גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
31 יחסים: מאי, מנוע חיפוש, אנגלית, ספטמבר, פרשני המקרא, פרויקט בן-יהודה, קרן ויקימדיה, קרחון, קונקורדנציה, תנ"ך, תוכן חופשי, ט"ו באב, טעמי המקרא, טקסט, זכויות יוצרים, חז"ל, ביקורת המקרא, גנאלוגיה, הצבעה, היפרטקסט, ויקיספר, ויקיפדיה, יהדות אורתודוקסית, 2 באוגוסט, 2003, 2004, 2007, 2009, 2013, 2023, 6 בדצמבר.
מאי
מאי (מלטינית Maius; ההגייה העברית נגזרת מהשפה הגרמנית) הוא החודש החמישי בלוח השנה הגרגוריאני.
חָדָשׁ!!: ויקיטקסט ומאי · ראה עוד »
מנוע חיפוש
חיפוש מבוסס אינדקס מנוע חיפוש הוא מערכת אחזור מידע שמטרתה לאתר מידע ברשת דיגיטלי מסוגים שונים (אתרי אינטרנט, קבצים או רשומות המייצגות פריטים פיזיים) המאוחסן במחשב או במערכת מידע.
חָדָשׁ!!: ויקיטקסט ומנוע חיפוש · ראה עוד »
אנגלית
אנגלית (באנגלית: English) היא שפה ממשפחת השפות הגרמאניות שמקורה באנגליה, והיא אחת השפות המדוברות ביותר בעולם.
חָדָשׁ!!: ויקיטקסט ואנגלית · ראה עוד »
ספטמבר
ספטמבר (מלטינית September) הוא החודש התשיעי בלוח השנה הגרגוריאני.
חָדָשׁ!!: ויקיטקסט וספטמבר · ראה עוד »
פרשני המקרא
#הפניה פרשני המקרא היהודים.
חָדָשׁ!!: ויקיטקסט ופרשני המקרא · ראה עוד »
פרויקט בן-יהודה
פרויקט בן־יהודה הוא מיזם תרבותי המבוסס על עבודת מתנדבים, אשר פועל באינטרנט ומטרתו לשמר, להנגיש ולחשוף לציבור את הקלאסיקות של הספרות העברית בקלות ובאופן חופשי לשימוש.
חָדָשׁ!!: ויקיטקסט ופרויקט בן-יהודה · ראה עוד »
קרן ויקימדיה
קרן ויקימדיה (באנגלית: Wikimedia Foundation) היא מוסד ללא כוונת רווח אמריקאי לשם פיתוח והפצה של תוכן חופשי בשפות שונות, ובמטרה לאפשר לציבור הרחב לגשת בחופשיות לתוכן זה באמצעות האתרים המופעלים על ידי הקרן.
חָדָשׁ!!: ויקיטקסט וקרן ויקימדיה · ראה עוד »
קרחון
טקסט.
חָדָשׁ!!: ויקיטקסט וקרחון · ראה עוד »
קונקורדנציה
מדף קונקורדנציות בספריית מוזיאון רוקפלר קוֹנְקוֹרְדַּנְצְיָה היא רשימה בסדר אלפביתי של כל המילים (או המילים העיקריות) שבשימוש ביצירה מסוימת בצירוף מראה מקום של כל מילה.
חָדָשׁ!!: ויקיטקסט וקונקורדנציה · ראה עוד »
תנ"ך
הַתַּנַ"ךְ (ראשי תיבות של '''ת'''ורה, '''נ'''ביאים ו'''כ'''תובים), או המקרא, הוא קובץ הספרים שהם כתבי הקודש היסודיים של היהדות.
חָדָשׁ!!: ויקיטקסט ותנ"ך · ראה עוד »
תוכן חופשי
250px תוכן חופשי (או תוכן שיתופי) הוא שם כללי לתוכן (כתוב, תמונה, צליל וכדומה) שאין גוף יחיד עם שליטה מוחלטת על הפצתו ועל השימוש בו.
חָדָשׁ!!: ויקיטקסט ותוכן חופשי · ראה עוד »
ט"ו באב
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: ויקיטקסט וט"ו באב · ראה עוד »
טעמי המקרא
סימני ניקוד, ואילו הסימנים הכחולים הם טעמי מקרא. לפי סדר המילים טעמי המקרא נקראים: ש לפי הנוסח האשכנזי - ''' מונח, רביעי, קדמא ואזלא.''' ש לפי הנוסח הספרדי - '''שופר הולך, רביע, אזלא וגריש.''' טַעֲמֵי הַמִּקְרָא הם סימנים מיוחדים המצורפים לטקסט המקראי (מעל כל מילה, מתחתיה או אחריה), ומנחים את הקורא בנגינת המילים, בצורת הגייתן ובחלוקת המשפט.
חָדָשׁ!!: ויקיטקסט וטעמי המקרא · ראה עוד »
טקסט
טקסט (מלטינית: Textum – במובן הפשוט "מארג" של מילים; בעברית: תמליל), הוא מונח שמקורו בתחום הבלשנות, המתאר רצף מילים, משפטים ופסקאות היוצרים יחד מכלול, שהוא הטקסט.
חָדָשׁ!!: ויקיטקסט וטקסט · ראה עוד »
זכויות יוצרים
הסמל המציין כי יצירה מסוימת 'מוגנת' (כביכול) בהגנת "זכויות יוצרים" זכות יוצרים (באנגלית: Copyright) היא ההגנה שניתנת ליוצר או לבעלים של יצירה מפני שימוש בלתי מורשה ביצירה מקורית.
חָדָשׁ!!: ויקיטקסט וזכויות יוצרים · ראה עוד »
חז"ל
חָזָ"ל (ראשי תיבות: חכמינו זכרם לברכה. כינוי נפוץ פחות: רז"ל - רבותינו זכרונם לברכה) היו המנהיגים הרוחניים וההלכתיים של עם ישראל לאחר חתימת המקרא, מימי אנשי כנסת הגדולה, ובעיקר מתקופת בית שני (החל מתחילת תקופת הזוגות במאה ה-3 לפנה"ס), עד לחתימת התלמוד הבבלי בתחילת המאה ה-6.
חָדָשׁ!!: ויקיטקסט וחז"ל · ראה עוד »
ביקורת המקרא
עמוד השער של ריצ'רד סיימון ''היסטוריה ביקורתית'' (1685), יצירה מוקדמת של ביקורת המקרא. ביקורת המקרא היא תחום מחקר אקדמי של המקרא והספרות הקשורה בו: התנ"ך, הספרים החיצוניים והברית החדשה.
חָדָשׁ!!: ויקיטקסט וביקורת המקרא · ראה עוד »
גנאלוגיה
אילן יוחסין (עץ משפחה) הוא אחת מצורות התיעוד הגנאלוגי הנפוצות ביותר, בתמונה: תרשים אילן היוחסין של ויליאם הראשון, מלך אנגליה גֵּנֵאָלוֹגְיָה, או בעברית חקר יוחסין, היא מדע עזר בהיסטוריה ואנתרופולוגיה לחקר ההקשר הגנטי של קבוצת אורגניזמים.
חָדָשׁ!!: ויקיטקסט וגנאלוגיה · ראה עוד »
הצבעה
קופסת פתקי הצבעה במהלך בחירות לנשיאות בלוזאן, 2007 הצבעה משמשת קבוצה של בוחרים לשם קבלת החלטות על פי הכרעת רוב הבוחרים, או להבעת דעה באופן מפורש.
חָדָשׁ!!: ויקיטקסט והצבעה · ראה עוד »
היפרטקסט
היפרטקסט הוא צורה של ממשק משתמש להצגת מסמכים, אשר על פי הגדרתו "מסתעף או מוצג על פי דרישה". היישום המרכזי של מסמך היפרטקסט הוא הפניה צולבת למסמך אחר הנקראת היפר קישור. לחיצה על היפר קישור מציגה למשתמש את המסמך המקושר. המעבר הזה בין מסמכים נקרא "דפדוף" או "גלישה". מסמך היפרטקסט יכול להיות סטטי או מיוצר דינמית על פי דרישת המשתמש. לכן, מסמך היפרטקסט בנוי היטב יכול לשמש כתחלופה לתבניות ממשקי משתמש רבים הכוללים תפריטים ושורת פקודה, כך שיאפשר לגשת למסמכי היפרטקסט אחרים ואף תוכנות אינטראקיביות שונות. המסמכים והתוכנות אינן חייבות להיות במחשב המקומי אלא מכל מקום בעזרת רשת מחשבים (כמו האינטרנט למשל). היישום המפורסם ביותר להיפרטקסט הוא ה-World Wide Web. המונח היפרטקסט נמצא בשימוש לעיתים קרובות גם כאשר המונח היפרמדיה מתאים יותר. שיטה להצגת מידע ולימוד בצורה בלתי ליניארית. בניית יחידות לימוד מצומצמות (node) שניתן לנווט ביניהן על פי הקשר נושאי בצורת מילות קישור. מסמך היפר טקסט נפוץ במיוחד בפעילות מתוקשבת. המעבר בין יחידה ליחידה נעשה בעזרת קישורים. לחיצה על מילת הקישור מעבירה אותנו לנושא החדש. גם ביחידה החדשה ישנם קישורים, נושאים נוספים. דרך קריאה זו מאפשרת למידה רשתית ומסתעפת השונה מלימוד ליניארי בצורה היררכית. מסמך ההיפר טקסט מתאפיין גם בשילוב וריבוי מדיות ואמצעי המחשה: טקסט, תמונה, צילום, קובצי קול/מוזיקה סרטי וידאו ועוד. ניווט בין יחידות הלימוד הוא גם ניווט בין אמצעי המחשה שונים. הניווט נעשה באמצעות האינטרנט בדרך כלל בעזרת דפדפן (כדוגמת אינטרנט אקספלורר).
חָדָשׁ!!: ויקיטקסט והיפרטקסט · ראה עוד »
ויקיספר
ויקיספר (באנגלית: Wikibooks) הוא מיזם רב-לשוני של קרן ויקימדיה ליצירת ספרי לימוד ומדריכים חופשיים, שיתופיים ומהימנים שכל אחד יכול לתרום ליצירתם ופיתוחם.
חָדָשׁ!!: ויקיטקסט וויקיספר · ראה עוד »
ויקיפדיה
ויקיפדיה (באנגלית: Wikipedia) היא אנציקלופדיה מקוונת רב-לשונית, המבוססת על תוכן חופשי ומשתמשת בטכנולוגיית ויקי.
חָדָשׁ!!: ויקיטקסט וויקיפדיה · ראה עוד »
יהדות אורתודוקסית
היהדות האורתודוקסית (בגרמנית: Orthodoxes Judentum) היא זרם מרכזי ביהדות הדוגל באמונה המסורתית שהתורה שבכתב והתורה שבעל פה ניתנו למשה בהר סיני ומדגיש את המחויבות המלאה לשלשלת הפסיקה המקובלת של ההלכה.
חָדָשׁ!!: ויקיטקסט ויהדות אורתודוקסית · ראה עוד »
2 באוגוסט
2 באוגוסט הוא היום ה-214 בשנה (215 בשנה מעוברת), בשבוע ה-31 בלוח הגרגוריאני.
חָדָשׁ!!: ויקיטקסט ו2 באוגוסט · ראה עוד »
2003
ינואר.
חָדָשׁ!!: ויקיטקסט ו2003 · ראה עוד »
2004
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: ויקיטקסט ו2004 · ראה עוד »
2007
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: ויקיטקסט ו2007 · ראה עוד »
2009
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: ויקיטקסט ו2009 · ראה עוד »
2013
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: ויקיטקסט ו2013 · ראה עוד »
2023
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: ויקיטקסט ו2023 · ראה עוד »
6 בדצמבר
6 בדצמבר הוא היום ה־340 בשנה (341 בשנה מעוברת), בשבוע ה־49 בלוח הגרגוריאני.
חָדָשׁ!!: ויקיטקסט ו6 בדצמבר · ראה עוד »
אזכור
[1] https://he.wikipedia.org/wiki/ויקיטקסט
