גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
222 יחסים: מאמרי הראי"ה, מאיר שמעון גשורי, מנהג (יהדות), מסע פרסום, מסורת (יהדות), מסכת, מסכת סופרים, מסכת שבועות, מסכת ביכורים, מעמד הר סיני, מערבית, מעשה מרכבה, מקובל, מרוקו, משנה, משנה ברורה, משה, משה איסרליש, משה בן מימון אלבאז, מתנות עניים, מלאכת אוכל נפש, מחברות עמנואל, מגילת רות, מדרש, מהר"ם מרוטנבורג, מהרי"ל, מהתורה, מואב, מועצת החלב, מוצרי חלב, אסרו חג, אקדמות, ארמית, ארץ זבת חלב ודבש, ארץ ישראל, ארתור רופין, ארון קודש, אשוח, אשכנזים, אתה הנחלת, אלעזר בירבי קליר, אליעזר מלמד, אליעזר בן נתן, אזהרות, אבא בנדויד, אברהם, אבות העולם, אדם הראשון, אורח חיים, איסור אכילת דם, ..., אייר, נח, ניסן, ספר מתכונים, ספר תורה, ספר היובלים, ספר יחזקאל, ספריא, ספירת העומר, סוכות, סיני (כתב עת), סיון רהב-מאיר, סיוון, עשרת הדיברות, עליונים ששו, עלייה לרגל, עלייה לתורה, עבודת ה', עולת ראיה, פניני הלכה, פסח, פסחא, פרשת פינחס, פרשת כי תבא, פרשת יתרו, פרושים, פירות ארץ ישראל ביהדות, צפון אפריקה, צרפת, צדוקים, קציר, קרבן מנחה, קרובה, קריאת התורה, קריאה בתורה, קבלה, קבוצה (התיישבות), קהל עדת ישורון (ניו יורק), קורבן, קורבן (יהדות), קורבן ציבור, קורבן יחיד, קיבוץ, קידוש החודש, רשת שיווק, רחל אליאור, רבנו תם, רות, רובה מים, שמעון בן יצחק, שתי הלחם, שלמה אבן גבירול, שלמי חגיגה, שלוש רגלים, שלוש הרגלים, שלושת ימי ההגבלה, שחיטה (מצווה), שבעת המינים, שבת, שבוע, שבועה, שביעי של פסח, שומרונים, שולחן ערוך, שיר השירים, תנועת החסידות, תפילת מנחה, תפילת שחרית, תפילה (יהדות), תקופת בית שני, תלמוד, תלמוד תורה, תחנון, תבואה, תורה, תורה שבעל פה, תכלאל, תיקון ליל שבועות, לאדינו, לשוננו לעם, לחן, לחם, לוח השנה במגילות קומראן, לימוד תורה, טנא, טקס חניכה, טרקטור, ז' בסיוון, חמץ, חקלאות, חלב, חטא עץ הדעת, חז"ל, חג, חג המולד, חג המים, חגי ישראל ומועדיו, חוץ לארץ, חוקות הגויים, חול המועד, חיטה, בעלי התוספות, ברכת המזון, ברכות קריאת שמע, ברית בין הבתרים, ברית המילה (אירוע מקראי), ברית הקשת, ברית יעקב ולבן, בלדד השוחי (מחבר), בית המקדש, בית המקדש השני, בית התפוצות, ביכורים, בייתוסים, גיור, דעת (אתר אינטרנט), דליה מרקס, דבש, דוד, דוד שפרבר (מבקר אמנות), המאה ה-14, המאה ה-20, המאה השש עשרה, המשכן, האקדמיה ללשון העברית, הארכיון הציוני, הספרייה הלאומית, הפטרה, הר סיני, הראי"ה קוק, הזמנה לפיוט, הגר"א, הגדה של פסח, ההתיישבות העובדת, הירח, היישוב, ו' בסיוון, ויצו, כשרות, כתובה, כד יתבין ישראל, ימי הביניים, יעקב אריאל, יצחק, יצחק בן ראובן אלברגלוני, יציב פתגם, ירושתנו, ירידת יעקב למצרים, ישראל, ישראל נג'ארה, ילדות, יזכור, יהדות, יהדות אשכנז, יהדות ספרד, יהדות צפון אפריקה, יהדות צרפת, יהדות קראית, יהדות תימן, יהודה (דמות מקראית), יהודה הלוי, יהודים, יומני כרמל, יום ראשון, יום רביעי, יום שני, יום שישי, יום טוב, יום טוב שני של גלויות, יום-טוב לוינסקי, יוסף משאש, יוסף טוב עלם. להרחיב מדד (172 יותר) »
מאמרי הראי"ה
#הפניה מאמרי הראיה.
חָדָשׁ!!: שבועות ומאמרי הראי"ה · ראה עוד »
מאיר שמעון גשורי
מאיר שמעון גְשוּרי (בּרוּקנֶר) (על פי רוב: מ. ש. גשורי; י"ז בניסן תרנ"ז, 19 באפריל 1897 – כ"ט בכסלו תשל"ח 9 בדצמבר 1977) היה ממייסדי תנועת "הפועל המזרחי" וממנהיגיה, מבקר מוזיקה ישראלי וחוקר מוזיקה יהודית ומוזיקה חסידית.
חָדָשׁ!!: שבועות ומאיר שמעון גשורי · ראה עוד »
מנהג (יהדות)
בהלכה, מִנְהָג (או מִנְהַג יִשְֹרָאֵל) הוא הנהגה דתית הנפוצה בין היהודים.
חָדָשׁ!!: שבועות ומנהג (יהדות) · ראה עוד »
מסע פרסום
מסע פרסום או קמפיין הוא מסע תעמולה פרסומי - סדרה של הודעות פרסום אשר חולקות רעיון ונושא אחיד ומטרה משותפת ויוצרות יחדיו שילוב של תקשורת שיווקית.
חָדָשׁ!!: שבועות ומסע פרסום · ראה עוד »
מסורת (יהדות)
המסורת היהודית היא מערכת תרבותית – מנהגים, טקסים, דעות ואמונות, תורה שבעל-פה, חוקים, ערכים וכללי התנהגות שנמסרו מדור לדור בקהילות יהודיות.
חָדָשׁ!!: שבועות ומסורת (יהדות) · ראה עוד »
מסכת
מסכתות ברכות ומנחות מהתלמוד הבבלי מַסֶּכֶת היא ספר המרכיב את המשנה והתלמוד, כאשר המשנה והתלמוד מחולקים לנושאים שונים ובכל מסכת נידון נושא אחד או שניים.
חָדָשׁ!!: שבועות ומסכת · ראה עוד »
מסכת סופרים
מסכת סופרים היא אחת מהמסכתות הקטנות - קובץ דינים ופסקי הלכות העוסק בדיני כתיבת ספר תורה, מנהגי תפילה ודינים אחרים.
חָדָשׁ!!: שבועות ומסכת סופרים · ראה עוד »
מסכת שבועות
מַסֶּכֶת שְׁבוּעוֹת היא המסכת השישית בסדר נזיקין שבמשנה, ומוקדשת בעיקרה לדיני שבועה.
חָדָשׁ!!: שבועות ומסכת שבועות · ראה עוד »
מסכת ביכורים
שמאל מַסֶּכֶת בִּכּוּרִים היא המסכת האחת-עשרה והאחרונה בסדר זרעים.
חָדָשׁ!!: שבועות ומסכת ביכורים · ראה עוד »
מעמד הר סיני
מעמד הר סיני, תחריט מ-1723, יוצר יאן לאוקן מַעֲמַד הַר סִינָי (מכונה גם מתן תורה) הוא סיפור מקראי מכונן, שבו מתגלה אלוהים לבני ישראל בהר סיני, נותן להם את התורה ומצווה אותם במצוות, ובראשן עשרת הדיברות שנשמעות מפי האל עצמו.
חָדָשׁ!!: שבועות ומעמד הר סיני · ראה עוד »
מערבית
מערבית (לעיתים: מעריב, מערבות) היא מערכת פיוטים לברכות קריאת שמע של תפילת ערבית, שנועדה בעיקר לתפילות החגים.
חָדָשׁ!!: שבועות ומערבית · ראה עוד »
מעשה מרכבה
תחריט המאייר את ספר יחזקאל מהמאה ה-16 מעשה מרכבה הוא כינוי לספרות אזוטרית, הקשורה לתורת הסוד היהודית או האוניברסלית.
חָדָשׁ!!: שבועות ומעשה מרכבה · ראה עוד »
מקובל
מקובל הוא יהודי שעיקר עיסוקו הוא לימוד הקבלה – תורת הסוד היהודית, ובכללה חקר האלוהות וסודות התורה.
חָדָשׁ!!: שבועות ומקובל · ראה עוד »
מרוקו
נווה מדבר על גבול הסהרה איית בן חדו אמן ריקועי מתכת במרוקו ממלכת מרוקו (בערבית מרוקאית: المغرب אל־מַעְ׳רִבּ, או المملكة المغربية אַלְ־מַמְלַכַּה אלְ־מַעְ׳רִבִּיַּה, תרגום מילולי: ממלכת המערב או הממלכה המערבית) היא מונרכיה בקצה הצפון-מערבי של יבשת אפריקה.
חָדָשׁ!!: שבועות ומרוקו · ראה עוד »
משנה
כותרת מעוטרת למשניות בש"ס מהדורת פרנקפורט ה'ת"פ הַמִּשְׁנָה היא קובץ ספרותי מקיף שנכתב במשך דורות ובמרכזו הפרשנות בעל פה לסוגיות העולות מהתנ"ך.
חָדָשׁ!!: שבועות ומשנה · ראה עוד »
משנה ברורה
משנה ברורה הוא חיבור הלכתי של רבי ישראל מאיר הכהן מראדין, "החפץ חיים", שיצא לאור בשישה כרכים בין 1884 ל-1907.
חָדָשׁ!!: שבועות ומשנה ברורה · ראה עוד »
משה
"משה והלוחות", ציור מאת פיליפ דה שאמפן, 1648 מֹשֶׁה או משה רבנו (לפי מדרש סדר עולם: ז' באדר – ז' באדר) הוא דמות מקראית.
חָדָשׁ!!: שבועות ומשה · ראה עוד »
משה איסרליש
מצבת קברו של הרמ"א בבית הקברות היהודי העתיק בקרקוב שבקז'ימייז' (הרובע היהודי בעיר), 2016 בית כנסת הרמ"א בקז'ימייז' רבי משה איסרלישׂ, הידוע בכינויו הרמ"א (ה'ר"ץ, 1530 – י"ח באייר ה'של"ב, 1572), היה פוסק, ראש ישיבה, מקובל ופילוסוף.
חָדָשׁ!!: שבועות ומשה איסרליש · ראה עוד »
משה בן מימון אלבאז
רבי משה בן מימון אלבאז (מכונה גם: רמב"ם אלבאז; המאה ה-16) היה רב ומקובל בעיר תרודאנת שבמרוקו.
חָדָשׁ!!: שבועות ומשה בן מימון אלבאז · ראה עוד »
מתנות עניים
על פי ההלכה, מתנות עניים הם חיובים להשאיר חלק מהיבול לעניים או למוסרו לעניים.
חָדָשׁ!!: שבועות ומתנות עניים · ראה עוד »
מלאכת אוכל נפש
מלאכת אוכל נפש היא מלאכה הנעשית לשם סיפוק צרכיו הקיומיים של האדם.
חָדָשׁ!!: שבועות ומלאכת אוכל נפש · ראה עוד »
מחברות עמנואל
"מחברות עמנואל" הוא ספר מאת עמנואל הרומי, משורר ובלשן יהודי איטלקי בן המאה ה-14, שבו נידונים נושאים מחיי המחבר ובני תקופתו, והוא משקף את החיים בניצני תקופת הרנסאנס.
חָדָשׁ!!: שבועות ומחברות עמנואל · ראה עוד »
מגילת רות
מְגִלַּת רוּת היא אחת מחמש המגילות שכלולות בחלק הכתובים של התנ"ך.
חָדָשׁ!!: שבועות ומגילת רות · ראה עוד »
מדרש
ביהדות, מדרש או דרשה הם שיטה של פרשנות המקרא.
חָדָשׁ!!: שבועות ומדרש · ראה עוד »
מהר"ם מרוטנבורג
רבי מאיר ב"ר ברוך מרוטנבורג נודע בשם המהר"ם מרוטנבורג (אחרי ד'תתק"פ (1220) – י"ט באייר ה'נ"ג (1293)), מגדולי ראשוני אשכנז בתקופת ימי הביניים ומאחרוני בעלי התוספות.
חָדָשׁ!!: שבועות ומהר"ם מרוטנבורג · ראה עוד »
מהרי"ל
רבי יעקב הלוי בן משה מולין (נקרא גם מהר"י סגל ומהר"י מולין; נולד במגנצא סביב שנת, 1355 – כ"ב באלול, 1427, וורמייזא), היה רבה של מגנצא וראש הישיבה בה.
חָדָשׁ!!: שבועות ומהרי"ל · ראה עוד »
מהתורה
#הפניה דאורייתא.
חָדָשׁ!!: שבועות ומהתורה · ראה עוד »
מואב
מואב וגבולותיה לפי המקרא דיבון (צולם ב-2004) מוֹאָב הוא שמו של חבל ארץ בעבר הירדן המזרחי, בתקופה הישראלית, המקבילה ברובה לתקופת הברזל, בשלהי האלף ה-6 לפנה"ס - המאה ה-2 לפנה"ס.
חָדָשׁ!!: שבועות ומואב · ראה עוד »
מועצת החלב
מועצת החלב היא "חברה לתועלת הציבור" ששמה המלא "המועצה לענף החלב בישראל (ייצור ושיווק)" אשר נרשמה כחברה בע"מ בנובמבר 1965.
חָדָשׁ!!: שבועות ומועצת החלב · ראה עוד »
מוצרי חלב
מדף מוצרי חלב בסופרמרקט מוצרי חלב הם כלל מוצרי המזון שמרכיבם העיקרי הוא חלב.
חָדָשׁ!!: שבועות ומוצרי חלב · ראה עוד »
אסרו חג
אִסְרוּ חַג הוא היום שאחרי כל אחד משלושת הרגלים: פסח, שבועות וסוכות.
חָדָשׁ!!: שבועות ואסרו חג · ראה עוד »
אקדמות
פרוכת עם השורה האחרונה של אקדמות רקומה עליה אַקְדָמוּת מִלִּין הוא פיוט בשפה הארמית, הנאמר בקהילות אשכנז בחג השבועות בקריאת התורה.
חָדָשׁ!!: שבועות ואקדמות · ראה עוד »
ארמית
אֲרָמִית היא שפה שמית צפון מערבית, שמדוברת ברציפות מאז האלף הראשון לפני הספירה ועד ימינו.
חָדָשׁ!!: שבועות וארמית · ראה עוד »
ארץ זבת חלב ודבש
קצר.
חָדָשׁ!!: שבועות וארץ זבת חלב ודבש · ראה עוד »
ארץ ישראל
תצלום לוויין של '''ארץ ישראל''', משנת 2003, הכולל את מדינת ישראל, שטחי הרשות הפלסטינית, וחלקים מירדן, לבנון, סוריה ומצרים ארץ ישראל (בראשי תיבות: א"י, נקראת בלועזית: פָּלֶשְׂתִּינָה, ובערבית: فلسطين, בתעתיק לעברית: פָלַסְטִין) היא חבל ארץ הנמצא בדרום-מערב יבשת אסיה, באגן הים התיכון ובחלק של המזרח התיכון המכונה לבנט, אשר מחולק בין המדינות ישראל, ירדן, לבנון וסוריה.
חָדָשׁ!!: שבועות וארץ ישראל · ראה עוד »
ארתור רופין
ארתור (שמעון) רוּפִּין (Arthur Ruppin; 1 במרץ 1876 – 1 בינואר 1943) היה מנהיג ציוני, כלכלן וסוציולוג, מנהל המשרד הארצישראלי ביפו, ממעצבי ההתיישבות הציונית בארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: שבועות וארתור רופין · ראה עוד »
ארון קודש
ארון הקודש בבית כנסת בפדובה, איטליה ארון קודש הוא המקום שבו נמצאים ספרי התורה בבתי הכנסת של יהודי אשכנז.
חָדָשׁ!!: שבועות וארון קודש · ראה עוד »
אשוח
אשוח (שם מדעי: Abies) הוא סוג של עץ מחטני ירוק עד.
חָדָשׁ!!: שבועות ואשוח · ראה עוד »
אשכנזים
#הפניה יהדות אשכנז.
חָדָשׁ!!: שבועות ואשכנזים · ראה עוד »
אתה הנחלת
אַתָּה הִנְחַלְתָּ תּוֹרָה לְעַמֶּךָ הוא פיוט האזהרות הנפוץ ביותר בקהילות ישראל ומן הקדומים ביותר הנמצאים בידינו, והוא מצוי במחזורי אשכנז וצרפת, בקטעי גניזה ובנוסח איטליה.
חָדָשׁ!!: שבועות ואתה הנחלת · ראה עוד »
אלעזר בירבי קליר
רבי אלעזר בירבי קליר (גם קיליר), או רבי אלעזר הקליר (המאה ה-6 – המאה ה-7) היה פייטן ארץ ישראלי שחי כנראה בסוף התקופה הביזנטית ובשנותיו הראשונות של השלטון המוסלמי בארץ ישראל, ומחשובי הפייטנים הקלאסיים.
חָדָשׁ!!: שבועות ואלעזר בירבי קליר · ראה עוד »
אליעזר מלמד
הרב אליעזר מלמד (נולד בי"ד בתמוז תשכ"א, 28 ביוני 1961) הוא רב היישוב הר ברכה, מחבר סדרת ספרי ההלכה פניני הלכה, בעל טור קבוע בשם 'רביבים' בעיתון בשבע וראש ישיבת הר ברכה, זוכה פרס כץ לשנת התשע"ט ופרס הרב קוק לשנת תשפ"א.
חָדָשׁ!!: שבועות ואליעזר מלמד · ראה עוד »
אליעזר בן נתן
רבי אליעזר בן נתן (נקרא גם רבי אליעזר הזקן או רבי אליעזר ממיינץ) (ד'תת"נ, 1090, לערך – ד'תתק"ל, 1170), היה מרבני תקופת הראשונים, ומבעלי התוספות הראשונים במגנצה (מיינץ) שבגרמניה.
חָדָשׁ!!: שבועות ואליעזר בן נתן · ראה עוד »
אזהרות
אזהרות הם פיוטים העוסקים במניין תרי"ג (613) המצוות ונאמרים בחג השבועות.
חָדָשׁ!!: שבועות ואזהרות · ראה עוד »
אבא בנדויד
אַבָּא בֶּנְדָּוִיד (פָאיֶרְשְׁטֵין, י"ב בכסלו ה'תרע"א, 3 בדצמבר 1911 – כ"ה בטבת ה'תשנ"ה, 28 בדצמבר 1994) היה חוקר הלשון העברית, יועץ הלשון של קול ישראל בשנים 1959–1982.
חָדָשׁ!!: שבועות ואבא בנדויד · ראה עוד »
אברהם
אנגלית.
חָדָשׁ!!: שבועות ואברהם · ראה עוד »
אבות העולם
אבות העולם הוא תיאור המופיע בספרות חז"ל, בשימוש מושאל, לגדלותם והשפעתם של דמויות מכוננות בעולם החכמים, על-רצף שלשלת הקבלה ויצירת תורה שבעל-פה.
חָדָשׁ!!: שבועות ואבות העולם · ראה עוד »
אדם הראשון
אדם הראשון (ידוע גם כהאדם הראשון, אדם קדמון, אב קדום, האב הקדום או אם קדומה. באנגלית הוא ידוע כ-ancestor או Progenitor) הוא מונח הבא לתאר אחת ממספר אפשרויות: אב השושלת (אחד מהורי הוריו של הצאצא) עד האב הקדום המשותף של כל האנשים החיים על פני כדור הארץ.
חָדָשׁ!!: שבועות ואדם הראשון · ראה עוד »
אורח חיים
#הפניה חיים אישיים.
חָדָשׁ!!: שבועות ואורח חיים · ראה עוד »
איסור אכילת דם
איסור אכילת דם הוא מצוות לא תעשה מהתורה האוסרת על אכילת דם חיה, בהמה או עוף.
חָדָשׁ!!: שבועות ואיסור אכילת דם · ראה עוד »
אייר
אִיָּר (מאכדית: ayyāru), הוא חודש בלוח הבבלי ובלוח העברי, השני במספר לפי המסורת המקראית והשמיני לפי המסורת החז"לית.
חָדָשׁ!!: שבועות ואייר · ראה עוד »
נח
המוזיאון לאמנות יפה בבודפשט נֹחַ הוא דמות מקראית, בנו של למך בן מתושלח והדמות הראשית בסיפור המבול בספר בראשית פרקים עד.
חָדָשׁ!!: שבועות ונח · ראה עוד »
ניסן
ניסן (מאכדית: nisannu), הוא חודש בלוח הבבלי ובלוח העברי, הראשון במספר לפי המסורת המקראית והשביעי לפי המסורת החז"לית.
חָדָשׁ!!: שבועות וניסן · ראה עוד »
ספר מתכונים
#הפניה ספר בישול.
חָדָשׁ!!: שבועות וספר מתכונים · ראה עוד »
ספר תורה
יד מצביעה על פסוקי חג הסוכות. שוטרי משטרת ישראל נושאים ספרי תורה ספר תורה הוא מגילת קלף או גוויל שעליה כתובה התורה בשלמותה, מתחילת ספר בראשית ועד סוף ספר דברים.
חָדָשׁ!!: שבועות וספר תורה · ראה עוד »
ספר היובלים
ספר היובלים הוא אחד מן הספרים החיצוניים, המתאר את קורותיהם של אבות עם ישראל.
חָדָשׁ!!: שבועות וספר היובלים · ראה עוד »
ספר יחזקאל
ספר יְחֶזְקֵאל, הנקרא על שם מחברו, הנביא יחזקאל בן-בוזי, הוא השלישי בין ספרי נביאים אחרונים (אחרי ישעיה וירמיה ולפני תרי עשר).
חָדָשׁ!!: שבועות וספר יחזקאל · ראה עוד »
ספריא
ספריא (באנגלית: Sefaria) הוא מלכ"ר המפעיל אתר אינטרנט המשמש כספרייה דיגיטלית מקוונת של טקסטים יהודיים חופשיים ובקוד פתוח.
חָדָשׁ!!: שבועות וספריא · ראה עוד »
ספירת העומר
סְפִירַת הָעוֹמֶר היא מצוות עשה מתוך תרי"ג מצוות, לספור כל יום במשך 49 ימים, החל מהקרבת מנחת העומר.
חָדָשׁ!!: שבועות וספירת העומר · ראה עוד »
סוכות
יהודים מתפללים בחג הסוכות עם ארבעת המינים. ציור של ליאופולד פיליכובסקי, 1894 חג הסוכות בציורו של שלום קובושווילי, 1938 סֻכּוֹת הוא חג מקראי הנחוג במשך שבעה ימים, בין ט"ו לכ"א בתשרי.
חָדָשׁ!!: שבועות וסוכות · ראה עוד »
סיני (כתב עת)
סיני הוא "ירחון דתי לאומי לתורה למדע ולספרות", כתב עת מדעי-הלכתי למאמרים בנושאים תורניים, ספרותיים, נושאים הקשורים בארץ ישראל ומצוות יישובה, ארכאולוגיה, חקר תפילה, פיוטים ומנהגים, (רבים מהם על סמך מחקרי גניזת קהיר) ועוד.
חָדָשׁ!!: שבועות וסיני (כתב עת) · ראה עוד »
סיון רהב-מאיר
סיון אסתר רהב-מאיר (נולדה ב-2 ביולי 1981, ל' בסיוון ה'תשמ"א) היא עיתונאית, כתבת חדשות, פובליציסטית ומנחת טלוויזיה ורדיו ישראלית.
חָדָשׁ!!: שבועות וסיון רהב-מאיר · ראה עוד »
סיוון
סִיוָן (מאכדית: Simānu) הוא חודש בלוח הבבלי ובלוח העברי, השלישי במספר לפי המסורת המקראית והתשיעי לפי המסורת החז"לית.
חָדָשׁ!!: שבועות וסיוון · ראה עוד »
עשרת הדיברות
ציור של משה ואהרן עם לוחות הברית עליהם כתובים עשרת הדברות עֲשֶׂרֶת הַדִּבְּרוֹת הם רשימה של עשרה ציוויים דתיים ומוסריים, שעל פי המקרא נאמרו על ידי אלוהים לעם ישראל במעמד הר סיני, ונמסרו למשה על ידי אלוהים כשהם כתובים על לוחות הברית.
חָדָשׁ!!: שבועות ועשרת הדיברות · ראה עוד »
עליונים ששו
הפיוט עֶלְיוֹנִים שָׂשׂוּ הוא חלקו האחרון של הפיוט הקדום "אז שש מאות", חתימת-פיוט בעלת שני בתים הנאמר בסוף האזהרות לחג השבועות בקהילות אשכנז ואיטליה.
חָדָשׁ!!: שבועות ועליונים ששו · ראה עוד »
עלייה לרגל
עלייה לרגל או צליינות (בארמית צלי - מתפלל) היא פעולה מקובלת בדתות רבות, בה יוצאים המאמינים במסע למקום קדוש על פי דתם על מנת לטהר את עצמם או למלא אחר מצווה.
חָדָשׁ!!: שבועות ועלייה לרגל · ראה עוד »
עלייה לתורה
עלייה לתורה עלייה לתורה היא הזמנה לקרוא בתורה בזמן התפילה במניין.
חָדָשׁ!!: שבועות ועלייה לתורה · ראה עוד »
עבודת ה'
המונח עבודת ה' (נקרא: עבודת השם) מתאר את מכלול הפעולות הדתיות של היהודי, שנעשות בהתאם למצוות היהדות.
חָדָשׁ!!: שבועות ועבודת ה' · ראה עוד »
עולת ראיה
#הפניה עולת ראייה.
חָדָשׁ!!: שבועות ועולת ראיה · ראה עוד »
פניני הלכה
פניני הלכה היא סדרת ספרים הלכתית בהוצאת מכון הר ברכה שכתב הרב אליעזר מלמד ובה עשרים כרכים.
חָדָשׁ!!: שבועות ופניני הלכה · ראה עוד »
פסח
חַג הפֶּסַח (או בשמו המקראי: חַג הַמַּצּוֹת) הוא חג יהודי מקראי, הראשון מבין שלוש הרגלים.
חָדָשׁ!!: שבועות ופסח · ראה עוד »
פסחא
הפָּסְחַא (מיוונית: Πάσχα) הוא חג נוצרי המציין את תחייתו של ישו, על-פי האמונה הנוצרית, ביום השלישי לאחר שנצלב ונקבר בירושלים.
חָדָשׁ!!: שבועות ופסחא · ראה עוד »
פרשת פינחס
בנות צלפחד בפני משה משה מברך את יהושע בפני הכהן הגדול פָּרָשַׁת פִּינְחָס היא הפרשה השמינית בספר במדבר.
חָדָשׁ!!: שבועות ופרשת פינחס · ראה עוד »
פרשת כי תבא
#הפניה פרשת כי תבוא.
חָדָשׁ!!: שבועות ופרשת כי תבא · ראה עוד »
פרשת יתרו
פרשת יִתְרוֹ היא פרשת השבוע החמישית בספר שמות.
חָדָשׁ!!: שבועות ופרשת יתרו · ראה עוד »
פרושים
"הפרושים מאשימים את ישוע", דוצ'ו, בערך 1310. פרושים היו אחת מהכיתות היהודיות העיקריות במחצית השנייה של תקופת בית שני.
חָדָשׁ!!: שבועות ופרושים · ראה עוד »
פירות ארץ ישראל ביהדות
צמיחת פירות ארץ ישראל מהווים סימן לגאולה ביהדות צמיחת פירות ארץ ישראל מהווים סימן וראיה שהגאולה קרובה.
חָדָשׁ!!: שבועות ופירות ארץ ישראל ביהדות · ראה עוד »
צפון אפריקה
מדינות צפון אפריקה צפון אפריקה הוא אזור גאוגרפי השוכן בחלקה הצפוני של יבשת אפריקה, חלקו הגדול של האזור נמצא לאורך חופי הים התיכון.
חָדָשׁ!!: שבועות וצפון אפריקה · ראה עוד »
צרפת
צָרְפַת (נקראת רשמית: הרפובליקה הצרפתית; בצרפתית: République française, "רֶפובְּלִיק פרָאנְסֶז") היא מדינה במערב אירופה המחזיקה גם מספר טריטוריות ביבשות אחרות.
חָדָשׁ!!: שבועות וצרפת · ראה עוד »
צדוקים
הַצַּדּוֹקִים (צְדוֹקִים) היו כיתה – דהיינו תנועה חברתית-דתית – יהודית מרכזית בימי בית המקדש השני.
חָדָשׁ!!: שבועות וצדוקים · ראה עוד »
קציר
ציור משנת 1889 המתאר את הפעילות בתקופת הקציר חודש יוני בשעת קציר. אחד מדפי לוח השנה כפי שמופיע בספר השעות "השעות העשירות מאוד של דוכס ברי" קָצִיר הוא כריתת יבולי התבואה בשדות.
חָדָשׁ!!: שבועות וקציר · ראה עוד »
קרבן מנחה
#הפניה קורבן מנחה.
חָדָשׁ!!: שבועות וקרבן מנחה · ראה עוד »
קרובה
קרובה (נקרא גם קרובץ) היא מערכת פיוטים המיועדת להאמר על ידי שליח הציבור בחזרת הש"ץ על תפילת העמידה.
חָדָשׁ!!: שבועות וקרובה · ראה עוד »
קריאת התורה
קריאת התורה מתוך ספר תורה אשכנזי קריאת התורה מתוך ספר תורה ספרדי קריאת התורה היא הקראה של פרשה או מספר קטעים מתוך ספר תורה בפני ציבור המונה עשרה גברים לפחות, לרוב כחלק מתפילת שחרית.
חָדָשׁ!!: שבועות וקריאת התורה · ראה עוד »
קריאה בתורה
#הפניה קריאת התורה.
חָדָשׁ!!: שבועות וקריאה בתורה · ראה עוד »
קבלה
עץ החיים - תרשים של עשר הספירות - מבנה היסוד של הקבלה - ו-22 אותיות האלף בית, שמרכיבים ביחד את 32 נתיבות החכמה. התרשים לפי קבלת הארי. הקַבָּלָה היא תורת הסוד והמיסטיקה היהודית.
חָדָשׁ!!: שבועות וקבלה · ראה עוד »
קבוצה (התיישבות)
קבוצה היא צורת התיישבות שיתופית שנוסדה בעלייה השנייה והתפתחה בעלייה השלישית, עקרונותיה מבוססים על קיום קבוצה שיתופית, קומונלית, קטנה ואינטימית.
חָדָשׁ!!: שבועות וקבוצה (התיישבות) · ראה עוד »
קהל עדת ישורון (ניו יורק)
בית הכנסת מבחוץ בית הכנסת מבחוץ קהל עדת ישורון (באנגלית: K'hal Adath Jeshurun או בקיצור KAJ), הידוע גם בשם ברויאר'ס (Breuer's), בשכונת וושינגטון הייטס במנהטן, שבניו יורק, היא קהילה חרדית עצמאית, שנוסדה על ידי יהודים מגרמניה.
חָדָשׁ!!: שבועות וקהל עדת ישורון (ניו יורק) · ראה עוד »
קורבן
תגליף של הבל מקריב את קורבנו תגליף של קין, שהקריב את הקורבן, העצוב על כך שמנחתו לא התקבלה דוגמה מודרנית לקרבן - צאן מועלה לקורבן על ידי כוהני דת שומרונים בהר גריזים קורבן (עם ניקוד: קָרְבָּן, מקובל גם הכתיב החסר קרבן) הוא סוג של פולחן חליפין, בו מוותרים המשתתפים בפולחן על נכס כלשהו לטובת האל או האלים להם נועד הפולחן.
חָדָשׁ!!: שבועות וקורבן · ראה עוד »
קורבן (יהדות)
Rodolfo Amoedo. משכן, תחריט משנת 1670, מאת ג'ראר ז'ולה (Gerard Jollain). ביהדות, קָרְבָּנוֹת הם סוגי בעלי חיים או מינים מסוימים מן הצומח אשר היו מוצעים בבית המקדש בירושלים, בזמנים ובמועדים שונים, ושם היו מוקטרים על ידי הכהנים על אש המזבח, או נאכלים על ידם, בהתאם לסוג הקורבן.
חָדָשׁ!!: שבועות וקורבן (יהדות) · ראה עוד »
קורבן ציבור
#הפניה קורבן (יהדות)#קורבן יחיד וקורבן ציבור.
חָדָשׁ!!: שבועות וקורבן ציבור · ראה עוד »
קורבן יחיד
#הפניה קורבן (יהדות)#קורבן יחיד וקורבן ציבור.
חָדָשׁ!!: שבועות וקורבן יחיד · ראה עוד »
קיבוץ
דגניה (לימים דגניה א') היה הקיבוץ הראשון שנוסד בארץ ישראל על ידי היישוב תחת השלטון העות'מאני קיבוץ הוא צורת התיישבות שיתופית ייחודית לציונות, ליישוב ולמדינת ישראל, המבוססת על שאיפת הציונות להתיישבות מחודשת בארץ ישראל ועל ערכים סוציאליסטיים – שוויון בין בני האדם ושיתוף כלכלי ורעיוני.
חָדָשׁ!!: שבועות וקיבוץ · ראה עוד »
קידוש החודש
אנימציה של מצבי הירח במהלך החודש. כשנראה הירח לאחר היעלמותו, מוכרז על קידוש החודש. קידוש החודש הוא מצווה מן התורה המוטלת על בית הדין שבארץ ישראל, לקבוע כל חודש את היום בו יחול ראש החודש על פי עדות ראייה של מולד הלבנה.
חָדָשׁ!!: שבועות וקידוש החודש · ראה עוד »
רשת שיווק
קונים בתוך סניף של רשת השיווק שופרסל רשת שיווק היא גוף עסקי (בדרך כלל חברה) העוסק במסחר קמעונאי ולו סניפים רבים בעלי מותג משותף.
חָדָשׁ!!: שבועות ורשת שיווק · ראה עוד »
רחל אליאור
רחל אליאור (נולדה ב-28 בדצמבר 1949) היא חוקרת ישראלית, פרופסור אמריטה ומופקדת הקתדרה על שם ג'ון וגולדה כהן לפילוסופיה יהודית באוניברסיטה העברית.
חָדָשׁ!!: שבועות ורחל אליאור · ראה עוד »
רבנו תם
רבי יעקב בן מאיר (בערך 1100–ד' בתמוז ד'תתקל"א, 9 ביוני 1171), מכונה בדרך כלל רבנו תם, בראשי תיבות: ר"ת, היה נכדו של רש"י, ומגדולי בעלי התוספות.
חָדָשׁ!!: שבועות ורבנו תם · ראה עוד »
רות
וורשה. הציור משנת 1853 דמותה של רות בכנסיית הדורמיציון בירושלים רות מפצירה בנעמי להישאר עמה. ציור מעשה ידי יאן ויקטורס, משנת 1653. שמן על בד. רוּת המואבייה (בפשיטתא: רעות) היא דמות מקראית, הגיבורה העיקרית של מגילת רות, וסבתא רבתא של דוד המלך.
חָדָשׁ!!: שבועות ורות · ראה עוד »
רובה מים
ילדות משחקות בקרבות מים ילדים משתעשעים עם רובה מים רובה מים או אקדח מים (באנגלית: Super Soaker או Water Gun) הוא צעצוע המתיז מים על מי שמכוונים אותו אליו, בדומה לירי ברובה.
חָדָשׁ!!: שבועות ורובה מים · ראה עוד »
שמעון בן יצחק
רבי שמעון בן יצחק בן אבון ממגנצא (רבי שמעון הגדול, 950~ - 1020~) היה רב, מקובל, שתדלן ופייטן.
חָדָשׁ!!: שבועות ושמעון בן יצחק · ראה עוד »
שתי הלחם
שְׁתֵּי הַלֶּחֶם הוא קורבן מנחה של ציבור, שהיה מוצע בחג השבועות בבית המקדש על ידי הכהנים.
חָדָשׁ!!: שבועות ושתי הלחם · ראה עוד »
שלמה אבן גבירול
פסל של שלמה אבן גבירול בגני ארמון אלקזבה במאלגה, עיר הולדתו. מעשה ידי הפסל האמריקני המילטון ריד ארמסטרונג. כתב יד מהמאה ה-19, מתוך אתר הספרייה הלאומית. רבי שלמה בן יהודה אִבְּן גַבִּירוֹל (1021 – 1058) היה משורר ופילוסוף יהודי בתור הזהב של יהדות ספרד.
חָדָשׁ!!: שבועות ושלמה אבן גבירול · ראה עוד »
שלמי חגיגה
קורבן שלמי חגיגה הוא אחד משלושת הקורבנות שמתחייב בהם כל אדם מישראל בעלייתו לרגל לבית המקדש בשלושת הרגלים – פסח, שבועות וסוכות.
חָדָשׁ!!: שבועות ושלמי חגיגה · ראה עוד »
שלוש רגלים
שָׁלשׁ רְגָלִים הם שלושה חגים מקראיים – פסח, שבועות וסוכות – שבהם מצווה מהתורה לעלות לרגל לבית המקדש בירושלים.
חָדָשׁ!!: שבועות ושלוש רגלים · ראה עוד »
שלוש הרגלים
#הפניה שלוש רגלים.
חָדָשׁ!!: שבועות ושלוש הרגלים · ראה עוד »
שלושת ימי ההגבלה
מעמד הר סיני, תחריט מ-1723 משה על הר סיני. ציור מאת ז'אן-לאון ז'רום, סוף המאה ה-19 שלושת ימי ההגבלה הם שלושת הימים שלפני מתן תורה (חג השבועות), בהם הכינו בני ישראל את עצמם לקבלת התורה בהר סיני.
חָדָשׁ!!: שבועות ושלושת ימי ההגבלה · ראה עוד »
שחיטה (מצווה)
#הפניה שחיטה (הלכה).
חָדָשׁ!!: שבועות ושחיטה (מצווה) · ראה עוד »
שבעת המינים
מועדים לשמחה תשי"ט (ארבעת הבולים העליונים) ותש"ך (שלושת הבולים התחתונים) בעיצובו של צבי נרקיס שבעת המינים, או "פירות שנשתבחה בהם ארץ ישראל", הם שבעה מיני גידולים המוזכרים בפסוק בספר דברים המתאר את הפוריות החקלאית של ארץ ישראל:.
חָדָשׁ!!: שבועות ושבעת המינים · ראה עוד »
שבת
נרות שבת, חלות מכוסות וגביע קידוש. שתי חלות מכוסות שבר מחורבת עוצה של כן לנר שבת שעליו חרותה המילה "שבת" נמצא בשכבה 8, מתוארך לשנים 340–410 לספירה ביהדות, הַשַּׁבָּת היא יום של קדוּשה, שביתה ממלאכה ומנוחה, והמועד הראשון במועדים הקבועים מהתורה.
חָדָשׁ!!: שבועות ושבת · ראה עוד »
שבוע
שבוע הוא יחידת זמן בת שבעה ימים.
חָדָשׁ!!: שבועות ושבוע · ראה עוד »
שבועה
תנ"ך. שבועה היא הצהרה של אדם על דברי אמת, אשר במסגרתה מתחייב הנשבע בשם דברים שונים לרוב בשם אל בו הוא מאמין, בחייו, בכבודו או בחיי אחרים.
חָדָשׁ!!: שבועות ושבועה · ראה עוד »
שביעי של פסח
שביעי של פסח הוא היום השביעי והאחרון של חג הפסח, שחל בתאריך כ"א בניסן.
חָדָשׁ!!: שבועות ושביעי של פסח · ראה עוד »
שומרונים
בית הכנסת השומרוני בחולון שומרונים (בעברית שומרונית: ࠔࠠࠌࠝࠓࠩࠉࠌ שָׁמֶרִים, במשמעות שומרי התורה, בערבית: السامريون, א-סאמיריוּן) הם עם וקבוצה אתנו-דתית ייחודית שחיה במשך מעל אלפיים שנה בשומרון, וטוענת להיותה המשך ישיר של בני ישראל.
חָדָשׁ!!: שבועות ושומרונים · ראה עוד »
שולחן ערוך
שולחן ערוך, חלק אבן העזר, אמסטרדם, ה'תקס"ג שולחן ערוך הוא ספר הלכה שכתב רבי יוסף קארו בצפת בשנת 1558 (ה'שי"ח) ונדפס לראשונה בעיר ונציה, במהלך שנת 1565 (ה'שכ"ה–ה'שכ"ו).
חָדָשׁ!!: שבועות ושולחן ערוך · ראה עוד »
שיר השירים
מגילת שִׁיר הַשִּׁירִים (בראשי תיבות: שה"ש) היא הראשונה בקובץ חמש מגילות שבחלק הכתובים בתנ"ך.
חָדָשׁ!!: שבועות ושיר השירים · ראה עוד »
תנועת החסידות
תנועת החסידות היא תנועה רוחנית וחברתית יהודית שקמה באמצע המאה ה-18 במערב אוקראינה של היום, והתפשטה במהירות ביהדות מזרח אירופה.
חָדָשׁ!!: שבועות ותנועת החסידות · ראה עוד »
תפילת מנחה
ללא.
חָדָשׁ!!: שבועות ותפילת מנחה · ראה עוד »
תפילת שחרית
תפילת שחרית בבית הכנסת באשתמוע תפילת שחרית היא התפילה הנאמרת בבוקר, והראשונה בתפילות היום.
חָדָשׁ!!: שבועות ותפילת שחרית · ראה עוד »
תפילה (יהדות)
תפילה היא מצוות עשה מהתורה, וחלק מרכזי בעבודת ה' המלווה את היהודי בכל מעשיו.
חָדָשׁ!!: שבועות ותפילה (יהדות) · ראה עוד »
תקופת בית שני
תקופת בית שני היא תקופה בתולדות עם ישראל, אשר החלה בראשית שיבת ציון בשנת 538 לפנה"ס, והסתיימה בשנת 136, עם תום מרד בר כוכבא, אשר הסתיים בתבוסה והרס נרחב ליישוב היהודי בארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: שבועות ותקופת בית שני · ראה עוד »
תלמוד
תַּלְמוּד הוא סוגה לימודית שהחלה ונפוצה בתקופת האמוראים, חכמי ישראל בתקופה שלאחר חתימת המשנה, בתחילת המאה ה-3.
חָדָשׁ!!: שבועות ותלמוד · ראה עוד »
תלמוד תורה
מורה ותלמיד בתלמוד תורה, בני ברק, 1965 תלמוד תורה הוא מוסד ללימודי קודש לילדים בקהילה היהודית המסורתית.
חָדָשׁ!!: שבועות ותלמוד תורה · ראה עוד »
תחנון
נפילת אפיים תחנון או נפילת אפיים הוא אוסף קטעי תפילה (בקשת תחנונים) שנאמרים לאחר תפילת שמונה עשרה (במניין: לאחר חזרת הש"ץ).
חָדָשׁ!!: שבועות ותחנון · ראה עוד »
תבואה
#הפניה דגנים.
חָדָשׁ!!: שבועות ותבואה · ראה עוד »
תורה
הַתּוֹרָה (נקראת גם: תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב ביהדות האורתודוקסית) היא החלק הראשון בתנ"ך, הכולל חמישה ספרים הקרויים חֲמִשָּׁה חֻמְּשֵׁי תּוֹרָה.
חָדָשׁ!!: שבועות ותורה · ראה עוד »
תורה שבעל פה
#הפניה תורה שבעל-פה.
חָדָשׁ!!: שבועות ותורה שבעל פה · ראה עוד »
תכלאל
עמוד שער, תכלאל קדמונים התִּכְּלַאל (ברבים "תְּכַּאלִיל") הוא שמו של הסידור אצל יהודי תימן.
חָדָשׁ!!: שבועות ותכלאל · ראה עוד »
תיקון ליל שבועות
תיקון ליל שבועות ותיקון ליל הושענא רבה, וורשא, 1873 תיקון ליל שבועות הוא סדר לימוד המיועד לליל חג השבועות, הכולל התחלות וסיומים של פרקי התורה ועל שמו נקרא גם לימוד התורה המסורתי בליל חג השבועות הנמשך כל הלילה.
חָדָשׁ!!: שבועות ותיקון ליל שבועות · ראה עוד »
לאדינו
לאדינו היא שפה רומאנית יהודית המדוברת על ידי צאצאי מגורשי ספרד (בעיקר יהדות הבלקן), וידועה גם בשמות "ספאניולית" (בעברית), "ג'ודיזמו", "Judeoespañol" (ג'ודאו-איספניול), ספרדית־יהודית או רק אספאניול בשפת הלאדינו המדוברת.
חָדָשׁ!!: שבועות ולאדינו · ראה עוד »
לשוננו לעם
#הפניה העברית (כתב עת).
חָדָשׁ!!: שבועות ולשוננו לעם · ראה עוד »
לחן
#הפניהמלודיה.
חָדָשׁ!!: שבועות ולחן · ראה עוד »
לחם
דגנים שונים והלחם המיוצר מהם סוגי לחם שונים כיכרות לחם טריות מסוגים שונים במאפיה במושב חוסן שבגליל כיכרות לחם על שולחן תצוגה של כיכרות לחם למכירה לֶחֶם הוא מוצר מזון בסיסי עשיר בפחמימות, הנפוץ כמעט בכל העולם מאז שחר הציוויליזציה האנושית.
חָדָשׁ!!: שבועות ולחם · ראה עוד »
לוח השנה במגילות קומראן
לוח השנה במגילות קומראן הוא לוח שנה סכמטי-שבתי שבו אורך השנה קבוע ל-364 יום.
חָדָשׁ!!: שבועות ולוח השנה במגילות קומראן · ראה עוד »
לימוד תורה
#הפניה תלמוד תורה (מצווה).
חָדָשׁ!!: שבועות ולימוד תורה · ראה עוד »
טנא
חוגגים נושאים טנא, חג השבועות, 1930 טֶנֶא הוא סל עשוי מענפים המשמש לנשיאת תבואה.
חָדָשׁ!!: שבועות וטנא · ראה עוד »
טקס חניכה
טקס חניכה במלאויטקס חניכה (איניציאציה בלע"ז) הוא טקס מעבר הנערך למצטרפים חדשים לקבוצה או לחברה כלשהי.
חָדָשׁ!!: שבועות וטקס חניכה · ראה עוד »
טרקטור
טרקטור למגוון עבודות בשדה ולעיבודי קרקע קלים מפעל טרקטורים בצ'ליאבינסק טרקטור (מלטינית: Trahō, "גורר" או "מושך") הוא כלי רכב כבד, שייעודו העיקרי הוא גרירת ומשיכת כלים אחרים שנועדו למשימות ייעודיות שונות.
חָדָשׁ!!: שבועות וטרקטור · ראה עוד »
ז' בסיוון
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: שבועות וז' בסיוון · ראה עוד »
חמץ
עוגיות וכו' חמץ הוא קמח שנטחן מאחד מחמשת מיני דגן (חיטה, שעורה, כוסמין, שיבולת-שועל ושיפון) שבא במגע עם מים, וכתוצאה מכך תפח.
חָדָשׁ!!: שבועות וחמץ · ראה עוד »
חקלאות
שדות חקלאים בעמק החולה. ניתן לראות את השדה העגול שנוצר כתוצאה מהשקיה באמצעות קונוע מחוגי. טרקטור בשימוש חקלאי חקלאות (מן המילה הארמית חקל שפירושה "שדה") היא מגוון של פעולות שמטרתן ליצור מזון, מספוא, סיבים, עורות ומוצרים נוספים, על ידי גידול צמחים ובעלי חיים או יצירה מכוונת של תנאים לגידולם, לרבות חקלאות ימית.
חָדָשׁ!!: שבועות וחקלאות · ראה עוד »
חלב
פרה חלב הוא נוזל לבן, הנוצר בבלוטות החלב של נקבות היונקים לאחר ההמלטה או הלידה.
חָדָשׁ!!: שבועות וחלב · ראה עוד »
חטא עץ הדעת
קפלה הסיסטינית נפילת האדם: אדם וחוה אוכלים מעץ הדעת, ציור מעשה ידי לוקאס קראנאך האב, המאה ה-16 חטא עץ הדעת, הנחש מפתה את חוה לאכילת הפרי האסור בעוד אדם מוציא ערימה של דשא מן האדמה, ציור מהמאה ה-15 חטא עץ הדעת בציור מעשה ידי ויליאם בלייק חטא עץ הדעת, השטן מסית את אדם וחוה לאכול מפרי עץ הדעת. חטא עץ הדעת הוא כינוי לסיפור מקראי בתחילת ספר בראשית על החטא של אכילת פרי עץ הדעת טוב ורע על ידי אדם וחוה בניגוד לציווי של אלוהים ועל העונש שקיבלו אדם, חוה והנחש.
חָדָשׁ!!: שבועות וחטא עץ הדעת · ראה עוד »
חז"ל
חָזָ"ל (ראשי תיבות: חכמינו זכרם לברכה. כינוי נפוץ פחות: רז"ל - רבותינו זכרונם לברכה) היו המנהיגים הרוחניים וההלכתיים של עם ישראל לאחר חתימת המקרא, מימי אנשי כנסת הגדולה, ובעיקר מתקופת בית שני (החל מתחילת תקופת הזוגות במאה ה-3 לפנה"ס), עד לחתימת התלמוד הבבלי בתחילת המאה ה-6.
חָדָשׁ!!: שבועות וחז"ל · ראה עוד »
חג
הכדור המסמל את תחילת השנה החדשה, בחגיגות בכיכר טיימס בניו יורק חג הוא יום שבו ציין אירוע משמח בעל משמעות היסטורית, דתית, לאומית וכדומה, באמצעות טקסים, חגיגות, תפילות ומנהגים שונים, על פי מנהג או על פי החוק.
חָדָשׁ!!: שבועות וחג · ראה עוד »
חג המולד
חג המולד הוא חג המקובל כמעט בכל זרמי הנצרות המציין את הולדת ישו.
חָדָשׁ!!: שבועות וחג המולד · ראה עוד »
חג המים
שנות ה-90 חג המים הוא כינוי עממי לחג השבועות על שם מנהג יהודי צפון אפריקה לשפוך מים על חברי הקהילה במהלך החג.
חָדָשׁ!!: שבועות וחג המים · ראה עוד »
חגי ישראל ומועדיו
רימון ושופר. מסמלי החג היהודי ראש השנה סרטונים מעגל החגים הישראלי בסדר כרונולוגי (החל מתשרי) - וידאו כרטיס ברכה לראש השנה מגרמניה, שנת 1900. ביום זה מתחילים עשרת ימי תשובה, לכן מאחלים "לשנה טובה תכתבו". הפסוק בתחתית מתייחס לארבעת המינים, אותם אוחזים בחג הסוכות (ראו תמונה). חגי ישראל ומועדיו הם כלל החגים והמועדים היהודיים הקיימים.
חָדָשׁ!!: שבועות וחגי ישראל ומועדיו · ראה עוד »
חוץ לארץ
חוץ לארץ הוא מונח תלמודי-הלכתי, כלפי כל הארצות מחוץ לישראל.
חָדָשׁ!!: שבועות וחוץ לארץ · ראה עוד »
חוקות הגויים
איסור הליכה בחוקות הגויים הוא מצוות לא תעשה מהתורה על אימוץ דרכי הגויים, גם בענייני חולין.
חָדָשׁ!!: שבועות וחוקות הגויים · ראה עוד »
חול המועד
חול המועד (בראשי תיבות: חוה"מ) הוא כינוי ביהדות למועדים מהתורה, שבהם לא ציוותה התורה לקיים יום טוב.
חָדָשׁ!!: שבועות וחול המועד · ראה עוד »
חיטה
שדה חיטה בבית לחם הגלילית ערימת גרעיני חיטה מיד לאחר הקציר חיטה (שם מדעי: Triticum) היא סוג במשפחת הדגניים, הכולל מינים תרבותיים חשובים ביותר כמקור מזון לאדם.
חָדָשׁ!!: שבועות וחיטה · ראה עוד »
בעלי התוספות
העמוד הראשון בתלמוד הבבלי במהדורת וילנא. הטקסט במרכז הוא התלמוד ומסביב - דברי הפרשנים השונים: בצד אחד רש"י ובצד שני בעלי התוספות. בעלי התוספות הוא כינוי למספר רב (כמה מאות) של תלמידי חכמים שלקחו חלק בכתיבת פירושים, המכונים תוספות, על 30 ממסכתות התלמוד הבבלי, ועל פירוש רש"י לתלמוד.
חָדָשׁ!!: שבועות ובעלי התוספות · ראה עוד »
ברכת המזון
פיוטים הפותחים את סדר ברכת המזון בשבת ויום טוב בִּרְכַּת הַמָּזוֹן היא ברכה אחרונה הנאמרת על פי ההלכה בסיום כל סעודה בה נאכל לחם בכמות משביעה (ומדברי חכמים, אפילו בכמות של כזית).
חָדָשׁ!!: שבועות וברכת המזון · ראה עוד »
ברכות קריאת שמע
ברכות קריאת שמע הן ברכות המצוה הנאמרות לפני ואחרי קריאת שמע וכיום הן חלק מסידור התפילה היהודי היום-יומי, הנאמר בצמוד לקריאת שמע, כחלק מהותי שבתפילת ערבית ותפילת שחרית.
חָדָשׁ!!: שבועות וברכות קריאת שמע · ראה עוד »
ברית בין הבתרים
מפת ארץ ישראל שהובטחה בברית בין הבתרים. הגבול הצפוני והגבול הדרומי מסומנים באדום. בְּרִית בֵּין הַבְּתָרִים היא סיפור מקראי מכונן בחיי אבות האומה של בני ישראל, הנזכר בפרשת לך לך בספר בראשית.
חָדָשׁ!!: שבועות וברית בין הבתרים · ראה עוד »
ברית המילה (אירוע מקראי)
מילת יצחק על ידי אברהם, ספר תורה מרגנסבורג, שנת 1300 לערך. ברית המילה היא סיפור מקראי המופיע בסוף פרשת לך לך שבספר בראשית, במהלכו כרת אברהם ברית עם ה' כאשר חלקו של אברהם בברית הוא מילת כל צאצאיו הזכרים, ואף מילת עבדיו וצאצאי עבדיו.
חָדָשׁ!!: שבועות וברית המילה (אירוע מקראי) · ראה עוד »
ברית הקשת
טהורים. ברית הקשת היא סיפור מקראי המספר על ברית שנכרתה לאחר המבול בין אלוהים ובין נח, בניו ובעלי החיים ששרדו את המבול בתיבת נח.
חָדָשׁ!!: שבועות וברית הקשת · ראה עוד »
ברית יעקב ולבן
ברית יעקב ולבן היא אירוע מקראי המופיע בפרשת ויצא בספר בראשית.
חָדָשׁ!!: שבועות וברית יעקב ולבן · ראה עוד »
בלדד השוחי (מחבר)
בלדד השוחי הוא שם העט של כותב המדור "חוזר עם תשובה" ב"מוסף כלכליסט", וכתב בעבר את המדור "שאל בני ונענע" באתר האינטרנט "נענע".
חָדָשׁ!!: שבועות ובלדד השוחי (מחבר) · ראה עוד »
בית המקדש
דגם בית המקדש וחומותיו במוזיאון ישראל כלי המשכן והכהנים בֵּית הַמִּקְדָּשׁ היה, על פי המקרא, מקום השראת השכינה, ומתוך כך שימש כמרכז הפולחן הדתי הקבוע של עם ישראל.
חָדָשׁ!!: שבועות ובית המקדש · ראה עוד »
בית המקדש השני
בניין הורדוס), מתוך דגם ירושלים בסוף ימי בית שני, על פי המחקר משלהי המאה ה-20 כתובת חרותה על אבן: "לבית התקיעה", נמצאה בדרום הר הבית, משרידי בית המקדש (2008) תהלוכת ניצחון בה נראים הרומאים המנצחים נושאים כלים מכלי בית המקדש בית המקדש השני היה מקדש לאלוהי ישראל אשר נבנה בהר הבית בירושלים על ידי עולי בבל בראשית שיבת ציון בתקופת בית שני בהנהגת זרובבל מבית דוד ויהושע בן יהוצדק הכהן הגדול, כ-70 שנה לאחר חורבן הבית הראשון ונחנך ביום ג' באדר בשנה הששית לדריווש מלך פרס, בתמיכת הפרסים ובעידודם, כפי שבוטאה בהכרזת כורש.
חָדָשׁ!!: שבועות ובית המקדש השני · ראה עוד »
בית התפוצות
#הפניה אנו – מוזיאון העם היהודי.
חָדָשׁ!!: שבועות ובית התפוצות · ראה עוד »
ביכורים
זרי פרחים. בין 1940 ו-1950 בִּכּוּרִים הם כינוי לפירות הראשונים של השנה משבעת המינים שהתברכה בהם ארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: שבועות וביכורים · ראה עוד »
בייתוסים
הבייתוסים היו קבוצת כהנים אריסטוקרטית אשר פעלה במחצית הראשונה של המאה הראשונה לספירה.
חָדָשׁ!!: שבועות ובייתוסים · ראה עוד »
גיור
גיוּר או גירות הוא הליך של המרת דתו של גוי ליהדות.
חָדָשׁ!!: שבועות וגיור · ראה עוד »
דעת (אתר אינטרנט)
דעת – לימודי יהדות ורוח הוא אתר אינטרנט עברי שעיקרו טקסטים בתחומי היהדות והרוח שלוקטו ממקורות מודפסים מגוונים.
חָדָשׁ!!: שבועות ודעת (אתר אינטרנט) · ראה עוד »
דליה מרקס
כריכת ספרה "בזמן: מסעות בלוח השנה היהודי-ישראלי" הרבה דליה מרקס (נולדה ב-1966) היא פרופסור לליטורגיה ומדרש בהיברו יוניון קולג' (ירושלים).
חָדָשׁ!!: שבועות ודליה מרקס · ראה עוד »
דבש
דבש הוא חומר עתיר סוכר המיוצר ונאגר כמקור מזון על ידי קבוצות מסוימות של דבוראים חברתיים.
חָדָשׁ!!: שבועות ודבש · ראה עוד »
דוד
דָּוִד מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל (1040 לפני הספירה – 970 לפני הספירה), היה מלכהּ השני של ממלכת ישראל המאוחדת (אחרי שאול המלך), ומייסדה של שושלת בית דוד ששלטה בממלכת יהודה במשך למעלה מ-400 שנה לאחר מותו עד חורבן בית המקדש הראשון.
חָדָשׁ!!: שבועות ודוד · ראה עוד »
דוד שפרבר (מבקר אמנות)
דוד שפרבר דוד שפרבר (נולד ב-1974) הוא אוצר, ד"ר לאמנות, חוקר ומבקר אמנות יהודית, אמנות ישראלית ואמנות פמיניסטית.
חָדָשׁ!!: שבועות ודוד שפרבר (מבקר אמנות) · ראה עוד »
המאה ה-14
המאה ה-14 היא התקופה שהחלה בשנת 1301 והסתיימה בשנת 1400 (בין התאריכים 1 בינואר 1301 ל-31 בדצמבר 1400).
חָדָשׁ!!: שבועות והמאה ה-14 · ראה עוד »
המאה ה-20
המאה ה-20 היא התקופה שהחלה בשנת 1901 והסתיימה בשנת 2000 (בין התאריכים 1 בינואר 1901 ל־31 בדצמבר 2000).
חָדָשׁ!!: שבועות והמאה ה-20 · ראה עוד »
המאה השש עשרה
#הפניה המאה ה-16.
חָדָשׁ!!: שבועות והמאה השש עשרה · ראה עוד »
המשכן
איור המשכן, 1919 המשכן (או בשמו הנפוץ הנוסף: "אוהל מועד", או 'מקדש המדבר' (לשון הרמב"ם)), הוא מעין אוהל, שעל פי המסורת, הקימו בני ישראל בציווי האל בעת ששהו במדבר סיני.
חָדָשׁ!!: שבועות והמשכן · ראה עוד »
האקדמיה ללשון העברית
סמליל האקדמיה ללשון עד 2007 האקדמיה ללשון העברית (נקראת גם בקיצור: "האקדמיה ללשון") היא "המוסד העליון למדע הלשון העברית" במדינת ישראל.
חָדָשׁ!!: שבועות והאקדמיה ללשון העברית · ראה עוד »
הארכיון הציוני
#הפניה הארכיון הציוני המרכזי.
חָדָשׁ!!: שבועות והארכיון הציוני · ראה עוד »
הספרייה הלאומית
הספרייה הלאומית של ישראל (בעבר "בית הספרים הלאומי והאוניברסיטאי") היא הגוף הלאומי של ישראל המופקד על שמירת האוצרות המודפסים של המדינה ושל תרבות העם היהודי.
חָדָשׁ!!: שבועות והספרייה הלאומית · ראה עוד »
הפטרה
ההפטרה היא קטע מספרי הנביאים שנהוג לקרוא בציבור בבית הכנסת בשבתות, במועדי ישראל, ובחלק מהקהילות גם בתעניות ציבור בתפילת מנחה, לאחר סיום קריאת התורה.
חָדָשׁ!!: שבועות והפטרה · ראה עוד »
הר סיני
"משה על הר סיני", ציור מאת ז'אן-לאון ז'רום "מתן תורה", ציור מעשה ידי רמברנדט, משנת 1659 במקרא, הַר סִינָי הוא המקום שבו ניתנה התורה לעם ישראל, באירוע המכונה "מעמד הר סיני".
חָדָשׁ!!: שבועות והר סיני · ראה עוד »
הראי"ה קוק
#הפניה אברהם יצחק הכהן קוק.
חָדָשׁ!!: שבועות והראי"ה קוק · ראה עוד »
הזמנה לפיוט
"הזמנה לפיוט" מבית סנונית הוא מיזם תרבותי-חינוכי הפועל לשימור והחייאת מסורות הפיוט והתפילה בעם היהודי, באמצעות אתר אינטרנט, הוצאה לאור, פעילויות שימור, חינוך בקהילה ואירועי תרבות.
חָדָשׁ!!: שבועות והזמנה לפיוט · ראה עוד »
הגר"א
#הפניה הגאון מווילנה.
חָדָשׁ!!: שבועות והגר"א · ראה עוד »
הגדה של פסח
הגדות מודרניות על שולחן הסדר. בני ברק, מתוך הגדה שנדפסה בברלין בשנת 1740 הַגָּדָה שֶׁל פֶּסַח (נקראת גם, בפי יהודי תימן, אגדתא דפסחא) היא קובץ מדרשים, מזמורי תהילים, דברי חז"ל, ברכות, תפילות ופיוטים, שנוצר כדי לאומרו בליל הסדר - הלילה הראשון של חג הפסח מסביב לסעודת החג, ולקיים את מצוות "והגדת לבנך" וסיפור יציאת מצרים. הקובץ נקרא "הגדה" על פי לשון הפסוק "והגדת לבנך". ההגדה כוללת את מצוות ליל הסדר - כגון קידוש ושתיית ארבע כוסות יין, אכילת מצה, מרור, כרפס, חרוסת ואפיקומן כזכר לקרבן פסח. נוהל עריכת הסדר מופיע במשנה, במסכת פסחים, בפרק העשירי. קריאת ההגדה במשולב עם הסעודה ברבים בערב חג הפסח הוא טקס מרכזי ביהדות לכל המשפחה, למבוגרים ולילדים. במשך הדורות ההגדה התפתחה בשני ממדים: הלמדני-פרשני, והאמנותי חזותי. תלמידי חכמים ומלומדים חיברו עליה ביאורים ונתנו לה הסברים; אמנים יצרו להגדה עיטורים, הוסיפו לעותקיה ציורים ואף כתבו אותה על קלף. ההגדה של פסח נאמרת בקהילות רבות בשירה עם מנגינות מסורתיות וחדשות. דף מהגדה של פסח ממומבאי, 1890.
חָדָשׁ!!: שבועות והגדה של פסח · ראה עוד »
ההתיישבות העובדת
חברי קבוץ "שחר" בראשית התיישבותם ההתיישבות העובדת הוא שם כולל, שהיה מקובל בתקופת היישוב (וגם שנים רבות לאחר קום המדינה ועד עתה) לציון תנועות התיישבות ויישובים שהיו קשורים עם מפלגות פועלים ותנועות עובדים בארץ, בעיקר עם תנועת העבודה ובכלל זה עם ההסתדרות וגופים הקשורים לה.
חָדָשׁ!!: שבועות וההתיישבות העובדת · ראה עוד »
הירח
הירח הוא הלוויין הטבעי היחיד של כדור הארץ.
חָדָשׁ!!: שבועות והירח · ראה עוד »
היישוב
היישוב הוא כינוי לישות היהודית שקמה בארץ ישראל החל מהרבע האחרון של המאה ה-19, עם יציאתם של אנשי היישוב הישן מבין חומות העיר העתיקה בירושלים וייסודן של מקוה ישראל ופתח תקווה, ונמשכה בעלייה הראשונה בשנת 1881 וייסוד המושבות, וברצף היסטורי עד ליום הכרזת מדינת ישראל.
חָדָשׁ!!: שבועות והיישוב · ראה עוד »
ו' בסיוון
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: שבועות וו' בסיוון · ראה עוד »
ויצו
ויצו (WIZO – ראשי תיבות באנגלית של ארגון נשים ציוני בינלאומי, Women's International Zionist Organization) הוא ארגון נשים יהודיות בישראל ובעולם.
חָדָשׁ!!: שבועות וויצו · ראה עוד »
כשרות
הכשרת כלים לפסח במאה שערים. פרווה", משמאל "חלבי". ביהדות, המונח כשרות מתייחס למערכת כללים הקובעת מהם סוגי המזון המותרים והאסורים באכילה ומה הם החוקים החלים על מקיימי המצוות.
חָדָשׁ!!: שבועות וכשרות · ראה עוד »
כתובה
כתובה מעוטרת מהמאה ה-18 מרג'ו אמיליה כְּתובָּה היא מסמך משפטי מחייב שנלווה לקידושין, אשר בו מפורטים חובות הבעל כלפי אשתו, ובעיקר התחייבותו הכספית במקרה שתגורש או תתאלמן.
חָדָשׁ!!: שבועות וכתובה · ראה עוד »
כד יתבין ישראל
כד יתבין ישראל הוא שיר יהודי נפוץ בעולם היהודי.
חָדָשׁ!!: שבועות וכד יתבין ישראל · ראה עוד »
ימי הביניים
מריה הקדושה בתחתית הצלב)קתדרלת טורנה המשלבת אדריכלות רומנסקית עם אדריכלות גותית, מסגנונות הבנייה הבולטים בימי הביניים. ימי הביניים (בלטינית: Medium Aevum) היא תקופה במהלך ההיסטוריה האירופית שתחילתה עם סיום העת העתיקה וסופה עם הופעת הרנסאנס ותחילתה של העת החדשה.
חָדָשׁ!!: שבועות וימי הביניים · ראה עוד »
יעקב אריאל
הרב יעקב אריאל (נולד בי"א בחשוון ה'תרצ"ח; 16 באוקטובר 1937) הוא רב העיר רמת גן לשעבר ואב בית הדין לדיני ממונות בה.
חָדָשׁ!!: שבועות ויעקב אריאל · ראה עוד »
יצחק
יצחק מברך את יעקב, גוברט פלינק, 1638 יצחק, מכונה במסורת היהודית יצחק אבינו, הוא דמות מקראית, השני בשלושת האבות.
חָדָשׁ!!: שבועות ויצחק · ראה עוד »
יצחק בן ראובן אלברגלוני
#הפניה יצחק בן ראובן הברצלוני.
חָדָשׁ!!: שבועות ויצחק בן ראובן אלברגלוני · ראה עוד »
יציב פתגם
יציב פתגם הוא פיוט בארמית, שנכתב כרשות לאמירת תרגום יונתן בן עוזיאל להפטרה.
חָדָשׁ!!: שבועות ויציב פתגם · ראה עוד »
ירושתנו
ירושתנו הוא ספר שנה היוצא לאור מאז שנת תשס"ז על ידי מכון מורשת אשכנז, ומכנס מאמרים העוסקים בחקר תורת חכמי אשכנז.
חָדָשׁ!!: שבועות וירושתנו · ראה עוד »
ירידת יעקב למצרים
ירידת יעקב למצרים, הוא סיפור מקראי המופיע בפרשת ויגש שבספר בראשית, המתאר את ירידת יעקב ומשפחתו למצרים לאחר שבניו הודיעו לו על פגישתם עם יוסף במצרים.
חָדָשׁ!!: שבועות וירידת יעקב למצרים · ראה עוד »
ישראל
יִשְׂרָאֵל היא מדינה במזרח התיכון, בדרום-מערב אסיה, השוכנת על החוף הדרום־מזרחי של הים התיכון.
חָדָשׁ!!: שבועות וישראל · ראה עוד »
ישראל נג'ארה
רבי ישראל נג'ארה (דמשק, 1555 – עזה, 1628) היה רב, פרשן ומשורר.
חָדָשׁ!!: שבועות וישראל נג'ארה · ראה עוד »
ילדות
פעוט מתגלגל בדשא שתי ילדות אוכלות ילדה על עץ טקסט.
חָדָשׁ!!: שבועות וילדות · ראה עוד »
יזכור
יִזְכּוֹר היא תפילה יהודית של הזכרת נשמות ששורשיה קדומים, הנאמרת בחלק מהחגים בבתי הכנסת הספרדים וגם האשכנזים על ידי מי שנפטרו הוריו או אחד מהם.
חָדָשׁ!!: שבועות ויזכור · ראה עוד »
יהדות
היהדות היא רצף המסורת וההמשכיות הדתית, התרבותית והמשפטית הקולקטיבית של היהודים.
חָדָשׁ!!: שבועות ויהדות · ראה עוד »
יהדות אשכנז
תפוצת היהודים באירופה, נכון לשנת 1881. יהדות אשכנז היא שמן הכולל של עדות יהודיות החולקות מסורת משותפת, שמקורן במרכז אירופה, במזרחה ובחלק ממערבה.
חָדָשׁ!!: שבועות ויהדות אשכנז · ראה עוד »
יהדות ספרד
כתובה מסגורה, ספרד, 1480, מאוספי הספרייה הלאומית יהדות ספרד היא קהילה יהודית, שהתקיימה בחצי האי האיברי החל מהתקופה הרומית בספרד דרך התקופה הוויזיגותית, המוסלמית ולאחר מכן בממלכת ספרד הנוצרית, עד גירוש ספרד בשנת 1492.
חָדָשׁ!!: שבועות ויהדות ספרד · ראה עוד »
יהדות צפון אפריקה
#הפניה יהדות אפריקה#יהדות צפון אפריקה.
חָדָשׁ!!: שבועות ויהדות צפון אפריקה · ראה עוד »
יהדות צרפת
בית-כנסת בווקלוז (צולם ב-2009) יהדות צרפת היא כיום הקהילה היהודית השלישית בגודלה בעולם, אחרי ישראל וארצות הברית.
חָדָשׁ!!: שבועות ויהדות צרפת · ראה עוד »
יהדות קראית
מזוזה קראית ממוזער רובע היהודי בירושלים היכל שלמה, בית המרכז העולמי של היהדות הקראית, ברמלה יהדות קָרָאִית, היא זרם ביהדות הנקרא גם קראות, ופרטיו ידועים בשם קראים.
חָדָשׁ!!: שבועות ויהדות קראית · ראה עוד »
יהדות תימן
כתובה מתימן יהדות תימן היא קהילה יהודית עתיקת יומין.
חָדָשׁ!!: שבועות ויהדות תימן · ראה עוד »
יהודה (דמות מקראית)
יְהוּדָה הוא דמות מקראית בספר בראשית.
חָדָשׁ!!: שבועות ויהודה (דמות מקראית) · ראה עוד »
יהודה הלוי
בֶּנוֹ אֶלְקָן ביצירתו - מנורת הכנסת מחברות לספרות, תש"ו 1946. רבי יהודה בן שמואל הלוי (נכתב בר"ת: ריה"ל; שמו בערבית: אבו אל-חסן אל-לאוי, أبو الحسن اللاوي; ד'תתל"ה, 1075 בקירוב – אב ד'תתק"א, 1141) היה רב משורר ופילוסוף בתור הזהב של יהדות ספרד, מגדולי הכותבים היהודים בימי הביניים ובכלל.
חָדָשׁ!!: שבועות ויהודה הלוי · ראה עוד »
יהודים
יהודים, להם נהוג להתייחס גם בשם "עם ישראל", הם לאום וקבוצה אתנו-דתית שמקורה על פי המסורת בחלק משבטי ישראל, ובממלכות העבריות ישראל ויהודה, שהיו מתושבי ארץ ישראל שב בסוף האלף השני לפנה"ס.
חָדָשׁ!!: שבועות ויהודים · ראה עוד »
יומני כרמל
לוגו יומן כרמל הרצליה שהופיע בתחילת כל יומן יומני כרמל (לאחר קום המדינה הפך היומן ל"יומן כרמל - הרצליה") היו יומני קולנוע באורך 7–12 דקות שצולמו בשחור לבן, מייסודו של נתן אקסלרוד בשנת 1935.
חָדָשׁ!!: שבועות ויומני כרמל · ראה עוד »
יום ראשון
אלוהים מבדיל בין אור וחושך, יום ולילה (ויטראז' בכנסייה בטרואה). יום ראשון הוא היום הראשון בשבוע למניין הימים מן השבת.
חָדָשׁ!!: שבועות ויום ראשון · ראה עוד »
יום רביעי
אלוהים בורא את גופי השמיים כדי לסמן את הזמנים. יוֹם רְבִיעִי הוא היום הרביעי מצאת השבת.
חָדָשׁ!!: שבועות ויום רביעי · ראה עוד »
יום שני
אלוהים מבדיל בין המים שבשמיים למים שעל פני האדמה; ציורו של ג'יימס טיסו יום שני הוא היום השני מצאת השבת.
חָדָשׁ!!: שבועות ויום שני · ראה עוד »
יום שישי
בריאת האדם ובעלי החיים היבשתיים בציורו של אנדריאס הרליין, 1817 יום שישי הוא היום השישי מצאת השבת שלפניו, והוא ערב השבת שאחריו.
חָדָשׁ!!: שבועות ויום שישי · ראה עוד »
יום טוב
שולחן חגיגי ערוך לקראת ליל הסדר, החל בליל יום טוב ראשון של פסח יוֹם טוֹב הוא תאריך בלוח השנה היהודי שבו קבעה התורה חג ואסרה על קיום מלאכה.
חָדָשׁ!!: שבועות ויום טוב · ראה עוד »
יום טוב שני של גלויות
יום טוב שני של גלויות הוא יממה נוספת שמצרפים מחוץ לארץ ישראל, מאז ימי חז"ל, לכל אחד מן הימים הטובים.
חָדָשׁ!!: שבועות ויום טוב שני של גלויות · ראה עוד »
יום-טוב לוינסקי
יום-טוב לוינסקי (בכתיב יידי: לעווינסקי; ד' באב תרנ"ט, יולי 1899 – כ"א באדר ה'תשל"ג, 23 בפברואר 1973) היה מורה וסופר ישראלי, ד"ר להיסטוריה ולתרבות המזרח וחוקר פולקלור יהודי, ממייסדי חברת "ידע עם" לפולקלור יהודי.
חָדָשׁ!!: שבועות ויום-טוב לוינסקי · ראה עוד »
יוסף משאש
רבי יוסף משאש בביתו במקנס הרב יוסף מְשָׂאשׂ (י"ב בסיוון ה'תרנ"ב, 7 ביוני 1892 – ב' בשבט ה'תשל"ד, 25 בינואר 1974) היה רבה של תלמסאן שבאלג'יריה, דיין במקנס ואב בית הדין הרבני לערעורים במרוקו, ורבה הספרדי של חיפה.
חָדָשׁ!!: שבועות ויוסף משאש · ראה עוד »
יוסף טוב עלם
הרב יוֹסֵף (ב"ר שמואל) טוּב עֶלֶם (בר"ת: ריט"ע; מכונה לעיתים הגדול; שם משפחתו הוא תרגום מצרפתית: Bon fils; סביבות 980 – 1050 בערך) היה פוסק ופייטן צרפתי בולט, שחי ופעל בתחילת המאה ה-11.
חָדָשׁ!!: שבועות ויוסף טוב עלם · ראה עוד »
מפנה מחדש כאן:
חג מתן תורה, חג הקציר, חג השבועות.
אזכור
[1] https://he.wikipedia.org/wiki/שבועות
