גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
63 יחסים: מרקיאנוס, מרים הבתולה, מינות (נצרות), אסכולת אנטיוכיה (נצרות), אסכולת אלכסנדריה (נצרות), אפולינריוס מלאודיקאה, ארמניה, ארכיבישוף, אריאניות, אלכסנדריה, אבות הכנסייה, אוטיכס, אינקרנציה, אירלנד, נסטוריאניזם, נסטוריוס, נצרות אורתודוקסית, נצרות אוריינטלית, נצרות קתולית, נזיר, נזיר (נצרות), נואוס, ניקיאה, סינוד, פטריארך, קרב אווריאר, קונסטנטינופול, קולומבנוס, קירילוס האלכסנדרוני, שלמה נאמן, תאודוסיוס השני, תקנון נזורה, לאו הראשון (אפיפיור), לוגוס, חרם חברתי, חרטה, בוספורוס, בישוף, דיוקסיה, המאה ה-9, האל הבן, השילוש הקדוש, הדוקטרינה המונופיזיטית, הכנסייה הארמנית, הכנסייה הסורית-אורתודוקסית, הכנסייה הקופטית, הכנסייה הגאורגית, ועידת אפסוס, ועידת ניקיאה, ועידה אקומנית, ..., כריסטולוגיה, כלקדון, ישו, יוחנן מדמשק, 1 בנובמבר, 431, 432, 447, 449, 451, 551, 8 באוקטובר, 8 באוגוסט. להרחיב מדד (13 יותר) »
מרקיאנוס
#הפניה מרקיאנוס, קיסר האימפריה הביזנטית.
חָדָשׁ!!: ועידת כלקדון ומרקיאנוס · ראה עוד »
מרים הבתולה
#הפניה מרים, אם ישו.
חָדָשׁ!!: ועידת כלקדון ומרים הבתולה · ראה עוד »
מינות (נצרות)
בנצרות, כמו ביהדות, התפתחו סיעות שהתייחסו לחלק מעיקרי האמונה, ודחו חלק אחר.
חָדָשׁ!!: ועידת כלקדון ומינות (נצרות) · ראה עוד »
אסכולת אנטיוכיה (נצרות)
לוקיאנוס (משמאל: בכלאו, מימין: מוטבע בנהר), מייסד האסכולה. אסכולת אנטיוכיה היא כינוי מאוחר להשקפה, להגות ולפרשנות של קבוצת תאולוגים נוצרים בולטים שפעלו בעיקר מן העיר אנטיוכיה, בין המאות השלישית והחמישית לספירה.
חָדָשׁ!!: ועידת כלקדון ואסכולת אנטיוכיה (נצרות) · ראה עוד »
אסכולת אלכסנדריה (נצרות)
קלמנס מאלכסנדריה, ראשה השני של האסכולה. אסכולת אלכסנדריה או הדידָסקאלִיה (ביוונית: Διδασκαλία, "הוראה") הייתה מרכז לתאולוגיה ופילוסופיה נוצריות, שפעל בעיר אלכסנדריה שבמצרים מן המאה השנייה ועד המאה השביעית.
חָדָשׁ!!: ועידת כלקדון ואסכולת אלכסנדריה (נצרות) · ראה עוד »
אפולינריוס מלאודיקאה
אַפּוֹלִינָרִיוֹס מלַאוֹדִיקֶאָה, שכונה הצעיר (יוונית: Απολινάριος Λαοδικείας, לטינית: Apollinaris Laodiceus, אפולינריס; 315? – 392) היה בישוף בכנסייה המוקדמת, תאולוג והוגה.
חָדָשׁ!!: ועידת כלקדון ואפולינריוס מלאודיקאה · ראה עוד »
ארמניה
רֶפּוּבְּלִיקַת אַרְמֶנְיָה (בארמנית: Հայաստանի Հանրապետություն, הָיַסְטָנִי הַנְרָפֵּטוּתְיוּן) היא מדינה השוכנת בדרום-קווקז באירואסיה, בין הים השחור והים הכספי.
חָדָשׁ!!: ועידת כלקדון וארמניה · ראה עוד »
ארכיבישוף
ארכיבישוף או ארכיאפיסקופוס (ביוונית: αρχιεπίσκοπος – ראשון המשגיחים) הוא תואר כבוד אדמיניסטרטיבי בנצרות, הניתן לבישוף העומד בראש פרובינציה כנסייתית.
חָדָשׁ!!: ועידת כלקדון וארכיבישוף · ראה עוד »
אריאניות
האריאניות הייתה זרם קדום בנצרות שסומן כמינות.
חָדָשׁ!!: ועידת כלקדון ואריאניות · ראה עוד »
אלכסנדריה
אלכסנדריה (בערבית: ٱلْإِسْكَنْدَرِيَّةُ, תעתיק: אָלְאִסְכַּנְדַרִיָּה; בערבית מצרית: اسكندريه; מיוונית: Αλεξάνδρεια; בקופטית: Ⲣⲁⲕⲟϯ - רַקוֹטִי או ⲁⲗⲉⲝⲁⲛⲇⲣⲓⲁ) היא עיר הנמל החשובה של מצרים ובעלת היסטוריה עתיקה.
חָדָשׁ!!: ועידת כלקדון ואלכסנדריה · ראה עוד »
אבות הכנסייה
אֲבוֹת הַכנסייה, הידועים בנצרות גם בתור הָאָבוֹת הָרִאשׁוֹנִים, היו ראשוני התאולוגים והמחברים בדת הנוצרית.
חָדָשׁ!!: ועידת כלקדון ואבות הכנסייה · ראה עוד »
אוטיכס
אוטיכס מקונסטנטינופוליס (ביוונית: Εὐτυχής; 380–456) היה איש כהונה בכיר ואב מנזר בקונסטנטינופול.
חָדָשׁ!!: ועידת כלקדון ואוטיכס · ראה עוד »
אינקרנציה
דבר האל התגשם בבשר). הבשורה (1430–1432), מאת פרה אנג'ליקו - רגע האינקרנציה בו רוח הקודש קורנת בדמות קרן אור על הבתולה, בעוד המלאך גבריאל מבשר את הדבר לבתולה אינקרנציה (בלטינית: incarnatio; מהמילה incarnare, in משמעותו בתוך, caro משמעותו בשר, מתורגם כ"התגשמות", "התגלמות" או "התאנשות") הוא מונח תאולוגי נוצרי, הבא לתאר את התגשמותו בבשר ודם של האל הבן (גם הלוגוס, "הדבר"), אחד משלושת מרכיבי השילוש הקדוש, כשמרים הבתולה התעברה מרוח הקודש והרתה את ישו.
חָדָשׁ!!: ועידת כלקדון ואינקרנציה · ראה עוד »
אירלנד
התלתן של פטריק הקדוש - סמלם של האירים בכל תפוצותיהם הכרזת הרפובליקה של 1916 ראש ממשלת אירלנד ברטי אהרן (משמאל) ונשיא ארצות הברית ג'ורג' ווקר בוש, 2005 נוף טבעי באירלנד קתדרלת קולמן הקדוש בקוֹאוּ (Cobh) הָרֶפּוּבְּלִיקָה שֶׁל אִירְלַנְד (באירית: Poblacht na hÉireann, באנגלית: Republic of Ireland), או בשמה הרשמי אירלנד (באירית:, באנגלית: Ireland), היא מדינה הנמצאת באי אירלנד ושולטת על 26 מתוך 32 מחוזותיו, המהווים כחמש שישיות משטחו.
חָדָשׁ!!: ועידת כלקדון ואירלנד · ראה עוד »
נסטוריאניזם
נֶסְטוֹרְיאניזם הוא כינויה בספרות הכנסייה הנוצרית של השקפה, המבדלת בין טבעו האלוהי לטבעו האנושי של ישו עד כדי פיצולו לשתי ישויות נבדלות.
חָדָשׁ!!: ועידת כלקדון ונסטוריאניזם · ראה עוד »
נסטוריוס
נֶסְטוֹרִיוּס (ביוונית: Νεστόριος; 381?–453?) היה בישוף קונסטנטינופול בין 428 ל-431, שעמד בלב מחלוקת עזה אודות אופי טבעו האלוהי והאנושי של ישו.
חָדָשׁ!!: ועידת כלקדון ונסטוריוס · ראה עוד »
נצרות אורתודוקסית
הנצרות האורתודוקסית, או הנצרות האורתודוקסית המזרחית, היא קהילה של כנסיות נוצריות אוטוקפאליות (עצמאיות) המתבססת על מסורות נוצריות שהתפתחו בביזנטיון, בניגוד לנצרות הקתולית, אשר מתבססת על מסורות שהתפתחו באימפריה הרומית המערבית.
חָדָשׁ!!: ועידת כלקדון ונצרות אורתודוקסית · ראה עוד »
נצרות אוריינטלית
#הפניה נצרות אוריינטלית אורתודוקסית.
חָדָשׁ!!: ועידת כלקדון ונצרות אוריינטלית · ראה עוד »
נצרות קתולית
נצרות קתולית (מיוונית – כללי, כוללני), או נצרות רומית-קתולית היא הקהילה הגדולה ביותר בנצרות אשר מרכזה בקריית הוותיקן ובראשה עומד האפיפיור.
חָדָשׁ!!: ועידת כלקדון ונצרות קתולית · ראה עוד »
נזיר
מכונות דפוס וגם כמצווה - העתקת ספרות קודש נזיר הוא אדם הנוטל על עצמו לתקופה קצובה או לכל חייו סייגים הקשורים בתענוגות החיים; סייגים אלה משתנים מתרבות למשנתה.
חָדָשׁ!!: ועידת כלקדון ונזיר · ראה עוד »
נזיר (נצרות)
נזורה בנצרות היא משפחה של מסורות דתיות דומות שהחלה להתפתח במסגרת הכנסייה הנוצרית אחרי שהנצרות הפכה לדת מותרת בקיסרות הרומית, בהתבסס על דוגמאות ואידיאילים מכתבי הקודש, אף שמוסד הנזורה כפי שהיה קיים אינו מופיע בכתבי הקודש הנוצריים.
חָדָשׁ!!: ועידת כלקדון ונזיר (נצרות) · ראה עוד »
נואוס
נואוס (מיוונית: νόος) בפילוסופיה ובדת הוא שכל או אינטלקט.
חָדָשׁ!!: ועידת כלקדון ונואוס · ראה עוד »
ניקיאה
#הפניה איזניק.
חָדָשׁ!!: ועידת כלקדון וניקיאה · ראה עוד »
סינוד
תחריט גרמני מהמאה ה-17 של סינוד דורט סינוד (מיוונית: Σύνοδος) הוא ועידה כנסייתית בכירה, המתכנסת לשם הכרעה בענייני אמונה, פולחן ומנהל.
חָדָשׁ!!: ועידת כלקדון וסינוד · ראה עוד »
פטריארך
פטריארך (מיוונית, פטרארכון: πατήρ, אב; ἄρχων, מנהיג; בעברית: אב) הוא תואר הניתן לאבי משפחה מורחבת.
חָדָשׁ!!: ועידת כלקדון ופטריארך · ראה עוד »
קרב אווריאר
קרב אווריאר (בארמנית: Ավարայրի ճակատամարտ) היה קרב שהתנהל ב-26 במאי 451 בין הארמנים לבין צבא האימפריה הסאסאנית באווריאר שבמישור וספורקן (בין גבול איראן המודרנית לימת ואן).
חָדָשׁ!!: ועידת כלקדון וקרב אווריאר · ראה עוד »
קונסטנטינופול
מפת קונסטנטינופול איור של קונסטנטינופול קוֹנְסְטַנְטִינוֹפּוֹל (ביוונית: Κωνσταντινούπολις, בלטינית: Constantinopolis) היא עיר עתיקה, שהתקיימה במקום שבו נמצאת איסטנבול.
חָדָשׁ!!: ועידת כלקדון וקונסטנטינופול · ראה עוד »
קולומבנוס
קולומבנוס (בלטינית: Columbanus; 540 – 21 בנובמבר 615; פירוש שמו "יונה לבנה") היה נזיר ומיסיונר נוצרי אירי שהקים מספר מנזרים באירופה וכתב תקנון נזורה הנושא את שמו.
חָדָשׁ!!: ועידת כלקדון וקולומבנוס · ראה עוד »
קירילוס האלכסנדרוני
קירילוס האלכסנדרוני (ביוונית: Κύριλλος Ἀλεξανδρείας; 376 בקירוב – 444) היה קדוש נוצרי, אחד מאבות הכנסייה, עסק רבות בתחום הכריסטולוגיה.
חָדָשׁ!!: ועידת כלקדון וקירילוס האלכסנדרוני · ראה עוד »
שלמה נאמן
שלמה נאמן (10 בנובמבר 1912 - 23 במרץ 1993) היה היסטוריון ישראלי.
חָדָשׁ!!: ועידת כלקדון ושלמה נאמן · ראה עוד »
תאודוסיוס השני
#הפניה תאודוסיוס השני, קיסר האימפריה הביזנטית.
חָדָשׁ!!: ועידת כלקדון ותאודוסיוס השני · ראה עוד »
תקנון נזורה
#הפניה נזיר (נצרות)#תקנוני המנזרים.
חָדָשׁ!!: ועידת כלקדון ותקנון נזורה · ראה עוד »
לאו הראשון (אפיפיור)
לאו הראשון או לאו הגדול (בלטינית: Leo I; 400 – 10 בנובמבר 461) כיהן כאפיפיור מ-29 בספטמבר 440 ועד פטירתו.
חָדָשׁ!!: ועידת כלקדון ולאו הראשון (אפיפיור) · ראה עוד »
לוגוס
לוגוס (ביוונית: λόγος, בארמית: מֵימְרָא) הוא מונח יסוד בפילוסופיה יוונית, שמשמעותו רחבה ומורכבת ומתייחסת כללית להגיון, תבונה, דיבור ושיח ולשכנוע באמצעותם.
חָדָשׁ!!: ועידת כלקדון ולוגוס · ראה עוד »
חרם חברתי
חרם חברתי הוא סוג של נידוי חברתי של אדם, המתבטא באופנים שונים.
חָדָשׁ!!: ועידת כלקדון וחרם חברתי · ראה עוד »
חרטה
קנדה חשה חרטה (1874) חרטה היא רגש שחש מי שאינו מרוצה ממעשיו ומהתנהגותו בעבר.
חָדָשׁ!!: ועידת כלקדון וחרטה · ראה עוד »
בוספורוס
גשר פתיה סולטאן מהמט בּוֹסְפּוֹרוּס (טורקית: Boğaziçi או İstanbul Boğazı, "מצר איסטנבול") הוא מצר ים המפריד בין החלק האירופי של טורקיה, תראקיה, לחלקה האסיאתי, אנטוליה.
חָדָשׁ!!: ועידת כלקדון ובוספורוס · ראה עוד »
בישוף
פרבוסלביים, פרסקו מאת ויקטור וסנצוב בקתדרלת ולדימיר הקדוש שבקייב, אוקראינה בִּישׁוֹף (ביוונית: Επίσκοπος אֶפִּיסְקוֹפּוֹס – משגיח) או הֶגְמוֹן היא אחת הדרגות הגבוהות בהיררכיה של הכנסייה הנוצרית.
חָדָשׁ!!: ועידת כלקדון ובישוף · ראה עוד »
דיוקסיה
דיוקסיות של הכנסייה הרומית-קתולית כיום דיוקסיה (בעברית "הגמונות" או "בישופות") הוא כינוי ליחידת מנהל טריטוריאלית המנוהלת בידי בישוף, בחלק מהכנסיות הנוצריות.
חָדָשׁ!!: ועידת כלקדון ודיוקסיה · ראה עוד »
המאה ה-9
המאה ה-9 היא התקופה שהחלה בשנת 801 והסתיימה בשנת 900 (בין התאריכים 1 בינואר 801 ל-31 בדצמבר 900).
חָדָשׁ!!: ועידת כלקדון והמאה ה-9 · ראה עוד »
האל הבן
האל הבן, או ה"לוגוס" האלוהי, עם אדם וחוה בגן עדן. מצויר באופן המזכיר את דמות ישו באמנות. פרט בגן התענוגות הארציים להירונימוס בוש, בערך 1500. האל הבן או אלוהים הבן (ביוונית: Θεός ὁ υἱός, בלטינית: Deus Filius) הוא, באמונה הנוצרית, אחד משלושת פניו של השילוש הקדוש, יחד עם האל האב ורוח הקודש.
חָדָשׁ!!: ועידת כלקדון והאל הבן · ראה עוד »
השילוש הקדוש
"השילוש הקדוש", איקונין של אנדריי רובלוב. התמשיח מתאר את שלושת המלאכים שנגלו לאברהם באלוני ממרא, שבנצרות מקובל לראות כהופעה של השילוש. השילוש הקדוש - האב, הבן ורוח הקודש הם כולם "האלוהים", אך אינם חופפים או זהים זה לזה השילוש הקדוש (ארמית: תְּלִיתִיוּתֶא קַדִישְׁתָּא, בכתיב סורי: ܬܠܝܬܝܘܬܐ ܩܕܝܫܬܐ; יוונית: Αγία Τριάδα, לטינית: Sancta Trinitas) הוא אמונת יסוד בנצרות אשר מתייחסת למהותו של האלוהים ולפיה, אף שקיים רק אל אחד, לאל שלוש פנים הזהות במהותן, אך כל אחת גם בעלת אישיות נבדלת ועומדת בפני עצמה – האב, האל הבן או הלוגוס האלוהי שהתגשם בבשר בישו, ורוח הקודש.
חָדָשׁ!!: ועידת כלקדון והשילוש הקדוש · ראה עוד »
הדוקטרינה המונופיזיטית
#הפניה מונופיזיטיזם.
חָדָשׁ!!: ועידת כלקדון והדוקטרינה המונופיזיטית · ראה עוד »
הכנסייה הארמנית
#הפניה הכנסייה האפוסטולית הארמנית.
חָדָשׁ!!: ועידת כלקדון והכנסייה הארמנית · ראה עוד »
הכנסייה הסורית-אורתודוקסית
תפילת האדון בארמית שער הכניסה למתחם מנזר סנט מרק בירושלים קוּרֹבֹּא קַדִישֹׁא" בכנסייה סורית-אורתודוקסית בשטוטגרט, גרמניה הכנסייה הסורית-אורתודוקסית (בסורית: ܥܺܕܬܳܐ ܣܽܘ̣ܪܝܳܝܬܳܐ ܗܰܝܡܳܢܽܘܬܳܐ ܬܪܺܝܨܰܬ݂ ܫܽܘ̣ܒ̣ܚܳܐ, עִדְתֹא סוּרְיֹיתֹא הַיְמֹנוּתֹא תְרִיצַתֿ שׁוּבְֿחֹא; במלאיאלאם: സുറിയാനി ഓർത്തഡോക്സ് സഭ; בערבית: الكنيسة السريانية الأرثوذكسية) היא כנסייה אוריינטלית שבסיסה בסוריה ויש לה מאמינים בכל העולם.
חָדָשׁ!!: ועידת כלקדון והכנסייה הסורית-אורתודוקסית · ראה עוד »
הכנסייה הקופטית
#הפניה נצרות קופטית.
חָדָשׁ!!: ועידת כלקדון והכנסייה הקופטית · ראה עוד »
הכנסייה הגאורגית
#הפניה הכנסייה הגאורגית האורתודוקסית.
חָדָשׁ!!: ועידת כלקדון והכנסייה הגאורגית · ראה עוד »
ועידת אפסוס
ועידת אפסוס היא הוועידה האקומנית השלישית, אשר כונסה בשנת 431 באפסוס שבאסיה הקטנה בהוראת הקיסר המזרחי תאודוסיוס השני.
חָדָשׁ!!: ועידת כלקדון וועידת אפסוס · ראה עוד »
ועידת ניקיאה
ועידת ניקיאה הראשונה: איקונין מכרתים, 1591. ועידת ניקיאה הראשונה הייתה הוועידה האקומנית הראשונה של הכנסייה.
חָדָשׁ!!: ועידת כלקדון וועידת ניקיאה · ראה עוד »
ועידה אקומנית
שבע הוועידות הראשונות בנצרות, ועידה אקומנית היא סוג של סינוד, או כנס של בישופים, הנבדלת מסינוד בכך שבמסגרתה מתכנסים בישופים מכל רחבי העולם הנוצרי (ומכאן השם "אקומני", היינו, כלל-עולמי).
חָדָשׁ!!: ועידת כלקדון וועידה אקומנית · ראה עוד »
כריסטולוגיה
כריסטולוגיה (Christology, הלחם המילים χριστός.
חָדָשׁ!!: ועידת כלקדון וכריסטולוגיה · ראה עוד »
כלקדון
כלקדון (יוונית: Χαλκηδών, מקובל גם האיות חלקדון וכן קלסדון) הייתה עיר נמל עתיקה באסיה הקטנה.
חָדָשׁ!!: ועידת כלקדון וכלקדון · ראה עוד »
ישו
יֵשׁוּ או יֵשׁוּעַ (גם ישו מנצרת; ישוע בן יוסף, או כפי הגרסה הארמית: ישוע בר יוסף; ביוונית: Ἰησοῦς, ובלטינית: Iesus; לפי המשוער סביב 4 לפנה"ס – סביב 30 או 33 לספירה) היה מטיף ומנהיג דתי יהודי בן המאה הראשונה לספירה.
חָדָשׁ!!: ועידת כלקדון וישו · ראה עוד »
יוחנן מדמשק
יוחנן מדמשק (נולד ב-676 לערך – 4 בדצמבר 749; בסורית: ܝܘܚܢܢ ܕܪܡܣܘܩܝܐ - יוחנן דרמסוקיא, ערבית: يوحنا الدمشقي; יוחנא א-דמשקי; יוונית: Ιωάννης ο Δαμασκηνός, יואניס או דמסקינוס) היה נזיר וכומר סורי נוצרי הנחשב לקדוש נוצרי.
חָדָשׁ!!: ועידת כלקדון ויוחנן מדמשק · ראה עוד »
1 בנובמבר
1 בנובמבר הוא היום ה־305 בשנה בלוח הגרגוריאני (306 בשנה מעוברת).
חָדָשׁ!!: ועידת כלקדון ו1 בנובמבר · ראה עוד »
431
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: ועידת כלקדון ו431 · ראה עוד »
432
ָ* פטריק הקדוש מתחיל בפעילותו בהפצת הנצרות באירלנד.
חָדָשׁ!!: ועידת כלקדון ו432 · ראה עוד »
447
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: ועידת כלקדון ו447 · ראה עוד »
449
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: ועידת כלקדון ו449 · ראה עוד »
451
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: ועידת כלקדון ו451 · ראה עוד »
551
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: ועידת כלקדון ו551 · ראה עוד »
8 באוקטובר
8 באוקטובר הוא היום ה-281 בשנה (282 בשנה מעוברת).
חָדָשׁ!!: ועידת כלקדון ו8 באוקטובר · ראה עוד »
8 באוגוסט
8 באוגוסט הוא היום ה-220 בשנה (221 בשנה מעוברת) בשבוע ה-32 בלוח הגרגוריאני.
חָדָשׁ!!: ועידת כלקדון ו8 באוגוסט · ראה עוד »
אזכור
[1] https://he.wikipedia.org/wiki/ועידת_כלקדון
