גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
126 יחסים: מאיר מרגליות, מסכת פסחים, מרכז זלמן שזר, מריה תרזה, משה מנדלסון, מתמטיקה, מלחמת שבע השנים, מו"ל, מוסד הרב קוק, מוקצ'בו, אפטא, אריה ליב גלמן, אלעזר פלקלס, אלעזר לנדא, אב"ד, אברהם גרשון מקיטוב, אברהם דנציג, אה"ו, איציקל המבורגר, נפתלי הרץ וייזל, נודע ביהודה, סידרא, פנקס הקהילה, פני יהושע, פראג, פרשנות התלמוד הבבלי, פוסק, פורום אוצר החכמה, פולין, פודקאמין, פילוסופיה יהודית, צ'כיה, צבי הירש הורוביץ (דרזדן), קמע, קרקוב, קבלה, רש"י, רחוב היהודים (אירופה), רב, שמואל סגל לנדא, שמואל לנדא, שאלות ותשובות, שרפה, שלפוחית אוויר, שבת, שבתאות, שולחן ערוך, תמד, תנ"ך, תנועת החסידות, ..., תנועת ההשכלה היהודית, תקל"ו, תלמוד, תלמוד בבלי, לאופולד השני, קיסר האימפריה הרומית הקדושה, לשם ייחוד, לודמיר, לוי (יהדות), חרם (נידוי הלכתי), חברה קדישא, חול המועד, חילול השם, חיי אדם, חיים דב פרידברג, בצלאל רנשבורג, בר מצווה, ברודי, בלוגה (חדקניים), בוהמיה, בית דין (הלכה), בית הקברות היהודי בפראג-ז'יז'קוב, גמרא, גנאלוגיה, גרמנית, גילוח, גיוס חובה, דקדוק עברי, דג, דובנא, דובנה, דוד דייטש, דיין (הלכה), ה'תע"ד, ה'תצ"ד, ה'תק"ה, ה'תקמ"ד, ה'תקנ"ג, ה'תקל"ב, ה'תקט"ו, ה'תרס"ג, המאה ה-18, האנציקלופדיה היהודית, האימפריה הרומית הקדושה, האיחוד הפולני-ליטאי, הספד, השכלה, השיל מקראקא, הבעל שם טוב, הגט מקליווא, היסטוריה, ועד ארבע ארצות, ורשה, וינה, י"ז באייר, י"ח בחשוון, ימי הביניים, יאמפיל (מחוז חמלניצקי), יעקב עמדין, יקותיאל אריה קמלהאר, יקותיאל אריה קמלהר, ישעיה הלוי הורוביץ, ישראל מ' תא-שמע, ישיבה, יהונתן אייבשיץ, יוסף מפוזנא, 1713, 1734, 1745, 1755, 1767, 1776, 1789, 1793, 29 באפריל, 7 בנובמבר, 8 באוקטובר. להרחיב מדד (76 יותר) »
מאיר מרגליות
רבי מאיר מרגליות (לעיתים: מרגלית; ~ה'תס"ז (בערך) - י' באייר ה'תק"נ, 1790), היה מראשוני רבני תנועת החסידות ורבה של אוסטרוה, תלמיד הבעל שם טוב.
חָדָשׁ!!: יחזקאל לנדא ומאיר מרגליות · ראה עוד »
מסכת פסחים
ערב פסח ולילה ראשון של פסח, בהגדת ריילנדס תיאור ההכנות לפסח בהגדה מהמאה ה-15 מַסֶּכֶת פְּסָחִים היא המסכת השלישית שבסדר מועד – במשנה ובתלמוד.
חָדָשׁ!!: יחזקאל לנדא ומסכת פסחים · ראה עוד »
מרכז זלמן שזר
שמאל מרכז זלמן שזר הוא מרכז בירושלים העוסק במחקר, הוראה והפצת ידע בתחומי תולדות עם ישראל להיסטוריונים, לתלמידים ולציבור הרחב.
חָדָשׁ!!: יחזקאל לנדא ומרכז זלמן שזר · ראה עוד »
מריה תרזה
דיוקנה של מריה תרזה עשוי מרציפן, במוזיאון המרציפן בסנטאנדרה, הונגריה מריה תרזה ב-1762 בציורו של ז'אן-אטיין ליוטאר כיכר על שמה בווינה מריה תרזה (במקור הגרמני: מריה תרזיה; בגרמנית: Maria Theresia; 13 במאי 1717 – 29 בנובמבר 1780) הייתה הארכידוכסית של אוסטריה ומלכת בוהמיה והונגריה משנת 1740 ועד למותה, בת לבית הבסבורג.
חָדָשׁ!!: יחזקאל לנדא ומריה תרזה · ראה עוד »
משה מנדלסון
משה מנדלסון (או מנדלסזון; מכונה גם: ר' משה בן מנחם, (ובקיצור: רמבמ"ן), או רבי משה דסאו, משה דעסוי, (ובקיצור: רמ"ד); בגרמנית: Moses Mendelssohn; י"ב באלול ה'תפ"ט, 6 בספטמבר 1729 – ה' בשבט ה'תקמ"ו, 4 בינואר 1786) היה פילוסוף יהודי-גרמני, מאבות תנועת ההשכלה היהודית.
חָדָשׁ!!: יחזקאל לנדא ומשה מנדלסון · ראה עוד »
מתמטיקה
שיעור באלגברה ליניארית באוניברסיטת הלסינקי ילדות פותרות תרגיל במתמטיקה מָתֵמָטִיקָה היא תחום דעת העוסק במושגים כגון כמות, מבנה, מרחב ושינוי.
חָדָשׁ!!: יחזקאל לנדא ומתמטיקה · ראה עוד »
מלחמת שבע השנים
מלחמת שבע השנים הייתה מלחמה עולמית שנמשכה תשע שנים, בין 1754 ל-1763, אך היא נקראת כך משום שחלקה העיקרי ארך שבע שנים (1756–1763).
חָדָשׁ!!: יחזקאל לנדא ומלחמת שבע השנים · ראה עוד »
מו"ל
#הפניה הוצאה לאור.
חָדָשׁ!!: יחזקאל לנדא ומו"ל · ראה עוד »
מוסד הרב קוק
חזיתו המעוגלת של "מוסד הרב קוק" מוסד הרב קוק הוא מוסד הוצאה לאור, הממוקם בכניסה לעיר ירושלים בשכונת קריית משה.
חָדָשׁ!!: יחזקאל לנדא ומוסד הרב קוק · ראה עוד »
מוקצ'בו
בית העירייה טירת מונקאץ טירת מונקאץ אנדרטה לזכר יהודי מונקאץ' שנספו בשואה, בבית העלמין בחולון מוקצ'בו (באוקראינית: Мукачево; בסלובקית: Mukačevo; בהונגרית: Munkács, מונקאץ'; בגרמנית: Munkatsch; ביידיש: מונקאטש, קרי "מוּנקאץ'") היא עיר הבירה של נפת מוקצ'בו במחוז זקרפטיה שבאוקראינה.
חָדָשׁ!!: יחזקאל לנדא ומוקצ'בו · ראה עוד »
אפטא
אפטא (מיידיש: אַפּטאַ; בפולנית: Opatów, "אופטוב") היא עיירה בפולין בפרובינציית שוויינטוקז'יסקיה.
חָדָשׁ!!: יחזקאל לנדא ואפטא · ראה עוד »
אריה ליב גלמן
#הפניה אריה לייב גלמן.
חָדָשׁ!!: יחזקאל לנדא ואריה ליב גלמן · ראה עוד »
אלעזר פלקלס
רבי אלעזר פלקלס רבי אלעזר פלקלס (בכתיב מיושן: פלעקלש; ה'תקי"ד, 1754 - כ' בניסן ה'תקפ"ו 1826) היה רב וראש ישיבה אשכנזי.
חָדָשׁ!!: יחזקאל לנדא ואלעזר פלקלס · ראה עוד »
אלעזר לנדא
הרב אלעזר סג"ל לנדא (ה'תקל"ח, פראג - י"א בתמוז ה'תקצ"א, יוני 1831, ברודי) היה רבה של ברודי ומחבר ספר "יד המלך" על משנה תורה לרמב"ם.
חָדָשׁ!!: יחזקאל לנדא ואלעזר לנדא · ראה עוד »
אב"ד
#הפניה אב בית דין.
חָדָשׁ!!: יחזקאל לנדא ואב"ד · ראה עוד »
אברהם גרשון מקיטוב
רבי אברהם גרשון מקיטוב (נפטר בכ"ה באדר א' תקכ"א, 1761), היה רב ומקובל בברודי שבגליציה, וגיסו של הבעל שם טוב (הבעש"ט).
חָדָשׁ!!: יחזקאל לנדא ואברהם גרשון מקיטוב · ראה עוד »
אברהם דנציג
רבי אברהם דאנציג (ה'תק"ח, 1748 – ד' בתשרי ה'תקפ"א, 1820) היה מחברם של ספרי ההלכה חיי אדם, חכמת אדם ובינת אדם.
חָדָשׁ!!: יחזקאל לנדא ואברהם דנציג · ראה עוד »
אה"ו
#הפניה קהילות אה"ו.
חָדָשׁ!!: יחזקאל לנדא ואה"ו · ראה עוד »
איציקל המבורגר
#הפניה יצחק הלוי הורוביץ.
חָדָשׁ!!: יחזקאל לנדא ואיציקל המבורגר · ראה עוד »
נפתלי הרץ וייזל
נפתלי הֶרְץ וַייזֶל (לעיתים ויזל; שמו הלועזי: הארטוויג וסלי, Hartwig Wessely; בראשי תיבות: נה"ו, רנה"ו או רנ"ו; ה' בטבת ה'תפ"ו – אור לא' באדר ב' ה'תקס"ה, 9 בדצמבר 1725 – 28 בפברואר 1805) היה בלשן ומשורר עברי, מאבות תנועת ההשכלה היהודית.
חָדָשׁ!!: יחזקאל לנדא ונפתלי הרץ וייזל · ראה עוד »
נודע ביהודה
הספר נודע ביהודה הוא ספר שאלות ותשובות מאת הרב יחזקאל לנדא.
חָדָשׁ!!: יחזקאל לנדא ונודע ביהודה · ראה עוד »
סידרא
עטיפת כתב העת סידרא (באנגלית: Sidra) הוא שנתון לחקר ספרות התורה שבעל-פה, היוצא לאור על ידי המחלקה לתלמוד באוניברסיטת בר-אילן.
חָדָשׁ!!: יחזקאל לנדא וסידרא · ראה עוד »
פנקס הקהילה
פנקס קהילת פרנקפורט על האודר פנקס הקהילה הוא ספר בו נהגו הקהילות היהודיות לרשום את תולדותיהם.
חָדָשׁ!!: יחזקאל לנדא ופנקס הקהילה · ראה עוד »
פני יהושע
"פני יהושע" הם סדרת ספרי חידושים על התלמוד בבלי שחיבר הרב יעקב יהושע פלק.
חָדָשׁ!!: יחזקאל לנדא ופני יהושע · ראה עוד »
פראג
מבט על פראג ממגדל הקלמנטיום, מושב הספרייה הלאומית הצ'כית פראג (בצ'כית) היא בירת צ'כיה והעיר הגדולה ביותר בה.
חָדָשׁ!!: יחזקאל לנדא ופראג · ראה עוד »
פרשנות התלמוד הבבלי
פירוש רש"י, הנדפס בצידו הפנימי של הדף, ופירוש התוספות, הנדפס בצידו החיצוני. במעגל חיצוני יותר מובאים פירושים נוספים, הגהות וציונים. פרשנות התלמוד הבבלי מתקיימת החל מתקופת התלמוד עצמו, וחיבורים של פרשנות הולכים ונכתבים גם בימינו.
חָדָשׁ!!: יחזקאל לנדא ופרשנות התלמוד הבבלי · ראה עוד »
פוסק
פוסק (או פוסק הלכה או מורה הוראה או מורה צדק, המוכר גם בראשי התיבות או), הוא שם תיאור לרב שעוסק בהכרעת שאלות הלכתיות המובאות בפניו.
חָדָשׁ!!: יחזקאל לנדא ופוסק · ראה עוד »
פורום אוצר החכמה
#הפניה פורומים חרדיים#פורום אוצר החכמה.
חָדָשׁ!!: יחזקאל לנדא ופורום אוצר החכמה · ראה עוד »
פולין
רפובליקת פּוֹלִין (בפולנית: Rzeczpospolita Polska, "זֶ'צְ'פּוֹסְפּוֹלִיטַה פּוֹלְסְקַה") היא מדינה במרכז אירופה, הגובלת בגרמניה במערב, בצ'כיה ובסלובקיה בדרום, באוקראינה ובבלארוס במזרח, ובליטא, ברוסיה (מחוז קלינינגרד) ובים הבלטי בצפון.
חָדָשׁ!!: יחזקאל לנדא ופולין · ראה עוד »
פודקאמין
#הפניה פידקאמין.
חָדָשׁ!!: יחזקאל לנדא ופודקאמין · ראה עוד »
פילוסופיה יהודית
פילוסופיה יהודית, בהגדרה רחבה, היא הגות הקשורה לדת ולמסורת היהודית, וכן כזו הקשורה למחשבה הפילוסופית של יהודים לאורך השנים.
חָדָשׁ!!: יחזקאל לנדא ופילוסופיה יהודית · ראה עוד »
צ'כיה
חייל משמר צ'כי בכניסה לארמון הנשיאות צֶ'כְיָה, או בשמה הרשמי: הָרֶפּוּבְּלִיקָה הַצֵּ'כִית (צ'כית: Česká republika), היא מדינה במרכז אירופה – ללא מוצא לים.
חָדָשׁ!!: יחזקאל לנדא וצ'כיה · ראה עוד »
צבי הירש הורוביץ (דרזדן)
הרב צבי הירש הלוי הורביץ (תרל"ב, 1872 - י' באייר תש"ה, 1945) היה רב ומחבר, היסטוריון ומחלוצי מחקר הגנאלוגיה הרבנית בארצות אירופה ומחוקרי סידורו של התלמוד הירושלמי.
חָדָשׁ!!: יחזקאל לנדא וצבי הירש הורוביץ (דרזדן) · ראה עוד »
קמע
קמע חמסה איראני קָמֵעַ (גם קָמִיעַ) הוא חפץ שמיוחסים לו כוחות סגוליים.
חָדָשׁ!!: יחזקאל לנדא וקמע · ראה עוד »
קרקוב
קְרָקוֹב (בפולנית: Kraków,, בפולנית נהגה השם: קְרָקוּף; בגרמנית: Krakau) היא העיר השנייה בגודלה בפולין ואחת מעריה העתיקות של המדינה.
חָדָשׁ!!: יחזקאל לנדא וקרקוב · ראה עוד »
קבלה
עץ החיים - תרשים של עשר הספירות - מבנה היסוד של הקבלה - ו-22 אותיות האלף בית, שמרכיבים ביחד את 32 נתיבות החכמה. התרשים לפי קבלת הארי. הקַבָּלָה היא תורת הסוד והמיסטיקה היהודית.
חָדָשׁ!!: יחזקאל לנדא וקבלה · ראה עוד »
רש"י
רבנו שלמה יצחקי, הנודע בכינויו רש"י (ה' באדר ד'ת"ת, 1040 בערך – כ"ט בתמוז ד'תתס"ה, 13 ביולי 1105) היה תלמיד חכם צרפתי נודע, וממכונני יהדות צרפת בימי הביניים.
חָדָשׁ!!: יחזקאל לנדא ורש"י · ראה עוד »
רחוב היהודים (אירופה)
שמות רחובות יהודים, המוזיאון היהודי בברלין מקס ליברמן ''היודנגאסה באמסטרדם'', 1908, Städelsches Kunstinstitut ברבות מן הערים באירופה, רחוב היהודים (בגרמנית: Judenstrasse) או סמטת היהודים (Judengasse) הוא כינוי לרחוב שבו התרכזה האוכלוסייה היהודית בעיר, ובו היו מוסדות הקהילה היהודית.
חָדָשׁ!!: יחזקאל לנדא ורחוב היהודים (אירופה) · ראה עוד »
רב
רב הוא שם תואר שבעיקרו תיאר דמות כתלמיד חכם או פוסק הלכה אולם בהמשך התואר מופנה גם לצדיק או לסמכות הרוחנית בבית כנסת או במוסדות דתיים.
חָדָשׁ!!: יחזקאל לנדא ורב · ראה עוד »
שמואל סגל לנדא
#הפניה שמואל לנדא.
חָדָשׁ!!: יחזקאל לנדא ושמואל סגל לנדא · ראה עוד »
שמואל לנדא
רבי שמואל לנדא הרב שמואל סג"ל לנדא (ה'תק"י, 1750 – כ"ח בתשרי תקצ"ה, 31 באוקטובר 1834), היה בנו של הנודע ביהודה ויורשו כראש בית הדין בפראג וראש הישיבה בה במפנה המאה ה-19.
חָדָשׁ!!: יחזקאל לנדא ושמואל לנדא · ראה עוד »
שאלות ותשובות
ספרי שו"ת (בתמונה, מאת ר' עקיבא איגר) בספרייה תורנית שאלות ותשובות (בראשי תיבות: שו"ת) היא אחת מהסוגות הענפות והפוריות בספרות התורנית, בעיקר בתחום ההלכה.
חָדָשׁ!!: יחזקאל לנדא ושאלות ותשובות · ראה עוד »
שרפה
כבאים נאבקים בשרפה בקנדה שרפה היא התפשטות בלתי מבוקרת של בעירה.
חָדָשׁ!!: יחזקאל לנדא ושרפה · ראה עוד »
שלפוחית אוויר
שלפוחית אוויר שלפוחית ציפה (נקראת גם שלפוחית אוויר או שלפוחית שחייה), קרום דמוי שק, בעל דפנות דקות, גמישות וחזקות.
חָדָשׁ!!: יחזקאל לנדא ושלפוחית אוויר · ראה עוד »
שבת
נרות שבת, חלות מכוסות וגביע קידוש. שתי חלות מכוסות שבר מחורבת עוצה של כן לנר שבת שעליו חרותה המילה "שבת" נמצא בשכבה 8, מתוארך לשנים 340–410 לספירה ביהדות, הַשַּׁבָּת היא יום של קדוּשה, שביתה ממלאכה ומנוחה, והמועד הראשון במועדים הקבועים מהתורה.
חָדָשׁ!!: יחזקאל לנדא ושבת · ראה עוד »
שבתאות
תיקון עם דמות ש"צ כמשיח, אמסטרדם שנת ה'תכ"ו. תנועת השבתאות הייתה תנועה משיחית-קבלית שקמה באמצע המאה ה-17 סביב שבתי צבי, שהכריז על עצמו כמשיח, ועוזרו נתן העזתי שסיפק את הגושפנקא הנבואית למשיחותו של צבי.
חָדָשׁ!!: יחזקאל לנדא ושבתאות · ראה עוד »
שולחן ערוך
שולחן ערוך, חלק אבן העזר, אמסטרדם, ה'תקס"ג שולחן ערוך הוא ספר הלכה שכתב רבי יוסף קארו בצפת בשנת 1558 (ה'שי"ח) ונדפס לראשונה בעיר ונציה, במהלך שנת 1565 (ה'שכ"ה–ה'שכ"ו).
חָדָשׁ!!: יחזקאל לנדא ושולחן ערוך · ראה עוד »
תמד
תמד תֶּמֶד או תְּמָד הוא משקה אלכוהולי מותסס המיוצר בהתססת דבש, בדומה לבירה המותססת מדגנים ויין המותסס מענבים.
חָדָשׁ!!: יחזקאל לנדא ותמד · ראה עוד »
תנ"ך
הַתַּנַ"ךְ (ראשי תיבות של '''ת'''ורה, '''נ'''ביאים ו'''כ'''תובים), או המקרא, הוא קובץ הספרים שהם כתבי הקודש היסודיים של היהדות.
חָדָשׁ!!: יחזקאל לנדא ותנ"ך · ראה עוד »
תנועת החסידות
תנועת החסידות היא תנועה רוחנית וחברתית יהודית שקמה באמצע המאה ה-18 במערב אוקראינה של היום, והתפשטה במהירות ביהדות מזרח אירופה.
חָדָשׁ!!: יחזקאל לנדא ותנועת החסידות · ראה עוד »
תנועת ההשכלה היהודית
תנועת ההשכלה היהודית, ובפשטות ההשכלה, היא כינוי למגמה אינטלקטואלית שפעלה בקרב יהודי מרכז ומזרח אירופה, עם השפעה מועטה גם במערבה ובארצות האסלאם.
חָדָשׁ!!: יחזקאל לנדא ותנועת ההשכלה היהודית · ראה עוד »
תקל"ו
#הפניה ה'תקל"ו.
חָדָשׁ!!: יחזקאל לנדא ותקל"ו · ראה עוד »
תלמוד
תַּלְמוּד הוא סוגה לימודית שהחלה ונפוצה בתקופת האמוראים, חכמי ישראל בתקופה שלאחר חתימת המשנה, בתחילת המאה ה-3.
חָדָשׁ!!: יחזקאל לנדא ותלמוד · ראה עוד »
תלמוד בבלי
עמוד התוכן הראשון בתלמוד הבבלי (מסכת ברכות) במהדורת וילנא. הטקסט במרכז הוא התלמוד ומסביב - דברי הפרשנים השונים: בצד אחד רש"י ובצד שני בעלי התוספות. בעוד שהתלמוד כתוב בגופן מרובע הפרשנים כתובים בגופן כתב רש"י. פורמט זה מקובל כבר למעלה מ-500 שנה מאז דפוס שונצינו. דף גמרא תַּלְמוּד בַּבְלִי נקרא גם גְּמַרַא, ובפי פרשני התלמוד יַם הַתַּלְמוּד, וכן שַּׁ"סּ, בַּבְלִי, הַבַּבְלִּי, תַּלְמוּדַא דְבַּבְלַאֵי, או תַּלְמוּדַה שֶׁל בַּבֶל הוא אחד משני התלמודים המפרטים את הגותם ההלכתית והאגדית המרכזית של האמוראים - חכמי ישראל בתקופה שלאחר חתימת המשנה, מתחילת המאה ה-3 ועד לסוף המאה ה-5, שהתגוררו בבבל ובארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: יחזקאל לנדא ותלמוד בבלי · ראה עוד »
לאופולד השני, קיסר האימפריה הרומית הקדושה
Giuseppe Piattoli לאופולד השני, קיסר האימפריה הרומית הקדושה (בגרמנית: Leopold II Heiliger Römischer Kaiser; 5 במאי 1747 – 1 במרץ 1792) היה קיסר האימפריה הרומית הקדושה ומלך הונגריה ובוהמיה במשך שנתיים, מ-1790 ועד 1792.
חָדָשׁ!!: יחזקאל לנדא ולאופולד השני, קיסר האימפריה הרומית הקדושה · ראה עוד »
לשם ייחוד
ביהדות, לשם ייחוד היא תפילה קצרה שיש נוהגים לאומרה לפני קיום מצוות ומטרתה לגרום לכוונת התפילה - לשם מה נאמרת התפילה.
חָדָשׁ!!: יחזקאל לנדא ולשם ייחוד · ראה עוד »
לודמיר
לודמיר או וולודימיר-וולינסקי (באוקראינית: Володимир, בפולנית: Włodzimierz) היא עיר במחוז ווהלין במערב אוקראינה ומשמשת כמרכז אזור ולדימיר וולינסקי.
חָדָשׁ!!: יחזקאל לנדא ולודמיר · ראה עוד »
לוי (יהדות)
יש כאלו הנוהגים לציין את קברותיהם של לויים בסמל של נטלה. בתמונה מצבה של "פייפל בן מרדכי הלוי". לוי ביהדות הוא צאצא משבט לוי שאינו מצאצאי אהרן הכהן.
חָדָשׁ!!: יחזקאל לנדא ולוי (יהדות) · ראה עוד »
חרם (נידוי הלכתי)
עונש החרם בהלכה הוא הרחקת אדם מן הציבור.
חָדָשׁ!!: יחזקאל לנדא וחרם (נידוי הלכתי) · ראה עוד »
חברה קדישא
400px חברה קדישא (מארמית: חברה קדושה), לעיתים קרובות חברא קדישא גומלי חסד של אמת (גחש"א), או ח"ק גומלי חסדים, היא הארגון המופקד לצורכי המת ולקבורתו על פי ההלכה בקהילות יהודיות.
חָדָשׁ!!: יחזקאל לנדא וחברה קדישא · ראה עוד »
חול המועד
חול המועד (בראשי תיבות: חוה"מ) הוא כינוי ביהדות למועדים מהתורה, שבהם לא ציוותה התורה לקיים יום טוב.
חָדָשׁ!!: יחזקאל לנדא וחול המועד · ראה עוד »
חילול השם
גילוי דעת בירושלים המתריע מפני חילול השם על ידי התנהגות לא ראויה כלפי גויים, 2011 ביהדות, חילול השם הוא מצב שבו מחולל שמו של האלוהים עקב מצבם או מעשיהם של מאמיניו.
חָדָשׁ!!: יחזקאל לנדא וחילול השם · ראה עוד »
חיי אדם
חיי אדם הוא ספר הלכה שנכתב בסוף המאה ה-18 או בתחילת המאה ה-19 בידי רבי אברהם דנציג.
חָדָשׁ!!: יחזקאל לנדא וחיי אדם · ראה עוד »
חיים דב פרידברג
חיים דב (דובר או דובעריש) (ברנרד) פרידברג (נכתב גם פריעדבערג; בלועזית: Bernard (Haim Dov) Friedberg; כ"ה בכסלו, תרל"א, 19 בדצמבר 1870 – י' בשבט, תשכ"א, 27 בינואר 1961) היה ביבליוגרף, ביוגרף של משפחות רבנים ומחבר הספר הנודע "בית עקד ספרים".
חָדָשׁ!!: יחזקאל לנדא וחיים דב פרידברג · ראה עוד »
בצלאל רנשבורג
רבי בְּצַלְאֵל רנשבורג (תקכ"ב, 1762 - י"ח בתשרי תקפ"א, 26 בספטמבר 1820) היה למדן ופרשן התלמוד מן האחרונים, מחכמי פראג.
חָדָשׁ!!: יחזקאל לנדא ובצלאל רנשבורג · ראה עוד »
בר מצווה
חתן בר מצווה בבית הכנסת כותל המערבי בר מצווה (ארמית: בן מצווה) הוא נער יהודי שהגיע לגיל 13 ונעשה מחויב הלכתית בעשיית מצוות בעצמו, ולא בשם הוריו שהיו אחראיים לכך לפני כן.
חָדָשׁ!!: יחזקאל לנדא ובר מצווה · ראה עוד »
ברודי
בְּרוֹדִי (באוקראינית: Броди; בפולנית: Brody; ברוסית: Броды; ביידיש: בראָד, "ברוד") היא עיר באוקראינה במחוז לבוב, ומרכז נפת ברודי, לשעבר בחבל גליציה ההיסטורי.
חָדָשׁ!!: יחזקאל לנדא וברודי · ראה עוד »
בלוגה (חדקניים)
#הפניה בלוגה (דג).
חָדָשׁ!!: יחזקאל לנדא ובלוגה (חדקניים) · ראה עוד »
בוהמיה
העיר קרלובי וארי בבוהמיה בוהמיה (בצ'כית: Čechy; בגרמנית: Böhmen; בלטינית: Bohemia; בפי היהודים: ביהם או פֵּיהֶם) הוא חבל הארץ המרכזי והמערבי של הרפובליקה הצ'כית היום.
חָדָשׁ!!: יחזקאל לנדא ובוהמיה · ראה עוד »
בית דין (הלכה)
ראב"ד פוזן רבי עקיבא איגר (במרכז) ושני הדיינים שעמו, השליש הראשון של המאה ה-19. בהלכה, בית דין הוא מוסד בעל סמכות שיפוט, בדומה לבית משפט במשפט החילוני.
חָדָשׁ!!: יחזקאל לנדא ובית דין (הלכה) · ראה עוד »
בית הקברות היהודי בפראג-ז'יז'קוב
בית הקברות היהודי בפראג-ז'יז'קוב היה בית הקברות ששימש את קהילת יהודי פראג מן המחצית השנייה של המאה ה-17 עם סגירתו של בית הקברות היהודי העתיק בפראג ועד לסוף המאה ה-19, אז עברה הקהילה להשתמש בבית הקברות היהודי החדש בעיר.
חָדָשׁ!!: יחזקאל לנדא ובית הקברות היהודי בפראג-ז'יז'קוב · ראה עוד »
גמרא
#הפניה תלמוד בבלי.
חָדָשׁ!!: יחזקאל לנדא וגמרא · ראה עוד »
גנאלוגיה
אילן יוחסין (עץ משפחה) הוא אחת מצורות התיעוד הגנאלוגי הנפוצות ביותר, בתמונה: תרשים אילן היוחסין של ויליאם הראשון, מלך אנגליה גֵּנֵאָלוֹגְיָה, או בעברית חקר יוחסין, היא מדע עזר בהיסטוריה ואנתרופולוגיה לחקר ההקשר הגנטי של קבוצת אורגניזמים.
חָדָשׁ!!: יחזקאל לנדא וגנאלוגיה · ראה עוד »
גרמנית
גרמנית (- דּוֹיְטְש) היא שפה גרמאנית מערבית השייכת לקבוצת השפות הגרמאניות במשפחת השפות ההודו־אירופיות.
חָדָשׁ!!: יחזקאל לנדא וגרמנית · ראה עוד »
גילוח
אדם מתגלח באמצעות תער מכונת גילוח חשמלית מכונת גילוח המופעלת באמצעות קפיץ גילוח רחוב בראג'סטאן גילוח הוא פעולה של הסרת שיער מהגוף באמצעות תער, סכין או מכונת גילוח.
חָדָשׁ!!: יחזקאל לנדא וגילוח · ראה עוד »
גיוס חובה
גיוס חובה הוא חוק שמחייב את כל תושבי המדינה הכשירים (גופנית ונפשית) להתגייס לשירות למען המדינה.
חָדָשׁ!!: יחזקאל לנדא וגיוס חובה · ראה עוד »
דקדוק עברי
שער "ספר השרשים" מאת יונה בן ג'נאח, ממדקדקי העברית בימי הביניים, כפי שהודפס בברלין תרנ"ו "דקדוק לשון עברית" מאת יהודה מוניש, 1735. נכתב עבור הסטודנטים של אוניברסיטת הרווארד. דקדוק עברי הוא אנליטי למחצה, בבטאו יְחָסוֹת כגון מושא עקיף ומושא ישיר באמצעות מילות יחס ולא באמצעות הטיות מורפולוגיות.
חָדָשׁ!!: יחזקאל לנדא ודקדוק עברי · ראה עוד »
דג
הדג הגדול ביותר - כריש לווייתני. אנטומיה חיצונית של הדג Lampanyctodes hectoris: ש 1 - קשת הזימיםש 2 - קו האורךש 3 - סנפיר הגב הקדמיש 4 - סנפיר הגב האחוריש 5 - חיבור הזנבש 6 - סנפיר הזנבש 7 - סנפיר השתש 8 - איבר המפיק אור (פוטופור)ש 9 - סנפיר הגחון (זוג)ש 10 - סנפיר החזה (זוג) יבשתן - מבין הדגים המעטים שיוצאים מהמים טריגון - מבין הדגים השטוחים דג אוסקר פרפרון בשונית אלמוגים דג הסלמון הוא חלק חשוב מתזונתם של חיות רבות וגם של האדם האבנון הוא דג מסוכן ביותר לאנשים עקב ארסיותו הרבה בת הים היא יצור אגדי שחציו אדם וחציו דג ציור יפני של דג משנת 1925 - הדגים באומנות דָּג (שם מדעי: Pisces) הוא בעל חיים בעל חוליות, קר דם, החי במים ונושם בעזרת זימים (הזימים יכולים להתקיים לצד ריאות כמו אצל דְגי הריאות) במשך כל חייו (בניגוד לדו-חיים).
חָדָשׁ!!: יחזקאל לנדא ודג · ראה עוד »
דובנא
#הפניה דובנו.
חָדָשׁ!!: יחזקאל לנדא ודובנא · ראה עוד »
דובנה
דובנה (ברוסית: Дубна) היא עיר במחוז מוסקבה ברוסיה.
חָדָשׁ!!: יחזקאל לנדא ודובנה · ראה עוד »
דוד דייטש
הרב דוד דייטש (בהונגרית: Deutsch Dávid ben Menachem Mandel; י"ז בחשוון ה'תקט"ז, אוקטובר 1755 – כ"ב בסיון ה'תקצ"א, יוני 1831) היה ראש ישיבה ורב אורתודוקסי ששימש כאב בית הדין בפראונקירכן – אחת משבע קהילות הידועות בהונגריה (כיום באוסטריה) ורב העיר נובומסטא ('עיר חדש') במדינה זו.
חָדָשׁ!!: יחזקאל לנדא ודוד דייטש · ראה עוד »
דיין (הלכה)
דיין הוא שופט בבית דין הלכתי.
חָדָשׁ!!: יחזקאל לנדא ודיין (הלכה) · ראה עוד »
ה'תע"ד
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: יחזקאל לנדא וה'תע"ד · ראה עוד »
ה'תצ"ד
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: יחזקאל לנדא וה'תצ"ד · ראה עוד »
ה'תק"ה
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: יחזקאל לנדא וה'תק"ה · ראה עוד »
ה'תקמ"ד
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: יחזקאל לנדא וה'תקמ"ד · ראה עוד »
ה'תקנ"ג
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: יחזקאל לנדא וה'תקנ"ג · ראה עוד »
ה'תקל"ב
שער הקונטרס זמיר עריצים וחרבות צורים, תקל"ב.
חָדָשׁ!!: יחזקאל לנדא וה'תקל"ב · ראה עוד »
ה'תקט"ו
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: יחזקאל לנדא וה'תקט"ו · ראה עוד »
ה'תרס"ג
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: יחזקאל לנדא וה'תרס"ג · ראה עוד »
המאה ה-18
המאה ה־18 (המאה השמונה־עשרה) היא תקופת זמן שהחלה בשנת 1701 והסתיימה בשנת 1800.
חָדָשׁ!!: יחזקאל לנדא והמאה ה-18 · ראה עוד »
האנציקלופדיה היהודית
האנציקלופדיה היהודית (באנגלית: Jewish Encyclopedia) היא אנציקלופדיה בשפה האנגלית לנושאי יהדות ועם ישראל שיצאה לאור בשנים 1901–1906 על ידי המו"ל Funk and Wagnalls בניו יורק.
חָדָשׁ!!: יחזקאל לנדא והאנציקלופדיה היהודית · ראה עוד »
האימפריה הרומית הקדושה
האימפריה הרומית הקדושה (בלטינית: Sacrum Romanum Imperium, בגרמנית: Heiliges Römisches Reich, באיטלקית: Sacro Romano Impero), או בשמה המאוחר - הרייך הראשון (וגם HRE לעיתים באנגלית), הייתה אימפריה שהתקיימה במרכז אירופה ובמערבה לאורך ימי הביניים והעת החדשה.
חָדָשׁ!!: יחזקאל לנדא והאימפריה הרומית הקדושה · ראה עוד »
האיחוד הפולני-ליטאי
האיחוד הפולני-ליטאי, הידוע גם כרפובליקת שני העמים, היה מדינה במזרח אירופה שהתקיימה רשמית בין השנים 1569–1795, ובגרסה מוקדמת יותר כבר מן המאה ה־14.
חָדָשׁ!!: יחזקאל לנדא והאיחוד הפולני-ליטאי · ראה עוד »
הספד
נשיא ישראל, ראובן ריבלין, בדברי הספד בהלווייתו של נרצח בפיגוע ירי נשיא ארצות הברית, ברק אובמה, נושא הספד הספד הוא נאום לביטוי אבל על מותו של אדם.
חָדָשׁ!!: יחזקאל לנדא והספד · ראה עוד »
השכלה
השכלה היא ידע כללי שאדם רוכש במהלך חייו על ידי למידה.
חָדָשׁ!!: יחזקאל לנדא והשכלה · ראה עוד »
השיל מקראקא
רבי אברהם יהושע השיל מקראקא (בקצרה: רבי העשיל מקראקא; נודע יותר בשם: הרבי רבי העשיל; ~ה'שנ"ה, 1595 - כ' בתשרי ה'תכ"ד, 21 באוקטובר 1663) היה רב פולני ותלמיד חכם בולט.
חָדָשׁ!!: יחזקאל לנדא והשיל מקראקא · ראה עוד »
הבעל שם טוב
רבי ישראל בן אליעזר, הידוע כבעל שם טוב (בראשי תיבות: בעש"ט ולעיתים ריב"ש; בין ת"נ לת"ס, 1690 ל-1700 – ו' בסיוון ה'תק"ך, 21 במאי 1760) היה מקובל ומנהיג ציבור יהודי במזרח אירופה, הנחשב לאבי תנועת החסידות.
חָדָשׁ!!: יחזקאל לנדא והבעל שם טוב · ראה עוד »
הגט מקליווא
פרשת הגט מקלֵיוֶוא הייתה מחלוקת הלכתית בדבר כשרותו של גט, שהסעירה את העולם הרבני באירופה בשנים 1766–1767.
חָדָשׁ!!: יחזקאל לנדא והגט מקליווא · ראה עוד »
היסטוריה
"פלטת נערמר", אחד מהכתבים ההיסטוריים העתיקים ביותר (סביבות 3100 לפנה"ס), המתעד את איחוד מצרים העתיקה על ידי הפרעה נערמר. היסטוריה היא חקר מאורעות העבר בתולדות האנושות.
חָדָשׁ!!: יחזקאל לנדא והיסטוריה · ראה עוד »
ועד ארבע ארצות
שני צידיו של דף מ'''ספר הפרוטוקולים''' של ועד ארבע ארצות, שהיה בבעלותו של שמעון דובנוב בית התפוצות בתל אביב ועד ארבע ארצות (בפולנית: Sejm Czterech Ziem) הוא שמו של גוף מנהלתי אשר שימש במשך כ-200 שנה, בין השנים 1520 או 1580 ל-1764, כמוסד המרכזי העליון של יהדות פולין.
חָדָשׁ!!: יחזקאל לנדא וועד ארבע ארצות · ראה עוד »
ורשה
כנסייה ברחוב קרקובסקה פשדמיישצ'ה ציור של ורשה מאת בולטו ורשה (בפולנית: Warszawa – וארְשַאווה – IPA) היא בירת פולין והעיר הגדולה ביותר בה.
חָדָשׁ!!: יחזקאל לנדא וורשה · ראה עוד »
וינה
המוזיאון לתולדות האמנות בית קפה וינאי הפרלמנט האוסטרי בניין האופרה הממלכתי קתדרלת סטפנוס הקדוש בניין התיאטרון בשנת 1900 המדרחוב בווינה שניצל וינאי "בית הדקלים", בסמוך למוזיאון לתולדות האומנות, משמש כגן זואולוגי לפרפרים קתדרלת סטפנוס הקדוש מול בנין מסחרי בן זמננו נאו-גותית חשמלית העוברת בעיר אצטדיון ארנסט האפל (Ernst Happel Stadium) בו התקיים משחק הגמר של אליפות אירופה בכדורגל ב-2008 מרכז טי-מוביל מבט על רובע המשרדים שבווינה ארמון שנברון וינר ריזנראד מוזיאון להיסטוריה של הטבע עגלון מוביל כרכרת סוסים וינה (בגרמנית: Wien, נהגה וין, בווארית: Wean, נהגה במקורב וֶן) היא בירת אוסטריה ואחת מבין תשע מדינות הפדרציה האוסטרית.
חָדָשׁ!!: יחזקאל לנדא ווינה · ראה עוד »
י"ז באייר
ר' יחזקאל לנדא.
חָדָשׁ!!: יחזקאל לנדא וי"ז באייר · ראה עוד »
י"ח בחשוון
פרשת בר המצווה של ילד שנולד בי"ח חשוון היא פרשת חיי שרה, אם בר המצוה חל בשנה המתחילה ביום שלישי או חמישי, או פרשת וירא אם בר המצווה חל בשנה המתחילה בימים שני או שבת.
חָדָשׁ!!: יחזקאל לנדא וי"ח בחשוון · ראה עוד »
ימי הביניים
מריה הקדושה בתחתית הצלב)קתדרלת טורנה המשלבת אדריכלות רומנסקית עם אדריכלות גותית, מסגנונות הבנייה הבולטים בימי הביניים. ימי הביניים (בלטינית: Medium Aevum) היא תקופה במהלך ההיסטוריה האירופית שתחילתה עם סיום העת העתיקה וסופה עם הופעת הרנסאנס ותחילתה של העת החדשה.
חָדָשׁ!!: יחזקאל לנדא וימי הביניים · ראה עוד »
יאמפיל (מחוז חמלניצקי)
יאמפיל או יאמפול (באוקראינית: Ямпіль; ביידיש: יאַמפאָלאֶ) היא עיירה במחוז חמלניצקי, בווהלין שבמערב אוקראינה.
חָדָשׁ!!: יחזקאל לנדא ויאמפיל (מחוז חמלניצקי) · ראה עוד »
יעקב עמדין
פרידריך השביעי, דוכס שלזוויג-הולשטיין, 20 באוגוסט 1743 רבי יעקב ישראל בן צבי אשכנזי עֶמְדין (קרי: עֶמְדְן; בתעתיק לועזי: Emden; ט"ו בסיוון ה'תנ"ח (4 ביוני 1698), אלטונה – ל' בניסן ה'תקל"ו (19 באפריל 1776), שם) היה רב ותלמיד חכם, מגדולי הרבנים במאה ה-18.
חָדָשׁ!!: יחזקאל לנדא ויעקב עמדין · ראה עוד »
יקותיאל אריה קמלהאר
תמונת מצבתו בהר הזיתים הרב יקותיאל אריה קמלהאר (י"ח בטבת ה'תרל"א, 7 בינואר 1871 - י"ט באלול ה'תרצ"ז, 26 באוגוסט 1937) היה ראש ישיבה, רב וסופר יהודי-פולני.
חָדָשׁ!!: יחזקאל לנדא ויקותיאל אריה קמלהאר · ראה עוד »
יקותיאל אריה קמלהר
#הפניה יקותיאל אריה קמלהאר.
חָדָשׁ!!: יחזקאל לנדא ויקותיאל אריה קמלהר · ראה עוד »
ישעיה הלוי הורוביץ
קברו של השל"ה בטבריה, במתחם קבר הרמב"ם רבי ישעיה הלוי הורוביץ (נכתב גם "ישעיהו" ו"הורוויץ"), מכונה השל"ה או השל"ה הקדוש (על שם חיבורו "'''ש'''ני '''ל'''וחות '''ה'''ברית"; ה'שי"ח, 1558 – תאריך הפטירה שגוי אך נתקבע י"א בניסן ה'ש"צ, 24 במרץ 1630 וכנראה טבת שפ"ו) היה מגדולי רבני אשכנז במאה ה-17.
חָדָשׁ!!: יחזקאל לנדא וישעיה הלוי הורוביץ · ראה עוד »
ישראל מ' תא-שמע
ישראל משה תא-שמע (15 בספטמבר 1936 – 4 באוקטובר 2004) היה חוקר תלמוד וספרות רבנית, פרופסור באוניברסיטה העברית בירושלים.
חָדָשׁ!!: יחזקאל לנדא וישראל מ' תא-שמע · ראה עוד »
ישיבה
ישיבת וולוז'ין - הישיבה הממוסדת הראשונה והישיבה שכונתה '''אם הישיבות''' שאנגחאי בזמן מלחמת העולם השנייה, 1942 ישיבה או מתיבתא (מארמית) היא מוסד ללימוד תורה על כל תחומיה, על פי המסורת היהודית.
חָדָשׁ!!: יחזקאל לנדא וישיבה · ראה עוד »
יהונתן אייבשיץ
ציור דיוקן של רבי יהונתן אייבשיץ מצבתו של רבי יהונתן אייבשיץ (2022) רבי יהונתן אייבשיץ (~ה'תנ"ד, 1694 – כ"א באלול ה'תקכ"ד, 18 בספטמבר 1764) היה רב, מקובל, ראש ישיבה ודרשן, ומגדולי פוסקי ההלכה ביהדות אשכנז בזמנו.
חָדָשׁ!!: יחזקאל לנדא ויהונתן אייבשיץ · ראה עוד »
יוסף מפוזנא
רבי יוסף (לנדא) מפוזנא (ה'תצ"ו, 1736 – ה' באדר ה'תקס"א, 18 בפברואר 1801) הוא פוסק הלכה, והתפרסם כצדיק, בסוף חייו שימש במשך כעשרים שנה כרבה של פוזנא.
חָדָשׁ!!: יחזקאל לנדא ויוסף מפוזנא · ראה עוד »
1713
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: יחזקאל לנדא ו1713 · ראה עוד »
1734
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: יחזקאל לנדא ו1734 · ראה עוד »
1745
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: יחזקאל לנדא ו1745 · ראה עוד »
1755
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: יחזקאל לנדא ו1755 · ראה עוד »
1767
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: יחזקאל לנדא ו1767 · ראה עוד »
1776
4 ביולי 1776: ארצות הברית מכריזה באופן רשמי על עצמאותה מהאימפריה הבריטית.
חָדָשׁ!!: יחזקאל לנדא ו1776 · ראה עוד »
1789
14 ביולי 1789 - נפילת הבסטיליה.
חָדָשׁ!!: יחזקאל לנדא ו1789 · ראה עוד »
1793
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: יחזקאל לנדא ו1793 · ראה עוד »
29 באפריל
29 באפריל הוא היום ה-119 בשנה (120 בשנה מעוברת), בשבוע ה-18 בלוח הגרגוריאני.
חָדָשׁ!!: יחזקאל לנדא ו29 באפריל · ראה עוד »
7 בנובמבר
7 בנובמבר הוא היום ה-311 בשנה (312 בשנה מעוברת) בלוח הגרגוריאני.
חָדָשׁ!!: יחזקאל לנדא ו7 בנובמבר · ראה עוד »
8 באוקטובר
8 באוקטובר הוא היום ה-281 בשנה (282 בשנה מעוברת).
חָדָשׁ!!: יחזקאל לנדא ו8 באוקטובר · ראה עוד »
מפנה מחדש כאן:
הנודע ביהודה, יחזקאל סגל לנדא.
אזכור
[1] https://he.wikipedia.org/wiki/יחזקאל_לנדא
