סֵמֶל
יוניונפדיה
תִקשׁוֹרֶת
 Google Play כעת ב-
חָדָשׁ! הורד יוניונפדיה במכשיר אנדרואיד שלך!
חופשי
גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
 

זאב גלוסקין

מַדָד זאב גלוסקין

זאב גלוסקין עם משפחתו בתל אביב, 1925-1935 אחד העם וזאב גלוסקין. 1900-1927 אברהם קריניצי וזאב גלוסקין, 1947 זאב גלוּסקין (ט' באלול תרי"ט, 8 בספטמבר 1859 – ה' בניסן תש"ט, 4 באפריל 1949, תל אביב) היה פעיל ציוני, סוחר ויזם תרבות עברית במזרח אירופה וארץ ישראל. [1]

76 יחסים: ממואר, מאיר דיזנגוף, מנוחה ונחלה, מסחר, מסדה (הוצאת ספרים), מלחמת העולם הראשונה, מזרח אירופה, מורה פרטי, מושבה, ארץ ישראל, ארכיון, אגודת הכורמים, ספריית שער ציון, סלוצק, סוחר, עם עובד, עיריית תל אביב, פלך מינסק, צינה דיזנגוף, ציונות, ציוני, קלינינגרד, ראשון לציון, רחובות, רב, שמות רחובות בישראל, שנות ה-30 של המאה ה-20, שפ"ר, תנועת ההשכלה היהודית, תר"מ, תרי"ט, תש"ט, תל אביב-יפו, תלמוד תורה, תחום המושב, לקסיקון האישים של ארץ-ישראל: 1799-1948, לימודי חול, ט' באלול, זאב צחור, זכרון יעקב, חובבי ציון, חיים חיסין, חיים באר, בני משה (אגודה ציונית), בלארוס, בית הקברות טרומפלדור, גאולת קרקעות, גאולה (חברה), דוד קלעי, ה' בניסן, ..., הארכיון הציוני המרכזי, האימפריה הרוסית, העלייה הראשונה, העלייה השנייה, העלייה השנייה (ספר), הקונגרס הציוני, הלוסק, הברון רוטשילד, הגדודים העבריים, הגימנסיה העברית "הרצליה", הוצאת יד יצחק בן-צבי, ורשה, כרמל מזרחי, יעקב שביט, יעקב גולדשטיין (היסטוריון), יין, 1859, 1889, 1896, 1905, 1925, 1930, 1946, 1949, 4 באפריל, 8 בספטמבר. להרחיב מדד (26 יותר) »

ממואר

#הפניה ספר זיכרונות.

חָדָשׁ!!: זאב גלוסקין וממואר · ראה עוד »

מאיר דיזנגוף

מאיר דיזֵנגוף (25 בפברואר 1861, ט"ו באדר ה'תרכ"א, בסרביה (מולדובה כיום) – 23 בספטמבר 1936, ז' בתשרי ה'תרצ"ז, תל אביב) היה ראש העירייה הראשון של תל אביב, שכיהן בשנים 1921–1925, ומ-1928 ועד פטירתו ב-1936.

חָדָשׁ!!: זאב גלוסקין ומאיר דיזנגוף · ראה עוד »

מנוחה ונחלה

חברי "מנוחה ונחלה" עם מפת הנחלות של רחובות, 1890. מימין לשמאל: מתתיהו כהן, אליהו זאב לוין אפשטיין, זאב גלוסקין, אליעזר קפלן. מנוחה ונחלה הייתה חברה להתיישבות שנוסדה בז' באדר תר"ן (1890) על ידי קבוצה של חובבי ציון, בוורשה שבפולין בראשות אליהו זאב לוין אפשטיין וזאב גלוסקין, אשר היו נציגיה בארץ במטרה להקים בארץ ישראל מושבה שלא תהיה תלויה בתמיכת הברון רוטשילד, כלומר, מושבה עצמאית מבחינה כלכלית, פוליטית וחברתית.

חָדָשׁ!!: זאב גלוסקין ומנוחה ונחלה · ראה עוד »

מסחר

Sächsische Landesbibliothek – Staats- und Universitätsbibliothek Dresden, דרזדן, סקסוניה מסחר בין אינדיאנים וצרפתים בניו אורלינס (1717) על גדת המיסיסיפי State Library of New South Wales סוחר טקסטיל בסמרקנד, אוזבקיסטן בתחילת המאה ה-20שצילום: סרגיי פרוקודין-גורסקי Barrio San Juan (Guadalajara), גוודלחרה (מקסיקו) שוק פתח תקווה (2012) שוק בעכו (2013) מסחר הוא מערך של עסקאות חליפין מרצון, לרוב של סחורות ושל שירותים בעד תשלום.

חָדָשׁ!!: זאב גלוסקין ומסחר · ראה עוד »

מסדה (הוצאת ספרים)

לוגו הוצאת מסדה מסדה היא הוצאת ספרים שהוקמה בשנת 1930 על ידי ברכה פֶּלִאי ובעבר הייתה מהוצאות הספרים המובילות ביישוב ובישראל.

חָדָשׁ!!: זאב גלוסקין ומסדה (הוצאת ספרים) · ראה עוד »

מלחמת העולם הראשונה

מלחמת העולם הראשונה התחוללה בין השנים 1914–1918, והייתה המלחמה הגדולה ביותר בהיסטוריה עד זמנה.

חָדָשׁ!!: זאב גלוסקין ומלחמת העולם הראשונה · ראה עוד »

מזרח אירופה

מזרח אירופה הוא אזור גאוגרפי במזרחה של אירופה.

חָדָשׁ!!: זאב גלוסקין ומזרח אירופה · ראה עוד »

מורה פרטי

נערה בשיעור פרטי במרכז הדרכה מלומד צעיר ומורהו, דרך לימוד מקובלת לבני אצולה עד תחילת המאה העשרים, רמברנדט, שמן על בד, בסביבות 1630, מוזיאון גטי, לוס אנג'לס מורה פרטי הוא מדריך או מורה אשר מלמד נושא לימודי מסוים לתלמיד יחיד או לקבוצה קטנה של תלמידים במתכונת אשר נקראת שיעור פרטי.

חָדָשׁ!!: זאב גלוסקין ומורה פרטי · ראה עוד »

מושבה

מפת המושבות היהודיות, 1911 מפת המושבות הראשונות מושבה הייתה צורת התיישבות כפרית ציונית בארץ ישראל, שהתבססה על בעלות פרטית על הקרקע, הבית והמשק.

חָדָשׁ!!: זאב גלוסקין ומושבה · ראה עוד »

ארץ ישראל

תצלום לוויין של '''ארץ ישראל''', משנת 2003, הכולל את מדינת ישראל, שטחי הרשות הפלסטינית, וחלקים מירדן, לבנון, סוריה ומצרים ארץ ישראל (בראשי תיבות: א"י, נקראת בלועזית: פָּלֶשְׂתִּינָה, ובערבית: فلسطين, בתעתיק לעברית: פָלַסְטִין) היא חבל ארץ הנמצא בדרום-מערב יבשת אסיה, באגן הים התיכון ובחלק של המזרח התיכון המכונה לבנט, אשר מחולק בין המדינות ישראל, ירדן, לבנון וסוריה.

חָדָשׁ!!: זאב גלוסקין וארץ ישראל · ראה עוד »

ארכיון

מושבה הגרמנית חיפה, הארכיון הוקם ב-1977 למונח ארכיון שלושה מובנים.

חָדָשׁ!!: זאב גלוסקין וארכיון · ראה עוד »

אגודת הכורמים

אגודת הכורמים בתערוכה ברחובות, 1914 "אגודת הכורמים" היא אגודה שיתופית של יקבי זכרון יעקב ושל יקבי ראשון לציון.

חָדָשׁ!!: זאב גלוסקין ואגודת הכורמים · ראה עוד »

ספריית שער ציון

#הפניהספריית בית אריאלה.

חָדָשׁ!!: זאב גלוסקין וספריית שער ציון · ראה עוד »

סלוצק

סלוּצְק (בלארוסית: Слу́цак, או Слуцк; רוסית: Слуцк; פולנית: Słuck), היא עיר במחוז מינסק בבלארוס.

חָדָשׁ!!: זאב גלוסקין וסלוצק · ראה עוד »

סוחר

פסל של סוחר בסינגפור סוחר הוא אדם העוסק בהחלפת סחורות בסחורות - במקרה של סחר חליפין או סחורות בכסף בשוק מודרני, מבלי שחל שינוי פיזי, ייזום, בסחורה אשר ברשותו.

חָדָשׁ!!: זאב גלוסקין וסוחר · ראה עוד »

עם עובד

ספריה עם ספרי עם עובד בגינת ההסתדרות שליד בית הוועד הפועל הוצאת ספרים עם עובד בע"מ, המוכרת כמותג עם עובד, היא הוצאת ספרים ישראלית, נוסדה בשנת 1942 על ידי ההסתדרות הכללית ביוזמת ברל כצנלסון, שהיה העורך הראשון.

חָדָשׁ!!: זאב גלוסקין ועם עובד · ראה עוד »

עיריית תל אביב

#הפניה עיריית תל אביב-יפו.

חָדָשׁ!!: זאב גלוסקין ועיריית תל אביב · ראה עוד »

פלך מינסק

פלך מינסק (רוסית: Минская губерния) היה גוברנייה באימפריה הרוסית, שבירתה הייתה העיר מינסק.

חָדָשׁ!!: זאב גלוסקין ופלך מינסק · ראה עוד »

צינה דיזנגוף

צינה ומאיר דיזנגוף קברם של צינה ומאיר דיזנגוף בבית הקברות טרומפלדור בתל אביב צינה חיה (ברנר) דיזנגוף (1872, תרל"ב – 23 בפברואר 1930) הייתה ממייסדי תל אביב ורעייתו של ראש העיר הראשון שלה, מאיר דיזנגוף.

חָדָשׁ!!: זאב גלוסקין וצינה דיזנגוף · ראה עוד »

ציונות

קונגרס הציוני השני בבזל 1898. דגל התנועה הציונית מונף בכינוס אספת הנבחרים בשנת 1944 הציונות היא תנועה לאומית ואידאולוגיה התומכת בקיום מדינה המהווה בית לאומי לעם היהודי בארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: זאב גלוסקין וציונות · ראה עוד »

ציוני

#הפניה ציונות.

חָדָשׁ!!: זאב גלוסקין וציוני · ראה עוד »

קלינינגרד

מראה מהאוויר של הקתדרלה העתיקה בעיר קלינינגרד (ברוסית: Калининград) היא עיר נמל לחוף הים הבלטי ובירתו של מחוז קלינינגרד, מובלעת רוסית בין פולין לבין ליטא.

חָדָשׁ!!: זאב גלוסקין וקלינינגרד · ראה עוד »

ראשון לציון

מבט מהאוויר על ראשון לציון רִאשׁוֹן לְצִיּוֹן היא העיר הרביעית בגודלה בישראל.

חָדָשׁ!!: זאב גלוסקין וראשון לציון · ראה עוד »

רחובות

רְחוֹבוֹת היא עיר במחוז המרכז בישראל.

חָדָשׁ!!: זאב גלוסקין ורחובות · ראה עוד »

רב

רב הוא שם תואר שבעיקרו תיאר דמות כתלמיד חכם או פוסק הלכה אולם בהמשך התואר מופנה גם לצדיק או לסמכות הרוחנית בבית כנסת או במוסדות דתיים.

חָדָשׁ!!: זאב גלוסקין ורב · ראה עוד »

שמות רחובות בישראל

שילוט עירוני לרחוב רמב"ם בתל אביב דוגמה לקריאת רחובות על שמות של אישים: צומת הרחובות שמעון פרס, הנרי קיסינג'ר, ואלי ויזל (שלט הרחוב על שמו אינו נראה בתמונה) בקריית חתני פרס נובל בראשון לציון. שלושתם זכו בפרס נובל לשלום, ולכן הונצחו בחייהם. שמות הרחובות ביישובי ישראל נקבעים על ידי ועדת השמות העירונית.

חָדָשׁ!!: זאב גלוסקין ושמות רחובות בישראל · ראה עוד »

שנות ה-30 של המאה ה-20

מצעד המחאה על מונופול המלח (מרץ 1930) שנות ה-30 של המאה ה-20 היו העשור הרביעי של המאה ה-20, החלו ב-1 בינואר 1930 והסתיימו ב-31 בדצמבר 1939.

חָדָשׁ!!: זאב גלוסקין ושנות ה-30 של המאה ה-20 · ראה עוד »

שפ"ר

#הפניה שאול פנחס רבינוביץ.

חָדָשׁ!!: זאב גלוסקין ושפ"ר · ראה עוד »

תנועת ההשכלה היהודית

תנועת ההשכלה היהודית, ובפשטות ההשכלה, היא כינוי למגמה אינטלקטואלית שפעלה בקרב יהודי מרכז ומזרח אירופה, עם השפעה מועטה גם במערבה ובארצות האסלאם.

חָדָשׁ!!: זאב גלוסקין ותנועת ההשכלה היהודית · ראה עוד »

תר"מ

#הפניהה'תר"ם.

חָדָשׁ!!: זאב גלוסקין ותר"מ · ראה עוד »

תרי"ט

#הפניה ה'תרי"ט.

חָדָשׁ!!: זאב גלוסקין ותרי"ט · ראה עוד »

תש"ט

#הפניה ה'תש"ט.

חָדָשׁ!!: זאב גלוסקין ותש"ט · ראה עוד »

תל אביב-יפו

קו החוף של תל אביב-יפו תל אביב-יפו (בערבית: تل أَبيب-يافا), המוכרת לרוב כתל אביב, היא עיר מעורבת במחוז תל אביב בישראל, במישור החוף הדרומי, המרכזית מבין ערי גוש דן והשנייה בגודל אוכלוסייתה בישראל.

חָדָשׁ!!: זאב גלוסקין ותל אביב-יפו · ראה עוד »

תלמוד תורה

מורה ותלמיד בתלמוד תורה, בני ברק, 1965 תלמוד תורה הוא מוסד ללימודי קודש לילדים בקהילה היהודית המסורתית.

חָדָשׁ!!: זאב גלוסקין ותלמוד תורה · ראה עוד »

תחום המושב

מפת תחום המושב תחום המושב (ברוסית: Черта оседлости, ביידיש: דער תּחום-המושבֿ נהגה: "דֶר תחוּם הַמוֹיְשֶׁב") היה כינויים של השטחים שיוחדו עבור יהודי האימפריה הרוסית בין 1791 למהפכה הרוסית 1917.

חָדָשׁ!!: זאב גלוסקין ותחום המושב · ראה עוד »

לקסיקון האישים של ארץ-ישראל: 1799-1948

#הפניה לקסיקון האישים של ארץ-ישראל: 1799–1948.

חָדָשׁ!!: זאב גלוסקין ולקסיקון האישים של ארץ-ישראל: 1799-1948 · ראה עוד »

לימודי חול

לימודי חול ביהדות הדתית, ובפרט ביהדות החרדית, הם לימודים שאינם לימודי קודש, העוסקים בתורה שבכתב (תנ"ך) ובתורה שבעל פה (משנה ותלמוד ומפרשיהם, הלכה, אגדה וקבלה), אלא עוסקים בהשכלה כללית, כגון לימודי מתמטיקה ואנגלית.

חָדָשׁ!!: זאב גלוסקין ולימודי חול · ראה עוד »

ט' באלול

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: זאב גלוסקין וט' באלול · ראה עוד »

זאב צחור

זאב צחור (28 בדצמבר 1941 – 23 בינואר 2017) היה פרופסור להיסטוריה של עם ישראל באוניברסיטת בן-גוריון בנגב, ומייסד ונשיא המכללה האקדמית ספיר.

חָדָשׁ!!: זאב גלוסקין וזאב צחור · ראה עוד »

זכרון יעקב

זִכְרוֹן יַעֲקֹב - מבט אל חוף הים זִכְרוֹן יַעֲקֹב היא מועצה מקומית במחוז חיפה בישראל.

חָדָשׁ!!: זאב גלוסקין וזכרון יעקב · ראה עוד »

חובבי ציון

חובבי ציון או חיבת ציון הוא שם כולל למספר אגודות ציוניות שנוסדו במזרח אירופה בסוף המאה ה-19 ודגלו בציונות מעשית, למשל: עלייה והתיישבות יהודית בארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: זאב גלוסקין וחובבי ציון · ראה עוד »

חיים חיסין

ד"ר חיים חיסין בפסיפס של נחום גוטמן בקומת הכניסה של מגדל שלום בתל אביב הנהלת הגימנסיה העברית, 1910; משמאל: אליהו ברלין, מנחם שינקין, בן-ציון מוסינזון, חיים בוגרשוב, חיים חיסין פאניה חיסין, 1885 מצבת קברו של חיסין בבית הקברות טרומפלדור חיים איסר חיסין (3 בינואר 1865 – 26 בספטמבר 1932) היה רופא, פעיל ציוני בבלארוס, אז חלק מהאימפריה הרוסית, איש ביל"ו מראשוני תל אביב.

חָדָשׁ!!: זאב גלוסקין וחיים חיסין · ראה עוד »

חיים באר

נשיא המדינה ראובן ריבלין ומוטי שוורץ, מנכ"ל משכנות שאננים חיים באר (רכלבסקי; נולד ב־9 בפברואר 1945) הוא סופר ומשורר ישראלי, פרופסור אמריטוס לספרות עברית באוניברסיטת בן-גוריון.

חָדָשׁ!!: זאב גלוסקין וחיים באר · ראה עוד »

בני משה (אגודה ציונית)

יחזקאל דנין ורעייתו רחל, 1929 בני משה היה ארגון סתרים מסוג ארגון אחווה גברי וציוני, שהוקם במתכונת דומה לארגון הבונים החופשיים.

חָדָשׁ!!: זאב גלוסקין ובני משה (אגודה ציונית) · ראה עוד »

בלארוס

רפובליקת בֵּלָארוּס, ובקיצור בלארוס (בבלארוסית: Рэспубліка Белару́сь וברוסית: Респу́блика Белару́сь) היא מדינה ללא מוצא לים במזרח אירופה, הגובלת ברוסיה ממזרח, באוקראינה מדרום, בפולין ממערב ובליטא ולטביה מצפון.

חָדָשׁ!!: זאב גלוסקין ובלארוס · ראה עוד »

בית הקברות טרומפלדור

בית הקברות ממרפסת אחד הבתים ברחוב הקבר הראשון בבית הקברות קברי אלמונים בית הקברות טרומפלדור ידוע גם כבית הקברות הישן של תל אביב השוכן ברחוב טרומפלדור.

חָדָשׁ!!: זאב גלוסקין ובית הקברות טרומפלדור · ראה עוד »

גאולת קרקעות

#הפניה גאולת קרקע (ציונות).

חָדָשׁ!!: זאב גלוסקין וגאולת קרקעות · ראה עוד »

גאולה (חברה)

גאולה הייתה חברה שהוקמה בשנת 1904 למטרת גאולת קרקע בארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: זאב גלוסקין וגאולה (חברה) · ראה עוד »

דוד קלעי

דוד קַלָעִי (גולד) (כ"ט בשבט תרנ"ח, 21 בפברואר 1898 – ח' בחשון תש"ט, 10 בנובמבר 1948) היה פעיל ציוני, איש תנועת העבודה, ממקימי שכונת בורוכוב, ספרן, מתרגם, סופר ומעורכי אנציקלופדיות בהוצאת "מסדה".

חָדָשׁ!!: זאב גלוסקין ודוד קלעי · ראה עוד »

ה' בניסן

פרשת בר המצוה של ילד שנולד ה' ניסן היא בחלק מהשנים הפשוטות פרשת ויקרא, אך בשנים פשוטות מקביעות (הכז, בשה וגכה) פרשת בר המצוה היא פרשת צו.

חָדָשׁ!!: זאב גלוסקין וה' בניסן · ראה עוד »

הארכיון הציוני המרכזי

הארכיון הציוני המרכזי (אצ"מ) הוא הארכיון הרשמי של מוסדות התנועה הציונית: ההסתדרות הציונית העולמית, הסוכנות היהודית, קרן קיימת לישראל, קרן היסוד והקונגרס היהודי העולמי.

חָדָשׁ!!: זאב גלוסקין והארכיון הציוני המרכזי · ראה עוד »

האימפריה הרוסית

האימפריה הרוסית (ברוסית: Российская Империя), או רוסיה הקיסרית, הייתה מדינה ומערכת שלטונית שהתקיימה ברוסיה מאז עלייתו לשלטון של פיוטר הגדול בסוף המאה ה-17 ועד להדחתו של הצאר האחרון ניקולאי השני במהפכת פברואר ב-1917.

חָדָשׁ!!: זאב גלוסקין והאימפריה הרוסית · ראה עוד »

העלייה הראשונה

העלייה הראשונה היא גל עלייה המוני של יהודים לארץ ישראל העות'מאנית משנת תרמ"ב עד שנת תרס"ד (1882–1903).

חָדָשׁ!!: זאב גלוסקין והעלייה הראשונה · ראה עוד »

העלייה השנייה

העלייה השנייה היא גל ההגירה היהודי שהגיע לארץ ישראל בשלטון האימפריה העות'מאנית משנת תרס"ד (1904) עד קיץ 1914, תשעה באב תרע"ד, ונקטעה על ידי מלחמת העולם הראשונה.

חָדָשׁ!!: זאב גלוסקין והעלייה השנייה · ראה עוד »

העלייה השנייה (ספר)

כרך ב: מקורות כרך ג: אישים העלייה השנייה הוא ספר שראה אור בהוצאת יד יצחק בן-צבי בירושלים בשנת תשנ"ח 1997.

חָדָשׁ!!: זאב גלוסקין והעלייה השנייה (ספר) · ראה עוד »

הקונגרס הציוני

#הפניה הקונגרס הציוני העולמי.

חָדָשׁ!!: זאב גלוסקין והקונגרס הציוני · ראה עוד »

הלוסק

הלוסק (בבלארוסית: Глуск; ברוסית נהגה: גלוסק; בפולנית: Hłusk; ביידיש: האלוסק) היא עיירה בבלארוס, מרכזו המנהלי של מחוז משנה הלוסק במחוז מוהילב במזרח המדינה.

חָדָשׁ!!: זאב גלוסקין והלוסק · ראה עוד »

הברון רוטשילד

#הפניה אדמונד ג'יימס דה רוטשילד.

חָדָשׁ!!: זאב גלוסקין והברון רוטשילד · ראה עוד »

הגדודים העבריים

דגל הגדוד העברי "הראשון ליהודה". לויטננט קולונל ג'ון הנרי פטרסון, מפקד גדוד נהגי הפרדות והגדוד ה-38, בצילום מ-1917 חיילי אחד הגדודים ליד הכותל לאחר כיבוש ירושלים בידי הבריטים. צולם כנראה ב-1918 הגדודים העבריים הם גדודי חיילים שפעלו במסגרת הצבא הבריטי במלחמת העולם הראשונה, וחלקם השתתף בכיבוש ארץ ישראל מידי העות'מאנים בכוונה שתרומתם תיזקף לזכות התביעה להקמת בית לאומי לעמו בארץ ישראל עת יכון סדר עולמי חדש עם תום המלחמה.

חָדָשׁ!!: זאב גלוסקין והגדודים העבריים · ראה עוד »

הגימנסיה העברית "הרצליה"

הנהלת הגימנסיה העברית, 1910; משמאל: אליהו ברלין, מנחם שינקין, בן-ציון מוסינזון, חיים בוגרשוב, חיים חיסין גימנסיה הרצליה ב-1912 כיתה בגימנסיה, 1912 תצלום של הצלם אברהם סוסקין של כיתה בגימנסיה הרצליה סביב שנת 1912 תצלום קבוצתי ביום הלימודים האחרון של המחזור הראשון של גימנסיה הרצליה, תרע"ג 1913, עם המחנך יהודה לייב מטמון-כהן והתלמידים יקותיאל בהרב, יצחק קדמי, חנה חיון, צילה פיינברג שוהם, נחמה פרידמן, משה שרתוק, אליהו גולומב, עקיבא גינזבורג, רבקה שרתוק, יונה פפו, משה מנוחין, נעמן ברמן, משה וולפסון, חיה וייס תחנת "מוניות גמל" בפתח מבנה הגימנסיה, 1914 מבנה הגימנסיה ההיסטורי, 1936 לערך לוחית זיכרון במקום הקודם של גימנסיה הרצליה שער הברזל של גימנסיה הרצליה הגימנסיה העברית "הרצליה" (בראשי תיבות: גע"ה) היא בית הספר התיכון העברי הראשון ואחד ממוסדות החינוך המפורסמים בישראל.

חָדָשׁ!!: זאב גלוסקין והגימנסיה העברית "הרצליה" · ראה עוד »

הוצאת יד יצחק בן-צבי

#הפניה יד יצחק בן-צבי.

חָדָשׁ!!: זאב גלוסקין והוצאת יד יצחק בן-צבי · ראה עוד »

ורשה

כנסייה ברחוב קרקובסקה פשדמיישצ'ה ציור של ורשה מאת בולטו ורשה (בפולנית: Warszawa – וארְשַאווה – IPA) היא בירת פולין והעיר הגדולה ביותר בה.

חָדָשׁ!!: זאב גלוסקין וורשה · ראה עוד »

כרמל מזרחי

#הפניה יקבי כרמל.

חָדָשׁ!!: זאב גלוסקין וכרמל מזרחי · ראה עוד »

יעקב שביט

יעקב שביט (נולד ב-1944) הוא פרופסור אמריטוס, בחוג להיסטוריה של עם ישראל באוניברסיטת תל אביב וסופר.

חָדָשׁ!!: זאב גלוסקין ויעקב שביט · ראה עוד »

יעקב גולדשטיין (היסטוריון)

#הפניה יעקב גולדשטיין.

חָדָשׁ!!: זאב גלוסקין ויעקב גולדשטיין (היסטוריון) · ראה עוד »

יין

משתה יין באיראן; ציור קיר מהמאה ה-17 בארמון צ'הל סותון באספהאן יין הוא משקה משכר המיוצר מענבים.

חָדָשׁ!!: זאב גלוסקין ויין · ראה עוד »

1859

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: זאב גלוסקין ו1859 · ראה עוד »

1889

נחנך מגדל אייפל.

חָדָשׁ!!: זאב גלוסקין ו1889 · ראה עוד »

1896

האולימפיאדה המודרנית הראשונה.

חָדָשׁ!!: זאב גלוסקין ו1896 · ראה עוד »

1905

אלברט איינשטיין.

חָדָשׁ!!: זאב גלוסקין ו1905 · ראה עוד »

1925

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: זאב גלוסקין ו1925 · ראה עוד »

1930

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: זאב גלוסקין ו1930 · ראה עוד »

1946

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: זאב גלוסקין ו1946 · ראה עוד »

1949

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: זאב גלוסקין ו1949 · ראה עוד »

4 באפריל

4 באפריל הוא היום ה-94 בשנה (95 בשנה מעוברת), בשבוע ה-14 בלוח הגרגוריאני.

חָדָשׁ!!: זאב גלוסקין ו4 באפריל · ראה עוד »

8 בספטמבר

8 בספטמבר הוא היום ה-251 בשנה בלוח הגרגוריאני (252 בשנה מעוברת).

חָדָשׁ!!: זאב גלוסקין ו8 בספטמבר · ראה עוד »

אזכור

[1] https://he.wikipedia.org/wiki/זאב_גלוסקין

יוֹצֵאנִכנָס
היי! אנחנו בפייסבוק עכשיו! »