גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
57 יחסים: מרוקו, משנה, משה מינץ, מלחמת העולם השנייה, מחזאי, מגי אזרזר, אלול, אב"ד, אדמו"ר, אובודה, סיגט, צפרו, קרני שומרון, רב, שמשון חיים נחמני, שר הפנים, שחקן, שומרון, ז' באלול, חנוך לוין, חסידות סיגט, בנימין זאב הרצל, בלארוס, דוד בן-גוריון, ה' באלול, ה'של"ט, ה'ת"ש, ה'תק"י, ה'תקס"ח, ה'תקצ"א, ה'תקל"ט, ה'תרמ"ג, ה'תרנ"ז, ה'תרס"ג, ה'תרצ"ה, ה'תש"ל, ה'תש"ד, ה'תשמ"ו, ה'תשנ"א, ה'תשנ"ט, ה'תשל"ב, ה'תשכ"ט, ה'תי"ד, הסוכנות היהודית, הפצצת חיל האוויר האיטלקי על תל אביב, הומל, הונגריה, יצחק מאיר האיתן, יצחק גרינבוים, יקותיאל יהודה טייטלבוים (ייטב לב), ..., ישראל, ישראלית, ישועה שמעון חיים עובדיה, ישיבת חברון, יחזקאל סרנא, יהדות פולין, יום-טוב ליפמן הלר. להרחיב מדד (7 יותר) »
מרוקו
נווה מדבר על גבול הסהרה איית בן חדו אמן ריקועי מתכת במרוקו ממלכת מרוקו (בערבית מרוקאית: المغرب אל־מַעְ׳רִבּ, או المملكة المغربية אַלְ־מַמְלַכַּה אלְ־מַעְ׳רִבִּיַּה, תרגום מילולי: ממלכת המערב או הממלכה המערבית) היא מונרכיה בקצה הצפון-מערבי של יבשת אפריקה.
חָדָשׁ!!: ו' באלול ומרוקו · ראה עוד »
משנה
כותרת מעוטרת למשניות בש"ס מהדורת פרנקפורט ה'ת"פ הַמִּשְׁנָה היא קובץ ספרותי מקיף שנכתב במשך דורות ובמרכזו הפרשנות בעל פה לסוגיות העולות מהתנ"ך.
חָדָשׁ!!: ו' באלול ומשנה · ראה עוד »
משה מינץ
בית הכנסת של אובודה הרב משה מינץ (בגרמנית: Moses Münz; תק"י, 1750 – ו' באלול תקצ"א, 15 באוגוסט 1831) היה רבה של אובודה, מחשובי רבני הונגריה בדורו.
חָדָשׁ!!: ו' באלול ומשה מינץ · ראה עוד »
מלחמת העולם השנייה
החזית המזרחית בימי מלחמת העולם השנייה מלחמת העולם השנייה הייתה עימות צבאי כלל עולמי ובין יבשתי, שנמשך בין השנים 1939–1945 והמלחמה הגדולה ביותר בהיסטוריה האנושית.
חָדָשׁ!!: ו' באלול ומלחמת העולם השנייה · ראה עוד »
מחזאי
מחזאי, הנקרא גם דרמטורג, הוא אדם העוסק בכתיבת מחזה.
חָדָשׁ!!: ו' באלול ומחזאי · ראה עוד »
מגי אזרזר
מרגלית "מגי" אזרזר-סבג (נולדה ב-10 בספטמבר 1986) היא שחקנית וזמרת ישראלית, זוכת פרס התיאטרון הישראלי ובשני פרסי האקדמיה לטלוויזיה.
חָדָשׁ!!: ו' באלול ומגי אזרזר · ראה עוד »
אלול
אֱלוּל (מאכדית: ulūlu), הוא חודש בלוח הבבלי ובלוח העברי, השישי במספר לפי המסורת המקראית והשנים-עשר לפי המסורת החז"לית.
חָדָשׁ!!: ו' באלול ואלול · ראה עוד »
אב"ד
#הפניה אב בית דין.
חָדָשׁ!!: ו' באלול ואב"ד · ראה עוד »
אדמו"ר
טקסט.
חָדָשׁ!!: ו' באלול ואדמו"ר · ראה עוד »
אובודה
סמל אובודה בית עיריית אובודה שרידי אמפיתיאטרון רומי מאקווינקום הקדומה בלב שכונה מודרנית בית הכנסת של אובודה אוֹבּוּדָה (בהונגרית: Óbuda, מילולית: בוּדָה העתיקה, בגרמנית: Alt-Ofen, בסרבו-קרואטית: Stari Budim, ביידיש: אלט אופען, בעברית רבנית: אויבן יָשָן או בודא ישן) היא אחת משלוש הערים היוצרות את בודפשט, בירת הונגריה (יחד עם בודה ופשט) והעתיקה שבהן.
חָדָשׁ!!: ו' באלול ואובודה · ראה עוד »
סיגט
סִיגֶט (ברומנית: Sighetu Marmaţiei או בקיצור Sighet; בהונגרית: Máramarossziget או Sziget; מילולית: "האי של מרמרוש" או בקיצור "אי") היא עיר בצפון רומניה, בסמוך לגבול עם אוקראינה.
חָדָשׁ!!: ו' באלול וסיגט · ראה עוד »
צפרו
צפרו (בערבית: صفرو, בברברית: ⵚⴻⴼⵕⵓ) היא עיר במרכז מרוקו עשרים ושמונה קילומטרים דרומית-מזרחית לעיר הגדולה פאס, השוכנת למרגלות הרי האטלס התיכונים בקצה עמק הסייס על שתי גדותיו של נחל אגאי.
חָדָשׁ!!: ו' באלול וצפרו · ראה עוד »
קרני שומרון
סמל המועצה עד שנת 2022 קַרְנֵי שׁוֹמְרוֹן היא התנחלות ומועצה מקומית במערב השומרון, כ-20 קילומטרים מזרחית לכפר סבא בכביש 55, מערבית לקדומים.
חָדָשׁ!!: ו' באלול וקרני שומרון · ראה עוד »
רב
רב הוא שם תואר שבעיקרו תיאר דמות כתלמיד חכם או פוסק הלכה אולם בהמשך התואר מופנה גם לצדיק או לסמכות הרוחנית בבית כנסת או במוסדות דתיים.
חָדָשׁ!!: ו' באלול ורב · ראה עוד »
שמשון חיים נחמני
רבי שמשון חיים נחמני (ה'תס"ו, 1706 - ו' באלול ה'תקל"ט, 18 באוגוסט 1779) היה רב, מקובל, סופר תורני, ומשורר יהודי איטלקי.
חָדָשׁ!!: ו' באלול ושמשון חיים נחמני · ראה עוד »
שר הפנים
#הפניה משרד הפנים#רשימת שרי הפנים.
חָדָשׁ!!: ו' באלול ושר הפנים · ראה עוד »
שחקן
אלברט כהן, שחקן ישראלי, משתמש באיפור על מנת לשנות את מראהו ולהציג דמויות שונות שנראות אחרת. שני שחקנים מופיעים בהצגה בתיאטרון. שחקני תיאטרון בהודו, מתאפרים לקראת הצגה. שחקן הוא אדם שמשחק או מציג תפקיד בהפקה אמנותית.
חָדָשׁ!!: ו' באלול ושחקן · ראה עוד »
שומרון
#הפניה השומרון.
חָדָשׁ!!: ו' באלול ושומרון · ראה עוד »
ז' באלול
על פי הלוח העברי הקבוע, פרשת בר המצווה של ילד שנולד בז' אלול היא לרוב פרשת כי תצא.
חָדָשׁ!!: ו' באלול וז' באלול · ראה עוד »
חנוך לוין
חנוך לוין (18 בדצמבר 1943 – 18 באוגוסט 1999) היה מחזאי, במאי תיאטרון, משורר, פזמונאי, סופר, סאטיריקן ותסריטאי ישראלי.
חָדָשׁ!!: ו' באלול וחנוך לוין · ראה עוד »
חסידות סיגט
חסידות סיגט (בכתיב היידי נכתב "סיגעט" או "סיגוט") היא חצר חסידית שנוסדה במחצית השנייה של המאה ה-19 בגליציה ובהונגריה, והייתה בעלת השפעה רבה במזרח הונגריה עד שנות השואה.
חָדָשׁ!!: ו' באלול וחסידות סיגט · ראה עוד »
בנימין זאב הרצל
בנימין זאב תאודור הרצל (בגרמנית: Theodor Herzl; בהונגרית: Herzl Tivadar; י' באייר ה'תר"ך, 2 במאי 1860 – כ' בתמוז ה'תרס"ד, 3 ביולי 1904) היה עיתונאי, משפטן, סופר, מחזאי ומדינאי יהודי; מפתח רעיון הציונות המדינית ומייסד הציונות כתנועה לאומית-מדינית ממוסדת בתנועה הציונית, ואחר כך בציבוריות היהודית ביישוב בארץ ישראל וברחבי העולם, וכן בספרות, ביצירה ובמחקר.
חָדָשׁ!!: ו' באלול ובנימין זאב הרצל · ראה עוד »
בלארוס
רפובליקת בֵּלָארוּס, ובקיצור בלארוס (בבלארוסית: Рэспубліка Белару́сь וברוסית: Респу́блика Белару́сь) היא מדינה ללא מוצא לים במזרח אירופה, הגובלת ברוסיה ממזרח, באוקראינה מדרום, בפולין ממערב ובליטא ולטביה מצפון.
חָדָשׁ!!: ו' באלול ובלארוס · ראה עוד »
דוד בן-גוריון
דָּוִד בֶּן־גּוּרְיוֹן (גְּרין;; 16 באוקטובר 1886, י"ז בתשרי תרמ"ז – 1 בדצמבר 1973, ו' בכסלו תשל"ד) היה מדינאי ישראלי וראש הממשלה הראשון של מדינת ישראל.
חָדָשׁ!!: ו' באלול ודוד בן-גוריון · ראה עוד »
ה' באלול
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: ו' באלול וה' באלול · ראה עוד »
ה'של"ט
נולד ר' עזריה פיגו לאביו הג"ר אפרים פיגו, מחכמי ויניציה.
חָדָשׁ!!: ו' באלול וה'של"ט · ראה עוד »
ה'ת"ש
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: ו' באלול וה'ת"ש · ראה עוד »
ה'תק"י
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: ו' באלול וה'תק"י · ראה עוד »
ה'תקס"ח
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: ו' באלול וה'תקס"ח · ראה עוד »
ה'תקצ"א
לוח שנה לשנת ה'תקצ"א, ברלין.
חָדָשׁ!!: ו' באלול וה'תקצ"א · ראה עוד »
ה'תקל"ט
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: ו' באלול וה'תקל"ט · ראה עוד »
ה'תרמ"ג
רחוב תרמ"ג בנס ציונה קרוי על שם שנת ייסודה של העיר.
חָדָשׁ!!: ו' באלול וה'תרמ"ג · ראה עוד »
ה'תרנ"ז
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: ו' באלול וה'תרנ"ז · ראה עוד »
ה'תרס"ג
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: ו' באלול וה'תרס"ג · ראה עוד »
ה'תרצ"ה
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: ו' באלול וה'תרצ"ה · ראה עוד »
ה'תש"ל
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: ו' באלול וה'תש"ל · ראה עוד »
ה'תש"ד
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: ו' באלול וה'תש"ד · ראה עוד »
ה'תשמ"ו
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: ו' באלול וה'תשמ"ו · ראה עוד »
ה'תשנ"א
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: ו' באלול וה'תשנ"א · ראה עוד »
ה'תשנ"ט
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: ו' באלול וה'תשנ"ט · ראה עוד »
ה'תשל"ב
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: ו' באלול וה'תשל"ב · ראה עוד »
ה'תשכ"ט
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: ו' באלול וה'תשכ"ט · ראה עוד »
ה'תי"ד
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: ו' באלול וה'תי"ד · ראה עוד »
הסוכנות היהודית
שנות ה-30 תעודת עליה שהוצאה על ידי הסוכנות היהודית בוורשה, ספטמבר 1935 הסוכנות היהודית לארץ ישראל, הידועה בשמה המקוצר הסוכנות היהודית, היא ארגון יהודי כלל עולמי, שמרכזו בישראל.
חָדָשׁ!!: ו' באלול והסוכנות היהודית · ראה עוד »
הפצצת חיל האוויר האיטלקי על תל אביב
#הפניה הפצצת חיל האוויר האיטלקי על תל אביב במלחמת העולם השנייה.
חָדָשׁ!!: ו' באלול והפצצת חיל האוויר האיטלקי על תל אביב · ראה עוד »
הומל
הומל (בבלארוסית: Гомель; בהיגוי רוסי: גומל; במקורות עבריים גם הומיל) היא העיר השנייה בגודלה בבלארוס ובירת המחוז הקרוי על שמה בדרום-מזרח המדינה.
חָדָשׁ!!: ו' באלול והומל · ראה עוד »
הונגריה
קטע מתוך הציקלורמה "בואם של המדיארים", שצייר ארפאד פסטי לציון 1000 שנה לפלישה המדיארית הונגריה, 1867–1920 ממלכת הונגריה, בוורוד, בתוך האימפריה האוסטרו-הונגרית, 1914. הגבולות באדום הם גבולות 1920 בניין הפרלמנט ההונגרי, בודפשט שטר בן 500 פורינט הונגרי, הנושא את דיוקנו של פרנץ ראקוצי, נסיך טרנסילבניה הוּנְגַרְיָה (בהונגרית) היא מדינה ללא מוצא לים הנמצאת במרכז אירופה.
חָדָשׁ!!: ו' באלול והונגריה · ראה עוד »
יצחק מאיר האיתן
הרב יצחק מאיר האיתן (כ"ד בכסלו תש"א 24 בדצמבר 1940 - ו' באלול תשנ"א 16 באוגוסט 1991) היה רבו הראשון של השומרון.
חָדָשׁ!!: ו' באלול ויצחק מאיר האיתן · ראה עוד »
יצחק גרינבוים
קבר יצחק גרינבוים בקיבוץ גן שמואל יצחק גִרִינְבּוֹיְם (בפולנית: Izaak Grünbaum; 24 בנובמבר 1879, ורשה – 7 בספטמבר 1970, גן שמואל) היה מנהיג ציוני, מראשי התנועה הציונית של יהודי פולין בין שתי מלחמות העולם.
חָדָשׁ!!: ו' באלול ויצחק גרינבוים · ראה עוד »
יקותיאל יהודה טייטלבוים (ייטב לב)
רבי יקותיאל יהודה טייטלבוים (ה'תקס"ח, 1808 − ו' באלול ה'תרמ"ג, 8 בספטמבר 1883) היה רבה של קהילת יהודי אוהעל בשאטוראליאויהיי ולאחר מכן רבה של סיגט, והאדמו"ר הראשון מסיגט.
חָדָשׁ!!: ו' באלול ויקותיאל יהודה טייטלבוים (ייטב לב) · ראה עוד »
ישראל
יִשְׂרָאֵל היא מדינה במזרח התיכון, בדרום-מערב אסיה, השוכנת על החוף הדרום־מזרחי של הים התיכון.
חָדָשׁ!!: ו' באלול וישראל · ראה עוד »
ישראלית
#הפניה ישראלים.
חָדָשׁ!!: ו' באלול וישראלית · ראה עוד »
ישועה שמעון חיים עובדיה
הרב ישועה שמעון חיים עובדיה (מכונה ישמ"ח; כ"ז באייר ה'תרל"ב, 4 ביוני 1872 - ו' באלול ה'תשי"ב, 27 באוגוסט 1952) היה רבה של העיר צפרו שבמרוקו ומחבר השו"ת ישמח לבב (הרומז לשמו) וספרים נוספים.
חָדָשׁ!!: ו' באלול וישועה שמעון חיים עובדיה · ראה עוד »
ישיבת חברון
#הפניה ישיבת חברון כנסת ישראל.
חָדָשׁ!!: ו' באלול וישיבת חברון · ראה עוד »
יחזקאל סרנא
הרב יחזקאל סרנא (כונה: ר' חצקל; כ"ח בשבט תר"נ, 18 בפברואר 1890 - ו' באלול תשכ"ט, 20 באוגוסט 1969) היה ראש ישיבת חברון כנסת ישראל וחבר מועצת גדולי התורה.
חָדָשׁ!!: ו' באלול ויחזקאל סרנא · ראה עוד »
יהדות פולין
מפת האיחוד הפולני-ליטאי, 1569–1795, בצבעים ורוד (כתר פולין), סגול (דוכסות ליטא) ירוק (דוכסות ליבוניה). בכל מרחב זה ישבה בימי הביניים יהדות פולין. ש לאחר התפרקות האיחוד נותרו אזורים אלה בתחום המושב בהם הותר ליהודים להתיישב. יהדות פולין הייתה, משלהי ימי הביניים ועד השואה, הגדולה בקהילות עם ישראל בתפוצות.
חָדָשׁ!!: ו' באלול ויהדות פולין · ראה עוד »
יום-טוב ליפמן הלר
רבי גרשון שאול יום-טוב ליפמן הלוי הלר ולרשטיין (מכונה על שם ספרו "התוספות יום-טוב"; ה'של"ט, 1579 – ו' באלול ה'תי"ד, 1654) היה מגדולי חכמי אשכנז ופולין, פרשן ופוסק.
חָדָשׁ!!: ו' באלול ויום-טוב ליפמן הלר · ראה עוד »
אזכור
[1] https://he.wikipedia.org/wiki/ו'_באלול
