גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
78 יחסים: J, Ѯ, Ѳ, Њ, К (כתב קירילי), П (כתב קירילי), О (כתב קירילי), Џ, А (כתב קירילי), Н (כתב קירילי), Р (כתב קירילי), С (כתב קירילי), Т (כתב קירילי), У (כתב קירילי), Ф (כתב קירילי), Х (כתב קירילי), Ц, Ч, Ш, Щ, Ъ, Ы, Ь, Ю, Я, М (כתב קירילי), Ј (כתב קירילי), И, Ж, З, Б, В (כתב קירילי), Ђ, Г (כתב קירילי), Д, І (כתב קירילי), Е (כתב קירילי), Ѕ (כתב קירילי), Љ, Ћ, Л, מקדונית, משורר, מתרגם, מונטנגרו, אלפבית קירילי, אלפבית לטיני, אזרית, אבן פינה, אבחזית, ..., סרבו-קרואטית, סרבים, סרבית, סרביה, פרויקט גוטנברג, פונמה, פילולוגיה, קרואטיה, שחפת, ליגטורה, זאב מצוי, בלשנות, בוסניה והרצגובינה, גרמנים, דראהומניבקה, דיפלומט, האלפבית הקירילי הרומני, האימפריה העות'מאנית, הרצגובינה (אזור), הברית החדשה, הכנסייה הסרבית האורתודוקסית, וינה, יוהאן כריסטוף אדלונג, 1787, 1850, 1864, 7 בנובמבר, 7 בפברואר. להרחיב מדד (28 יותר) »
J
J (גֵּ'י או חוֹטָא) היא האות העשירית באלפבית הלטיני, והאחרונה שהוספה לאלפבית מבחינה היסטורית.
חָדָשׁ!!: ווק סטפנוביץ' קראג'יץ' וJ · ראה עוד »
Ѯ
קְסִי היא אות באלפבית הקירילי המוקדם, שנגזרת מהאות קסי באלפבית יווני (Ξ, ξ) וצורתה מעין דמוית-ראי של קסי קטנה.
חָדָשׁ!!: ווק סטפנוביץ' קראג'יץ' וѮ · ראה עוד »
Ѳ
פיטא (ברוסית מודרנית: фита́; בכתב שלפני הרפורמה: ѳита́) היא אות באלפבית הקירילי המוקדם שמקורה באות היוונית תטא וצורתה כשל תטא גדולה, אך עם טילדה במקום קו ישר קטן בתוכה.
חָדָשׁ!!: ווק סטפנוביץ' קראג'יץ' וѲ · ראה עוד »
Њ
נִייֵה (אות גדולה: Њ, אות קטנה: њ) היא אות בכתב הקירילי.
חָדָשׁ!!: ווק סטפנוביץ' קראג'יץ' וЊ · ראה עוד »
К (כתב קירילי)
קַא היא אות באלפבית הקירילי אשר מקורה הוא האות היוונית קפא וצורתה כשל קפא גדולה.
חָדָשׁ!!: ווק סטפנוביץ' קראג'יץ' וК (כתב קירילי) · ראה עוד »
П (כתב קירילי)
פֶּה היא אות באלפבית הקירילי שמקורה הוא האות היוונית פאי וצורתה כשל פאי גדולה, וכמו כן גם מזכירה בצורתה את האות העברית חי"ת, אך כשהיא נטויה, האות הקטנה מזכירה בצורתה N לטינית קטנה (n).
חָדָשׁ!!: ווק סטפנוביץ' קראג'יץ' וП (כתב קירילי) · ראה עוד »
О (כתב קירילי)
מקלדת עם אותיות קיריליות, בגלל הדמיון הרב שבין האות 'О' לספרה '0', הושמטה לעיתים הספרה 0 מן המקלדת והשתמשו באות О במקום. אוֹ היא אות באלפבית הקירילי שמקורה הוא האות היוונית אומיקרון וצורתה זהה לה, וכן גם לאות הלטינית O בשתי צורותיה.
חָדָשׁ!!: ווק סטפנוביץ' קראג'יץ' וО (כתב קירילי) · ראה עוד »
Џ
גֶּ'ה היא אות בואריאנט של האלפבית הקירילי שפיתח ווק סטפנוביץ' קראג'יץ' ומשמשת בסרבית ובמקדונית לייצוג הצליל /ʤ/ (כמו ג' במילה ג'ירפה).
חָדָשׁ!!: ווק סטפנוביץ' קראג'יץ' וЏ · ראה עוד »
А (כתב קירילי)
אַה היא האות הראשונה באלפבית הקירילי שמייצגת את התנועה /a/ - כמו הפתח במלה בַּיִת.
חָדָשׁ!!: ווק סטפנוביץ' קראג'יץ' וА (כתב קירילי) · ראה עוד »
Н (כתב קירילי)
אֵן היא אות באלפבית הקירילי שמקורה הוא האות היוונית נו וצורתה כשל אטא גדולה.
חָדָשׁ!!: ווק סטפנוביץ' קראג'יץ' וН (כתב קירילי) · ראה עוד »
Р (כתב קירילי)
אֶר היא אות באלפבית הקירילי שמקורה הוא האות היוונית רו וצורתה כשל רו גדולה וכשל האות הלטינית P בשתי צורותיה.
חָדָשׁ!!: ווק סטפנוביץ' קראג'יץ' וР (כתב קירילי) · ראה עוד »
С (כתב קירילי)
אֶס היא אות באלפבית הקירילי שמקורה הוא האות היוונית סיגמא וצורתה כשל האות הלטינית C. האות מייצגת עיצור מכתשי, חוכך שורק, אטום /s/, וערכה המספרי הוא 200.
חָדָשׁ!!: ווק סטפנוביץ' קראג'יץ' וС (כתב קירילי) · ראה עוד »
Т (כתב קירילי)
טֶה היא אות באלפבית הקירילי אשר מקורה הוא האות היוונית טאו וצורתה כשל טאו גדולה.
חָדָשׁ!!: ווק סטפנוביץ' קראג'יץ' וТ (כתב קירילי) · ראה עוד »
У (כתב קירילי)
אוּ היא אות באלפבית הקירילי שמקורה באות היוונית אופסילון וצורתה כשל Y לטינית קטנה (וצורת האות הקטנה זהה לזו של Y לטינית קטנה).
חָדָשׁ!!: ווק סטפנוביץ' קראג'יץ' וУ (כתב קירילי) · ראה עוד »
Ф (כתב קירילי)
אֶף היא אות באלפבית הקירילי אשר מקורה הוא האות היוונית פי וצורתה ככמעט זהה לה.
חָדָשׁ!!: ווק סטפנוביץ' קראג'יץ' וФ (כתב קירילי) · ראה עוד »
Х (כתב קירילי)
כַה היא אות באלפבית הקירילי המייצגת עיצור וילוני, חוכך, אטום /x/ - הגייתה המקורית של כ"ף רפה, וערכה בספרות קיריליות הוא 600.
חָדָשׁ!!: ווק סטפנוביץ' קראג'יץ' וХ (כתב קירילי) · ראה עוד »
Ц
כתב היד של האות צֵה היא אות באלפבית הקירילי המייצגת עיצור מכתשי, מחוכך שורק, אטום /t͡s/ אשר דומה לצליל "Ts" באנגלית או "צ" בעברית.
חָדָשׁ!!: ווק סטפנוביץ' קראג'יץ' וЦ · ראה עוד »
Ч
צֵ'ה היא אות באלפבית הקירילי המייצגת עיצור בתר-מכתשי, מחוכך שורק, אטום /ʧ/ אשר דומה לצליל "Ch" באנגלית או "צ" גרושה בעברית (כמו במילה "צ'אט") וצורתה כשל H קטנה בהיפוכה, שגם מזכירה במקצת את הספרה 4.
חָדָשׁ!!: ווק סטפנוביץ' קראג'יץ' וЧ · ראה עוד »
Ш
שַה היא אות באלפבית הקירילי המשמשת ברוב השפות הנכתבות באלפביתים קיריליים, גם באלה המשמשים שפות סלאביות וגם באלה שמשמשים שפות שאינן סלאביות, לייצוג עיצור בתר-מכתשי, חוכך, אטום /ʃ/ (כאות ש בעברית) או עיצור כפוף, חוכך, אטום /ʂ/ - בעל צליל קרוב לקודמו.
חָדָשׁ!!: ווק סטפנוביץ' קראג'יץ' וШ · ראה עוד »
Щ
שְצַ'ה/שטה היא אות באלפבית הקירילי המייצגת ברוסית עיצור מכתשי-חכי, חוכך, אטום ארוך /ɕː/ (מעין ש מחונככת), ובעבר ייצגה את הצליל /ɕʨ/.
חָדָשׁ!!: ווק סטפנוביץ' קראג'יץ' וЩ · ראה עוד »
Ъ
טְבְיוֹרְדִּי זְנַאק (סימן קשיח) (ברוסית: Твёрдый Знак) היא אות באלפבית הקירילי, המסוגלת להקשות עיצור הנמצא אחריה (לרוב נמצאת בתחילת מילה).
חָדָשׁ!!: ווק סטפנוביץ' קראג'יץ' וЪ · ראה עוד »
Ы
יֵרִיי היא אות באלפבית הקירילי אשר היא למעשה ליגטורה של שתי אותיות נפרדות: סימן הריכוך Ь, אשר משמש כאות המופיעה אחריה בסדר האלפבית והאות І, אשר אינה חלק מהאלפבית הקירילי הסטנדרטי.
חָדָשׁ!!: ווק סטפנוביץ' קראג'יץ' וЫ · ראה עוד »
Ь
מְיַאכְקִי זְנַאק (סימן רך) (ברוסית: Мягкий Знак; אות גדולה: Ь, אות קטנה: ь) או מְ'יַאקִי זְנַאק (באוקראינית: М'який Знак) היא אות באלפבית הקירילי המסוגלת לרכך כמעט כל עיצור הנמצא לפניה (לרוב נמצאת בסוף מילה).
חָדָשׁ!!: ווק סטפנוביץ' קראג'יץ' וЬ · ראה עוד »
Ю
יוּ היא האות הלפני-אחרונה באלפבית הקירילי.
חָדָשׁ!!: ווק סטפנוביץ' קראג'יץ' וЮ · ראה עוד »
Я
יַא היא האות האחרונה באלפבית הקירילי.
חָדָשׁ!!: ווק סטפנוביץ' קראג'יץ' וЯ · ראה עוד »
М (כתב קירילי)
אֵם היא אות באלפבית הקירילי שמקורה באות היוונית מו וצורתה כשל מו גדולה, וכמו כן של M לטינית גדולה, אך בניגוד ל-M הלטינית, צורת האות הקטנה זהה לזו של האות הגדולה.
חָדָשׁ!!: ווק סטפנוביץ' קראג'יץ' וМ (כתב קירילי) · ראה עוד »
Ј (כתב קירילי)
יֵה היא אות בכתב הקירילי אשר מקורה באות היוונית הפונטית יוט וצורתה כשל האות הלטינית J בשתי צורותיה.
חָדָשׁ!!: ווק סטפנוביץ' קראג'יץ' וЈ (כתב קירילי) · ראה עוד »
И
אִי היא אות באלפבית הקירילי אשר מקורה הוא האות היוונית אטא וצורתה דמות-ראי של נו גדולה, וכמו כן גם של N גדולה, אך כשהיא נטויה, האות הקטנה מזכירה בצורתה U לטינית קטנה (u).
חָדָשׁ!!: ווק סטפנוביץ' קראג'יץ' וИ · ראה עוד »
Ж
היא אות באלפבית הקירילי המייצגת עיצור בתר-מכתשי, חוכך שורק, קולי, כמו הצליל ז' במילה "ז'רגון".
חָדָשׁ!!: ווק סטפנוביץ' קראג'יץ' וЖ · ראה עוד »
З
מקלדת עם אותיות קיריליות, בגלל הדמיון הרב שבין האות 'З' לספרה '3', הושמטה לעיתים הספרה 3 מן המקלדת והשתמשו באות З במקום. זֵה היא אות באלפבית הקירילי אשר מקורה באות היוונית זטא וצורתה כשל הספרה 3.
חָדָשׁ!!: ווק סטפנוביץ' קראג'יץ' וЗ · ראה עוד »
Б
בֶּה (בּית דגושה) היא האות השנייה באלפבית הקירילי שמייצגת את הצליל /b/ - הגייתה של בּ דגושה בעברית המודרנית.
חָדָשׁ!!: ווק סטפנוביץ' קראג'יץ' וБ · ראה עוד »
В (כתב קירילי)
בֶה (בבית רפה; נכתבת גם בתור וֶה) היא האות השלישית באלפבית הקירילי שמייצגת את הצליל /v/ - הגייתה של ב רפה או של ו בעברית המודרנית.
חָדָשׁ!!: ווק סטפנוביץ' קראג'יץ' וВ (כתב קירילי) · ראה עוד »
Ђ
דֵ'ה היא אות בכתב הקירילי.
חָדָשׁ!!: ווק סטפנוביץ' קראג'יץ' וЂ · ראה עוד »
Г (כתב קירילי)
גֶה היא האות הרביעית באלפבית הקירילי והיא מייצגת את הצליל /g/ או /ɦ/ בשפות שונות.
חָדָשׁ!!: ווק סטפנוביץ' קראג'יץ' וГ (כתב קירילי) · ראה עוד »
Д
דֶּה היא האות החמישית באלפבית הקירילי, המייצגת את הצליל /d/ - הגייתה של דּ דגושה בעברית המודרנית.
חָדָשׁ!!: ווק סטפנוביץ' קראג'יץ' וД · ראה עוד »
І (כתב קירילי)
מקלדת עם אותיות קיריליות, בגלל הדמיון הרב שבין האות 'І' לספרה '1', הושמטה לעיתים הספרה 1 מן המקלדת והשתמשו באות І במקום. אִי היא אות באלפבית הקירילי שמקורה באות היוונית יוטא וצורתה כשל יוטא גדולה וכשל האות הלטינית I בשתי צורותיה.
חָדָשׁ!!: ווק סטפנוביץ' קראג'יץ' וІ (כתב קירילי) · ראה עוד »
Е (כתב קירילי)
יֶה (נקראת גם אֶה) היא האות השישית באלפבית הקירילי.
חָדָשׁ!!: ווק סטפנוביץ' קראג'יץ' וЕ (כתב קירילי) · ראה עוד »
Ѕ (כתב קירילי)
דְזֶה היא אות באלפבית הקירילי המשמשת כיום במקדונית ומהווה כאות העשירית בה.
חָדָשׁ!!: ווק סטפנוביץ' קראג'יץ' וЅ (כתב קירילי) · ראה עוד »
Љ
לִייֵה (אות גדולה: Љ, אות קטנה: љ) היא אות בכתב הקירילי.
חָדָשׁ!!: ווק סטפנוביץ' קראג'יץ' וЉ · ראה עוד »
Ћ
תְשֵ'ה היא אות של הכתב הקירילי, המשמשת רק באלפבית הקירילי הסרבי, וצורתה (במיוחד זו של האות הקטנה) דומה לזו של H לטינית קטנה (Ћ ћ).
חָדָשׁ!!: ווק סטפנוביץ' קראג'יץ' וЋ · ראה עוד »
Л
אֵל היא אות באלפבית הקירילי שמקורה מהאות היוונית למדא ולה 2 צורות שונות: הצורה הראשונה כשל למדא גדולה, והשנייה כשל האות העברית ת"ו.
חָדָשׁ!!: ווק סטפנוביץ' קראג'יץ' וЛ · ראה עוד »
מקדונית
מקדונית (Македонски Makedonski) היא שפה ממשפחת השפות הסלאביות הדרומיות המדוברת בעיקר בצפון מקדוניה, בה היא שפה רשמית.
חָדָשׁ!!: ווק סטפנוביץ' קראג'יץ' ומקדונית · ראה עוד »
משורר
משוררת יפנית מקריאה משיריה לשתי מאזינות Belmiro de Almeida במוזיאון האמנות של סאו פאולו משורר הוא אדם הכותב שירה.
חָדָשׁ!!: ווק סטפנוביץ' קראג'יץ' ומשורר · ראה עוד »
מתרגם
מתרגם הוא אדם העוסק בתרגום של טקסטים כתובים.
חָדָשׁ!!: ווק סטפנוביץ' קראג'יץ' ומתרגם · ראה עוד »
מונטנגרו
מונטנגרו ב-1913 הרכב אתני במחוזות מונטנגרו על-פי מפקד האוכלוסין של 2003: אדום - מונטנגרים, תכלת - סרבים, ירוק כהה - בוסנים, אפור - אלבנים העיר הרצג נובי ליד הים התיכון חומת העיר העתיקה של קוטור רפובליקת מונטנגרו (במונטנגרית: Црна Гора או Crna Gora, מבוטא "צְרְנָה גוֹרָה",; באופן מילולי: "הר שחור") היא מדינה קטנה והררית, השוכנת בדרום אירופה, בחלקו המערבי של הבלקן.
חָדָשׁ!!: ווק סטפנוביץ' קראג'יץ' ומונטנגרו · ראה עוד »
אלפבית קירילי
האלפבית הקירילי (Кириллица) הוא מערכת אותיות המכילה בבסיסה 32 אותיות, לכל אות יש שתי צורות - האות הגדולה (заглавные буквы) והאות הקטנה.
חָדָשׁ!!: ווק סטפנוביץ' קראג'יץ' ואלפבית קירילי · ראה עוד »
אלפבית לטיני
האלפבית הלטיני (Latin), המכונה גם אלפבית רומאני (Roman), הוא אחד האלפביתים הנפוצים ביותר, ומשמש מערכת כתב עבור שפות רבות ברחבי העולם, ובשפות יוצאות-אירופה בפרט.
חָדָשׁ!!: ווק סטפנוביץ' קראג'יץ' ואלפבית לטיני · ראה עוד »
אזרית
אַזֶרית, או אזרבייג'נית (Azərbaycanca, Azərbaycan dili), הוא מונח המתייחס לכמה ניבים קרובים המדוברים בקווקז ובאיראן.
חָדָשׁ!!: ווק סטפנוביץ' קראג'יץ' ואזרית · ראה עוד »
אבן פינה
טקסט.
חָדָשׁ!!: ווק סטפנוביץ' קראג'יץ' ואבן פינה · ראה עוד »
אבחזית
אַבְּחָזִית (аҧсуа бызшǝа, аҧсшǝа) היא השפה המדוברת במחוז הבדלני אבחזיה שבגאורגיה.
חָדָשׁ!!: ווק סטפנוביץ' קראג'יץ' ואבחזית · ראה עוד »
סרבו-קרואטית
סרבו-קרואטית בשנת 2005 סרבו-קרואטית היא שפה סלאבית דרומית המשתייכת למשפחת השפות ההודו-אירופית.
חָדָשׁ!!: ווק סטפנוביץ' קראג'יץ' וסרבו-קרואטית · ראה עוד »
סרבים
סרבים (בסרבית קירילית: Срби, בסרבית לטינית: Srbi) הם עם סלאבי דרומי, החי בעיקר בשטחי סרביה שהיא מדינת הלאום הסרבי וכן ברפובליקה סרפסקה, חבל בעל שלטון עצמי בתוך בוסניה והרצגובינה ובמספר מדינות סמוכות שגם בהן הם נחשבים לקבוצה.
חָדָשׁ!!: ווק סטפנוביץ' קראג'יץ' וסרבים · ראה עוד »
סרבית
סרבית היא שפה סלאבית דרומית המדוברת במספר מדינות יוגוסלביה לשעבר, בעיקר בסרביה ובבוסניה והרצגובינה וכמו כן במונטנגרו, קרואטיה ובקהילות סרביות ברחבי העולם.
חָדָשׁ!!: ווק סטפנוביץ' קראג'יץ' וסרבית · ראה עוד »
סרביה
הרפובליקה של סֶרְבְּיָה (בסרבית: Република Србија) היא מדינה בלקנית ללא מוצא לים.
חָדָשׁ!!: ווק סטפנוביץ' קראג'יץ' וסרביה · ראה עוד »
פרויקט גוטנברג
פרויקט גוטנברג (באנגלית: Project Gutenberg; בראשי תיבות: PG) הוא מיזם ליצירת ספרייה ממוחשבת (ארכיון דיגיטלי) חופשית באינטרנט, של ספרים ופרסומים שונים מתוך הקלאסיקה האנגלית והעולמית.
חָדָשׁ!!: ווק סטפנוביץ' קראג'יץ' ופרויקט גוטנברג · ראה עוד »
פונמה
בבלשנות, פוֹנֶמָה (לפי הצעת האקדמיה ללשון העברית: הֶגְיָן) היא יחידה תאורטית בסיסית של הגייה שעשויה להבדיל בשפה מסוימת בין מילים; כלומר, החלפה של פונמה אחת באחרת הופכת מילה אחת למילה שונה.
חָדָשׁ!!: ווק סטפנוביץ' קראג'יץ' ופונמה · ראה עוד »
פילולוגיה
פילולוגיה (בעברית: חקר תעודות; מיוונית: פילוס - Φιλος, שפירושו אוהב או ידיד, ולוגוס - λογος, שפירושו מילה) היא מחקר של טקסטים כתובים או נמסרים על פה, בעיקר טקסטים עתיקים, תוך שימוש בכלים מתחום חקר השפה והספרות כדי להכריע בשאלות שקשורות להבנת תוכנו, קביעת נוסחו המקורי, זיהוי מחברו, השתלשלות מסירתו והעתקתו וכיוצא בזה.
חָדָשׁ!!: ווק סטפנוביץ' קראג'יץ' ופילולוגיה · ראה עוד »
קרואטיה
הבנק הלאומי של קרואטיה רפובליקת קרואטיה (בקרואטית: Republika Hrvatska,, הגייה:, תעתיק: חְרְוַאטְסְקָה) היא מדינה במערב חבל הבלקן.
חָדָשׁ!!: ווק סטפנוביץ' קראג'יץ' וקרואטיה · ראה עוד »
שחפת
שחפת היא מחלה זיהומית מדבקת, הנגרמת על ידי חיידקים מסוג מיקובקטריום, בדרך כלל חיידקים ממין Mycobacterium tuberculosis.
חָדָשׁ!!: ווק סטפנוביץ' קראג'יץ' ושחפת · ראה עוד »
ליגטורה
עמוד השער של ספר מוטטים מאת '''טוביאס מיכאל''', המאה ה-17. מופיעות בו בין השאר הליגטורות ß (בכתב נטוי), st, ct, Æ, æ, ff, & (בכתב נטוי ורגיל), Qv, ו-W הכתובה כ-VV. אמפרסנד ליגטורות בכתב לטיני לִיגָטוּרָה (בעברית: צֵרוּף אוֹתִיוֹת. לעִתים גם: מִשְׁלָב אוֹתִיוֹת) היא כתיבה של שתי גרפמות סמוכות, או יותר, כסימן גרפי אחד.
חָדָשׁ!!: ווק סטפנוביץ' קראג'יץ' וליגטורה · ראה עוד »
זאב מצוי
זאב איילה פרדית, ויומינג זאב בפארק באנגליה זאב מצוי בשלג ביזון זאב מרמת הגולן שלד של זאב. אוסף המעבדה לארכאוזואולוגיה באוניברסיטת חיפה הדינגו האוסטרלי הוא תת-מין של הזאב זאב אירופאי זאב במישיגןזאב מצוי או זאב אפור (שם מדעי: Canis lupus) הוא מין טורף בסוג כלב שבסדרת הטורפים, אבי כלב הבית.
חָדָשׁ!!: ווק סטפנוביץ' קראג'יץ' וזאב מצוי · ראה עוד »
בלשנות
בַּלְשָׁנוּת או לשונאות (ובלעז לִינְגְּוִויסְטִיקָה) היא חקר שפה טבעית אנושית, וחקר היכולת האנושית להשתמש בשפה.
חָדָשׁ!!: ווק סטפנוביץ' קראג'יץ' ובלשנות · ראה עוד »
בוסניה והרצגובינה
בּוֹסְנִיָּה וְהֶרְצֶגוֹבִינָה (בבוסנית וקרואטית: Bosna i Hercegovina; בסרבית באותיות קיריליות: Босна и Херцеговина) היא מדינה באזור חבל הבלקן שבדרום אירופה עם שטח של כ-51,129 קילומטר רבוע ואוכלוסייה של 3,247,759 נכון ל-2022.
חָדָשׁ!!: ווק סטפנוביץ' קראג'יץ' ובוסניה והרצגובינה · ראה עוד »
גרמנים
גרמנים הם קבוצה אתנית, שחבריה חולקים במשותף תרבות, שפה, היסטוריה ומוצא.
חָדָשׁ!!: ווק סטפנוביץ' קראג'יץ' וגרמנים · ראה עוד »
דראהומניבקה
דְרַאהוֹמַנִיבְקַה (אוקראינית: Драгоманівка, "דראהומונובית") הייתה הצעת רפורמה לאורתוגרפיה ולאלפבית האוקראיני, שקודמה בידי מיכאילו דראהומנוב ונקראה על שמו.
חָדָשׁ!!: ווק סטפנוביץ' קראג'יץ' ודראהומניבקה · ראה עוד »
דיפלומט
הציר הראשון של ברית המועצות בישראל, פ.א. ירשוב (F.A. Yershov) מוסר את כתב האמנתו ביום י"ב באב תש"ט דיפלומט הוא שם כולל לכל אחד מהנציגים הרשמיים של מדינה, או ארגון בין-לאומי (כגון האו"ם, האיחוד האירופי או האיחוד האפריקאי) שנשלח למדינה אחרת על מנת לנהל באופן רציף יחסים בין-לאומיים בין שתי המדינות (או בין הארגון למדינה).
חָדָשׁ!!: ווק סטפנוביץ' קראג'יץ' ודיפלומט · ראה עוד »
האלפבית הקירילי הרומני
Neacșu's letter, סוחר מקמפולונג, שנשלח לראש עיריית בראשוב (1521) האלפבית הקירילי הרומני הוא ואריאנט של האלפבית הקירילי ששימש לכתיבת השפה הרומנית עד שנת 1860, בה הוא הוחלף לאלפבית מבוסס-לטינית.
חָדָשׁ!!: ווק סטפנוביץ' קראג'יץ' והאלפבית הקירילי הרומני · ראה עוד »
האימפריה העות'מאנית
האימפריה העוֹתְ'מָאנִית הטורקית (בטורקית עות'מאנית: دولت علیۂ عثمانیہ, בטורקית מודרנית: Osmanlı İmparatorluğu, בערבית: الدولة العثمانية. נכתב גם: האימפריה העותמאנית) הייתה אימפריה שהתקיימה במשך 624 שנים, משלהי המאה ה-13 עד תחילת המאה ה-20, והשתרעה מדרום-מזרח אירופה עד לצפון אפריקה וחצי האי ערב.
חָדָשׁ!!: ווק סטפנוביץ' קראג'יץ' והאימפריה העות'מאנית · ראה עוד »
הרצגובינה (אזור)
אזור הרצגובינה (בשפות המקומיות: Hercegovina או Херцеговина) הוא חבל ארץ היסטורי וגאוגרפי בדרום רכס הרי האלפים הדינריים.
חָדָשׁ!!: ווק סטפנוביץ' קראג'יץ' והרצגובינה (אזור) · ראה עוד »
הברית החדשה
הַבְּרִית הַחֲדָשָׁה (ביוונית: Η Καινή Διαθήκη; בארמית: ܕܝܬܝܩܝ ܚܕܬܐ, דיתיקי חדתא; בלטינית: Novum Testamentum) היא החלק השני של אוסף כתבי הקודש הנוצריים.
חָדָשׁ!!: ווק סטפנוביץ' קראג'יץ' והברית החדשה · ראה עוד »
הכנסייה הסרבית האורתודוקסית
#הפניה הכנסייה האורתודוקסית הסרבית.
חָדָשׁ!!: ווק סטפנוביץ' קראג'יץ' והכנסייה הסרבית האורתודוקסית · ראה עוד »
וינה
המוזיאון לתולדות האמנות בית קפה וינאי הפרלמנט האוסטרי בניין האופרה הממלכתי קתדרלת סטפנוס הקדוש בניין התיאטרון בשנת 1900 המדרחוב בווינה שניצל וינאי "בית הדקלים", בסמוך למוזיאון לתולדות האומנות, משמש כגן זואולוגי לפרפרים קתדרלת סטפנוס הקדוש מול בנין מסחרי בן זמננו נאו-גותית חשמלית העוברת בעיר אצטדיון ארנסט האפל (Ernst Happel Stadium) בו התקיים משחק הגמר של אליפות אירופה בכדורגל ב-2008 מרכז טי-מוביל מבט על רובע המשרדים שבווינה ארמון שנברון וינר ריזנראד מוזיאון להיסטוריה של הטבע עגלון מוביל כרכרת סוסים וינה (בגרמנית: Wien, נהגה וין, בווארית: Wean, נהגה במקורב וֶן) היא בירת אוסטריה ואחת מבין תשע מדינות הפדרציה האוסטרית.
חָדָשׁ!!: ווק סטפנוביץ' קראג'יץ' ווינה · ראה עוד »
יוהאן כריסטוף אדלונג
יוהאן כריסטוף אדלונג (גרמנית: Johann Christoph Adelung; 8 באוגוסט 1732 - 10 בספטמבר 1806) היה מדקדק ופילולוג גרמני.
חָדָשׁ!!: ווק סטפנוביץ' קראג'יץ' ויוהאן כריסטוף אדלונג · ראה עוד »
1787
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: ווק סטפנוביץ' קראג'יץ' ו1787 · ראה עוד »
1850
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: ווק סטפנוביץ' קראג'יץ' ו1850 · ראה עוד »
1864
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: ווק סטפנוביץ' קראג'יץ' ו1864 · ראה עוד »
7 בנובמבר
7 בנובמבר הוא היום ה-311 בשנה (312 בשנה מעוברת) בלוח הגרגוריאני.
חָדָשׁ!!: ווק סטפנוביץ' קראג'יץ' ו7 בנובמבר · ראה עוד »
7 בפברואר
7 בפברואר הוא היום ה-38 בשבוע ה-5 בלוח הגרגוריאני.
חָדָשׁ!!: ווק סטפנוביץ' קראג'יץ' ו7 בפברואר · ראה עוד »
אזכור
[1] https://he.wikipedia.org/wiki/ווק_סטפנוביץ'_קראג'יץ'
