סֵמֶל
יוניונפדיה
תִקשׁוֹרֶת
 Google Play כעת ב-
חָדָשׁ! הורד יוניונפדיה במכשיר אנדרואיד שלך!
הורד
גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
 

התרת נדרים

מַדָד התרת נדרים

ציור של התרת נדרים בעשרה, הולנד, 1774 הַתָּרַת נְדָרִים או הֶתֵּר נְדָרִים הוא הליך בהלכה, שבו אדם שנדר נדר ומתחרט עליו יכול לבטל את נדרו. [1]

97 יחסים: מנחם מנדל שניאורסון, מסכת נדרים, מסכת חגיגה, מצווה, מרדכי הכהן (מקובל), משה, מחלוקת, אמוראים, אנציקלופדיה תלמודית, אפרים זלמן מרגליות, ארץ ישראל, אלול, אחרונים, אדמו"ר, איסור והיתר, נטעי גבריאל, נדר (יהדות), נידוי (הלכה), סליחות, עם הארץ, ערב ראש השנה, ערב יום הכיפורים, עבירה, פרוזבול, פרי, צבי פסח פרנק, קשר (חבל), קללה, קטן (הלכה), ראש השנה, ראשונים, רב אשי, רב נחמן, רב פפא, רב יהודה, רבי אליעזר בן הורקנוס, רבי יצחק, רבי יהושע בן חנניה, רבי יהודה, שמואל, שנת שמיטה, שניאור זלמן פרדקין, שלמה יוסף זוין, שלום שרעבי, שליח (הלכה), שבת, שבתי כהן, שבועה (יהדות), שולחן ערוך הרב, תנ"ך, ..., תנא קמא, תנאים, תפילת שחרית, תפילין, תלמיד חכם, תורת הנסתר, תורה שבעל-פה, טלית, חנניה בן אחי רבי יהושע, חסידות מונקאטש, חסידות סקווירה, חסידות סטרטין, חסידות צ'רנוביל, חסידות קרלין, חסידות קומרנה, חסידות קוידנוב, חסידות חב"ד, חסידות באבוב, חסידות בעלז, חסידות גור, חרטה, חלות, חז"ל, חכם, חיים אלעזר שפירא, חיים יוסף דוד אזולאי, בר מצווה, בית דין, בית הלל ובית שמאי, בית יוסף, דרבנן, הפרת נדרים, הקדש (הלכה), הלכה, הדיוט, כ"ט באב, כל נדרי, כהן, יעקב עמדין, יצר הרע, יצחק אייזיק מזידיטשוב, יצחק אייזיק ליבס, יראת שמים, ירושלים, ישעיה הלוי הורוביץ, יהושע מונדשיין, 1774. להרחיב מדד (47 יותר) »

מנחם מנדל שניאורסון

רבי מנחם מנדל שניאורסון (כונה הרבי מלוּבָּבִיץ' בראשי תיבות - רמ"מ, רמ"ש או רממ"ש; י"א בניסן תרס"ב, 18 באפריל 1902 – ג' בתמוז תשנ"ד, 12 ביוני 1994) היה האדמו"ר השביעי והאחרון של חסידות חב"ד-לובביץ' מ-י' בשבט ה'תשי"א, 17 בינואר 1951, ועד פטירתו.

חָדָשׁ!!: התרת נדרים ומנחם מנדל שניאורסון · ראה עוד »

מסכת נדרים

הדף הראשון במסכת נדרים, משני צידי הגמרא (הטקסט שבמרכז הדף), פירושי הרש"י וה"ר"ן. מַסֶּכֶת נְדָרִים היא המסכת השלישית בסדר נשים, המסכת עוסקת בדיני נדרים בעיקר בתחום של נדרי איסור בהם אדם יכול לאסור על עצמו אף דברים שאינם נמצאים בבעלותו הפרטית.

חָדָשׁ!!: התרת נדרים ומסכת נדרים · ראה עוד »

מסכת חגיגה

עין יעקב, מסכת חגיגה. דפוס ראם מַסֶּכֶת חֲגִיגָה היא המסכת האחרונה בסדר מועד ובה שלושה פרקים.

חָדָשׁ!!: התרת נדרים ומסכת חגיגה · ראה עוד »

מצווה

ביהדות, מצווה היא חובה הלכתית על האדם, ובעיקר לעם ישראל.

חָדָשׁ!!: התרת נדרים ומצווה · ראה עוד »

מרדכי הכהן (מקובל)

רבי מרדכי הכהן (מכונה בעל הש"ך על התורה) (חי במפנה המאות ה-16 - ה-17) היה מקובל ומחבר הספר שפתי כהן על התורה.

חָדָשׁ!!: התרת נדרים ומרדכי הכהן (מקובל) · ראה עוד »

משה

"משה והלוחות", ציור מאת פיליפ דה שאמפן, 1648 מֹשֶׁה או משה רבנו (לפי מדרש סדר עולם: ז' באדר – ז' באדר) הוא דמות מקראית.

חָדָשׁ!!: התרת נדרים ומשה · ראה עוד »

מחלוקת

מחלוקת, פולמוס או דבר קונטרוברסלי (שנוי במחלוקת) היא אי-הסכמה בין מספר צדדים (לרוב, שניים) על אודות סוגיה מסוימת.

חָדָשׁ!!: התרת נדרים ומחלוקת · ראה עוד »

אמוראים

אַמוֹרָאִים (ביחיד אַמוֹרָא) הם חכמי התלמוד שפעלו בין חתימת המשנה לחתימת התלמוד (המאות ה-3–5 לספירה) בשני מרכזים עיקריים, בבל וארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: התרת נדרים ואמוראים · ראה עוד »

אנציקלופדיה תלמודית

אנציקלופדיה תלמודית כרך כ"ז אנציקלופדיה תלמודית היא אנציקלופדיה שמטרתה לתמצת את החלק ההלכתי של התורה שבעל פה.

חָדָשׁ!!: התרת נדרים ואנציקלופדיה תלמודית · ראה עוד »

אפרים זלמן מרגליות

הרב אפרים זלמן מרגליות (י"ט בכסלו ה'תקכ"א, 27 בנובמבר 1760 – כ"ד באב ה'תקפ"ח, 4 באוגוסט 1828) היה רב מחכמי ה"קלויז" בברודי, מחבר ספרות תורנית פורה ומחשובי הפוסקים בדורו.

חָדָשׁ!!: התרת נדרים ואפרים זלמן מרגליות · ראה עוד »

ארץ ישראל

תצלום לוויין של '''ארץ ישראל''', משנת 2003, הכולל את מדינת ישראל, שטחי הרשות הפלסטינית, וחלקים מירדן, לבנון, סוריה ומצרים ארץ ישראל (בראשי תיבות: א"י, נקראת בלועזית: פָּלֶשְׂתִּינָה, ובערבית: فلسطين, בתעתיק לעברית: פָלַסְטִין) היא חבל ארץ הנמצא בדרום-מערב יבשת אסיה, באגן הים התיכון ובחלק של המזרח התיכון המכונה לבנט, אשר מחולק בין המדינות ישראל, ירדן, לבנון וסוריה.

חָדָשׁ!!: התרת נדרים וארץ ישראל · ראה עוד »

אלול

אֱלוּל (מאכדית: ulūlu), הוא חודש בלוח הבבלי ובלוח העברי, השישי במספר לפי המסורת המקראית והשנים-עשר לפי המסורת החז"לית.

חָדָשׁ!!: התרת נדרים ואלול · ראה עוד »

אחרונים

מתוך שולחן ערוך, חלק יורה דעה, הספר המשפיע ביותר בתקופת האחרונים אחרונים הם הרבנים והיוצרים שפעלו מן המאה ה-16 ואילך, במיוחד בהקשר של השתלשלות ההלכה, פרשנות התלמוד ותולדות עם ישראל בכלל.

חָדָשׁ!!: התרת נדרים ואחרונים · ראה עוד »

אדמו"ר

טקסט.

חָדָשׁ!!: התרת נדרים ואדמו"ר · ראה עוד »

איסור והיתר

ביהדות, איסור והיתר הוא שמן הכולל של ההלכות, העוסקות בדברים המותרים והאסורים לאכילה.

חָדָשׁ!!: התרת נדרים ואיסור והיתר · ראה עוד »

נטעי גבריאל

נטעי גבריאל היא סדרת ספרים בהלכה מאת הרב גבריאל צינר.

חָדָשׁ!!: התרת נדרים ונטעי גבריאל · ראה עוד »

נדר (יהדות)

ביהדות, נֶדֶר הוא התחייבות שאדם נוטל על עצמו, פעמים רבות במשמעות דתית.

חָדָשׁ!!: התרת נדרים ונדר (יהדות) · ראה עוד »

נידוי (הלכה)

בהלכה, נידוי הוא אחד מהעונשים שיש בסמכות בית דין לגזור במקרים מסוימים.

חָדָשׁ!!: התרת נדרים ונידוי (הלכה) · ראה עוד »

סליחות

כותל המערבי רחבת הכותל המערבי מלאה במעמד אמירת סליחות בערב יום הכיפורים תשע"א 2010 סליחות הן קטעי פסוקים, תפילות ופיוטים, שנאמרים ביום הכיפורים ולקראתו (בחודש אלול ובעשרת ימי תשובה), ובתעניות ציבור.

חָדָשׁ!!: התרת נדרים וסליחות · ראה עוד »

עם הארץ

עַם הָאָרֶץ הוא כינוי מתקופת בית שני למעמד חברתי של יהודים שלא היו בקיאים בהלכה ובדינים, בניגוד למעמד החברים שהיו בקיאים.

חָדָשׁ!!: התרת נדרים ועם הארץ · ראה עוד »

ערב ראש השנה

בערב ראש השנה, הוא כ"ט באלול, נהוגים מנהגים אחדים הקשורים בחג שבא מיד אחריו, ראש השנה (זאת בנוסף למנהגים הכלליים של ערב חג).

חָדָשׁ!!: התרת נדרים וערב ראש השנה · ראה עוד »

ערב יום הכיפורים

ערב יום הכיפורים, חל בט' בתשרי, ונהוגים בו מנהגים אחדים הקשורים בחג שבא מיד אחריו, יום הכיפורים.

חָדָשׁ!!: התרת נדרים וערב יום הכיפורים · ראה עוד »

עבירה

עבירה היא הפרה של כללים שנקבעו על ידי קבוצה חברתית - ארגון, מדינה, קבוצה דתית, וכדומה.

חָדָשׁ!!: התרת נדרים ועבירה · ראה עוד »

פרוזבול

דיינים) פְּרוֹזְבּוּל (נכתב גם פרוסבול, מיוונית: προσβολή) הוא תקנה הלכתית שנועדה לאפשר לגבות חובות של הלוואות שעבר זמן גבייתם ולא ניגבו, מבלי שמצוות שמיטת הכספים, הנוהגת בסוף שנת השמיטה, תגרום לביטול החוב.

חָדָשׁ!!: התרת נדרים ופרוזבול · ראה עוד »

פרי

שוק לה בוקריה בברצלונה, ספרד בננות לא בשלות, תפוז וגויאבה פרי הוא חלק מן הצמח בו, בדרך כלל, נמצאים זרעים.

חָדָשׁ!!: התרת נדרים ופרי · ראה עוד »

צבי פסח פרנק

הרב צבי פסח פְרַנְק (נכתב גם פראנק, כ"א בטבת ה'תרל"ג, 20 בינואר 1873 – כ"א בכסלו ה'תשכ"א, 10 בדצמבר 1960) היה דיין ואב בית הדין בירושלים, פוסק בכיר ומפורסם, מחבר ספר השו"ת הר צבי.

חָדָשׁ!!: התרת נדרים וצבי פסח פרנק · ראה עוד »

קשר (חבל)

קשר הרקולס קשר בשרוך נעל שטיח קשרים קשר הוא חיבור של חבל, חוט ודומיהם לעצם אחר או לעצמו, כאשר החיבור מתבצע רק בכריכות ופיתולים בחבל, ללא שימוש באמצעים או בחומרים נוספים.

חָדָשׁ!!: התרת נדרים וקשר (חבל) · ראה עוד »

קללה

כתבי מארות - קללות ממצרים העתיקה על גבי שברי חרס. קללה היא איחול וביטוי שאיפה למאורעות רעים שייקרו למי שמוטלת עליו הקללה (המקולל), או פנייה מפורשת לאלוהים או למלאכיו על-מנת שירעו עם המקולל.

חָדָשׁ!!: התרת נדרים וקללה · ראה עוד »

קטן (הלכה)

קטן הוא ילד שטרם נעשה מבחינה הלכתית כגדול.

חָדָשׁ!!: התרת נדרים וקטן (הלכה) · ראה עוד »

ראש השנה

ראש השנה הוא חג יהודי מהתורה ואחד מראשי השנה העבריים.

חָדָשׁ!!: התרת נדרים וראש השנה · ראה עוד »

ראשונים

בתולדות עם ישראל, הראשונים הם גדולי הרבנים היהודיים שפעלו בין המאה ה-11 והמאה ה-15 בקירוב.

חָדָשׁ!!: התרת נדרים וראשונים · ראה עוד »

רב אשי

הקבר המיוחס לרב אשי בגליל העליון מתפללים בקבר רב אשי לאחר חלוקתו רב אשי (352–427, ד'קפ"ז) היה מגדולי האמוראים ומראשי הדור השישי של אמוראי בבל, פעל עד תחילת המאה ה-5.

חָדָשׁ!!: התרת נדרים ורב אשי · ראה עוד »

רב נחמן

רב נחמן בר יעקב (230 לערך - 320) היה מגדולי אמוראי בבל בדור השני והשלישי, ראש ישיבת נהרדעא ומעמודי התווך של התלמוד הבבלי.

חָדָשׁ!!: התרת נדרים ורב נחמן · ראה עוד »

רב פפא

מערת רב פפא בהר שנאן - פנים המערה (תשע"ב 2011) רב פָּפָּא (ד'נ"ו (296) - 370 או ד'קל"ו 376) נמנה עם הדור החמישי של אמוראי בבל במאה ה-4.

חָדָשׁ!!: התרת נדרים ורב פפא · ראה עוד »

רב יהודה

רב יהודה בר יחזקאל (194 או 220–299) היה מגדולי האמוראים בבבל במאה השלישית.

חָדָשׁ!!: התרת נדרים ורב יהודה · ראה עוד »

רבי אליעזר בן הורקנוס

רבי אליעזר בן הוּרקנוּס (במקורות חז"ל - רבי אליעזר או רבי אליעזר הגדול) היה מגדולי התנאים בדור השני, בתקופת חורבן בית שני ולאחריו, ומבכירי תלמידיו של רבן יוחנן בן זכאי, אשר כינה אותו "בור סוּד שאינו מאבד טיפה" בשל יכולות הלימוד שלו.

חָדָשׁ!!: התרת נדרים ורבי אליעזר בן הורקנוס · ראה עוד »

רבי יצחק

רבי יצחק הוא אמורא ארצישראלי שירד מספר פעמים לבבל ומוזכר פעמים רבות בתלמוד בבלי.

חָדָשׁ!!: התרת נדרים ורבי יצחק · ראה עוד »

רבי יהושע בן חנניה

רבי יהושע בן חנניה הלוי (נקרא לפעמים רבי יהושע) היה תנא בדור השני, ראש ישיבה בפקיעין ומתלמידי רבן יוחנן בן זכאי.

חָדָשׁ!!: התרת נדרים ורבי יהושע בן חנניה · ראה עוד »

רבי יהודה

רבי יהודה בר אלעאי (מוזכר בדרך כלל כרבי יהודה) היה תנא בדור הרביעי של תקופת התנאים, (המחצית השנייה של המאה השנייה לספירה).

חָדָשׁ!!: התרת נדרים ורבי יהודה · ראה עוד »

שמואל

שְׁמוּאֵל הַנָּבִיא הוא דמות מקראית, בנם של חנה ואלקנה מן הרמתיים צופים.

חָדָשׁ!!: התרת נדרים ושמואל · ראה עוד »

שנת שמיטה

סמליל שנת השמיטה (לשנת תשע"ה) של המשרד לשירותי דת שלט בגינה פרטית בירושלים המצהיר שהפירות בה הם הפקר בשל שנת השמיטה, כך שכל אדם רשאי לקחתם ביהדות, שנת שמיטה הוא שמה של השנה השביעית במחזור של שבע שנים.

חָדָשׁ!!: התרת נדרים ושנת שמיטה · ראה עוד »

שניאור זלמן פרדקין

הרב שניאור זלמן פרדקין מלובלין (אדר ה'תק"צ, 1830 – ה' בניסן ה'תרס"ב, 11 באפריל 1902) מכונה גם הגאון מלובלין והתורת חסד על שם ספרו.

חָדָשׁ!!: התרת נדרים ושניאור זלמן פרדקין · ראה עוד »

שלמה יוסף זוין

הרב שלמה יוסף זוין (חנוכה ה'תרמ"ז, דצמבר 1886 - כ"א באדר א' ה'תשל"ח, 28 בפברואר 1978) כתב מספר ספרים תורניים והיה העורך הראשון של האנציקלופדיה התלמודית.

חָדָשׁ!!: התרת נדרים ושלמה יוסף זוין · ראה עוד »

שלום שרעבי

הרב שלום מזרחי שרעבי (מכונה גם הרש"ש הקדוש, סביבות ה'ת"פ, 1720 – י' בשבט ה'תקל"ז, ינואר 1777) היה מקובל בולט שעלה לארץ ישראל מתימן, ושימש ראש ישיבת המקובלים בית אל.

חָדָשׁ!!: התרת נדרים ושלום שרעבי · ראה עוד »

שליח (הלכה)

שליח (או שליחות) בהלכה היא האפשרות של מינוי נציג - שליח, שיפעל במקום אדם אחר - השולח, ויוכל להחיל עליו תוצאות משפטיות או הלכתיות ('שלוחו של אדם כמותו').

חָדָשׁ!!: התרת נדרים ושליח (הלכה) · ראה עוד »

שבת

נרות שבת, חלות מכוסות וגביע קידוש. שתי חלות מכוסות שבר מחורבת עוצה של כן לנר שבת שעליו חרותה המילה "שבת" נמצא בשכבה 8, מתוארך לשנים 340–410 לספירה ביהדות, הַשַּׁבָּת היא יום של קדוּשה, שביתה ממלאכה ומנוחה, והמועד הראשון במועדים הקבועים מהתורה.

חָדָשׁ!!: התרת נדרים ושבת · ראה עוד »

שבתי כהן

#הפניה שבתי הכהן.

חָדָשׁ!!: התרת נדרים ושבתי כהן · ראה עוד »

שבועה (יהדות)

שבועה היא התחייבות טקסית של אדם או אישור ואימות של דבריו.

חָדָשׁ!!: התרת נדרים ושבועה (יהדות) · ראה עוד »

שולחן ערוך הרב

סט "שולחן ערוך הרב" המהדורה החדשה עמוד השער של הוצאת תרנ"ה בווארשא שולחן ערוך הרב (נקרא גם שולחן ערוך אדמו"ר הזקן או שו"ע הגר"ז) הוא ספר הלכה שנכתב בידי רבי שניאור זלמן מלאדי, מייסד חסידות חב"ד, שנודע בכינויים "האדמו"ר הזקן", "בעל התניא" ו"הרב".

חָדָשׁ!!: התרת נדרים ושולחן ערוך הרב · ראה עוד »

תנ"ך

הַתַּנַ"ךְ (ראשי תיבות של '''ת'''ורה, '''נ'''ביאים ו'''כ'''תובים), או המקרא, הוא קובץ הספרים שהם כתבי הקודש היסודיים של היהדות.

חָדָשׁ!!: התרת נדרים ותנ"ך · ראה עוד »

תנא קמא

תַּנָּא קַמָּא בארמית, ובתרגום לעברית - התנא הראשון, הוא התנא שדבריו מוזכרים ראשונה במשנה שבה עוסקים.

חָדָשׁ!!: התרת נדרים ותנא קמא · ראה עוד »

תנאים

התַּנָּאִים (ביחיד תַּנָּא, מלשון שינון בארמית) הם חכמי ישראל שדבריהם השתמרו במשנה ובספרות הַתַּנָּאִית - במדרש בספרות האגדתא ובברייתות, והיא מייצגת את "תרבות המחלוקת" שבמשנה, על פיה מביאים גם את הדעה שאינה מקובלת.

חָדָשׁ!!: התרת נדרים ותנאים · ראה עוד »

תפילת שחרית

תפילת שחרית בבית הכנסת באשתמוע תפילת שחרית היא התפילה הנאמרת בבוקר, והראשונה בתפילות היום.

חָדָשׁ!!: התרת נדרים ותפילת שחרית · ראה עוד »

תפילין

תיק לתפילין תפילין הן תשמיש קדושה יהודי העשוי מקלף עליו רשומות ארבע פרשיות מהתורה ומחופה בית מעור, ומשמש לקיומה של מצוות הנחת תפילין.

חָדָשׁ!!: התרת נדרים ותפילין · ראה עוד »

תלמיד חכם

הרב יעקב ישראל קנייבסקי בעל קהילות יעקב הסטייפלר מבני ברק גיס הרב אברהם ישעיהו קרליץ החזון אי"ש שהגדירוהו '''התלמיד חכם של הדור האחרון''' ביהדות, תלמיד חכם (במקור: תלמיד חכמים) הוא יהודי שלמד מחכמים רבניים, ולו ידע ובקיאות בספרות התורנית.

חָדָשׁ!!: התרת נדרים ותלמיד חכם · ראה עוד »

תורת הנסתר

תורת הנסתר (לעיתים חכמת הנסתר (ח"ן; מוכר בביטוי "יודעי ח"ן"; בלועזית: אוֹקוּלְטִיזְם) הוא שם שבו משתמשים מיסטיקנים לתיאור פרסומים ופרקטיקות המכוונים לגלות אמת חבויה, הנמצאת מעבר להיבטים הגלויים. בפרט, הכוונה למציאות "על טבעית" שאינה נתפסת בחושים הרגילים, אינה נאמדת באמצעות כלים רציונליים או שיטות מדעיות. תחומים של תורת הנסתר כוללים למשל כישוף, חוש שישי, אסטרולוגיה, ספיריטואליזם, מיסטיציזם, נומרולוגיה, חזיונות חלום ועוד. בראשי תיבות נקראת ח"ן (חכמת הנסתר), בעיקר בצירוף הכבול "יודעי ח"ן". בהשאלה משמש הביטוי "יודעי ח"ן" לתיאור קבוצת אנשים המבינים קודים המובנים רק להם. עיסוק או עניין בתורת הנסתר לא מחייב אמונה בכוחות "על טבעיים". ספרים רבים מסוגת הפנטזיה, למשל, עוסקים בכישוף או בנסתר; אך מרבית הסופרים לא מאמינים שאלו דברים הקיימים בעולם המציאותי.

חָדָשׁ!!: התרת נדרים ותורת הנסתר · ראה עוד »

תורה שבעל-פה

ששה סדרי המשנה על רקע מעמד הר סיני, על פי מסורת חז"ל. תּוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה (בראשי תיבות: תושב"ע) הוא מונח חז"לי למכלול הפירושים וההלכות שאינם כתובים בתורה שבכתב, ואשר עברו במסורת או התחדשו על ידי חכמים.

חָדָשׁ!!: התרת נדרים ותורה שבעל-פה · ראה עוד »

טלית

גבר מתפלל עטוף בטלית. יהודי בטלית בשלהי המאה ה-19. יהודי בחוף הים לבוש טלית קטן. טלית היא סוג של בגד, אשר כיום משמש כבגד כבוד שנלבש בזמן התפילה.

חָדָשׁ!!: התרת נדרים וטלית · ראה עוד »

חנניה בן אחי רבי יהושע

חנניה (או חנניא) בן אחי רבי יהושע היה תנא בדור השלישי, בתחילת המאה השנייה לספירה, שנולד בארץ ישראל ולאחר זמן עבר לבבל.

חָדָשׁ!!: התרת נדרים וחנניה בן אחי רבי יהושע · ראה עוד »

חסידות מונקאטש

כולל חסידי מונקאטש בשנת ה'תרצ"ג השלט על הבניין הראשון בבתי מונקאטש בנין התלמוד תורה מונקאטש בבני ברק חסידות מונקאטש היא חצר חסידית שנוסדה בעיר מונקאץ' (בעבר בהונגריה, נכון ל-2023 באוקראינה) בסוף המאה ה-19, על ידי הרב שלמה שפירא, נכדו של הרב צבי אלימלך שפירא מדינוב (ה"בני יששכר").

חָדָשׁ!!: התרת נדרים וחסידות מונקאטש · ראה עוד »

חסידות סקווירה

בית המדרש של חסידות סקווירה בשכונת מקור ברוך בירושלים. חסידות סקווירה (בכתיב יידי המקובל בחצר: סקווירא; נהגה: סְקְוֱר) היא חצר חסידית שמקורה בעיר האוקראינית סקווירה (Сквира) והיא משתייכת לשושלת טשרנוביל שהעמידה עשרות אדמו"רים.

חָדָשׁ!!: התרת נדרים וחסידות סקווירה · ראה עוד »

חסידות סטרטין

חסידות סטרטין (ביידיש: סטרעטין) היא חצר חסידית, שמקורה בעיר סטרטין (Stratyn ובאוקראינית Стратин) סמוך לרוהטין, ובאזור לבוב שבגליציה כיום אוקראינה, ומייסדה היה רבי יהודה צבי ברנדויין.

חָדָשׁ!!: התרת נדרים וחסידות סטרטין · ראה עוד »

חסידות צ'רנוביל

חסידות צ'רנוביל (ביידיש: טשערנאָביל) היא חצר חסידית הנקראת על שם העיר צ'רנוביל שבצפון אוקראינה.

חָדָשׁ!!: התרת נדרים וחסידות צ'רנוביל · ראה עוד »

חסידות קרלין

חסידות קרלין היא חצר חסידית שנוסדה בעיירה קרלין (היום פרוור של העיר פינסק בבלארוס) על ידי רבי אהרן ("הגדול") מקרלין, תלמידו של המגיד ממזריטש.

חָדָשׁ!!: התרת נדרים וחסידות קרלין · ראה עוד »

חסידות קומרנה

240x240 פיקסלים חסידות קוֹמרנה (ביידיש: קאמאַרנא) היא חסידות שנוסדה בראשית המאה ה-19.

חָדָשׁ!!: התרת נדרים וחסידות קומרנה · ראה עוד »

חסידות קוידנוב

חסידות קוידנוב היא חצר חסידית שצמחה במרחב הליטאי וראשיתה בתחילת המאה ה-19.

חָדָשׁ!!: התרת נדרים וחסידות קוידנוב · ראה עוד »

חסידות חב"ד

תמונה משותפת של שלוחי הרבי מליובאוויטש בחזית מרכז חב"ד העולמי – 770 בזמן כינוס השלוחים העולמי בשנת תשע"ו-2015 חסידות חב"ד (ראשי תיבות של "חכמה, בינה, דעת") היא תנועה, חצר ושושלת חסידית, שנוסדה בשלהי המאה ה־18 על ידי אדמו"רה הראשון רבי שניאור זלמן מלאדי ברוסיה הלבנה.

חָדָשׁ!!: התרת נדרים וחסידות חב"ד · ראה עוד »

חסידות באבוב

חסידות באבוב (הגייה: בּוֹבּעֶב) היא חצר חסידית משושלת צאנז שמקורה בבובובה שבגליציה ומרכזה כיום בשכונת בורו פארק שבברוקלין, ניו יורק.

חָדָשׁ!!: התרת נדרים וחסידות באבוב · ראה עוד »

חסידות בעלז

חסידות בעלז (בכתיב מסורתי, המשמש גם בחסידות: בעלזא; הכתיב העברי התקני: בֶּלז) היא חצר חסידית שנוסדה בתחילת המאה ה-19 בעיירה בֶּלז, ובראשה עומד כיום הרב ישכר דב רוקח (השני).

חָדָשׁ!!: התרת נדרים וחסידות בעלז · ראה עוד »

חסידות גור

קיר הנצחה בישיבת שפת אמת בירושלים, העתק של קיר החזית בבית המדרש שבגורה קלוואריה קבריהם של "חידושי הרי"ם" ונכדו, ה"שפת אמת" בבית עלמין בגורה קלוואריה האדמו"ר אברהם מרדכי אלתר בחופשה. משמאל לו בנו רבי ישראל אלתר מגור. הרב ישראל אלתר ה"בית ישראל" מגור (במרכז) רבי פנחס מנחם אלתר, "הפני מנחם" מגור, מימין הרב זלמן ברוך מלמד; משמאל יעקב כץ (כצל'ה), בעת ברכת האילנות בבית אל, בשנת 1990 חסידות גור נחשבת לחצר החסידית הגדולה בישראל.

חָדָשׁ!!: התרת נדרים וחסידות גור · ראה עוד »

חרטה

קנדה חשה חרטה (1874) חרטה היא רגש שחש מי שאינו מרוצה ממעשיו ומהתנהגותו בעבר.

חָדָשׁ!!: התרת נדרים וחרטה · ראה עוד »

חלות

חָלוּת (לעיתים מבוטא, בטעות, כחַלוֹת, בעגה חרדית אשכנזית: חַלוֹיס או חַלֵייס) הוא ביטוי תלמודי המקובל בעולם הישיבות, המתאר את היווצרותו ותחילת תחולתו של דין או סטטוס, משפטי או הלכתי.

חָדָשׁ!!: התרת נדרים וחלות · ראה עוד »

חז"ל

חָזָ"ל (ראשי תיבות: חכמינו זכרם לברכה. כינוי נפוץ פחות: רז"ל - רבותינו זכרונם לברכה) היו המנהיגים הרוחניים וההלכתיים של עם ישראל לאחר חתימת המקרא, מימי אנשי כנסת הגדולה, ובעיקר מתקופת בית שני (החל מתחילת תקופת הזוגות במאה ה-3 לפנה"ס), עד לחתימת התלמוד הבבלי בתחילת המאה ה-6.

חָדָשׁ!!: התרת נדרים וחז"ל · ראה עוד »

חכם

ביהדות, חכם הוא תואר כבוד לאדם שהוא מלומד ובקיא בתורה.

חָדָשׁ!!: התרת נדרים וחכם · ראה עוד »

חיים אלעזר שפירא

הרב חיים אלעזר שפירא (בהונגרית: Spira Lázár, בצ'כית/סלובקית: Lazar Spira; מכונה ה"מנחת אלעזר", על שם ספרו; ה' בטבת ה'תרל"ב, 17 בדצמבר 1871 – ב' בסיוון ה'תרצ"ז, 12 במאי 1937) היה אב"ד מוקצ'בו (מונקאץ') והאדמו"ר השלישי של חסידות מונקאטש.

חָדָשׁ!!: התרת נדרים וחיים אלעזר שפירא · ראה עוד »

חיים יוסף דוד אזולאי

ציון החיד"א בהר המנוחות ירושלים הרב חיים יוסף דוד אֲזוּלַאי (בראשי תיבות: חִידָ"א; ה'תפ"ד – י"א באדר ה'תקס"ו; 1724 – 1 במרץ 1806) היה פוסק הלכה, שד"ר ומקובל.

חָדָשׁ!!: התרת נדרים וחיים יוסף דוד אזולאי · ראה עוד »

בר מצווה

חתן בר מצווה בבית הכנסת כותל המערבי בר מצווה (ארמית: בן מצווה) הוא נער יהודי שהגיע לגיל 13 ונעשה מחויב הלכתית בעשיית מצוות בעצמו, ולא בשם הוריו שהיו אחראיים לכך לפני כן.

חָדָשׁ!!: התרת נדרים ובר מצווה · ראה עוד »

בית דין

בית דין הוא מוסד המוסמך לפסוק בסכסוכים, לרוב בתחום מסוים ומוגדר, ובאופן כללי כגוף המכריע בנושאים משפטיים.

חָדָשׁ!!: התרת נדרים ובית דין · ראה עוד »

בית הלל ובית שמאי

קבר כלתו המעוברת של שמאי הזקן בנחל מירון מערת הלל הזקן ותלמידיו בהר מירון "בית הלל" הוא כינוי לקבוצת תלמידיו של הלל הזקן ו"בית שמאי" הוא כינוי לקבוצת תלמידיו של שמאי הזקן.

חָדָשׁ!!: התרת נדרים ובית הלל ובית שמאי · ראה עוד »

בית יוסף

בית יוסף הוא ספרו של רבי יוסף קארו, העוסק בבירור הלכות שמקורן בתלמוד ובראשונים, ופסק ההלכה.

חָדָשׁ!!: התרת נדרים ובית יוסף · ראה עוד »

דרבנן

דְרַבָּנָן (או: מִדְּרַבָּנָן; בעברית: "של רבותינו") הוא הגדרה של מקור להוראות הלכתיות ביהדות.

חָדָשׁ!!: התרת נדרים ודרבנן · ראה עוד »

הפרת נדרים

הפרת נדרים הוא הליך בהלכה, פעולה שאב או בעל יכולים לבצע, בתנאים מסוימים, כדי לבטל את נדרה של הבת או האשה.

חָדָשׁ!!: התרת נדרים והפרת נדרים · ראה עוד »

הקדש (הלכה)

הקדש בהלכה, הוא שמה של הרשות הציבורית המחזיקה בנכסים השייכים לבית המקדש.

חָדָשׁ!!: התרת נדרים והקדש (הלכה) · ראה עוד »

הלכה

תלמוד הבבלי, מהדורת וילנא הֲלָכָה היא כינוי ביהדות לכלל החוקים שעל פיהם מצווה היהודי לנהוג, שנקבעו על ידי התורה או על ידי הרבנים.

חָדָשׁ!!: התרת נדרים והלכה · ראה עוד »

הדיוט

הֶדְיוֹט (מיוונית עתיקה: ιδιωτης) הוא אדם שאינו בקיא בנבכי נושא מסוים.

חָדָשׁ!!: התרת נדרים והדיוט · ראה עוד »

כ"ט באב

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: התרת נדרים וכ"ט באב · ראה עוד »

כל נדרי

תפילת כל נדרי, שנות ה-50 של המאה ה-20, טורונטו 118927775 כָּל נִדְרֵי (פירוש האתחלתה בארמית: "כל הנדרים") היא הכְרזה הנאמרת לפני תפילת ערבית של ליל יום הכיפורים ובה הודעה פומבית על ביטול נדרים ושבועות של ציבור המתפללים.

חָדָשׁ!!: התרת נדרים וכל נדרי · ראה עוד »

כהן

ברכת כהנים ברחבת הכותל המערבי, סוכות ה'תשע"ה כֹּהֵן הוא המעמד הגבוה ביותר בין שלושת המעמדות בעם ישראל לפי התורה.

חָדָשׁ!!: התרת נדרים וכהן · ראה עוד »

יעקב עמדין

פרידריך השביעי, דוכס שלזוויג-הולשטיין, 20 באוגוסט 1743 רבי יעקב ישראל בן צבי אשכנזי עֶמְדין (קרי: עֶמְדְן; בתעתיק לועזי: Emden; ט"ו בסיוון ה'תנ"ח (4 ביוני 1698), אלטונה – ל' בניסן ה'תקל"ו (19 באפריל 1776), שם) היה רב ותלמיד חכם, מגדולי הרבנים במאה ה-18.

חָדָשׁ!!: התרת נדרים ויעקב עמדין · ראה עוד »

יצר הרע

ביהדות, יצר הרע הוא כינוי לנטיותיו השליליות של האדם.

חָדָשׁ!!: התרת נדרים ויצר הרע · ראה עוד »

יצחק אייזיק מזידיטשוב

#הפניה יצחק אייזיק אייכנשטיין.

חָדָשׁ!!: התרת נדרים ויצחק אייזיק מזידיטשוב · ראה עוד »

יצחק אייזיק ליבס

הרב יצחק אייזיק ליבס (בכתיב יידי: ליעבעס; כ"ח באדר ה'תרס"ו, 25 במרץ 1906 - כ"ב באדר א' ה'תש"ס, 28 בפברואר 2000) היה רב ופוסק הלכה אמריקאי, ראב"ד איגוד הרבנים באמריקה ומחבר ספר השו"ת בית אב"י.

חָדָשׁ!!: התרת נדרים ויצחק אייזיק ליבס · ראה עוד »

יראת שמים

#הפניה יראת השם.

חָדָשׁ!!: התרת נדרים ויראת שמים · ראה עוד »

ירושלים

יְרוּשָׁלַיִם (נהגה אל־קֻדְס; או לחלופין أُورُشَلِيم, אוּרֻשַׁלִים) היא עיר הבירה של מדינת ישראל, והעיר עם האוכלוסייה הגדולה ביותר במדינה.

חָדָשׁ!!: התרת נדרים וירושלים · ראה עוד »

ישעיה הלוי הורוביץ

קברו של השל"ה בטבריה, במתחם קבר הרמב"ם רבי ישעיה הלוי הורוביץ (נכתב גם "ישעיהו" ו"הורוויץ"), מכונה השל"ה או השל"ה הקדוש (על שם חיבורו "'''ש'''ני '''ל'''וחות '''ה'''ברית"; ה'שי"ח, 1558 – תאריך הפטירה שגוי אך נתקבע י"א בניסן ה'ש"צ, 24 במרץ 1630 וכנראה טבת שפ"ו) היה מגדולי רבני אשכנז במאה ה-17.

חָדָשׁ!!: התרת נדרים וישעיה הלוי הורוביץ · ראה עוד »

יהושע מונדשיין

יהושע מונדשיין (ט' בשבט ה'תש"ז, 30 בינואר 1947 – ב' בטבת ה'תשע"ה, 24 בדצמבר 2014) היה היסטוריון, ביבליוגרף, וחוקר חסידות בכלל וחסידות חב"ד בפרט.

חָדָשׁ!!: התרת נדרים ויהושע מונדשיין · ראה עוד »

1774

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: התרת נדרים ו1774 · ראה עוד »

אזכור

[1] https://he.wikipedia.org/wiki/התרת_נדרים

יוֹצֵאנִכנָס
היי! אנחנו בפייסבוק עכשיו! »