סֵמֶל
יוניונפדיה
תִקשׁוֹרֶת
 Google Play כעת ב-
חָדָשׁ! הורד יוניונפדיה במכשיר אנדרואיד שלך!
חופשי
גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
 

הרעות

מַדָד הרעות

בית הספר כדורי שנפלו במערכות ישראל "הָרֵעוּת" הוא שיר עברי שנכתב על ידי חיים גורי והולחן על ידי סשה ארגוב. [1]

50 יחסים: מצודת כ"ח, מתקפת הפתע על ישראל (2023), מלחמת חרבות ברזל, מלחמת העצמאות, מוטו, מוזיאון הרעות, אנחנו שנינו מאותו הכפר, אסתר עופרים, אפרים שמיר, אלגיה, אודת הזיכרון, נכס צאן ברזל, סשה ארגוב, ענת גוב, עוטף עזה, פזמון, פזמון חוזר, פוליאנה פרנק, רמת גן, רעות (ערך), רצח יצחק רבין, רשת ג', רוח צה"ל, שנות ה-90 של המאה ה-20, שרון בן-עזר, שושנה דמארי, שירה עברית, להקת הנח"ל, חגיגות שנת ה-50 למדינת ישראל, חגיגות שנת ה-60 למדינת ישראל, חיים גורי, בול יום הזיכרון, גרסת כיסוי, גלי צה"ל, גדעון זינגר, דויד פרץ, ה'תש"ח, הנצחת חללי מערכות ישראל, הספרייה הלאומית, הערוץ הראשון, הפארק הלאומי (רמת גן), הצ'יזבטרון, הוצאת הספרים של אוניברסיטת חיפה, יצחק רבין, ירדנה ארזי, ירושלים של זהב, יהורם גאון, יורם קניוק, 1948, 1972.

מצודת כ"ח

מצודת כ"ח (שמה נֶהֱגֶה "מצודת כוח"; נקראת גם "מצודת ישע" ו"נבּי יושע", על שם חורבות הכפר הערבי הסמוך, נבי יושע) היא מצודת טגארט באזור הצפון בקרבת קריית שמונה.

חָדָשׁ!!: הרעות ומצודת כ"ח · ראה עוד »

מתקפת הפתע על ישראל (2023)

צילום לוויין של עוטף עזה מבוקר 7 באוקטובר המראה את השרפות הרבות שנגרמו עקב ירי רקטות והצתות של המחבלים פגיעת רקטה ברכב בראשון לציון ביום הראשון למלחמת חרבות ברזל, במהלך מתקפת הפתע. בכיכר החטופים מתקפת הפתע על ישראל (מכונה גם טבח 7 באוקטובר, טבח שמחת תורה והשבת השחורה) הייתה מתקפה רחבת היקף של חמאס וארגוני טרור פלסטינים נוספים מרצועת עזה על ישראל, נגד יעדים צבאיים ואזרחיים, במיוחד בעוטף עזה, שהחלה בבוקר יום שבת 7 באוקטובר 2023, שמיני עצרת ה'תשפ"ד.

חָדָשׁ!!: הרעות ומתקפת הפתע על ישראל (2023) · ראה עוד »

מלחמת חרבות ברזל

מלחמת חרבות ברזל היא מלחמה בין מדינת ישראל לארגוני טרור שונים, ובראשם ארגון חמאס השולט ברצועת עזה, שפרצה בבוקר שבת וחג שמחת תורה, כ"ב בתשרי ה'תשפ"ד, 7 באוקטובר 2023, בעקבות מתקפת פתע רחבת היקף של ארגוני הטרור על עשרות יישובים ובסיסי צבא באזור עוטף עזה. מתקפת הפתע החלה במטח חריג בהיקפו של רקטות ופצצות מרגמה לעבר יישובי עוטף עזה ואזורים יותר רחוקים, כמו גוש דן, שפלת יהודה, השרון, ירושלים ובאר שבע. בחסות המטחים, חדרו לישראל כ־3,000 מחבלים, השתלטו על בסיסי צה"ל, כבשו יישובים, ביצעו מאות פשעים נגד האנושות, רצחו ישראלים, ביניהם נשים, ילדים, קשישים ואזרחים זרים, מתוכם 357 בני אדם נרצחו בטבח בפסטיבל נובה (אשר היה לפיגוע הגדול בתולדות המדינה),ביצעו מעשי אונס והתעללות שיטתיים, וחטפו ושבו לרצועת עזה חיילים, אזרחים ישראלים וזרים (מהם שוחררו כבר), ובכך היה ליום הקטלני ביותר ליהודים מאז השואה. ישראל הופתעה מהמתקפה. כוחות הצבא לא היו ערוכים להגן כראוי על האזרחים, וגם בשל חדירת החמאס למפקדת אוגדת עזה לקו התגובה והתיאום בחסר. חלק מהאזרחים ביישובים שהותקפו נותרו נצורים בבתיהם, ונלחמו על חייהם עם חברי כיתות הכוננות במשך שעות ארוכות ללא סיוע צבאי. לבסוף הרגו כוחות הביטחון הישראליים, בהובלת צה"ל ומשטרת ישראל, מעל 1,550 מחבלים בשטח ישראל ועצרו יותר מ־700 מחבלים. לאחר שחרור היישובים פינתה ישראל 29 יישובים בעוטף עזה מיושביהם. תושבי 22 יישובים בצפון ישראל קיבלו המלצה מהרשויות להתפנות, בעקבות חשש שארגון הטרור חזבאללה יעצים גם הוא את תקיפותיו. בעקבות המתקפה הכריזה מדינת ישראל מלחמה על ארגון חמאס וקבעה שני יעדים למלחמה: חיסול התשתית הצבאית של חמאס, והסרת שלטונו ברצועה. אחר כך נוסף יעד שלישי: החזרת החטופים בשלום. צה"ל גייס למילואים למעלה מ־360,000 חיילים (גיוס המילואים הגדול בתולדות המדינה), ואלפי כלי רכב אזרחיים. המלחמה התנהלה בשלבים: טיהור שטח ישראל ממחבלים, פינוי אוכלוסייה מיישובים סמוכים לגדר (בדרום ובצפון), תקיפות אוויריות וימיות על רצועת עזה, סיכולים ממוקדים של מחבלים ומפקדים בחמאס, פשיטות קרקעיות נקודתיות ברצועה, פינוי אוכלוסייה מצפון הרצועה, תמרון קרקעי מלא בצפון הרצועה, השתלטות על מוקדי טרור ושלטון בצפון הרצועה, הפוגה קצרה בלחימה במקביל לעסקת חטופים, תמרון קרקעי בדרום הרצועה ומרכזה. במלחמה נהרגו יותר מ-20,000 מתושבי רצועת עזה, בהם אלפי מחבלים, נגרם הרס נרחב ביותר למבנים ולתשתיות ברצועה, ומאות אלפים מתושבי הרצועה נאלצו לעזוב את בתיהם ולהתגורר במחנות אוהלים. המלחמה הובילה להסלמה ביטחונית וללחימה בעצימות נמוכה יותר במספר זירות: גבול ישראל–לבנון, יהודה ושומרון, הים האדום וגבול ישראל–סוריה. כמו כן הציתה שיח עולמי ער, הפגנות תמיכה והתנגדות, וגל אנטישמיות ברחבי העולם.

חָדָשׁ!!: הרעות ומלחמת חרבות ברזל · ראה עוד »

מלחמת העצמאות

מלחמת העצמאות (נקראת גם: מלחמת השחרור, מלחמת הקוממיות, מלחמת תש"ח, ומלחמת 1948; בערבית: حرب فلسطين 1948, תעתיק: חַרְבּ פִלַסְטִין 1948, תרגום: מלחמת פלשתינה 1948) פרצה ב-30 בנובמבר 1947.

חָדָשׁ!!: הרעות ומלחמת העצמאות · ראה עוד »

מוטו

מוטו הוא ביטוי קצר המתמצת רעיון, שאיפה או דרך־חיים, של יחיד או של קבוצה.

חָדָשׁ!!: הרעות ומוטו · ראה עוד »

מוזיאון הרעות

תוכנית המוזיאון המקורית פסל "הרעות" בחזית המוזיאון. מוזיאון הרעות מייסודו של יהודה דקל הוא מוזיאון השוכן בסמוך למצודת כ"ח, ומציג את סיפור הקרבות לכיבוש המצודה במלחמת העצמאות ב-1948.

חָדָשׁ!!: הרעות ומוזיאון הרעות · ראה עוד »

אנחנו שנינו מאותו הכפר

"אנחנו שנינו מאותו הכפר" (ידוע כ"שנינו מאותו הכפר") הוא שיר זיכרון שכתבה ב-1966 נעמי שמר, המושמע לרוב בטקסים ובשידורי הרדיו של יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל.

חָדָשׁ!!: הרעות ואנחנו שנינו מאותו הכפר · ראה עוד »

אסתר עופרים

אסתר עופרים בהופעה בהמבורג, 2001 אסתר עופרים (נולדה ב־13 ביוני 1941) היא זמרת ישראלית-בינלאומית, הנחשבת לאחת מהזמרות הישראליות המצליחות והמוערכות ביותר בישראל ובעולם.

חָדָשׁ!!: הרעות ואסתר עופרים · ראה עוד »

אפרים שמיר

אפרים שמיר (נולד בשם יפים "פימה" שמוּקלר בסיביר ב-9 בדצמבר 1951) הוא זמר, גיטריסט ומלחין ישראלי.

חָדָשׁ!!: הרעות ואפרים שמיר · ראה עוד »

אלגיה

אֵלֶגְיָה (מיוונית: ἐλεγεία) הוא מונח שבמקורו ציון משקל שירי מסוים, ובהמשך קיבל שתי הוראות נוספות.

חָדָשׁ!!: הרעות ואלגיה · ראה עוד »

אודת הזיכרון

מילות האודה על גבי אנדרטה בקתדרלת קרייסטצ'רץ' בניו זילנד לוח הזיכרון שהוצב במקום חיבור הפואמה "לנופלים" בקורנוול אודת הזיכרון (באנגלית: Ode of Remembrance) היא שיר קצר, המהווה מרכיב קבוע בטקסי הזיכרון לחללי המלחמות בבריטניה ובחלק ממדינות חבר העמים הבריטי.

חָדָשׁ!!: הרעות ואודת הזיכרון · ראה עוד »

נכס צאן ברזל

נכס צאן ברזל (או: צאן ברזל) הוא מושג הלכתי-משפטי המהווה כינוי לעסקת הלוואה-פיקדון, שמטרתה להבטיח את הקרן של בעל הנכסים המופקדים ביד השומר, שמצידו מרוויח את השימוש בנכסים ואף את הרווחים העשויים או העתידים לצאת מהם.

חָדָשׁ!!: הרעות ונכס צאן ברזל · ראה עוד »

סשה ארגוב

לוחית זיכרון על ביתו של אלכסנדר (סשה) ארגוב ברח' סירקין 35 בתל אביב בול דואר ישראלי משנת 2009 לזכרו של סשה ארגובתמונה להחלפה אלכסנדר (סָשָה) אַרגוֹב (26 באוקטובר 1914 – 27 בספטמבר 1995) היה מלחין ישראלי, הנחשב לאחד מגדולי המלחינים בזמר העברי, וחתן פרס ישראל בתחום זה לשנת תשמ"ח (1988).

חָדָשׁ!!: הרעות וסשה ארגוב · ראה עוד »

ענת גוב

ענת גוב (13 בדצמבר 1953 – 9 בדצמבר 2012) הייתה מחזאית, תסריטאית, מתרגמת, סאטיריקנית ופובליציסטית ישראלית.

חָדָשׁ!!: הרעות וענת גוב · ראה עוד »

עוטף עזה

מפת עוטף עזה המציגה את טווחי הרקטות מהרצועה עוטף עזה הוא אזור במדינת ישראל בחלקו הדרומי של מישור החוף הדרומי ובחלקו המערבי של הנגב המערבי, בתחומי המועצות האזוריות מרחבים, חוף אשקלון, שער הנגב, שדות נגב ואשכול.

חָדָשׁ!!: הרעות ועוטף עזה · ראה עוד »

פזמון

פזמון הוא שיר קל וקליט.

חָדָשׁ!!: הרעות ופזמון · ראה עוד »

פזמון חוזר

#הפניהרפרן.

חָדָשׁ!!: הרעות ופזמון חוזר · ראה עוד »

פוליאנה פרנק

פוליאנה פרנק היא להקת רוק בניצוחה של אליוט שפעלה עם הפסקות בין השנים 1987–2003, וממשיכה להופיע מדי פעם בהופעות מיוחדות.

חָדָשׁ!!: הרעות ופוליאנה פרנק · ראה עוד »

רמת גן

רָמַת־גַּן היא עיר במחוז תל אביב בישראל.

חָדָשׁ!!: הרעות ורמת גן · ראה עוד »

רעות (ערך)

איסוף קרבי מחבק את חברו בשעת אבלו, במסגרת ערך הרעות המוביל את לוחמי צה"ל רעות הוא מונח המסמל קשר נפשי עמוק בין שני בני אדם או בין קבוצה מצומצמת של אנשים, שאינו תלוי באינטרסים של אחד מהצדדים.

חָדָשׁ!!: הרעות ורעות (ערך) · ראה עוד »

רצח יצחק רבין

מה הכוונה ברגעים? דקות? עשרות דקות? לפני הירצחו של רבין רצח ראש ממשלת ישראל יצחק רבין הוא רצח פוליטי שאירע ב־4 בנובמבר 1995 (י"ב בחשוון ה'תשנ"ו) בכיכר מלכי ישראל בתל אביב.

חָדָשׁ!!: הרעות ורצח יצחק רבין · ראה עוד »

רשת ג'

אולפן על שם אהוד מנור בתל אביב, בו הונצחו גם שדרניות התחנה בעבר שוש עטרי ואורנה יקיר. אולפן זה שימש את רשת ג' במסגרת רשות השידור עד אמצע 2017 חלון עם לוגו של רשת ג', בבניין קול ישראל בירושלים רשת ג' הייתה תחנת רדיו ישראלית, השייכת לרשות השידור.

חָדָשׁ!!: הרעות ורשת ג' · ראה עוד »

רוח צה"ל

רוח צה"ל הוא הקוד האתי של צה"ל, המהווה בסיס ערכי רצוי לכל פעולות החיילים במסגרת צה"ל.

חָדָשׁ!!: הרעות ורוח צה"ל · ראה עוד »

שנות ה-90 של המאה ה-20

שנות ה־90 של המאה ה־20 (בקיצור: שנות התשעים; בסלנג: הניינטיז) היו העשור העשירי והאחרון של המאה ה־20, והחלו ב־1 בינואר 1990 והסתיימו ב־31 בדצמבר 1999.

חָדָשׁ!!: הרעות ושנות ה-90 של המאה ה-20 · ראה עוד »

שרון בן-עזר

#הפניה אליוט (זמרת).

חָדָשׁ!!: הרעות ושרון בן-עזר · ראה עוד »

שושנה דמארי

דיוקנה של שושנה דמארי בצעירותה 255x255 פיקסלים שושנה דמארי (31 במרץ 1923 – 14 בפברואר 2006) הייתה זמרת ושחקנית ישראלית, כלת פרס ישראל לזמר עברי לשנת תשמ"ח (1988), שזכתה לכינוי "מלכת הזמר העברי".

חָדָשׁ!!: הרעות ושושנה דמארי · ראה עוד »

שירה עברית

שירה עברית נכתבה עוד מימי המקרא וממשיכה להיכתב עד ימינו.

חָדָשׁ!!: הרעות ושירה עברית · ראה עוד »

להקת הנח"ל

להקת הנח"ל היא הלהקה הצבאית הידועה והמצליחה מבין הלהקות הצבאיות והראשונה שהוקמה בצה"ל.

חָדָשׁ!!: הרעות ולהקת הנח"ל · ראה עוד »

חגיגות שנת ה-50 למדינת ישראל

250px 250px ההמנון במופע פעמוני היובל חגיגות שנת ה-50 למדינת ישראל התקיימו לכבוד יום העצמאות ה-50 למדינת ישראל שחל בתאריך ד' באייר ה'תשנ"ח - 30 באפריל 1998.

חָדָשׁ!!: הרעות וחגיגות שנת ה-50 למדינת ישראל · ראה עוד »

חגיגות שנת ה-60 למדינת ישראל

לוגו יום העצמאות ה-60 למדינת ישראל חגיגות שנת ה-60 למדינת ישראל התקיימו לכבוד יום העצמאות ה-60 למדינת ישראל שחל בתאריך ג' באייר ה'תשס"ח - 8 במאי 2008.

חָדָשׁ!!: הרעות וחגיגות שנת ה-60 למדינת ישראל · ראה עוד »

חיים גורי

חיים גורי במחנה אימונים של הפלמ"ח בהונגריה, 1947 חיים גורי (משמאל) ערב מבצע עובדה, 1949. למעלה - אברהם אדן ומימין - מנחם מרון נשיא המדינה ראובן ריבלין ואלמנתו של חיים גורי, עליזה, נפרדים מחיים גורי בטקס שנערך ברחבת תיאטרון ירושלים (הפעם הראשונה שנערך טקס אשכבה של איש ציבור ברחבת התיאטרון). בתמונה נשיא המדינה עם בנותיו של חיים גורי, פברואר 2018 חיים גורי (כ"ט בתשרי ה'תרפ"ד, 9 באוקטובר 1923 – ט"ו בשבט ה'תשע"ח, 31 בינואר 2018) היה משורר, סופר, מתרגם, פזמונאי, עיתונאי וקולנוען ישראלי.

חָדָשׁ!!: הרעות וחיים גורי · ראה עוד »

בול יום הזיכרון

בול יום הזיכרון הוא בול שמנפיק השירות הבולאי מדי שנה לקראת יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל.

חָדָשׁ!!: הרעות ובול יום הזיכרון · ראה עוד »

גרסת כיסוי

גרסת כיסוי או קאבר (באנגלית: Cover version) היא יצירה מחודשת של שיר של אמן אחד על ידי אמן אחר.

חָדָשׁ!!: הרעות וגרסת כיסוי · ראה עוד »

גלי צה"ל

לוחית זיכרון לגלי צה"ל בבית הספר "המנחיל" ברמת גן ממנו שידרה התחנה בשנים 1950–1958 חגיגת 64 לגלי צה"ל בבית הספר "המנחיל". מימין-קצין חינוך ראשי אבנר פז צוק, ראש עיריית רמת גן ישראל זינגר, מפקד גלי צה"ל ירון דקל גלי צה"ל (בראשי תיבות: גל"צ) היא תחנת רדיו בפריסה ארצית, הפועלת במסגרת צה"ל, כיחידה של אגף כוח האדם.

חָדָשׁ!!: הרעות וגלי צה"ל · ראה עוד »

גדעון זינגר

יענקל'ה בן סירא ואברהם חלפי גדעון זינגר (29 ביוני 1926 – 11 במאי 2015) היה שחקן תיאטרון וקולנוע, קומיקאי וזמר ישראלי.

חָדָשׁ!!: הרעות וגדעון זינגר · ראה עוד »

דויד פרץ

דויד פרץ (נולד ב-6 באוגוסט 1970) הוא זמר-יוצר ישראלי, מוזיקאי, טכנאי סאונד, מפיק מוזיקלי, עיתונאי ובעל טור.

חָדָשׁ!!: הרעות ודויד פרץ · ראה עוד »

ה'תש"ח

הכרזת העצמאות - ה' באייר ה'תש"ח, 14 במאי 1948. ריקודים עם היוודע דבר ההחלטה בכ"ט בנובמבר. אות מלחמת העצמאות - ה'תש"ח - ה'תש"ט. בה' באייר ה'תש"ח, 14 במאי 1948, הוכרז על הקמת מדינת ישראל.

חָדָשׁ!!: הרעות וה'תש"ח · ראה עוד »

הנצחת חללי מערכות ישראל

הנצחת חללי מערכות ישראל כוללת מגוון דרכים שבהן מדינת ישראל, גופים ציבוריים וגופים פרטיים משמרים את זכרם של חללי מערכות ישראל.

חָדָשׁ!!: הרעות והנצחת חללי מערכות ישראל · ראה עוד »

הספרייה הלאומית

הספרייה הלאומית של ישראל (בעבר "בית הספרים הלאומי והאוניברסיטאי") היא הגוף הלאומי של ישראל המופקד על שמירת האוצרות המודפסים של המדינה ושל תרבות העם היהודי.

חָדָשׁ!!: הרעות והספרייה הלאומית · ראה עוד »

הערוץ הראשון

כניסה למרכז המבקרים ואולפן נקדי של הערוץ הראשון "הערוץ הראשון" (שנקרא תחילה: הטלוויזיה הישראלית) היה ערוץ טלוויזיה ציבורי ממלכתי בישראל, מטעם רשות השידור.

חָדָשׁ!!: הרעות והערוץ הראשון · ראה עוד »

הפארק הלאומי (רמת גן)

סירות באגם בפארק הלאומי המבנה העגול והגשר החדש בפארק הלאומי (2016) האמפיתיאטרון והאגם בפארק הלאומי מפלים בפארק הפארק וסביבותיו מפת הפארק הפארק הלאומי הוא פארק גדול אשר נמצא בדרום העיר רמת גן, ישראל.

חָדָשׁ!!: הרעות והפארק הלאומי (רמת גן) · ראה עוד »

הצ'יזבטרון

הצ'יזבטרון בהופעה לפני חיילים במבצע חורב. בקדמה נעמי פולני ושייקה אופיר. מלווה באקורדיון: אליקום שפירא ערבה, 1949, מאוספי הספרייה הלאומית הצ'יזבטרון בעת סיור במחנות המעצר בקפריסין, פברואר 1949. מתוך ארכיון נעמי פולני, הספרייה הלאומית הצ'יזבטרון (הלחם בסיסים של צ'יזבט ותיאטרון) הייתה להקת הזמר והבידור של הפלמ"ח ושל צה"ל בראשית הקמתו, והתקיימה מינואר 1948 ועד שנת 1950.

חָדָשׁ!!: הרעות והצ'יזבטרון · ראה עוד »

הוצאת הספרים של אוניברסיטת חיפה

הוצאת הספרים של אוניברסיטת חיפה פועלת במסגרת אוניברסיטת חיפה ועוסקת בהוצאה לאור של ספרי עיון.

חָדָשׁ!!: הרעות והוצאת הספרים של אוניברסיטת חיפה · ראה עוד »

יצחק רבין

ציור של יצחק רבין על ארון תקשורת בדרך רבין בגבעתיים עם קטע מ"שיר לשלום" מוכתם בדמו, כפי שנמצא בכיס מעילו לאחר הרצח. יִצְחָק רַבִּין (א' באדר ה'תרפ"ב, 1 במרץ 1922 – י"ב בחשוון ה'תשנ"ו, 4 בנובמבר 1995) היה פוליטיקאי ואיש צבא ישראלי שכיהן כרמטכ"ל השביעי של צה"ל, כראש ממשלת ישראל החמישי וכשר הביטחון העשירי.

חָדָשׁ!!: הרעות ויצחק רבין · ראה עוד »

ירדנה ארזי

ירדנה שולמית ארזי (נולדה ב-25 בספטמבר 1951) היא זמרת ומנחת טלוויזיה ישראלית.

חָדָשׁ!!: הרעות וירדנה ארזי · ראה עוד »

ירושלים של זהב

ירושלים של זהב הוא שיר על ירושלים שחובר והולחן על ידי נעמי שמר, ובוצע במקור בידי שולי נתן.

חָדָשׁ!!: הרעות וירושלים של זהב · ראה עוד »

יהורם גאון

יהורם גאון (נולד ב-28 בדצמבר 1939, ט"ז בטבת ה'ת"ש) הוא זמר, מגיש טלוויזיה, שדרן רדיו, קומיקאי, מפיק ושחקן קולנוע, טלוויזיה ותיאטרון ישראלי.

חָדָשׁ!!: הרעות ויהורם גאון · ראה עוד »

יורם קניוק

שלט רחוב יורם קניוק בתל אביב יורם קַנְיוּק (2 במאי 1930 – 8 ביוני 2013) היה סופר, צייר, עיתונאי, תסריטאי ופובליציסט ישראלי.

חָדָשׁ!!: הרעות ויורם קניוק · ראה עוד »

1948

מכריז על הקמת מדינת ישראל.

חָדָשׁ!!: הרעות ו1948 · ראה עוד »

1972

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: הרעות ו1972 · ראה עוד »

אזכור

[1] https://he.wikipedia.org/wiki/הרעות

יוֹצֵאנִכנָס
היי! אנחנו בפייסבוק עכשיו! »