גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
29 יחסים: ארכאולוגיה, אליהו קפשאלי, איטלקית, נמל התעופה הבינלאומי הרקליון, ניקוס קאזאנצאקיס, ספריית הוותיקן, עיר בירה, פנקס הקהילות, צפת, קנוסוס, תקנות קנדיאה, טורקית, זורבה היווני (ספר), זורבה היווני (סרט), חורבות, בלו בירד איירווייז, גזירות קנ"א, האימפריה העות'מאנית, העת החדשה, הרפובליקה של ונציה, הרקליון (מצרים), כרתים, ימי הביניים, יד ושם, יוסף שלמה דלמדיגו, יוון, יוונית, 1669, 2011.
ארכאולוגיה
אתר הארכאולוגי מצודת תל ערד. ברקע: העיר התחתית חפירה ארכיאולוגית, בבאר מילכה. צילום: אמיל אלג'ם רשות העתיקות ארכאולוגיה (ביוונית עתיקה: ἀρχαιολογία; הלחם בסיסים של ἀρχαῖος, ארכיוס - "עתיק" ו-λογία, לוגיה - "תורה") היא התחום המדעי החוקר את עברה של האנושות על ידי מציאה, תיעוד וניתוח של מידע חומרי וסביבתי.
חָדָשׁ!!: הרקליון וארכאולוגיה · ראה עוד »
אליהו קפשאלי
רבי אליהו קפשאלי בן אלקנה (1490, הרקליון, כרתים - נפטר בסביבות 1555), היה החכם האחרון במשפחת קפשאלי, והנודע שבהם.
חָדָשׁ!!: הרקליון ואליהו קפשאלי · ראה עוד »
איטלקית
איטלקית (באיטלקית: Italiano; איטליאנו) היא שפה רומאנית מערבית מתוך קבוצת השפות הרומאניות של משפחת השפות ההודו-אירופאיות.
חָדָשׁ!!: הרקליון ואיטלקית · ראה עוד »
נמל התעופה הבינלאומי הרקליון
#הפניה נמל התעופה הבין-לאומי הרקליון.
חָדָשׁ!!: הרקליון ונמל התעופה הבינלאומי הרקליון · ראה עוד »
ניקוס קאזאנצאקיס
ניקוס קאזאנצאקיס (Νίκος Καζαντζάκης, נודע גם בשם העט פטרוס פסילוריטי; 18 בפברואר 1883 - 26 באוקטובר 1957) היה סופר, מחזאי, מתרגם, ותייר יווני, הוגה דעות, פעיל ציבור ופוליטיקאי יווני, שהגיע למעלה של שר בממשלה.
חָדָשׁ!!: הרקליון וניקוס קאזאנצאקיס · ראה עוד »
ספריית הוותיקן
ספריית הוותיקן תמונה משנת 1912 ספריית הוותיקן (בלטינית: Bibliotheca Apostolica Vaticana), היא הספרייה של הכס הקדוש הממוקמת בקריית הוותיקן.
חָדָשׁ!!: הרקליון וספריית הוותיקן · ראה עוד »
עיר בירה
עיר בירה היא עיר המשמשת כמרכז השלטוני והפוליטי של מדינה, טריטוריה או אזור מנהלי.
חָדָשׁ!!: הרקליון ועיר בירה · ראה עוד »
פנקס הקהילות
פנקס הקהילות: אנציקלופדיה של היישובים היהודיים למן היווסדם ועד לאחר שואת מלחמת העולם השנייה היא אנציקלופדיה להנצחת הקהילות היהודיות שחרבו בשואה, אשר יוצאת לאור בהוצאת יד ושם בירושלים.
חָדָשׁ!!: הרקליון ופנקס הקהילות · ראה עוד »
צפת
כתובת על קיר בעיר צפת, קיץ 2018 מפת העיר העתיקה של צפת סימטה בעיר העתיקה של צפת גשר העיר העתיקה של צפת 250px 250px צְפַת היא עיר במחוז הצפון בישראל, הנחשבת לבירת הגליל העליון, ושוכנת באזור הררי בחלקו המזרחי של הגליל.
חָדָשׁ!!: הרקליון וצפת · ראה עוד »
קנוסוס
הארמון המינואי בקנוסוס קנוסוס (ביוונית: Κνωσός), הידוע גם כארמון קנוסוס, הוא האתר הארכאולוגי הגדול ביותר מתקופת הברונזה בכרתים.
חָדָשׁ!!: הרקליון וקנוסוס · ראה עוד »
תקנות קנדיאה
תקנות קנדיאה היא אסופה של מאות תקנות, שתיקנו חכמי קנדיאה (כיום הרקליון) בירת כרתים, בשנים 1504–1583.
חָדָשׁ!!: הרקליון ותקנות קנדיאה · ראה עוד »
טורקית
בכחול כהה - טורקית כשפת הרוב, בכחול בהיר - מיעוט דוברי טורקית טורקית (Türkçe, IPA:,; בכתיב ארכאי: תורכית) היא שפה טורקית דרום-מערבית המדוברת כשפת אם בפי 56 מיליון איש בטורקיה, בקפריסין, בבולגריה, במקדוניה וביוון.
חָדָשׁ!!: הרקליון וטורקית · ראה עוד »
זורבה היווני (ספר)
זורבה היווני (במקור ביוונית: Βίος και Πολιτεία τουΑλέξη Ζορμπά, חייו ומעלליו של אלכסיס זורבאס) הוא רומן פיקרסקי שנכתב בשנת 1946 ביוונית מודרנית על ידי הסופר היווני ניקוס קאזאנצאקיס.
חָדָשׁ!!: הרקליון וזורבה היווני (ספר) · ראה עוד »
זורבה היווני (סרט)
זורבה היווני (הכותר המקורי: Alexis Zorbas, הופץ גם בשם Zorba the Greek) הוא שמו של סרט משנת 1964 בבימויו של מייקל קקויאניס, המבוסס על ספר באותו שם משנת 1946 שנכתב על ידי ניקוס קאזאנצאקיס.
חָדָשׁ!!: הרקליון וזורבה היווני (סרט) · ראה עוד »
חורבות
הפורום הרומי ברומא, איטליה. אתר מאצ'ו פיצ'ו חורבות הם שרידי מבנים שהוקמו על ידי ציוויליזציות שונות ברחבי העולם.
חָדָשׁ!!: הרקליון וחורבות · ראה עוד »
בלו בירד איירווייז
Bluebird 9H-HLY מטוס בלו בירד 9H-SHO מדגם בואינג 737–800 בנמל התעופה הבינלאומי הרקליון בשנת 2019 מטוס בלו בירד לשעבר מדגם בואינג 400–737 בלו בירד איירווייז היא חברת תעופה יוונית המתמקדת בטיסות לאירופה מנמל התעופה בן-גוריון.
חָדָשׁ!!: הרקליון ובלו בירד איירווייז · ראה עוד »
גזירות קנ"א
הטבח ביהודי ברצלונה ב-1391 (צויר בסביבות 1910) גזירות קנ"א הן כינוי לפרעות שביצעו נוצרים קתולים נגד יהודים בספרד בשנת ה'קנ"א (1391).
חָדָשׁ!!: הרקליון וגזירות קנ"א · ראה עוד »
האימפריה העות'מאנית
האימפריה העוֹתְ'מָאנִית הטורקית (בטורקית עות'מאנית: دولت علیۂ عثمانیہ, בטורקית מודרנית: Osmanlı İmparatorluğu, בערבית: الدولة العثمانية. נכתב גם: האימפריה העותמאנית) הייתה אימפריה שהתקיימה במשך 624 שנים, משלהי המאה ה-13 עד תחילת המאה ה-20, והשתרעה מדרום-מזרח אירופה עד לצפון אפריקה וחצי האי ערב.
חָדָשׁ!!: הרקליון והאימפריה העות'מאנית · ראה עוד »
העת החדשה
קו הרקיע של העיר ניו יורק, שעברה ההתפתחות תעשייתית וטכנולוגית משמעותית במהלך העת החדשה. העת החדשה (או העידן המודרני) היא התקופה השלישית והנוכחית בתיקוף ההיסטוריה, על פי המקובל בהיסטוריוגרפיה המערבית.
חָדָשׁ!!: הרקליון והעת החדשה · ראה עוד »
הרפובליקה של ונציה
הרפובליקה של ונציה (בוונטית: Repùblica Vèneta או Repùblica de Venesia, באיטלקית: Repubblica di Venezia) הייתה רפובליקה שמקורה בעיר ונציה, בצפון מזרח איטליה, שהתקיימה במשך יותר מאלף שנים - מהמאה השביעית ועד לכיבושה בידי נפוליאון ב-1797.
חָדָשׁ!!: הרקליון והרפובליקה של ונציה · ראה עוד »
הרקליון (מצרים)
Menouthis תלמיים מהרקליון השקועה הרקליון (Heracleion) או תוניס (Thonis) הייתה עיר נמל חשובה במפרץ אבוקיר, 20 ק"מ מזרחית לאלכסנדריה שבמצרים.
חָדָשׁ!!: הרקליון והרקליון (מצרים) · ראה עוד »
כרתים
כרתים (ביוונית: Κρήτη, "קְרִיטִי"; בטורקית: Girit) הוא האי החמישי בגודלו מבין איי הים התיכון.
חָדָשׁ!!: הרקליון וכרתים · ראה עוד »
ימי הביניים
מריה הקדושה בתחתית הצלב)קתדרלת טורנה המשלבת אדריכלות רומנסקית עם אדריכלות גותית, מסגנונות הבנייה הבולטים בימי הביניים. ימי הביניים (בלטינית: Medium Aevum) היא תקופה במהלך ההיסטוריה האירופית שתחילתה עם סיום העת העתיקה וסופה עם הופעת הרנסאנס ותחילתה של העת החדשה.
חָדָשׁ!!: הרקליון וימי הביניים · ראה עוד »
יד ושם
מראה כללי של האתר מהאוויר: משמאל למעלה מרכז המבקרים, בתווך המוזיאון ההיסטורי שנחנך בשנת 2005, ולצידו משמאל היכל השמות, ובצידה הימני של התמונה אוהל יזכור וכיכר גטו ורשה המוזיאון החדש לתולדות השואה אוהל יזכור אנדרטת הקרון ביד ושם בקעת הקהילות יָד וָשֵׁם (בשמו הרשמי המלא: יד ושם – רשות הזיכרון לשואה ולגבורה) הוא מוסד רשמי סטטוטורי להנצחת זכר השואה בישראל הממוקם מעל הר הזיכרון בירושלים, בחלקו המערבי של הר הרצל.
חָדָשׁ!!: הרקליון ויד ושם · ראה עוד »
יוסף שלמה דלמדיגו
רבי יוסף שלמה דֶלמֶדיגו (Delmedigo; דלמדיגו – שיבוש המילה "דל מדיקו", שפירושה "הרופא" בלטינית) (כרתים, כ"ה בסיוון ה'שנ"א, 1591 – פראג, י"ד בתשרי ה'תט"ז, 1655) המכונה גם יש"ר מקנדיה או מקנדיאה, היה רב, פילוסוף, רופא, מתמטיקאי ואסטרונום.
חָדָשׁ!!: הרקליון ויוסף שלמה דלמדיגו · ראה עוד »
יוון
יוון (ביוונית:, תעתיק: אֵלַדַֿה) או הרפובליקה ההלנית (ביוונית: Ελληνική Δημοκρατία, תעתיק: אֵלִינִיקִי דִֿימוֹקְרַטִיַה) היא מדינה בדרום-מזרח אירופה, השוכנת בקצה הדרומי של חבל הבלקן לחוף הים התיכון.
חָדָשׁ!!: הרקליון ויוון · ראה עוד »
יוונית
יוונית (- אֵלִינִיקַה) היא שפה הודו־אירופאית, שמוצאה באזור יוון של ימינו.
חָדָשׁ!!: הרקליון ויוונית · ראה עוד »
1669
הר הגעש אטנה התפרץ ופגע בעשר עיירות ובעיר קטניה באיטליה.
חָדָשׁ!!: הרקליון ו1669 · ראה עוד »
2011
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: הרקליון ו2011 · ראה עוד »
אזכור
[1] https://he.wikipedia.org/wiki/הרקליון
