גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
152 יחסים: מנשה הראל, מסעות ארץ ישראל של עולים יהודים (ספר), מסעי הצלב, מסגד אל-אקצא, מסכת מידות, מסכת יומא, מערת המכפלה, מעלין בקודש (כתב עת), מצודת אנטוניה, מצוות בניין בית המקדש, משנה, משנה תורה, מטר רבוע, מזבח הנחושת, מזבח העולה, מבנה בית המקדש, מבני הר הבית, מדרש תנחומא, מוסד ביאליק, מיכאל אבי-יונה, אמה (מידת אורך), אצבע (מידת אורך), ארמטה פיירוטי, ארנון סגל, ארונה היבוסי, אשתורי הפרחי, אלעזר בן פדת, אלי שילר, אבן השתייה, אברהם פאוסט, אברהם יערי, אדריאנוס, אהוד נצר, איטליה, נחל קדרון, נבוזראדן, ספר יהושע, סופרוניוס, עקדת יצחק, ערבית, ערוץ 7, עזרת נשים (בית המקדש), עבודת המקדש, עומאר בן אל-ח'טאב, עולה בקנה אחד, עיר דוד, פרקי דרבי אליעזר, פתחיה מרגנסבורג, פלביוס, צ'ארלס וורן, ..., צפת, צפון אמיתי, קדש הקדשים, קורבן, קודש הקודשים, רמב"ן, רמב"ם, רש"י, רחוב ויה דולורוזה, רבא, רבי אלעזר בן פדת, רבי אליעזר בן יעקב, רבי יצחק נפחא, רבי יוחנן, רדב"ז, רומא העתיקה, ריבוע, שמואל, שמואל בר נחמני, שער מוכרי הכותנה, שער קיפונוס, שער שושן, שער טדי, שער הרחמים, שער וורן, שערי חולדה, שלמה, שלמה גורן, שיר השירים רבה, תנ"ך, תלמוד בבלי, תחומין, תורה, לטינית, טרפז, טומאה, טופוגרפיה, טירופיאון, זרובבל, זלמן מנחם קורן, חפירה ארכאולוגית, חז"ל, חברון, חומות ירושלים, חורבן הבית, חידוש עבודת הקורבנות, חידושים בחקר ירושלים, חיים צימרמן, חיים יוסף דוד אזולאי, בנימין מטודלה, בראשית רבה, בור הרוחות, בישוף, בית המקדש, בית המקדש השני, בית המוקד, בית הספר אל עומריה (ירושלים), גנאיוס פומפיוס מגנוס, גיחון, דעת (אתר אינטרנט), דרבנן, דוד, המרת דת, המרד הגדול, המילוא, הנוסע מבורדו, העזרה, הר ציון, הר המשחה, הר הזיתים, הר הבית, הרדב"ז, התקופה הביזנטית בארץ ישראל, הלכה, החת"ם סופר, החזון איש, החיל, הברית החדשה, הגיא המרכזי, ההיכל, הורדוס, הכותל המערבי, הכותל המזרחי, היסטוריה, כנסיית הקבר, כניסה להר הבית (הלכה), כפתור ופרח, כרמי צור, כרת, כיפת הסלע, ישר, ישראל מאיר הכהן, ישראל אריאל, ישו, ישיבת מרכז הרב, יחיאל מיכל טוקצינסקי, יהודים, יואל סירקיש, יוסף בן מתתיהו, יופיטר (מיתולוגיה), 1999, 333. להרחיב מדד (102 יותר) »
מנשה הראל
מנשה הראל בשנות ה-40 כלוחם וסייר בפלמ"ח מנשה הראל כסייר בנגב ב-1945 המצבה שעל קברו של פרופ' מנשה הראל בחלקת יקירי העיר ירושלים, בהר המנוחות מנשה (מנשק'ה) הראל (5 במאי 1917 – 23 בפברואר 2014) היה פרופסור לגאוגרפיה וחתן פרס ישראל לחקר ידע ארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: זיהוי מקום המקדש ומנשה הראל · ראה עוד »
מסעות ארץ ישראל של עולים יהודים (ספר)
מסעות ארץ ישראל של עולים יהודים, מימי הביניים ועד ראשית שיבת ציון הוא קובץ חיבורים על מסעות: יומנים וזיכרונות, של 33 נוסעים יהודים בארץ ישראל, בעריכתו של הביבליוגרף אברהם יערי.
חָדָשׁ!!: זיהוי מקום המקדש ומסעות ארץ ישראל של עולים יהודים (ספר) · ראה עוד »
מסעי הצלב
אביר כורע (בתפילה?) לפני צאתו למסע צלב. איור מספר התהלים של וסטמינסטר, אנגליה, שלהי המאה ה-13. המצור על אנטיוכיה (במהלך מסע הצלב הראשון), איור מהמאה ה-15 מסעי הצלב היו סדרת מלחמות דת ומסעות צבאיים, ביוזמת האפיפיורים הנוצריים או בתמיכתם, בין המאה ה-11 והמאה ה-13.
חָדָשׁ!!: זיהוי מקום המקדש ומסעי הצלב · ראה עוד »
מסגד אל-אקצא
מסגד אל אקצא, בקצה הדרומי של רחבת הר הבית מסגד אל אקצא, מבנה חיצוני, מקרוב תפילה במסגד אל־אקצא (צולם כחודש לאחר מלחמת ששת הימים) בתוככי מסגד אל אקצא שער מסגד אל־אקצא; תחריט בסדרת "ארץ ישראל הציורית" (1881) על פי ציור של ג'ון דאגלס וודוורד מסגד אל־אקצא (בערבית: الْمَسْجِد الْأَقْصَى, תעתיק מדויק: אלְמַסְגִ'ד אלְאַקְצָא, תעתיק חופשי: אל־מַסְגִ'ד אל־אַקְסָא, משמעות השם: "המסגד הרחוק ביותר" או "המסגד הקיצון") הוא מסגד בהר הבית שבירושלים, הנחשב לשלישי בחשיבותו באסלאם לאחר מסגד אל-חראם במכה ומסגד הנביא באל-מדינה.
חָדָשׁ!!: זיהוי מקום המקדש ומסגד אל-אקצא · ראה עוד »
מסכת מידות
ציור מתוך פירוש המשנה לרמב"ם, מסכת מידות פרק ב' משנה ה', דפוס וילנה, 1880 מַסֶּכֶת מִדּוֹת היא המסכת העשירית בסדר קדשים, הסדר החמישי במשנה, ויש בה חמישה פרקים.
חָדָשׁ!!: זיהוי מקום המקדש ומסכת מידות · ראה עוד »
מסכת יומא
כהן גדול בבגדי לבן במהלך פעולת הזאת הדם על מזבח הזהב מַסֶּכֶת יוֹמָא (או סדר יומא – סדר היום) היא המסכת החמישית בסדר מועד, ונמצאת במשנה, בתלמוד ובתוספתא.
חָדָשׁ!!: זיהוי מקום המקדש ומסכת יומא · ראה עוד »
מערת המכפלה
ציון קבר אברהם צילום מקרוב של מוזאיקה במערה – צולם בין 1920–1933 מערת המכפלה בלילה לוחם מג"ב שומר בתוך מערת המכפלה. בתמונה אולם שרה מהצד הערבי (ניתן להבחין בכיתוב הערבי בשילוט ליד המצבה) מערת המכפלה בתמונה משנות ה-20 של המאה העשרים הכניסה למסגד בתמונה משנות ה-20 של המאה העשרים מערת המכפלה (מכונה בערבית: الحرمالإبراهيمي, תעתיק: אלחרם אלאבראהימי, תרגום: המקום הקדוש של אברהם) היא מבנה במזרח העיר חברון.
חָדָשׁ!!: זיהוי מקום המקדש ומערת המכפלה · ראה עוד »
מעלין בקודש (כתב עת)
מעלין בקודש - ביטאון לעניין המקדש וקדשיו, הוא כתב עת שעוסק בהלכות הנוגעות לבית המקדש, סדרי עבודתו, והלכות טומאה וטהרה הקשורות אליו.
חָדָשׁ!!: זיהוי מקום המקדש ומעלין בקודש (כתב עת) · ראה עוד »
מצודת אנטוניה
מצודת אנטוניה ושער טדי – השער הצפוני של בית המקדש. דגם ירושלים בתקופת בית המקדש השני המצוי במוזיאון ישראל מצודת אנטוניה היא מצודה מתקופת הבית השני שהקים הורדוס בירושלים.
חָדָשׁ!!: זיהוי מקום המקדש ומצודת אנטוניה · ראה עוד »
מצוות בניין בית המקדש
מצוות בניית בית המקדש היא מצוות עשה מתוך תרי"ג מצוות לפיה על הציבור לבנות בית מקדש לה', שבו תתקיים עבודת הקורבנות, העלייה לרגל וכל יתר המצוות התלויות בקיומו של בית המקדש.
חָדָשׁ!!: זיהוי מקום המקדש ומצוות בניין בית המקדש · ראה עוד »
משנה
כותרת מעוטרת למשניות בש"ס מהדורת פרנקפורט ה'ת"פ הַמִּשְׁנָה היא קובץ ספרותי מקיף שנכתב במשך דורות ובמרכזו הפרשנות בעל פה לסוגיות העולות מהתנ"ך.
חָדָשׁ!!: זיהוי מקום המקדש ומשנה · ראה עוד »
משנה תורה
עמוד השער (עם נוסח ההקדמה "כל המצוות שניתנו לו למשה בסיני" וכו') בכתב-יד מאויר מאשכנז, שנת ה'נ"ו (1296). שמור באוסף דוד קאופמן, ספריית האקדמיה ההונגרית למדעים, בודפשט. משנה תורה (או בשמו המלא: משנה תורה לרמב"ם), מכונה גם "היד החזקה", הוא חיבור הלכתי מונומנטלי שכתב הרמב"ם (רבי משה בן מימון) סביב שנת 1175 (ד'תתקל"ה).
חָדָשׁ!!: זיהוי מקום המקדש ומשנה תורה · ראה עוד »
מטר רבוע
השוואה בין יחידות שטח שונות מטר רבוע (בראשי תיבות: מ"ר) הוא יחידת מידה לשטח בשיטה המטרית, והיא שווה לשטחו של ריבוע שאורך צלעו מטר אחד.
חָדָשׁ!!: זיהוי מקום המקדש ומטר רבוע · ראה עוד »
מזבח הנחושת
#הפניה מזבח העולה.
חָדָשׁ!!: זיהוי מקום המקדש ומזבח הנחושת · ראה עוד »
מזבח העולה
אילוסטרציה של מזבח העולה, 1901 אילוסטרציה של מזבח העולה, 1890 מזבח העולה (מכונה גם מזבח החיצון או בפשטות המזבח; בתקופת המשכן כונה גם מזבח הנחושת) היה אחד מכלי-הקודש המרכזיים בפולחן העברי, בתחילה במשכן ולאחר מכן בבית המקדש הראשון והשני.
חָדָשׁ!!: זיהוי מקום המקדש ומזבח העולה · ראה עוד »
מבנה בית המקדש
חזית מקדש הורדוס לפי שיטת מיכאל אבי יונה לפי המסורת היהודית, היו לעם ישראל כמה וכמה סוגים של בתי מקדש במהלך ההיסטוריה היהודית - החל במשכן, שהיה בצורת אוהל, דרך משכן שילה, שהיה בית אבנים מכוסה ביריעות במקום בתקרה, ועד לבתי המקדש הבנויים אבן - בית המקדש הראשון (מקדש שלמה), בית המקדש השני, וכן המקדש העתידי שעליו נתנבא יחזקאל.
חָדָשׁ!!: זיהוי מקום המקדש ומבנה בית המקדש · ראה עוד »
מבני הר הבית
מפת הר הבית תצלום אוויר של הר הבית קטע מהאכסדרה בדופן המערבי של הר הבית הר הבית נבנה בראש גבעה, ובימי הורדוס הורחב המתחם באמצעות מילוי אדמה ליצירת רחבה מישורית גדולה המשמשת להתכנסות וכתשתית למבנים.
חָדָשׁ!!: זיהוי מקום המקדש ומבני הר הבית · ראה עוד »
מדרש תנחומא
מדרש תנחומא, המכונה גם מדרש ילמדנו, הוא שם כולל לשלושה קובצי מדרש אגדה.
חָדָשׁ!!: זיהוי מקום המקדש ומדרש תנחומא · ראה עוד »
מוסד ביאליק
מוסד ביאליק הוא בית הוצאה לאור שהקימו ההנהלה הציונית העולמית והנהלת הסוכנות היהודית בשנת 1935, לזכרו של המשורר חיים נחמן ביאליק.
חָדָשׁ!!: זיהוי מקום המקדש ומוסד ביאליק · ראה עוד »
מיכאל אבי-יונה
מיכאל אבי-יונה (בּוּכְשׁטַבּ; 26 בספטמבר 1904, תרס"ה, לבוב – 26 במרץ 1974, ירושלים) היה ארכאולוג, גאוגרף וחוקר התרבות והאמנות הקלאסית בארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: זיהוי מקום המקדש ומיכאל אבי-יונה · ראה עוד »
אמה (מידת אורך)
#הפניה אמה (יחידת מידה).
חָדָשׁ!!: זיהוי מקום המקדש ואמה (מידת אורך) · ראה עוד »
אצבע (מידת אורך)
#הפניה רשימת מידות, שיעורים ומשקלות בהלכה#אצבע, אגודל.
חָדָשׁ!!: זיהוי מקום המקדש ואצבע (מידת אורך) · ראה עוד »
ארמטה פיירוטי
ארמטה פיירוטי, תמונה מאת מנדל ג'ון דינס ארמטה פיירוטי (באיטלקית: Ermete Pierotti) היה מהנדס וארכאולוג, איטלקי ממודנה שחי באמצע המאה ה-19.
חָדָשׁ!!: זיהוי מקום המקדש וארמטה פיירוטי · ראה עוד »
ארנון סגל
ארנון סגל (נולד בג' בתמוז ה'תש"ם, 17 ביוני 1980) הוא עיתונאי, סופר ואיש חינוך, משמש ככתב ב"מקור ראשון" ובעלון השבת "עולם קטן".
חָדָשׁ!!: זיהוי מקום המקדש וארנון סגל · ראה עוד »
ארונה היבוסי
#הפניה ארוונה.
חָדָשׁ!!: זיהוי מקום המקדש וארונה היבוסי · ראה עוד »
אשתורי הפרחי
שלט רחוב בירושלים על שם אשתורי הפרחי. רבי אֶשְׁתוֹרִי (יש אומרים שזהו שם ספרותי שמשמעותו "אִיש הַתּוֹרִי" (מגלה ארצות), ושמו הנכון: הרב יצחק הכהן) בן ר' משה הַפַּרְחִי (בספרדית: Ishtori haFarhi; נולד: המחצית השנייה של המאה ה-13. נפטר: המחצית הראשונה של המאה ה-14) היה חוקר ארץ ישראל והלכותיה.
חָדָשׁ!!: זיהוי מקום המקדש ואשתורי הפרחי · ראה עוד »
אלעזר בן פדת
#הפניה רבי אלעזר בן פדת.
חָדָשׁ!!: זיהוי מקום המקדש ואלעזר בן פדת · ראה עוד »
אלי שילר
אלי שילר (1938 - 2 בדצמבר 2018) היה חוקר ירושלים וארץ ישראל, מורה דרך, עורך, מייסד ובעלים של הוצאת אריאל ומחברם של עשרות מאמרים.
חָדָשׁ!!: זיהוי מקום המקדש ואלי שילר · ראה עוד »
אבן השתייה
הסלע המזוהה בדרך כלל עם אבן השתייה, מבט מלמעלה מבט מלמטה, מ"בור הרוחות", על החור העגול באבן השתייה תרשים המציג את מיקום אבן השתייה בתוך כיפת הסלע. אבן השתייה (בערבית: الصخرة المشرفة بمسجد قبة الصخرة "הסלע הקדוש במסגד כיפת הסלע") היא סלע גדול הבולט מקרקע הר הבית, בתוך מבנה כיפת הסלע, הקרוי על שמו.
חָדָשׁ!!: זיהוי מקום המקדש ואבן השתייה · ראה עוד »
אברהם פאוסט
אברהם (אבי) פאוסט (נולד ב־1967) הוא ארכאולוג המשמש כפרופסור לארכאולוגיה של התקופה העתיקה במחלקה ללימודי ארץ ישראל וארכאולוגיה ע"ש מרטין (זוס) וחבר במכון לארכאולוגיה באוניברסיטת בר-אילן.
חָדָשׁ!!: זיהוי מקום המקדש ואברהם פאוסט · ראה עוד »
אברהם יערי
אברהם יערי (שם משפחתו הקודם: ואלד; כ"ט באב ה'תרנ"ט, 5 באוגוסט 1899 – כ"ט בתשרי ה'תשכ"ז, 13 באוקטובר 1966) היה ביבליוגרף, חוקר הספר העברי, תולדות היישוב ותולדות יהודי המזרח.
חָדָשׁ!!: זיהוי מקום המקדש ואברהם יערי · ראה עוד »
אדריאנוס
פסל של הקיסר אדריאנוס שנמצא בתל שלם. הפסל מסמל את חגיגת הניצחון על היהודים המורדים ודיכוי מרד בר כוכבא. מוצג במוזיאון ישראל. פּוּבְּלִיוּס אָילִיוּס טְרַאיָאנוּס הַדְרִיָאנוּס (בלטינית: Publius Aelius Traianus Hadrianus), הנקרא בקיצור אדריאנוס או הדריאנוס (24 בינואר 76 - 10 ביולי 138) היה קיסר רומא משנת 117 ועד מותו.
חָדָשׁ!!: זיהוי מקום המקדש ואדריאנוס · ראה עוד »
אהוד נצר
אהוד נצר (מנצ'ל, 13 במאי 1934 – 28 באוקטובר 2010) היה ארכאולוג ופרופסור באוניברסיטה העברית בירושלים.
חָדָשׁ!!: זיהוי מקום המקדש ואהוד נצר · ראה עוד »
איטליה
אִיטַלְיָה (בשמה הרשמי: הָרֶפּוּבְּלִיקָה הָאִיטַלְקִית; באיטלקית: Repubblica Italiana, "רֵפּוּבְּלִיקָה אִיטַלְיָאנָה") היא ארץ ומדינה בדרום אירופה, המכסה את רוב חצי האי האפניני, ואזורים נוספים.
חָדָשׁ!!: זיהוי מקום המקדש ואיטליה · ראה עוד »
נחל קדרון
אפיק הקניון העליון ומנזר מר סבא נַחַל קִדְרוֹן (בערבית ואדי אַ-נַאר) הוא נחל במדבר יהודה היורד מאזור העיר העתיקה בירושלים ונשפך לים המלח סמוך ליישוב אבנת מדרום לנחל קומראן ומצפון לנחל דרגה.
חָדָשׁ!!: זיהוי מקום המקדש ונחל קדרון · ראה עוד »
נבוזראדן
נְבוּזַרְאֲדָן (בבבלית נבו-זר-אידין, Nabû-zēr-iddin - האל נבו נתן צאצא) היה איש צבא בבלי בכיר, אשר השתתף בכיבוש ממלכת יהודה והחרבת בית המקדש הראשון וירושלים.
חָדָשׁ!!: זיהוי מקום המקדש ונבוזראדן · ראה עוד »
ספר יהושע
סֵפֶר יְהוֹשֻׁעַ הוא הספר הראשון בסדר נביאים ראשונים בתנ"ך.
חָדָשׁ!!: זיהוי מקום המקדש וספר יהושע · ראה עוד »
סופרוניוס
סוֹפְרוֹנְיוּס (ביוונית: Σωφρόνιος; 560, דמשק – 11 במרץ 638, ירושלים) היה הפטריארך ירושלים בין השנים 634–638, בסוף תקופת השלטון הביזנטי בארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: זיהוי מקום המקדש וסופרוניוס · ראה עוד »
עקדת יצחק
עקדת יצחק, 1635 עֲקֵדַת יִצְחָק (עקדה משמעותה קשירה) היא סיפור מקראי המופיע ב: אברהם עקד את יצחק בנו האהוב על מזבח ועצים במטרה לשוחטו ולשורפו כקורבן, על פי מצוותו של אלוהים, וברגע האחרון שלפני פעולת השחיטה, מלאך אלוהים ציווה אותו להימנע מלשחוט את בנו, ושיבח אותו כי הוא "ירא אלוהים".
חָדָשׁ!!: זיהוי מקום המקדש ועקדת יצחק · ראה עוד »
ערבית
ערבית (בערבית: اللغة العربية; תעתיק חופשי: א-לוּעַ'ה אל-עַרַבִּיַּה; תעתיק מדויק: אללע'ה אלערביה) היא שפה בענף הדרומי של השפות השמיות המערביות בתוך קבוצת השפות השמיות של משפחת השפות האפרו-אסיאתיות.
חָדָשׁ!!: זיהוי מקום המקדש וערבית · ראה עוד »
ערוץ 7
הסמליל אשר שימש את אתר האינטרנט עד 2021. ערוץ 7 היא קבוצת תקשורת ישראלית, הפועלת ברשת האינטרנט ועוסקת בחדשות ובתוכן יהודי.
חָדָשׁ!!: זיהוי מקום המקדש וערוץ 7 · ראה עוד »
עזרת נשים (בית המקדש)
עזרת הנשים בחזית המקדש. דגם בית המקדש השני מצוי במוזיאון ישראל. מקום עזרת נשים בבית המקדש (בכחול)עזרת נשים – השטח המזרחי של חצר בית המקדש, בין החומה הפנימית לעזרה (השם הכולל לעזרת ישראל ועזרת כהנים).
חָדָשׁ!!: זיהוי מקום המקדש ועזרת נשים (בית המקדש) · ראה עוד »
עבודת המקדש
#הפניה העבודה במקדש.
חָדָשׁ!!: זיהוי מקום המקדש ועבודת המקדש · ראה עוד »
עומאר בן אל-ח'טאב
#הפניה עומר בן אל-ח'טאב.
חָדָשׁ!!: זיהוי מקום המקדש ועומאר בן אל-ח'טאב · ראה עוד »
עולה בקנה אחד
#הפניה עלה בקנה אחד.
חָדָשׁ!!: זיהוי מקום המקדש ועולה בקנה אחד · ראה עוד »
עיר דוד
עיר דוד, מתוך דגם ירושלים בסוף ימי בית שני מפת עיר דוד על תצלום אווירי ממוזער עיר דוד היא אתר ארכאולוגי שבו שכנה ירושלים הקדומה החל מראשית ימיה, בתקופת הברונזה התיכונה, ועד אמצע ימי הביניים.
חָדָשׁ!!: זיהוי מקום המקדש ועיר דוד · ראה עוד »
פרקי דרבי אליעזר
פִּרְקֵי דְּרַבִּי אֱלִיעֶזֶר (בראשי תיבות: פדר"א) הוא ספר מדרשים ואגדות על התורה, והוא מן החיבורים הנפוצים שבספרות האגדה היהודית.
חָדָשׁ!!: זיהוי מקום המקדש ופרקי דרבי אליעזר · ראה עוד »
פתחיה מרגנסבורג
מסעו המשוער של פתחיה פתחיה בן יעקב מרגנסבורג (נדפס גם "רגנשבורג" או "רטיסבון") היה נוסע יהודי מפורסם בן המאה ה-12, שכתב תיאור של מסעו.
חָדָשׁ!!: זיהוי מקום המקדש ופתחיה מרגנסבורג · ראה עוד »
פלביוס
#הפניה יוסף בן מתתיהו.
חָדָשׁ!!: זיהוי מקום המקדש ופלביוס · ראה עוד »
צ'ארלס וורן
גנרל סר צ'ארלס וורן (באנגלית: Sir Charles Warren; 7 בפברואר 1840 - 21 בינואר 1927) היה קצין בחיל ההנדסה המלכותי הבריטי, חבר בארגון הבונים החופשיים (Quatuor Coronati Lodge 2076), מראשוני הארכאולוגים בירושלים תחת חסות הקרן הבריטית לחקר ארץ ישראל וראש משטרת לונדון בין השנים 1886 ו-1888, בתקופת רציחותיו של ג'ק המרטש.
חָדָשׁ!!: זיהוי מקום המקדש וצ'ארלס וורן · ראה עוד »
צפת
כתובת על קיר בעיר צפת, קיץ 2018 מפת העיר העתיקה של צפת סימטה בעיר העתיקה של צפת גשר העיר העתיקה של צפת 250px 250px צְפַת היא עיר במחוז הצפון בישראל, הנחשבת לבירת הגליל העליון, ושוכנת באזור הררי בחלקו המזרחי של הגליל.
חָדָשׁ!!: זיהוי מקום המקדש וצפת · ראה עוד »
צפון אמיתי
צפון אמיתי או צפון גאודטי (באנגלית: True North) הוא הכיוון המשיק לפני כדור הארץ ופונה אל הקוטב הצפוני הגאוגרפי.
חָדָשׁ!!: זיהוי מקום המקדש וצפון אמיתי · ראה עוד »
קדש הקדשים
#הפניה קודש הקודשים.
חָדָשׁ!!: זיהוי מקום המקדש וקדש הקדשים · ראה עוד »
קורבן
תגליף של הבל מקריב את קורבנו תגליף של קין, שהקריב את הקורבן, העצוב על כך שמנחתו לא התקבלה דוגמה מודרנית לקרבן - צאן מועלה לקורבן על ידי כוהני דת שומרונים בהר גריזים קורבן (עם ניקוד: קָרְבָּן, מקובל גם הכתיב החסר קרבן) הוא סוג של פולחן חליפין, בו מוותרים המשתתפים בפולחן על נכס כלשהו לטובת האל או האלים להם נועד הפולחן.
חָדָשׁ!!: זיהוי מקום המקדש וקורבן · ראה עוד »
קודש הקודשים
יום הכיפורים קודש הקודשים או הדְּבִיר היה החדר הפנימי, המערבי, החשוב והקדוש ביותר במשכן ובבית המקדש.
חָדָשׁ!!: זיהוי מקום המקדש וקודש הקודשים · ראה עוד »
רמב"ן
רבי משה בן נחמן (ידוע בראשי התיבות רמב"ן; ד'תתקנ"ד, 1194 בערך – ה'ל' 1270 בערך) היה מגדולי חכמי ספרד, פוסק, פרשן, משורר, הוגה, מקובל ורופא.
חָדָשׁ!!: זיהוי מקום המקדש ורמב"ן · ראה עוד »
רמב"ם
רבי משה בן מימון (נולד: ד'תתצ"ח, 1138, נפטר: כ' בטבת ד'תתקס"ה, 13 בדצמבר 1204), מכונה גם בראשי תיבות רמב"ם (בערבית מוכר כמוסא בן מימון או כאבן עבד אללה, ובלשונות אירופה כמיימונידֶס) היה מגדולי הפוסקים בכל הדורות, מחשובי הפילוסופים בימי הביניים, איש אשכולות ורופא.
חָדָשׁ!!: זיהוי מקום המקדש ורמב"ם · ראה עוד »
רש"י
רבנו שלמה יצחקי, הנודע בכינויו רש"י (ה' באדר ד'ת"ת, 1040 בערך – כ"ט בתמוז ד'תתס"ה, 13 ביולי 1105) היה תלמיד חכם צרפתי נודע, וממכונני יהדות צרפת בימי הביניים.
חָדָשׁ!!: זיהוי מקום המקדש ורש"י · ראה עוד »
רחוב ויה דולורוזה
#הפניה ויה דולורוזה (רחוב).
חָדָשׁ!!: זיהוי מקום המקדש ורחוב ויה דולורוזה · ראה עוד »
רבא
רָבָא (280 בקירוב - 352), היה מראשי הדור הרביעי של אמוראי בבל במאה הרביעית.
חָדָשׁ!!: זיהוי מקום המקדש ורבא · ראה עוד »
רבי אלעזר בן פדת
רבי אלעזר בן פדת, היה כהן, אמורא בדור השני והשלישי של אמוראי ארץ ישראל, הוא הנקרא בתלמוד בשם הסתמי רבי אלעזר (כאשר מדובר באמורא. ואולם, בלבול מסוים נוצר לעיתים מכיוון שישנו גם תנא בסתם רבי אלעזר והוא רבי אלעזר בן שמוע).
חָדָשׁ!!: זיהוי מקום המקדש ורבי אלעזר בן פדת · ראה עוד »
רבי אליעזר בן יעקב
ציון רבי יעקב כנראה אביו של רבי אליעזר רבי אליעזר בן יעקב הוא תנא שחי בשלהי ימי בית המקדש השני ובתקופה שלאחר חורבנו (המאה הראשונה לספירה).
חָדָשׁ!!: זיהוי מקום המקדש ורבי אליעזר בן יעקב · ראה עוד »
רבי יצחק נפחא
רבי יצחק נפחא היה אמורא ארץ ישראלי בן הדור השני והשלישי.
חָדָשׁ!!: זיהוי מקום המקדש ורבי יצחק נפחא · ראה עוד »
רבי יוחנן
רבי יוחנן (מכונה גם בר נפחא; 180–280 לספירה לערך) היה מגדולי האמוראים, בכיר אמוראי ארץ ישראל בדור ראשון, וראש ישיבת טבריה במשך עשרות שנים.
חָדָשׁ!!: זיהוי מקום המקדש ורבי יוחנן · ראה עוד »
רדב"ז
רבי דָּוִד בֶּן שְׁלֹמֹה אִבְּן זִמְרָא (רדב"ז; ה'רל"ט, 1479 – כ"א בחשוון ה'של"ג, 1572) היה פוסק הלכה וראש ישיבה, אב בית דין ומנהיגה של יהדות מצרים, ולאחר מכן רב בצפת.
חָדָשׁ!!: זיהוי מקום המקדש ורדב"ז · ראה עוד »
רומא העתיקה
רומא העתיקה הוא שמה של התרבות והאימפריה שצמחה מעיר המדינה רומא שבאיטליה החל מהמאה ה-8 לפנה"ס ועד המאה החמישית לספירה.
חָדָשׁ!!: זיהוי מקום המקדש ורומא העתיקה · ראה עוד »
ריבוע
220px בנייה של ריבוע באמצעות סרגל ומחוגה בגאומטריה, ריבוע הוא מרובע משוכלל.
חָדָשׁ!!: זיהוי מקום המקדש וריבוע · ראה עוד »
שמואל
שְׁמוּאֵל הַנָּבִיא הוא דמות מקראית, בנם של חנה ואלקנה מן הרמתיים צופים.
חָדָשׁ!!: זיהוי מקום המקדש ושמואל · ראה עוד »
שמואל בר נחמני
#הפניה רבי שמואל בר נחמני.
חָדָשׁ!!: זיהוי מקום המקדש ושמואל בר נחמני · ראה עוד »
שער מוכרי הכותנה
#הפניה מבני הר הבית#שער מוכרי הכותנה.
חָדָשׁ!!: זיהוי מקום המקדש ושער מוכרי הכותנה · ראה עוד »
שער קיפונוס
שער קיפונוס הוא שער כניסה להר הבית מצד מערב.
חָדָשׁ!!: זיהוי מקום המקדש ושער קיפונוס · ראה עוד »
שער שושן
שער המזרח בדגם ירושלים בסוף ימי בית שני הר הבית כפי שהיה נראה מכיוון הר הזיתים קדש הקדשים. כיום אין זיהוי ודאי לשער שושן בכותל המזרחי. שער שושן, נקרא גם "שער המזרח", הוא שער הכניסה המזרחי למתחם הר הבית, דרכו היו נכנסים להר הבית מכיוון הר הזיתים בתקופת בית המקדש השני, והוא היה אחד מחמשת השערים שנבנו בחומת הר הבית בימי בית המקדש השני.
חָדָשׁ!!: זיהוי מקום המקדש ושער שושן · ראה עוד »
שער טדי
מצודת אנטוניה ושער טדי - השער הצפוני של בית המקדש - ולו גמלון במקום קשת, משמאל לבסיס המצודה. דגם ירושלים בתקופת בית המקדש השני המצוי במוזיאון ישראל. שער טדי (או טרי) היה השער הצפוני בחומת הר הבית בבית המקדש שבנה הורדוס בסוף ימי בית שני.
חָדָשׁ!!: זיהוי מקום המקדש ושער טדי · ראה עוד »
שער הרחמים
תקריב של שער הרחמים (2012) מפת הר הבית פנורמה של שער הרחמים מכיוון מזרח שער הרחמים בציורו של דייוויד רוברטס (ליתוגרפיה של הצייר לואי האג), 1842 שער הרחמים (בערבית: בּאבּ אלרחמה باب الرحمة) הוא אחד משערי ירושלים, הנמצא בצדה המזרחי של חומת ירושלים, בחלק החומה המהווה גם את החומה המזרחית של הר הבית.
חָדָשׁ!!: זיהוי מקום המקדש ושער הרחמים · ראה עוד »
שער וורן
שער וורן הוא שער בכותל המערבי של הר הבית מימי מקדש הורדוס.
חָדָשׁ!!: זיהוי מקום המקדש ושער וורן · ראה עוד »
שערי חולדה
דגם בית שני במוזיאון ישראל. הדגם נבנה לפני חפירות הכותל הדרומי ולפיכך אינו מדויק ומציג שני שערים כפולים, במקום כפול ומשולש. קבר חולדה המוצג בתצלום לא נמצא בחפירות. שערי חולדה הן שתי נקודות כניסה סמוכות בכותל הדרומי של הר הבית.
חָדָשׁ!!: זיהוי מקום המקדש ושערי חולדה · ראה עוד »
שלמה
שְׁלֹמֹה המלך היה מלך מקראי המתואר כמלכהּ השלישי ואחד לפני האחרון של ממלכת ישראל המאוחדת, אחרי שאול, איש בושת (בן שאול) ודוד אביו ולפני רחבעם בנו שהביא לפירוק הממלכה.
חָדָשׁ!!: זיהוי מקום המקדש ושלמה · ראה עוד »
שלמה גורן
הרב שלמה גורן (במקור: גורונצ'יק; כ"א בשבט ה'תרע"ח, 3 בפברואר 1918 – כ"ד בחשוון ה'תשנ"ה, 29 באוקטובר 1994) היה הרב הצבאי הראשי מקום המדינה ועד תשל"א (1971).
חָדָשׁ!!: זיהוי מקום המקדש ושלמה גורן · ראה עוד »
שיר השירים רבה
מדרש שיר השירים רבה (ידוע גם בשם: מדרש חזיתָ על שם הפסוק הפותח: 'חזיתָ איש מהיר במלאכתו') הוא מדרש ארץ ישראלי קדום על מגילת שיר השירים, ומשתייך לקבוצת מדרשי האגדה המכונים גם מדרשי אמוראים.
חָדָשׁ!!: זיהוי מקום המקדש ושיר השירים רבה · ראה עוד »
תנ"ך
הַתַּנַ"ךְ (ראשי תיבות של '''ת'''ורה, '''נ'''ביאים ו'''כ'''תובים), או המקרא, הוא קובץ הספרים שהם כתבי הקודש היסודיים של היהדות.
חָדָשׁ!!: זיהוי מקום המקדש ותנ"ך · ראה עוד »
תלמוד בבלי
עמוד התוכן הראשון בתלמוד הבבלי (מסכת ברכות) במהדורת וילנא. הטקסט במרכז הוא התלמוד ומסביב - דברי הפרשנים השונים: בצד אחד רש"י ובצד שני בעלי התוספות. בעוד שהתלמוד כתוב בגופן מרובע הפרשנים כתובים בגופן כתב רש"י. פורמט זה מקובל כבר למעלה מ-500 שנה מאז דפוס שונצינו. דף גמרא תַּלְמוּד בַּבְלִי נקרא גם גְּמַרַא, ובפי פרשני התלמוד יַם הַתַּלְמוּד, וכן שַּׁ"סּ, בַּבְלִי, הַבַּבְלִּי, תַּלְמוּדַא דְבַּבְלַאֵי, או תַּלְמוּדַה שֶׁל בַּבֶל הוא אחד משני התלמודים המפרטים את הגותם ההלכתית והאגדית המרכזית של האמוראים - חכמי ישראל בתקופה שלאחר חתימת המשנה, מתחילת המאה ה-3 ועד לסוף המאה ה-5, שהתגוררו בבבל ובארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: זיהוי מקום המקדש ותלמוד בבלי · ראה עוד »
תחומין
תחומין הוא כתב עת תורני חד-שנתי לענייני תורה, חברה ומדינה, המהווה במה לבירורי הלכה בסוגיות הנולדות מהמפגש בין אורח החיים היהודי ובין הקדמה הטכנולוגית והמודרניזציה.
חָדָשׁ!!: זיהוי מקום המקדש ותחומין · ראה עוד »
תורה
הַתּוֹרָה (נקראת גם: תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב ביהדות האורתודוקסית) היא החלק הראשון בתנ"ך, הכולל חמישה ספרים הקרויים חֲמִשָּׁה חֻמְּשֵׁי תּוֹרָה.
חָדָשׁ!!: זיהוי מקום המקדש ותורה · ראה עוד »
לטינית
כתובת באנגלית ובלטינית, בתחנת הרכבת וולסנד שבטיין אנד ור שבצפון אנגליה. כתובת דואנוס, אחד הטקסטים הקדומים ביותר בלטינית, המאה השביעית לפנה"ס לטינית (Lingua latīna, תעתיק: "לִינְגְּוַּה לַטִינַה"), או בשמה האחר רומית, היא שפה אחת מתוך קבוצת השפות האיטליות של משפחת השפות ההודו-אירופאיות.
חָדָשׁ!!: זיהוי מקום המקדש ולטינית · ראה עוד »
טרפז
טרפז טרפז ישר-זווית טְרָפֶּז הוא מרובע אשר לו זוג צלעות נגדיות מקבילות.
חָדָשׁ!!: זיהוי מקום המקדש וטרפז · ראה עוד »
טומאה
#הפניה טומאה וטהרה.
חָדָשׁ!!: זיהוי מקום המקדש וטומאה · ראה עוד »
טופוגרפיה
מפה טופוגרפית של העולם. גובה פני השטח של הארץ מיוצגים באמצעות צבעים. ניתן להבחין בין ים לקרקע, ואף בגבהים השונים ובצורת השטח על פי גוון הצבעים. שימוש בצבעים אינטואיטיבי יותר לאדם, אך פחות מדויק מייצוג באמצעות קווי גובה. הר הגעש קיסקה באלסקה (בצפון האי). ניתן לראות במפה גם את קווי הגובה של קרקעית הים שמופתה באמצעות סונאר. טוֹפּוֹגְרַפְיָה הוא תחום בגאוגרפיה, העוסק בחקר צורות פני השטח של כדור הארץ, תיאורן ומיפויים (מיוונית, טופוס – שטח, גרפיה – רישום).
חָדָשׁ!!: זיהוי מקום המקדש וטופוגרפיה · ראה עוד »
טירופיאון
#הפניה הגיא המרכזי.
חָדָשׁ!!: זיהוי מקום המקדש וטירופיאון · ראה עוד »
זרובבל
#הפניה זרובבל בן שאלתיאל.
חָדָשׁ!!: זיהוי מקום המקדש וזרובבל · ראה עוד »
זלמן מנחם קורן
הרב זלמן מנחם קורן (וינקלר) הוא חוקר תורני, מעורכי האנציקלופדיה התלמודית.
חָדָשׁ!!: זיהוי מקום המקדש וזלמן מנחם קורן · ראה עוד »
חפירה ארכאולוגית
חפירת פסל באתר הארכאולוגי תל חלף בסוריה ב-1912, נחפר בשיטות שאינן מקובלות במחקר המודרני חפירה ארכאולוגית היא חפירה בקרקע שמטרתה גילוי שרידים עתיקים.
חָדָשׁ!!: זיהוי מקום המקדש וחפירה ארכאולוגית · ראה עוד »
חז"ל
חָזָ"ל (ראשי תיבות: חכמינו זכרם לברכה. כינוי נפוץ פחות: רז"ל - רבותינו זכרונם לברכה) היו המנהיגים הרוחניים וההלכתיים של עם ישראל לאחר חתימת המקרא, מימי אנשי כנסת הגדולה, ובעיקר מתקופת בית שני (החל מתחילת תקופת הזוגות במאה ה-3 לפנה"ס), עד לחתימת התלמוד הבבלי בתחילת המאה ה-6.
חָדָשׁ!!: זיהוי מקום המקדש וחז"ל · ראה עוד »
חברון
חֶבְרוֹן (בערבית: الخليل; בתעתיק מדויק: אַלְחַ'לִיל) היא עיר במרכז הר חברון שבהרי יהודה, כ-35 ק"מ דרומית לירושלים.
חָדָשׁ!!: זיהוי מקום המקדש וחברון · ראה עוד »
חומות ירושלים
חומת העיר העתיקה הנוכחית במקטע שבין מגדל דוד לשער ציון. חומות ירושלים העתיקה כפי שנראות כיום. תקופה העות'מאנית, בסמוך ומצד מערב לשער יפו (2011) שרידי החומה היבוסית שהתגלו בחפירות עיר דוד חומות ירושלים היו חלק מנופה של העיר ירושלים ברוב שנות קיומה.
חָדָשׁ!!: זיהוי מקום המקדש וחומות ירושלים · ראה עוד »
חורבן הבית
#הפניה חורבן בית המקדש.
חָדָשׁ!!: זיהוי מקום המקדש וחורבן הבית · ראה עוד »
חידוש עבודת הקורבנות
ידית כלי אבן עם הכתובת "קרבן" שהתגלתה באזור המערבי של החפירות ליד הר-הבית. מוזיאון ישראל דגם מזבח העולה במכון המקדש מאז חורבן בית שני חוזרת ועולה השאלה בדבר חידוש עבודת הקורבנות.
חָדָשׁ!!: זיהוי מקום המקדש וחידוש עבודת הקורבנות · ראה עוד »
חידושים בחקר ירושלים
#הפניה מרכז אינגבורג רנרט ללימודי ירושלים קטגוריה:ישראל: כתבי עת למדעי היהדות קטגוריה:ישראל: כנסים קטגוריה:אוניברסיטת בר-אילן: כתבי עת.
חָדָשׁ!!: זיהוי מקום המקדש וחידושים בחקר ירושלים · ראה עוד »
חיים צימרמן
רבי אהרן חיים הלוי צימרמן (תרע"ד, 1914 – ז' באדר ב' תשנ"ה, 9 במרץ 1995) היה ראש ישיבה בארצות הברית, בדור שאחרי השואה.
חָדָשׁ!!: זיהוי מקום המקדש וחיים צימרמן · ראה עוד »
חיים יוסף דוד אזולאי
ציון החיד"א בהר המנוחות ירושלים הרב חיים יוסף דוד אֲזוּלַאי (בראשי תיבות: חִידָ"א; ה'תפ"ד – י"א באדר ה'תקס"ו; 1724 – 1 במרץ 1806) היה פוסק הלכה, שד"ר ומקובל.
חָדָשׁ!!: זיהוי מקום המקדש וחיים יוסף דוד אזולאי · ראה עוד »
בנימין מטודלה
בנימין בן יונה מִטּוּדֵלָה היה מגלה ארצות יהודי בן המאה ה-12.
חָדָשׁ!!: זיהוי מקום המקדש ובנימין מטודלה · ראה עוד »
בראשית רבה
בראשית רבה הוא מדרש אגדה אמוראי על ספר בראשית, שנוצר בארץ ישראל ונערך או במאה הרביעית או במאה החמישית או במאה השישית.
חָדָשׁ!!: זיהוי מקום המקדש ובראשית רבה · ראה עוד »
בור הרוחות
Carl Haag, 1859 המערה בציורו של הארי פן מ-1880; סדרת "ארץ ישראל הציורית" בעריכת צ'ארלס וילסון המערה בשנת 2014 בור הרוחות (בערבית: بئر الأرواح "באר אל ארוואח", מתורגם לעיתים "באר הרוחות" או "באר הנשמות") הוא מערה, טבעית בחלקה וחצובה בחלקה, שנמצאת באבן השתייה במבנה כיפת הסלע שבהר הבית בירושלים.
חָדָשׁ!!: זיהוי מקום המקדש ובור הרוחות · ראה עוד »
בישוף
פרבוסלביים, פרסקו מאת ויקטור וסנצוב בקתדרלת ולדימיר הקדוש שבקייב, אוקראינה בִּישׁוֹף (ביוונית: Επίσκοπος אֶפִּיסְקוֹפּוֹס – משגיח) או הֶגְמוֹן היא אחת הדרגות הגבוהות בהיררכיה של הכנסייה הנוצרית.
חָדָשׁ!!: זיהוי מקום המקדש ובישוף · ראה עוד »
בית המקדש
דגם בית המקדש וחומותיו במוזיאון ישראל כלי המשכן והכהנים בֵּית הַמִּקְדָּשׁ היה, על פי המקרא, מקום השראת השכינה, ומתוך כך שימש כמרכז הפולחן הדתי הקבוע של עם ישראל.
חָדָשׁ!!: זיהוי מקום המקדש ובית המקדש · ראה עוד »
בית המקדש השני
בניין הורדוס), מתוך דגם ירושלים בסוף ימי בית שני, על פי המחקר משלהי המאה ה-20 כתובת חרותה על אבן: "לבית התקיעה", נמצאה בדרום הר הבית, משרידי בית המקדש (2008) תהלוכת ניצחון בה נראים הרומאים המנצחים נושאים כלים מכלי בית המקדש בית המקדש השני היה מקדש לאלוהי ישראל אשר נבנה בהר הבית בירושלים על ידי עולי בבל בראשית שיבת ציון בתקופת בית שני בהנהגת זרובבל מבית דוד ויהושע בן יהוצדק הכהן הגדול, כ-70 שנה לאחר חורבן הבית הראשון ונחנך ביום ג' באדר בשנה הששית לדריווש מלך פרס, בתמיכת הפרסים ובעידודם, כפי שבוטאה בהכרזת כורש.
חָדָשׁ!!: זיהוי מקום המקדש ובית המקדש השני · ראה עוד »
בית המוקד
בית המוקד היה מבנה בצדה הצפוני של העזרה, מזרחית לשער הקרבן.
חָדָשׁ!!: זיהוי מקום המקדש ובית המוקד · ראה עוד »
בית הספר אל עומריה (ירושלים)
#הפניה ויה דולורוזה (רחוב)#מהמאה ה-19.
חָדָשׁ!!: זיהוי מקום המקדש ובית הספר אל עומריה (ירושלים) · ראה עוד »
גנאיוס פומפיוס מגנוס
גנאיוס פּוֹמפֶּיוּס מגנוס (בלטינית: Gnaeus Pompeius Magnus, 29 בספטמבר 106 לפנה"ס - 29 בספטמבר 48 לפנה"ס) היה מדינאי רומי, מצביא ואיש ציבור אשר היה בעל בריתו, חתנו, ולאחר מכן מתחרהו הגדול של יוליוס קיסר, עמו ניהל מלחמת אזרחים אשר בסופה קיבל קיסר את השלטון המוחלט ברומא.
חָדָשׁ!!: זיהוי מקום המקדש וגנאיוס פומפיוס מגנוס · ראה עוד »
גיחון
מעיין הגִיחוֹן (בערבית: عين أمالدّرج, תעתיק: עין אום א-דרג'), הוא מעיין טבעי הנובע באפיק נחל קדרון שבישראל, בגובה 636 מטר מעל פני הים.
חָדָשׁ!!: זיהוי מקום המקדש וגיחון · ראה עוד »
דעת (אתר אינטרנט)
דעת – לימודי יהדות ורוח הוא אתר אינטרנט עברי שעיקרו טקסטים בתחומי היהדות והרוח שלוקטו ממקורות מודפסים מגוונים.
חָדָשׁ!!: זיהוי מקום המקדש ודעת (אתר אינטרנט) · ראה עוד »
דרבנן
דְרַבָּנָן (או: מִדְּרַבָּנָן; בעברית: "של רבותינו") הוא הגדרה של מקור להוראות הלכתיות ביהדות.
חָדָשׁ!!: זיהוי מקום המקדש ודרבנן · ראה עוד »
דוד
דָּוִד מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל (1040 לפני הספירה – 970 לפני הספירה), היה מלכהּ השני של ממלכת ישראל המאוחדת (אחרי שאול המלך), ומייסדה של שושלת בית דוד ששלטה בממלכת יהודה במשך למעלה מ-400 שנה לאחר מותו עד חורבן בית המקדש הראשון.
חָדָשׁ!!: זיהוי מקום המקדש ודוד · ראה עוד »
המרת דת
המרת דת היא מעבר של אדם מדת אחת לאחרת, וקבלת כללי הדת החדשה, פולחניה ועיקרי אמונתה.
חָדָשׁ!!: זיהוי מקום המקדש והמרת דת · ראה עוד »
המרד הגדול
המרד הגדול, או מרד החורבן, היה המרד המשמעותי הגדול הראשון של העם היהודי נגד האימפריה הרומית בארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: זיהוי מקום המקדש והמרד הגדול · ראה עוד »
המילוא
#הפניה ירושלים בתקופת בית ראשון.
חָדָשׁ!!: זיהוי מקום המקדש והמילוא · ראה עוד »
הנוסע מבורדו
#הפניה המסע מבורדו.
חָדָשׁ!!: זיהוי מקום המקדש והנוסע מבורדו · ראה עוד »
העזרה
מקום העזרה בבית המקדש (בכחול) הָעֲזָרָה היא השם המקובל לחצר בית המקדש.
חָדָשׁ!!: זיהוי מקום המקדש והעזרה · ראה עוד »
הר ציון
הר ציון מתנשא בדרום-מערב העיר העתיקה של ירושלים מחוץ לחומותיה, ועם זאת הוא חלק בלתי נפרד מן העיר.
חָדָשׁ!!: זיהוי מקום המקדש והר ציון · ראה עוד »
הר המשחה
הר המשחה או הר המשחית הוא שמו של הר הזיתים בתלמוד ובמדרש.
חָדָשׁ!!: זיהוי מקום המקדש והר המשחה · ראה עוד »
הר הזיתים
האוניברסיטה העברית בהר הצופים. באופק מדבר יהודה, ההרודיון ובקעת הירדן שכונת א-צוואנה למרגלות הר הזיתים הר הזיתים (בערבית: الطور ההר או جبل الزيتون הר הזיתים) הוא רכס הר שנמצא ממזרח לעיר העתיקה של ירושלים.
חָדָשׁ!!: זיהוי מקום המקדש והר הזיתים · ראה עוד »
הר הבית
מפת מבני ושערי הר הבית כיוםהר הבית (בערבית: الحرمالشريف (תעתיק: אל-חראם אל-שריף); באנגלית: Temple Mount) הוא מתחם קדוש ליהודים ולמוסלמים בחלקה הדרום־מזרחי של העיר העתיקה בירושלים.
חָדָשׁ!!: זיהוי מקום המקדש והר הבית · ראה עוד »
הרדב"ז
#הפניהרדב"ז.
חָדָשׁ!!: זיהוי מקום המקדש והרדב"ז · ראה עוד »
התקופה הביזנטית בארץ ישראל
קווי המתאר של ירושלים הביזנטית במפת מדבא פסיון מרצפת הכנסייה התקופה הביזנטית היא תקופה בתולדות ארץ ישראל בין השנים 324 (או 395) ו-638, בה נשלטה הארץ על ידי האימפריה הביזנטית.
חָדָשׁ!!: זיהוי מקום המקדש והתקופה הביזנטית בארץ ישראל · ראה עוד »
הלכה
תלמוד הבבלי, מהדורת וילנא הֲלָכָה היא כינוי ביהדות לכלל החוקים שעל פיהם מצווה היהודי לנהוג, שנקבעו על ידי התורה או על ידי הרבנים.
חָדָשׁ!!: זיהוי מקום המקדש והלכה · ראה עוד »
החת"ם סופר
#הפניה החתם סופר.
חָדָשׁ!!: זיהוי מקום המקדש והחת"ם סופר · ראה עוד »
החזון איש
#הפניה אברהם ישעיהו קרליץ.
חָדָשׁ!!: זיהוי מקום המקדש והחזון איש · ראה עוד »
החיל
המדרגה התחתונה (צולם בצפון מערב ה"רמה" בהר הבית) על פי הרב זלמן מנחם קורן, היא שריד מהחיל על פי תיאורי בית המקדש, החיל היה שטח הסמוך לחומת בית המקדש, בין הסורג לבין כותלי העזרה.
חָדָשׁ!!: זיהוי מקום המקדש והחיל · ראה עוד »
הברית החדשה
הַבְּרִית הַחֲדָשָׁה (ביוונית: Η Καινή Διαθήκη; בארמית: ܕܝܬܝܩܝ ܚܕܬܐ, דיתיקי חדתא; בלטינית: Novum Testamentum) היא החלק השני של אוסף כתבי הקודש הנוצריים.
חָדָשׁ!!: זיהוי מקום המקדש והברית החדשה · ראה עוד »
הגיא המרכזי
תוואי סכמטי של הגיא בתחומי העיר העתיקה הגיא המרכזי (ביוונית: טִירוֹפּוֹיאוֹן או טִירוֹפּוֹיוֹן - Τυροποιῶν, בתעתיק ללטינית: Tyropoeon) הוא עמק החוצה את אגן העיר העתיקה בירושלים מצפון לדרום.
חָדָשׁ!!: זיהוי מקום המקדש והגיא המרכזי · ראה עוד »
ההיכל
ההיכל בדגם המשכן בתמנע מיקום ההיכל בדגם המשכן ההיכל (או הקודש) היה חדר בבית המקדש ועמד בין הדביר (או "קודש הקודשים") לאולם.
חָדָשׁ!!: זיהוי מקום המקדש וההיכל · ראה עוד »
הורדוס
מטבעות מתקופת שלטון הורדוס, בהם מוטבעות ביוונית המילים "ΒΑΣΙΛΕΩΣ ΗΡΩΔΟΥ" ("המלך הורדוס") מטבע של הורדוס הוֹרְדוֹס (ביוונית: Ἡρῴδης (הֵרוֹדֵס), 72 כלפנה"ס – ז' בכסלו, 4 לפנה"ס) היה מלך יהודה משנת 37 לפנה"ס עד מותו, ומייסד שושלת בית הורדוס.
חָדָשׁ!!: זיהוי מקום המקדש והורדוס · ראה עוד »
הכותל המערבי
הכותל המערבי (בקיצור: הכותל) הוא אחד מארבעת קירות התמך המקיפים את הר הבית זה כאלפיים שנה, משלהי תקופת בית שני ועד ימינו.
חָדָשׁ!!: זיהוי מקום המקדש והכותל המערבי · ראה עוד »
הכותל המזרחי
הרודיאני המאפיין את 32 המטרים הדרומיים. הכותל המזרחי של הר הבית הוא אחד מקירות התמך שמקיפים את מתחם הר הבית שבהר המוריה.
חָדָשׁ!!: זיהוי מקום המקדש והכותל המזרחי · ראה עוד »
היסטוריה
"פלטת נערמר", אחד מהכתבים ההיסטוריים העתיקים ביותר (סביבות 3100 לפנה"ס), המתעד את איחוד מצרים העתיקה על ידי הפרעה נערמר. היסטוריה היא חקר מאורעות העבר בתולדות האנושות.
חָדָשׁ!!: זיהוי מקום המקדש והיסטוריה · ראה עוד »
כנסיית הקבר
פנים כנסיית הקבר, אפריל 2009 כנסיית הקבר (נקראת גם כנסיית הקבר הקדוש - בלטינית: Sanctum Sepulchrum; או כנסיית התחייה - ביוונית: Ναός της Αναστάσεως, בערבית: كنيسة القيامة) היא כנסייה גדולה, הניצבת במקום אותו רואות מרבית המסורות הנוצריות כמקום צליבתו, קבורתו ותחייתו של ישו.
חָדָשׁ!!: זיהוי מקום המקדש וכנסיית הקבר · ראה עוד »
כניסה להר הבית (הלכה)
מבט על הר הבית מכיוון דרום. בלב הרחבה - כיפת הסלע. בדרום הרחבה - מסגד אל-אקצא (הכיפה הכסופה). למרגלות הר הבית, מדרום - הגן הארכאולוגי ירושלים. כניסה להר הבית על פי ההלכה כוללת דינים מיוחדים, סייגים ואיסורים.
חָדָשׁ!!: זיהוי מקום המקדש וכניסה להר הבית (הלכה) · ראה עוד »
כפתור ופרח
שער הספר, וונציה 1548 כפתור ופרח הוא חיבור הלכתי של רבי אשתורי הפרחי שחובר במאה ה-14 על המצוות התלויות בארץ.
חָדָשׁ!!: זיהוי מקום המקדש וכפתור ופרח · ראה עוד »
כרמי צור
כַּרְמֵי צוּר הוא יישוב קהילתי והתנחלות בדרום-מערב גוש עציון, השוכן ממערב לכביש 60, במקטע בין צומת גוש עציון לחברון, בסמוך לעיר המקראית בית צור, על שמה הוא נקרא.
חָדָשׁ!!: זיהוי מקום המקדש וכרמי צור · ראה עוד »
כרת
כָּרֵת הוא עונש נידוי מקהל ישראל.
חָדָשׁ!!: זיהוי מקום המקדש וכרת · ראה עוד »
כיפת הסלע
כיפת הסלע במבט מרחבת מסגד אל-אקצא מפת הר הבית כיפת הסלע (בערבית: قبة الصخرة, תעתיק: קבת אל-צח'רה, הגייה: קוּבַּת אַ-סַחְ'רַה), נודעת גם ככיפת הזהב, היא מבנה מוסלמי אשר נבנה בשנת 691 לספירה בפסגתו של הר הבית שבירושלים.
חָדָשׁ!!: זיהוי מקום המקדש וכיפת הסלע · ראה עוד »
ישר
שלושה ישרים. לאדום ולכחול יש שיפוע זהה, בעוד שלאדום ולירוק יש נקודת חיתוך ציר y זהה בגאומטריה, יָשָׁר הוא מושג יסודי, ולכן אינו מוגדר.
חָדָשׁ!!: זיהוי מקום המקדש וישר · ראה עוד »
ישראל מאיר הכהן
רבי ישראל מאיר הכהן קגן מראדין (י"א בשבט ה'תקצ"ח, 6 בפברואר 1838 – כ"ד באלול ה'תרצ"ג, 15 בספטמבר 1933) המכונה "החפץ חיים" על שם ספרו, היה מחשובי הרבנים בדור שלפני השואה, מייסד וראש ישיבת ראדין ומחבר הספרים משנה ברורה וחפץ חיים.
חָדָשׁ!!: זיהוי מקום המקדש וישראל מאיר הכהן · ראה עוד »
ישראל אריאל
הרב ישראל אריאל (שטיגליץ) (נולד בל' באב ה'תרצ"ט, 15 באוגוסט 1939) הוא מייסד וראש מכון המקדש וראש ישיבת המקדש בעיר העתיקה בירושלים.
חָדָשׁ!!: זיהוי מקום המקדש וישראל אריאל · ראה עוד »
ישו
יֵשׁוּ או יֵשׁוּעַ (גם ישו מנצרת; ישוע בן יוסף, או כפי הגרסה הארמית: ישוע בר יוסף; ביוונית: Ἰησοῦς, ובלטינית: Iesus; לפי המשוער סביב 4 לפנה"ס – סביב 30 או 33 לספירה) היה מטיף ומנהיג דתי יהודי בן המאה הראשונה לספירה.
חָדָשׁ!!: זיהוי מקום המקדש וישו · ראה עוד »
ישיבת מרכז הרב
מרכז הרב – הישיבה המרכזית העולמית (מכונה "מרכז", במלעיל) היא הישיבה הציונית דתית הגבוהה הראשונה בארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: זיהוי מקום המקדש וישיבת מרכז הרב · ראה עוד »
יחיאל מיכל טוקצינסקי
הרב יחיאל מיכל טוקצינסקי (נכתב ונהגה לעיתים טיקוצ'ינסקי; ט"ו בטבת ה'תרל"ב, 27 בדצמבר 1871 – ח' בניסן ה'תשט"ו, 31 במרץ 1955) היה ראש ומנהל ישיבת "עץ חיים", אבי ה"לוח לארץ ישראל" ומחברם של ספרים הלכתיים רבים.
חָדָשׁ!!: זיהוי מקום המקדש ויחיאל מיכל טוקצינסקי · ראה עוד »
יהודים
יהודים, להם נהוג להתייחס גם בשם "עם ישראל", הם לאום וקבוצה אתנו-דתית שמקורה על פי המסורת בחלק משבטי ישראל, ובממלכות העבריות ישראל ויהודה, שהיו מתושבי ארץ ישראל שב בסוף האלף השני לפנה"ס.
חָדָשׁ!!: זיהוי מקום המקדש ויהודים · ראה עוד »
יואל סירקיש
בית חדש, ספרו של רבי יואל סירקיש על ארבעת הטורים רבי יואל סירקיש (כונה גם רבי יואל סירקיס, לובלין ה'שכ"א, 1561 – קרקוב, כ' באדר ה'ת', 1640) מחבר פירוש בית חדש (ב"ח) על ארבעה טורים.
חָדָשׁ!!: זיהוי מקום המקדש ויואל סירקיש · ראה עוד »
יוסף בן מתתיהו
יוסף בן מתתיהו (ביוונית: Ἰώσηπος, יוספּוס) או בשמו הרומי: טיטוס פלאוויוס יוספוס (בלטינית: Titus Flavius Iosephus, מוכר גם בצורה המשובשת שהשתרשה: יוספוס פלאוויוס) (37 או 38 לספירה, – 100 לספירה לערך) היה היסטוריון, סופר ומצביא יהודי בתקופת המרד הגדול, במהלכו נפל בשבי הרומאים ביודפת.
חָדָשׁ!!: זיהוי מקום המקדש ויוסף בן מתתיהו · ראה עוד »
יופיטר (מיתולוגיה)
במיתולוגיה הרומית, יופיטר (בלטינית: Iuppiter), המכונה גם יוביס, היה ראש האלים ופטרונה של המדינה הרומאית, האל החשוב והמכובד ביותר בפנתאון האלים הרומי.
חָדָשׁ!!: זיהוי מקום המקדש ויופיטר (מיתולוגיה) · ראה עוד »
1999
חוסיין מלך ירדן ג'ון קנדי ג'וניור חנוך לוין וילט צ'מברלין חסן השני.
חָדָשׁ!!: זיהוי מקום המקדש ו1999 · ראה עוד »
333
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: זיהוי מקום המקדש ו333 · ראה עוד »
אזכור
[1] https://he.wikipedia.org/wiki/זיהוי_מקום_המקדש
