חָדָשׁ!!: המסגד הלבן (רמלה) וסביל · ראה עוד »
סורת א-תובה
סורת א-תובה (בערבית: سورة التوبة) היא הסורה ה-9 בקוראן.
חָדָשׁ!!: המסגד הלבן (רמלה) וסורת א-תובה · ראה עוד »
סיוואס
סיוואס (בטורקית: Sivas; ביוונית: Σεβάστεια - סבסטיה) היא עיר במזרח טורקיה ובירת הנפה הקרויה על שמה במחוז מרכז אנטוליה.
חָדָשׁ!!: המסגד הלבן (רמלה) וסיוואס · ראה עוד »
ערבית
ערבית (בערבית: اللغة العربية; תעתיק חופשי: א-לוּעַ'ה אל-עַרַבִּיַּה; תעתיק מדויק: אללע'ה אלערביה) היא שפה בענף הדרומי של השפות השמיות המערביות בתוך קבוצת השפות השמיות של משפחת השפות האפרו-אסיאתיות.
חָדָשׁ!!: המסגד הלבן (רמלה) וערבית · ראה עוד »
צריח (מסגד)
#הפניה מינרט.
חָדָשׁ!!: המסגד הלבן (רמלה) וצריח (מסגד) · ראה עוד »
צלאח א-דין
צלאח א-דין (ערבית: صلاح الدين يوسف طجير بن ايوب, תעתיק מדויק: צלאח אלדין יוסף טג'יר בן איוב, תרגום: "צדקת האמונה"; בכורדית: سهلاحهدین ئهیوبی, Selah'edînê Eyubî; בספרות המערב מוכר בשם "סלדין" (Saladin); 1137/8 – 4 במרץ 1193) ייסד את השושלת האיובית במצרים ובסוריה, שהייתה כורדית במוצאה.
חָדָשׁ!!: המסגד הלבן (רמלה) וצלאח א-דין · ראה עוד »
קטיה ציטרין-סילברמן
קטיה ציטרין-סילברמן היא ארכאולוגית המתמחה בתקופה המוסלמית.
חָדָשׁ!!: המסגד הלבן (רמלה) וקטיה ציטרין-סילברמן · ראה עוד »
קדמוניות
#הפניה ידיעות החברה לחקירת ארץ ישראל ועתיקותיה#קדמוניות.
חָדָשׁ!!: המסגד הלבן (רמלה) וקדמוניות · ראה עוד »
קיבלה
מחראב במסגד בקהיר חישוב גלובלי של זווית הקיבלה קִיבְּלָה (בערבית: قبلة; בתעתיק מדויק: קבלה) היא כיוון התפילה באסלאם.
חָדָשׁ!!: המסגד הלבן (רמלה) וקיבלה · ראה עוד »
רמלה
בית עיריית רמלה סמל רמלה בכניסה המערבית לעיר רמלה בשנת 1932 רַמְלָה (נהגה גם: רַמְלֶה; בערבית: الرملة) היא עיר בשפלת יהודה, בירת מחוז המרכז בישראל.
חָדָשׁ!!: המסגד הלבן (רמלה) ורמלה · ראה עוד »
רעידות אדמה
גרף של רעידות האדמה העוצמתיות ביותר בשנים 1906–2005 על פי סולם מגניטודה לפי מומנט רעידת אדמה (או רעש) היא תופעת טבע גאולוגית, המתרחשת לרוב בקרבת החיבורים שבין הלוחות הטקטוניים, והקשורה לתאוריית טקטוניקת הלוחות.
חָדָשׁ!!: המסגד הלבן (רמלה) ורעידות אדמה · ראה עוד »
רשות העתיקות
סמל רשות העתיקות עד לשנת 2021 רשות העתיקות היא הגוף האחראי על החפירות הארכאולוגיות ועל אתרי העתיקות במדינת ישראל.
חָדָשׁ!!: המסגד הלבן (רמלה) ורשות העתיקות · ראה עוד »
שנות ה-80 של המאה ה-20
'''מימין למעלה, בכיוון השעון''': הנשיא רונלד רייגן ומנהיג ברית המועצות מיכאיל גורבצ'וב בעת חתימתם על הסכם INF, נפילת חומת ברלין, מחשב אישי של IBM, אירוע "לייב אייד", אסון צ'רנוביל, חייל איראני חובש מסכת גז בזמן מלחמת איראן–עיראק, המראת מעבורת החלל קולומביה. שנות ה־80 של המאה ה־20 (בקיצור: שנות השמונים; בסלנג: האייטיז) היו העשור התשיעי של המאה ה־20, שהחלו ב־1 בינואר 1980 והסתיימו ב־31 בדצמבר 1989.
חָדָשׁ!!: המסגד הלבן (רמלה) ושנות ה-80 של המאה ה-20 · ראה עוד »
שעבאן
שַׁעְבַּאן (בערבית: شَعْبَان) הוא החודש השמיני בלוח השנה המוסלמי.
חָדָשׁ!!: המסגד הלבן (רמלה) ושעבאן · ראה עוד »
שבת האור
אלפי מתפללים בתוך חלל כנסיית הקבר עם הנרות הבוערים אלפים בתוך הכנסייה, תמונה מראש הגג פנימה. צולם בשנת 1941. ממתינים להוצאת האש ממבנה הקבר. צולם בשנת 1941. הפטריארך עם האש הקדושה. צולם בשנת 1941. אלפים ממתינים מחוץ לכנסייה. צולם בתחילת המאה ה-20. הציור המוקדם ביותר של ויליאם האנט Konstantinos Tsiaras מביא את האש הקדושה מירושלים ליוון, מאי 2013 שבת האור או טקס האש הקדושה (יוונית: Άγιο Φως) הוא טקס נוצרי המתקיים על ידי הכנסיות המזרחיות מדי שנה בקבר ישו שבכנסיית הקבר, ביום שבת שלאחר יום שישי הטוב, בתחילת חג הפסחא.
חָדָשׁ!!: המסגד הלבן (רמלה) ושבת האור · ראה עוד »
שימוש משני
התקופה הרומית, משובצים בקיר מהמאה ה-16 בעיר העתיקה בירושלים שימוש משני (לטינית: Spolia, ספוליה) הוא מונח מתחומי הארכאולוגיה והאדריכלות המתאר תופעה של שימוש בחלקי מבנים עתיקים בבנייה מאוחרת יותר.
חָדָשׁ!!: המסגד הלבן (רמלה) ושימוש משני · ראה עוד »
שיש
שיש גושי שיש בקרארה סרקופג שיש באתונה Library of Celsus באפסוס מסגד הגדול של קירואן גושי שיש בתערוכה שיש הוא סלע משקע ימי שעבר התמרה כתוצאה מחום או מלחץ במעמקי כדור הארץ.
חָדָשׁ!!: המסגד הלבן (רמלה) ושיש · ראה עוד »
תוכנית (אדריכלות)
קשתות שבתקרה בתחום האדריכלות וההנדסה, תוכנית היא שרטוט המציג באופן דו-ממדי את צורת הבינוי התלת־ממדית על פרטיה השונים.
חָדָשׁ!!: המסגד הלבן (רמלה) ותוכנית (אדריכלות) · ראה עוד »
טורקיה
טוּרְקִיָּה (מקובל גם: תורכיה; בטורקית: Türkiye), או בשמה הרשמי רפובליקת טורקיה (Türkiye Cumhuriyeti "טורְקִיֶיה גֻ'מְהוּרִיֶּתִי"), היא מדינה מוסלמית במזרח התיכון ובחבל הבלקן שבדרום-מזרח אירופה.
חָדָשׁ!!: המסגד הלבן (רמלה) וטורקיה · ראה עוד »
בריכת הקשתות
כיתוב חרוט על קיר הברכה גג בריכת הקשתות בריכת הקשתות בציור של קורנליס דה ברוין ההולנדי, שביקר במקום בסביבות 1680 בריכת הקשתות היא בריכה תת-קרקעית לאגירת מים השוכנת בצפון העיר רמלה ואשר נחפרה בתקופתו של הארון א-רשיד (763–809), הח'ליף החמישי מבית עבאס.
חָדָשׁ!!: המסגד הלבן (רמלה) ובריכת הקשתות · ראה עוד »
בית אומיה
המסגד האומיי בדמשק שושלת בֵּית אוּמַיָּה (ערבית: بَنُو أُمَيَّةَ, בַּנוּ אֻמַיַּה; الأمويون, אל-אֻמַוִיּוּן) הייתה שושלת הח'ליפים הראשונה של האימפריה המוסלמית אחרי תקופת ארבעת ה"ראשידון" ("ישרי הדרך": אבו בכר, עומר, עות'מאן ועלי).
חָדָשׁ!!: המסגד הלבן (רמלה) ובית אומיה · ראה עוד »
בית עבאס
הח'ליפות העבאסית (בערבית: الدولة العباسية, בתעתיק מנוקד: אַ-דַּ֫אוּלַה אל-עַבַּّאסִ֫יַּה, מילולית: "המדינה העבאסית", לפעמים – الخلافة العباسية אַל-חִ'לַ֫אפַה אל-עַבַּّאסִ֫יַּה) הייתה אימפריה ערבית-מוסלמית בהנהגת שושלת בית עבאס שהתקיימה בשטחים נרחבים במזרח התיכון ובצפון אפריקה בין שנת 750 לשנת 1258.
חָדָשׁ!!: המסגד הלבן (רמלה) ובית עבאס · ראה עוד »
המאה ה-10
המאה ה-10 היא התקופה שהחלה בשנת 901 והסתיימה בשנת 1000 (בין התאריכים 1 בינואר 901 ל-31 בדצמבר 1000).
חָדָשׁ!!: המסגד הלבן (רמלה) והמאה ה-10 · ראה עוד »
המאה ה-13
המאה ה-13 היא התקופה שהחלה בשנת 1201 והסתיימה בשנת 1300 (בין התאריכים 1 בינואר 1201 ל-31 בדצמבר 1300).
חָדָשׁ!!: המסגד הלבן (רמלה) והמאה ה-13 · ראה עוד »
המאה ה-8
המאה ה-8 היא התקופה שהחלה בשנת 701 והסתיימה בשנת 800.
חָדָשׁ!!: המסגד הלבן (רמלה) והמאה ה-8 · ראה עוד »
המנדט הבריטי
המנדט הבריטי מטעם חבר הלאומים על פלשתינה (ארץ-ישראל), המוכר בעברית בשמות "המנדט הבריטי" או פשוט "המנדט", הוא מנדט (ייפוי כוח, פיקדון) שקיבלה הממלכה המאוחדת מידי מדינות ההסכמה בוועידת סן רמו 1920, וקיבלה לכך תוקף נוסף מידי חבר הלאומים ב-1922.
חָדָשׁ!!: המסגד הלבן (רמלה) והמנדט הבריטי · ראה עוד »
הקוראן
כתב צנעא, כתב היד הקדום ביותר של הקוראן שנמצא ומתוארך לאמצע המאה ה-7 הקֻרְאַן (בערבית: القـُرْآن או القـُرْآن الكَريم, בתעתיק: "אלקֻראַאן אלכַּרים" - "הקוראן הנכבד"), נקרא גם "הקוראן הגדול" (בערבית: القُرْآن العَظيمْ), הוא ספר הקודש העיקרי של דת האסלאם.
חָדָשׁ!!: המסגד הלבן (רמלה) והקוראן · ראה עוד »
השאם אבן עבד אלמלכ
#הפניה השאם אבן עבד אל-מלכ.
חָדָשׁ!!: המסגד הלבן (רמלה) והשאם אבן עבד אלמלכ · ראה עוד »
התקופה הממלוכית בארץ ישראל
התקופה הממלוכית בארץ ישראל היא התקופה שבין השנים 1260–1517 בה שלטו הממלוכים בארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: המסגד הלבן (רמלה) והתקופה הממלוכית בארץ ישראל · ראה עוד »
החברה לחקירת ארץ-ישראל ועתיקותיה
שנות ה-50 החברה לחקירת ארץ-ישראל ועתיקותיה נוסדה ב-6 באפריל 1913 על ידי קבוצת אנשי רוח ארץ-ישראליים במטרה להעמיק את המחקר ההיסטורי, הגאוגרפי והארכאולוגי של ארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: המסגד הלבן (רמלה) והחברה לחקירת ארץ-ישראל ועתיקותיה · ראה עוד »
ימי הביניים
מריה הקדושה בתחתית הצלב)קתדרלת טורנה המשלבת אדריכלות רומנסקית עם אדריכלות גותית, מסגנונות הבנייה הבולטים בימי הביניים. ימי הביניים (בלטינית: Medium Aevum) היא תקופה במהלך ההיסטוריה האירופית שתחילתה עם סיום העת העתיקה וסופה עם הופעת הרנסאנס ותחילתה של העת החדשה.
חָדָשׁ!!: המסגד הלבן (רמלה) וימי הביניים · ראה עוד »
יעקב קפלן
יעקב קפלן (י"ד בתשרי תרע"ב, 6 באוקטובר 1911 – ט' בניסן תשמ"ט, 14 באפריל 1989) היה ארכאולוג ישראלי, שלזכותו נזקפות רוב החפירות הארכאולוגיות בתל אביב וביפו.
חָדָשׁ!!: המסגד הלבן (רמלה) ויעקב קפלן · ראה עוד »
1033
שנה זו הייתה שנת האלף לצליבתו של ישו (3 באפריל 33), לכן הייתה ציפייה בעולם הנוצרי לאירועים בעלי חשיבות.
חָדָשׁ!!: המסגד הלבן (רמלה) ו1033 · ראה עוד »
1068
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: המסגד הלבן (רמלה) ו1068 · ראה עוד »
1190
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: המסגד הלבן (רמלה) ו1190 · ראה עוד »
1318
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: המסגד הלבן (רמלה) ו1318 · ראה עוד »
1948
מכריז על הקמת מדינת ישראל.
חָדָשׁ!!: המסגד הלבן (רמלה) ו1948 · ראה עוד »
1984
חברת אפל משיקה את מקינטוש.
חָדָשׁ!!: המסגד הלבן (רמלה) ו1984 · ראה עוד »
749
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: המסגד הלבן (רמלה) ו749 · ראה עוד »
מפנה מחדש כאן:
אזכור
[1] https://he.wikipedia.org/wiki/המסגד_הלבן_(רמלה)
