גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
117 יחסים: ממשלה, מפלגה, מרגל, משאל עם, משרד הפנים (גרמניה), משטר, מלחמת אוסטריה–פרוסיה, מדינת רווחה, מדינת לאום, מדינות גרמניה, מונרכיה חוקתית, מונרכיה העוברת בירושה, מיליטריזם, ארצות הברית, אלכסון (כתב עת), אחוז חסימה, אחוז החסימה, אביב העמים, אדולף היטלר, אופוזיציה, אוטו פון ביסמרק, אוטונומיה, איטליה, איחוד גרמניה, איחוד גרמניה (המאה ה-20), נאציזם, נשיא, סעיף 48 (חוקת רפובליקת ווימאר), סיכול ריגול, עיר בירה, פאול פון הינדנבורג, פאולסקירכה, פרנקפורט, פרלמנט, פרוסיה, פרידריך וילהלם הרביעי, מלך פרוסיה, פדרציה, פדרליזם, פוליטיקה של גרמניה, צרפת, צו נשיא הרייך להגנת העם והמדינה, צו שרפת הרייכסטאג, קנצלר גרמניה, קלן, קלמנס ונצל פון מטרניך, קומוניזם, קונראד אדנאואר, קיסר (תואר), רפובליקת ויימאר, רפובליקה, ..., רשות מחוקקת, רשות מבצעת, רייכסטאג (רפובליקת ויימאר), רייכסטאג (הקיסרות הגרמנית), שנות ה-90 של המאה ה-20, שריפת הרייכסטאג, שריון (חקיקה), שלטון החוק, שוויון, תיאודור הויס, טוטליטריזם, זכויות אדם בסיסיות, זכויות האדם, חופש הביטוי, חוק, חוק ההסמכה (גרמניה הנאצית), חוק ההסמכה (גרמניה), חוקה, חירות האדם, בניין הרייכסטאג, בעלות הברית, ברלין, ברית המועצות, בחירות, בון, בונדסראט, בונדסטאג, בוואריה, בית המשפט החוקתי הפדרלי של גרמניה, גרמנית, גרמניה, גרמניה המערבית, גרמניה המזרחית, גרמניה הנאצית, דמוקרטיה, דמוקרטיה פרלמנטרית, הממלכה המאוחדת, המפלגה הנאצית, האחדה, האימפריה היפנית, הקונפדרציה הצפון-גרמנית, הקונפדרציה הגרמנית, הרפובליקה הפדרלית של גרמניה, הרשות המחוקקת, הרשות השופטת, הוגו פרויס, וילהלם הראשון, כנסייה, כבוד האדם, 1 בספטמבר, 11 באוגוסט, 18 במאי, 1818, 1848, 1849, 1862, 1866, 1919, 1933, 1948, 1949, 1950, 2009, 23 במאי, 24 במאי, 31 במאי, 8 במאי. להרחיב מדד (67 יותר) »
ממשלה
הממשלה היא חלק מהרשות המבצעת הממונה על ניהול ענייניה של מדינה או של אוטונומיה.
חָדָשׁ!!: חוקת גרמניה וממשלה · ראה עוד »
מפלגה
מִפְלָגָה היא תנועה פוליטית, השואפת להשיג שליטה מלאה או חלקית במוסדות הממשל או הפרלמנט.
חָדָשׁ!!: חוקת גרמניה ומפלגה · ראה עוד »
מרגל
מרגל הוא אדם העוסק בריגול.
חָדָשׁ!!: חוקת גרמניה ומרגל · ראה עוד »
משאל עם
פתק הצבעה במשאל העם לשינוי חוקת איטליה (1946) משאל עם הוא העמדת שאלה בעניין חקיקתי, חוקתי או פוליטי, להצבעה של כל בעלי זכות הבחירה במדינה.
חָדָשׁ!!: חוקת גרמניה ומשאל עם · ראה עוד »
משרד הפנים (גרמניה)
מטה משרד הפנים של גרמניה המערבית (1990-1950), כיום שלוחת המשרד בבון. משרד הפנים הפדרלי לבנייה ולקהילה (בגרמנית: Das Bundesministerium des Innern, für Bau und Heimat, בקיצור: BMI, עד מרץ 2018 נקרא בשם: Bundesministerium des Innern, בעברית: משרד הפנים הפדרלי) הוא המשרד הממשלתי בגרמניה המופקד על שירותי שיטור ואכיפת חוק בתוככי הרפובליקה הפדרלית של גרמניה.
חָדָשׁ!!: חוקת גרמניה ומשרד הפנים (גרמניה) · ראה עוד »
משטר
#הפניה ממשל.
חָדָשׁ!!: חוקת גרמניה ומשטר · ראה עוד »
מלחמת אוסטריה–פרוסיה
מלחמת אוסטריה–פרוסיה, (או בשמותיה הנוספים: מלחמת שבעת השבועות, מלחמת האיחוד, מלחמת העצמאות השלישית של איטליה, מלחמת האזרחים הגרמנית, מלחמת 1866, מלחמת האחים, מלחמת האחווה, המלחמה הגרמנית) הייתה מלחמה שהתחוללה בשנת 1866 בין אוסטריה לבין פרוסיה, איטליה ומדינות גרמניות קטנות שהצטרפו לאוסטריה או לפרוסיה.
חָדָשׁ!!: חוקת גרמניה ומלחמת אוסטריה–פרוסיה · ראה עוד »
מדינת רווחה
מדינת רווחה היא מדינה המפעילה מנגנונים שמטרתם חלוקה-מחדש של משאבים בין אזרחיה.
חָדָשׁ!!: חוקת גרמניה ומדינת רווחה · ראה עוד »
מדינת לאום
מדינת לאום היא מדינה שתפקידה לממש ולקיים את ריבונותו של לאום מסוים בטריטוריה מסוימת, לרוב במולדתו ההיסטורית.
חָדָשׁ!!: חוקת גרמניה ומדינת לאום · ראה עוד »
מדינות גרמניה
גרמניה היא פדרציה המורכבת מ-16 מדינות פדרליות – Bundesländer (בּוּנדֶסלֶנדֶר; ביחיד: Bundesland, בּוּנדֶסלַנד) – שכל אחת מהן ריבונית באופן חלקי.
חָדָשׁ!!: חוקת גרמניה ומדינות גרמניה · ראה עוד »
מונרכיה חוקתית
מונרכיה חוקתית, מונרכיה קונסטיטוציונית או מלוכה חוקתית היא צורת שלטון המתבססת על מערכת חוקתית שמכירה במוסד המונרכיה ובהיות המונרך ראש המדינה.
חָדָשׁ!!: חוקת גרמניה ומונרכיה חוקתית · ראה עוד »
מונרכיה העוברת בירושה
מונרכיה העוברת בירושה היא הסגנון הנפוץ ביותר של מונרכיה וצורתן של כמעט כל המונרכיות הקיימות כיום בעולם.
חָדָשׁ!!: חוקת גרמניה ומונרכיה העוברת בירושה · ראה עוד »
מיליטריזם
מיליטריזם או צְבָאָנוּת היא אידאולוגיה, אשר מדגישה את חשיבותו של הכוח הצבאי, אף בלי קשר לצורכי הביטחון, ורואה באלמנט הצבאי מטרה ויעד שעליו מתבקשת החברה האזרחית להסתמך.
חָדָשׁ!!: חוקת גרמניה ומיליטריזם · ראה עוד »
ארצות הברית
ארצות הברית של אמריקה (באנגלית: United States of America; בראשי תיבות: USA; בקיצור: United States; לעיתים מקוצר גם בראשי תיבות: US; בתרגום מילולי לעברית: "המדינות המאוחדות של אמריקה", המוכרת בשם המקוצר, ארצות הברית ובראשי תיבות ארה"ב) היא פדרציה ורפובליקה-חוקתית ומעצמת-על המורכבת מ-50 מדינות, ממחוז פדרלי אחד ו-5 טריטוריות.
חָדָשׁ!!: חוקת גרמניה וארצות הברית · ראה עוד »
אלכסון (כתב עת)
דף הבית של כתב העת המקוון, נובמבר 2013 אלכסון, תחת המוטו "מחשבות מתחילות כאן", הוא כתב עת באינטרנט המפרסם מאמרים עבריים ומתורגמים בתחומי המדע, הפילוסופיה, התרבות והאמנות.
חָדָשׁ!!: חוקת גרמניה ואלכסון (כתב עת) · ראה עוד »
אחוז חסימה
#הפניה אחוז החסימה.
חָדָשׁ!!: חוקת גרמניה ואחוז חסימה · ראה עוד »
אחוז החסימה
אחוז החסימה (או סף חסימה חוקי) הוא שיעור הקולות המזערי הדרוש כדי לקבל ייצוג בפרלמנט או במוסד מייצג אחר, מעבר לשיעור הנדרש בחישוב אריתמטי פשוט.
חָדָשׁ!!: חוקת גרמניה ואחוז החסימה · ראה עוד »
אביב העמים
אביב העמים הוא שם כולל לגל של התקוממויות ומהפכות לאומיות באירופה בשנים 1848–1849.
חָדָשׁ!!: חוקת גרמניה ואביב העמים · ראה עוד »
אדולף היטלר
אדולף היטלר (בגרמנית: Adolf Hitler; 20 באפריל 1889 – 30 באפריל 1945) היה הקנצלר והפיהרר של גרמניה הנאצית בשנים 1933–1945, ומנהיג המפלגה הנאצית משנת 1921 ועד להתאבדותו בפיהררבונקר בברלין.
חָדָשׁ!!: חוקת גרמניה ואדולף היטלר · ראה עוד »
אופוזיציה
אוֹפּוֹזִיצְיָה (בעברית: נֶגְדָּה) במובנה הרחב היא כלל העמדות, הארגונים והתנועות המתנגדים פוליטית או אידאולוגית לממשל או לעמדתו.
חָדָשׁ!!: חוקת גרמניה ואופוזיציה · ראה עוד »
אוטו פון ביסמרק
ביסמרק בצעירותו אוטו אדוארד לאופולד פון ביסמרק-שנהאוזן (בגרמנית: Otto Eduard Leopold von Bismarck-Schönhausen; 1 באפריל 1815 – 30 ביולי 1898) שנודע בכינוי "קנצלר הברזל" היה הקנצלר של פרוסיה ולאחר מכן הקנצלר הראשון של הקיסרות הגרמנית, והאדם המרכזי שעמד מאחורי איחוד גרמניה ב-1871.
חָדָשׁ!!: חוקת גרמניה ואוטו פון ביסמרק · ראה עוד »
אוטונומיה
אוֹטוֹנוֹמְיָה (מיוונית: αυτονομία "עצמיות בחוק"; מקור המושג בצירוף המילים αὐτο - עצמי, ו-νόμος - חוק, שמשמעו: 'הקובע חוק לעצמו'), מושג רחב שהוראתו הכללית מציינת מידת ריבונות או יכולת תפקוד בלתי תלויה, בתחום פעילות כלשהו או ביחס לפרמטרים כלשהם.
חָדָשׁ!!: חוקת גרמניה ואוטונומיה · ראה עוד »
איטליה
אִיטַלְיָה (בשמה הרשמי: הָרֶפּוּבְּלִיקָה הָאִיטַלְקִית; באיטלקית: Repubblica Italiana, "רֵפּוּבְּלִיקָה אִיטַלְיָאנָה") היא ארץ ומדינה בדרום אירופה, המכסה את רוב חצי האי האפניני, ואזורים נוספים.
חָדָשׁ!!: חוקת גרמניה ואיטליה · ראה עוד »
איחוד גרמניה
פרידריך השלישי, עומד לימין אביו וילהלם. ציור של אנטון פון ורנר. איחוד גרמניה היה תהליך שבו אוחדו המדינות הגרמאניות השונות למדינה אחת, בשנת 1871, בעיצובו והנהגתו של המדינאי אוטו פון ביסמרק.
חָדָשׁ!!: חוקת גרמניה ואיחוד גרמניה · ראה עוד »
איחוד גרמניה (המאה ה-20)
#הפניה איחוד גרמניה מחדש.
חָדָשׁ!!: חוקת גרמניה ואיחוד גרמניה (המאה ה-20) · ראה עוד »
נאציזם
דגל גרמניה הנאצית - במרכז הדגל יש צלב קרס המוטה ב-45 מעלות, ידוע גם בשם "סווסטיקה" נאציזם (קיצור של נאציונל-סוציאליזם, בגרמנית: Nationalsozialismus או בקיצור Nazismus) הוא שמה של אידאולוגיה גזענית-לאומנית טוטליטרית שפיתחה המפלגה הנאציונל-סוציאליסטית (הנאצית) בגרמניה בשנות ה-20 וה-30 של המאה ה-20.
חָדָשׁ!!: חוקת גרמניה ונאציזם · ראה עוד »
נשיא
נָשִׂיא הוא תוארו של ראש מדינה, במדינה מסוג רפובליקה, וכן זהו לעיתים תוארם של נשיאי ארגונים ומוסדות שונים, לדוגמה: "נשיא בית המשפט העליון".
חָדָשׁ!!: חוקת גרמניה ונשיא · ראה עוד »
סעיף 48 (חוקת רפובליקת ווימאר)
#הפניה סעיף 48 (חוקת רפובליקת ויימאר).
חָדָשׁ!!: חוקת גרמניה וסעיף 48 (חוקת רפובליקת ווימאר) · ראה עוד »
סיכול ריגול
צלמים אזרחיים (בחלקו האחורי של הג'יפ) עובדים עבור חיל הריגול הנגדי בעמדת ביטחון בפוטסדאם, גרמניה (14 ביולי 1945) סיכול ריגול (מכונה גם ריגול נגדי או מודיעין מסכל, באנגלית: Counterintelligence) היא פעולה שנוקטת מדינה, אשר מטרתה לסכל ריגול של מדינה זרה בשטחה.
חָדָשׁ!!: חוקת גרמניה וסיכול ריגול · ראה עוד »
עיר בירה
עיר בירה היא עיר המשמשת כמרכז השלטוני והפוליטי של מדינה, טריטוריה או אזור מנהלי.
חָדָשׁ!!: חוקת גרמניה ועיר בירה · ראה עוד »
פאול פון הינדנבורג
פָּאוּל פוֹן הִינְדֶנְבּוּרְג או בשמו המלא: פאול לודוויג הנס אנטון פון בנקנדורף אונד פון הינדנבורג (בגרמנית: Paul Ludwig Hans Anton von Beneckendorff und von Hindenburg; 2 באוקטובר 1847 – 2 באוגוסט 1934) היה איש צבא ומדינאי גרמני.
חָדָשׁ!!: חוקת גרמניה ופאול פון הינדנבורג · ראה עוד »
פאולסקירכה
כנסיית סנט פאול (גרמנית: Paulskirche) היא כנסייה בעיר פרנקפורט.
חָדָשׁ!!: חוקת גרמניה ופאולסקירכה · ראה עוד »
פרנקפורט
תחנת הרכבת המרכזית של פרנקפורט גדת המיין בפרנקפורט קתדרלת פרנקפורט פרנקפורט על המיין (בגרמנית: Frankfurt am Main,; בספרות הרבנית: פרַנקפורט דמיין, ובקיצור: פפדַ"ם) היא הגדולה בערי מדינת הסן והעיר החמישית בגודלה בגרמניה.
חָדָשׁ!!: חוקת גרמניה ופרנקפורט · ראה עוד »
פרלמנט
בית התחתון של הפרלמנט של אירלנד, ציור מאת פראנסיס ויטלי (Francis Wheatley) משנת 1780. מוסד זה התקיים מימי הביניים עד 1800. פרלמנט (נגזר מהמילה הצרפתית: parler, קרי: פַּארְלֶה, "לדבר") או בית נבחרים, הוא מוסד פוליטי המורכב מנציגיהם של אזרחי המדינה, ומשמש כרשות המחוקקת במדינות שהן דמוקרטיות יצוגיות.
חָדָשׁ!!: חוקת גרמניה ופרלמנט · ראה עוד »
פרוסיה
סמל ממלכת פרוסיה משנת 1701 פְּרוּסְיָה (בגרמנית: Preußen, ביידיש: פּרײַסן) הייתה מדינה היסטורית ששכנה בשטחי צפון גרמניה של היום, ובשטחים שהיום מהווים את צפון ומרכז פולין, צ'כיה, דנמרק, בלגיה במערב, וליטא במזרח, עד גבול האימפריה הרוסית.
חָדָשׁ!!: חוקת גרמניה ופרוסיה · ראה עוד »
פרידריך וילהלם הרביעי, מלך פרוסיה
פרידריך וילהלם הרביעי, מלך פרוסיה (15 באוקטובר 1795 – 2 בינואר 1861), היה בנו הבכור של מלך פרוסיה פרידריך וילהלם השלישי ושל אשתו לואיזה ממקלנבורג-שטרליץ.
חָדָשׁ!!: חוקת גרמניה ופרידריך וילהלם הרביעי, מלך פרוסיה · ראה עוד »
פדרציה
מפת המדינות בעולם המוגדרות כפדרציות פדרציה (מלטינית: Foedus או Foederis, "ברית". בעברית קרויה: מַאֲחָד) או מדינה פדרלית (גם מדינה מַאֲחָדִית) היא סוג של מדינה ריבונית המאופיינת באיגוד של אזורים או מדינות ריבוניות למחצה תחת ממשל מרכזי.
חָדָשׁ!!: חוקת גרמניה ופדרציה · ראה עוד »
פדרליזם
פֶדֶרָלִיזְם או מַאֲחָדִיּות היא שיטת ממשל לפיה כמה מדינות או "מדינות בדרך" מחליטות להתאגד לישות פוליטית אחת ומוסרות חלק מן הסמכויות לרשויות שלטון מרכזיות משותפות ("השלטון הפדרלי"); קיימים גם תרחישים הפוכים, שבהם מדינה בעלת שלטון מרכזי הופכת לפדרציה, בדרך כלל בעקבות לחץ מצד קהילות אתניות שונות במדינה.
חָדָשׁ!!: חוקת גרמניה ופדרליזם · ראה עוד »
פוליטיקה של גרמניה
הירוקים; סגול.
חָדָשׁ!!: חוקת גרמניה ופוליטיקה של גרמניה · ראה עוד »
צרפת
צָרְפַת (נקראת רשמית: הרפובליקה הצרפתית; בצרפתית: République française, "רֶפובְּלִיק פרָאנְסֶז") היא מדינה במערב אירופה המחזיקה גם מספר טריטוריות ביבשות אחרות.
חָדָשׁ!!: חוקת גרמניה וצרפת · ראה עוד »
צו נשיא הרייך להגנת העם והמדינה
#הפניה צו שרפת הרייכסטאג.
חָדָשׁ!!: חוקת גרמניה וצו נשיא הרייך להגנת העם והמדינה · ראה עוד »
צו שרפת הרייכסטאג
עמוד השער של העיתון Das Andere Deutschland, אשר מכריז על איסור (Verbot) הפצתו שלו עצמו על ידי רשויות המשטרה, על הבסיס החוקי של צו שרפת הרייכסטאג צו שרפת הרייכסטאג (בגרמנית: Reichstagsbrandverordnung) הוא השם הנפוץ לצו נשיא הרייך להגנת העם והמדינה (בגרמנית: Verordnung des Reichspräsidenten zum Schutz von Volk und Staat) שהוצא על ידי נשיא גרמניה, פאול פון הינדנבורג, ב-28 בפברואר 1933 בתגובה ישירה לשרפת הרייכסטאג שפרצה יום קודם לכן.
חָדָשׁ!!: חוקת גרמניה וצו שרפת הרייכסטאג · ראה עוד »
קנצלר גרמניה
ראש הממשלה בגרמניה נקרא באופן מסורתי קַנְצְלֶר.
חָדָשׁ!!: חוקת גרמניה וקנצלר גרמניה · ראה עוד »
קלן
גשר הוהנצולרן, אחד משבעת הגשרים החוצים את הריין בקלן. זהו גשר הרכבות העמוס ביותר באירופה. ברקע - הקתדרלה של קלן קלן ההרוסה בימים שלאחר מלחמת העולם השנייה. הריסות גשר הוהנצולרן, שקועות בנהר הריין, נראות מימין לקתדרלה סתיו בפארק לינדנטל, הפארק הגדול בעיר כנסיית מרטין הקדוש, אחד מסמלי העיר שטר מכירת בית בקהל קולוניא, ימי הביניים, ללא תאריך. נהר הריין עלה על גדותיו והציף חלקים נרחבים ממרכז העיר, אפריל 1983 בתים צבעוניים בשוק המרכזי העתיק של קלן קֶלְן (בגרמנית: Köln,, מוכרת בשפות רבות גם כקולון או קולוניא וכן קוילן בפי יהודי אשכנז) היא העיר הגדולה ביותר במדינת נורדריין-וסטפאליה שבגרמניה והרביעית בגודלה בגרמניה, עם אוכלוסייה של מעל כמיליון תושבים.
חָדָשׁ!!: חוקת גרמניה וקלן · ראה עוד »
קלמנס ונצל פון מטרניך
הנסיך קלמנס ונצל לותאר פון מטרניך (בגרמנית: Klemens Wenzel Lothar von Metternich 15 במאי 1773 – 11 ביוני 1859), מוכר גם בשם הנסיך (פירסט) קלמנס מטרניך, היה פוליטיקאי אוסטרי ודיפלומט.
חָדָשׁ!!: חוקת גרמניה וקלמנס ונצל פון מטרניך · ראה עוד »
קומוניזם
לנין, פרידריך אנגלס וקרל מרקס הפטיש והמגל, הוא סמל אוניברסלי של ארגונים קומוניסטים. בדגל ברית המועצות הופיע תחת כוכב אדום שסימל את המפלגה הקומוניסטית קוֹמוּנִיזְם (לפי האקדמיה ללשון: שֻׁתְּפָנוּת) הוא קבוצה של שיטות כלכליות-חברתיות בהן כל מוצרי ההון (ובפרט, אמצעי הייצור) נמצאים בבעלות משותפת של החברה, תוך שמירה על שוויון כלכלי וחברתי.
חָדָשׁ!!: חוקת גרמניה וקומוניזם · ראה עוד »
קונראד אדנאואר
קונראד אדנאואר (5 בינואר 1876 – 19 באפריל 1967) היה פוליטיקאי גרמני.
חָדָשׁ!!: חוקת גרמניה וקונראד אדנאואר · ראה עוד »
קיסר (תואר)
#הפניה קיסר.
חָדָשׁ!!: חוקת גרמניה וקיסר (תואר) · ראה עוד »
רפובליקת ויימאר
הכרזת הרפובליקה ב-9 בנובמבר 1918 רפובליקת ויימאר (בגרמנית) הוא השם שנתנו היסטוריונים לתקופה שלטונית בתולדות גרמניה, במהלכה התנהלה המדינה על בסיס חוקה שנוסחה בעיר ויימאר (זה מקור השם. בפועל גרמניה נקראה גם לפני תקופה זו, גם במהלכה וגם אחריה "הרייך הגרמני").
חָדָשׁ!!: חוקת גרמניה ורפובליקת ויימאר · ראה עוד »
רפובליקה
הרפובליקה מאכילה ומחנכת את ילדיה. ציור מאת אונורה דומייה, 1848. רֶפּוּבְּלִיקָה (מלטינית: Res publica, בתרגום מילולי: עניין הציבור) היא שיטת ממשל שבה השלטון (לרבות שלטון פורמלי) אינו עובר בירושה, אלא נקבע על ידי האזרחים לתקופה מסוימת, בדרך כלל באמצעות קיום בחירות.
חָדָשׁ!!: חוקת גרמניה ורפובליקה · ראה עוד »
רשות מחוקקת
משכן הכנסת - משכנה של הרשות המחוקקת במדינת ישראל. רשויות מחוקקות רשות מחוקקת היא הרשות האחראית על חקיקת החוקים במדינה, ולעיתים מהווה רשות מבקרת על הרשות המבצעת.
חָדָשׁ!!: חוקת גרמניה ורשות מחוקקת · ראה עוד »
רשות מבצעת
במדע המדינה, הרשות המבצעת היא זרוע הממשל אשר לה הסמכות והאחראיות הבלעדית על הניהול האדמיניסטרטיבי היומיומי של הבירוקרטיה במדינה.
חָדָשׁ!!: חוקת גרמניה ורשות מבצעת · ראה עוד »
רייכסטאג (רפובליקת ויימאר)
הרייכסטאג של רפובליקת ויימאר (1919–1933) היה הבית התחתון בפרלמנט של גרמניה, ופעל לצד הרייכסראט, הבית העליון שייצג את מדינות גרמניה.
חָדָשׁ!!: חוקת גרמניה ורייכסטאג (רפובליקת ויימאר) · ראה עוד »
רייכסטאג (הקיסרות הגרמנית)
הרייכסטאג של הקיסרות הגרמנית היה הבית התחתון של הפרלמנט של גרמניה מ-1871 עד 1918.
חָדָשׁ!!: חוקת גרמניה ורייכסטאג (הקיסרות הגרמנית) · ראה עוד »
שנות ה-90 של המאה ה-20
שנות ה־90 של המאה ה־20 (בקיצור: שנות התשעים; בסלנג: הניינטיז) היו העשור העשירי והאחרון של המאה ה־20, והחלו ב־1 בינואר 1990 והסתיימו ב־31 בדצמבר 1999.
חָדָשׁ!!: חוקת גרמניה ושנות ה-90 של המאה ה-20 · ראה עוד »
שריפת הרייכסטאג
#הפניה שרפת הרייכסטאג.
חָדָשׁ!!: חוקת גרמניה ושריפת הרייכסטאג · ראה עוד »
שריון (חקיקה)
שִׁרְיוּן של חוק או חוקה הוא קביעה של תנאים מיוחדים, כגון רוב מיוחס או משאל עם, לשם שינויים של החוק או החוקה (זאת לעומת לשינוי של חוק שאינו משוריין, המצריך רוב מקרב המשתתפים בהצבעה).
חָדָשׁ!!: חוקת גרמניה ושריון (חקיקה) · ראה עוד »
שלטון החוק
תאריך_וידוא.
חָדָשׁ!!: חוקת גרמניה ושלטון החוק · ראה עוד »
שוויון
למושג שוויון, במשמעותו החברתית, שתי משמעויות: נורמטיבית ותיאורית (דיסקריפטיבית).
חָדָשׁ!!: חוקת גרמניה ושוויון · ראה עוד »
תיאודור הויס
בני הזוג תאודור ואלי הויס, 1950 הויס עם קונראד אדנאואר, 1956 תיאודור הוֹיְס (בגרמנית: Theodor Heuss; 31 בינואר 1884 – 12 בדצמבר 1963) היה מדינאי גרמני ליברלי.
חָדָשׁ!!: חוקת גרמניה ותיאודור הויס · ראה עוד »
טוטליטריזם
מנהיגים טוטליטריים ידועים (משמאל לימין) יוסף סטלין, אדולף היטלר, מאו דזה-דונג, בניטו מוסוליני וקים איל-סונג. משטר טוטליטרי (או: לוֹפְתָנִי) הוא סוג מסוים של דיקטטורה, בו האזרחים משועבדים למדינה וחייהם כפופים לרשות השלטון.
חָדָשׁ!!: חוקת גרמניה וטוטליטריזם · ראה עוד »
זכויות אדם בסיסיות
זכויות אדם בסיסיות, או זכויות יסוד (באנגלית: Fundamental Rights או Fundamental Freedoms) הן זכויות אדם המוגנות במיוחד מפני הפרה.
חָדָשׁ!!: חוקת גרמניה וזכויות אדם בסיסיות · ראה עוד »
זכויות האדם
בול ישראלי לכבוד חגיגות העשור להכרזה לכל באי עולם בדבר זכויות האדם. על הבול מופיע הציווי "ואהבת לרעך כמוך" בשפות שונות וסמלו של ארגון האומות המאוחדות. זכויות האדם הוא רעיון שפותח במסגרת ההגות הליברלית וההומניסטית, הקובע כי קיימות זכויות להן זכאי כל אדם מעצם היותו אדם.
חָדָשׁ!!: חוקת גרמניה וזכויות האדם · ראה עוד »
חופש הביטוי
נואם בפינת נואמים בלונדון, 1974 חופש הביטוי וההבעה הוא זכותו של כל אדם להביע את דעתו ולומר את שברצונו לומר מבלי שיוטלו הגבלות שרירותיות על כך, בכל הדרכים המשמשות לכך: דיבור, כתיבה, צילום, הסרטה, וכל דרך תקשורת אחרת.
חָדָשׁ!!: חוקת גרמניה וחופש הביטוי · ראה עוד »
חוק
חוק (מונח משפטי המגדיר מהו חוק מדינה) הוא הוראה רשמית מחייבת, המנוסחת בכתב, באופן משפטי אחיד וברור, מחייבת את כלל התושבים וניתנת לאכיפה.
חָדָשׁ!!: חוקת גרמניה וחוק · ראה עוד »
חוק ההסמכה (גרמניה הנאצית)
רייכסטאג, 23 במרץ 1933 חוק ההסמכה (בגרמנית: Das Ermächtigungsgesetz), או בשמו הרשמי החוק לתיקון מצוקת העם והרייך (בגרמנית: Behebung der Not von Volk und Reich), הוא חוק שחוקק הרייכסטאג הגרמני ב-23 במרץ 1933, והעניק לממשלה סמכויות חקיקה מלאות, ובכך איפשר לממשלה לעקוף את הפרלמנט (הרייכסטאג עצמו), בה למפלגה הנאצית לא היה רוב מוחלט.
חָדָשׁ!!: חוקת גרמניה וחוק ההסמכה (גרמניה הנאצית) · ראה עוד »
חוק ההסמכה (גרמניה)
#הפניה חוק ההסמכה (גרמניה הנאצית).
חָדָשׁ!!: חוקת גרמניה וחוק ההסמכה (גרמניה) · ראה עוד »
חוקה
חוקת ארצות הברית, אחת מן החוקות המפורסמות ביותר בעולם, והבסיס לחוקות רבות אחרות ברחבי העולם. חוקה היא מכלול של עקרונות יסוד או תקדימים מבוססים המהווים בסיס משפטי ומנהלי של המשטר במדינה, ארגון או סוג אחר של ישות.
חָדָשׁ!!: חוקת גרמניה וחוקה · ראה עוד »
חירות האדם
פסל החירות בניו יורק נחשב לסמל פופולרי לחירות האדם חירות האדם היא עקרון יסוד בחשיבה המדינית והפוליטית, הקובע כי אין לראות אדם כאמצעי, שאדם אחר רשאי לכפות עליו את מטרותיו, אלא כי כל אדם מהווה "מטרה" בפני עצמו.
חָדָשׁ!!: חוקת גרמניה וחירות האדם · ראה עוד »
בניין הרייכסטאג
הכתובת על בניין הרייכסטאג: dem deutschen Volke ("לעם הגרמני") בניין הרייכסטאג, 1995 בניין הרייכסטאג אחרי מלחמת העולם השנייה, 3 ביוני 1945 הרַייכְסְטַאג (בגרמנית: Reichstag) הוא מקום מושבו של הפרלמנט הגרמני, הבונדסטאג.
חָדָשׁ!!: חוקת גרמניה ובניין הרייכסטאג · ראה עוד »
בעלות הברית
בעלות הברית (ידועות לעיתים גם כבנות הברית) הן קבוצת המדינות שלחמו נגד מדינות הציר במהלך מלחמת העולם השנייה.
חָדָשׁ!!: חוקת גרמניה ובעלות הברית · ראה עוד »
ברלין
בֶּרְלִין (בגרמנית: Berlin) היא בירת הרפובליקה הפדרלית של גרמניה, העיר הגדולה ביותר בגרמניה ואחת מ-16 המדינות המרכיבות אותה.
חָדָשׁ!!: חוקת גרמניה וברלין · ראה עוד »
ברית המועצות
ברית המועצות (ברוסית: (סוֹיוּז סוֹבְיֶטסקִיך סוֹצִיאָלִיסְטִיצֵ'סְקִיך רֶסְפּוּבְּלִיק), ידועה גם בראשי התיבות СССР, USSR או סססר. בתרגום לעברית: ברית הרפובליקות הסוציאליסטיות הסובייטיות) הייתה מעצמת על שהשתרעה על פני כ-17% מכלל היבשה בכדור הארץ, על פני צפון אירופה, מזרח אירופה ומרכז אסיה.
חָדָשׁ!!: חוקת גרמניה וברית המועצות · ראה עוד »
בחירות
הצבעה בבחירות לכנסת השמונה עשרה הצבעה בקלפי בבחירות 2007 בצרפת פתקי הצבעה בישראל (הכנסת ה-18) בחירות המקדימות לתפקיד יו"ר מפלגת העבודה הישראלית, יולי 2017 בחירות הן תהליך חברתי בו חברי ציבור מסוים מכריעים בנקודת זמן מוגדרת על חלוקת כוח חברתית בין מספר מועמדים אשר יכולים להיות אנשים בודדים או קבוצות מאורגנות.
חָדָשׁ!!: חוקת גרמניה ובחירות · ראה עוד »
בון
נהר הריין, ההרים המקיפים את בון ומגדל הדואר (מימין) הנסיך הבוחר של קלן בּוֹן (בגרמנית: Bonn) היא עיר במדינת נורדריין-וסטפאליה שבמערב גרמניה.
חָדָשׁ!!: חוקת גרמניה ובון · ראה עוד »
בונדסראט
בּוּנדֶסרָאט (בגרמנית: Bundesrat, "המועצה הפדרלית") הוא גוף פרלמנטרי המייצג את 16 המדינות המרכיבות את גרמניה ברמה הפדרלית, והוא משמש כבית העליון של הפרלמנט הגרמני.
חָדָשׁ!!: חוקת גרמניה ובונדסראט · ראה עוד »
בונדסטאג
מליאת הבונדסטאג בניין הבונדסהאוס, משכן הבונדסטאג בבון (1949-1999) הירוקים; סגול.
חָדָשׁ!!: חוקת גרמניה ובונדסטאג · ראה עוד »
בוואריה
רביעיית בולים ממדינת בוואריה החופשית עליהם הדפס רכב הנושא את הכתובת "האימפריה הגרמנית" בוואריה, בשמה הרשמי הנוכחי המדינה החופשית של בוואריה (בגרמנית: Freistaat Bayern) היא חבל ארץ בגרמניה ואחת מ-16 מדינות גרמניה.
חָדָשׁ!!: חוקת גרמניה ובוואריה · ראה עוד »
בית המשפט החוקתי הפדרלי של גרמניה
אולם בית המשפט בית המשפט החוקתי הפדרלי (בגרמנית: Bundesverfassungsgericht, או BVerfG) הוא בית המשפט העליון החוקתי של הרפובליקה הפדרלית של גרמניה, אשר הוקם על פי חוקת גרמניה (Grundgesetz).
חָדָשׁ!!: חוקת גרמניה ובית המשפט החוקתי הפדרלי של גרמניה · ראה עוד »
גרמנית
גרמנית (- דּוֹיְטְש) היא שפה גרמאנית מערבית השייכת לקבוצת השפות הגרמאניות במשפחת השפות ההודו־אירופיות.
חָדָשׁ!!: חוקת גרמניה וגרמנית · ראה עוד »
גרמניה
גרמניה (בגרמנית: Deutschland - דויטשלנד) היא ארץ במרכז אירופה, כיום מדינה בשם הרפובליקה הפדרלית של גרמניה (בגרמנית: Bundesrepublik Deutschland - בונדסרפובליק דויטשלנד), הנמנית עם המדינות המתועשות החזקות בתבל וחברה באיחוד האירופי.
חָדָשׁ!!: חוקת גרמניה וגרמניה · ראה עוד »
גרמניה המערבית
חלוקת גרמניה: באדום - גרמניה המזרחית. בכחול - גרמניה המערבית. בצהוב - מערב ברלין הייתה מובלעת של גרמניה המערבית. בסגול - חבל הסאר גרמניה המערבית (או הרפובליקה הפדרלית של גרמניה, בגרמנית: Bundesrepublik Deutschland) הייתה מדינה היסטורית שהתקיימה בשנים 1949–1990.
חָדָשׁ!!: חוקת גרמניה וגרמניה המערבית · ראה עוד »
גרמניה המזרחית
גרמניה המזרחית (או הרפובליקה הדמוקרטית הגרמנית, בגרמנית: Deutsche Demokratische Republik, ובקיצור: DDR) הייתה מדינה היסטורית שהתקיימה בין השנים 1949–1990.
חָדָשׁ!!: חוקת גרמניה וגרמניה המזרחית · ראה עוד »
גרמניה הנאצית
גרמניה הנאצית (בגרמנית: NS-Staat, "המדינה הנאצית"; NS-Zeit, "התקופה הנאצית"; או NS-Regime, "המשטר הנאצי") הוא הכינוי המקובל כיום לגרמניה שבין השנים 1933–1945.
חָדָשׁ!!: חוקת גרמניה וגרמניה הנאצית · ראה עוד »
דמוקרטיה
מדד הדמוקרטיה לשנת 2022. דֵּמוֹקְרַטְיָה (ביוונית:, שלטון העם) היא שיטת משטר שבה רצונם של האזרחים בא לידי ביטוי בדרך של הצבעה.
חָדָשׁ!!: חוקת גרמניה ודמוקרטיה · ראה עוד »
דמוקרטיה פרלמנטרית
מליאת הכנסת, הפרלמנט הישראלי. המושבים הפנימיים מיועדים לשרי הממשלה. בדמוקרטיה פרלמנטרית חברי הממשלה הם לרוב חברי הפרלמנט. דמוקרטיה פרלמנטרית היא שיטת ממשל דמוקרטית בלתי ישירה, בה הרשות הדומיננטית היא הרשות המחוקקת (הפרלמנט).
חָדָשׁ!!: חוקת גרמניה ודמוקרטיה פרלמנטרית · ראה עוד »
הממלכה המאוחדת
הַמַמְלָכָה הַמְאֻחֶדֶת שֶׁל בְּרִיטַנְיָה הַגְּדוֹלָה וצפון אירלנד (באנגלית בריטית: The United Kingdom of Great Britain and Northern Ireland), המוכרת לרוב כממלכה המאוחדת (UK - United Kingdom) או בריטניה (Britain), היא מדינה השוכנת באיים הבריטיים, לא הרחק מחופיה המערביים של יבשת אירופה, מול צרפת.
חָדָשׁ!!: חוקת גרמניה והממלכה המאוחדת · ראה עוד »
המפלגה הנאצית
דגל המפלגה (ובין השנים 1933–1945 גם דגל גרמניה הנאצית) המפלגה הנאצית, או בשמה המלא: מפלגת הפועלים הגרמנית הלאומית-סוציאליסטית (בגרמנית: Die Nationalsozialistische Deutsche Arbeiterpartei, NSDAP), הייתה תנועה פוליטית ימנית-קיצונית, שפעלה בגרמניה במהלך המחצית הראשונה של המאה ה-20, והונהגה במשך רוב שנות קיומה בידי אדולף היטלר עד להתאבדותו.
חָדָשׁ!!: חוקת גרמניה והמפלגה הנאצית · ראה עוד »
האחדה
האחדה הוא התרגום העברי המקובל למונח הגרמני גְלָיְכְשָׁלְטוּנְג (Gleichschaltung), שמשמעו סינכרוניזציה או תיאום (Gleich משמעו "שווה", Schaltung משמעו "מיתוג, הפעלת מעגל חשמלי").
חָדָשׁ!!: חוקת גרמניה והאחדה · ראה עוד »
האימפריה היפנית
האימפריה היפנית (ביפנית: 大日本帝國; באופן מילולי: "הקיסרות הגדולה של יפן") התקיימה החל מאמצע המאה ה-19 (תקופת מייג'י) עד לסוף מלחמת העולם השנייה.
חָדָשׁ!!: חוקת גרמניה והאימפריה היפנית · ראה עוד »
הקונפדרציה הצפון-גרמנית
הקונפדרציה הצפון-גרמנית (בגרמנית: Norddeutscher Bund) הייתה קונפדרציה של 22 מדינות גרמניות, שהוקמה לאחר מלחמת אוסטריה–פרוסיה, והיוותה את הבסיס לקיסרות הגרמנית, שהוקמה לאחר הניצחון במלחמת צרפת–פרוסיה.
חָדָשׁ!!: חוקת גרמניה והקונפדרציה הצפון-גרמנית · ראה עוד »
הקונפדרציה הגרמנית
הקונפדרציה הגרמנית (בגרמנית: Deutscher Bund) הייתה איחוד רופף של מדינות במרכז אירופה, אשר נוסד בקונגרס וינה (1815) והתקיים במשך 51 שנים, עד שנת 1866.
חָדָשׁ!!: חוקת גרמניה והקונפדרציה הגרמנית · ראה עוד »
הרפובליקה הפדרלית של גרמניה
#הפניה גרמניה.
חָדָשׁ!!: חוקת גרמניה והרפובליקה הפדרלית של גרמניה · ראה עוד »
הרשות המחוקקת
#הפניה רשות מחוקקת.
חָדָשׁ!!: חוקת גרמניה והרשות המחוקקת · ראה עוד »
הרשות השופטת
#הפניה רשות שופטת.
חָדָשׁ!!: חוקת גרמניה והרשות השופטת · ראה עוד »
הוגו פרויס
הוגו פרויס (בגרמנית: Hugo Preuß; 28 באוקטובר 1860 – 9 באוקטובר 1925) היה עורך דין ופוליטיקאי ליברלי יהודי גרמני.
חָדָשׁ!!: חוקת גרמניה והוגו פרויס · ראה עוד »
וילהלם הראשון
#הפניה וילהלם הראשון, קיסר גרמניה.
חָדָשׁ!!: חוקת גרמניה ווילהלם הראשון · ראה עוד »
כנסייה
קתולי בנאנטלי, פינלנד כנסייה היא מבנה המשמש בנצרות לפולחן דתי ולתפלה.
חָדָשׁ!!: חוקת גרמניה וכנסייה · ראה עוד »
כבוד האדם
כבוד האדם הוא ערך המתייחס אל תכונתו הייחודית של האדם כאדם; הוא משווה משמעות מוסרית לעצם היות האדם אנושי.
חָדָשׁ!!: חוקת גרמניה וכבוד האדם · ראה עוד »
1 בספטמבר
294x294 פיקסלים 1 בספטמבר הוא היום ה-244 בשנה בלוח הגריגוריאני (245 בשנה מעוברת).
חָדָשׁ!!: חוקת גרמניה ו1 בספטמבר · ראה עוד »
11 באוגוסט
11 באוגוסט הוא היום ה-223 בשנה (224 בשנה מעוברת) בשבוע ה־33 בלוח הגרגוריאני.
חָדָשׁ!!: חוקת גרמניה ו11 באוגוסט · ראה עוד »
18 במאי
18 במאי הוא היום ה־138 בשנה (139 בשנה מעוברת), בשבוע ה-21 בלוח הגרגוריאני.
חָדָשׁ!!: חוקת גרמניה ו18 במאי · ראה עוד »
1818
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: חוקת גרמניה ו1818 · ראה עוד »
1848
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: חוקת גרמניה ו1848 · ראה עוד »
1849
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: חוקת גרמניה ו1849 · ראה עוד »
1862
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: חוקת גרמניה ו1862 · ראה עוד »
1866
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: חוקת גרמניה ו1866 · ראה עוד »
1919
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: חוקת גרמניה ו1919 · ראה עוד »
1933
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: חוקת גרמניה ו1933 · ראה עוד »
1948
מכריז על הקמת מדינת ישראל.
חָדָשׁ!!: חוקת גרמניה ו1948 · ראה עוד »
1949
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: חוקת גרמניה ו1949 · ראה עוד »
1950
ירושלים - בירת ישראל.
חָדָשׁ!!: חוקת גרמניה ו1950 · ראה עוד »
2009
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: חוקת גרמניה ו2009 · ראה עוד »
23 במאי
23 במאי הוא היום ה-143 בשנה (144 בשנה מעוברת), בשבוע ה-21 בלוח הגרגוריאני.
חָדָשׁ!!: חוקת גרמניה ו23 במאי · ראה עוד »
24 במאי
24 במאי הוא היום ה-144 בשנה (145 בשנה מעוברת), בשבוע ה-21 בלוח הגרגוריאני.
חָדָשׁ!!: חוקת גרמניה ו24 במאי · ראה עוד »
31 במאי
31 במאי הוא היום ה-151 בשנה (152 בשנה מעוברת), בשבוע ה-22 בלוח הגרגוריאני.
חָדָשׁ!!: חוקת גרמניה ו31 במאי · ראה עוד »
8 במאי
8 במאי הוא היום ה־128 בשנה (129 בשנה מעוברת), בשבוע ה-19 בלוח הגרגוריאני.
חָדָשׁ!!: חוקת גרמניה ו8 במאי · ראה עוד »
אזכור
[1] https://he.wikipedia.org/wiki/חוקת_גרמניה
