סֵמֶל
יוניונפדיה
תִקשׁוֹרֶת
 Google Play כעת ב-
חָדָשׁ! הורד יוניונפדיה במכשיר אנדרואיד שלך!
הורד
גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
 

וסילה לופו

מַדָד וסילה לופו

וסילה לופו (ברומנית: Vasile Lupu; 1595–1661) היה שליט נסיכות מולדובה במהלך שתי תקופות, הראשונה מאפריל 1634 עד אפריל 1653, והשנייה ממאי 1653 עד יולי 1653. [1]

101 יחסים: מאתיי באסאראב, מנזר שלושת בכירי הכנסייה, משפחת רדזיוויל, מטבע זהב, מגנאט, מואזין, מולדובה, מירון ברנובסקי-מובילה, מיטרופוליט, אנטיוכיה, אע'א, ארומנים, אלבניה, נסיכות מולדובה, נתן נטע הנובר, ספטאר, סוצ'אבה, פאראסקבה האדוקה, פסחא, פרקלאב, פרחובה, פרוט (נהר), פלורין, פטריארך, פטריארך אנטיוכיה, פטריארך קונסטנטינופול, פוקשאן, פולנית, פולין, צ'רקסים, קלוויניזם, קונסטנטין ק. ג'ורסקו, קונסטנטינופול, קוזאקים, ראזגרד, רומאן (עיר), רומנית, לוגופט, ליטא, טאלר, טרנסילבניה, טטרים, טורקים, טורקית, טימיש חמלניצקי, טיראנה, חצי האי קרים, חוטין, בראילה, בולגריה, ..., בוג'אק, בוגדן חמלניצקי, בויאר, גאלאץ, גאורגה שטפאן, גאורגה שטפאן, שליט מולדובה, גספאר גראציאני, גזירות ת"ח ת"ט, גיירג' ראקוצי השני, דנובה, דניסטר, דפוס, דבר (מחלה), המאה ה-7, המאה ה-8, האטמן, האימפריה העות'מאנית, הוצאה להורג, הים השחור, וסלוי, ולאכיה, וליקו טרנובו, וורניק, ויסטיר, יאנוש קמני, יאשי, יאלומיצה, יהודים, יוון מצולה, יוונים, יוונית, 12 בספטמבר, 14 באוקטובר, 1593, 1595, 1626, 1630, 1633, 1634, 1637, 1639, 1645, 1646, 1652, 1653, 1661, 2 בנובמבר, 2 ביולי, 22 בנובמבר, 27 באפריל, 30 באפריל. להרחיב מדד (51 יותר) »

מאתיי באסאראב

#הפניה מאתיי בסאראב.

חָדָשׁ!!: וסילה לופו ומאתיי באסאראב · ראה עוד »

מנזר שלושת בכירי הכנסייה

מנזר שלושת בכירי הכנסייה (ברומנית: Mănăstirea Sfinții Trei Ierarhi או Trisfetitele) הוא מנזר נוצרי אורתודוקסי בעיר יאשי שבחבל מולדובה, רומניה.

חָדָשׁ!!: וסילה לופו ומנזר שלושת בכירי הכנסייה · ראה עוד »

משפחת רדזיוויל

שלט האצולה של המשפחה אחוזות המשפחה במאות ה-16 וה-17 בכחול משפחת רַדזיוויל (בפולנית: Radziwiłł, בליטאית: Radvila, בבלארוסית: Радзівіл, Radzivił, בגרמנית: Radziwill, בלטינית: Radvil, ביידיש: ראדזיוויל) הייתה משפחת אצולה עילית (מגנאטים) בפולין-ליטא, בדוכסות הגדולה של ליטא ובפרוסיה.

חָדָשׁ!!: וסילה לופו ומשפחת רדזיוויל · ראה עוד »

מטבע זהב

מטבע זהב הוא מטבע שכולו או מרביתו עשוי זהב.

חָדָשׁ!!: וסילה לופו ומטבע זהב · ראה עוד »

מגנאט

מגנאט פולני מָגְנַאט (באנגלית: magnate, מן המילה הלטינית magnas שמשמעותה "גדול") הוא תואר שניתן ברחבי אירופה לאציל או לאדם בעל עוצמה כלכלית.

חָדָשׁ!!: וסילה לופו ומגנאט · ראה עוד »

מואזין

רמקול מואזין מסוגנן בשכונת א-טור, ירושלים המואזין (בערבית: مؤذّن; תעתיק מדויק: מֻאַדִ'ן) הוא נושא תפקיד במסגד, שקורא לתפילה (אד'אן) חמש פעמים ביום מאחד המינרטים של המסגד.

חָדָשׁ!!: וסילה לופו ומואזין · ראה עוד »

מולדובה

רפובליקת מולדובה (ברומנית: Republica Moldova) היא מדינה במזרח אירופה, בין רומניה ואוקראינה.

חָדָשׁ!!: וסילה לופו ומולדובה · ראה עוד »

מירון ברנובסקי-מובילה

מירון ברנובסקי-מובילה (ברומנית: Miron Barnovschi-Movilă; ? - 2 ביולי 1633) היה שליט נסיכות מולדובה במהלך שתי קדנציות, הראשונה מ-13 בינואר 1626 עד אוגוסט 1629 והשנייה מאפריל 1633 עד השני ביולי באותה שנה.

חָדָשׁ!!: וסילה לופו ומירון ברנובסקי-מובילה · ראה עוד »

מיטרופוליט

#הפניה ארכיבישוף מטרופוליטני.

חָדָשׁ!!: וסילה לופו ומיטרופוליט · ראה עוד »

אנטיוכיה

אַנְטִיוֹכִיָה (ביוונית: Ἀντιόχεια, בערבית: أنطاكية, בטורקית: Antakya, בסורית ובספרות התלמודית: אנטוכיא) היא עיר עתיקה בחבל האטיי שבדרום טורקיה, שוכנת על גדות נהר האורונטס בעמק אמוק ובקרבת שפכו לים התיכון.

חָדָשׁ!!: וסילה לופו ואנטיוכיה · ראה עוד »

אע'א

אע'א (בטורקית עות'מאנית: أغا, בפרסית: آقا) היה תואר בהיררכיית התארים האזרחית והצבאית של האימפריה העות'מאנית.

חָדָשׁ!!: וסילה לופו ואע'א · ראה עוד »

ארומנים

הדגל הארומני תפוצת הרומנים. הארומנים באדום ארומנים (נקראים גם: מקדו-רומנים וכן צִינְצָרִים; הארומנים קוראים לעצמם Armãnji, Rrãmãnji) הם קבוצה אתנית הנפוצה בדרום הבלקן, בעיקר באזור צפון יוון, אלבניה, מקדוניה הצפונית ובולגריה.

חָדָשׁ!!: וסילה לופו וארומנים · ראה עוד »

אלבניה

הכיכר המרכזית בעיר הבירה טירנה אנדרטת דגל אלבניה בטירנה מקום מגוריו של אנוור הוג'ה בטירנה נהר ולבונה בצפון אלבניה רפּוּבְּלִיקַת אַלְבַּנְיָה (באלבנית: Republika e Shqipërisë; פירוש השם הוא "ארץ העיטים") היא מדינה בדרום-מזרח אירופה.

חָדָשׁ!!: וסילה לופו ואלבניה · ראה עוד »

נסיכות מולדובה

נסיכות מולדובה (ברומנית) הייתה נסיכות רומנית אשר נוסדה בימי הביניים.

חָדָשׁ!!: וסילה לופו ונסיכות מולדובה · ראה עוד »

נתן נטע הנובר

הרב נתן נטע הנובר (? – כ' בתמוז ה'תמ"ג, 14 ביולי 1683) היה רב, מקובל, בלשן והיסטוריון.

חָדָשׁ!!: וסילה לופו ונתן נטע הנובר · ראה עוד »

ספטאר

ספטאר (רומנית: Spătar; עם יידוע: ספטארול) היה בנסיכות מולדובה ובנסיכות ולאכיה תפקיד הבויאר שהיה מופקד בעת טקסים רשמיים על נשיאת סימני השלטון - החרב (spada) והשרביט-אלה המיוחד (buzdugan) של השליט בנסיכות הרומנית.

חָדָשׁ!!: וסילה לופו וספטאר · ראה עוד »

סוצ'אבה

סוצ'אבה או סוצ'יאווה (ברומנית: Suceava, בפולנית: Suczawa, ביידיש: שאָץ (נהגה "שוֹץ"), באוקראינית: Сучава) היא בירת מחוז סוצ'אבה שבדרום בוקובינה, צפון רומניה.

חָדָשׁ!!: וסילה לופו וסוצ'אבה · ראה עוד »

פאראסקבה האדוקה

איקונין של פאראסקבה האדוקה פאראסקבה האדוקה (ביוונית: Αγία Παρασκευή) הוא כינויה של קדושה הנערצת בכנסיות השונות של הכנסייה האורתודוקסית הנוצרית ונחשבת לפטרונית המגינה של מולדובה.

חָדָשׁ!!: וסילה לופו ופאראסקבה האדוקה · ראה עוד »

פסחא

הפָּסְחַא (מיוונית: Πάσχα) הוא חג נוצרי המציין את תחייתו של ישו, על-פי האמונה הנוצרית, ביום השלישי לאחר שנצלב ונקבר בירושלים.

חָדָשׁ!!: וסילה לופו ופסחא · ראה עוד »

פרקלאב

פֶרקֶלאב (רומנית: Pârcălab) הוא תפקיד של "דרגטור" המנהל הנסיכויות הרומניות בימי הביניים ועד התקופה המודרנית.

חָדָשׁ!!: וסילה לופו ופרקלאב · ראה עוד »

פרחובה

פרחובה (ברומנית: Prahova) הוא נהר הנובע מהרי קלבוצ'ט, שבהרי הקרפטים באזור פרדאל, בחבל מונטניה, שברומניה ונשפך לנהר יאלומיצה.

חָדָשׁ!!: וסילה לופו ופרחובה · ראה עוד »

פרוט (נהר)

נהר פרוט (באוקראינית וברוסית: Прут; בפולנית וברומנית: Prut) נובע ממורדותיו המזרחיים של הר הוברלה בהרי הקרפטים (ליתר דיוק מ"הקרפטים המיוערים"), ההר הגבוה ביותר בתחום אוקראינה.

חָדָשׁ!!: וסילה לופו ופרוט (נהר) · ראה עוד »

פלורין

#הפניה פלורין איטלקי.

חָדָשׁ!!: וסילה לופו ופלורין · ראה עוד »

פטריארך

פטריארך (מיוונית, פטרארכון: πατήρ, אב; ἄρχων, מנהיג; בעברית: אב) הוא תואר הניתן לאבי משפחה מורחבת.

חָדָשׁ!!: וסילה לופו ופטריארך · ראה עוד »

פטריארך אנטיוכיה

פטריארך אנטיוכיה הוא תוארו של הבישוף המכהן באנטיוכיה, אחת מחמשת הכסים המקוריים של הנצרות.

חָדָשׁ!!: וסילה לופו ופטריארך אנטיוכיה · ראה עוד »

פטריארך קונסטנטינופול

#הפניה הפטריארך האקומני של קונסטנטינופול.

חָדָשׁ!!: וסילה לופו ופטריארך קונסטנטינופול · ראה עוד »

פוקשאן

פוקשאן (רומנית: Focşani, אלפבית פונטי בינלאומי) היא עיר בחבל מולדובה שברומניה המשמשת כבירת מחוז ורנצ'אה, על גבול חבל מונטניה (חלקה מעבר לגבול זה).

חָדָשׁ!!: וסילה לופו ופוקשאן · ראה עוד »

פולנית

פולנית היא שפה סלאבית מערבית במשפחת השפות ההודו־אירופיות הקרובה יחסית לצ'כית, סלובקית וסורבית.

חָדָשׁ!!: וסילה לופו ופולנית · ראה עוד »

פולין

רפובליקת פּוֹלִין (בפולנית: Rzeczpospolita Polska, "זֶ'צְ'פּוֹסְפּוֹלִיטַה פּוֹלְסְקַה") היא מדינה במרכז אירופה, הגובלת בגרמניה במערב, בצ'כיה ובסלובקיה בדרום, באוקראינה ובבלארוס במזרח, ובליטא, ברוסיה (מחוז קלינינגרד) ובים הבלטי בצפון.

חָדָשׁ!!: וסילה לופו ופולין · ראה עוד »

צ'רקסים

צ'רקסים, הנקראים בפי עצמם אדיגים (באדיגית: Адыгэхэ), הם עם קווקזי המורכב מ־12 שבטים שמתגוררים בעיקר בצפון הקווקז שברוסיה, בטורקיה ובשאר המזרח התיכון.

חָדָשׁ!!: וסילה לופו וצ'רקסים · ראה עוד »

קלוויניזם

קלוויניזם (Calvinism; ידוע גם בשם נצרות רפורמית, נצרות מתוקנת) הוא ענף בנצרות הפרוטסטנטית, הקרוי על שם אחד ממייסדיו, התאולוג והמשפטן הצרפתי ז'אן קלווין, שפעל סביב הרבע השני של המאה ה־16.

חָדָשׁ!!: וסילה לופו וקלוויניזם · ראה עוד »

קונסטנטין ק. ג'ורסקו

קונסטנטין ק.

חָדָשׁ!!: וסילה לופו וקונסטנטין ק. ג'ורסקו · ראה עוד »

קונסטנטינופול

מפת קונסטנטינופול איור של קונסטנטינופול קוֹנְסְטַנְטִינוֹפּוֹל (ביוונית: Κωνσταντινούπολις, בלטינית: Constantinopolis) היא עיר עתיקה, שהתקיימה במקום שבו נמצאת איסטנבול.

חָדָשׁ!!: וסילה לופו וקונסטנטינופול · ראה עוד »

קוזאקים

ממאי הקוזאק צופה בהיידמקים הורגים מלווים-בריבית יהודים. ציור עממי מן המאה ה-19. קוֹזָאקים (ברוסית: казаки; באוקראינית: козаки; בפולנית: Kozacy) הם קבוצת אנשים שהורכבה בעיקרה מסלאבים מזרחיים שחיו בארצות מזרח אירופה.

חָדָשׁ!!: וסילה לופו וקוזאקים · ראה עוד »

ראזגרד

מגדל השעון בראזגרד ראזגרד (בבולגרית: Разград) היא עיר בצפון-מזרח בולגריה, בירת מחוז ראזגרד.

חָדָשׁ!!: וסילה לופו וראזגרד · ראה עוד »

רומאן (עיר)

רוֹמאן (ברומנית: Roman, מדגישים את ה"חולם"), עיר במחוז ניאמץ בחבל מולדובה, ברומניה.

חָדָשׁ!!: וסילה לופו ורומאן (עיר) · ראה עוד »

רומנית

רומנית (Română) היא שפה רומאנית מזרחית מתוך קבוצת השפות הרומאניות ("לטיניות") של משפחת השפות ההודו־אירופיות.

חָדָשׁ!!: וסילה לופו ורומנית · ראה עוד »

לוגופט

לוגופט (רומנית: logofăt) הוא תוארו של ראש המזכירות המלכותית, בתקופת ימי הביניים, בנסיכויות הרומניות.

חָדָשׁ!!: וסילה לופו ולוגופט · ראה עוד »

ליטא

העיר העתיקה בעיר הבירה וילנה מראה בעיר קובנה השנייה בגודלה במדינה רפובליקת ליטא (בליטאית: Lietuvos Respublika) היא רפובליקה בלטית בצפון-מזרח אירופה.

חָדָשׁ!!: וסילה לופו וליטא · ראה עוד »

טאלר

אמריקאי (למטה במרכז) של 25 סנט הטאלר של מריה תרזה טאלר או תאלר הוא מטבע כסף אירופי היסטורי.

חָדָשׁ!!: וסילה לופו וטאלר · ראה עוד »

טרנסילבניה

פרס עם שמש וירח על רקע כחול.ש 2. פס אדום. ש 3. שבעה מגדלים אדומים הבאים לסמן את שבע הערים המבוצרות של הסקסונים, על רקע צהוב.ש סמל טרנסילבניה הוא גם חלק מסמל רומניה. טרנסילבניה (ברומנית: Transilvania או Ardeal, בהונגרית: Erdély, בגרמנית: Siebenbürgen, בניב הסקסונים הטרנסילבנים: Siweberjen, ביידיש: זיבענבערגן, בטורקית: Erdel, בסלובקית: Sedmohradsko או Transylvánia, בפולנית: Siedmiogród) היא אזור היסטורי המשתרע בחלקה המערבי והמרכזי של רומניה.

חָדָשׁ!!: וסילה לופו וטרנסילבניה · ראה עוד »

טטרים

טטרים (בטטרית: татарлар; ברוסית: татары), שמוצאם בין השאר במונגוליה, מהווים כיום אומה טורקית-מוסלמית המונה כשבעה מיליון בני אדם, החיה בעיקר ברוסיה ובמדינות ברית המועצות לשעבר, בין השאר ברפובליקה הרוסית טטרסטן, שבירתה היא קאזאן.

חָדָשׁ!!: וסילה לופו וטטרים · ראה עוד »

טורקים

#הפניה עמים טורקיים.

חָדָשׁ!!: וסילה לופו וטורקים · ראה עוד »

טורקית

בכחול כהה - טורקית כשפת הרוב, בכחול בהיר - מיעוט דוברי טורקית טורקית (Türkçe, IPA:,; בכתיב ארכאי: תורכית) היא שפה טורקית דרום-מערבית המדוברת כשפת אם בפי 56 מיליון איש בטורקיה, בקפריסין, בבולגריה, במקדוניה וביוון.

חָדָשׁ!!: וסילה לופו וטורקית · ראה עוד »

טימיש חמלניצקי

טימיש חמלניצקי או טימוֹש חמלניצקי, בשמו המלא טימופיי חמלניצקי, ידוע גם כטימיש (טימוש) חמלניצ'נקו (באוקראינית: Ти́міш (Тимофі́й) Хмельни́цький או Хмельниченко, בפולנית: Tymosz Chmielnicki,לפעמים "טימושקה" או "צימושקה חמלניצקי", ברומנית: Timuş Hmelniţki) 16 בספטמבר 1632 - 15 בספטמבר 1653) היה מצביא ומנהיג אוקראיני, "אטאמאן נאקאזני" של חיל הקוזאקים מזאפורוז'יה בשנים 1653-1652, בנו הבכור מבין שלושת בניו של בוגדן חמלניצקי. היה שותף פעיל במרד הגדול של אביו.

חָדָשׁ!!: וסילה לופו וטימיש חמלניצקי · ראה עוד »

טיראנה

#הפניה טירנה.

חָדָשׁ!!: וסילה לופו וטיראנה · ראה עוד »

חצי האי קרים

חצי-האי קְרים (באוקראינית: Піво́стрів Кри́м, ברוסית: Полуо́стров Кры́м) הוא חצי אי הממוקם בדרום אוקראינה, לחופו של הים השחור וים אזוב, דרומית-מערבית לשטחה של רוסיה.

חָדָשׁ!!: וסילה לופו וחצי האי קרים · ראה עוד »

חוטין

חוטין (באוקראינית: Хотин) היא עיר במחוז צ'רניביצי במערב אוקראינה, ומרכז מנהלי לאזור חוטינסקי באובלאסט.

חָדָשׁ!!: וסילה לופו וחוטין · ראה עוד »

בראילה

מראה של בראילה מסוף המאה ה-19 או תחילת המאה ה-20 בראילה (ברומנית: Brăila, בתעתיק IPA:; בטורקית: Ibrail; ברוסית ובבולגרית: Браила) היא עיר נמל על הגדה המערבית של הדנובה, במחוז בראילה, בדרום מזרח רומניה, במרחק של כ-15 קילומטרים מגאלאץ.

חָדָשׁ!!: וסילה לופו ובראילה · ראה עוד »

בולגריה

איוון שישמן בּוּלְגַרְיָה, או בשמה הרשמי: הָרֶפּוּבְּלִיקָה הַבּוּלְגָרִית (בבולגרית: Република България) היא מדינה בחצי האי הבלקני, במזרח אירופה.

חָדָשׁ!!: וסילה לופו ובולגריה · ראה עוד »

בוג'אק

חבל בוג'אק בשנים 1920–1940 בימי השלטון הרומני חבל בּוּגָ'אק, הידוע גם בכינוי "דרום בסרביה", הוא חבל ארץ על חוף הים השחור בין הנהרות דניסטר ודנובה.

חָדָשׁ!!: וסילה לופו ובוג'אק · ראה עוד »

בוגדן חמלניצקי

זינוֹבי בוגדן חְמֶלְנִיצְקִי (ברותנית מערבית: Ѕѣнові Богдан Хмелнiцкiи, באוקראינית מודרנית: Зиновий Богдан Хмельницький; 1595/1596–6 באוגוסט 1657) היה מנהיג מרד הקוזאקים הגדול נגד האיחוד הפולני-ליטאי.

חָדָשׁ!!: וסילה לופו ובוגדן חמלניצקי · ראה עוד »

בויאר

בויארים רוסיים הצאר מיכאיל הראשון מתייעץ עם הבויארים בויאר (ברומנית: Boier, ברוסית: Боярин-בויארין, בבולגרית: Болярин) הוא תואר שניתן לבן מעמד האצולה ברוסיה, בבולגריה וברומניה.

חָדָשׁ!!: וסילה לופו ובויאר · ראה עוד »

גאלאץ

גאלאץ (ברומנית: Galaţi, אלפבית פונטי בינלאומי) היא עיר נמל בדרום חבל מולדובה, במזרח רומניה, בקרבת מפגש הגבולות עם רפובליקת מולדובה ועם אוקראינה.

חָדָשׁ!!: וסילה לופו וגאלאץ · ראה עוד »

גאורגה שטפאן

#הפניה גאורגה שטפאן, שליט מולדובה.

חָדָשׁ!!: וסילה לופו וגאורגה שטפאן · ראה עוד »

גאורגה שטפאן, שליט מולדובה

גאורגה שטפאן (גאורגה או גאורגיצה שטפאן צ'אור, לעיתים רחוקות ידוע גם כ"בוּרדוּז'ה" Burduja או "בורדופה" Burdufă, במובן של "הגוץ" או "השמן"), ברומנית Gheorghe (Gheorghiţă) Ştefan Ceaur, ? – 1668 שצ'צ'ין) היה שליט נסיכות מולדובה בין 3 באפריל 1653 ו-28 באפריל 1653 ובין 8 באפריל או 16 ביולי 1653 - ו-13 במרץ 1658.

חָדָשׁ!!: וסילה לופו וגאורגה שטפאן, שליט מולדובה · ראה עוד »

גספאר גראציאני

גספאר גראציאני (ברומנית: Gaspar Graţiani), נולד בערך ב-1575–1620, שליט נסיכות מולדובה בתקופה שבין 4 בפברואר 1619 - 20 בספטמבר 1620.

חָדָשׁ!!: וסילה לופו וגספאר גראציאני · ראה עוד »

גזירות ת"ח ת"ט

#הפניה גזרות ת"ח–ת"ט.

חָדָשׁ!!: וסילה לופו וגזירות ת"ח ת"ט · ראה עוד »

גיירג' ראקוצי השני

#הפניה ג'רג' ראקוצי השני.

חָדָשׁ!!: וסילה לופו וגיירג' ראקוצי השני · ראה עוד »

דנובה

מקום המפגש בין נחל הברג ונחל הבריגאך בקרבת העיירה דונאושינגן דַנוּבָּה (בגרמנית: Donau; ברומנית: Dunăre; בהונגרית: Duna; בבולגרית: Дунав; בסרבו-קרואטית: Dunav; בסלובקית: Dunaj; באוקראינית: Дунай) הוא הנהר השני באורכו באירופה, אחרי נהר הוולגה.

חָדָשׁ!!: וסילה לופו ודנובה · ראה עוד »

דניסטר

דניסטר (ברומנית: Nistru; באוקראינית: Дністер; ברוסית: Днестр) הוא נהר באירופה, הזורם בתחומי אוקראינה ומולדובה.

חָדָשׁ!!: וסילה לופו ודניסטר · ראה עוד »

דפוס

מכונת דפוס דפוס הוא טכנולוגיה שמטרתה יצירת מספר עותקים זהים של חומר ויזואלי מאותו מקור.

חָדָשׁ!!: וסילה לופו ודפוס · ראה עוד »

דבר (מחלה)

דֶּבֶר היא מחלה מידבקת הנגרמת על יד חיידק ופוגעת במכרסמים ובאדם.

חָדָשׁ!!: וסילה לופו ודבר (מחלה) · ראה עוד »

המאה ה-7

המאה ה-7 היא התקופה שהחלה בשנת 601 והסתיימה בשנת 700.

חָדָשׁ!!: וסילה לופו והמאה ה-7 · ראה עוד »

המאה ה-8

המאה ה-8 היא התקופה שהחלה בשנת 701 והסתיימה בשנת 800.

חָדָשׁ!!: וסילה לופו והמאה ה-8 · ראה עוד »

האטמן

#הפניה הטמאן.

חָדָשׁ!!: וסילה לופו והאטמן · ראה עוד »

האימפריה העות'מאנית

האימפריה העוֹתְ'מָאנִית הטורקית (בטורקית עות'מאנית: دولت علیۂ عثمانیہ, בטורקית מודרנית: Osmanlı İmparatorluğu, בערבית: الدولة العثمانية. נכתב גם: האימפריה העותמאנית) הייתה אימפריה שהתקיימה במשך 624 שנים, משלהי המאה ה-13 עד תחילת המאה ה-20, והשתרעה מדרום-מזרח אירופה עד לצפון אפריקה וחצי האי ערב.

חָדָשׁ!!: וסילה לופו והאימפריה העות'מאנית · ראה עוד »

הוצאה להורג

איור מ-1793 של הוצאה להורג בגיליוטינה הוצאה להורג היא הפעולה של הריגת אדם המתבצעת לאחר החלטה (עונש מוות) של סמכות משפטית ולא כהחלטה של אדם בודד (פעולה הקרויה הריגה או רצח), אלא כהחלטה של קבוצה, היונקת את כוחה מתמיכה רחבה יותר.

חָדָשׁ!!: וסילה לופו והוצאה להורג · ראה עוד »

הים השחור

הים השחור (טורקית: Karadeniz; רוסית: Чёрное море; אוקראינית: Чорне море; גאורגית: შავი ზღვა; רומנית: Marea Neagră) הוא ים בין-יבשתי השוכן בין דרום-מזרח אירופה ובין אסיה הקטנה.

חָדָשׁ!!: וסילה לופו והים השחור · ראה עוד »

וסלוי

וסלוי (ברומנית: Vaslui) היא עיר ברומניה, בירת מחוז וסלוי בחבל מולדובה.

חָדָשׁ!!: וסילה לופו ווסלוי · ראה עוד »

ולאכיה

ולאכיה בסביבות שנת 1390 וְלאכיה או ואלאכיה (ברומנית: Ţara Românească, "הארץ הרומנית"; בטורקית: Eflak; בהונגרית: Havasalföld; בגרמנית: Walachei) הוא אזור היסטורי וגאוגרפי בדרום רומניה.

חָדָשׁ!!: וסילה לופו וולאכיה · ראה עוד »

וליקו טרנובו

וֵלִיקוֹ טַרְנוֹבוֹ (בבולגרית: Велико Търново) היא עיר במרכז בולגריה, המשמשת כבירת מחוז וליקו טרנובו.

חָדָשׁ!!: וסילה לופו ווליקו טרנובו · ראה עוד »

וורניק

וורניק (ברומנית: Vornic) הוא תוארו של ראש החצר הנסיכותית במולדובה ובמונטניה בתקופת ימי הביניים.

חָדָשׁ!!: וסילה לופו ווורניק · ראה עוד »

ויסטיר

ויסטיר או ויסטירניק (ברומנית: vistier או vistiernic; מילולית: אוֹצֵר, גזבר) היה דרגטור בנסיכות מולדובה ובנסיכות ולאכיה.

חָדָשׁ!!: וסילה לופו וויסטיר · ראה עוד »

יאנוש קמני

יאנוש קמני מדיארדיירה-מונושטורי; (בהונגרית: Magyargyerőmonostori Kemény János; 14 בדצמבר 1607 מדיארביקיש, בימינו ביקיש, במחוז מורש 23 בינואר 1662 סאסנאג'סלש) היה אציל הונגרי, איש צבא וסופר מטרנסילבניה, שכיהן כשליט טרנסילבניה בשנים 1660–1662.

חָדָשׁ!!: וסילה לופו ויאנוש קמני · ראה עוד »

יאשי

אנדרטה לאלכסנדרו יואן קוזה בכיכר האיחוד, יאשי התיאטרון הלאומי ביאשי פסלו של שטפן הגדול בחזית היכל התרבות ביאשי מגן דוד בקיר החיצוני של כנסיית "טריי ירארכי" יאשי (ברומנית: Iași או Iașii, אלפבית פונטי בינלאומי: או; בגרמנית: Jassy; ביידיש: יאס; בעברית מופיעים לעיתים גם התעתיקים יאסי ויאש) היא העיר השנייה בגודלה ברומניה, והמטרופולין השני בגודלו ברומניה, בירת מחוז יאשי הנמצא באזור ההיסטורי של מולדובה.

חָדָשׁ!!: וסילה לופו ויאשי · ראה עוד »

יאלומיצה

יאלומיצה (ברומנית: Ialomița) הוא נהר הזורם מצפון לדרום בחבל מונטניה שברומניה.

חָדָשׁ!!: וסילה לופו ויאלומיצה · ראה עוד »

יהודים

יהודים, להם נהוג להתייחס גם בשם "עם ישראל", הם לאום וקבוצה אתנו-דתית שמקורה על פי המסורת בחלק משבטי ישראל, ובממלכות העבריות ישראל ויהודה, שהיו מתושבי ארץ ישראל שב בסוף האלף השני לפנה"ס.

חָדָשׁ!!: וסילה לופו ויהודים · ראה עוד »

יוון מצולה

#הפניה יון מצולה.

חָדָשׁ!!: וסילה לופו ויוון מצולה · ראה עוד »

יוונים

היוונים או כמו שהם מכנים את עצמם ה"הלנים" (ביוונית: Έλληνες) הם עם וקבוצה אתנית, אשר מרוכז בעיקר ביוון ובקפריסין, אך ישנם ריכוזים משמעותיים שלהם גם באמריקה הצפונית, בבריטניה, בגרמניה ובאלבניה. עוד מזמנים קדומים היו קהילות יווניות רבות בכל אזור הים התיכון, אך לרוב היו היוונים מרוכזים סביב הים האגאי, והיוונית היא השפה המדוברת בפי רובם מימי העת העתיקה. כיום דתם היא בעיקר הנצרות היוונית-אורתודוקסית. ביוון ישנם (נכון ליולי 2014) מעל ל-10 מיליון יוונים, ומעריכים שמספרם בשאר העולם הוא כ-6 מיליון. מושבות וקהילות יווניות הוקמו לאורך ההיסטוריה לחופי הים התיכון והים השחור, אך היוונים היו מרוכזים מאז ומעולם לחופי הים האגאי והים היוֹנִי, היכן שהשפה היוונית מדוברת מתקופת הברונזה. עד תחילת המאה ה-20, היוונים היו מפוזרים בין חצי האי היווני, החוף המערבי של אסיה הקטנה, חוף הים השחור, קפדוקיה, מצרים, חבל הבלקן וקונסטנטינופול. רצח העם היווני-פונטי וחילופי האוכלוסין בין יוון לטורקיה כמעט הביאו לקיצה של הנוכחות היוונית בת 3,000 השנים באסיה הקטנה, וכיום בטורקיה ישנם כ-4,000 יוונים בלבד. רוב היוונים האתניים גרים כיום בגבולות יוון וקפריסין המודרניות. קהילות יווניות ותיקות קיימות גם בדרום איטליה, בקווקז, בדרום רוסיה ובאוקראינה, וכן בתפוצה היוונית ברחבי העולם. היוונים נחשבים למי שתרמו תרומה אדירה לתרבות המערבית והעולמית. הישגיהם בתחומי האמנות, המדע, התיאטרון, הספרות, הפילוסופיה, האתיקה, הפוליטיקה, המוזיקה, האדריכלות, המתמטיקה, הרפואה, הטכנולוגיה, הסחר, המטבח והספורט עיצבו במידה רבה את ההיסטוריה והתרבות האנושית עד ימינו אלה. מקורו של השם "יוונים" בשפה העברית הוא מהתרבות האיונית.

חָדָשׁ!!: וסילה לופו ויוונים · ראה עוד »

יוונית

יוונית (- אֵלִינִיקַה) היא שפה הודו־אירופאית, שמוצאה באזור יוון של ימינו.

חָדָשׁ!!: וסילה לופו ויוונית · ראה עוד »

12 בספטמבר

12 בספטמבר הוא היום ה-255 בשנה בלוח הגרגוריאני (256 בשנה מעוברת).

חָדָשׁ!!: וסילה לופו ו12 בספטמבר · ראה עוד »

14 באוקטובר

14 באוקטובר הוא היום ה-287 בשנה, (288 בשנה מעוברת), בשבוע ה-40 בלוח הגריגוריאני.

חָדָשׁ!!: וסילה לופו ו14 באוקטובר · ראה עוד »

1593

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: וסילה לופו ו1593 · ראה עוד »

1595

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: וסילה לופו ו1595 · ראה עוד »

1626

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: וסילה לופו ו1626 · ראה עוד »

1630

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: וסילה לופו ו1630 · ראה עוד »

1633

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: וסילה לופו ו1633 · ראה עוד »

1634

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: וסילה לופו ו1634 · ראה עוד »

1637

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: וסילה לופו ו1637 · ראה עוד »

1639

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: וסילה לופו ו1639 · ראה עוד »

1645

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: וסילה לופו ו1645 · ראה עוד »

1646

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: וסילה לופו ו1646 · ראה עוד »

1652

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: וסילה לופו ו1652 · ראה עוד »

1653

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: וסילה לופו ו1653 · ראה עוד »

1661

1661 היא שנה פלינדרומית, היחידה במאה ה-17.

חָדָשׁ!!: וסילה לופו ו1661 · ראה עוד »

2 בנובמבר

2 בנובמבר הוא היום ה-306 בשנה (307 בשנה מעוברת) בלוח הגרגוריאני.

חָדָשׁ!!: וסילה לופו ו2 בנובמבר · ראה עוד »

2 ביולי

2 ביולי הוא היום ה-183 בשנה (184 בשנה מעוברת) בלוח הגרגוריאני.

חָדָשׁ!!: וסילה לופו ו2 ביולי · ראה עוד »

22 בנובמבר

22 בנובמבר הוא היום ה-326 בשנה, (327 בשנה מעוברת), בשבוע ה-47 בלוח הגריגוריאני.

חָדָשׁ!!: וסילה לופו ו22 בנובמבר · ראה עוד »

27 באפריל

27 באפריל הוא היום ה-117 בשנה (118 בשנה מעוברת), בשבוע ה-17 בלוח הגרגוריאני.

חָדָשׁ!!: וסילה לופו ו27 באפריל · ראה עוד »

30 באפריל

30 באפריל הוא היום ה-120 בשנה (121 בשנה מעוברת).

חָדָשׁ!!: וסילה לופו ו30 באפריל · ראה עוד »

אזכור

[1] https://he.wikipedia.org/wiki/וסילה_לופו

יוֹצֵאנִכנָס
היי! אנחנו בפייסבוק עכשיו! »