גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
188 יחסים: ממואר, מנחם פרי, מסדה (הוצאת ספרים), מפא"י, משפטים, משרד האוצר, מגבית, מגבית ההתגייסות, מועצת פועלים, מורה, מורה פרטי, מוזיקאי, מייק הררי, א.ב. יפה, אמיל ז'אק-דאלקרוז, ארץ ישראל, ארצות הברית, אחדות העבודה, אבי כצמן, אדמה חרוכה, אהרן מסקין, אהרן צייטלין, אוניברסיטת ברלין, אוקראינה, אוריאל אופק, אילנה רובינא, נעמי לויצקי, נשיא בית המשפט העליון, נתן אלתרמן, נורית גוברין, סמינר למורים, סמינר הקיבוצים, ספרות ילדים, סופר, עם עובד, עץ (חומר גלם), עורך, עולים חדשים, עיריית תל אביב, פרקליטות המדינה, פרידריך פרבל, פלמ"ח, פליט, פדגוגיה, פועלי ציון שמאל, פולין הרוסית, צ'חנוביץ, צבא האימפריה הרוסית, ציונות, ציונות סוציאליסטית, ..., קאמין-קושירסקי, קול ישראל, קובל, ראש עיריית תל אביב, רפובליקת ויימאר, רחל מרכוס, רחוב בן-יהודה (תל אביב), ריתמיקה, שמעון פינקל, שמואל גדון, שנות ה-30 של המאה ה-20, שנות ה-70 של המאה ה-20, שר השיכון, שר התחבורה, שרגא נצר, שלי טימן, שטעטל, שחקן, שב"כ, שופט, תסכית, תפילה (יהדות), תר"ע, תרצה אתר, תרבות (רשת חינוך), תש"ט, תש"ח, תש"ה, תשל"א, תשכ"ט, תל אביב-יפו, תלמוד תורה, תחיית הלשון העברית, לקסיקון אופק לספרות ילדים, לשכת המס המרכזית, לוין קיפניס, טובה חסקינה, זמברוב, זמורה-ביתן, חנה רובינא, חבר הכנסת, חגי ישראל, חינוך לגיל הרך, חינוך גופני, חינוך הומניסטי, חיים גרינברג, בנק מסד, בצלאל לונדון, ברוך אביבי, בלארוס, ביאליסטוק, בית לוחמי הגיטאות ע"ש יצחק קצנלסון, בית המשפט העליון, בית העלמין קריית שאול, בית יתומים, גן ילדים, גאולת אדמות, גננת, גרמנית, גדליה אלקושי, גוש עציון, דן שילון, דף עד, דבר (עיתון), דורית ביניש, דוד רמז, דוד לוין (מחנך), דויד פאיאנס, המשבר הכלכלי העולמי של 1929, המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים, האימפריה הרוסית, הסתדרות המורים, העלייה החמישית, הצפון הישן, הקיסרות הגרמנית, הרפובליקה הפולנית השנייה, השואה, החלוץ, החזית המזרחית במלחמת העולם הראשונה, הבחירות לכנסת העשירית, הבונד, הבימה, ההסתדרות הכללית של העובדים בארץ ישראל, ההגנה, הוצאת משכל, הוצאת הקיבוץ המאוחד, הוצאת כרמל, הוועד הפועל של ההסתדרות, הוועד הפועל הציוני, הכרזת העצמאות, היישוב, ועדת הבחירות המרכזית, ורשה, ווהלין, כ"ז בכסלו, כ"ג בניסן, כתב יד (מקור), כופר היישוב, כולרה, כיכר צינה דיזנגוף, ימימה אבידר-טשרנוביץ, יאנוש קורצ'אק, יעקב נפתלי שמחוני, יעקב טימן, יער, יצחק אלטרמן, ירון לונדון, ירושלים, ישראל, ישראלי, יד ושם, יהדות, יהדות פולין, יהושע רבינוביץ, יהודה חשאי, יואל ולבה, יידיש, יידישיזם, 10 בדצמבר, 11 באפריל, 1905, 1909, 1914, 1927, 1933, 1942, 1943, 1946, 1948, 1949, 1950, 1969, 1970, 1981, 1989, 1995, 2006, 2012. להרחיב מדד (138 יותר) »
ממואר
#הפניה ספר זיכרונות.
חָדָשׁ!!: חוה ורבה וממואר · ראה עוד »
מנחם פרי
מנחם פֶּרִי (נולד ב-12 בספטמבר 1942) הוא חוקר תורת הספרות, פרופסור אמריטוס באוניברסיטת תל אביב ועורך ספרותי.
חָדָשׁ!!: חוה ורבה ומנחם פרי · ראה עוד »
מסדה (הוצאת ספרים)
לוגו הוצאת מסדה מסדה היא הוצאת ספרים שהוקמה בשנת 1930 על ידי ברכה פֶּלִאי ובעבר הייתה מהוצאות הספרים המובילות ביישוב ובישראל.
חָדָשׁ!!: חוה ורבה ומסדה (הוצאת ספרים) · ראה עוד »
מפא"י
מפלגת פועלי ארץ ישראל (מַפָּא"י) הייתה מפלגת שמאל ציונית סוציאליסטית שנוסדה בארץ ישראל בשנת 1930 מאיחוד הפועל הצעיר ואחדות העבודה.
חָדָשׁ!!: חוה ורבה ומפא"י · ראה עוד »
משפטים
הציווי לשפוט משפט, במבואת בית הדין הרבני הגדול לשעבר בהיכל שלמה בירושלים משפטים הם תחום העוסק בחקר הפרדיגמה של החוק ודרכי אכיפתו.
חָדָשׁ!!: חוה ורבה ומשפטים · ראה עוד »
משרד האוצר
משרד האוצר הוא המשרד הכלכלי המרכזי של ממשלת ישראל והוא האחראי על קביעת המדיניות הכלכלית של הממשלה.
חָדָשׁ!!: חוה ורבה ומשרד האוצר · ראה עוד »
מגבית
#הפניההתרמה.
חָדָשׁ!!: חוה ורבה ומגבית · ראה עוד »
מגבית ההתגייסות
מגבית ההתגייסות הייתה מפעל לאיסוף תרומות, בכסף ובימי עבודה, שפעל ביישוב העברי בארץ ישראל החל מקיץ 1942.
חָדָשׁ!!: חוה ורבה ומגבית ההתגייסות · ראה עוד »
מועצת פועלים
בניין מועצת פועלי ראשון לציון מועצת פועלים היא מוסד מתחום התאגדות העובדים.
חָדָשׁ!!: חוה ורבה ומועצת פועלים · ראה עוד »
מורה
180px "מורי הכפר הקשוחים", המאה ה-19 מורה הוא אדם העוסק בהוראה.
חָדָשׁ!!: חוה ורבה ומורה · ראה עוד »
מורה פרטי
נערה בשיעור פרטי במרכז הדרכה מלומד צעיר ומורהו, דרך לימוד מקובלת לבני אצולה עד תחילת המאה העשרים, רמברנדט, שמן על בד, בסביבות 1630, מוזיאון גטי, לוס אנג'לס מורה פרטי הוא מדריך או מורה אשר מלמד נושא לימודי מסוים לתלמיד יחיד או לקבוצה קטנה של תלמידים במתכונת אשר נקראת שיעור פרטי.
חָדָשׁ!!: חוה ורבה ומורה פרטי · ראה עוד »
מוזיקאי
מוזיקאי הוא אדם העוסק ביצירת מוזיקה או בביצועה.
חָדָשׁ!!: חוה ורבה ומוזיקאי · ראה עוד »
מייק הררי
קבלת פנים בבית נשיא המדינה, זלמן שזר, לפדויי שבי ממצרים, 1968. בתמונה, מימין לשמאל: מייק הררי, וולפגנג לוץ ורעייתו, זלמן שזר ומאיר עמית מיכאל (מייק) הררי (18 בפברואר 1927 – 21 בספטמבר 2014) היה איש "ההגנה", הפלמ"ח, השב"כ והמוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים.
חָדָשׁ!!: חוה ורבה ומייק הררי · ראה עוד »
א.ב. יפה
אַבְרָהָם בנימין יָפֶה (14 במרץ 1924 – 21 ביוני 2008), אשר נודע בכינוי א"ב יָפֶה, היה עיתונאי, סופר, עורך ומבקר ספרות ישראלי, יהודי יליד בסרביה (אז ברומניה).
חָדָשׁ!!: חוה ורבה וא.ב. יפה · ראה עוד »
אמיל ז'אק-דאלקרוז
#הפניה אמיל ז'אק-דלקרוז.
חָדָשׁ!!: חוה ורבה ואמיל ז'אק-דאלקרוז · ראה עוד »
ארץ ישראל
תצלום לוויין של '''ארץ ישראל''', משנת 2003, הכולל את מדינת ישראל, שטחי הרשות הפלסטינית, וחלקים מירדן, לבנון, סוריה ומצרים ארץ ישראל (בראשי תיבות: א"י, נקראת בלועזית: פָּלֶשְׂתִּינָה, ובערבית: فلسطين, בתעתיק לעברית: פָלַסְטִין) היא חבל ארץ הנמצא בדרום-מערב יבשת אסיה, באגן הים התיכון ובחלק של המזרח התיכון המכונה לבנט, אשר מחולק בין המדינות ישראל, ירדן, לבנון וסוריה.
חָדָשׁ!!: חוה ורבה וארץ ישראל · ראה עוד »
ארצות הברית
ארצות הברית של אמריקה (באנגלית: United States of America; בראשי תיבות: USA; בקיצור: United States; לעיתים מקוצר גם בראשי תיבות: US; בתרגום מילולי לעברית: "המדינות המאוחדות של אמריקה", המוכרת בשם המקוצר, ארצות הברית ובראשי תיבות ארה"ב) היא פדרציה ורפובליקה-חוקתית ומעצמת-על המורכבת מ-50 מדינות, ממחוז פדרלי אחד ו-5 טריטוריות.
חָדָשׁ!!: חוה ורבה וארצות הברית · ראה עוד »
אחדות העבודה
אחדות העבודה (אחה"ע) (1919–1930) הייתה מפלגה ציונית סוציאליסטית.
חָדָשׁ!!: חוה ורבה ואחדות העבודה · ראה עוד »
אבי כצמן
אבי כצמן (נולד ב-1952) הוא עורך, עיתונאי ומרצה ישראלי.
חָדָשׁ!!: חוה ורבה ואבי כצמן · ראה עוד »
אדמה חרוכה
בארות נפט בכווית שהובערו על ידי הכוחות העיראקים הנהדפים ב-1991 "אדמה חרוכה" היא טקטיקה צבאית של נסיגה תוך הרס כל דבר העשוי להיות שימושי לאויב.
חָדָשׁ!!: חוה ורבה ואדמה חרוכה · ראה עוד »
אהרן מסקין
"דיוקן אהרון מסקין" (1935) מאת זאב בן-צבי אהרן מסקין ודוד בן-גוריון, פרס ישראל, 1960 אהרן מֶסקין (22 במרץ 1898 – 11 בנובמבר 1974) היה שחקן תיאטרון ישראלי.
חָדָשׁ!!: חוה ורבה ואהרן מסקין · ראה עוד »
אהרן צייטלין
אהרן צייטלין (לעיתים ציטלין; 22 במאי 1898, אוברוביצ'י, גוברניית מוגילב, האימפריה הרוסית (על פי הלוח היוליאני)– 28 בספטמבר 1973, ניו יורק (נקבר בהר הזיתים)) היה משורר וסופר עברי ויידי, מחברם של מחזות, מערכונים, פואמות ושירים ליריים, דרמטורג, פובליציסט, פזמונאי ומתרגם.
חָדָשׁ!!: חוה ורבה ואהרן צייטלין · ראה עוד »
אוניברסיטת ברלין
#הפניה אוניברסיטת הומבולדט של ברלין.
חָדָשׁ!!: חוה ורבה ואוניברסיטת ברלין · ראה עוד »
אוקראינה
אוּקְרָאִינָה (באוקראינית: Україна) היא ארץ ומדינה השוכנת במזרח אירופה, ששטחה 603,628 קמ"ר ואוכלוסייתה מונה 43 מיליון נפש.
חָדָשׁ!!: חוה ורבה ואוקראינה · ראה עוד »
אוריאל אופק
אוריאל אופק ובתו עטרה בת השלוש בחצר בית המשפחה, 1956 אוּריאל אופק (30 ביוני 1926 – 23 בינואר 1987) היה סופר ילדים ונוער עברי פורה, עורך, פזמונאי, משורר, מתרגם, תסריטאי, ד"ר וחוקר ספרות ילדים ישראלי.
חָדָשׁ!!: חוה ורבה ואוריאל אופק · ראה עוד »
אילנה רובינא
אלמה קוגן (מימין) עם אילנה רובינא (משמאל) בחנות משכית בתל אביב, 1963 אילנה רובינא (10 בפברואר 1934 – 18 באוקטובר 2020) הייתה זמרת, שחקנית ודוגמנית ישראלית, שהייתה פעילה בעיקר בשנות ה-60 ושנות ה-70 של המאה ה-20.
חָדָשׁ!!: חוה ורבה ואילנה רובינא · ראה עוד »
נעמי לויצקי
נעמי לויצקי (נולדה בשנת 1947) היא עיתונאית ומחברת ספרי עיון ישראלית.
חָדָשׁ!!: חוה ורבה ונעמי לויצקי · ראה עוד »
נשיא בית המשפט העליון
נשיא בית המשפט העליון הוא שופט משופטי בית המשפט העליון בישראל, העומד בראש בית המשפט העליון, ומתוקף כך יש לו השפעה רבה על מערכת בתי המשפט בישראל בכללה.
חָדָשׁ!!: חוה ורבה ונשיא בית המשפט העליון · ראה עוד »
נתן אלתרמן
נתן אלתרמן (14 באוגוסט 1910, ט' באב ה'תר"ע – 28 במרץ 1970, כ' באדר ב' ה'תש"ל) היה משורר, פזמונאי, עיתונאי, פובליציסט, מחזאי, סופר ומתרגם ישראלי, מחשובי משוררי השירה העברית המודרנית, שהשפעתו עליה הייתה ניכרת.
חָדָשׁ!!: חוה ורבה ונתן אלתרמן · ראה עוד »
נורית גוברין
נורית גוברין (נולדה ב-5 בנובמבר 1935) היא חוקרת, סופרת, מורה, מרצה ופרופסור אמריטה בחוג לספרות באוניברסיטת תל אביב.
חָדָשׁ!!: חוה ורבה ונורית גוברין · ראה עוד »
סמינר למורים
#הפניה הכשרת מורים בישראל.
חָדָשׁ!!: חוה ורבה וסמינר למורים · ראה עוד »
סמינר הקיבוצים
כתובת זיכרון לרצח יצחק רבין בסמינר הקיבוצים קמפוס הסמינר מראה בקמפוס סמינר הקיבוצים המכללה לחינוך לטכנולוגיה ולאמנויות היא מכללה אקדמית לחינוך והוראה בתל אביב-יפו.
חָדָשׁ!!: חוה ורבה וסמינר הקיבוצים · ראה עוד »
ספרות ילדים
ליידי בירד ג'ונסון מקריאה סיפור לילדיםילדים נהנים מספר ילדים קוראים ספר יחדיו פעוטה מעיינת בספר עם תמונות סִפרות ילדים היא סוגה ספרותית המכוונת לגילאים צעירים, מגיל הינקות ועד ראשית גיל ההתבגרות.
חָדָשׁ!!: חוה ורבה וספרות ילדים · ראה עוד »
סופר
ספרות העברית שזכה בפרס נובל לספרות סופר הוא אדם העוסק בכתיבת סיפורת – רומנים, נובלות, סיפורים קצרים ומסות (לעיתים נקרא כך גם מי שעוסק בכתיבת ספרי עיון).
חָדָשׁ!!: חוה ורבה וסופר · ראה עוד »
עם עובד
ספריה עם ספרי עם עובד בגינת ההסתדרות שליד בית הוועד הפועל הוצאת ספרים עם עובד בע"מ, המוכרת כמותג עם עובד, היא הוצאת ספרים ישראלית, נוסדה בשנת 1942 על ידי ההסתדרות הכללית ביוזמת ברל כצנלסון, שהיה העורך הראשון.
חָדָשׁ!!: חוה ורבה ועם עובד · ראה עוד »
עץ (חומר גלם)
עץ גולמי קורות עץ המהוות דופן של קרון רכבת, מחוזקות ברצועת ברזל מסומרת העץ משמש את האדם כחומר גלם משחר ימיו.
חָדָשׁ!!: חוה ורבה ועץ (חומר גלם) · ראה עוד »
עורך
#הפניה עריכה.
חָדָשׁ!!: חוה ורבה ועורך · ראה עוד »
עולים חדשים
#הפניה עולה חדש.
חָדָשׁ!!: חוה ורבה ועולים חדשים · ראה עוד »
עיריית תל אביב
#הפניה עיריית תל אביב-יפו.
חָדָשׁ!!: חוה ורבה ועיריית תל אביב · ראה עוד »
פרקליטות המדינה
פְּרַקליטות המדינה מייצגת את מדינת ישראל ואת רשויות השלטון בפני בתי המשפט ובתי הדין השונים, על כל ערכאותיהם.
חָדָשׁ!!: חוה ורבה ופרקליטות המדינה · ראה עוד »
פרידריך פרבל
פרידריך וילהלם אוגוסט פְרֶבֶּל (בגרמנית: Friedrich Wilhelm August Fröbel) (1782–1852) היה מחנך גרמני שייסד את גן הילדים הראשון בשנת 1837.
חָדָשׁ!!: חוה ורבה ופרידריך פרבל · ראה עוד »
פלמ"ח
הפלמ"ח (ראשי תיבות: פלוגות מחץ), היה הכוח הצבאי המגויס של ארגון "ההגנה", ששימש כצבא של המדינה היהודית שבדרך, בארץ ישראל בשנים 1941–1948.
חָדָשׁ!!: חוה ורבה ופלמ"ח · ראה עוד »
פליט
פליטים רוסים ליד סטלינגרד, אוקטובר 1942 פליטים פלסטינים, אוקטובר-נובמבר 1948 פליטים מווייטנאם, מאי 1984 פליט הוא אדם שעזב את ביתו ונמצא מחוץ לארץ אזרחותו משום שיש לו חשש מבוסס מפני רדיפה על רקע גזע, דת, לאום, השקפתו הפוליטית או השתייכותו לקבוצה חברתית מסוימת (קבוצה חברתית מסוימת היא קטגוריה עמומה במידה מסוימת אך ברוב מדינות העולם נהוג להכניס נשים לקטגוריה זו).
חָדָשׁ!!: חוה ורבה ופליט · ראה עוד »
פדגוגיה
פסלון מטרקוטה. אורייניות. פדגוגיה היא תורת החינוך, ובהתאם לכך, תוך כדי התייחסות למערכת היחסים בין התלמיד למורה, היא דנה בדרכים האופטימליות להגשמתן של מטרות החינוך באמצעים שונים.
חָדָשׁ!!: חוה ורבה ופדגוגיה · ראה עוד »
פועלי ציון שמאל
פועלי ציון שמאל הייתה מפלגת שמאל יהודי מהפכנית, מרקסיסטית וציונית, שפעלה כמפלגה עצמאית ביישוב (וגם בחוץ לארץ) משנת 1920 ועד שנת 1946.
חָדָשׁ!!: חוה ורבה ופועלי ציון שמאל · ראה עוד »
פולין הרוסית
#הפניה פולין הקונגרסאית.
חָדָשׁ!!: חוה ורבה ופולין הרוסית · ראה עוד »
צ'חנוביץ
צֶ'חָנוביץ (בפולנית: Ciechanowiec; ביידיש: טשעכֿאַנאָװיץ; במקורות היהודיים: טשעכנאָווצי, "צ'חנובצי") היא עיירה במזרח פולין, בעברה עיירה יהודית.
חָדָשׁ!!: חוה ורבה וצ'חנוביץ · ראה עוד »
צבא האימפריה הרוסית
ממוזער צבא האימפריה הרוסית או הצבא הרוסי הקיסרי (ברוסית: Русская императорская армия) היה צבא היבשה של האימפריה הרוסית שהוקם ב-1721 על ידי פיוטר הגדול על בסיס כוחות היבשה של רוסיה הצארית והתקיים עד המהפכה הרוסית של 1917.
חָדָשׁ!!: חוה ורבה וצבא האימפריה הרוסית · ראה עוד »
ציונות
קונגרס הציוני השני בבזל 1898. דגל התנועה הציונית מונף בכינוס אספת הנבחרים בשנת 1944 הציונות היא תנועה לאומית ואידאולוגיה התומכת בקיום מדינה המהווה בית לאומי לעם היהודי בארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: חוה ורבה וציונות · ראה עוד »
ציונות סוציאליסטית
מצעד אחד במאי של הנוער העובד והלומד, 2011 בסימן 90 שנה להסתדרות העובדים הכללית. ציונות סוציאליסטית הוא זרם בתנועה הציונית שביקש לשלב את הציונות עם ערכי הסוציאליזם ולהקים בארץ ישראל חברה יהודית לאומית המבוססת על עקרונות הצדק והשוויון החברתיים.
חָדָשׁ!!: חוה ורבה וציונות סוציאליסטית · ראה עוד »
קאמין-קושירסקי
קאמין-קושירסקי היא עיירה בחבל הארץ ווהלין שבאוקראינה.
חָדָשׁ!!: חוה ורבה וקאמין-קושירסקי · ראה עוד »
קול ישראל
בניין קול ישראל ברחוב הלני המלכה מס' 21 בירושלים ניידת שידור של קול ישראל לוח שידורים 1951 קול ישראל הייתה הרשת הממלכתית לשידורי רדיו של מדינת ישראל, שפעלה החל משידור הכרזת העצמאות ועד 1950 מתל אביב ולאחר מכן מירושלים.
חָדָשׁ!!: חוה ורבה וקול ישראל · ראה עוד »
קובל
כנסיית וולינסקה-ווסקרסנסקה בעיר קובל (באוקראינית וברוסית: Ковель, בפולנית: Kowel, ביידיש: קאָוועל) היא עיר מחוז בחבל ווהלין השוכנת בצפון-מערב אוקראינה.
חָדָשׁ!!: חוה ורבה וקובל · ראה עוד »
ראש עיריית תל אביב
#הפניה עיריית תל אביב-יפו#ראש העירייה.
חָדָשׁ!!: חוה ורבה וראש עיריית תל אביב · ראה עוד »
רפובליקת ויימאר
הכרזת הרפובליקה ב-9 בנובמבר 1918 רפובליקת ויימאר (בגרמנית) הוא השם שנתנו היסטוריונים לתקופה שלטונית בתולדות גרמניה, במהלכה התנהלה המדינה על בסיס חוקה שנוסחה בעיר ויימאר (זה מקור השם. בפועל גרמניה נקראה גם לפני תקופה זו, גם במהלכה וגם אחריה "הרייך הגרמני").
חָדָשׁ!!: חוה ורבה ורפובליקת ויימאר · ראה עוד »
רחל מרכוס
לוחית זיכרון בפתח ביתם של נתן אלתרמן, רחל מרכוס ותרצה אתר, בשדרות נורדאו 30 בתל אביב רחל מרכוס-אלתרמן (22 במרץ 1912 – 13 בדצמבר 1985) הייתה שחקנית תיאטרון ישראלית.
חָדָשׁ!!: חוה ורבה ורחל מרכוס · ראה עוד »
רחוב בן-יהודה (תל אביב)
צילום אוויר של הרחוב בשנת 1963. בוריס כרמי, אוסף מיתר, הספרייה הלאומית רחוב בן יהודה הוא רחוב ראשי בעיר תל אביב הקרוי על שם אליעזר בן-יהודה, מחיה השפה העברית.
חָדָשׁ!!: חוה ורבה ורחוב בן-יהודה (תל אביב) · ראה עוד »
ריתמיקה
ריתמיקה או שיטת דלקרוז (באנגלית: Eurhythmics או Dalcroze eurhythmics או Dalcroze method) היא גישה לחינוך מוזיקלי שפיתח המוזיקאי אמיל ז'אק-דלקרוז בתחילת המאה העשרים בשווייץ.
חָדָשׁ!!: חוה ורבה וריתמיקה · ראה עוד »
שמעון פינקל
שמעון פינקל ומרים זוהר במחזהו של ג'ורג' ברנרד שו "קיסר וקלאופטרה" בתיאטרון הבימה, 1953 לוחית זיכרון על ביתם של שמעון פינקל ואשתו הראשונה בת עמי פוגצ'וב ברח' דב הוז 28 בתל אביב שמעון פינקל (1 בדצמבר 1905 – 5 באוקטובר 1999) היה שחקן ובמאי תיאטרון ישראלי.
חָדָשׁ!!: חוה ורבה ושמעון פינקל · ראה עוד »
שמואל גדון
תמונת שמואל גדון שמואל גָדוֹן (1914 – יוני 1982) היה חבר קיבוץ נצר סרני, מפקח, סופר, עורך, מרצה וחוקר בנושאי הקיבוץ ותנועת העבודה.
חָדָשׁ!!: חוה ורבה ושמואל גדון · ראה עוד »
שנות ה-30 של המאה ה-20
מצעד המחאה על מונופול המלח (מרץ 1930) שנות ה-30 של המאה ה-20 היו העשור הרביעי של המאה ה-20, החלו ב-1 בינואר 1930 והסתיימו ב-31 בדצמבר 1939.
חָדָשׁ!!: חוה ורבה ושנות ה-30 של המאה ה-20 · ראה עוד »
שנות ה-70 של המאה ה-20
סימן הניצחון לאחר התפטרותו מתפקידו בעקבות פרשת ווטרגייט בשנת 1974, תצלום של פליטים וייטנאמים לאחר כיבוש בירת וייטנאם סייגון - אירוע שהוביל בהמשך לסיומה של מלחמת וייטנאם ב-1975, במסגרת משבר האנרגיה של 1973 ארצות ערב גרמו לנזק כלכלי במדינות המערב כאשר הם צימצמו את אספקת הנפט לעולם המערבי והעלו באופן חד את מחיר הנפט, תצלום של מנהיגי ישראל ומצרים לוחצים ידיים לאחר החתימה על הסכמי קמפ-דייוויד בשנת 1978, תצלום של ציקלון בולה, סופת הציקלון הקטלנית ביותר שתועדה בהיסטוריה - גרמה בשנת 1970 למותם של כ-500 אלף אנשים באזור שפך נהר הגנגס, במסגרת המהפכה האיראנית שמתחוללת באיראן ב-1979 הופכת איראן ממדינה אוטוקרטית, מערבית, ומונארכית תחת שלטונו של מוחמאד רזה שאה פהלאבי, לרפובליקה איסלאמית-תיאוקרטית בהנהגת האייתולה חומייני, הפופולריות של ז'אנר הדיסקו מגיע לשיאה ברחבי העולם במהלך החצי השני של העשור שנות ה-70 של המאה ה-20 (העשור מכונה גם בקיצור שנות השבעים, או בסלנג הסבנטיז) היו העשור השמיני של המאה ה-20, החלו ב-1 בינואר 1970 והסתיימו ב-31 בדצמבר 1979.
חָדָשׁ!!: חוה ורבה ושנות ה-70 של המאה ה-20 · ראה עוד »
שר השיכון
#הפניה משרד הבינוי והשיכון.
חָדָשׁ!!: חוה ורבה ושר השיכון · ראה עוד »
שר התחבורה
#הפניה משרד התחבורה והבטיחות בדרכים#שרי התחבורה.
חָדָשׁ!!: חוה ורבה ושר התחבורה · ראה עוד »
שרגא נצר
קבריהם של שרגא ודבורה נצר בבית הקברות טרומפלדור לילי מנחם עם דוד בן-גוריון, אורה נמיר, שרגא נצר ואחרים, 1970 גינת נצר בתל אביב שרגא נצר (נוסוביצקי) (1 בינואר 1898, ז' בטבת תרנ"ח – 11 באפריל 1985, כ' בניסן תשמ"ה) היה ממנהיגי תנועת העבודה, נודע כ"ממליך המלכים" במפא"י, טיפל בכל העניינים המפלגתיים עבור בן-גוריון עד להקמת רפ"י.
חָדָשׁ!!: חוה ורבה ושרגא נצר · ראה עוד »
שלי טימן
שלמה (שלי) טימן (נולד ב-29 בפברואר 1944) הוא שופט בדימוס ומשפטן ישראלי.
חָדָשׁ!!: חוה ורבה ושלי טימן · ראה עוד »
שטעטל
"שטעטל", חנה קובלסקה, 1934 תור לבית תמחוי בעיירה לובומל בווהלין שבמזרח פולין (כיום באוקראינה), 1917. הכיתוב על גבי השלט מורה "פאָלקס קיך" (יידיש: בית תמחוי). שטעטל (יידיש: עיירה; מבוטא "שְטֶטְל" או "שְטֵייטְל") או העיירה היהודית הייתה צורת היישוב הטיפוסית של יהדות מזרח אירופה, בטריטוריות שהשתייכו בעבר לאיחוד הפולני-ליטאי, עד מלחמת העולם הראשונה.
חָדָשׁ!!: חוה ורבה ושטעטל · ראה עוד »
שחקן
אלברט כהן, שחקן ישראלי, משתמש באיפור על מנת לשנות את מראהו ולהציג דמויות שונות שנראות אחרת. שני שחקנים מופיעים בהצגה בתיאטרון. שחקני תיאטרון בהודו, מתאפרים לקראת הצגה. שחקן הוא אדם שמשחק או מציג תפקיד בהפקה אמנותית.
חָדָשׁ!!: חוה ורבה ושחקן · ראה עוד »
שב"כ
#הפניה שירות הביטחון הכללי.
חָדָשׁ!!: חוה ורבה ושב"כ · ראה עוד »
שופט
שופטי בית המשפט העליון, 1953 שופט הוא אדם המכריע, בבית המשפט, בסכסוך בין מספר צדדים, או מכריע בתביעה פלילית שהגישה המדינה נגד נאשם.
חָדָשׁ!!: חוה ורבה ושופט · ראה עוד »
תסכית
פעלולי קול) תַּסְכִּית הוא תוכנית רדיו שבה מוגשים סיפור או חלק מעלילה שלמה באמצעים קוליים.
חָדָשׁ!!: חוה ורבה ותסכית · ראה עוד »
תפילה (יהדות)
תפילה היא מצוות עשה מהתורה, וחלק מרכזי בעבודת ה' המלווה את היהודי בכל מעשיו.
חָדָשׁ!!: חוה ורבה ותפילה (יהדות) · ראה עוד »
תר"ע
#הפניה ה'תר"ע.
חָדָשׁ!!: חוה ורבה ותר"ע · ראה עוד »
תרצה אתר
תרצה אֲתָר (שמה המקורי: תרצה אלתרמן; 27 בינואר 1941 – 8 בספטמבר 1977) הייתה משוררת, פזמונאית, סופרת, זמרת, שחקנית תיאטרון ומתרגמת ישראלית.
חָדָשׁ!!: חוה ורבה ותרצה אתר · ראה עוד »
תרבות (רשת חינוך)
תַּרְבּוּת הייתה רשת בתי ספר עבריים ציוניים, שפעלה בארצות מזרח אירופה ובייחוד בליטא ובפולין בתקופה שבין שתי מלחמות העולם.
חָדָשׁ!!: חוה ורבה ותרבות (רשת חינוך) · ראה עוד »
תש"ט
#הפניה ה'תש"ט.
חָדָשׁ!!: חוה ורבה ותש"ט · ראה עוד »
תש"ח
#הפניה ה'תש"ח.
חָדָשׁ!!: חוה ורבה ותש"ח · ראה עוד »
תש"ה
#הפניה ה'תש"ה.
חָדָשׁ!!: חוה ורבה ותש"ה · ראה עוד »
תשל"א
#הפניה ה'תשל"א.
חָדָשׁ!!: חוה ורבה ותשל"א · ראה עוד »
תשכ"ט
#הפניה ה'תשכ"ט.
חָדָשׁ!!: חוה ורבה ותשכ"ט · ראה עוד »
תל אביב-יפו
קו החוף של תל אביב-יפו תל אביב-יפו (בערבית: تل أَبيب-يافا), המוכרת לרוב כתל אביב, היא עיר מעורבת במחוז תל אביב בישראל, במישור החוף הדרומי, המרכזית מבין ערי גוש דן והשנייה בגודל אוכלוסייתה בישראל.
חָדָשׁ!!: חוה ורבה ותל אביב-יפו · ראה עוד »
תלמוד תורה
מורה ותלמיד בתלמוד תורה, בני ברק, 1965 תלמוד תורה הוא מוסד ללימודי קודש לילדים בקהילה היהודית המסורתית.
חָדָשׁ!!: חוה ורבה ותלמוד תורה · ראה עוד »
תחיית הלשון העברית
תחיית הלשון העברית היא תהליך שהתחולל באירופה ובארץ ישראל בסוף המאה התשע עשרה ובתחילת המאה העשרים, ובמהלכו הפכה השפה העברית מלשון כתובה וליטורגית, המשמשת בעיקר לצרכים דתיים או ספרותיים, ללשון מדוברת, רב-מערכתית ולאומית.
חָדָשׁ!!: חוה ורבה ותחיית הלשון העברית · ראה עוד »
לקסיקון אופק לספרות ילדים
עטיפת הכרך הראשון לקסיקון אוֹפק לספרות ילדים הוא לקסיקון בשני כרכים הכולל כאלפיים ערכים, ונועד להביא בקיצור את תולדות מחברי ספרי הילדים ואת עיקרי יצירותיהם.
חָדָשׁ!!: חוה ורבה ולקסיקון אופק לספרות ילדים · ראה עוד »
לשכת המס המרכזית
לשכת המס המרכזית הייתה גוף של ההסתדרות הכללית של העובדים בארץ ישראל, שתפקידו היה לגבות את "המס האחיד" - תשלום דמי חבר בהסתדרות.
חָדָשׁ!!: חוה ורבה ולשכת המס המרכזית · ראה עוד »
לוין קיפניס
לֶוִין קִיפְּנִיס (1 באוגוסט 1890, ט"ו באב ה'תר"ן (או 17 באוגוסט 1894, ראו להלן), האימפריה הרוסית – 20 ביוני 1990, כ"ז בסיון ה'תש"ן, תל אביב) היה סופר ומשורר ילדים ישראלי, שכתב בעיקר בעברית וכן ביידיש.
חָדָשׁ!!: חוה ורבה ולוין קיפניס · ראה עוד »
טובה חסקינה
טובה חסקינה, בסביבות 1923 טובה חסקינה (יושבת ראשונה מימין) עם חברי הקבוצה שהגיעו לארץ-ישראל ב-1912: יוסף טרומפלדור (עומד משמאל), דוד וחנה בלוצרקובסקי ובלה קובנר (ירמנוביץ) טובה (דוסיה) מימין, עם אחותה אסתר (פירה), 1936 טובה (דוסיה) חסקינה (חזקי נא) (14 בנובמבר 1893 - 23 בדצמבר 1948) הייתה מחנכת ארצישראלית, גננת מחלוצות הגן העברי, מדריכת אנשי חינוך לגיל הרך, עסקנית ציונית וחברת מועצת עיריית תל אביב-יפו.
חָדָשׁ!!: חוה ורבה וטובה חסקינה · ראה עוד »
זמברוב
מצבה בבית הקברות היהודי בזמברוב, 2008 ספר הזיכרון לקהילת זמברוב שהושמדה בשואה זמברוב (בפולנית: Zambrów ביידיש: זעמבראווע) היא עיירה בצפון מזרח פולין, מספר תושביה נכון לשנת 2006 הוא 22,700, והיא משמשת כעיר הבירה של מחוז זמברוב בפרובינציית פודלסיה.
חָדָשׁ!!: חוה ורבה וזמברוב · ראה עוד »
זמורה-ביתן
#הפניה כנרת זמורה-ביתן דביר.
חָדָשׁ!!: חוה ורבה וזמורה-ביתן · ראה עוד »
חנה רובינא
חנה רובינא בחברת המפיק האמריקאי הידוע סול יורוק, 1954 פריטים של חנה רובינא המוצגים ב'משכן חנה רובינא', באכסדרת אולם תיאטרון הבימה רובינא ב"הדיבוק", 1922 לוחית זיכרון ליד ביתה של חנה רובינא בתל אביב חנה רוֹבִינָא (15 בספטמבר 1888, י' בתשרי תרמ"ט – 3 בפברואר 1980, ט"ז בשבט תש"ם) הייתה שחקנית תיאטרון ישראלית וממייסדיי "תיאטרון הבימה".
חָדָשׁ!!: חוה ורבה וחנה רובינא · ראה עוד »
חבר הכנסת
מערכת בחירות ארצית חבר הכנסת (בראשי תיבות: ח"כ) הוא אחד מ-120 הנציגים המכהנים בכנסת, לאחר שנבחרו לכהונה זו על ידי אזרחי מדינת ישראל בבחירות דמוקרטיות.
חָדָשׁ!!: חוה ורבה וחבר הכנסת · ראה עוד »
חגי ישראל
#הפניה חגי_ישראל_ומועדיו.
חָדָשׁ!!: חוה ורבה וחגי ישראל · ראה עוד »
חינוך לגיל הרך
ילדים בגיל 5 במסגרת מערכת חינוך קדם-יסודי בטורקיה ילדים בגן ילדים באפגניסטן חינוך לגיל הרך הוא החינוך הקוגניטיבי והחברתי שניתן לאדם לפני מסגרות חינוך חובה, כלומר עד גיל 5 או 6 ברוב המדינות.
חָדָשׁ!!: חוה ורבה וחינוך לגיל הרך · ראה עוד »
חינוך גופני
ציוד טיפוסי לחינוך גופני חינוך גופני היא פעילות חינוך שמטרתה עידוד הפעילות הגופנית.
חָדָשׁ!!: חוה ורבה וחינוך גופני · ראה עוד »
חינוך הומניסטי
חינוך הומניסטי הוא שם כולל למספר שיטות ותאוריות חינוכיות שהתפתחו לאור זרמים שונים בהומניזם.
חָדָשׁ!!: חוה ורבה וחינוך הומניסטי · ראה עוד »
חיים גרינברג
חיים גרינברג (1889 – 1953 ניו יורק) היה פעיל ציוני אמריקאי.
חָדָשׁ!!: חוה ורבה וחיים גרינברג · ראה עוד »
בנק מסד
סמליל הבנק בתקופת היותו בבעלות בנק הפועלים הסמליל הישן של הבנק בנק מסד הוא בנק ישראלי.
חָדָשׁ!!: חוה ורבה ובנק מסד · ראה עוד »
בצלאל לונדון
חייל ניקולאי" בהצגה "חוזרים בתשובה", תיאטרון המטאטא, 1938 בצלאל לונדון (7 באפריל 1900, ח' בניסן ה'תר"ס – 7 בנובמבר 1971, י"ט בחשוון ה'תשל"ב) היה שחקן תיאטרון ישראלי.
חָדָשׁ!!: חוה ורבה ובצלאל לונדון · ראה עוד »
ברוך אביבי
ברוך בנעוריו, קובל 1927 ברוך אביבי בן 17, בוגר קן השומר הצעיר בקובל, 1927 ברוך אביבי (ווֹליבֶלֶר) (בכתיב יידי: וואליוועלער; י"ד בכסלו תרע"א, 15 בדצמבר 1910, קובל, ווהלין – י' באדר תשס"ב, 22 בפברואר 2002, תל אביב) היה עיתונאי, סופר ומחנך ישראלי.
חָדָשׁ!!: חוה ורבה וברוך אביבי · ראה עוד »
בלארוס
רפובליקת בֵּלָארוּס, ובקיצור בלארוס (בבלארוסית: Рэспубліка Белару́сь וברוסית: Респу́блика Белару́сь) היא מדינה ללא מוצא לים במזרח אירופה, הגובלת ברוסיה ממזרח, באוקראינה מדרום, בפולין ממערב ובליטא ולטביה מצפון.
חָדָשׁ!!: חוה ורבה ובלארוס · ראה עוד »
ביאליסטוק
בִּיַאלִיסְטוֹק (פולנית: (מבוטא ביאוִּיסטוק); יידיש: ביאַליסטאָק; רוסית: Белосто́к; בלארוסית: Беласто́к; ליטאית: Balstogė) היא עיר בצפון-מזרח פולין, מרכז תעשייה וצומת מסילות ברזל.
חָדָשׁ!!: חוה ורבה וביאליסטוק · ראה עוד »
בית לוחמי הגיטאות ע"ש יצחק קצנלסון
#הפניה בית לוחמי הגטאות.
חָדָשׁ!!: חוה ורבה ובית לוחמי הגיטאות ע"ש יצחק קצנלסון · ראה עוד »
בית המשפט העליון
בית המשפט העליון, 1953. במרכז: משה זמורה. איתו שמעון אגרנט, שמחה אסף, יצחק אולשן, שניאור זלמן חשין ומשה זילברגבית המשפט העליון הוא המוסד השיפוטי הגבוה ביותר של מדינת ישראל.
חָדָשׁ!!: חוה ורבה ובית המשפט העליון · ראה עוד »
בית העלמין קריית שאול
בית העלמין קריית שאול הוא בית קברות בתל אביב.
חָדָשׁ!!: חוה ורבה ובית העלמין קריית שאול · ראה עוד »
בית יתומים
"שעת המשחק בבית היתומים באמסטרדם", ציור מאת מקס ליברמן, 1876 יהודי לשעבר בברלין דיר ראפאת - הכולל בית יתומות במסגרתו בית יתומים הוא מוסד חינוכי המיועד לילדים יתומים, או כאלה שאף אחד מהוריהם או קרוביהם אינו מסוגל לטפל בהם.
חָדָשׁ!!: חוה ורבה ובית יתומים · ראה עוד »
גן ילדים
חצר גן ילדים בירושלים שולחן יום הולדת לתאומים בגן ילדים בישראל גַּן יְלָדִים הוא מסגרת חינוכית פורמלית יומית עבור ילדים, אשר מקדימה את בית הספר.
חָדָשׁ!!: חוה ורבה וגן ילדים · ראה עוד »
גאולת אדמות
#הפניה גאולת קרקע (ציונות).
חָדָשׁ!!: חוה ורבה וגאולת אדמות · ראה עוד »
גננת
גננת עם ילדים בגן בארצות הברית, 1973 גננת או גַּנָּן הוא אדם העוסק בהוראה במסגרת גן ילדים, ואחראי על הלמידה של תלמידיו, כחלק מתהליך החינוך.
חָדָשׁ!!: חוה ורבה וגננת · ראה עוד »
גרמנית
גרמנית (- דּוֹיְטְש) היא שפה גרמאנית מערבית השייכת לקבוצת השפות הגרמאניות במשפחת השפות ההודו־אירופיות.
חָדָשׁ!!: חוה ורבה וגרמנית · ראה עוד »
גדליה אלקושי
גדליה אֶלקוֹשִי (1910, תר"ע – ה' בשבט תשמ"ח, 20 בינואר 1988) היה ביבליוגרף של הספרות העברית, עורך, פילולוג וחוקר הספרות העברית החדשה וספרות ההשכלה.
חָדָשׁ!!: חוה ורבה וגדליה אלקושי · ראה עוד »
גוש עציון
עץ האלון ההיסטורי ("האלון הבודד") במרכז גוש עציון, ליד אלון שבות. העץ מזוהה מאוד עם גוש עציון ואף מופיע בסמל המועצה האזורית גּוּשׁ עֶצְיוֹן הוא גוש יישובים יהודיים מדרום לירושלים, בין בית לחם לחברון.
חָדָשׁ!!: חוה ורבה וגוש עציון · ראה עוד »
דן שילון
דן שילון (נולד ב-24 באוקטובר 1940) הוא שדרן רדיו, עיתונאי, מנחה, איש טלוויזיה וסופר ישראלי.
חָדָשׁ!!: חוה ורבה ודן שילון · ראה עוד »
דף עד
דף עד משנת 1957 דף עד משנת 1999 דף עד לרישום והנצחה של הנספים בשואה הוא טופס שהונפק על ידי מוסד יד ושם כחלק מפרויקט ההנצחה שלו, ובו קרוביהם ומכריהם של קורבנות השואה מוסרים את פרטיהם.
חָדָשׁ!!: חוה ורבה ודף עד · ראה עוד »
דבר (עיתון)
הגיליון הראשון של "דבר", 1 ביוני 1925 זלמן שזר, ברל כצנלסון, משה שרת, ביום הוצאת הגיליון הראשון חייל מגויס במלחמת העולם השנייה קורא בגיליון "דבר" דָּבָר היה עיתונה היומי של ההסתדרות הכללית, אשר יצא לאור בין 1 ביוני 1925 עד ל-21 במאי 1996.
חָדָשׁ!!: חוה ורבה ודבר (עיתון) · ראה עוד »
דורית ביניש
דורית בֶּינִיש (נולדה ב-28 בפברואר 1942) היא משפטנית ישראלית.
חָדָשׁ!!: חוה ורבה ודורית ביניש · ראה עוד »
דוד רמז
דוד רמז (דְרַבְּקִין) (י"ח באייר תרמ"ו, 23 במאי 1886 – י"ג באייר תשי"א, 19 במאי 1951) היה ממנהיגי היישוב, יו"ר הוועד הלאומי, מזכ"ל ההסתדרות, חבר הכנסת ושר בממשלות ישראל הראשונות.
חָדָשׁ!!: חוה ורבה ודוד רמז · ראה עוד »
דוד לוין (מחנך)
דוד צבי לוין (1878 – 15 בדצמבר 1960, כ"ו בכסלו ה'תשכ"א) היה מחנך עברי ברוסיה ובישראל.
חָדָשׁ!!: חוה ורבה ודוד לוין (מחנך) · ראה עוד »
דויד פאיאנס
#הפניה דוד פאיאנס.
חָדָשׁ!!: חוה ורבה ודויד פאיאנס · ראה עוד »
המשבר הכלכלי העולמי של 1929
#הפניה המשבר הכלכלי העולמי (1929).
חָדָשׁ!!: חוה ורבה והמשבר הכלכלי העולמי של 1929 · ראה עוד »
המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים
המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים, הידוע יותר בשמו המקוצר: המוסד, הוא ארגון במערכת הביטחון הישראלית ואחד מהגופים החברים בקהילת המודיעין הישראלית.
חָדָשׁ!!: חוה ורבה והמוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים · ראה עוד »
האימפריה הרוסית
האימפריה הרוסית (ברוסית: Российская Империя), או רוסיה הקיסרית, הייתה מדינה ומערכת שלטונית שהתקיימה ברוסיה מאז עלייתו לשלטון של פיוטר הגדול בסוף המאה ה-17 ועד להדחתו של הצאר האחרון ניקולאי השני במהפכת פברואר ב-1917.
חָדָשׁ!!: חוה ורבה והאימפריה הרוסית · ראה עוד »
הסתדרות המורים
בית הסתדרות המורים בתל אביב מניה של '''איגוד המורים''' למטרת הוצאת ספרים בעברית לבתי ספר, 1901 הסתדרות המורים היא ארגון יציג של עובדי הוראה במדינת ישראל כגון גננים, מורים, מנהלים ויועצים.
חָדָשׁ!!: חוה ורבה והסתדרות המורים · ראה עוד »
העלייה החמישית
היישובים היהודים מודגשים באדום העלייה החמישית היא גל העלייה הגדול שבא לאחר העלייה הרביעית.
חָדָשׁ!!: חוה ורבה והעלייה החמישית · ראה עוד »
הצפון הישן
הצפון הישן הוא אזור בעיר תל אביב אשר נבנה במהלך שנות ה-30 וה-40 מצפון לגרעין העיר ההיסטורית דאז.
חָדָשׁ!!: חוה ורבה והצפון הישן · ראה עוד »
הקיסרות הגרמנית
הקיסרות הגרמנית או האימפריה הגרמנית (בגרמנית: Deutsches Reich; ידועה גם בתור "הרייך השני") הוא שמה המקובל של גרמניה בתקופה שראשיתה בכינונה כמדינת לאום מאוחדת ב-18 בינואר 1871 לאחר איחוד מדינות גרמניה השונות, וסופה בהתפטרותו של הקייזר (קיסר) וילהלם השני ב-9 בנובמבר 1918, בעקבות מהפכת נובמבר ותבוסת המדינה במלחמת העולם הראשונה – אז החליפה אותה רפובליקת ויימאר.
חָדָשׁ!!: חוה ורבה והקיסרות הגרמנית · ראה עוד »
הרפובליקה הפולנית השנייה
תקופת הרפובליקה הפולנית השנייה היא תקופה בהיסטוריה של פולין, בין שתי מלחמות העולם (1918–1939).
חָדָשׁ!!: חוה ורבה והרפובליקה הפולנית השנייה · ראה עוד »
השואה
השואה הייתה שורת מעשי רצח עם ורדיפות אנטישמיות מתוכננות ומאורגנות, שבוצעו כנגד העם היהודי החל מעליית הנאצים לשלטון בגרמניה בתחילת 1933, ובמהלך מלחמת העולם השנייה ועד כניעת גרמניה הנאצית במאי 1945.
חָדָשׁ!!: חוה ורבה והשואה · ראה עוד »
החלוץ
סמל הארגון הֶחָלוּץ הייתה תנועה ציונית עולמית של צעירים יהודים, שהתארגנו למטרות עלייה לארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: חוה ורבה והחלוץ · ראה עוד »
החזית המזרחית במלחמת העולם הראשונה
החזית המזרחית או הזירה המזרחית של מלחמת העולם הראשונה (בגרמנית: Ostfront; ברומנית: Frontul de răsărit; ברוסית: Восточный фронт) הייתה זירת הלחימה השנייה בחשיבותה במלחמה אחרי החזית המערבית.
חָדָשׁ!!: חוה ורבה והחזית המזרחית במלחמת העולם הראשונה · ראה עוד »
הבחירות לכנסת העשירית
פילוח תוצאות הבחירות בדיאגרמת עוגה. מקרא (בסדר כיוון השעון): בגוונים הכחולים - מפלגות הימין, בגוונים האפורים - המפלגות החרדיות, בגוונים הסגולים - מפלגות המרכז, בגוונים האדומים וחומים - מפלגות השמאל והמפלגות הערביות. הבחירות לכנסת העשירית התקיימו ב-30 ביוני 1981, כ"ח בסיוון ה'תשמ"א, ותוצאות הבחירות קבעו את הרכב הסיעות בכנסת העשירית.
חָדָשׁ!!: חוה ורבה והבחירות לכנסת העשירית · ראה עוד »
הבונד
כרזת בחירות בונדיסטית, קייב, 1918. בונדיסטים יהודים באודסה עם גופות חבריהם שנהרגו במהפכת 1905 אנדרטת הבונד בבית הקברות היהודי בוורשהבּוּנְד - האיגוד הכללי של הפועלים היהודיים בליטא, פולין ורוסיה (ביידיש: אַלגעמײנער ייִדישער אַרבעטער בונד אין ליטע, פּוילן און רוסלאַנד; בקיצור הבונד, "האיגוד") הייתה מפלגה יהודית סוציאליסטית ואוטונומיסטית שנוסדה באימפריה הרוסית ב-1897.
חָדָשׁ!!: חוה ורבה והבונד · ראה עוד »
הבימה
תיאטרון הבימה (נוסד ב-1917) הוא התיאטרון הלאומי של ישראל הממוקם בתל אביב, זוכה פרס ישראל לשנת 1958 וחבר ב"איחוד תיאטרוני אירופה".
חָדָשׁ!!: חוה ורבה והבימה · ראה עוד »
ההסתדרות הכללית של העובדים בארץ ישראל
ההסתדרות הכללית של העובדים העבריים בארץ ישראל (בקיצור: ההסתדרות הכללית, הסתדרות העובדים או ההסתדרות) נוסדה בשנת 1920 על ידי מפלגות סוציאליסטיות כדי לאגד את העובדים היהודים בארץ ישראל, שכירים למקצועותיהם ועובדים עצמאיים "החיים על יגיעם".
חָדָשׁ!!: חוה ורבה וההסתדרות הכללית של העובדים בארץ ישראל · ראה עוד »
ההגנה
ארגון ההגנה היה הארגון הצבאי הגדול והמרכזי של היישוב היהודי והתנועה הציונית בארץ ישראל בתקופת המנדט הבריטי, בין 1920 ל-1948, והיה התשתית להקמת צבא ההגנה לישראל עם הקמת המדינה.
חָדָשׁ!!: חוה ורבה וההגנה · ראה עוד »
הוצאת משכל
#הפניהידיעות ספרים.
חָדָשׁ!!: חוה ורבה והוצאת משכל · ראה עוד »
הוצאת הקיבוץ המאוחד
הוצאת הקיבוץ המאוחד - ספרית פועלים היא הוצאת ספרים שהוקמה בשנת 1939 על ידי תנועת הקיבוץ המאוחד.
חָדָשׁ!!: חוה ורבה והוצאת הקיבוץ המאוחד · ראה עוד »
הוצאת כרמל
הוצאת כרמל היא הוצאת ספרים ישראלית השוכנת במרכז ספיר, שבאזור התעשייה גבעת שאול ירושלים.
חָדָשׁ!!: חוה ורבה והוצאת כרמל · ראה עוד »
הוועד הפועל של ההסתדרות
#הפניה וועד הפועל של ההסתדרות.
חָדָשׁ!!: חוה ורבה והוועד הפועל של ההסתדרות · ראה עוד »
הוועד הפועל הציוני
המוסדות הציוניים הוועד הפועל הציוני, 1935 הוועד הפועל הציוני הוא המוסד העליון של ההסתדרות הציונית העולמית.
חָדָשׁ!!: חוה ורבה והוועד הפועל הציוני · ראה עוד »
הכרזת העצמאות
מוזיאון תל אביב (בית דיזנגוף), שבשדרות רוטשילד 16, בעת הכרזת העצמאות הננו מתכבדים לשלוח לך בזה הזמנה '''למושב הכרזת העצמאות''' שיתקיים ביום ו', ה' באייר תש"ח (14.5.1948) בשעה 4 אחה"צ באולם המוזיאון (שדרות רוטשילד 16). אנו מבקשים לשמור בסוד את תוכן ההזמנה ואת מועד כינוס המועצה. המוזמנים מתבקשים לבוא לאולם בשעה 3.30.שבכבוד רב, המזכירות.שההזמנה היא אישית. תלבשת: בגדי חג כהים הכרזת העצמאות של מדינת ישראל התקיימה ביום שישי, ה' באייר ה'תש"ח, 14 במאי 1948 בעיר תל אביב, בבית דיזנגוף שבשדרות רוטשילד 16.
חָדָשׁ!!: חוה ורבה והכרזת העצמאות · ראה עוד »
היישוב
היישוב הוא כינוי לישות היהודית שקמה בארץ ישראל החל מהרבע האחרון של המאה ה-19, עם יציאתם של אנשי היישוב הישן מבין חומות העיר העתיקה בירושלים וייסודן של מקוה ישראל ופתח תקווה, ונמשכה בעלייה הראשונה בשנת 1881 וייסוד המושבות, וברצף היסטורי עד ליום הכרזת מדינת ישראל.
חָדָשׁ!!: חוה ורבה והיישוב · ראה עוד »
ועדת הבחירות המרכזית
#הפניה ועדת הבחירות המרכזית לכנסת.
חָדָשׁ!!: חוה ורבה וועדת הבחירות המרכזית · ראה עוד »
ורשה
כנסייה ברחוב קרקובסקה פשדמיישצ'ה ציור של ורשה מאת בולטו ורשה (בפולנית: Warszawa – וארְשַאווה – IPA) היא בירת פולין והעיר הגדולה ביותר בה.
חָדָשׁ!!: חוה ורבה וורשה · ראה עוד »
ווהלין
סמל ווהלין נסיכות ווהלין ווהלין כחלק מפולין ווהלין כחלק מאוקראינה היכל יהדות ווהלין בגבעתיים אנדרטה בגבעתיים לפרטיזנים ממחוז ווהלין ווהלין (באוקראינית: Волинь, בפולנית: Wołyń, ברוסית: Волынь, ביידיש: וואָהלין) הוא חבל היסטורי במערב אוקראינה, בין נהרות הפריפיאט והבוג המערבי מצפון לגליציה ולפודוליה.
חָדָשׁ!!: חוה ורבה וווהלין · ראה עוד »
כ"ז בכסלו
על פי הלוח העברי הקבוע, פרשת בר המצוה של ילד שנולד בכ"ז כסלו היא תמיד פרשת מקץ.
חָדָשׁ!!: חוה ורבה וכ"ז בכסלו · ראה עוד »
כ"ג בניסן
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: חוה ורבה וכ"ג בניסן · ראה עוד »
כתב יד (מקור)
האדם הוויטרובי, כתב יד של לאונרדו דה וינצ'י, בכתב ראי עמוד מכתב היד של המניפסט הקומוניסטי כתב יד (בלועזית: הולוגרף או אוטוגרף) של יצירה טקסטואלית (מאמר, ספר, שיר וכדומה) הוא העותק המקורי של היצירה בכתב ידו של המחבר, קודם פרסומה בדפוס.
חָדָשׁ!!: חוה ורבה וכתב יד (מקור) · ראה עוד »
כופר היישוב
סְפָר! דבר" ("אֹמֶר") ב-25 ביולי 1938 "כופר היישוב" היה מגבית לצורכי ביטחון היישוב שפעלה עד ימי קום המדינה.
חָדָשׁ!!: חוה ורבה וכופר היישוב · ראה עוד »
כולרה
כוֹלֵרָה (בספרות העברית מצוי גם הכתיב חֳלִירַע; בלועזית: Cholera) היא מחלה זיהומית מידבקת, הנגרמת מהחיידק Vibrio cholerae ומתבטאת בשלשולים מרובים, לעיתים עד כדי התייבשות ומוות.
חָדָשׁ!!: חוה ורבה וכולרה · ראה עוד »
כיכר צינה דיזנגוף
כיכר צינה דיזנגוף (מוכרת בשם כיכר דיזנגוף), נמצאת בתל אביב ברחוב דיזנגוף במפגשו עם הרחובות ריינס, פינסקר, בן עמי וזמנהוף.
חָדָשׁ!!: חוה ורבה וכיכר צינה דיזנגוף · ראה עוד »
ימימה אבידר-טשרנוביץ
חברי "החוג הזקן" (מימין לשמאל), עומדים: גרשון מרינבך, שבתי פינשריבר, ד"ר ברוך בן-יהודה, ימימה אבידר-טשרנוביץ, מאיר מוזס, אפרתיה מרגלית, כתריאל כ"ץ; יושבים: יונה בן-יעקב, יהודית פודולית, שמריה צמרת, ברוריה בן-יעקב, יצחק כפכפי, רבקה יפה. תל אביב, המחצית השנייה של שנות ה-20 של המאה ה-20 לוחית זיכרון על ביתם של ימימה אבידר-טשרנוביץ ויוסף אבידר, ברחוב פרוג 22 בתל אביב ימימה אבידר-טשרנוביץ (כ"ג בתשרי תר"ע, 8 באוקטובר 1909 – 20 במרץ 1998) הייתה סופרת ילדים ישראלית, כלת פרס ישראל (לשנת תשמ"ד) ופרס זאב על מפעל חיים בתחום ספרות ילדים (בשנת תשמ"ג).
חָדָשׁ!!: חוה ורבה וימימה אבידר-טשרנוביץ · ראה עוד »
יאנוש קורצ'אק
שלט הנצחה ליאנוש קורצאק ברחוב קורצ'אק בפתח תקווה יאנוּש קוֹרצ'אק (בפולנית: Janusz Korczak; 22 ביולי 1878 – 7 באוגוסט 1942) הוא שם העט שבו נודע הנריק גולדשמיט (Henryk Goldszmit), רופא, מחנך והוגה חינוכי, סופר, פובליציסט ופעיל חברתי יהודי-פולני.
חָדָשׁ!!: חוה ורבה ויאנוש קורצ'אק · ראה עוד »
יעקב נפתלי שמחוני
יעקב נפתלי הרץ שמחוני (שמחוביץ) (על פי רוב י. נ. שמחוני; 20 בינואר 1884, כ"ב בטבת תרמ"ד, סלוצק, רוסיה (רוסיה הלבנה) – 21 במאי 1926, ח' בסיוון תרפ"ו) היה משכיל יהודי, היסטוריון ומתרגם, בקי במזרחנות ומדעי היהדות.
חָדָשׁ!!: חוה ורבה ויעקב נפתלי שמחוני · ראה עוד »
יעקב טימן
גורדון 29 בתל אביב יעקב (יאן) טימן (תאומים) (28 בפברואר 1903 – 1 בפברואר 1975) היה משחקניו הבולטים של תיאטרון המטאטא.
חָדָשׁ!!: חוה ורבה ויעקב טימן · ראה עוד »
יער
יער של עצי צפצפה רעדנית בנבאדה ארץ יער נשיר בדנמרק עצי מחט בקנדה יער הביאלובייסקה יער גשם טרופי באמזונאס. וושינגטון יַעַר הוא שטח טבעי בעל מערכת אקולגית מפותחת ביותר, שבו יש צפיפות גבוהה של עצים, שיחים ודשאים אחרים יערות נפוצים בכל האיזורים הרטובים של יבשות כדור הארץ, מלבד אנטארקטיקה.
חָדָשׁ!!: חוה ורבה ויער · ראה עוד »
יצחק אלטרמן
יצחק אלטרמן (לעיתים אלתרמן; 3 ביוני 1881, ו' בסיוון תרמ"א – 2 בפברואר 1939, י"ג בשבט תרצ"ט) היה מחנך, מורה, משורר ופזמונאי עברי.
חָדָשׁ!!: חוה ורבה ויצחק אלטרמן · ראה עוד »
ירון לונדון
ירון לונדון (נולד ב-24 באוגוסט 1940) הוא עיתונאי, פובליציסט, קריין, פזמונאי, שדרן רדיו, שחקן קולנוע וטלוויזיה ומנחה טלוויזיה ישראלי.
חָדָשׁ!!: חוה ורבה וירון לונדון · ראה עוד »
ירושלים
יְרוּשָׁלַיִם (נהגה אל־קֻדְס; או לחלופין أُورُشَلِيم, אוּרֻשַׁלִים) היא עיר הבירה של מדינת ישראל, והעיר עם האוכלוסייה הגדולה ביותר במדינה.
חָדָשׁ!!: חוה ורבה וירושלים · ראה עוד »
ישראל
יִשְׂרָאֵל היא מדינה במזרח התיכון, בדרום-מערב אסיה, השוכנת על החוף הדרום־מזרחי של הים התיכון.
חָדָשׁ!!: חוה ורבה וישראל · ראה עוד »
ישראלי
#הפניה ישראלים.
חָדָשׁ!!: חוה ורבה וישראלי · ראה עוד »
יד ושם
מראה כללי של האתר מהאוויר: משמאל למעלה מרכז המבקרים, בתווך המוזיאון ההיסטורי שנחנך בשנת 2005, ולצידו משמאל היכל השמות, ובצידה הימני של התמונה אוהל יזכור וכיכר גטו ורשה המוזיאון החדש לתולדות השואה אוהל יזכור אנדרטת הקרון ביד ושם בקעת הקהילות יָד וָשֵׁם (בשמו הרשמי המלא: יד ושם – רשות הזיכרון לשואה ולגבורה) הוא מוסד רשמי סטטוטורי להנצחת זכר השואה בישראל הממוקם מעל הר הזיכרון בירושלים, בחלקו המערבי של הר הרצל.
חָדָשׁ!!: חוה ורבה ויד ושם · ראה עוד »
יהדות
היהדות היא רצף המסורת וההמשכיות הדתית, התרבותית והמשפטית הקולקטיבית של היהודים.
חָדָשׁ!!: חוה ורבה ויהדות · ראה עוד »
יהדות פולין
מפת האיחוד הפולני-ליטאי, 1569–1795, בצבעים ורוד (כתר פולין), סגול (דוכסות ליטא) ירוק (דוכסות ליבוניה). בכל מרחב זה ישבה בימי הביניים יהדות פולין. ש לאחר התפרקות האיחוד נותרו אזורים אלה בתחום המושב בהם הותר ליהודים להתיישב. יהדות פולין הייתה, משלהי ימי הביניים ועד השואה, הגדולה בקהילות עם ישראל בתפוצות.
חָדָשׁ!!: חוה ורבה ויהדות פולין · ראה עוד »
יהושע רבינוביץ
קבר יהושע רבינוביץ בבית הקברות טרומפלדור יהושע רבינוביץ (13 בנובמבר 1911 – 14 באוגוסט 1979) היה ראש העירייה השביעי של תל אביב, חבר הכנסת, שר האוצר ושר השיכון.
חָדָשׁ!!: חוה ורבה ויהושע רבינוביץ · ראה עוד »
יהודה חשאי
יהודה חשאי (נולד ב-3 בינואר 1934) הוא חבר הכנסת לשעבר מטעם המערך.
חָדָשׁ!!: חוה ורבה ויהודה חשאי · ראה עוד »
יואל ולבה
ד"ר יואל וַלבֶּה (Walbe; 23 בספטמבר 1898, שפטיבקה, פלך ווהלין, רוסיה (אוקראינה) – 4 במרץ 1982, תל אביב) היה מלחין, מורה למוזיקה ומוזיקולוג ישראלי, איש העלייה השלישית.
חָדָשׁ!!: חוה ורבה ויואל ולבה · ראה עוד »
יידיש
ייִדִישׁ או אידיש (בעברית נקראת לפעמים גם אִידִית, כנראה קיצור של ייִדיש-דײַטש - "יהודית-גרמנית") היא שפה יהודית השייכת למשפחת השפות הגרמאניות ונכתבת באותיות האלפבית העברי.
חָדָשׁ!!: חוה ורבה ויידיש · ראה עוד »
יידישיזם
ועידת צ'רנוביץ יידישיזם היא אידאולוגיה השואפת לקידום וטיפוח של השפה היידית ותרבותה.
חָדָשׁ!!: חוה ורבה ויידישיזם · ראה עוד »
10 בדצמבר
10 בדצמבר הוא היום ה-344 בשנה, (345 בשנה מעוברת), בשבוע ה-50 בלוח הגריגוריאני.
חָדָשׁ!!: חוה ורבה ו10 בדצמבר · ראה עוד »
11 באפריל
11 באפריל הוא היום ה-101 בשנה (102 בשנה מעוברת), עד לסיום השנה, נשארו עוד 264 ימים.
חָדָשׁ!!: חוה ורבה ו11 באפריל · ראה עוד »
1905
אלברט איינשטיין.
חָדָשׁ!!: חוה ורבה ו1905 · ראה עוד »
1909
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: חוה ורבה ו1909 · ראה עוד »
1914
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: חוה ורבה ו1914 · ראה עוד »
1927
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: חוה ורבה ו1927 · ראה עוד »
1933
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: חוה ורבה ו1933 · ראה עוד »
1942
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: חוה ורבה ו1942 · ראה עוד »
1943
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: חוה ורבה ו1943 · ראה עוד »
1946
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: חוה ורבה ו1946 · ראה עוד »
1948
מכריז על הקמת מדינת ישראל.
חָדָשׁ!!: חוה ורבה ו1948 · ראה עוד »
1949
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: חוה ורבה ו1949 · ראה עוד »
1950
ירושלים - בירת ישראל.
חָדָשׁ!!: חוה ורבה ו1950 · ראה עוד »
1969
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: חוה ורבה ו1969 · ראה עוד »
1970
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: חוה ורבה ו1970 · ראה עוד »
1981
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: חוה ורבה ו1981 · ראה עוד »
1989
נפילת חומת ברלין בליל 9 בנובמבר 1989 היה אירוע מכונן במהלך המלחמה הקרה ומהפכות סתיו העמים בהן הופלו ממשלות קומוניסיטות במרכז ומזרח אירופה, והיה האות לאיחוד גרמניה כשנה לאחר מכן.
חָדָשׁ!!: חוה ורבה ו1989 · ראה עוד »
1995
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: חוה ורבה ו1995 · ראה עוד »
2006
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: חוה ורבה ו2006 · ראה עוד »
2012
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: חוה ורבה ו2012 · ראה עוד »
אזכור
[1] https://he.wikipedia.org/wiki/חוה_ורבה
