גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
54 יחסים: מרטין לותר, מלחמה, מלכות שמיים, מגפה, מונטניזם, מוות, אסיה הקטנה, אפסוס, אפוקליפסה, ארמגדון, ארבעת פרשי האפוקליפסה, אשת קץ הימים, אלפא ואומגה, אחרית הימים, אבות הכנסייה, אירנאוס, איזמיר, נצרות, ספר, סרדיס, פאולוס, פרנץ דליטש, פרגמון, פטמוס, רעב, שני העדים, שנים-עשר השליחים, שבע הקערות, שבעת השופרות, שבעת החותמות, תל מגידו, ז'אן קלווין, בבל הגדולה, ביקורת המקרא, דניזלי, דומיטיאנוס, המאה ה-4, המאה ה-9, המלאך מיכאל, הפילוג היהודי-נוצרי, הרפורמציה הפרוטסטנטית, החיה, הברית החדשה, הבשורה על-פי יוחנן, הביאה השנייה, הכנסייה האורתודוקסית, הים האגאי, ישו, יום הדין, יוחנן בן זבדי, ..., יוחנן כריסוסטומוס, יוחנן כותב הבשורה, יוונית, 666 (מספר). להרחיב מדד (4 יותר) »
מרטין לותר
מרטין לותר (בגרמנית: Martin Luther; 10 בנובמבר 1483 – 18 בפברואר 1546) היה נזיר, כומר, מלחין ותאולוג גרמני, המייסד וההוגה הראשי של הנצרות הפרוטסטנטית ויוצרו של הכוראל.
חָדָשׁ!!: חזון יוחנן ומרטין לותר · ראה עוד »
מלחמה
חיילים יורים במקלע ויקרס, במלחמת העולם הראשונה. מלחמה היא מאבק אלים בעצימות גבוהה בין גופים מדיניים וצבאיים, על מנת לכפות את רצונם זה על זה או למנוע כפייה כזו.
חָדָשׁ!!: חזון יוחנן ומלחמה · ראה עוד »
מלכות שמיים
הקונספט מלכות שמיים מתייחס לממשלה או תחום בו אלוהים הוא ריבון או השליט.
חָדָשׁ!!: חזון יוחנן ומלכות שמיים · ראה עוד »
מגפה
תמותה דרמטיים ברחבי העולם. חלוקת ג'ל חיטוי בפריז במהלך מגפת הקורונה בשנים 2019–2023. המגפה הביאה לצעדים מחמירים באופן יוצא דופן במאמץ למנוע את התפשטותה המהירה של המגפה כולל הטלת תנאי סגר והוראה להישאר בבתים. זו הייתה הפעם הראשונה בהיסטוריה ששליש מהאנושות, שהם 2.6 מיליארד אנשים, הוכנסו לסגר כולל. מגפה או אפידמיה (מיוונית: אפי (ἐπί) - על, דמוֹס (δῆμος) - עַם; כלומר מגפה הפוגעת בעם) היא התפשטות מהירה של מחלה בקרב אוכלוסייה.
חָדָשׁ!!: חזון יוחנן ומגפה · ראה עוד »
מונטניזם
מונטניזם היא כת אשר פרשה מהנצרות במאה ה-2.
חָדָשׁ!!: חזון יוחנן ומונטניזם · ראה עוד »
מוות
תמונה של מלאך המוות המוצג כשלד נושא חרמש ושעון חול. לוח מודעות אבל מוות הוא מצב שבו גוף חי חדל לחיות, כלומר חדל לשמר את הסביבה הפנימית שמאפיינת אותו, והופך לגופה.
חָדָשׁ!!: חזון יוחנן ומוות · ראה עוד »
אסיה הקטנה
מפה של אסיה הקטנה כפי שהוגדרה בעבר, וחופפת ברובה לגבולות טורקיה. קפדוקיה במרכזה של רמת אנטוליה נוף בקצ'קר הר אררט אסיה הקטנה (ביוונית: Μικρά Ασία, בלטינית: Asia Minor) הוא מונח גאוגרפי לחצי אי בחלקה המערבי של אסיה, הנקרא גם אנטוליה (ביוונית: Ανατολία, מ-ανατολή – "זריחת השמש" או "מזרח", בטורקית Anadolu).
חָדָשׁ!!: חזון יוחנן ואסיה הקטנה · ראה עוד »
אפסוס
שרידי הספרייה אֵפֶסוֹס (טורקית: Efes, יוונית: Έφεσος) הייתה אחת מהערים הגדולות והחשובות של היוונים האיוניים בלידיה שבאנטוליה (כיום בטורקיה).
חָדָשׁ!!: חזון יוחנן ואפסוס · ראה עוד »
אפוקליפסה
אפוקליפסה (ביוונית: ἀποκάλυψις, אפוקליפסיס) משמעותה "התגלות".
חָדָשׁ!!: חזון יוחנן ואפוקליפסה · ראה עוד »
ארמגדון
תל מגידו שעל פי האמונה בו יתרחש הארמגדון ארמגדון הוא נבואה ומקום בברית החדשה, המיוחסים להתכנסות צבאות לקרב אחרית הימים לפני התרחשות יום הדין, שבמהלכו יחרב העולם המוכר כיום.
חָדָשׁ!!: חזון יוחנן וארמגדון · ראה עוד »
ארבעת פרשי האפוקליפסה
ארבעת פרשי האפוקליפסה, ציורו של ויקטור וסנצוב משנת 1887. ארבעת פרשי יום הדין או ארבעת פרשי האפוקליפסה הם דמויות המופיעות בספר חזון יוחנן של הברית החדשה, המתאר את מאורעות אחרית הימים.
חָדָשׁ!!: חזון יוחנן וארבעת פרשי האפוקליפסה · ראה עוד »
אשת קץ הימים
אשת קץ הימים. ציורו של פטר פאול רובנס. אשת קץ הימים או אשת האפוקליפסה היא דמות המוזכרת בחזון יוחנן (פרק י"ב 11 - 18) בברית החדשה.
חָדָשׁ!!: חזון יוחנן ואשת קץ הימים · ראה עוד »
אלפא ואומגה
שמאל אלפא ואומגה (האות הראשונה והאות האחרונה באלפבית היווני, בתרגום לעברית לעיתים "אלף ותיו") הוא סמל וביטוי נוצרי שמקורו במספר מקומות בספר חזון יוחנן בברית החדשה, המייצג את אלוהים, לדוגמה: סמל האלפא ואומגה משולב עם כי רו החברה הארץ ישראלית הרוסית הפרבוסלבית הקיסרית חקיקת אלפא ואומגה בכנסיית סגרדה פמיליה (ברצלונה) משמעות הביטוי היא 'הראשית והאחרית'.
חָדָשׁ!!: חזון יוחנן ואלפא ואומגה · ראה עוד »
אחרית הימים
קפלה הסיסטינית שבותיקן. אחרית הימים (נקרא גם קץ הימים או קץ הימין, או סוף העולם) הוא שם כולל לנבואות אודות סוף ימי האנושות ולעיתים גם סוף היקום לפי דתות ומיתולוגיות שונות.
חָדָשׁ!!: חזון יוחנן ואחרית הימים · ראה עוד »
אבות הכנסייה
אֲבוֹת הַכנסייה, הידועים בנצרות גם בתור הָאָבוֹת הָרִאשׁוֹנִים, היו ראשוני התאולוגים והמחברים בדת הנוצרית.
חָדָשׁ!!: חזון יוחנן ואבות הכנסייה · ראה עוד »
אירנאוס
אירנאוס (ביוונית: Εἰρηναῖος; נולד במאה ה-2, נפטר בסוף המאה ה-2 או בתחילת המאה ה-3) נחשב לאחד מאבות הכנסייה בנצרות.
חָדָשׁ!!: חזון יוחנן ואירנאוס · ראה עוד »
איזמיר
איזמיר (בטורקית: İzmir; ביוונית: Σμύρνη - סמירנָה) היא עיר הנמל הראשית של טורקיה בחלקה האסייתי, בירת הנפה הקרויה על שמה ומחוז הים האגאי.
חָדָשׁ!!: חזון יוחנן ואיזמיר · ראה עוד »
נצרות
הנצרות היא דת מונותאיסטית אברהמית שצמחה לפני כ-2000 שנה והתפשטה מארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: חזון יוחנן ונצרות · ראה עוד »
ספר
ערמת ספרים סגורים וספר אחד פתוח ספרים ישנים מדפי ספרים קריאת ספר בחיק הטבע Юнкер-Крамская, Софья Ивановна קוראת ספר ספר הוא טקסט מודפס או כתוב בכתב יד שדפיו כרוכים יחדיו.
חָדָשׁ!!: חזון יוחנן וספר · ראה עוד »
סרדיס
ביזנטיות בסרדיס סרדיס (ב 𐤳𐤱𐤠𐤭𐤣 (ספארד), ביוונית: Σάρδεις, בלטינית: Sardis, בטורקית: Sart) הייתה עיר מהעת העתיקה (נמצאת ליד העיירה סארט של ימינו בטורקיה), ממוקמת במערב אנטוליה (אסיה הקטנה) בקצה מישור הרמוס הפורה ולרגלי הרי תמולוס, על דרך ראשית המחברת את הים האגאי עם טורקיה הפנימית.
חָדָשׁ!!: חזון יוחנן וסרדיס · ראה עוד »
פאולוס
פאולוס מתרסוס (במקור: שאול התרסי) או פאולוס השליח (5-67) היה לפי האמונה הנוצרית והמתואר בברית החדשה אחד מהחשובים שבשליחי ישו על אף שלא היה שייך לשנים-עשר השליחים המקוריים ומעולם לא פגש בישו.
חָדָשׁ!!: חזון יוחנן ופאולוס · ראה עוד »
פרנץ דליטש
בית העלמין הדרומי בלייפציג פרנץ דליטש (לעיתים דליץ'; בכתיב מיושן: דעליטש; מגרמנית: Franz Delitzsch; 23 בפברואר 1813, לייפציג – 4 במרץ 1890, שם) היה מלומד ותאולוג לותרני גרמני, ומראשוני חוקרי מדעי היהדות.
חָדָשׁ!!: חזון יוחנן ופרנץ דליטש · ראה עוד »
פרגמון
מזבח פרגמון, המוצג במוזיאון פרגמון באי המוזיאונים שבברלין פֶרגָמון (ביוונית עתיקה: τὸ Πέργαμον; כיום ברגמה שבטורקיה) הייתה עיר-מדינה יוונית עתיקה בצפון-מערב אנטוליה, במרחק של כעשרים וחמישה קילומטרים מהים האגאי.
חָדָשׁ!!: חזון יוחנן ופרגמון · ראה עוד »
פטמוס
סקאלה פטמוס (יוונית Πάτμος; טורקית Batnaz; איטלקית Patmo) הוא אי קטן בים האגאי השייך לאיי הדודקאנס שהם תת-מחוז במחוז דרום הים האגאי ביוון.
חָדָשׁ!!: חזון יוחנן ופטמוס · ראה עוד »
רעב
נשים וילדים הסובלים מרעב בבנגלור, הודו, בשנות ה-70 של המאה ה-19. רָעָב היא תחושה הפוקדת אדם או חיה כאשר לא מסופק לה מזון במידה הנדרשת.
חָדָשׁ!!: חזון יוחנן ורעב · ראה עוד »
שני העדים
כתב יד מהמאה ה-11. שני העדים הם שני נביאים המתוארים בספר חזון יוחנן (ספר ההתגלות) שבברית החדשה (פרק י"א, פסוקים 1 - 13).
חָדָשׁ!!: חזון יוחנן ושני העדים · ראה עוד »
שנים-עשר השליחים
שנים-עשר השליחים הם תלמידיו של ישו שנשלחו לאחר מותו להפיץ את תורתו ברחבי העולם.
חָדָשׁ!!: חזון יוחנן ושנים-עשר השליחים · ראה עוד »
שבע הקערות
מלאך הנושא בידו את קערת זעם האל. ציור קיר משנת 1580, טירת פארץ, אוסטריה. שבע הקערות של זעם האל הן סידרה של פורענויות או "מכות" המתרחשות בקץ הימים (האפוקליפסה) באמונה הנוצרית על פי ספר חזון יוחנן של הברית החדשה.
חָדָשׁ!!: חזון יוחנן ושבע הקערות · ראה עוד »
שבעת השופרות
מלאכים תוקעים בשבעת השופרות, ומלאך אחד מחזיק במחתה, מתוך אפוקליפסת במברג. התקיעה בשבעת השופרות הן סדרת אירועים המתוארים בספר חזון יוחנן של הברית החדשה כחלק מאירועי האפוקליפסה או קץ הימים.
חָדָשׁ!!: חזון יוחנן ושבעת השופרות · ראה עוד »
שבעת החותמות
שה האלוהים פותח את הספר החתום בשבעת החותמות שבעת החותמות הוא מונח מתוך ספר חזון יוחנן של הברית החדשה, המתייחס לשבעה חותמות אלגוריים הנועלים את ה"ספר" או ה"מגילה" שהופיעו בחזון: את החותמות פותח שה האלוהים, ופתיחת כל חותם מתחילה שלב של האפוקליפסה.
חָדָשׁ!!: חזון יוחנן ושבעת החותמות · ראה עוד »
תל מגידו
שער העיר הכנעני בכניסה לתל מגידו תל מגידו (בערבית: تل المتسلم, תל אל-מֻתַסַלִם – "תל המושלים") הוא מהאתרים הארכאולוגיים הראשונים שנחפרו בארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: חזון יוחנן ותל מגידו · ראה עוד »
ז'אן קלווין
ז'אן קלווין ז'אן קלווין (בצרפתית: Jean Calvin; 10 ביולי 1509 - 27 במאי 1564), תאולוג ומשפטן צרפתי בן המאה ה-16 שהיה לאחד הרפורמטורים החשובים של הדת הנוצרית, וממוביליה של תנועת הרפורמציה הפרוטסטנטית.
חָדָשׁ!!: חזון יוחנן וז'אן קלווין · ראה עוד »
בבל הגדולה
איור רוסי מראשית המאה ה-19 המתאר את בבל, הזונה הגדולה, רוכבת על חיה בעלת שבעה ראשים. פרוטסטנטית אנטי-אפיפיורית. בבל הגדולה או זונת בבל היא דמות אלגורית מספר חזון יוחנן של הברית החדשה.
חָדָשׁ!!: חזון יוחנן ובבל הגדולה · ראה עוד »
ביקורת המקרא
עמוד השער של ריצ'רד סיימון ''היסטוריה ביקורתית'' (1685), יצירה מוקדמת של ביקורת המקרא. ביקורת המקרא היא תחום מחקר אקדמי של המקרא והספרות הקשורה בו: התנ"ך, הספרים החיצוניים והברית החדשה.
חָדָשׁ!!: חזון יוחנן וביקורת המקרא · ראה עוד »
דניזלי
דניזלי (בטורקית: Denizli; ביוונית: Ντενιζλί) היא עיר תעשייה בדרום-מערב טורקיה ובירת הנפה הקרויה על שמה במחוז הים האגאי.
חָדָשׁ!!: חזון יוחנן ודניזלי · ראה עוד »
דומיטיאנוס
טיטוס פלאביוס קיסר דומיטיאנוס אוגוסטוס (בלטינית: Titus Flavius Caesar Domitianus Augustus; 24 באוקטובר 51 – 18 בספטמבר 96) היה קיסר רומא בין השנים 81–96.
חָדָשׁ!!: חזון יוחנן ודומיטיאנוס · ראה עוד »
המאה ה-4
המאה ה-4 היא התקופה שהחלה בשנת 301 והסתיימה בשנת 400.
חָדָשׁ!!: חזון יוחנן והמאה ה-4 · ראה עוד »
המאה ה-9
המאה ה-9 היא התקופה שהחלה בשנת 801 והסתיימה בשנת 900 (בין התאריכים 1 בינואר 801 ל-31 בדצמבר 900).
חָדָשׁ!!: חזון יוחנן והמאה ה-9 · ראה עוד »
המלאך מיכאל
#הפניה מיכאל.
חָדָשׁ!!: חזון יוחנן והמלאך מיכאל · ראה עוד »
הפילוג היהודי-נוצרי
אקלזיה וסינגוגה. הפילוג בין הנצרות ליהדות החל בתוך הקהילה היהודית נוצרית (הנצרנים) עוד בדור הראשון של שנים-עשר השליחים והתעצם במהלך המאות הראשונות לספירה עד ששתי הקהילות נפרדו לגמרי במאה ה-4.
חָדָשׁ!!: חזון יוחנן והפילוג היהודי-נוצרי · ראה עוד »
הרפורמציה הפרוטסטנטית
מפת הרפורמציה באירופה בשנים 1545–1618 הרפורמציה הפרוטסטנטית (בלטינית: Reformatio, מוכרת גם בשם Protestant Reformation, ובשם European Reformation - "הרפורמציה האירופאית") הייתה תמורה רחבת היקף בנצרות-המערבית, שהתחוללה באירופה במאות ה-16 וה-17, במהלכה קמו והתבססו פלגים נוצריים חדשים שדחו את סמכותם של הכנסייה הקתולית והאפיפיור מטעמה, הן על בסיס אי-קבלת עיקרי אמונה שונים והן מתוך האשמה בשחיתות וריקבון.
חָדָשׁ!!: חזון יוחנן והרפורמציה הפרוטסטנטית · ראה עוד »
החיה
שטיח קיר מימי הביניים של "השילוש הבלתי קדוש": הדרקון, החיה, ונביא השקר (האנטיכריסט). פרוטסטנטית אנטי-אפיפיורית, ציור של לוקאס קראנאך האב תרגום הברית החדשה של מרטין לותר משנת 1522. החיה או החיה מספר ההתגלות (ביוונית: Θηρίον) היא דמות המוזכרת בספר חזון יוחנן בברית החדשה.
חָדָשׁ!!: חזון יוחנן והחיה · ראה עוד »
הברית החדשה
הַבְּרִית הַחֲדָשָׁה (ביוונית: Η Καινή Διαθήκη; בארמית: ܕܝܬܝܩܝ ܚܕܬܐ, דיתיקי חדתא; בלטינית: Novum Testamentum) היא החלק השני של אוסף כתבי הקודש הנוצריים.
חָדָשׁ!!: חזון יוחנן והברית החדשה · ראה עוד »
הבשורה על-פי יוחנן
הבשורה על-פי יוחנן היא הבשורה הרביעית בקנון של הברית החדשה.
חָדָשׁ!!: חזון יוחנן והבשורה על-פי יוחנן · ראה עוד »
הביאה השנייה
הביאה השנייה או ההתגלות השנייה הוא מונח באסכטולוגיה הנוצרית הבא לתאר את ביאתו השנייה של ישו, משיח הנוצרים באחרית הימים; האמונה בה היא אחת מהדוגמות הנוצריות ומופיע ב"קרדו" (אני מאמין) הנוצרי.
חָדָשׁ!!: חזון יוחנן והביאה השנייה · ראה עוד »
הכנסייה האורתודוקסית
#הפניה נצרות אורתודוקסית.
חָדָשׁ!!: חזון יוחנן והכנסייה האורתודוקסית · ראה עוד »
הים האגאי
הים הָאִגֶאִי (ביוונית: Αιγαίο Πέλαγος, בטורקית: Ege deniz) הוא ים שולי בים התיכון המשתרע בין חצי-האי הבלקני במערב, אנטוליה (באסיה הקטנה, כעת חלק מטורקיה) במזרח והאי כרתים מדרום.
חָדָשׁ!!: חזון יוחנן והים האגאי · ראה עוד »
ישו
יֵשׁוּ או יֵשׁוּעַ (גם ישו מנצרת; ישוע בן יוסף, או כפי הגרסה הארמית: ישוע בר יוסף; ביוונית: Ἰησοῦς, ובלטינית: Iesus; לפי המשוער סביב 4 לפנה"ס – סביב 30 או 33 לספירה) היה מטיף ומנהיג דתי יהודי בן המאה הראשונה לספירה.
חָדָשׁ!!: חזון יוחנן וישו · ראה עוד »
יום הדין
תיאור יום הדין בכתב יד מאמצע המאה ה-13 יום הדין הוא זמן שיחול על פי מספר דתות באחרית הימים ובו יעמדו כל בני האדם לדורותיהם למשפט בפני אלוהים.
חָדָשׁ!!: חזון יוחנן ויום הדין · ראה עוד »
יוחנן בן זבדי
יוחנן הקדוש, ציור מאת אל גרקו קברו של יוחנן באפסוס, טורקיה יוחנן השליח, ציור מאת הנס ממלינג, 1468 יוחנן בן זבדי (ביוונית: Ἰωάννην τὸν τοῦ Ζεβεδαίου; בסורית: ܝܘܚܢܢ ܒܪ ܙܒܕܝ), היה אחד משנים-עשר השליחים של ישו, ועל פי המסורת הנוצרית האהוב שבהם.
חָדָשׁ!!: חזון יוחנן ויוחנן בן זבדי · ראה עוד »
יוחנן כריסוסטומוס
יוחנן (יואנס) כריסוסטומוס (Ἰωάννης ὁ Χρυσόστομος, מילולית: "פה הזהב"; 347–407) היה אחד הבישופים, המטיפים וההוגים הנוצריים הבולטים במאה הרביעית והחמישית בסוריה ובקונסטנטינופול.
חָדָשׁ!!: חזון יוחנן ויוחנן כריסוסטומוס · ראה עוד »
יוחנן כותב הבשורה
כתב יד מסביבות 820-830 יוחנן כותב הבשורה, או יוחנן האוונגליסט (נפטר בערך בשנת 110 לספירה), הוא, על-פי ההשערה, כותב "הבשורה על-פי יוחנן", ספר הבשורה האחרון וככל הנראה המאוחר בספרי הבשורה.
חָדָשׁ!!: חזון יוחנן ויוחנן כותב הבשורה · ראה עוד »
יוונית
יוונית (- אֵלִינִיקַה) היא שפה הודו־אירופאית, שמוצאה באזור יוון של ימינו.
חָדָשׁ!!: חזון יוחנן ויוונית · ראה עוד »
666 (מספר)
666 הוא מספר טבעי הבא אחרי 665 ולפני 667.
חָדָשׁ!!: חזון יוחנן ו666 (מספר) · ראה עוד »
אזכור
[1] https://he.wikipedia.org/wiki/חזון_יוחנן
