סֵמֶל
יוניונפדיה
תִקשׁוֹרֶת
 Google Play כעת ב-
חָדָשׁ! הורד יוניונפדיה במכשיר אנדרואיד שלך!
חופשי
גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
 

חוק בראג

מַדָד חוק בראג

חוק בראג הוא חוק טבע שנוסח על ידי הפיזיקאי ויליאם לורנס בראג ב-1912, לאחר ניסויים בהם נחקרה האינטראקציה של קרני רנטגן או קרני נייטרונים עם גבישים, תופעה המכונה "עקיפה של קרני רנטגן" (או נייטרונים). [1]

42 יחסים: מקס פון לאואה, משפט פיתגורס, מלח בישול, מטען חשמלי, מונוכרומטיות, אלקטרון, אטום, אורך גל, אישוש, ניסוי, נייטרון, ספקטרומטר אופטי, ספין (פיזיקה), סרט צילום, סריג עקיפה, סריג הופכי, עקיפה, עקיפה של קרני רנטגן, פאזה (גלים), פרס נובל לפיזיקה, פיזור ריילי, פיזיקאי, קרני רנטגן, קרינה אלקטרומגנטית, שדה אלקטרומגנטי, תדירות, לואי דה ברויי, זווית, חלקיק תת-אטומי, חוק טבע, גרעין האטום, גל, גביש, השערת דה ברויי, התאבכות, וקטור (פיזיקה), וקטור גל, ויליאם לורנס בראג, ויליאם הנרי בראג, יהלום, 1912, 1915.

מקס פון לאואה

מַקְס תֶּאוֹדוֹר פֶלִיקְס פוֹן לַאוּאֶה (בגרמנית: Max Theodor Felix von Laue; 9 באוקטובר 1879 – 24 באפריל 1960) פיזיקאי גרמני, חתן פרס נובל לפיזיקה לשנת 1914 על גילוי העקיפה של קרני רנטגן בגבישים.

חָדָשׁ!!: חוק בראג ומקס פון לאואה · ראה עוד »

משפט פיתגורס

350px לוח חרס שמקורו בבבל, המתוארך בין השנים 2003–1595 לפנה"ס. בלוח, הכתוב בכתב יתדות, הוכחה מתמטית הדומה למשפט פיתגורס. שלשות פיתגוריות. משפט פיתגורס הוא משפט מפורסם בגאומטריה, המתאר את היחס בין שלוש צלעותיו של משולש ישר-זווית.

חָדָשׁ!!: חוק בראג ומשפט פיתגורס · ראה עוד »

מלח בישול

נתרן כלורי (גם: מלח שולחני או מלח בישול או מלח דק/גס) הוא תרכובת יונית (נתרן כלורי, NaCl), מינרל נפוץ מאוד בכדור הארץ בעל חשיבות ביולוגית לבעלי חיים.

חָדָשׁ!!: חוק בראג ומלח בישול · ראה עוד »

מטען חשמלי

180x180px 180x180px מִטְעָן חשמלי הוא תכונה פיזיקלית של חומר, הגורמת לאינטראקציה אלקטרומגנטית עם מטענים אחרים או עם מקורות יוצרי שדה.

חָדָשׁ!!: חוק בראג ומטען חשמלי · ראה עוד »

מונוכרומטיות

מונוכרומטיות היא תכונה של מקורות אור מסוימים.

חָדָשׁ!!: חוק בראג ומונוכרומטיות · ראה עוד »

אלקטרון

אֵלֶקְטְרוֹן (סימול) הוא חלקיק יסודי תת-אטומי.

חָדָשׁ!!: חוק בראג ואלקטרון · ראה עוד »

אטום

אלקטרונים, ובמרכז בסגול גרעין האטום. רוב הנפח שאנו חשים הוא למעשה ריק. חיתוך של גביש הזהב לצורך הסריקה, הגורם לסידור מחדש של פני השטח. האָטוֹם (ביוונית: ἄτομος, "אָ֫טוֹמוֹס"), שפירושו "אינו ניתן לחיתוך" – "א" (לא ניתן/לא אפשרי) "טומי" (חתך/חיתוך) – הוא המערך החלקיקי הקטן ביותר שמטענו החשמלי הכולל הוא אפס, והמאפיין יסוד כימי ומבדיל אותו מיסודות כימיים אחרים.

חָדָשׁ!!: חוק בראג ואטום · ראה עוד »

אורך גל

גלי רוחב בעלי תדירות שונה. \ v.

חָדָשׁ!!: חוק בראג ואורך גל · ראה עוד »

אישוש

בפילוסופיה של המדע, אישוש (או בלשון הלוגיקה התלמודית: סייעתא.

חָדָשׁ!!: חוק בראג ואישוש · ראה עוד »

ניסוי

מנסרה העליונה עשויה מחומר עם מקדם שבירה גבוה ולכן הנפיצה בה ברורה יותר מהנפיצה שבמנסרה התחתונה. ניסוי טיפת הזפת - הזפת שבמשפך מטפטף בקצב של טיפה אחת לתשע שנים. הניסוי משווה את הזפת לנוזלים ולמוצקים המצויים במצבים שאנו רגילים לראות יום-יום ומוכיח שההבדל בין נוזל למוצק אינו מובן מאליו. הזפת שבמשפך נראה חסר תנועה כמו מוצק במשפך אולם הוא מטפטף כמו נוזל במשפך. רתרפורד ירה חלקיקים בעלי מטען חיובי ברדיד דק של זהב. האיור העליון מראה מה היה קורה אילו המטען החיובי של אטומי הזהב היה מפוזר בכל רחבי האטום. במקרה כזה, כל החלקיקים שרתרפורד ירה היו עוברים דרך אטומי הזהב בלא הפרעה. האיור שלמטה מראה מה שבאמת קרה. חלק מהחלקיקים הוסטו ממסלולם באופן משמעותי. המסקנה: המטען החיובי של האטומים מרוכז במקום אחד ואינו מפוזר בכלל האטום. זאת אומרת שלאטום יש גרעין בעל מטען חיובי. ניסוי מדעי (בשפות הודו-אירופיות רבות: "אקספרימנט", בלטינית experimentum – מן המילה experiri "לנסות") הוא שיטת מחקר מדעית לבדיקת השערה בדבר קשר סיבה ומסובב בין הגורמים הנחקרים, על ידי השוואה בין שני מצבים.

חָדָשׁ!!: חוק בראג וניסוי · ראה עוד »

נייטרון

נֵיטְרוֹן (Neutron; מלטינית: "שאינו נוטה לשום צד". ידוע בעברית גם באיות ובשמות: ניוטרון, נויטרון) הוא נוקליאון חסר מטען חשמלי.

חָדָשׁ!!: חוק בראג ונייטרון · ראה עוד »

ספקטרומטר אופטי

עקרון פעולה של ספקטרוסקופים שונים. מונוכרומטור מבוסס סריג (למעלה), ספקטרומטר מבוסס מנסרה (באמצע), ומהלך קרני האור בספקטרומטר מבוסס סיב אופטי. דוגמה לספקטרוסקופ פשוט. בתמונה העליונה מוצג צילום על של המערכת: מקור אור, חריר המאפשר מעבר של פס אור דק ומנסרה. מוצג ספקטרום רציף של נורת להט (תמונה אמצעית) וספקטרום פליטה בדיד של גז הכספית בנורת פלואורסצנט ספקטרומטר אופטי הוא מכשיר מדידה אופטי לצפייה בספקטרום קרינה של גופים.

חָדָשׁ!!: חוק בראג וספקטרומטר אופטי · ראה עוד »

ספין (פיזיקה)

הספין ומגליו מונצחים על קיר בית בליידן במכניקת הקוונטים, ספין (מאנגלית: spin, סחרור; בעברית: סחריר), הוא דרגת חופש פנימית של חלקיקים: כדי לתאר באופן שלם את מצבו הפיזיקלי של חלקיק, יש צורך (בנוסף על תכונות פיזיקליות מוכרות, כמו מיקום, מהירות או מטען) במידע על תכונה נוספת, שהיא הספין.

חָדָשׁ!!: חוק בראג וספין (פיזיקה) · ראה עוד »

סרט צילום

סרט צילום לא מפותח סרט צילום (או: פִילְם, כתעתיק מאנגלית: Film) הוא אמצעי לאחסון מידע בצורה של תמונות המצולמות במצלמה על גבי רצועה ארוכה של צלולואיד שמצופה בחומרים הרגישים לאור.

חָדָשׁ!!: חוק בראג וסרט צילום · ראה עוד »

סריג עקיפה

הספקטרום השונים שלה. איור 2. אור לייזר המגיע משמאל פוגע בסריג עקיפה ומתפצל לשלוש אלומות נפרדות. סריג עקיפה הוא רכיב אופטי, אשר מפצל אור שפוגע בו לכיוונים שונים בתבנית מחזורית (סוג של תופעת עקיפה אופטית).

חָדָשׁ!!: חוק בראג וסריג עקיפה · ראה עוד »

סריג הופכי

סריג הופכי של סריג בראבה מסוים הוא מעין התמרת פורייה של הסריג.

חָדָשׁ!!: חוק בראג וסריג הופכי · ראה עוד »

עקיפה

טבעות עקיפה סביב דמות השמש נגרמות מעקיפת האור במעבר באטמוספירה שמכילה אירוסולים. עקיפת גלי ים בשובר גלים: חזיתות הגלים הפוגעות בשובר הגלים מימין הן מישוריות למדי, והגלים שעוברים דרך המעבר (משמאל) יוצרים חזית גל מעגלית. היווצרות חזיתות גל מעגליות במעבר דרך פתח בסלע (נחל חזורי, גולן). תבנית עקיפה של אלומת ליזר דרך סריג עֲקִיפָה (בלועזית: דִּיפְרַקְצְיָה) היא תופעה פיזיקלית המתרחשת כל אימת שגל פוגע בעצם כלשהו.

חָדָשׁ!!: חוק בראג ועקיפה · ראה עוד »

עקיפה של קרני רנטגן

#הפניה קריסטלוגרפיה בקרני רנטגן.

חָדָשׁ!!: חוק בראג ועקיפה של קרני רנטגן · ראה עוד »

פאזה (גלים)

#הפניהמופע.

חָדָשׁ!!: חוק בראג ופאזה (גלים) · ראה עוד »

פרס נובל לפיזיקה

קרני ה-X שמאוחר יותר נקראו על שמו בשם "קרני רנטגן" פרס נובל לפיזיקה מוענק מדי שנה, החל משנת 1901, לאנשים אשר תרמו תרומה ייחודית או ביצעו מחקר יוצא דופן בתחום הפיזיקה.

חָדָשׁ!!: חוק בראג ופרס נובל לפיזיקה · ראה עוד »

פיזור ריילי

תכולים. בתמונה זו מוצגת תופעה אופטית נוספת: מיראז' תחתון. פיזור רַיילֵי הוא פיזור של קרינה אלקטרומגנטית (לדוגמה: אור) על ידי חלקיקים שגודלם קטן בהרבה מאורך הגל של הקרינה.

חָדָשׁ!!: חוק בראג ופיזור ריילי · ראה עוד »

פיזיקאי

אלברט איינשטיין, מגדולי הפיזיקאים, אשר פיתח את תורת היחסות פיזיקאי הוא מדען העוסק בחקר הפיזיקה.

חָדָשׁ!!: חוק בראג ופיזיקאי · ראה עוד »

קרני רנטגן

צילום רנטגן רפואי מתקן רפואי לצילום בקרני רנטגן אחד מצילומי הרנטגן הראשונים צילום רנטגן מודרני קַרְנֵי רֶנְטְגֶּן (או קרני X) הן קרינה אלקטרומגנטית מייננת בעלת אורך גל בתחום 5 פיקומטר עד 10 ננומטר, הקרויה כך על שם הפיזיקאי שגילה אותה, וילהלם רנטגן.

חָדָשׁ!!: חוק בראג וקרני רנטגן · ראה עוד »

קרינה אלקטרומגנטית

הגל האלקטרומגנטי, טמפרטורה, יכולת כניסה באטמוספירת כדור הארץ, ובגודל חפץ פיזי לשם השוואה. גדלים שונים ביחס לספקטרום האלקטרומגנטי: ננומטר, מטר, וסנטימטר הוא טווח קרינת מיקרו. קרינת גמא מהווה את הגלים בקצה הימני (באיור) של הספקטרום. קרינה אלקטרומגנטית (נקראת גם: קרינה א"מ או קרינה אלמ"ג) היא הפרעה מחזורית בשדה החשמלי והמגנטי, המתפשטת במרחב.

חָדָשׁ!!: חוק בראג וקרינה אלקטרומגנטית · ראה עוד »

שדה אלקטרומגנטי

גל אלקטרומגנטי השראה אלקטרומגנטית שדה אלקטרומגנטי הוא שדה פיזיקלי המורכב משדה חשמלי ומשדה מגנטי.

חָדָשׁ!!: חוק בראג ושדה אלקטרומגנטי · ראה עוד »

תדירות

ספקטרום הקרינה האלקטרומגנטית בפיזיקה, המונח תְּדִירוּת (או תדר) של תופעה מחזורית מציין את מספר המחזורים שמתבצעים בכל יחידת זמן.

חָדָשׁ!!: חוק בראג ותדירות · ראה עוד »

לואי דה ברויי

לואי ויקטור פייר רמון דה ברויי (בצרפתית:; 15 באוגוסט 1892 – 19 במרץ 1987), הדוכס השביעי של ברויי, היה פיזיקאי צרפתי שזכה בפרס נובל לפיזיקה בשנת 1929 על גילוי האופי הגלי של האלקטרונים.

חָדָשׁ!!: חוק בראג ולואי דה ברויי · ראה עוד »

זווית

בגאומטריה, זווית היא כל אחד משני חלקי המישור הסגורים המוגבלים על ידי שתי קרניים שיש להן נקודת קצה משותפת.

חָדָשׁ!!: חוק בראג וזווית · ראה עוד »

חלקיק תת-אטומי

גרעין, המורכב מפרוטונים ונייטרונים. חלקיק תת-אטומי הוא חלקיק שגודלו קטן מזה של אטום.

חָדָשׁ!!: חוק בראג וחלקיק תת-אטומי · ראה עוד »

חוק טבע

יכולת ניבוי מתמשכת חוק טבע או חוק מדעי הן אמירות, המבוססות על ניסויים או תצפיות חוזרות ונשנות, המתארות או מנבאות מגוון של תופעות טבע.

חָדָשׁ!!: חוק בראג וחוק טבע · ראה עוד »

גרעין האטום

תרשים המתאר אטום הליום (מימין למעלה: הגרעין) גרעין האטום היא תאוריה מדעית המתארת אזור במרכז האטום המורכב מנוקליאונים – פרוטונים ונייטרונים – הקשורים זה לזה כתוצאה מהכוח הגרעיני.

חָדָשׁ!!: חוק בראג וגרעין האטום · ראה עוד »

גל

סינוס: \ y.

חָדָשׁ!!: חוק בראג וגל · ראה עוד »

גביש

גבישים מסוגים שונים גבישים שקופים גביש (בלועזית: קריסטל) הוא תצורת חומר במצב צבירה מוצק.

חָדָשׁ!!: חוק בראג וגביש · ראה עוד »

השערת דה ברויי

בפיזיקה, השערת דה ברויי קובעת שלחלקיקי החומר אופי גלי (עקרון דואליות גל-חלקיק) ומובילה להגדרת אורך גל של חלקיק, הנקרא אורך גל דה ברויי.

חָדָשׁ!!: חוק בראג והשערת דה ברויי · ראה עוד »

התאבכות

התאבכות של אור מתקליטור התאבכות שני פולסים סינוסיים הִתְאַבְּכוּת היא תופעה פיזיקלית, המתרחשת כאשר גלים נפגשים במרחב.

חָדָשׁ!!: חוק בראג והתאבכות · ראה עוד »

וקטור (פיזיקה)

וקטור מ-A ל-B בפיזיקה, וֶקְטוֹר הוא גודל פיזיקלי בעל כיוון במרחב האוקלידי התלת-ממדי.

חָדָשׁ!!: חוק בראג ווקטור (פיזיקה) · ראה עוד »

וקטור גל

וקטור גל הוא וקטור המשמש לתיאור התנע של גלים, והוא מסומן ב-\vec.

חָדָשׁ!!: חוק בראג ווקטור גל · ראה עוד »

ויליאם לורנס בראג

סר וִילְיִאם לוֹרֶנְס בְּרַאג FRS, CH (באנגלית: Sir William Lawrence Bragg; 31 במרץ 1890 – 1 ביולי 1971) היה פיזיקאי אנגלי יליד אוסטרליה, שזכה יחד עם אביו, ויליאם הנרי בראג, בפרס נובל לפיזיקה לשנת 1915, על המחקר שערכו על המבנה הגבישי של החומר באמצעות עקיפה של קרני רנטגן.

חָדָשׁ!!: חוק בראג וויליאם לורנס בראג · ראה עוד »

ויליאם הנרי בראג

סר וִילְיִאם הֶנְרִי בּרַאג (באנגלית: Sir William Henry Bragg; 2 ביולי 1862 – 12 במרץ 1942), היה פיזיקאי וכימאי אנגלי, שזכה יחד עם בנו, ויליאם לורנס בראג, בפרס נובל לפיזיקה לשנת 1915 על המחקר שביצעו במבנה הגבישי של החומר באמצעות עקיפה של קרני רנטגן.

חָדָשׁ!!: חוק בראג וויליאם הנרי בראג · ראה עוד »

יהלום

יהלום הוא מינרל קשה העשוי מפחמן נקי.

חָדָשׁ!!: חוק בראג ויהלום · ראה עוד »

1912

הטיטאניק.

חָדָשׁ!!: חוק בראג ו1912 · ראה עוד »

1915

קרב גליפולי.

חָדָשׁ!!: חוק בראג ו1915 · ראה עוד »

אזכור

[1] https://he.wikipedia.org/wiki/חוק_בראג

יוֹצֵאנִכנָס
היי! אנחנו בפייסבוק עכשיו! »