גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
90 יחסים: מאמר מערכת, מפא"י, מפעל חיים, מרדכי נאור, משפטן, משרד החוץ, משה שרת, מזכיר, מוסקבה, מולד (כתב עת), מינסק, אפרים תלמי, אשנב (עיתון), אוניברסיטת יינה, נואם, סרטן (מחלה), עיתונאי, פנחס ספיר, פנחס לבון, פרס סוקולוב, פרשן מדיני, פרשת לבון, פועלי ציון, צ"ס, ציונות, קול ישראל, רפובליקת ויימאר, רופא, שלמה גרודזנסקי, שגריר, תנועות הנוער היהודיות הציוניות, תל אביב-יפו, תזה, תחום המושב, תואר מוסמך, לעצטע נייעס, זלמן שזר, חבר הכנסת, חדר מתוקן, חיים הלפרין, בנימין אליאב, בנימין זאב הרצל, ברית המועצות, בלארוס, ביאליסטוק, בית הקברות נחלת יצחק, גולדה מאיר, דבר (עיתון), דוקטור למשפטים, דוד זכאי, ..., דוד בן-גוריון, המנדט הבריטי, האימפריה הרוסית, העלייה החמישית, הרפובליקה הפולנית השנייה, השומר הצעיר, החבר (אגודת סטודנטים ציונית), הגירה, ההסברה הישראלית, ההגנה, הוצאת דבר, הכנסת הראשונה, הכנסת החמישית, הכרזת העצמאות, ועד קהילות ליטא, ועדת חוקה חוק ומשפט, ועדת העבודה, הרווחה והבריאות, ועדת החוץ והביטחון, ועדת הכנסת, וילנה, כלכלה, ישראל, ישראל ריטוב, יהודה ליב ברגר, יהודה גוטהלף, יהודית שמחוני, יום הזיכרון לשואה ולגבורה, יוסף קרוק, יוסף לפיד, יינה, יידיש, 1904, 1921, 1934, 1951, 1958, 1962, 28 באוגוסט, 31 ביולי, 5 בפברואר. להרחיב מדד (40 יותר) »
מאמר מערכת
מאמר המערכת הוא מאמר המופיע בעיתון (או בכתב עת), ובו מוצגת עמדתה של מערכת העיתון בנושא הנמצא על סדר היום הציבורי.
חָדָשׁ!!: הרצל ברגר ומאמר מערכת · ראה עוד »
מפא"י
מפלגת פועלי ארץ ישראל (מַפָּא"י) הייתה מפלגת שמאל ציונית סוציאליסטית שנוסדה בארץ ישראל בשנת 1930 מאיחוד הפועל הצעיר ואחדות העבודה.
חָדָשׁ!!: הרצל ברגר ומפא"י · ראה עוד »
מפעל חיים
מפעל חיים הוא פועלו המצטבר של אדם בחייו.
חָדָשׁ!!: הרצל ברגר ומפעל חיים · ראה עוד »
מרדכי נאור
מרדכי (מוטקֶה) נאור (נולד ב־19 באוגוסט 1934) הוא סופר, עיתונאי, עורך, שדרן רדיו וחוקר תולדות ארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: הרצל ברגר ומרדכי נאור · ראה עוד »
משפטן
250px מִשפטן הוא אדם בעל השכלה משפטית, העוסק בתחום המשפט, או בתחום הקשור לו.
חָדָשׁ!!: הרצל ברגר ומשפטן · ראה עוד »
משרד החוץ
בניין משרד החוץ החדש בקריית הממשלה בירושלים. בקדמת התמונה, קרוב לכביש. מאחוריו, באלכסון, בניין בנק ישראל לוח זיכרון ברחבת הכניסה הראשית לזכרו של אבא אבן משרד החוץ בישראל, כבמדינות אחרות בעולם, עוסק בגיבוש מדיניות החוץ של הממשלה, בביצועה ובהסברתה - המשרד מטפל בניהול יחסיה הבינלאומיים של המדינה.
חָדָשׁ!!: הרצל ברגר ומשרד החוץ · ראה עוד »
משה שרת
עומדים בימין התמונה למעלה: משה שרתוק בן יעקב, ויצחק בן-צבי, אברהם אלמליח עומד שני משמאל, בפגישה של ראשי הסוכנות עם נכבדים ערבים במלון המלך דוד בירושלים, 1933 (עוד בתצלום: יישובים במרכז: חיים ארלוזורוב ומשמאלו חיים ויצמן) ועדה האנגלו אמריקאית, 1946 משה שרת חותם על מגילת העצמאות, 14 במאי 1948 שרת מבקר בעיר לוד משה שרת מבקר בעיר לוד ומכובד בסנדקאות בברית מילה משֶׁה שָרֵת (שֶרְתוֹק) (ברוסית: Моисей Черток; 15 באוקטובר 1894, ט"ו בתשרי ה'תרנ"ה – 7 ביולי 1965, ז' בתמוז ה'תשכ"ה) היה ראש הממשלה השני של מדינת ישראל (1954–1955), בין שתי תקופות הכהונה של דוד בן-גוריון.
חָדָשׁ!!: הרצל ברגר ומשה שרת · ראה עוד »
מזכיר
מזכיר הוא תפקיד שלו משמעויות אחדות.
חָדָשׁ!!: הרצל ברגר ומזכיר · ראה עוד »
מוסקבה
מוסקבה או (ברוסית: Москва) היא בירת רוסיה, עיר בעלת מעמד פדרלי, המרכז המינהלי של המחוז הפדרלי המרכזי ומרכז מחוז מוסקבה שאינה כלולה בו, העיר הגדולה ביותר ברוסיה והסובייקט הכי גדול שלה.
חָדָשׁ!!: הרצל ברגר ומוסקבה · ראה עוד »
מולד (כתב עת)
מולד הוא כתב עת מדיני וספרותי ישראלי שיצא לאור בשנים 1948–1986.
חָדָשׁ!!: הרצל ברגר ומולד (כתב עת) · ראה עוד »
מינסק
מינסק (בבלארוסית: Мінск או Менск; ברוסית: Минск; בפולנית: Mińsk) היא בירת בלארוס והעיר הגדולה ביותר בה, וכמו כן גם בירת חבר המדינות.
חָדָשׁ!!: הרצל ברגר ומינסק · ראה עוד »
אפרים תלמי
אפרים תלמי, 1949. בנו רותנברג, אוסף מיתר, הספרייה הלאומית לוחית זיכרון לאפרים תלמי אפרים (יוסף) תַלמִי (30 בספטמבר 1905 - 7 בנובמבר 1982) היה סופר עברי, משורר ומתרגם, עיתונאי ועורך וסופר לילדים ולנוער ישראלי; אביו של מנחם תלמי.
חָדָשׁ!!: הרצל ברגר ואפרים תלמי · ראה עוד »
אשנב (עיתון)
אשנב היה עיתון דו-שבועי מחתרתי שהוצא לאור בין 24 באוגוסט 1941 עד 1947 על ידי ארגון ההגנה והיה הנפוץ בעיתוני המחתרת בתקופת היישוב.
חָדָשׁ!!: הרצל ברגר ואשנב (עיתון) · ראה עוד »
אוניברסיטת יינה
#הפניה אוניברסיטת פרידריך שילר בינה.
חָדָשׁ!!: הרצל ברגר ואוניברסיטת יינה · ראה עוד »
נואם
#הפניה נאום.
חָדָשׁ!!: הרצל ברגר ונואם · ראה עוד »
סרטן (מחלה)
תמותת גברים מסוגי סרטן שוניםתמונה להחלפה תמותת נשים מסוגי סרטן שוניםתמונה להחלפה סרטן הוא שם כללי למחלות שונות שבהן תאי הגוף מתחלקים בצורה בלתי מבוקרת.
חָדָשׁ!!: הרצל ברגר וסרטן (מחלה) · ראה עוד »
עיתונאי
ריאיון עיתונַאי הוא אדם העוסק בעיתונאות, כלומר עובד עבור אמצעי התקשורת וכותב, מכין או מגיש מאמרים וכתבות בנושאים מגוונים או בתחום מסוים שבו הוא מתמחה.
חָדָשׁ!!: הרצל ברגר ועיתונאי · ראה עוד »
פנחס ספיר
פִּנְחָס סַפִּיר (קוֹזְלוֹבְסקי) (15 באוקטובר 1906 – 12 באוגוסט 1975) היה פוליטיקאי ישראלי, שר האוצר השלישי של ישראל, מהבולטים בפוליטיקה הישראלית ברבע השלישי של המאה ה-20.
חָדָשׁ!!: הרצל ברגר ופנחס ספיר · ראה עוד »
פנחס לבון
פנחס לוביאניקר (לבון) 1935 פנחס לָבוֹן (12 ביולי 1904 – 24 בינואר 1976) היה מנהיג פועלים ופוליטיקאי ישראלי, חבר הכנסת ושר בממשלת ישראל.
חָדָשׁ!!: הרצל ברגר ופנחס לבון · ראה עוד »
פרס סוקולוב
פרס סוקולוב לעיתונות הכתובה והאלקטרונית על-שם נחום סוקולוב, הוא פרס ישראלי בתחום העיתונות.
חָדָשׁ!!: הרצל ברגר ופרס סוקולוב · ראה עוד »
פרשן מדיני
#הפניה פרשן (עיתונות).
חָדָשׁ!!: הרצל ברגר ופרשן מדיני · ראה עוד »
פרשת לבון
#הפניה העסק הביש.
חָדָשׁ!!: הרצל ברגר ופרשת לבון · ראה עוד »
פועלי ציון
"פועלי ציון" (בראשי תיבות: פוע"צ) הייתה מפלגה ציונית סוציאליסטית שראשיתה באגודות ציוניות סוציאליסטיות שהוקמו בשלהי המאה ה-19.
חָדָשׁ!!: הרצל ברגר ופועלי ציון · ראה עוד »
צ"ס
#הפניה המפלגה הציונית-סוציאליסטית.
חָדָשׁ!!: הרצל ברגר וצ"ס · ראה עוד »
ציונות
קונגרס הציוני השני בבזל 1898. דגל התנועה הציונית מונף בכינוס אספת הנבחרים בשנת 1944 הציונות היא תנועה לאומית ואידאולוגיה התומכת בקיום מדינה המהווה בית לאומי לעם היהודי בארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: הרצל ברגר וציונות · ראה עוד »
קול ישראל
בניין קול ישראל ברחוב הלני המלכה מס' 21 בירושלים ניידת שידור של קול ישראל לוח שידורים 1951 קול ישראל הייתה הרשת הממלכתית לשידורי רדיו של מדינת ישראל, שפעלה החל משידור הכרזת העצמאות ועד 1950 מתל אביב ולאחר מכן מירושלים.
חָדָשׁ!!: הרצל ברגר וקול ישראל · ראה עוד »
רפובליקת ויימאר
הכרזת הרפובליקה ב-9 בנובמבר 1918 רפובליקת ויימאר (בגרמנית) הוא השם שנתנו היסטוריונים לתקופה שלטונית בתולדות גרמניה, במהלכה התנהלה המדינה על בסיס חוקה שנוסחה בעיר ויימאר (זה מקור השם. בפועל גרמניה נקראה גם לפני תקופה זו, גם במהלכה וגם אחריה "הרייך הגרמני").
חָדָשׁ!!: הרצל ברגר ורפובליקת ויימאר · ראה עוד »
רופא
"הרופא" מאת סמואל ליוק פילדס רופא (נפוץ גם הכינוי דוקטור ובכתיב מקוצר: ד"ר, על אף המשמעות הכללית יותר של מושג זה) הוא אדם העוסק במקצוע הרפואה, שנקרא גם רפואה קונבנציונלית.
חָדָשׁ!!: הרצל ברגר ורופא · ראה עוד »
שלמה גרודזנסקי
שלמה גרודזנסקיתמונה להחלפה שלמה גרוֹדְזֶנסקי (בכתיב יידי: גראָדזענסקי; כ' בכסלו תרס"ה, 28 בנובמבר 1904 – כ"ב בשבט תשל"ב, 7 בפברואר 1972) היה עיתונאי, פובליציסט, מסאי ומבקר ספרות עברי ויידי ישראלי.
חָדָשׁ!!: הרצל ברגר ושלמה גרודזנסקי · ראה עוד »
שגריר
שגריר צרפת מגיש את כתב האמנתו לממלא מקום נשיא מדינת ישראל, יוסף שפרינצק שגריר הוא דיפלומט אשר מייצג את מדינתו במדינה זרה ואחראי לטיפוח יחסי ממשלתו עם מדינה זו.
חָדָשׁ!!: הרצל ברגר ושגריר · ראה עוד »
תנועות הנוער היהודיות הציוניות
תנועות הנוער היהודיות הציוניות הן ברובן תנועות נוער עולמיות, הקשורות לתנועת הציונות.
חָדָשׁ!!: הרצל ברגר ותנועות הנוער היהודיות הציוניות · ראה עוד »
תל אביב-יפו
קו החוף של תל אביב-יפו תל אביב-יפו (בערבית: تل أَبيب-يافا), המוכרת לרוב כתל אביב, היא עיר מעורבת במחוז תל אביב בישראל, במישור החוף הדרומי, המרכזית מבין ערי גוש דן והשנייה בגודל אוכלוסייתה בישראל.
חָדָשׁ!!: הרצל ברגר ותל אביב-יפו · ראה עוד »
תזה
תֶּזָה (מיוונית: θέσις) היא רעיון שאדם מציג, תוך שהוא בוחן את מאפייניו ומשמעותו.
חָדָשׁ!!: הרצל ברגר ותזה · ראה עוד »
תחום המושב
מפת תחום המושב תחום המושב (ברוסית: Черта оседлости, ביידיש: דער תּחום-המושבֿ נהגה: "דֶר תחוּם הַמוֹיְשֶׁב") היה כינויים של השטחים שיוחדו עבור יהודי האימפריה הרוסית בין 1791 למהפכה הרוסית 1917.
חָדָשׁ!!: הרצל ברגר ותחום המושב · ראה עוד »
תואר מוסמך
#הפניה מוסמך אוניברסיטה.
חָדָשׁ!!: הרצל ברגר ותואר מוסמך · ראה עוד »
לעצטע נייעס
לעצטע נייעס (בכתיב יידיש תקני: לעצטע נײַעס; 'חדשות אחרונות', או 'ידיעות אחרונות') היה עיתון ישראלי ביידיש שהופיע בשנים 1949–2006.
חָדָשׁ!!: הרצל ברגר ולעצטע נייעס · ראה עוד »
זלמן שזר
שניאור זלמן שַזָּ"ר, במקור: שניאור זלמן רוּבָּשוֹב (בכתיב יידי: רובאַשאָװ; 24 בנובמבר 1889, א' בכסלו תר"ן, מיר, פלך גרודנו, האימפריה הרוסית – 5 באוקטובר 1974, י"ט בתשרי תשל"ה, ירושלים), היה נשיאהּ השלישי של מדינת ישראל, סופר, משורר, היסטוריון, מראשי הציונות, חבר הכנסת ושר החינוך והתרבות בממשלת ישראל הראשונה.
חָדָשׁ!!: הרצל ברגר וזלמן שזר · ראה עוד »
חבר הכנסת
מערכת בחירות ארצית חבר הכנסת (בראשי תיבות: ח"כ) הוא אחד מ-120 הנציגים המכהנים בכנסת, לאחר שנבחרו לכהונה זו על ידי אזרחי מדינת ישראל בבחירות דמוקרטיות.
חָדָשׁ!!: הרצל ברגר וחבר הכנסת · ראה עוד »
חדר מתוקן
תלמידי ומורי החדר המתוקן בטרקאי, ליטא 1911/1912. בין התלמידים ישראל קלויזנר, רביעי משמאל חדר מתוקן היה חדר (תלמוד תורה) שנוסד במזרח אירופה על ידי התנועה הציונית.
חָדָשׁ!!: הרצל ברגר וחדר מתוקן · ראה עוד »
חיים הלפרין
חיים הלפרין (5 בספטמבר 1895 - 2 ביוני 1973) היה פרופסור לכלכלה חקלאית ואיש ציבור ישראלי.
חָדָשׁ!!: הרצל ברגר וחיים הלפרין · ראה עוד »
בנימין אליאב
בנימין (ביינוש) אליאב (לובוצקי) (26 באפריל 1909, ריגה - 1974, ירושלים) היה עיתונאי, איש רוח, חוקר, עורך ודיפלומט, יזם תרבותי.
חָדָשׁ!!: הרצל ברגר ובנימין אליאב · ראה עוד »
בנימין זאב הרצל
בנימין זאב תאודור הרצל (בגרמנית: Theodor Herzl; בהונגרית: Herzl Tivadar; י' באייר ה'תר"ך, 2 במאי 1860 – כ' בתמוז ה'תרס"ד, 3 ביולי 1904) היה עיתונאי, משפטן, סופר, מחזאי ומדינאי יהודי; מפתח רעיון הציונות המדינית ומייסד הציונות כתנועה לאומית-מדינית ממוסדת בתנועה הציונית, ואחר כך בציבוריות היהודית ביישוב בארץ ישראל וברחבי העולם, וכן בספרות, ביצירה ובמחקר.
חָדָשׁ!!: הרצל ברגר ובנימין זאב הרצל · ראה עוד »
ברית המועצות
ברית המועצות (ברוסית: (סוֹיוּז סוֹבְיֶטסקִיך סוֹצִיאָלִיסְטִיצֵ'סְקִיך רֶסְפּוּבְּלִיק), ידועה גם בראשי התיבות СССР, USSR או סססר. בתרגום לעברית: ברית הרפובליקות הסוציאליסטיות הסובייטיות) הייתה מעצמת על שהשתרעה על פני כ-17% מכלל היבשה בכדור הארץ, על פני צפון אירופה, מזרח אירופה ומרכז אסיה.
חָדָשׁ!!: הרצל ברגר וברית המועצות · ראה עוד »
בלארוס
רפובליקת בֵּלָארוּס, ובקיצור בלארוס (בבלארוסית: Рэспубліка Белару́сь וברוסית: Респу́блика Белару́сь) היא מדינה ללא מוצא לים במזרח אירופה, הגובלת ברוסיה ממזרח, באוקראינה מדרום, בפולין ממערב ובליטא ולטביה מצפון.
חָדָשׁ!!: הרצל ברגר ובלארוס · ראה עוד »
ביאליסטוק
בִּיַאלִיסְטוֹק (פולנית: (מבוטא ביאוִּיסטוק); יידיש: ביאַליסטאָק; רוסית: Белосто́к; בלארוסית: Беласто́к; ליטאית: Balstogė) היא עיר בצפון-מזרח פולין, מרכז תעשייה וצומת מסילות ברזל.
חָדָשׁ!!: הרצל ברגר וביאליסטוק · ראה עוד »
בית הקברות נחלת יצחק
בית הקברות נחלת יצחק בגבול גבעתיים-תל אביב הוא מבתי הקברות הוותיקים בגוש דן.
חָדָשׁ!!: הרצל ברגר ובית הקברות נחלת יצחק · ראה עוד »
גולדה מאיר
גולדה מאיר (מאירסון; נולדה בשם גולדה מאבוביץ'; 3 במאי 1898, י"א באייר ה'תרנ"ח – 8 בדצמבר 1978, ח' בכסלו ה'תשל"ט) הייתה פוליטיקאית ישראלית, אחת משתי הנשים היחידות החתומות על מגילת העצמאות.
חָדָשׁ!!: הרצל ברגר וגולדה מאיר · ראה עוד »
דבר (עיתון)
הגיליון הראשון של "דבר", 1 ביוני 1925 זלמן שזר, ברל כצנלסון, משה שרת, ביום הוצאת הגיליון הראשון חייל מגויס במלחמת העולם השנייה קורא בגיליון "דבר" דָּבָר היה עיתונה היומי של ההסתדרות הכללית, אשר יצא לאור בין 1 ביוני 1925 עד ל-21 במאי 1996.
חָדָשׁ!!: הרצל ברגר ודבר (עיתון) · ראה עוד »
דוקטור למשפטים
#הפניה דוקטור.
חָדָשׁ!!: הרצל ברגר ודוקטור למשפטים · ראה עוד »
דוד זכאי
דוד זכאי בשנות ה-40 דוד זכאי (ז'וּכוֹביצקי) (חתם בשם העט ז. דויד) (16 בספטמבר 1886, ב' בתשרי תרמ"ז – 15 בינואר 1978, ז' בשבט תשל"ח) היה איש העלייה השנייה, מורה עברי, מפעילי תנועת העבודה, עיתונאי ופובליציסט עברי בתקופת היישוב ובמשך 30 שנה לאחר הקמת המדינה.
חָדָשׁ!!: הרצל ברגר ודוד זכאי · ראה עוד »
דוד בן-גוריון
דָּוִד בֶּן־גּוּרְיוֹן (גְּרין;; 16 באוקטובר 1886, י"ז בתשרי תרמ"ז – 1 בדצמבר 1973, ו' בכסלו תשל"ד) היה מדינאי ישראלי וראש הממשלה הראשון של מדינת ישראל.
חָדָשׁ!!: הרצל ברגר ודוד בן-גוריון · ראה עוד »
המנדט הבריטי
המנדט הבריטי מטעם חבר הלאומים על פלשתינה (ארץ-ישראל), המוכר בעברית בשמות "המנדט הבריטי" או פשוט "המנדט", הוא מנדט (ייפוי כוח, פיקדון) שקיבלה הממלכה המאוחדת מידי מדינות ההסכמה בוועידת סן רמו 1920, וקיבלה לכך תוקף נוסף מידי חבר הלאומים ב-1922.
חָדָשׁ!!: הרצל ברגר והמנדט הבריטי · ראה עוד »
האימפריה הרוסית
האימפריה הרוסית (ברוסית: Российская Империя), או רוסיה הקיסרית, הייתה מדינה ומערכת שלטונית שהתקיימה ברוסיה מאז עלייתו לשלטון של פיוטר הגדול בסוף המאה ה-17 ועד להדחתו של הצאר האחרון ניקולאי השני במהפכת פברואר ב-1917.
חָדָשׁ!!: הרצל ברגר והאימפריה הרוסית · ראה עוד »
העלייה החמישית
היישובים היהודים מודגשים באדום העלייה החמישית היא גל העלייה הגדול שבא לאחר העלייה הרביעית.
חָדָשׁ!!: הרצל ברגר והעלייה החמישית · ראה עוד »
הרפובליקה הפולנית השנייה
תקופת הרפובליקה הפולנית השנייה היא תקופה בהיסטוריה של פולין, בין שתי מלחמות העולם (1918–1939).
חָדָשׁ!!: הרצל ברגר והרפובליקה הפולנית השנייה · ראה עוד »
השומר הצעיר
השומר הצעיר היא תנועת הנוער הציונית הראשונה.
חָדָשׁ!!: הרצל ברגר והשומר הצעיר · ראה עוד »
החבר (אגודת סטודנטים ציונית)
#הפניה החבר (ארגון).
חָדָשׁ!!: הרצל ברגר והחבר (אגודת סטודנטים ציונית) · ראה עוד »
הגירה
ציור משנות ה-80 של המאה ה-19 של מהגרים המגיעים לארצות הברית כרזת ממשלת יפן המקדמת את דרום אמריקה הגירה היא תנועת אוכלוסייה העוברת ממקום למקום, בתוך מדינות או בין מדינות, לתקופות קצובות או לצמיתות.
חָדָשׁ!!: הרצל ברגר והגירה · ראה עוד »
ההסברה הישראלית
#הפניה התעמולה הישראלית.
חָדָשׁ!!: הרצל ברגר וההסברה הישראלית · ראה עוד »
ההגנה
ארגון ההגנה היה הארגון הצבאי הגדול והמרכזי של היישוב היהודי והתנועה הציונית בארץ ישראל בתקופת המנדט הבריטי, בין 1920 ל-1948, והיה התשתית להקמת צבא ההגנה לישראל עם הקמת המדינה.
חָדָשׁ!!: הרצל ברגר וההגנה · ראה עוד »
הוצאת דבר
הוצאת דבר הייתה הוצאת ספרים עברית ישראלית.
חָדָשׁ!!: הרצל ברגר והוצאת דבר · ראה עוד »
הכנסת הראשונה
הכנסת הראשונה (נקראה בתחילה האספה המכוננת) הייתה הגוף הנבחר הראשון במדינת ישראל, שתפקידה היה לכונן את חוקת מדינת ישראל.
חָדָשׁ!!: הרצל ברגר והכנסת הראשונה · ראה עוד »
הכנסת החמישית
הכנסת החמישית, שהרכבה נקבע בבחירות לכנסת החמישית, הושבעה ב-4 בספטמבר 1961, כ"ג באלול ה'תשכ"א וכיהנה עד 22 בנובמבר 1965.
חָדָשׁ!!: הרצל ברגר והכנסת החמישית · ראה עוד »
הכרזת העצמאות
מוזיאון תל אביב (בית דיזנגוף), שבשדרות רוטשילד 16, בעת הכרזת העצמאות הננו מתכבדים לשלוח לך בזה הזמנה '''למושב הכרזת העצמאות''' שיתקיים ביום ו', ה' באייר תש"ח (14.5.1948) בשעה 4 אחה"צ באולם המוזיאון (שדרות רוטשילד 16). אנו מבקשים לשמור בסוד את תוכן ההזמנה ואת מועד כינוס המועצה. המוזמנים מתבקשים לבוא לאולם בשעה 3.30.שבכבוד רב, המזכירות.שההזמנה היא אישית. תלבשת: בגדי חג כהים הכרזת העצמאות של מדינת ישראל התקיימה ביום שישי, ה' באייר ה'תש"ח, 14 במאי 1948 בעיר תל אביב, בבית דיזנגוף שבשדרות רוטשילד 16.
חָדָשׁ!!: הרצל ברגר והכרזת העצמאות · ראה עוד »
ועד קהילות ליטא
ועד קהילות ליטא (ועד מדינת ליטא) שימש במאה ה-17 וה-18 כארגון הגג של יהדות ליטא.
חָדָשׁ!!: הרצל ברגר וועד קהילות ליטא · ראה עוד »
ועדת חוקה חוק ומשפט
#הפניה ועדת החוקה, חוק ומשפט.
חָדָשׁ!!: הרצל ברגר וועדת חוקה חוק ומשפט · ראה עוד »
ועדת העבודה, הרווחה והבריאות
#הפניה ועדת העבודה והרווחה.
חָדָשׁ!!: הרצל ברגר וועדת העבודה, הרווחה והבריאות · ראה עוד »
ועדת החוץ והביטחון
ועדת החוץ והביטחון (ועדת החו"ב) או ועחו"ב של הכנסת היא אחת מוועדות הכנסת הקבועות ונחשבת לאחת משתי החשובות בהן (יחד עם ועדת הכספים).
חָדָשׁ!!: הרצל ברגר וועדת החוץ והביטחון · ראה עוד »
ועדת הכנסת
בישראל, ועדת הכנסת היא הוועדה העוסקת בתקנון הכנסת ועניינים הנובעים ממנו; חסינות חברי הכנסת ובקשות לנטילתה; סדרי הבית וחוקי התפזרות הכנס; המלצות על הרכב הוועדות הקבועות והוועדות לעניינים מסוימים, ויושבי-ראש שלהן; תיחום ותיאום הוועדות; העברת בקשות המוגשות לכנסת מן הציבור ליושב ראש הכנסת או לוועדות המתאימות; דיון בתלונות על חברי הכנסת; תשלומים לחברי הכנסת; דיון בבקשות ובעניינים שאינם נוגעים לשום ועדה או שלא נכללו בתפקידי ועדה אחרת.
חָדָשׁ!!: הרצל ברגר וועדת הכנסת · ראה עוד »
וילנה
וִילְנָה (בעברית גם בכתיב וילנא; בליטאית: Vilnius,; ברוסית: Вильнюс; בפולנית: Wilno, בבלארוסית: Ві́льня, ביידיש: ווילנע) היא עיר הבירה של ליטא.
חָדָשׁ!!: הרצל ברגר ווילנה · ראה עוד »
כלכלה
כלכלה היא מכלול של פעילות אנושית, הכוללת מחשבה ותכנון, והמכוונת להשגת האמצעים החומריים הדרושים לאדם לצורך קיומו ורווחתו.
חָדָשׁ!!: הרצל ברגר וכלכלה · ראה עוד »
ישראל
יִשְׂרָאֵל היא מדינה במזרח התיכון, בדרום-מערב אסיה, השוכנת על החוף הדרום־מזרחי של הים התיכון.
חָדָשׁ!!: הרצל ברגר וישראל · ראה עוד »
ישראל ריטוב
ישראל ריטוב, 1951 ישראל ריטוב נואם במועצה הארצית של מרכז הקואופרציה, 1950 ישראל ריטוב (ביידיש: ריטאָוו; 5 באפריל 1895, פוהוסט, רוסיה הלבנה – 19 ביוני 1976, תל אביב) היה איש המפלגה הציונית-סוציאליסטית ברוסיה ופולין, חבר מרכז החלוץ בפולין, מראשי ההסתדרות, יו"ר קרן היסוד, יו"ר מרכז הקואופרציה בין השנים 1934–1969.
חָדָשׁ!!: הרצל ברגר וישראל ריטוב · ראה עוד »
יהודה ליב ברגר
יהודה לֶיְבּ בֶּרְגֶר (לעיתים בערגער; תרכ"ז, 1867 – ב' בתמוז תרע"ז, 1917) היה מחנך עברי יהודי ליטאי, פעיל למען רפורמה בחינוך היהודי ויוזם "החדר המתוקן" בפינסק, פעיל ציוני, מ"חובבי ציון" ומהפעילים הבולטים בהסתדרות הציונית.
חָדָשׁ!!: הרצל ברגר ויהודה ליב ברגר · ראה עוד »
יהודה גוטהלף
יהודה גוֹטְהֶלְף (19 בנובמבר 1903 – 5 בספטמבר 1994) היה עיתונאי, עורך ופובליציסט ישראלי, העורך הראשי של העיתון "דבר" בשנים 1965–1970, פעיל בולט בתנועת העבודה.
חָדָשׁ!!: הרצל ברגר ויהודה גוטהלף · ראה עוד »
יהודית שמחוני
יהודית שמחוני (לעיתים: שמחונית) (ט"ז בשבט תרס"ב, 24 בינואר 1902 – כ"ז בכסלו תשנ"ב, 4 בדצמבר 1991) הייתה חברת אספת הנבחרים הרביעית והכנסת הראשונה מטעם מפא"י.
חָדָשׁ!!: הרצל ברגר ויהודית שמחוני · ראה עוד »
יום הזיכרון לשואה ולגבורה
יום הזיכרון לשואה ולגבורה, המכונה בקיצור גם יום השואה, מצוין בישראל מדי שנה בכ"ז בניסן ומוקדש לזכר השואה שהמיטו הנאצים ועוזריהם על העם היהודי בשנים 1933–1945 וזכר הגבורה היהודית באותה תקופה.
חָדָשׁ!!: הרצל ברגר ויום הזיכרון לשואה ולגבורה · ראה עוד »
יוסף קרוק
יוסף קְרוּק (Kruk; 5 בדצמבר 1885, צ'נסטוחוב – 6 ביולי 1972, ירושלים) היה עיתונאי ומנהיג מפלגה סוציאליסטית-דמוקרטית בפולין.
חָדָשׁ!!: הרצל ברגר ויוסף קרוק · ראה עוד »
יוסף לפיד
יוסף לפיד במהלך שירותו הצבאי, מרץ 1949 לפיד בחדר העיתונאים בבית העם בירושלים, מדווח ממשפט אייכמן, 18 באפריל 1961 יוסף (טומי) לפיד (נולד בשם: טומיסלאב לַמפֶּל; 27 בדצמבר 1931 – 1 ביוני 2008) היה סופר, עיתונאי, מחזאי ופוליטיקאי ישראלי.
חָדָשׁ!!: הרצל ברגר ויוסף לפיד · ראה עוד »
יינה
#הפניה ינה.
חָדָשׁ!!: הרצל ברגר ויינה · ראה עוד »
יידיש
ייִדִישׁ או אידיש (בעברית נקראת לפעמים גם אִידִית, כנראה קיצור של ייִדיש-דײַטש - "יהודית-גרמנית") היא שפה יהודית השייכת למשפחת השפות הגרמאניות ונכתבת באותיות האלפבית העברי.
חָדָשׁ!!: הרצל ברגר ויידיש · ראה עוד »
1904
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: הרצל ברגר ו1904 · ראה עוד »
1921
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: הרצל ברגר ו1921 · ראה עוד »
1934
ראו גם: 1934 בספרות 1934 במדע 1934 בקולנוע 1934 בספורט.
חָדָשׁ!!: הרצל ברגר ו1934 · ראה עוד »
1951
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: הרצל ברגר ו1951 · ראה עוד »
1958
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: הרצל ברגר ו1958 · ראה עוד »
1962
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: הרצל ברגר ו1962 · ראה עוד »
28 באוגוסט
28 באוגוסט הוא היום ה-240 בשנה בלוח הגרגוריאני (241 בשנה מעוברת) עד לסיום השנה נשארו עוד 125 ימים.
חָדָשׁ!!: הרצל ברגר ו28 באוגוסט · ראה עוד »
31 ביולי
31 ביולי הוא היום ה-212 בשנה (213 בשנה מעוברת), בשבוע ה-32 בלוח הגרגוריאני.
חָדָשׁ!!: הרצל ברגר ו31 ביולי · ראה עוד »
5 בפברואר
5 בפברואר הוא היום ה-36 בשנה בלוח הגרגוריאני.
חָדָשׁ!!: הרצל ברגר ו5 בפברואר · ראה עוד »
אזכור
[1] https://he.wikipedia.org/wiki/הרצל_ברגר
