גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
56 יחסים: מנחם די לונזאנו, מנחם כהן (פרופסור), מנחת שי, מסכת סופרים, מקראות גדולות, מקראות גדולות הכתר, מרדכי ברויאר, משמרת מעזיהו, משה צוריאל, מדרש, אפראט מדעי, ארץ ישראל, אליהו בחור, אהרן בן אשר, אוניברסיטת בר-אילן, אותיות תלויות, אותיות גדולות וקטנות בתנ"ך, אכלה ואכלה, נוסח המסורה, ניקוד, ניקוד ארצישראלי, ניקוד טברני, ניקוד בבלי, ספר החילופים, ספונות, קרי וכתיב, רמ"ה, רד"ק, תנ"ך, תקופת הסבוראים, תקופת הרנסאנס, תקופת הביניים של העברית, תרביץ, תלמוד בבלי, תהילים, טעמי המקרא, טבריה, חסידות אשכנז, חומש (יהדות), ב, בעל הטורים, בעלי המסורה, ביקורת נוסח המקרא, גאונים, דניאל בומברג, דקדוקי הטעמים, כתיב מלא, יקותיאל הכהן, ישראל ייבין, ידידיה מנורצי, ..., יהדות תימן, יהדות בבל, יהדות התפוצות, יוסף עופר (חוקר תנ"ך), 1524, 1526. להרחיב מדד (6 יותר) »
מנחם די לונזאנו
רבי מנחם בן יהודה די לונזאנו (הרמד"ל), ~ ה'ש"י (1550) - לפני ה'שפ"ו (1626), רב, מקובל, משורר, חוקר המסורה ומהדיר ספרי מדרש, ומהעולים הקדמונים לארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: מסורה ומנחם די לונזאנו · ראה עוד »
מנחם כהן (פרופסור)
מנחם כהן (נולד בי"ח באב ה'תרפ"ח, 4 באוגוסט 1928) הוא חוקר המסורה, שימש כדיקן הפקולטה למדעי היהדות ועמד בראש המחלקה לתנ"ך באוניברסיטת בר-אילן.
חָדָשׁ!!: מסורה ומנחם כהן (פרופסור) · ראה עוד »
מנחת שי
"מנחת שי" הוא חיבור של רבי ידידיה שלמה רפאל נורצי, העוסק בצורתן, ניקודן ומסורתן של תיבות ואותיות המקרא, ומטרתו לברר וללבן את גרסאות המקרא בענייני כתיב, ניקוד וטעמים, ולקבוע את הנוסח הנכון.
חָדָשׁ!!: מסורה ומנחת שי · ראה עוד »
מסכת סופרים
מסכת סופרים היא אחת מהמסכתות הקטנות - קובץ דינים ופסקי הלכות העוסק בדיני כתיבת ספר תורה, מנהגי תפילה ודינים אחרים.
חָדָשׁ!!: מסורה ומסכת סופרים · ראה עוד »
מקראות גדולות
שער מהדורת ונציה של "מקראות גדולות", 1525. בשם מִקְרָאוֹת גְּדוֹלוֹת נקראת מהדורת דפוס של המקרא שמורכבת, בדרך כלל, מארבעה מרכיבים: נוסח המקרא על פי המסורה, הערות המסורה, תרגומים ארמיים ומבחר פירושים.
חָדָשׁ!!: מסורה ומקראות גדולות · ראה עוד »
מקראות גדולות הכתר
ספרי 'מקראות גדולות הכתר' מקראות גדולות הכתר, הוא מיזם של אוניברסיטת בר-אילן שתכליתו ההדרה מדוקדקת של המקראות הגדולות על פי כתבי יד עתיקים, הנגשת הטקסטים לקורא באמצעות עזרי עיון, התקנתה של המהדורה בגרסה מודפסת שיצאה ב-21 כרכים, ובגרסה מקוונת, וביסוסה ככלי לימוד ומחקר.
חָדָשׁ!!: מסורה ומקראות גדולות הכתר · ראה עוד »
מרדכי ברויאר
הרב מרדכי בְּרוֹיֶאר (Marcus Breuer; ו' באייר ה'תרפ"א – ו' באדר ה'תשס"ז, 14 במאי 1921 – 24 בפברואר 2007) היה חוקר תנ"ך, דוקטור לשם כבוד מטעם האוניברסיטה העברית, זוכה פרס ביאליק וחתן פרס ישראל לספרות תורנית, ההדיר את נוסח המקרא, ופיתח את "שיטת הבחינות", המשלבת את השערת התעודות עם אמונה בתורה מן השמים.
חָדָשׁ!!: מסורה ומרדכי ברויאר · ראה עוד »
משמרת מעזיהו
משמרת מַעַזְיָהוּ היא המשמרת האחרונה (מספר עשרים וארבע) מבין כ"ד משמרות כהונה שסידרו דוד המלך וצדוק הכהן על פי גורל שהתקיים קודם בניית בית המקדש הראשון.
חָדָשׁ!!: מסורה ומשמרת מעזיהו · ראה עוד »
משה צוריאל
הרב משה יחיאל הלוי צוריאל (שם לידה: וייס; ד' באייר ה'תרצ"ח, 5 במאי 1938 – כ"ד באב ה'תשפ"ג, 10 באוגוסט 2023) היה ר"מ ומשגיח בישיבות שונות, מומחה לספרי הגות ומוסר במחשבת ישראל, מחבר ספרי מחקר והגות תורניים רבים.
חָדָשׁ!!: מסורה ומשה צוריאל · ראה עוד »
מדרש
ביהדות, מדרש או דרשה הם שיטה של פרשנות המקרא.
חָדָשׁ!!: מסורה ומדרש · ראה עוד »
אפראט מדעי
הפרטוס קריטיקוס בתחתית הטקסט אפראט מדעי (גם אפראט ביקורתי; לטינית: apparatus criticus) הם הערות, תרגומים והסברים של המהדיר המצדיקות את בחירתו בגרסה מסוימת של טקסט.
חָדָשׁ!!: מסורה ואפראט מדעי · ראה עוד »
ארץ ישראל
תצלום לוויין של '''ארץ ישראל''', משנת 2003, הכולל את מדינת ישראל, שטחי הרשות הפלסטינית, וחלקים מירדן, לבנון, סוריה ומצרים ארץ ישראל (בראשי תיבות: א"י, נקראת בלועזית: פָּלֶשְׂתִּינָה, ובערבית: فلسطين, בתעתיק לעברית: פָלַסְטִין) היא חבל ארץ הנמצא בדרום-מערב יבשת אסיה, באגן הים התיכון ובחלק של המזרח התיכון המכונה לבנט, אשר מחולק בין המדינות ישראל, ירדן, לבנון וסוריה.
חָדָשׁ!!: מסורה וארץ ישראל · ראה עוד »
אליהו בחור
עמוד מתוך "שמות דברים", מילון עברית-יידיש-לטינית-גרמנית שהוציא אליהו בחור, איזני 1542. לחצו להגדלה. רבי אליה בן אשר הלוי לויטה אשכנזי, המכונה רבי אליהו בחור או הבחור (באיטלקית: Elia Levita; י"ב באדר ה'רכ"ט 1469 – ו' בשבט ה'ש"ט, 1549), היה בלשן עברי וחוקר המסורה בתקופת הרנסאנס, ממדקדקי העברית בימי הביניים ומראשוני הכותבים ספרות ביידיש.
חָדָשׁ!!: מסורה ואליהו בחור · ראה עוד »
אהרן בן אשר
אהרן בן משה בן אשר המכונה בערבית "אבו סעיד", חי במחצית הראשונה של המאה ה-10.
חָדָשׁ!!: מסורה ואהרן בן אשר · ראה עוד »
אוניברסיטת בר-אילן
אוניברסיטת בר־אילן היא אוניברסיטת מחקר ציבורית מהגדולות בישראל שמרכזה ברמת גן, בגבול עם גבעת שמואל, בה לומדים מעל לכ-20,000 סטודנטים (נכון ל-2022).
חָדָשׁ!!: מסורה ואוניברסיטת בר-אילן · ראה עוד »
אותיות תלויות
אותיות תלויות הן אותיות הכתובות מעל קו הכתיבה של שאר האותיות בשורה.
חָדָשׁ!!: מסורה ואותיות תלויות · ראה עוד »
אותיות גדולות וקטנות בתנ"ך
ע' ו-ד' גדולות בקריאת שמע ל' גדולה בפרשת נצבים אותיות גדולות וקטנות (בארמית: אותיות רבתיות וזעירות) הן אותיות שעל פי המסורה נכתבות בגודל גופן שונה משאר האותיות בתנ"ך - אותיות גדולות נכתבות מעט יותר גדול משאר האותיות, ואילו אותיות קטנות נכתבות בגופן קטן במעט משאר האותיות.
חָדָשׁ!!: מסורה ואותיות גדולות וקטנות בתנ"ך · ראה עוד »
אכלה ואכלה
עמוד 1 בספר "אכלה ואכלה", מהדורת פרנסדורף אָכְלָה וְאָכְלָה (האותיות אל"ף מנוקדות בקמץ קטן. נקרא גם מסורת הגדולה.) הוא קובץ מסורה עתיק, בספר נפרד מכתבי היד של התנ"ך, הכולל בתוכו רשימות מסורה, במיוחד מסוג "מסורה מצרפת".
חָדָשׁ!!: מסורה ואכלה ואכלה · ראה עוד »
נוסח המסורה
עץ יחס לקרבה שבין עדי היחס השונים ל"נוסח המקורי" (בתחתית התרשים). נוסח המסורה מיוצג בסימון MT (בימין התרשים) נוסח המסורה (ובקיצור נוה"מ או MT, ראשי תיבות של Masoretic Text) הוא כינוי לנוסח המקרא כפי שעולה מקבוצה של נוסחים שערכו בעלי המסורה בטבריה במאה העשירית לספירה וממשיכיהם.
חָדָשׁ!!: מסורה ונוסח המסורה · ראה עוד »
ניקוד
המונח נִקּוּד מתאר הוספת סימנים מתחת לאותיות, מעליהן או בתוכן, לצורך ייצוג תנועות או להבחנה דיאקריטית.
חָדָשׁ!!: מסורה וניקוד · ראה עוד »
ניקוד ארצישראלי
#הפניה ניקוד ארץ־ישראלי.
חָדָשׁ!!: מסורה וניקוד ארצישראלי · ראה עוד »
ניקוד טברני
שמות כ, א-ה בניקוד טברני. מתוך כתב יד מימי הביניים, השמור כעת בלונדון "ניקוד טבריני" יצירה של הפסל דוד פיין. המוזיאון הפתוח טבריה הַנִּקּוּד הַטַּבְרָנִי (וגם טְבֶרְיָנִי) הוא שיטה גרפית לסימון ההגייה של הטקסט המקראי בפי יהודי העיר טבריה בראשית ימי הביניים.
חָדָשׁ!!: מסורה וניקוד טברני · ראה עוד »
ניקוד בבלי
יחזקאל לד, כג-כה בניקוד בבלי (קטע מגניזת קהיר, השמור באוניברסיטת אוקספורד) הניקוד הבָּבְלִי הוא שיטה גרפית לסימון ההגייה של המקרא, המשנה, התלמוד והתרגום הארמי שפותחה בידי יהודי בבל בראשית ימי הביניים.
חָדָשׁ!!: מסורה וניקוד בבלי · ראה עוד »
ספר החילופים
ספר החילופים, או בשמו הערבי כתאב אלכ'לאף (كتاب ٱلخلف, גם כתב אלח'לף), חובר על ידי מישאל בן עוזיאל במאה ה-11, והוא מתעד את המחלוקות שבין אהרן בן משה בן אשר, לבין משה בן דוד בן נפתלי בענייני נוסח המקרא.
חָדָשׁ!!: מסורה וספר החילופים · ראה עוד »
ספונות
כריכת כתב העת ספונות תשי"ז ספונות: ספר שנה לחקר קהילות ישראל במזרח (או בשמו המקוצר ספונות), הוא כתב עת מדעי, שיצא לאור בשתי סדרות, ביוזמתו של מאיר בניהו, ומטעם מכון בן צבי והאוניברסיטה העברית.
חָדָשׁ!!: מסורה וספונות · ראה עוד »
קרי וכתיב
קרי וכתיב במקראות גדולות במסורה (מערכת מסירת הטקסט ושימורו) של המקרא, קרי וכתיב הם ההבדלים בין מסורת הכתיב של ספרי המקרא, התנ"ך, לבין מסורת הקריאה שלו.
חָדָשׁ!!: מסורה וקרי וכתיב · ראה עוד »
רמ"ה
#הפניה מאיר הלוי אבולעפיה.
חָדָשׁ!!: מסורה ורמ"ה · ראה עוד »
רד"ק
רבי דוד בן יוסף קמחי (ד'תתק"ך (1160)-ד'תתקצ"ה (1235)), המכונה הרד"ק, היה מגדולי פרשני המקרא ומחשובי המדקדקים של השפה העברית.
חָדָשׁ!!: מסורה ורד"ק · ראה עוד »
תנ"ך
הַתַּנַ"ךְ (ראשי תיבות של '''ת'''ורה, '''נ'''ביאים ו'''כ'''תובים), או המקרא, הוא קובץ הספרים שהם כתבי הקודש היסודיים של היהדות.
חָדָשׁ!!: מסורה ותנ"ך · ראה עוד »
תקופת הסבוראים
#הפניה סבוראים.
חָדָשׁ!!: מסורה ותקופת הסבוראים · ראה עוד »
תקופת הרנסאנס
#הפניה רנסאנס.
חָדָשׁ!!: מסורה ותקופת הרנסאנס · ראה עוד »
תקופת הביניים של העברית
תקופת הביניים של העברית היא התקופה שבין הפסקת השימוש בשפה העברית כשפה המדוברת, במאה השנייה לספירה, לבין תחיית הלשון העברית בסוף המאה ה-19 ובתחילת המאה ה-20.
חָדָשׁ!!: מסורה ותקופת הביניים של העברית · ראה עוד »
תרביץ
תרביץ הוא כתב עת מדעי במדעי היהדות היוצא לאור בעברית, רבעון הרואה אור ארבע פעמים בשנה, על ידי המכון למדעי היהדות (כיום ע"ש מנדל) באוניברסיטה העברית בירושלים.
חָדָשׁ!!: מסורה ותרביץ · ראה עוד »
תלמוד בבלי
עמוד התוכן הראשון בתלמוד הבבלי (מסכת ברכות) במהדורת וילנא. הטקסט במרכז הוא התלמוד ומסביב - דברי הפרשנים השונים: בצד אחד רש"י ובצד שני בעלי התוספות. בעוד שהתלמוד כתוב בגופן מרובע הפרשנים כתובים בגופן כתב רש"י. פורמט זה מקובל כבר למעלה מ-500 שנה מאז דפוס שונצינו. דף גמרא תַּלְמוּד בַּבְלִי נקרא גם גְּמַרַא, ובפי פרשני התלמוד יַם הַתַּלְמוּד, וכן שַּׁ"סּ, בַּבְלִי, הַבַּבְלִּי, תַּלְמוּדַא דְבַּבְלַאֵי, או תַּלְמוּדַה שֶׁל בַּבֶל הוא אחד משני התלמודים המפרטים את הגותם ההלכתית והאגדית המרכזית של האמוראים - חכמי ישראל בתקופה שלאחר חתימת המשנה, מתחילת המאה ה-3 ועד לסוף המאה ה-5, שהתגוררו בבבל ובארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: מסורה ותלמוד בבלי · ראה עוד »
תהילים
ספר תהילים הכתוב על גבי מגילה בכתב סת"ם תְּהִלִּים הוא ספר מספרי המקרא, אשר כלול בחלק הכתובים.
חָדָשׁ!!: מסורה ותהילים · ראה עוד »
טעמי המקרא
סימני ניקוד, ואילו הסימנים הכחולים הם טעמי מקרא. לפי סדר המילים טעמי המקרא נקראים: ש לפי הנוסח האשכנזי - ''' מונח, רביעי, קדמא ואזלא.''' ש לפי הנוסח הספרדי - '''שופר הולך, רביע, אזלא וגריש.''' טַעֲמֵי הַמִּקְרָא הם סימנים מיוחדים המצורפים לטקסט המקראי (מעל כל מילה, מתחתיה או אחריה), ומנחים את הקורא בנגינת המילים, בצורת הגייתן ובחלוקת המשפט.
חָדָשׁ!!: מסורה וטעמי המקרא · ראה עוד »
טבריה
טְבֶרְיָה (בערבית: طبريا, תעתיק: טַבָּרִיַא; ביוונית עתיקה: Τιβεριάς, תעתיק: טיבריאס, במלרע; בלשון התלמוד הבבלי: טִבַרְיַא) היא עיר במחוז הצפון בישראל, בגליל התחתון ובבקעת כינרות.
חָדָשׁ!!: מסורה וטבריה · ראה עוד »
חסידות אשכנז
חסידות אשכנז היא חוג דתי שהתפתח אצל יהודי אשכנז במחצית השנייה של המאה ה-12 ובמאה ה-13.
חָדָשׁ!!: מסורה וחסידות אשכנז · ראה עוד »
חומש (יהדות)
חוּמָשׁ (במקור: חֹמֶשׁ, שמשמעו 'חמישית' בעברית עתיקה) הוא כינוי למגילה או ספר שהכילו את הטקסט של ספר אחד מתוך טקסט התורה שחולק לחמשה חלקים, בשונה מספר תורה בה הובא הטקסט כולו.
חָדָשׁ!!: מסורה וחומש (יהדות) · ראה עוד »
ב
ב' (שם האות: בֵּית, ברבים: בֵּיתִין) היא האות השנייה באלפבית העברי.
חָדָשׁ!!: מסורה וב · ראה עוד »
בעל הטורים
#הפניה יעקב בן אשר.
חָדָשׁ!!: מסורה ובעל הטורים · ראה עוד »
בעלי המסורה
בעלי המסורה הם קבוצה של חכמים יהודים שהעלו על הכתב, ככל הנראה מן המאה השמינית ועד המאה העשירית, את אופן הקריאה של המקרא כפי שהשתמר בידם במסורת.
חָדָשׁ!!: מסורה ובעלי המסורה · ראה עוד »
ביקורת נוסח המקרא
דף מעוטר בסוף כתב יד לנינגרד, מחשובי כתבי היד השלמים של נוסח המסורה והעתיק שבהם ביקורת נוסח המקרא (מכונה לעיתים הביקורת הנמוכה, כדי להבדילה מהשיטה ההיסטורית-ביקורתית המכונה גם "הביקורת הגבוהה") היא מדע עזר בחקר המקרא ופרשנותו המתחקה אחר התהוות נוסח המקרא, העתקתו ומסירתו וכן אחר התהליכים שהולידו גרסאות וטקסטים של המקרא במשך הדורות.
חָדָשׁ!!: מסורה וביקורת נוסח המקרא · ראה עוד »
גאונים
גאון היה התואר של ראשי ישיבות סורא ופומבדיתא שבבבל ושל ישיבת ארץ ישראל, מסוף המאה ה-6 (או סוף המאה ה-7) ועד אמצע המאה ה-11 – תקופה הידועה בתולדות ישראל כתקופת הגאונים.
חָדָשׁ!!: מסורה וגאונים · ראה עוד »
דניאל בומברג
דניאל בומברג (בומברגי, בומבירגי, בומבירגו, 1475–1549 בערך) היה מדפיס נוצרי בן ונציה, שהדפיס ספרי קודש עבריים, בהם תלמוד בבלי, תלמוד ירושלמי ומהדורת מקראות גדולות של התנ"ך.
חָדָשׁ!!: מסורה ודניאל בומברג · ראה עוד »
דקדוקי הטעמים
פרק מספר דקדוקי הטעמים (מימין) בכתב יד קהיר ספר דקדוקי הטעמים, הנקרא גם ספר מדקדוקי הטעמים או מחברת בן אשר הוא ספר העוסק בכללים שונים מכללי טעמי המקרא והניקוד.
חָדָשׁ!!: מסורה ודקדוקי הטעמים · ראה עוד »
כתיב מלא
כתיב מלא (עד יוני 2017 נקרא כתיב חסר ניקוד) הוא צורת כתיבה בשפה העברית, אשר משתמשת באימות הקריאה כדי להורות את האופן שבו יש לקרוא את המילה הכתובה, כתחליף לסימני הניקוד.
חָדָשׁ!!: מסורה וכתיב מלא · ראה עוד »
יקותיאל הכהן
יקותיאל הכהן או בראשי תיבות יהב"י (יקותיאל הנקדן בן יהודה (או בר יהודה) או יקותיאל הכהן בן יהודה) היה בלשן ואיש מסורה שעסק הרבה בדקדוק נוסח המקרא.
חָדָשׁ!!: מסורה ויקותיאל הכהן · ראה עוד »
ישראל ייבין
ישראל יֶיבין (י"ט בטבת ה'תרפ"ג, 7 בינואר 1923 - כ"ב בכסלו ה'תשס"ט, 19 בדצמבר 2008) היה חוקר המסורה והלשון העברית, פרופסור באוניברסיטה העברית בירושלים, חתן פרס ישראל בשנת ה'תשמ"ט על תרומתו למחקר הלשון העברית.
חָדָשׁ!!: מסורה וישראל ייבין · ראה עוד »
ידידיה מנורצי
#הפניה ידידיה שלמה רפאל נורצי.
חָדָשׁ!!: מסורה וידידיה מנורצי · ראה עוד »
יהדות תימן
כתובה מתימן יהדות תימן היא קהילה יהודית עתיקת יומין.
חָדָשׁ!!: מסורה ויהדות תימן · ראה עוד »
יהדות בבל
כתובה מעיראק יהדות בבל, או יהדות עיראק, היא קהילה היהודית באזור מסופוטמיה (עיראק המודרנית).
חָדָשׁ!!: מסורה ויהדות בבל · ראה עוד »
יהדות התפוצות
התפוצה היהודית בעולם יהדות התפוצות זהו השם הכולל לקהילות היהודיות בגולה, קרי, מחוץ לארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: מסורה ויהדות התפוצות · ראה עוד »
יוסף עופר (חוקר תנ"ך)
יוסף עופר (נולד ב־15 באוקטובר 1955 כ"ט בתשרי ה'תשט"ז) הוא פרופסור במחלקה לתנ"ך באוניברסיטת בר-אילן.
חָדָשׁ!!: מסורה ויוסף עופר (חוקר תנ"ך) · ראה עוד »
1524
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: מסורה ו1524 · ראה עוד »
1526
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: מסורה ו1526 · ראה עוד »
מפנה מחדש כאן:
אזכור
[1] https://he.wikipedia.org/wiki/מסורה
