גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
208 יחסים: E=mc², N12, Parker Solar Probe, SOHO, STS-41, מסת שמש, מסלול (פיזיקה), מסה, מערכת השמש, מעלת צלזיוס, מעלות צלזיוס, מעבורת החלל דיסקברי, מרחק, מטר מעוקב, מחזור CNO, מחזור מטוני, מחזור החיים של כוכב, מגנזיום, מהירות מילוט, מהירות האור, מולד הלבנה, מכניקת הקוונטים, מימן, מים, מישור המילקה, מיתולוגיה, מיתולוגיה מצרית, מיתולוגיה רומית, מיתולוגיה כנענית, מיתולוגיה יוונית, אמונה, אנרגיה, אנרגיה תרמית, אסטרואיד, אסטרונומיה, אסטרולוגיה, אפולו, אצטקים, ארתור אדינגטון, ארבע התקופות, אש, אל, אל השמש, אלברט איינשטיין, אלוהים, אליפסה, אטמוספירה, אדר א', אוניברסיטת הרווארד, אור, ..., אור נראה, אורניום, אינקה, איקונוגרפיה, איחוי מגנטי, נאס"א, ננס צהוב, ננס שחור, ננס לבן, נצרות, נקודת השוויון, נקודת היפוך, נשיונל ג'יאוגרפיק ישראל, ניאון, נייטרון, סמלים אסטרונומיים, ססיליה פיין-גפושקין, ספקטרום, סקיילאב, סופרנובה, סוריא, סוכנות החלל האירופית, סוכנות החלל הישראלית, סיווג ספקטרלי, ענק אדום, ערפילית פלנטרית, על-סגול, עטרה (שמש), עיבור השנה, פסח, פלזמה (מצב צבירה), פחמן, פחם, פוטון, פוטונים, פוטוספירה, פיזור מיי, פיזור ריילי, צפריר קולת, צפיפות החומר, צורן, צורן (יסוד), ציור, קלווין, קוטר, קווי בליעה, קילומטר, קילוגרם, רע (אל), רדיוס, רוח השמש, שמיים, שאול (מיתולוגיה), שנת אור, שנה גלקטית, שנייה, שעה, שפש, שקיעה, שרשרת פרוטון-פרוטון, שבוע, שביל החלב, שביט, שיווי משקל תרמודינמי, תאוצת הכובד, תאוריית הדינמו, תפילת שחרית, תקופת הקרח הקטנה, תת-אדום, תחריט, תבליט, תדירות, תורת היחסות הפרטית, לטינית, לוח השנה במגילות קומראן, ליקוי חמה, ליבת השמש, טמפרטורה, זרוע אוריון, זריחה, זהב, זוהר הקוטב, חמצן, חנקן, חלקיק, חז"ל, חום (פיזיקה), חור שחור, חיי נצח, בראשית, ברזל, ברכת החמה, ברכת יוצר המאורות, בריאת העולם (יהדות), בהירות מוחלטת, בהירות נראית, ג'ול, גרם, גרעין האטום, גרעיני חמנית, גשושית, גלקסיה, גבול צ'נדראסקאר, גוף שחור, גופרית, דקה, דגל יפן, דיאגרמת הרצשפרונג-ראסל, דיו קסיוס, המאה ה-3, המאה ה-4, המרכז הגלקטי, המודל ההליוצנטרי, האימפריה הרומית, הנס בתה, הסדרה הראשית, הרמן פון הלמהולץ, הלוח העברי, הלוח היוליאני, הליום, הליוס, הבזק הליום, הבועה המקומית, הינדואיזם, הירח, היתוך גרעיני, הילה (פיזיקה), ויליאם תומסון, כרומוספירה, כתם שמש, כבידה, כדור הארץ, כוכב, כוכב נייטרונים, כוכב לכת, כוכב לכת מינורי, כוכב לכת ננסי, כוכב חמה, כוכב הסדרה הראשית מסוג G, כוכבי הלכת באסטרולוגיה, ישו, יחידה אסטרונומית, יהדות, יום, יום ראשון, יוליסס (גשושית), יוונים, יוונית, 1848, 1854, 1925, 1938, 1990, 2009, 2018, 25 בדצמבר, 30 ביוני, 6 באוקטובר. להרחיב מדד (158 יותר) »
E=mc²
הנוסחה מוצגת על גבי בניין טאיפיי 101 לכבוד פתיחת שנת הפיזיקה העולמית, 2005 בול דואר ישראלי עם דמותו של איינשטיין והמשוואה E.
חָדָשׁ!!: השמש וE=mc² · ראה עוד »
N12
N12 הוא אתר ואפליקציית חדשות ישראלית, המופעלים על ידי חברת החדשות של שידורי קשת.
חָדָשׁ!!: השמש וN12 · ראה עוד »
Parker Solar Probe
Parker Solar Probe (נקראה בעבר Solar Probe Plus) היא גשושית בלתי־מאוישת, של סוכנות החלל נאס"א, אשר חוקרת את העטרה של השמש ואשר התקרבה עד למרחק של 5.9 מיליון קילומטרים מפני השמש.
חָדָשׁ!!: השמש וParker Solar Probe · ראה עוד »
SOHO
Solar and Heliospheric Observatory (בקיצור SOHO) היא משימת חלל שמטרתה לחקור את פעילות השמש.
חָדָשׁ!!: השמש וSOHO · ראה עוד »
STS-41
STS-41 הייתה המשימה ה-36 בתוכנית המעבורות של נאס"א, והמשימה ה-11 של מעבורת החלל דיסקברי.
חָדָשׁ!!: השמש וSTS-41 · ראה עוד »
מסת שמש
באסטרונומיה ובאסטרופיזיקה מסת שמש (או מסה סולרית) היא יחידת מידה למסה של עצמים כבדים כגון כוכבים.
חָדָשׁ!!: השמש ומסת שמש · ראה עוד »
מסלול (פיזיקה)
כארון בפיזיקה, מסלול (באנגלית: Trajectory) הוא שם כללי לנתיב שעצם מסוים עובר בו בנועו במרחב.
חָדָשׁ!!: השמש ומסלול (פיזיקה) · ראה עוד »
מסה
מָסָה (ביוונית עתיקה: μᾶζα) היא גודל פיזיקלי של גופים, שמשפיע על שתי תכונות.
חָדָשׁ!!: השמש ומסה · ראה עוד »
מערכת השמש
צדק למסלולו של שבתאי מערכת השמש ומסלול פיוניר 10 (חלק מדיסקית פיוניר) מערכת השמש היא מערכת כוכבי לכת, שבה מקיפים לפחות שמונה כוכבי לכת וגופים נוספים רבים את השמש בהתאם לכוחות הכבידה הרלוונטיים.
חָדָשׁ!!: השמש ומערכת השמש · ראה עוד »
מעלת צלזיוס
#הפניה מעלות צלזיוס.
חָדָשׁ!!: השמש ומעלת צלזיוס · ראה עוד »
מעלות צלזיוס
מדחום המציג את הטמפרטורה במעלות צלזיוס. המדחום מורה על C°כ 29 מעלת צֶלְזִיּוּס היא יחידת מידה לטמפרטורה המשמשת בסולם צלזיוס.
חָדָשׁ!!: השמש ומעלות צלזיוס · ראה עוד »
מעבורת החלל דיסקברי
המעבורת מועברת על גב מטוס למוזיאון האוויר והחלל הלאומי מעבורת החלל דְּיסְקָבְרִי (סימון: OV-103), הייתה אחת ממעבורות החלל של נאס"א, בין השנים 1984 ל־2011.
חָדָשׁ!!: השמש ומעבורת החלל דיסקברי · ראה עוד »
מרחק
מרחקים גדולים כמו המרחק בין קצה האגם לאישה שבתמונה יתוארו על פי רוב במידות אורך של קילומטרים. למרחקים קטנים יותר נהוג להשתמש במידות קטנות יותר איור המתאר את המרחק (d) בין שתי נקודות על מישור מרחק הוא מדד מספרי לגודלו של הפער במרחב בין שני אובייקטים.
חָדָשׁ!!: השמש ומרחק · ראה עוד »
מטר מעוקב
מטר מעוקב של בטון מטר מעוקב (מ"ק) (m³) או קוּבּ הוא יחידת מידה לנפח הנגזרת מהשיטה המטרית.
חָדָשׁ!!: השמש ומטר מעוקב · ראה עוד »
מחזור CNO
סכמה של מחזור CNO מחזור CNO הוא תהליך היתוך גרעיני, בו ממיר כוכב מימן להליום.
חָדָשׁ!!: השמש ומחזור CNO · ראה עוד »
מחזור מטוני
מערכת שמש הליוצנטרית מחזור מטוני הוא מחזור של תשע-עשרה שנות חמה, המשמש בסיס לקביעת השנים המעוברות בלוחות שנה ירחיים־שמשיים, זאת לצורך התאמת הלוח, המבוסס על חודשי ירח, לשנת החמה.
חָדָשׁ!!: השמש ומחזור מטוני · ראה עוד »
מחזור החיים של כוכב
מחזור החיים של כוכב הוא תאוריה מדעית המסבירה את התהליך שבו כוכב עובר שלבים של שינויים משמעותיים ביותר במהלך חייו.
חָדָשׁ!!: השמש ומחזור החיים של כוכב · ראה עוד »
מגנזיום
מגנזיום (Magnesium; בעבר נקרא בעברית גם מגניון) הוא יסוד כימי מסדרת המתכות האלקליות-עפרוריות שסמלו הכימי Mg ומספרו האטומי 12.
חָדָשׁ!!: השמש ומגנזיום · ראה עוד »
מהירות מילוט
לונה 1, גשושית רוסית ששוגרה ב-1959. לראשונה גוף מעשה ידי אדם הגיע למהירות המילוט מכדור הארץ מהירות מילוט היא המהירות המינימלית הדרושה לגוף חופשי ולא מונע כדי להשתחרר משדה כבידה של גרם שמיימי.
חָדָשׁ!!: השמש ומהירות מילוט · ראה עוד »
מהירות האור
מהירות האור היא המהירות של האור וכל קרינה אלקטרומגנטית אחרת בתוך ריק.
חָדָשׁ!!: השמש ומהירות האור · ראה עוד »
מולד הלבנה
תמונה של לבנה בהתחדשותה, בתמונה הירח כבר ביומו השני. הדמיה של הירח בהתחדשותו (לצופה מחלקו הצפוני של כדור הארץ) מולד הלבנה הוא אחד ממופעי הירח המתרחש אחת לחודש ירחי, והוא בעל חשיבות מרובה בקביעת מועדי השנה בתרבויות ודתות הנסמכות על לוח שנה ירחי.
חָדָשׁ!!: השמש ומולד הלבנה · ראה עוד »
מכניקת הקוונטים
מכניקת הקוונטים (באנגלית: Quantum mechanics), או בשמות אחרים: פיזיקה קוונטית, תורת הקוונטים, מֵכָנִיקָה קְוַנְטִית או QM, היא תורה פיזיקלית המתארת את התנהגות הטבע בקני מידה קטנים ביותר או בטמפרטורות נמוכות מאוד, עם השלכות על תחומי הפיזיקה בכל הסקאלות.
חָדָשׁ!!: השמש ומכניקת הקוונטים · ראה עוד »
מימן
בדיקת ספקטרום מימן מימן (Hydrogenium; מיוונית: ὕδωρ.
חָדָשׁ!!: השמש ומימן · ראה עוד »
מים
כשני שלישים מפני כדור הארץ מכוסים במים. מתוך מים אלו, 97.2% הם מים מלוחים המרכיבים את חמשת האוקיינוסים. הקוטב הדרומי שנראה למטה מכיל כ-90% מהמים המתוקים בעולם. נתזי מים מים הם תרכובת כימית המהווה בצורתה הנוזלית בסיס לכל צורות החיים המוכרות, כולל האדם, המים נחשבים לאחד מקבוצות אבות המזון החשובים ביותר לצריכה.
חָדָשׁ!!: השמש ומים · ראה עוד »
מישור המילקה
כוכבי הלכת שבתאי, מאדים וכוכב חמה (שלוש הנקודות בשמאל התמונה). ניתן לראות שכל גרמי השמים בתמונה נמצאים בקירוב על אותו המישור, מישור המילקה. מישור המִילְקֶה (מלשון ליקוי; בלועזית: אֶקְלִיפְּטִיקָה מלטינית, מאקליפטיקוס ביוונית; באנגלית: Ecliptic plane) הוא המישור הגאומטרי המכיל את מסלולו של כדור הארץ סביב השמש.
חָדָשׁ!!: השמש ומישור המילקה · ראה עוד »
מיתולוגיה
מיתולוגיה היוונית מיתולוגיה מתייחסת בדרך כלל לאוסף של מיתוסים הקשורים במסורות הקדומות של קבוצת אנשים, עם או תרבות מסוימת והעוסקים בעיקר בעלילותיהם של אלים וגיבורים.
חָדָשׁ!!: השמש ומיתולוגיה · ראה עוד »
מיתולוגיה מצרית
חלק מספר המתים המצרי מהמאה ה-14 לפני הספירה מיתולוגיה מצרית היא אסופת הסיפורים הדתיים של מצרים העתיקה בתקופה הטרום-מונותאיסטית.
חָדָשׁ!!: השמש ומיתולוגיה מצרית · ראה עוד »
מיתולוגיה רומית
יופיטר, מלך האלים במיתולוגיה הרומית. המיתולוגיה הרומית היא המיתולוגיה שנוצרה ברומא העתיקה, תוך ערבוב של מיתוסים, אגדות עם, אלים של עמים כבושים והעתקה של האלים במיתולוגיה היוונית, תוך שינוי שמותיהם.
חָדָשׁ!!: השמש ומיתולוגיה רומית · ראה עוד »
מיתולוגיה כנענית
Baal au foudre, המאות ה־15–13 לפנה"ס. המיתולוגיה הכנענית (או הפיניקית) היא אוסף המיתוסים שהתפתחו על ידי הכנענים, על קבוצותיהם השונות.
חָדָשׁ!!: השמש ומיתולוגיה כנענית · ראה עוד »
מיתולוגיה יוונית
זאוס - ראש האלים המיתולוגיה היוונית היא אוסף המיתוסים שנוצרו ביוון העתיקה.
חָדָשׁ!!: השמש ומיתולוגיה יוונית · ראה עוד »
אמונה
אגדת הפניקס העולה מהאפר היא אמונה בתחיית המתים המוטבעת כל כך בתרבויות המערביות שהיא העבירה את המיתוסים הסמליים והספרותיים. אמונה, במובנה הרחב, היא מצב פסיכולוגי בו אדם חש כי טענה או הנחה מסוימת היא נכונה (אמת).
חָדָשׁ!!: השמש ואמונה · ראה עוד »
אנרגיה
חום, אור וקול, שהם צורות אחרות של אנרגיה. בפיזיקה, אֵנֶרְגִּיָּה היא גודל פיזיקלי סקלרי, שמציין את כמות העבודה היכולה להיעשות על ידי כוח.
חָדָשׁ!!: השמש ואנרגיה · ראה עוד »
אנרגיה תרמית
אנרגיה תרמית או אנרגיית חום, היא חלק האנרגיה של מערכת או גוף מסוימים, שמיוחס לטמפרטורה שלו.
חָדָשׁ!!: השמש ואנרגיה תרמית · ראה עוד »
אסטרואיד
האסטרואיד גספרהאסטרואיד (מיוונית: αστεροιεδης) הוא גוף קטן במערכת השמש, הנמצא במסלול סביב השמש.
חָדָשׁ!!: השמש ואסטרואיד · ראה עוד »
אסטרונומיה
חלליות אַסְטְרוֹנוֹמְיָה (מיוונית: הלחם של המילים άστρον, אסטרון – כוכב, ו־νόμος, נומוס – חוק; בעברית ארכאית: תְּכוּנָה) היא ענף במדעי הטבע, החוקר באמצעות תצפיות וניתוחן את התנועה, המבנה, ההתהוות וההתפתחות של גרמי השמיים והיקום.
חָדָשׁ!!: השמש ואסטרונומיה · ראה עוד »
אסטרולוגיה
מפה אסטרולוגית טיפוסית, במקרה זה מחושבת לרגע הכרזת העצמאות של ארצות הברית, במערכת "שווה בתים". סימנים של המזלות השונים אסטרולוגיה (מלשון אסטרו- כוכב ולוגוס - תורה, ובעברית: אִצְטַגְנִינוּת) היא האמונה הפסאודו-מדעית שקיים קשר בין מצבם של גרמי השמיים ובין מעשיהם ותכונותיהם של בני אדם.
חָדָשׁ!!: השמש ואסטרולוגיה · ראה עוד »
אפולו
אַפּוֹלוֹ (ביוונית: Απόλλων; תעתיק מדויק: אַפּוֹלוֹן) הוא שמו הרומי של אפולו או פוֹיבּוּס (ביוון קרוי אפולון, ן' הסיומת היוונית; בלטינית מאוחרת הדיפתונג התכווץ לכדי פֵבּוֹס), במיתולוגיה הרומית ובמיתולוגיה היוונית היה אל השמש, האור, הנבואה, הרפואה, המוזיקה והשירה.
חָדָשׁ!!: השמש ואפולו · ראה עוד »
אצטקים
לוח השנה האצטקי אצטקים הוא כינוי לאנשי האימפריה האצטקית (הברית המשולשת), אשר שלטה במאה ה-15 וראשית המאה ה-16 בעמק מקסיקו.
חָדָשׁ!!: השמש ואצטקים · ראה עוד »
ארתור אדינגטון
סר ארתור סטנלי אדינגטון (באנגלית: Sir Arthur Stanley Eddington; 28 בדצמבר 1882 – 22 בנובמבר 1944) (OM) היה אסטרופיזיקאי אנגלי במחצית הראשונה של המאה ה-20 וכיהן כפרופסור לאסטרונומיה באוניברסיטת קיימברידג'.
חָדָשׁ!!: השמש וארתור אדינגטון · ראה עוד »
ארבע התקופות
ארבע התקופות הוא המושג המקביל ביהדות לארבע עונות השנה המקובלות ברוב העולם.
חָדָשׁ!!: השמש וארבע התקופות · ראה עוד »
אש
להבות אש הלפיד האולימפי - שימוש באש במסגרת טקסים אש היא תהליך חמצון מהיר של חומר דלק, תוך שחרור חום ואור, המאופיינים בדרך-כלל על ידי להבות.
חָדָשׁ!!: השמש ואש · ראה עוד »
אל
שור (שנקרא גם אלוף), ו"למד" - שנגזרת ממלמד הבקר שנועד להוביל את השור. אל הוא על פי אמונות או דתות רבות, ישות בעלת כוחות על-טבעיים (כלומר מסוגלת לפעול כנגד חוקי הטבע ולשלוט בטבע), בת אלמוות ושאליה מתייחסים כקדושה, עליונה או נשגבת.
חָדָשׁ!!: השמש ואל · ראה עוד »
אל השמש
במרכז, אל השמש הליוס, רוכב במרכבה רתומה לארבעה סוסים. מתוך רצפת פסיפס בבית הכנסת בבית אלפא. מיתולוגיה המצרית. אל השמש בתרבויות ודתות קדומות ומודרניות רבות הוא ישות האחראית על השמש או על נושאים מסוימים הקשורים אליה.
חָדָשׁ!!: השמש ואל השמש · ראה עוד »
אלברט איינשטיין
ממוזער פסל של אלברט אינשטיין בקמפוס האוניברסיטה העברית בגבעת רם. הפסל הוא גאורגי פראנגוליאן (2015) אלברט איינשטיין (בגרמנית:; 14 במרץ 1879 – 18 באפריל 1955) היה פיזיקאי יהודי-גרמני-אמריקאי, מגדולי המדענים בכל הזמנים.
חָדָשׁ!!: השמש ואלברט איינשטיין · ראה עוד »
אלוהים
אלוהים, על פי אמונות שונות, הוא ישות עליונה שבראה את העולם ולפי חלקן גם מנהיגה אותו.
חָדָשׁ!!: השמש ואלוהים · ראה עוד »
אליפסה
סכום המרחקים של כל נקודה במישור (P) ממוקדי האליפסה (F_1 ו-F_2) קבוע ושווה ל-2a. האליפסה כחתך חרוט אליפסה היא המקום הגאומטרי של כל הנקודות במישור שסכום מרחקיהן משתי נקודות קבועות במישור הוא קבוע.
חָדָשׁ!!: השמש ואליפסה · ראה עוד »
אטמוספירה
האטמוספירה הדלילה של פלוטו אַטְמוֹסְפֵירָה (מיוונית: ἀτμός ("אטמוס") – גז, קיטור, σφαῖρα ("ספאִירה") – כדור, כיפת השמיים; בעברית: אווירה) היא שם כולל למעטפת הגזים שמקיפה כוכב לכת או כל גוף שמימי בעל מסה משמעותית.
חָדָשׁ!!: השמש ואטמוספירה · ראה עוד »
אדר א'
אדר א' הוא כינויו של חודש בלוח העברי (שמו הרשמי הוא אדר ראשון), אותו מוסיפים בשנה מעוברת.
חָדָשׁ!!: השמש ואדר א' · ראה עוד »
אוניברסיטת הרווארד
אוניברסיטת הרווארד (באנגלית: Harvard University) היא אוניברסיטה אמריקאית פרטית בעיר קיימברידג' שבמסצ'וסטס, האוניברסיטה האמריקאית הוותיקה והעשירה ביותר, ומהידועות שבהן; חברה בליגת הקיסוס ומדורגת מאז 2003 כאוניברסיטה הטובה בעולם, חברה באיגוד האוניברסיטאות האמריקניות, חברה באיגוד אוניברסיטאות המחקר, חברה בפורום מנהיגי האוניברסיטאות העולמי ושותפה מייסדת בקונסורציום הבינלאומי של מיזם טלסקופ מגלן הענק.
חָדָשׁ!!: השמש ואוניברסיטת הרווארד · ראה עוד »
אור
אור חוף בת-ים, 2021 אוֹר, או אור בתחום הנראה לעין האנושית הוא למעשה קרינה אלקטרומגנטית בעלת אורך גל הניתן לקליטה במנגנון העין האנושית (380–750 ננומטר).
חָדָשׁ!!: השמש ואור · ראה עוד »
אור נראה
#הפניה הספקטרום הנראה.
חָדָשׁ!!: השמש ואור נראה · ראה עוד »
אורניום
אוּרַנְיוּם (Uranium) הוא יסוד כימי רדיואקטיבי מסדרת האקטינידים, שסמלו הכימי U ומספרו האטומי 92.
חָדָשׁ!!: השמש ואורניום · ראה עוד »
אינקה
מאצ'ו פיצ'ו חורבות מבצר סקסייוומאן שהגן על קוסקו אינקה (בקצ'ואה: Tawantinsuyu, מילולית: "ארבעת האזורים"; בשפות אירופיות: Inca או Inka) הוא עם ששכן באמריקה הדרומית והשם שנתנו הספרדים לאימפריה שלו.
חָדָשׁ!!: השמש ואינקה · ראה עוד »
איקונוגרפיה
הנוצרית נחשב לוקאס הקדוש לאיקונוגרף ולצייר הראשון של מרים, אם ישו. איקונוגרפיה (הַסְמָלָה חָזוּתִית לפי האקדמיה ללשון העברית; מיוונית: εικόνα - דימוי, דמות; γραφή - כתיבה) הוא מחקר האמנות הפיגורטיבית, הסמלים, הדימויים ואופני התיאור, ואיסוף לשם ביסוס רפרטואר המוטיבים החזותיים במקום (או אזור) ובתקופה מסוימת.
חָדָשׁ!!: השמש ואיקונוגרפיה · ראה עוד »
איחוי מגנטי
317x317px איחוי מגנטי הוא תהליך פיזיקאלי המתרחש בפלזמות מוליכות מאוד, כגון סביב כדור הארץ והשמש וגם בכוכבים וכוכבי לכת אחרים, בהן מבנה השדה מגנטי מסתדר מחדש ואנרגיה מגנטית מומרת לאנרגיה קינטית, אנרגיה תרמית ותאוצה של חלקיקים.
חָדָשׁ!!: השמש ואיחוי מגנטי · ראה עוד »
נאס"א
מנהל האווירונאוטיקה והחלל הלאומי (באנגלית: National Aeronautics and Space Administration ובקיצור NASA - נאס"א) היא סוכנות החלל של ארצות הברית האחראית על תוכנית החלל האמריקאית וחקר האווירונאוטיקה והחלל מטעם ממשלת ארצות הברית.
חָדָשׁ!!: השמש ונאס"א · ראה עוד »
ננס צהוב
#הפניה כוכב הסדרה הראשית מסוג G.
חָדָשׁ!!: השמש וננס צהוב · ראה עוד »
ננס שחור
ננס שחור (באנגלית: Black dwarf) הוא סוג של כוכב היפותטי ביקום.
חָדָשׁ!!: השמש וננס שחור · ראה עוד »
ננס לבן
תמונה מטלסקופ החלל האבל של Sirius A ו-Sirius B. כ Siruis B ה'''ננס הלבן''', נראה כנקודה חלשה (יחסית) מתחת ומשמאל ל-Sirius A הזוהר. ננס לבן הוא גרם שמיים המהווה את השלב האחרון במחזור החיים של כוכב הסדרה הראשית בעל מסה קטנה או בינונית.
חָדָשׁ!!: השמש וננס לבן · ראה עוד »
נצרות
הנצרות היא דת מונותאיסטית אברהמית שצמחה לפני כ-2000 שנה והתפשטה מארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: השמש ונצרות · ראה עוד »
נקודת השוויון
נקודת שוויון היא מושג אסטרונומי שמשמעו הזמן בשנה שבו חצי כדור הארץ הדרומי והצפוני מוארים במידה שווה, ולפיכך אורך היום ואורך הלילה שווים.
חָדָשׁ!!: השמש ונקודת השוויון · ראה עוד »
נקודת היפוך
מצב כדור הארץ יחסית לשמש בשני ימי ההיפוך. בדצמבר חצי הכדור הדרומי זוכה גם בשעות אור רבות יותר, וגם בזווית גבוהה יותר של השמש, לכן שם שיא הקיץ, ולהפך בחצי כדור הצפוני. ביוני המצב מתהפך. נקודת היפוך (סוֹלְסְטִיס) הוא הזמן במהלך השנה שבו הנטייה של ציר כדור הארץ מגיעה לשיאה מול השמש.
חָדָשׁ!!: השמש ונקודת היפוך · ראה עוד »
נשיונל ג'יאוגרפיק ישראל
נשיונל ג'יאוגרפיק ישראל הוא ירחון היוצא לאור בישראל מאז 1998, ומהווה מהדורה עברית של המגזין האמריקאי "נשיונל ג'יאוגרפיק".
חָדָשׁ!!: השמש ונשיונל ג'יאוגרפיק ישראל · ראה עוד »
ניאון
נֵיאוֹן (באנגלית: Neon) הוא יסוד כימי מסדרת הגזים האציליים, שסמלו הכימי Ne ומספרו האטומי 10.
חָדָשׁ!!: השמש וניאון · ראה עוד »
נייטרון
נֵיטְרוֹן (Neutron; מלטינית: "שאינו נוטה לשום צד". ידוע בעברית גם באיות ובשמות: ניוטרון, נויטרון) הוא נוקליאון חסר מטען חשמלי.
חָדָשׁ!!: השמש ונייטרון · ראה עוד »
סמלים אסטרונומיים
גרמי השמיים מתוך כתב עת גרמני מ-1850 סמלים אסטרונומיים (או סמלים פלנטרים) הם סמלים מופשטים המייצגים גופים אסטרונומיים.
חָדָשׁ!!: השמש וסמלים אסטרונומיים · ראה עוד »
ססיליה פיין-גפושקין
230px ססיליה פיין-גפושקין (באנגלית: Cecilia Payne-Gaposchkin; 10 במאי 1900 – 7 בדצמבר 1979) הייתה אסטרונומית בריטית-אמריקאית.
חָדָשׁ!!: השמש וססיליה פיין-גפושקין · ראה עוד »
ספקטרום
ספקטרום האור הנראה המופיע בקשת בענן הגל האלקטרומגנטי, טמפרטורה, יכולת כניסה באטמוספירת כדור הארץ, ובגודל חפץ פיזי לשם השוואה שלושת סוגי הספקטרום, ספקטרום רציף, ספקטרום בליעה וספקטרום פליטה הפסים הבולטים אותם ניתן לראות בספקטרום הבליעה והפליטה בעלי אנרגיה התואמת למעברי אלקטרונים ברמות האטום. ספקטרום (מאנגלית: Spectrum; על פי האקדמיה ללשון העברית: מִקְשֶׁתֶת) היא מילה כללית המשמשת בתחומים רבים לתאר בדרך כלל מצב הקשור ברציפות כלשהי.
חָדָשׁ!!: השמש וספקטרום · ראה עוד »
סקיילאב
סקיילאבּ (באנגלית: Skylab) הייתה תחנת החלל האמריקאית הראשונה, ששוגרה והופעלה על ידי נאס"א - סוכנות החלל של ארצות הברית.
חָדָשׁ!!: השמש וסקיילאב · ראה עוד »
סופרנובה
טקסט.
חָדָשׁ!!: השמש וסופרנובה · ראה עוד »
סוריא
סוריא (שטח ארם נהריים וארם צובא) הוא שמו ההלכתי של שטח מצפון-מזרח לארץ ישראל, שנכבש על ידי דוד המלך וסופח על ידו לארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: השמש וסוריא · ראה עוד »
סוכנות החלל האירופית
סוכנות החלל האירופית (באנגלית: The European Space Agency; בראשי תיבות: ESA או איס"א) היא ארגון בין־ממשלתי לחקר החלל בו חברות 22 מדינות (נכון ליולי 2023).
חָדָשׁ!!: השמש וסוכנות החלל האירופית · ראה עוד »
סוכנות החלל הישראלית
אופק 3 סוכנות החלל הישראלית (סל"ה - הסוכנות הישראלית לניצול החלל, ידועה בחו"ל גם כ-Israel Space Agency - ISA) היא גוף ממשלתי שפועל במשרד המדע והטכנולוגיה.
חָדָשׁ!!: השמש וסוכנות החלל הישראלית · ראה עוד »
סיווג ספקטרלי
סיווג ספקטרלי של כוכבים הוא חלוקתם להקבצות על פי אופי הקרינה הנפלטת מהם.
חָדָשׁ!!: השמש וסיווג ספקטרלי · ראה עוד »
ענק אדום
השוואה בין ענקים אדומים לשמש באסטרופיזיקה, ענקים אדומים הם כוכבים עצומי-ממדים מסיווג ספקטרלי M או K, שצבעם כתום או אדום.
חָדָשׁ!!: השמש וענק אדום · ראה עוד »
ערפילית פלנטרית
ערפילית עין החתול, NGC 6543 ערפילית הטבעת, M57 הבזק ההליום, CRL2688 ערפילית הפרפר ערפילית פלנטרית היא ענן גז ופלזמה בין-כוכבי זוהר שנוצר בשלבי החיים המאוחרים של כוכב.
חָדָשׁ!!: השמש וערפילית פלנטרית · ראה עוד »
על-סגול
בספקטרום הקרינה האלקטרומגנטית קרינת על-סגול, קרינה על-סגולה, או קרינה אוּלְטְרָה סגולה (ידועה גם כקרינת UV; ראשי תיבות של "Ultra-violet"), היא קרינה אלקטרומגנטית, בעלת אורך גל קצר מזה של אור נראה, אולם ארוך מזה של קרינת רנטגן רכה.
חָדָשׁ!!: השמש ועל-סגול · ראה עוד »
עטרה (שמש)
העטרה בזמן ליקוי חמה העטרה או קורונה (Corona) היא השכבה העליונה של כוכב, כדוגמת השמש, והיא נקראת גם "הילת השמש".
חָדָשׁ!!: השמש ועטרה (שמש) · ראה עוד »
עיבור השנה
בהלכה היהודית, עיבור השנה הוא קביעת שנה מעוברת מדי כמה שנים בה נוסף חודש אדר א'.
חָדָשׁ!!: השמש ועיבור השנה · ראה עוד »
פסח
חַג הפֶּסַח (או בשמו המקראי: חַג הַמַּצּוֹת) הוא חג יהודי מקראי, הראשון מבין שלוש הרגלים.
חָדָשׁ!!: השמש ופסח · ראה עוד »
פלזמה (מצב צבירה)
פלזמה או פלסמה (מיוונית עתיקה: πλάσμα, דבר המשנה צורה) היא אחד ממצבי הצבירה של החומר (בדומה למוצק, נוזל וגז).
חָדָשׁ!!: השמש ופלזמה (מצב צבירה) · ראה עוד »
פחמן
פחמן (Carbon) הוא יסוד כימי אל-מתכתי שסמלו הכימי C ומספרו האטומי 6.
חָדָשׁ!!: השמש ופחמן · ראה עוד »
פחם
פחם אבן.פֶּחָם או פחם אבן הוא חומר מוצק שצבעו שחור או חום ומורכב ברובו מפחמן.
חָדָשׁ!!: השמש ופחם · ראה עוד »
פוטון
פֿוֹטוֹן (Photon) הוא חלקיק יסודי, המהווה את הקוונטום של השדה האלקטרומגנטי ונשא הכוח של הכוח האלקטרומגנטי.
חָדָשׁ!!: השמש ופוטון · ראה עוד »
פוטונים
#הפניה פוטון.
חָדָשׁ!!: השמש ופוטונים · ראה עוד »
פוטוספירה
הפוטוספירה היא השכבה המהווה את פניה הנראים של השמש, ובה מתרחשות כל התופעות הנראות על השמש.
חָדָשׁ!!: השמש ופוטוספירה · ראה עוד »
פיזור מיי
#הפניה פיזור מי.
חָדָשׁ!!: השמש ופיזור מיי · ראה עוד »
פיזור ריילי
תכולים. בתמונה זו מוצגת תופעה אופטית נוספת: מיראז' תחתון. פיזור רַיילֵי הוא פיזור של קרינה אלקטרומגנטית (לדוגמה: אור) על ידי חלקיקים שגודלם קטן בהרבה מאורך הגל של הקרינה.
חָדָשׁ!!: השמש ופיזור ריילי · ראה עוד »
צפריר קולת
צפריר קולת הוא אסטרופיזיקאי, מחבר ספרי מדע פופולרי, מחזאי ישראלי ויו"ר "אייר" (המכון הישראלי למחקר מתקדם במדעי הטבע).
חָדָשׁ!!: השמש וצפריר קולת · ראה עוד »
צפיפות החומר
מְשׂוּרָה המכילה מספר נוזלים שונים בצפיפויות שונות. הצפוף ביותר למטה, והכי פחות צפוף למעלה סימולציה של צפיפות. בתמונה אובייקט צף בנוזל. צפיפות החומר (לעיתים נקרא גם צפיפות המסה) של גוף היא המסה שלו ליחידת נפח.
חָדָשׁ!!: השמש וצפיפות החומר · ראה עוד »
צורן
צוֹרָן (באנגלית: Silicon; לטינית: Silicium), הידוע יותר בשמו הלועזי סיליקון, הוא יסוד כימי שסמלו הכימי Si ומספרו האטומי 14.
חָדָשׁ!!: השמש וצורן · ראה עוד »
צורן (יסוד)
#הפניה צורן.
חָדָשׁ!!: השמש וצורן (יסוד) · ראה עוד »
ציור
אימפרסיוניסטי של אלפרד סיסלי כלים המשמשים לציור ילדות מציירות ציור של אישה מציירת משנת 1838 ציור הוא תחום באמנות המתאר את היצירה באופן גרפי על גבי משטח בעזרת צבע, היוצר קווים וכתמים.
חָדָשׁ!!: השמש וציור · ראה עוד »
קלווין
לורד קלווין, על שמו נקראה יחידת המידה של טמפרטורה. קלווין (Kelvin) היא יחידת מידה לטמפרטורה, אחת מיחידות מערכת היחידות הבינלאומית הבסיסיות.
חָדָשׁ!!: השמש וקלווין · ראה עוד »
קוטר
M-מרכז המעגל, d-'''קוטר''' המעגל, r-רדיוס המעגל בגאומטריה, קוטר של מעגל הוא כל מיתר העובר דרך מרכזו של המעגל; באמצעות הקוטר ניתן למדוד את רוחבו של המעגל.
חָדָשׁ!!: השמש וקוטר · ראה עוד »
קווי בליעה
#הפניה ספקטרום בליעה.
חָדָשׁ!!: השמש וקווי בליעה · ראה עוד »
קילומטר
קילומטר (בראשי תיבות: ק"מ; ביוניקוד וב-SI km) הוא יחידת מידה תקנית למדידת מרחק (אורך) במערכת היחידות הבינלאומית, SI.
חָדָשׁ!!: השמש וקילומטר · ראה עוד »
קילוגרם
משקולת ביתית מברזל יצוק, בעלת משקל 1 קילוגרם. מכון הלאומי לתקנים וטכנולוגיה האמריקאי קילוגרם (בראשי תיבות: ק"ג או kg; מילולית: אלף גרם) הוא יחידת המידה הבסיסית של מסה לפי תקן מערכת היחידות הבינלאומית.
חָדָשׁ!!: השמש וקילוגרם · ראה עוד »
רע (אל)
רַע (ידוע גם כרֶע, רה או רא; במצרית עתיקה: rˤ, בקופטית: Ⲣⲏ, רֵה, בפיניקית: 𐤓𐤏,CIS I 3778 רע) הוא אל השמש במיתולוגיה המצרית.
חָדָשׁ!!: השמש ורע (אל) · ראה עוד »
רדיוס
M-מרכז המעגל, d-קוטר המעגל, r-'''רדיוס''' המעגל בגאומטריה, רדיוס (או מחוג בעברית) הוא הקטע המחבר את מרכזו של מעגל עם נקודה על היקפו, או את מרכזו של כדור עם כן נקודה על פניו.
חָדָשׁ!!: השמש ורדיוס · ראה עוד »
רוח השמש
איור המדגים את גבולות ההשפעה של רוח השמש התפרצות סולרית רוח השמש המכונה גם הרוח הסולרית היא זרימה של חלקיקים טעונים הנפלטים מן העטרה של השמש החוצה, עקב הטמפרטורה הגבוהה של העטרה שעומדת על כ-2 מיליון מעלות צלזיוס.
חָדָשׁ!!: השמש ורוח השמש · ראה עוד »
שמיים
שמים בשעת צהריים שמיים בשעת זריחה שמיים מעוננים שמיים סוערים שָׁמַיִם (או רקיע) מוגדרים בדרך כלל כמראה הנשקף בעיניו של מי שנמצא באוויר הפתוח ומביט למעלה.
חָדָשׁ!!: השמש ושמיים · ראה עוד »
שאול (מיתולוגיה)
#הפניה שאול (עולם מתים).
חָדָשׁ!!: השמש ושאול (מיתולוגיה) · ראה עוד »
שנת אור
שנת אור היא יחידת מידה לאורך המשמשת באסטרונומיה לחישוב מרחקים בין גרמי שמים ברחבי היקום (לדוגמה, המרחק בין מערכת השמש למערכת הכוכבים הקרובה ביותר - אלפא קנטאורי, הוא כ-4.37 שנות אור).
חָדָשׁ!!: השמש ושנת אור · ראה עוד »
שנה גלקטית
גלקסיית שביל החלב. שנה גלקטית (נקראת גם שנה קוסמית) היא פרק הזמן הדרוש להקפה אחת של השמש סביב מרכז הגלקסיה של שביל החלב, כאשר אותו פרק זמן מוערך בין 225 מיליון שנה ל-250 מיליון שנה ומהירות התנועה היא 828,000 קמ"ש (230,000 מטר לשנייה).
חָדָשׁ!!: השמש ושנה גלקטית · ראה עוד »
שנייה
מנגנון של שעון מטוטלת המתקתק מדי שנייה שנייה היא יחידת המידה לזמן במערכת היחידות הבינלאומית, SI.
חָדָשׁ!!: השמש ושנייה · ראה עוד »
שעה
שעה היא יחידת זמן השווה ל-60 דקות שהן 3,600 שניות.
חָדָשׁ!!: השמש ושעה · ראה עוד »
שפש
#הפניה שמש (אלה).
חָדָשׁ!!: השמש ושפש · ראה עוד »
שקיעה
חוף בת ים שקיעה היא זמן לקראת הערב שבו מתכסית השמש אל מעבר לקו האופק במערב.
חָדָשׁ!!: השמש ושקיעה · ראה עוד »
שרשרת פרוטון-פרוטון
שרשרת פרוטון פרוטון שרשרת פרוטון-פרוטון (מכונה שרשרת PP) הוא תהליך היתוך גרעיני, בו ממיר כוכב מימן להליום.
חָדָשׁ!!: השמש ושרשרת פרוטון-פרוטון · ראה עוד »
שבוע
שבוע הוא יחידת זמן בת שבעה ימים.
חָדָשׁ!!: השמש ושבוע · ראה עוד »
שביל החלב
שביל החלב כפי שהיא נראית בדרום ויילס, בריטניה '''מבנה גלקסיית שביל החלב''' - מערכת השמש מסומנת בנקודה הצהובה וניתן לראות את מקומה על זרוע אוריון, ומציינת כאן את נקודת המרכז של קווי הקואורדינטות שביל הֶחלב היא הגלקסיה שבה נמצאת מערכת השמש ובה כדור הארץ.
חָדָשׁ!!: השמש ושביל החלב · ראה עוד »
שביט
שביט הייל-בופ בשנת 1997רוזטה המקיפה אותו דיאגרמת אוילר לסיווג גרמי השמיים במערכת השמש, על שם לאונרד אוילר הדגמת מסלול טיפוסי של שביט שביט או כוכב שביט (באנגלית: Comet), הוא גוף שמימי קטן הדומה לאסטרואיד, אך מורכב בעיקר מקרח.
חָדָשׁ!!: השמש ושביט · ראה עוד »
שיווי משקל תרמודינמי
שיווי משקל תרמודינמי הוא מצב של מערכות תרמודינמיות מאקרוסקופיות אותו מאפיינים ההיבטים הבאים.
חָדָשׁ!!: השמש ושיווי משקל תרמודינמי · ראה עוד »
תאוצת הכובד
בתמונה ניתן לראות אזורים בכדור הארץ בהם תאוצת הכובד גדולה מהערך התאורטי (9.80665 מטר לשנייה בריבוע) (בכחול) ואזורים בהם היא נמוכה מערך זה (באדום), על פי מדידות של נאס"א תאוצת הכובד של גוף היא קצב השינוי במהירותו כאשר הוא נמצא בנפילה חופשית בשדה כבידה.
חָדָשׁ!!: השמש ותאוצת הכובד · ראה עוד »
תאוריית הדינמו
גלעין החיצוני הנוזלי Liquid outer core - מסומן בצבע צהוב. תאוריית הדינמו היא תאוריה מדעית המתארת כיצד נוצר השדה המגנטי של כדור הארץ, של השמש, של דיסקות ספיחה ושל גרמי שמים אחרים.
חָדָשׁ!!: השמש ותאוריית הדינמו · ראה עוד »
תפילת שחרית
תפילת שחרית בבית הכנסת באשתמוע תפילת שחרית היא התפילה הנאמרת בבוקר, והראשונה בתפילות היום.
חָדָשׁ!!: השמש ותפילת שחרית · ראה עוד »
תקופת הקרח הקטנה
#הפניה עידן הקרח הקטן.
חָדָשׁ!!: השמש ותקופת הקרח הקטנה · ראה עוד »
תת-אדום
בספקטרום הקרינה האלקטרומגנטית תמונה של כלב קטן שצולמה בעזרת שימוש באור תת-אדום עם סולם טמפרטורה קרינה תת-אדומה או אינפרא-אדומה היא קרינה אלקטרומגנטית שאורך הגל שלה ארוך משל האור הנראה, אך קצר משל קרינת מיקרוגל.
חָדָשׁ!!: השמש ותת-אדום · ראה עוד »
תחריט
מלנכוליה'''" (1514) תחריט מאת אלברכט דירר. תחריט הוא טכניקה של דפוס שקע.
חָדָשׁ!!: השמש ותחריט · ראה עוד »
תבליט
שער הניצחון בפריז תבליט מצרי תבליט הוא פסל שאינו חופשי בחלל אלא צמוד למשטח.
חָדָשׁ!!: השמש ותבליט · ראה עוד »
תדירות
ספקטרום הקרינה האלקטרומגנטית בפיזיקה, המונח תְּדִירוּת (או תדר) של תופעה מחזורית מציין את מספר המחזורים שמתבצעים בכל יחידת זמן.
חָדָשׁ!!: השמש ותדירות · ראה עוד »
תורת היחסות הפרטית
תורת היחסות הפרטית היא תאוריה מדעית פיזיקלית, מהפכנית בזמנה, שפותחה ופורסמה על ידי אלברט איינשטיין בשנת 1905 (שנת הפלאות).
חָדָשׁ!!: השמש ותורת היחסות הפרטית · ראה עוד »
לטינית
כתובת באנגלית ובלטינית, בתחנת הרכבת וולסנד שבטיין אנד ור שבצפון אנגליה. כתובת דואנוס, אחד הטקסטים הקדומים ביותר בלטינית, המאה השביעית לפנה"ס לטינית (Lingua latīna, תעתיק: "לִינְגְּוַּה לַטִינַה"), או בשמה האחר רומית, היא שפה אחת מתוך קבוצת השפות האיטליות של משפחת השפות ההודו-אירופאיות.
חָדָשׁ!!: השמש ולטינית · ראה עוד »
לוח השנה במגילות קומראן
לוח השנה במגילות קומראן הוא לוח שנה סכמטי-שבתי שבו אורך השנה קבוע ל-364 יום.
חָדָשׁ!!: השמש ולוח השנה במגילות קומראן · ראה עוד »
ליקוי חמה
250px ליקוי חמה מלא. צרפת, 1999 Umbra, penumbra and antumbra. ליקוי חמה בשלבים - רוסיה 2008 ליקוי חמה חלקי בישראל ב-25 באוקטובר 2022 (ניתן להבחין בכתם שמש בצד ימין) צולם מעל העיר קריית אתא ליקוי חמה מופיע כאשר כדור הארץ, הירח והשמש נמצאים על אותו ציר.
חָדָשׁ!!: השמש וליקוי חמה · ראה עוד »
ליבת השמש
ליבת השמש מוגדרת כאזור הנמצא בין מרכז השמש עד למרחק של 0.2 עד 0.25 רדיוס שמש מהמרכז ומכיל 34% ממסת השמש.
חָדָשׁ!!: השמש וליבת השמש · ראה עוד »
טמפרטורה
אנרגיה הקינטית הממוצעת של האטומים הנעים בו. טמפרטורה היא גודל פיזיקלי לכימות מה שאינטואיטיבית מובן כ"חם" ו"קר".
חָדָשׁ!!: השמש וטמפרטורה · ראה עוד »
זרוע אוריון
'''מבנה גלקסיית שביל החלב''' - מערכת השמש מסומנת בנקודה הצהובה וניתן לראות את מיקומה על זרוע אוריון, במרכז הקואורדינטות זרוע אוריון, המכונה לעיתים גם הזרוע המקומית, היא אחת משש הזרועות המרכיבות את גלקסיית שביל החלב, והזרוע עליה ממוקמת מערכת השמש וכדור הארץ.
חָדָשׁ!!: השמש וזרוע אוריון · ראה עוד »
זריחה
זריחה מעל הרי מואב נשר זריחה כתומה על עמק זבולון, תצפית מגבעת נשר השתקפות הזריחה בים המלח צפרירים לקראת זריחה מעל הר הבית והכותל המערבי, בסוף תפילת תיקון ליל שבועות, בשנת 2012. הזריחה היא הרגע ביממה שבו ניתן לראות לראשונה את השמש באופק של כדור הארץ בצד מזרח.
חָדָשׁ!!: השמש וזריחה · ראה עוד »
זהב
250px התקופה הרומית. סריוויג'איה זָהָב הוא יסוד כימי מתכתי מסדרת מתכות המעבר שסמלו הכימי Au (מלטינית: aurum) ומספרו האטומי 79.
חָדָשׁ!!: השמש וזהב · ראה עוד »
זוהר הקוטב
זוהר צפוני כפי שנצפה באלסקה תחנה האנטארקטית אמונדסן-סקוטסויוז ופרוגרס. זוהר הקוטב באסטוניה זוהר הקוטב (בלטינית: Aurora, "'אורורה") הוא תופעת טבע המאופיינת בהופעה של אור בצבעים שונים בשמי הלילה.
חָדָשׁ!!: השמש וזוהר הקוטב · ראה עוד »
חמצן
חמצן (Oxygen) הוא יסוד כימי שסמלו הכימי O ומספרו האטומי הוא 8.
חָדָשׁ!!: השמש וחמצן · ראה עוד »
חנקן
חַנְקָן (באנגלית: Nitrogen) הוא יסוד כימי שסמלו הכימי N ומספרו האטומי 7.
חָדָשׁ!!: השמש וחנקן · ראה עוד »
חלקיק
בפיזיקה תאורטית חלקיק הוא מודל של גוף חומרי בלתי ניתן לחלוקה, בעל מיקום ותנע מוגדרים, שלא ניתן לעוות את צורתו.
חָדָשׁ!!: השמש וחלקיק · ראה עוד »
חז"ל
חָזָ"ל (ראשי תיבות: חכמינו זכרם לברכה. כינוי נפוץ פחות: רז"ל - רבותינו זכרונם לברכה) היו המנהיגים הרוחניים וההלכתיים של עם ישראל לאחר חתימת המקרא, מימי אנשי כנסת הגדולה, ובעיקר מתקופת בית שני (החל מתחילת תקופת הזוגות במאה ה-3 לפנה"ס), עד לחתימת התלמוד הבבלי בתחילת המאה ה-6.
חָדָשׁ!!: השמש וחז"ל · ראה עוד »
חום (פיזיקה)
הטמפרטורה הגבוהה של השמש גורמת לקרינת חום ממנה. האנרגיה הנישאת על ידי קרינה זו היא הכוח המניע של החיים על כדור הארץ. חום הוא מושג בפיזיקה המתאר מעבר של אנרגיה מגוף אחד למשנהו.
חָדָשׁ!!: השמש וחום (פיזיקה) · ראה עוד »
חור שחור
2019. החור השחור העל-מסיבי קשת A* שבמרכז שביל החלב הדמיית עידוש כבידתי. הגלקסיה שברקע נראית כמתעוותת בשל עידוש כבידתי שגורם החור השחור (במרכז) לפוטונים הנפלטים ממנה, תופעה הנובעת מתורת היחסות הכללית חור שחור (באנגלית: Black Hole) הוא כוכב גדול מאוד עם כבידה חזקה מאוד, שקרס לתוך עצמו והפך לקטן מאוד, באורך של רק כמה קילומטרים.
חָדָשׁ!!: השמש וחור שחור · ראה עוד »
חיי נצח
מצרים הקדומה חיי נצח (או אלמוות) הוא הרעיון של חיים בצורה גופנית, נפשית או רוחנית לאורך זמן אינסופי, ללא מוות.
חָדָשׁ!!: השמש וחיי נצח · ראה עוד »
בראשית
סֵפֶר בְּרֵאשִׁית הוא הספר הראשון בספרי התנ"ך.
חָדָשׁ!!: השמש ובראשית · ראה עוד »
ברזל
ברזל (בלטינית: Ferrum) הוא יסוד כימי מתכתי שסמלו הכימי Fe ומספרו האטומי 26.
חָדָשׁ!!: השמש וברזל · ראה עוד »
ברכת החמה
ברכת החמה ברחבת הכותל המערבי – 8 באפריל 2009, ערב פסח תשס"ט. רחובה הראשי של בני ברק, 8 באפריל 2009, ערב פסח תשס"ט. ברכת החמה בכפר מימון, 8 באפריל 2009. בהלכה, ברכת החמה (נקראת גם: קידוש החמה) היא ברכת ראייה שמברכים כשרואים את השמש בתחילת כל מחזור בן 28 שנים, שבו לפי המסורת השמש חוזרת למקומה המקורי בבריאת העולם באותה שעה ובאותו יום בשבוע כבזמן הבריאה.
חָדָשׁ!!: השמש וברכת החמה · ראה עוד »
ברכת יוצר המאורות
#הפניה ברכות קריאת שמע#לפני קריאת שמע.
חָדָשׁ!!: השמש וברכת יוצר המאורות · ראה עוד »
בריאת העולם (יהדות)
בריאת העולם היא עדי חנה סיפור מקראי המופיע בתחילת ספר בראשית, ומתאר את בריאת העולם על ידי אלוהים.
חָדָשׁ!!: השמש ובריאת העולם (יהדות) · ראה עוד »
בהירות מוחלטת
בהירות מוחלטת (Absolute magnitude) היא גודל אסטרונומי המתאר מה הייתה בהירות נראיתם של כוכבים לו היה מרחקם מכדור הארץ שווה ל-10 פארסק (כ-32.6 שנות אור).
חָדָשׁ!!: השמש ובהירות מוחלטת · ראה עוד »
בהירות נראית
נבל ככוכב ייחוס ובהירותו הוגדרה כ-0. היום, מסיבות טכניות, בהירותו של וגה היא 0.03. במפת כוכבים זו גודל העיגולים מייצג את בהירות הכוכבים באסטרונומיה, בהירות נראית (באנגלית: Apparent Magnitude) היא סקאלה יחסית המציינת את שטף הקרינה האלקטרומגנטית של כוכבים ושל גרמי שמים אחרים, שהיה מגיע אל כדור הארץ, אלמלא הייתה קיימת האטמוספירה (אשר מקטינה את השטף עקב בליעת אור).
חָדָשׁ!!: השמש ובהירות נראית · ראה עוד »
ג'ול
גּ'וּל (נהגה לעיתים גַּ'אוּל) היא יחידת מידה ממערכת היחידות הבינלאומית (SI) לאנרגיה ועבודה וסימנה J. היא קרויה על-שם הפיזיקאי האנגלי ג'יימס פרסקוט ג'ול.
חָדָשׁ!!: השמש וג'ול · ראה עוד »
גרם
מכסה עט שמשקלו קרוב לגרם אחד הוצמד לזהב באופן רשמי במאה ה-19, הושהה בזמן מלחמת העולם הראשונה והוחזר ב-1925 גרם (מלטינית gramma, משקל מועט; סימול g) היא יחידת מידה למסה.
חָדָשׁ!!: השמש וגרם · ראה עוד »
גרעין האטום
תרשים המתאר אטום הליום (מימין למעלה: הגרעין) גרעין האטום היא תאוריה מדעית המתארת אזור במרכז האטום המורכב מנוקליאונים – פרוטונים ונייטרונים – הקשורים זה לזה כתוצאה מהכוח הגרעיני.
חָדָשׁ!!: השמש וגרעין האטום · ראה עוד »
גרעיני חמנית
גרעיני חמנית או גרעיני חמנייה, המכונים גם גרעינים שחורים, הם זירעוני צמח החמנית.
חָדָשׁ!!: השמש וגרעיני חמנית · ראה עוד »
גשושית
טכנאים עובדים על הגשושית יוליסס ג'נסיס לאיסוף דוגמאות של רוח השמש והחזרתן לכדור הארץ טיטאן גָּשוֹשִית היא חללית בלתי מאוישת המשוגרת על מנת לחקור את הירח, כוכבי לכת וגופים אחרים במערכת השמש, כולל השמש עצמה.
חָדָשׁ!!: השמש וגשושית · ראה עוד »
גלקסיה
גלקסיה M101 השדה האולטרה-עמוק של האבל, מכיל אלפי גלקסיות בשלל צבעים וצורות גָּלַקְסִיָּה (מיוונית - γαλαξίας) היא אוסף כוכבים שכוח הכבידה קושר אותם יחד, והם סובבים כולם יחדיו סביב מרכז הגלקסיה.
חָדָשׁ!!: השמש וגלקסיה · ראה עוד »
גבול צ'נדראסקאר
גבול צ'נדראסקאר הוא קבוע פיזיקלי המגדיר את המסה הסופית המקסימלית שיכולה להיות לננס לבן.
חָדָשׁ!!: השמש וגבול צ'נדראסקאר · ראה עוד »
גוף שחור
בפיזיקה, גוף שחור הוא עצם אידיאלי הבולע באופן מושלם קרינה אלקטרומגנטית בכל אורכי הגל, ללא החזרה או העברה.
חָדָשׁ!!: השמש וגוף שחור · ראה עוד »
גופרית
גופרית (בלטינית: Sulfur או Sulphur) היא יסוד כימי שסמלו הכימי S ומספרו האטומי 16.
חָדָשׁ!!: השמש וגופרית · ראה עוד »
דקה
'''דק ודקים'''שהעיתון הצבי, 28 בספטמבר 1909 דקה היא יחידת זמן המוגדרת כ- 1/60 של שעה או כ-60 שניות (ישנן דקות בעלות 61 שניות - דקה מעוברת).
חָדָשׁ!!: השמש ודקה · ראה עוד »
דגל יפן
דגל יפן, הידוע בשמו הרשמי נישוקי (日章旗, מיפנית: דגל סימן השמש) או בשמו הנפוץ הינומארו (日の丸, דיסקית שמש) הוא דגלה הלאומי של יפן.
חָדָשׁ!!: השמש ודגל יפן · ראה עוד »
דיאגרמת הרצשפרונג-ראסל
באסטרונומיה, דיאגרמת הרצשפרונג־ראסל היא תרשים הקושר את הבהירות המוחלטת של כוכב לטמפרטורת פני השטח שלו, ובכך גם לצבע שלו.
חָדָשׁ!!: השמש ודיאגרמת הרצשפרונג-ראסל · ראה עוד »
דיו קסיוס
דִּיוֹ קָסְיוּס קוֹקֵיָאנוּס (גם: קסיוס דיו, בלטינית: Cassius Dio Cocceianus; ביוונית: Δίων Κάσσιος Κοκκηϊανός, דיון קסיוס; 163 או 164 – אחרי שנת 229 לספירה) היה היסטוריון ומגיסטראט יווני-רומי.
חָדָשׁ!!: השמש ודיו קסיוס · ראה עוד »
המאה ה-3
המאה ה-3 היא התקופה שהחלה בשנת 201 והסתיימה בשנת 300.
חָדָשׁ!!: השמש והמאה ה-3 · ראה עוד »
המאה ה-4
המאה ה-4 היא התקופה שהחלה בשנת 301 והסתיימה בשנת 400.
חָדָשׁ!!: השמש והמאה ה-4 · ראה עוד »
המרכז הגלקטי
המרכז הגלקטי. המיקום של סגיטריוס A* מסומן בתמונה המרכז הגלקטי הוא המרכז של גלקסיית שביל החלב.
חָדָשׁ!!: השמש והמרכז הגלקטי · ראה עוד »
המודל ההליוצנטרי
איור מתוך ספר המתאר את המודל ההליוצנטרי, משנת 1660. המודל ההליוצנטרי הוא תאוריה מדעית של מערכת השמש הממקמת את השמש במרכז המערכת, בניגוד למודל הגאוצנטרי הגורס שכדור הארץ נמצא במרכז.
חָדָשׁ!!: השמש והמודל ההליוצנטרי · ראה עוד »
האימפריה הרומית
האימפריה הרומית או הקיסרות הרומית (בלטינית: IMPERIVM•ROMANVM) הייתה מדינה רומית, שהתקיימה באגן הים התיכון מימי אוגוסטוס (המאה ה-1 לפני הספירה) ועד נפילתה בשנת 476 לספירה.
חָדָשׁ!!: השמש והאימפריה הרומית · ראה עוד »
הנס בתה
הנס אלברכט בתה (בגרמנית: Hans Albrecht Bethe; 2 ביולי 1906 – 6 במרץ 2005) היה פיזיקאי גרמני-יהודי-אמריקאי שזכה בפרס נובל לפיזיקה ב-1967.
חָדָשׁ!!: השמש והנס בתה · ראה עוד »
הסדרה הראשית
בהירות המוחלטת של כוכב מול מפתח הצבעים שלו (מיוצג כ-B-V). הסדרה הראשית נראית כרצועה האלכסונית הבולטת המופיעה מהחלק העליון השמאלי לתחתון הימני. הסדרה הראשית הוא מונח באסטרונומיה, המתאר את רצף הכוכבים המופיע בדיאגרמת הרצשפרונג-ראסל (דיאגרמת HR), תרשים המסווג כוכבים לפי צבע לבהירות מוחלטת, הנקרא על-שם שני מפתחיו - איינר הרצשפרונג והנרי נוריס ראסל.
חָדָשׁ!!: השמש והסדרה הראשית · ראה עוד »
הרמן פון הלמהולץ
פסלו של הלמהולץ בחזית אוניברסיטת הומבולדט של ברלין מהוד הלמהולץ הרמן לודוויג פון הלמהולץ (31 באוגוסט 1821 - 8 בספטמבר 1894) היה רופא ופיזיקאי גרמני אשר תרם משמעותית למגוון של תחומים נרחבים של המדע המודרני.
חָדָשׁ!!: השמש והרמן פון הלמהולץ · ראה עוד »
הלוח העברי
אדר ב' בשנים המעוברות משנת ה'תרפ"ז לשנת ה'תש"ח דמות המופיעה בלוח עברי מימי הביניים ומזכירה ליהודים בחודש תשרי לרכוש ארבעת המינים לקראת חג הסוכות. הלוח העברי הוא לוח שנה המבוסס על שילוב מחזור הירח ומחזור השמש (לוח ירחי-שמשי) עם התחשבות בימות השבוע.
חָדָשׁ!!: השמש והלוח העברי · ראה עוד »
הלוח היוליאני
לוח השנה היוליאני הוא לוח השנה הקרוי על שמו של יוליוס קיסר, שהנהיג אותו ברחבי הרפובליקה הרומית בשנת 45 לפני הספירה, במקומו של לוח השנה הרומי הירחי.
חָדָשׁ!!: השמש והלוח היוליאני · ראה עוד »
הליום
הליום (Helium) הוא יסוד כימי שסמלו הכימי He ומספרו האטומי 2.
חָדָשׁ!!: השמש והליום · ראה עוד »
הליוס
במיתולוגיה היוונית המוקדמת השמש הואנשה ותוארה כישות בשם הליוס ("שמש" ביוונית), אותה הומרוס משווה לטיטאן היפריון, על אף שבמיתולוגיה יוונית מאוחרת יותר הליוס מתואר כבנם של היפריון ואחותו תיאה.
חָדָשׁ!!: השמש והליוס · ראה עוד »
הבזק הליום
הבזק הליום הוא תהליך אשר מתרחש בכוכבים במסה בינונית לאחר סיום חייהם ככוכבי הסדרה הראשית.
חָדָשׁ!!: השמש והבזק הליום · ראה עוד »
הבועה המקומית
הדמיית אמן של הבועה המקומית ובה שלושת הכוכבים: אנטארס, השמש ומירזם. הבועה המקומית היא אזור בתווך הבין-כוכבי של זרוע אוריון בשביל החלב.
חָדָשׁ!!: השמש והבועה המקומית · ראה עוד »
הינדואיזם
מקדש הינדואי המוקדש לאלה שאקטי במדינת אודישה שבהודו הינדואיזם היא דת דהרמית ו"דהרמה".
חָדָשׁ!!: השמש והינדואיזם · ראה עוד »
הירח
הירח הוא הלוויין הטבעי היחיד של כדור הארץ.
חָדָשׁ!!: השמש והירח · ראה עוד »
היתוך גרעיני
שמאל היתוך גרעיני (באנגלית: Nuclear fusion) הוא תהליך שבו גרעיני אטומים מתמזגים לגרעין גדול יותר.
חָדָשׁ!!: השמש והיתוך גרעיני · ראה עוד »
הילה (פיזיקה)
הילת 22° הנוצרת כתוצאה משבירת קרני אור השמש באטמוספירה של כדור הארץ הילת 22° הנוצרת כתוצאה משבירת קרני האור שמגיעות מהירח באטמוספירה של כדור הארץ הילה (באנגלית: Halo) היא תופעה אופטית של היווצרות מעגל סביב מקור אור.
חָדָשׁ!!: השמש והילה (פיזיקה) · ראה עוד »
ויליאם תומסון
ויליאם תומסון או לורד קלווין (באנגלית: William Thomson; 26 ביוני 1824 - 17 בדצמבר 1907) היה פיזיקאי ומתמטיקאי יליד בלפסט, שבצפון אירלנד, למשפחה ממוצא אירי־סקוטי.
חָדָשׁ!!: השמש וויליאם תומסון · ראה עוד »
כרומוספירה
הכרומוספירה של השמש כפי שהיא נראית בזמן ליקוי חמה. הכרומוספירה היא שכבה דקה מהאטמוספירה התחתונה של השמש בעלת צבע אדמדם, ונמצאת מעל לפוטוספירה של השמש.
חָדָשׁ!!: השמש וכרומוספירה · ראה עוד »
כתם שמש
השמש ועליה מספר כתמים כתם שמש. תמונה שצולמה על ידי NASA כתם שמש הוא אזור על פני השמש (הפוטוספירה) שבו מתרחשות מערבולות מגנטיות עצומות.
חָדָשׁ!!: השמש וכתם שמש · ראה עוד »
כבידה
תנועה סביב השמש בפיזיקה, כְּבִידָה היא תופעה בה עצמים בעלי מסה ואנרגיה נמשכים זה אל זה.
חָדָשׁ!!: השמש וכבידה · ראה עוד »
כדור הארץ
כדור הארץ (או ארץ; מכונה גם "העולם") הוא כוכב הלכת השלישי במערכת השמש, החמישי בגודלו במערכת, והגדול מבין ארבעת כוכבי הלכת הארציים.
חָדָשׁ!!: השמש וכדור הארץ · ראה עוד »
כוכב
שדה הכוכבים של קשת כוכב (או שֶׁמֶשׁ) הוא גרם שמיים דמוי-כדור המורכב מחומר במצב צבירה פלזמה וגז.
חָדָשׁ!!: השמש וכוכב · ראה עוד »
כוכב נייטרונים
התצפית הישירה הראשונה של כוכב נייטרונים באור נראה (כוכב הנייטרונים RX J1856.5−3754). סוגים שונים של כוכבי נייטרונים (איור) כוכב נֵיטְרוֹנִים הוא כוכב דחוס, שעשוי ברובו מנייטרונים.
חָדָשׁ!!: השמש וכוכב נייטרונים · ראה עוד »
כוכב לכת
מערכת השמש החדשה. כּוֹכַב לֶכֶת או פלנטה (מיוונית: Πλανήτης, "נע ונד") הוא גרם שמיים, שאינו כוכב, המוגדר על פי האיגוד האסטרונומי הבין-לאומי באופן הבא: או מחוץ למערכת השמש: לעומת השמש, שהיא כוכב הפולט קרינה אלקטרומגנטית - כוכבי הלכת המקיפים את השמש אינם מקרינים אור: המסה שלהם קטנה בהרבה ממסתם של הכוכבים הכי קלים, והלחץ במרכזם אינו מאפשר תגובות גרעיניות מספיק משמעותיות בשביל לפלוט כמות ניכרת של אנרגיה.
חָדָשׁ!!: השמש וכוכב לכת · ראה עוד »
כוכב לכת מינורי
Euler diagram לסיווג גרמי השמיים במערכת השמש כוכב לכת מינורי (באנגלית: Minor planet; מכונה גם פלנטואיד) הוא גוף שמימי הנע במסלול סביב כוכב, שאינו מוגדר בלעדית ככוכב לכת או כשביט.
חָדָשׁ!!: השמש וכוכב לכת מינורי · ראה עוד »
כוכב לכת ננסי
1.
חָדָשׁ!!: השמש וכוכב לכת ננסי · ראה עוד »
כוכב חמה
כוכב־חמה (העיגול השחור הקטן שקרוב לאמצע) מטיל צל בעוברו על פני השמש מסנג'ר וכוכב־חמה ברקע כוכב־חמה (בלועזית: Mercury, מרקורי) הוא כוכב הלכת הקרוב ביותר לשמש.
חָדָשׁ!!: השמש וכוכב חמה · ראה עוד »
כוכב הסדרה הראשית מסוג G
השמש היא כוכב הסדרה הראשית מסוג G טיפוסי כוכב הסדרה הראשית מסוג G, או ננס צהוב, הוא כוכב המשתייך לסדרה הראשית ובעל סיווג ספקטרלי G. מסתו של כוכב כזה נמצאת בתחום של 0.9 עד 1.44 מסת שמש, והוא מייצר קרינה באמצעות היתוך גרעיני של מימן להליום.
חָדָשׁ!!: השמש וכוכב הסדרה הראשית מסוג G · ראה עוד »
כוכבי הלכת באסטרולוגיה
כוכבי הלכת באסטרולוגיה הם בעלי משמעות שונה ממה שמקובל כיום במדע לתיאור של כוכב לכת.
חָדָשׁ!!: השמש וכוכבי הלכת באסטרולוגיה · ראה עוד »
ישו
יֵשׁוּ או יֵשׁוּעַ (גם ישו מנצרת; ישוע בן יוסף, או כפי הגרסה הארמית: ישוע בר יוסף; ביוונית: Ἰησοῦς, ובלטינית: Iesus; לפי המשוער סביב 4 לפנה"ס – סביב 30 או 33 לספירה) היה מטיף ומנהיג דתי יהודי בן המאה הראשונה לספירה.
חָדָשׁ!!: השמש וישו · ראה עוד »
יחידה אסטרונומית
יחידה אסטרונומית (באנגלית: Astronomical unit, או בקיצור: AU, au, a.u) היא יחידת מידה לאורך השימושית במדעי החלל.
חָדָשׁ!!: השמש ויחידה אסטרונומית · ראה עוד »
יהדות
היהדות היא רצף המסורת וההמשכיות הדתית, התרבותית והמשפטית הקולקטיבית של היהודים.
חָדָשׁ!!: השמש ויהדות · ראה עוד »
יום
שעות האור בגריניץ' בשנת 2007; שעון קיץ מונהג מסוף מרץ עד סוף אוקטובר יום הוא מכלול של שעות היממה המוארות, מזריחת השמש ועד שקיעתה, להבדיל מלילה.
חָדָשׁ!!: השמש ויום · ראה עוד »
יום ראשון
אלוהים מבדיל בין אור וחושך, יום ולילה (ויטראז' בכנסייה בטרואה). יום ראשון הוא היום הראשון בשבוע למניין הימים מן השבת.
חָדָשׁ!!: השמש ויום ראשון · ראה עוד »
יוליסס (גשושית)
יוליסס היא גשושית לחקר השמש שנבנתה על ידי סוכנות החלל האירופית ושוגרה באמצעות מעבורת החלל דיסקברי (משימה STS-41) ב-6 באוקטובר 1990 בשעה 11:47:15.
חָדָשׁ!!: השמש ויוליסס (גשושית) · ראה עוד »
יוונים
היוונים או כמו שהם מכנים את עצמם ה"הלנים" (ביוונית: Έλληνες) הם עם וקבוצה אתנית, אשר מרוכז בעיקר ביוון ובקפריסין, אך ישנם ריכוזים משמעותיים שלהם גם באמריקה הצפונית, בבריטניה, בגרמניה ובאלבניה. עוד מזמנים קדומים היו קהילות יווניות רבות בכל אזור הים התיכון, אך לרוב היו היוונים מרוכזים סביב הים האגאי, והיוונית היא השפה המדוברת בפי רובם מימי העת העתיקה. כיום דתם היא בעיקר הנצרות היוונית-אורתודוקסית. ביוון ישנם (נכון ליולי 2014) מעל ל-10 מיליון יוונים, ומעריכים שמספרם בשאר העולם הוא כ-6 מיליון. מושבות וקהילות יווניות הוקמו לאורך ההיסטוריה לחופי הים התיכון והים השחור, אך היוונים היו מרוכזים מאז ומעולם לחופי הים האגאי והים היוֹנִי, היכן שהשפה היוונית מדוברת מתקופת הברונזה. עד תחילת המאה ה-20, היוונים היו מפוזרים בין חצי האי היווני, החוף המערבי של אסיה הקטנה, חוף הים השחור, קפדוקיה, מצרים, חבל הבלקן וקונסטנטינופול. רצח העם היווני-פונטי וחילופי האוכלוסין בין יוון לטורקיה כמעט הביאו לקיצה של הנוכחות היוונית בת 3,000 השנים באסיה הקטנה, וכיום בטורקיה ישנם כ-4,000 יוונים בלבד. רוב היוונים האתניים גרים כיום בגבולות יוון וקפריסין המודרניות. קהילות יווניות ותיקות קיימות גם בדרום איטליה, בקווקז, בדרום רוסיה ובאוקראינה, וכן בתפוצה היוונית ברחבי העולם. היוונים נחשבים למי שתרמו תרומה אדירה לתרבות המערבית והעולמית. הישגיהם בתחומי האמנות, המדע, התיאטרון, הספרות, הפילוסופיה, האתיקה, הפוליטיקה, המוזיקה, האדריכלות, המתמטיקה, הרפואה, הטכנולוגיה, הסחר, המטבח והספורט עיצבו במידה רבה את ההיסטוריה והתרבות האנושית עד ימינו אלה. מקורו של השם "יוונים" בשפה העברית הוא מהתרבות האיונית.
חָדָשׁ!!: השמש ויוונים · ראה עוד »
יוונית
יוונית (- אֵלִינִיקַה) היא שפה הודו־אירופאית, שמוצאה באזור יוון של ימינו.
חָדָשׁ!!: השמש ויוונית · ראה עוד »
1848
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: השמש ו1848 · ראה עוד »
1854
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: השמש ו1854 · ראה עוד »
1925
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: השמש ו1925 · ראה עוד »
1938
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: השמש ו1938 · ראה עוד »
1990
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: השמש ו1990 · ראה עוד »
2009
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: השמש ו2009 · ראה עוד »
2018
הנחתת InSight ששוגרה ב-5 במאי לעבר מאדים.
חָדָשׁ!!: השמש ו2018 · ראה עוד »
25 בדצמבר
25 בדצמבר הוא היום ה־359 בשנה (360 בשנה מעוברת) בשבוע ה-52 בלוח הגרגוריאני.
חָדָשׁ!!: השמש ו25 בדצמבר · ראה עוד »
30 ביוני
30 ביוני הוא היום ה-181 בשנה (182 בשנה מעוברת) בלוח הגרגוריאני.
חָדָשׁ!!: השמש ו30 ביוני · ראה עוד »
6 באוקטובר
6 באוקטובר הוא היום ה-279 בשנה (280 בשנה מעוברת), בשבוע ה-40 בלוח הגרגוריאני.
חָדָשׁ!!: השמש ו6 באוקטובר · ראה עוד »
אזכור
[1] https://he.wikipedia.org/wiki/השמש
