גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
214 יחסים: E (קבוע מתמטי), N-יה סדורה, PL/I, RSA, Science, Visual Basic, ממד (מתמטיקה), מספר, מספר ממשי, מספר מרוכב, מספר מדומה, מספר אלגברי, מספר אי-רציונלי, מספר נגדי, מספר סודר, מספר ראשוני, מספר רציונלי, מספר ריבועי, מספר שלם, מספר טרנסצנדנטי, מספר טבעי, מספר הופכי, מספרים חיוביים ושליליים, מסילה (מתמטיקה), מערכת פאנו, מערכות מספרים, מפתח (קריפטוגרפיה), מקרה פרטי, מקדם בינומי, מרחב אוקלידי, משפט ארבעת הריבועים של לגראנז', משפט ערך הביניים, משפט קנטור (תורת הקבוצות), משפט גלפונד-שניידר, משפט דה-מואבר, משוואה ממעלה שנייה, משוואה פולינומית, מתמטיקה, מטריצה, מחשבון, מבנה (מתמטיקה), מבנה אלגברי, מדע, מונואיד (מבנה אלגברי), מונום, מוגדר היטב, מכפלה קרטזית, מכפלה ריקה, מכונת כתיבה, אנליזה מתמטית, ..., אנדרו ויילס, אסוציאטיביות, אפס בחזקת אפס, אקספוננט, אקסיומה, ארבע פעולות החשבון, אריתמטיקה, אלף אפס, אלגברת הקווטרניונים של המילטון, אלגברה מופשטת, אלגברה עם חזקה אסוציאטיבית, אלגוריתם, אליס ובוב, אוקלידס, אוילר, אינסוף, איבר הופכי, איבר יחידה, נוסחת אוילר (אנליזה מרוכבת), נוסחת נסיגה, ספרה, סדר פעולות חשבון, סדר לקסיקוגרפי, סדר טוב, סדר גודל, סדרת פיבונאצ'י, סדרה (מתמטיקה), סופרמום, סוגריים, סכום, סכום של שני ריבועים, סימן (אריתמטיקה), סינוס (טריגונומטריה), סיבוכיות זמן, עצרת (מתמטיקה), עצרת מעריכית, ערך מוחלט, עוצמת הרצף, עוצמה (מתמטיקה), פעולה אסוציאטיבית, פעולה בינארית, פרוטוקול דיפי-הלמן, פונקציה, פונקציה ממשית, פונקציה מעריכית, פונקציה מציינת, פונקציה מחזורית, פונקציה מונוטונית, פונקציה אלמנטרית, פונקציה רב-ערכית, פונקציה שומרת סדר, פונקציה חד-חד-ערכית ועל, פונקציה גזירה, פונקציה הפיכה, פונקציית הערך השלם, פונקציית הרצפה, פולינום, פיקדון (בנקאות), פייר דה פרמה, צלע (גאומטריה), צירוף ליניארי, קריפטוגרפיה, קטע (מתמטיקה), קבוע מתמטי, קבוע מילס, קבוצת החזקה, קבוצה (מתמטיקה), קבוצה אינסופית, קבוצה סופית, קבוצה חסומה, קומבינטוריקה, קואורדינטות קוטביות, קוסינוס, רנה דקארט, רציפות, רציפות במידה שווה, רקורסיה, רדיאן, ריבוע, ריבית, שארית (חילוק), שם המספר, שפת תכנות, שלשה פיתגורית, שטח, שחמט, שבר יסודי, שדה (מבנה אלגברי), שדה סגור אלגברית, שדה המספרים הממשיים, שדה המספרים המרוכבים, שורש (מתמטיקה), שורש של מספר, שורש יחידה, תת-קבוצה, תטא, תומך (מתמטיקה), תורת הקבוצות, תורת החבורות, לא מוגדר, לוח שחמט, לוגריתם, טריוויאלי (מתמטיקה), טטרציה, טור (מתמטיקה), טור מקלורן, טור טיילור, זמן ריצה מעריכי, זמן ריצה פולינומי, זהות אוילר, חסם (מתמטיקה), חשבון מודולרי, חלוקה באפס, חבורה (מבנה אלגברי), חבורה אבלית, חבורה למחצה, חוק הפילוג, חוג המספרים השלמים, חיסור, חישוב על גב מעטפה, חילופיות, חילוק, חיבור, בסיס בינארי, בעיית שטיינר, בעיית הלוגריתם הדיסקרטי, בעיית וארינג, גבול של סדרה, גבול של פונקציה, גדילה מעריכית, גוגול, דעיכה מעריכית, דונלד קנות', דוגמה נגדית, המשפט האחרון של פרמה, המישור המרוכב, הפונקציה הריקה, הצמדה (תורת החבורות), הצפנה, הקבוצה הריקה, הרכבת פונקציות, השערת אוילר, השערת קטלן, הלוגריתם הטבעי, החץ של קנות', הבעיה השביעית של הילברט, הבינום של ניוטון, הגאומטריה (ספר), הגדרה רקורסיבית, הכללה (מתמטיקה), הישר הממשי, הילברט, היחידה המדומה, כפל, כפל מטריצות, כלל לייבניץ, כלל השרשרת, יעילות אלגוריתמית, 1637, 1909, 1934, 1947, 1995, 23 הבעיות של הילברט. להרחיב מדד (164 יותר) »
E (קבוע מתמטי)
פונקציות מעריכיות בבסיסים שונים. פונקציית האקספוננט, המסומנת בכחול, היא הפונקציה המעריכית היחידה ששיפוע הישר המשיק לה (המסומן באדום) בנקודה x.
חָדָשׁ!!: חזקה (מתמטיקה) וE (קבוע מתמטי) · ראה עוד »
N-יה סדורה
n-יה סדורה (או פשוט n-יה, מבוטא "אֵנִיָּה"; אפשר גם סְדוּרַת n; באנגלית: N-tuple) היא אוסף של n איברים (כש-n מספר טבעי כלשהו), לא בהכרח שונים, המסודרים לפי סדר.
חָדָשׁ!!: חזקה (מתמטיקה) וN-יה סדורה · ראה עוד »
PL/I
PL/I (קרי: "פי אל ואן", קיצור של Programming Language One) היא שפת תכנות אימפרטיבית, פרוצדורלית, שפותחה באמצע שנות ה-60 על ידי חברת IBM.
חָדָשׁ!!: חזקה (מתמטיקה) וPL/I · ראה עוד »
RSA
RSA היא מערכת הצפנת מפתח ציבורי דטרמיניסטית מעשית הראשונה שהומצאה והיא עדיין בשימוש נרחב במערכות אבטחת מידע מודרניות, תקשורת מחשבים ומסחר אלקטרוני.
חָדָשׁ!!: חזקה (מתמטיקה) וRSA · ראה עוד »
Science
Science (מילולי: מדע) הוא כתב עת אקדמי של האיגוד האמריקני לקידום המדע הנחשב לאחד מכתבי העת המדעיים היוקרתיים בעולם.
חָדָשׁ!!: חזקה (מתמטיקה) וScience · ראה עוד »
Visual Basic
#הפניה ויז'ואל בייסיק.
חָדָשׁ!!: חזקה (מתמטיקה) וVisual Basic · ראה עוד »
ממד (מתמטיקה)
במתמטיקה, הממד הוא מספר (לרוב מספר טבעי), המתאר את מספר דרגות החופש במרחב.
חָדָשׁ!!: חזקה (מתמטיקה) וממד (מתמטיקה) · ראה עוד »
מספר
מספר הוא עצם מתמטי מופשט, שבמשמעותו המקובלת משמש לציון כמות.
חָדָשׁ!!: חזקה (מתמטיקה) ומספר · ראה עוד »
מספר ממשי
במתמטיקה, מספר ממשי הוא מספר המייצג גודל, כמו \ 3, -4.1, \tfrac או \ 2\pi.
חָדָשׁ!!: חזקה (מתמטיקה) ומספר ממשי · ראה עוד »
מספר מרוכב
מישור: הציר \ \mathfrakR מתאר את הרכיב הממשי, a, והציר \ \mathfrakI מתאר את הרכיב המדומה, b. במתמטיקה, מספר מרוכב הוא מספר מהצורה a+bi כאשר a ו-b הם מספרים ממשיים, ו-i הוא השורש של הפולינום: x^2+1.
חָדָשׁ!!: חזקה (מתמטיקה) ומספר מרוכב · ראה עוד »
מספר מדומה
מספר מדומה (לעיתים מכונה "מספר דמיוני") הוא מספר שריבועו הוא מספר ממשי שלילי.
חָדָשׁ!!: חזקה (מתמטיקה) ומספר מדומה · ראה עוד »
מספר אלגברי
מספר אלגברי הוא מספר מרוכב המהווה שורש של פולינום בעל מקדמים רציונליים (או שלמים, אין הבדל).
חָדָשׁ!!: חזקה (מתמטיקה) ומספר אלגברי · ראה עוד »
מספר אי-רציונלי
מספרים אי-רציונליים מספר אי רציונלי הוא מספר ממשי שאינו מספר רציונלי, כלומר שלא ניתן להציגו כמנה של שני מספרים שלמים.
חָדָשׁ!!: חזקה (מתמטיקה) ומספר אי-רציונלי · ראה עוד »
מספר נגדי
באריתמטיקה, המספר הנגדי למספר הממשי r הוא המספר המסומן -r ומקיים r+(-r).
חָדָשׁ!!: חזקה (מתמטיקה) ומספר נגדי · ראה עוד »
מספר סודר
בתורת הקבוצות, מספר סודר (באנגלית: Ordinal number) הוא טיפוס סדר של קבוצה סדורה היטב.
חָדָשׁ!!: חזקה (מתמטיקה) ומספר סודר · ראה עוד »
מספר ראשוני
בתורת המספרים, מספר ראשוני הוא מספר טבעי גדול מ-1, שלא ניתן להציגו כמכפלה של שני מספרים טבעיים קטנים ממנו, כלומר הוא מתחלק רק ב-1 ובעצמו.
חָדָשׁ!!: חזקה (מתמטיקה) ומספר ראשוני · ראה עוד »
מספר רציונלי
דוגמאות למספרים רציונלים בין 0 ל-1 מספר רציונלי הוא מספר, אשר ניתן להצגה כמנה של מספרים שלמים, הנקראים מונה ומכנה.
חָדָשׁ!!: חזקה (מתמטיקה) ומספר רציונלי · ראה עוד »
מספר ריבועי
מספר ריבועי הוא מספר שלם חיובי שיכול להיכתב כריבוע של מספר שלם אחר, כלומר הוא מהצורה \ n^2 כש-n שלם.
חָדָשׁ!!: חזקה (מתמטיקה) ומספר ריבועי · ראה עוד »
מספר שלם
דיאגרמת ון של מערכות מספרים ידועות, המספרים השלמים מסומנים בכתום מספר שלם הוא מספר ללא מרכיב של שבר.
חָדָשׁ!!: חזקה (מתמטיקה) ומספר שלם · ראה עוד »
מספר טרנסצנדנטי
במתמטיקה, מספר טרנסצנדנטי הוא מספר שאינו מאפס אף פולינום בעל מקדמים רציונליים.
חָדָשׁ!!: חזקה (מתמטיקה) ומספר טרנסצנדנטי · ראה עוד »
מספר טבעי
במתמטיקה מספר טבעי הוא מספר שלם חיובי, המתאר מספר איברים בקבוצה סופית, כמו 1,2,3 או כמו 72.
חָדָשׁ!!: חזקה (מתמטיקה) ומספר טבעי · ראה עוד »
מספר הופכי
מספר הופכי (לעיתים נקרא הופכי כפלי) למספר נתון הוא מספר שמכפלתו במספר הנתון שווה ל-1 (איבר היחידה ביחס לכפל).
חָדָשׁ!!: חזקה (מתמטיקה) ומספר הופכי · ראה עוד »
מספרים חיוביים ושליליים
מספר חיובי הוא מספר ממשי הגדול מ-0.
חָדָשׁ!!: חזקה (מתמטיקה) ומספרים חיוביים ושליליים · ראה עוד »
מסילה (מתמטיקה)
מישור בטופולוגיה, מסילה היא פונקציה רציפה מקטע ממשי כלשהו (לרוב מתייחסים לקטע היחידה) למרחב טופולוגי.
חָדָשׁ!!: חזקה (מתמטיקה) ומסילה (מתמטיקה) · ראה עוד »
מערכת פאנו
מערכת פֵּאָנוֹ היא מערכת מתמטית, המהווה מודל פורמלי של המספרים הטבעיים.
חָדָשׁ!!: חזקה (מתמטיקה) ומערכת פאנו · ראה עוד »
מערכות מספרים
דיאגרמת ון של מערכות מספרים במתמטיקה, מערכת מספרים היא קבוצה של מספרים, או עצמים הדומים למספרים, שמוגדרות בה פעולות אריתמטיות כגון חיבור וכפל.
חָדָשׁ!!: חזקה (מתמטיקה) ומערכות מספרים · ראה עוד »
מפתח (קריפטוגרפיה)
בקריפטוגרפיה ואבטחת מידע, מפתח הצפנה הוא פיסת מידע או נתון סודי שפעולת אלגוריתם קריפטוגרפי נשלטת על ידו.
חָדָשׁ!!: חזקה (מתמטיקה) ומפתח (קריפטוגרפיה) · ראה עוד »
מקרה פרטי
בלוגיקה (ובמתמטיקה), מתייחס המונח מקרה פרטי לאחד משני מצבים:;מקרה יחיד זהו מצב בו נתונות שתי טענות מהתבנית הבאה.
חָדָשׁ!!: חזקה (מתמטיקה) ומקרה פרטי · ראה עוד »
מקדם בינומי
המקדמים הבינומים מהווים את הערכים של משולש פסקל בקומבינטוריקה, מקדם בינומי \tbinom הוא מספר תת-הקבוצות בגודל k שניתן לבחור מתוך קבוצה בגודל n. מכיוון שמדובר בתת-קבוצות, הבחירה מתבצעת ללא חזרות וללא חשיבות לסדר.
חָדָשׁ!!: חזקה (מתמטיקה) ומקדם בינומי · ראה עוד »
מרחב אוקלידי
נקודה במרחב האוקלידי התלת-ממדי מוגדרת בעזרת שלוש קואורדינטות. במתמטיקה, מרחב אוקלידי הוא הכללה לממד כללי של המישור וגם של המרחב התלת-ממדי, שהם הבסיס של הגאומטריה האוקלידית.
חָדָשׁ!!: חזקה (מתמטיקה) ומרחב אוקלידי · ראה עוד »
משפט ארבעת הריבועים של לגראנז'
משפט ארבעת הריבועים של לגראנז' הוא מן התוצאות הקלאסיות והאלגנטיות בתורת המספרים.
חָדָשׁ!!: חזקה (מתמטיקה) ומשפט ארבעת הריבועים של לגראנז' · ראה עוד »
משפט ערך הביניים
המחשה גרפית של משפט ערך הביניים. u מספר בין ערכי הפונקציה בקצוות הקטע, ולכן קיים c בקטע כך ש-f(c).
חָדָשׁ!!: חזקה (מתמטיקה) ומשפט ערך הביניים · ראה עוד »
משפט קנטור (תורת הקבוצות)
#הפניה משפט קנטור.
חָדָשׁ!!: חזקה (מתמטיקה) ומשפט קנטור (תורת הקבוצות) · ראה עוד »
משפט גלפונד-שניידר
במתמטיקה, משפט גלפונד-שניידר הוא משפט הקובע תחת אילו תנאים העלאת מספר אלגברי בחזקת מספר אלגברי נותנת מספר טרנסצנדנטי.
חָדָשׁ!!: חזקה (מתמטיקה) ומשפט גלפונד-שניידר · ראה עוד »
משפט דה-מואבר
#הפניה משפט דה מואבר.
חָדָשׁ!!: חזקה (מתמטיקה) ומשפט דה-מואבר · ראה עוד »
משוואה ממעלה שנייה
משוואה ממעלה שנייה או משוואה ריבועית היא משוואה מהצורה \ ax^2 + bx + c.
חָדָשׁ!!: חזקה (מתמטיקה) ומשוואה ממעלה שנייה · ראה עוד »
משוואה פולינומית
#הפניה פולינום.
חָדָשׁ!!: חזקה (מתמטיקה) ומשוואה פולינומית · ראה עוד »
מתמטיקה
שיעור באלגברה ליניארית באוניברסיטת הלסינקי ילדות פותרות תרגיל במתמטיקה מָתֵמָטִיקָה היא תחום דעת העוסק במושגים כגון כמות, מבנה, מרחב ושינוי.
חָדָשׁ!!: חזקה (מתמטיקה) ומתמטיקה · ראה עוד »
מטריצה
דוגמה למטריצה במתמטיקה, מַטְרִיצָה (Matrix) היא מערך דו-ממדי, שרכיביו הם סקלרים, לרוב מספרים, או איברים בחוג כללי יותר.
חָדָשׁ!!: חזקה (מתמטיקה) ומטריצה · ראה עוד »
מחשבון
מחשבון (פשוט) מחשבון מדעי מחשבון פיננסי מדגם HP-10B מחשבון גרפי מדגם TI-84 Plus. מחשבון זה מסוגל לשרטט גרף של פונקציה. מחשבון (ידוע גם בשם מחשב כיס) הוא מכשיר אלקטרוני שנועד לביצוע חישובים.
חָדָשׁ!!: חזקה (מתמטיקה) ומחשבון · ראה עוד »
מבנה (מתמטיקה)
במתמטיקה, מבנה הוא מונח לא פורמלי המציין יחסים לא טריוויאליים (שאינם מתקיימים תמיד) בין איבריה של קבוצה.
חָדָשׁ!!: חזקה (מתמטיקה) ומבנה (מתמטיקה) · ראה עוד »
מבנה אלגברי
מבנים אלגבריים שונים. הוספת תכונה מתאימה מצמצת את המחלקה באלגברה מופשטת, מבנה אלגברי הוא מבנה מתמטי המורכב מקבוצה עם פעולה, או פעולות, המקיימות אקסיומות מסוימות.
חָדָשׁ!!: חזקה (מתמטיקה) ומבנה אלגברי · ראה עוד »
מדע
פלימפטון 322, לוח מתמטי בבלי, כתב יתדות על חרס (1822–1784 לפנה"ס) מדע מתייחס למכלול הידע שנצבר בדרך של מחקר שיטתי, ניסויים מבוקרים והסקת מסקנות באופן לוגי ועקבי.
חָדָשׁ!!: חזקה (מתמטיקה) ומדע · ראה עוד »
מונואיד (מבנה אלגברי)
מונואיד (או: יחידון) הוא מבנה אלגברי הכולל קבוצה, פעולה בינארית אסוציאטיבית, ואיבר יחידה.
חָדָשׁ!!: חזקה (מתמטיקה) ומונואיד (מבנה אלגברי) · ראה עוד »
מונום
במתמטיקה, מונום (חד-איבר) הוא ביטוי מהצורה ax^n, כאשר x משתנה, a המקדם שלו ו-n מספר טבעי שנקרא המעלה או הדרגה של המונום.
חָדָשׁ!!: חזקה (מתמטיקה) ומונום · ראה עוד »
מוגדר היטב
במתמטיקה, הביטוי מוגדר היטב מתאר את האופן שבו בנויה הגדרה מתמטית – העשויה להיות בנויה כראוי, ולתאר את מה שהיא מתיימרת לתאר, או להיות רק מראית-עין של הגדרה שכתובה על-פי כללי התחביר המתמטיים, אך אינה מגדירה בפועל דבר.
חָדָשׁ!!: חזקה (מתמטיקה) ומוגדר היטב · ראה עוד »
מכפלה קרטזית
מַכְפֵּלָה קַרְטֵזִית (סימון מתמטי: \times) היא פעולה בינארית על קבוצות היוצרת קבוצה חדשה, שאבריה הם הזוגות הסדורים שרכיביהם מגיעים משתי הקבוצות, בהתאמה.
חָדָשׁ!!: חזקה (מתמטיקה) ומכפלה קרטזית · ראה עוד »
מכפלה ריקה
במתמטיקה, מכפלה ריקה היא מכפלה ללא גורמים, והיא שווה ליחידה הכפלית, 1.
חָדָשׁ!!: חזקה (מתמטיקה) ומכפלה ריקה · ראה עוד »
מכונת כתיבה
מכונת כתיבה מכונת כתיבה היא מכשיר המשמש לכתיבה באופן מכני, על יד הטבעת גופנים מוכנים מראש על תווך, בדרך כלל נייר, על ידי הקשה.
חָדָשׁ!!: חזקה (מתמטיקה) ומכונת כתיבה · ראה עוד »
אנליזה מתמטית
אָנָלִיזָה מָתֶמָטִית היא ענף מרכזי במתמטיקה החוקר פונקציות מתמטיות ממשיות ומרוכבות.
חָדָשׁ!!: חזקה (מתמטיקה) ואנליזה מתמטית · ראה עוד »
אנדרו ויילס
סר אנדרו ויילס (באנגלית: Andrew Wiles; נולד ב-11 באפריל 1953) הוא מתמטיקאי בריטי המתגורר בארצות הברית, התפרסם לאחר שהוכיח את השערת טניאמה-שימורה אשר גררה את נכונות המשפט האחרון של פרמה.
חָדָשׁ!!: חזקה (מתמטיקה) ואנדרו ויילס · ראה עוד »
אסוציאטיביות
#הפניה פעולה אסוציאטיבית.
חָדָשׁ!!: חזקה (מתמטיקה) ואסוציאטיביות · ראה עוד »
אפס בחזקת אפס
#הפניה מכפלה ריקה#אפס בחזקת אפס.
חָדָשׁ!!: חזקה (מתמטיקה) ואפס בחזקת אפס · ראה עוד »
אקספוננט
באנליזה מתמטית, אֶקְסְפּוֹנֶנְט הוא פונקציה מעריכית עם בסיס e, שלה תכונות מיוחדות רבות ושימושיות.
חָדָשׁ!!: חזקה (מתמטיקה) ואקספוננט · ראה עוד »
אקסיומה
אַקְסיּוֹמָה, אמיתה, או הנחת יסוד (בכתיב ארכאי: אכּסיוֹמה) היא הנחה אשר מתייחסים אליה במסגרת מסוימת כנכונה מבלי להוכיחה.
חָדָשׁ!!: חזקה (מתמטיקה) ואקסיומה · ראה עוד »
ארבע פעולות החשבון
130px ארבע פעולות החשבון הן פעולות החשבון הבסיסיות ביותר, השימושיות בחיי היומיום של מרבית בני האדם.
חָדָשׁ!!: חזקה (מתמטיקה) וארבע פעולות החשבון · ראה עוד »
אריתמטיקה
האריתמטיקה והרטוריקה - שתיים מבין שבע האמנויות החופשיות. פסלם של ניקולא פיזאנו וג'ובאני פיזאנו, פונטנה מאג'ורה, פרוג'ה. אָריתמֶטיקה (מהמילה היוונית αριθμός, אריתמוֹס, שפירושה מספר), הידועה גם בשם חשבון, היא הענף העתיק והבסיסי ביותר במתמטיקה.
חָדָשׁ!!: חזקה (מתמטיקה) ואריתמטיקה · ראה עוד »
אלף אפס
\!\, \aleph_0 (אָלֶף אֶפֶס) הוא הסימון המקובל בתורת הקבוצות לעוצמה של קבוצת המספרים הטבעיים, שהיא העוצמה האינסופית הקטנה ביותר.
חָדָשׁ!!: חזקה (מתמטיקה) ואלף אפס · ראה עוד »
אלגברת הקווטרניונים של המילטון
במתמטיקה, אלגברת הקווטרניונים של המילטון, המסומנת \mathbb, היא מבנה אלגברי שאבריו הם מספרים מהצורה \ a+ib+jc+kd כאשר \ a,b,c,d הם מספרים ממשיים, ו-\ i, j, k מקיימים: i^2.
חָדָשׁ!!: חזקה (מתמטיקה) ואלגברת הקווטרניונים של המילטון · ראה עוד »
אלגברה מופשטת
אלגברה מופשטת היא ענף של האלגברה שבמסגרתו מוגדרים ונחקרים מבנים אלגבריים כגון שדות, חבורות וחוגים.
חָדָשׁ!!: חזקה (מתמטיקה) ואלגברה מופשטת · ראה עוד »
אלגברה עם חזקה אסוציאטיבית
באלגברה, אלגברה עם חזקה אסוציאטיבית היא אלגברה לא אסוציאטיבית, שבה החזקות x^n מוגדרות היטב, ללא צורך בסוגריים; למשל x((xx)x).
חָדָשׁ!!: חזקה (מתמטיקה) ואלגברה עם חזקה אסוציאטיבית · ראה עוד »
אלגוריתם
אלגוריתם הוא דרך שיטתית וחד-משמעית לביצוע של משימה מסוימת, במספר סופי של צעדים.
חָדָשׁ!!: חזקה (מתמטיקה) ואלגוריתם · ראה עוד »
אליס ובוב
אליס ובוב הם שמות מוסכמים לדמויות המוסרות או מקבלות מידע.
חָדָשׁ!!: חזקה (מתמטיקה) ואליס ובוב · ראה עוד »
אוקלידס
אֵוּקלידס (ביוונית: Εὐκλείδης; 365 לפנה"ס – 275 לפנה"ס) הידוע גם כאוקלידס מאלכסנדריה, היה מתמטיקאי יווני הנחשב לאבי הגאומטריה.
חָדָשׁ!!: חזקה (מתמטיקה) ואוקלידס · ראה עוד »
אוילר
#הפניה לאונרד אוילר.
חָדָשׁ!!: חזקה (מתמטיקה) ואוילר · ראה עוד »
אינסוף
אינסוף (תו: ∞) הוא מונח עם משמעויות שונות במתמטיקה, בפילוסופיה, בתאולוגיה ובשפת היומיום, המתייחס להיעדר גבול כמותי, מרחבי, זמני, או רעיוני.
חָדָשׁ!!: חזקה (מתמטיקה) ואינסוף · ראה עוד »
איבר הופכי
באלגברה, איבר הופכי לאיבר נתון הוא איבר שהכפלתו באיבר הנתון נותנת את איבר היחידה.
חָדָשׁ!!: חזקה (מתמטיקה) ואיבר הופכי · ראה עוד »
איבר יחידה
איבר יחידה (גם: איבר נייטרלי או איבר אדיש) הוא איבר בקבוצה שכאשר מבוצעת עליו פעולה בינארית עם איבר אחר, היא איננה משנה את האיבר האחר.
חָדָשׁ!!: חזקה (מתמטיקה) ואיבר יחידה · ראה עוד »
נוסחת אוילר (אנליזה מרוכבת)
נוסחת אוילר היא נוסחה יסודית באנליזה מרוכבת, הקושרת את הפונקציה המעריכית הטבעית לפונקציות הטריגונומטריות סינוס וקוסינוס.
חָדָשׁ!!: חזקה (מתמטיקה) ונוסחת אוילר (אנליזה מרוכבת) · ראה עוד »
נוסחת נסיגה
במתמטיקה, נוסחת נסיגה היא נוסחה שמגדירה סדרת איברים באופן רקורסיבי.
חָדָשׁ!!: חזקה (מתמטיקה) ונוסחת נסיגה · ראה עוד »
ספרה
"על העבר בר-הכתיבה", פֶרנץ צורגאי 2005, אקריל סִפְרָה היא סמל שמשמש לייצוגם של מספרים, בדומה לאופן שבו אות משמשת לייצוג של מילים.
חָדָשׁ!!: חזקה (מתמטיקה) וספרה · ראה עוד »
סדר פעולות חשבון
#הפניה קדימות אופרטורים.
חָדָשׁ!!: חזקה (מתמטיקה) וסדר פעולות חשבון · ראה עוד »
סדר לקסיקוגרפי
#הפניה סדר אלפביתי.
חָדָשׁ!!: חזקה (מתמטיקה) וסדר לקסיקוגרפי · ראה עוד »
סדר טוב
במתמטיקה, סדר טוב על קבוצה הוא סדר מלא שבו לכל תת-קבוצה לא ריקה יש איבר ראשון.
חָדָשׁ!!: חזקה (מתמטיקה) וסדר טוב · ראה עוד »
סדר גודל
סדרי גודל ביקום סֵדֶר גּוֹדֶל הוא החלוקה של קנה מידה או גודל של כל כמות, כאשר כל חלוקה מכילה ערכים שיש ביניהם יחס קבוע.
חָדָשׁ!!: חזקה (מתמטיקה) וסדר גודל · ראה עוד »
סדרת פיבונאצ'י
במתמטיקה, סדרת פיבונאצ'י (Fibonacci) היא הסדרה ששני איבריה הראשונים הם 1,1 וכל איבר לאחר מכן שווה לסכום שני קודמיו.
חָדָשׁ!!: חזקה (מתמטיקה) וסדרת פיבונאצ'י · ראה עוד »
סדרה (מתמטיקה)
במתמטיקה, סדרה היא קבוצה סדורה של עצמים, הנקראים איברי הסדרה.
חָדָשׁ!!: חזקה (מתמטיקה) וסדרה (מתמטיקה) · ראה עוד »
סופרמום
#הפניה אינפימום וסופרמום.
חָדָשׁ!!: חזקה (מתמטיקה) וסופרמום · ראה עוד »
סוגריים
הסוגריים הם סימנים הבאים להפריד טקסט מסוים משאר הכתוב.
חָדָשׁ!!: חזקה (מתמטיקה) וסוגריים · ראה עוד »
סכום
סְכוּם הוא התהליך של חיבור קבוצה של איברים, והתוצאה של תהליך זה היא הסכום של איברים אלו.
חָדָשׁ!!: חזקה (מתמטיקה) וסכום · ראה עוד »
סכום של שני ריבועים
הבעיה של הצגת מספר נתון כסכום של שני ריבועים, כלומר בצורה \ a^2+b^2, היא מן הבעיות הקלאסיות בתורת המספרים.
חָדָשׁ!!: חזקה (מתמטיקה) וסכום של שני ריבועים · ראה עוד »
סימן (אריתמטיקה)
#הפניה פונקציית הסימן.
חָדָשׁ!!: חזקה (מתמטיקה) וסימן (אריתמטיקה) · ראה עוד »
סינוס (טריגונומטריה)
גרף הפונקציה סינוס סינוס (מסומן ב- \sin) היא פונקציה טריגונומטרית בסיסית, המתאימה לכל זווית מספר ממשי בין (1-) ל-1.
חָדָשׁ!!: חזקה (מתמטיקה) וסינוס (טריגונומטריה) · ראה עוד »
סיבוכיות זמן
פונקציות הנפוצות בניתוח אלגוריתמים המציגות את מספר הפעולות הנדרשות לפונקציה לעומת גודל הקלט בתורת החישוביות, סיבוכיות זמן של אלגוריתם היא הערכה, באמצעות חסמים, על מספר הפעולות שמבצע האלגוריתם כפונקציה של גודל הקלט.
חָדָשׁ!!: חזקה (מתמטיקה) וסיבוכיות זמן · ראה עוד »
עצרת (מתמטיקה)
במתמטיקה, עֲצֶרֶת (באנגלית: Factorial) היא מכפלת כל המספרים הטבעיים מ־1 ועד למספר נתון.
חָדָשׁ!!: חזקה (מתמטיקה) ועצרת (מתמטיקה) · ראה עוד »
עצרת מעריכית
עצרת מעריכית של מספר טבעי n היא תוצאת הפעולה: n בחזקת n-1, בחזקת n-2 וכן הלאה עד ל-1.
חָדָשׁ!!: חזקה (מתמטיקה) ועצרת מעריכית · ראה עוד »
ערך מוחלט
במתמטיקה, ערך מוחלט הוא פונקציה המודדת את גודלם של איברים בשדה.
חָדָשׁ!!: חזקה (מתמטיקה) וערך מוחלט · ראה עוד »
עוצמת הרצף
עוצמת הרצף היא העוצמה של קבוצת המספרים הממשיים, קרי |\mathbb R|.
חָדָשׁ!!: חזקה (מתמטיקה) ועוצמת הרצף · ראה עוד »
עוצמה (מתמטיקה)
המונח המתמטי עוצמה, מספר קרדינלי או מספר מונה מתאר גודל של קבוצה שאינו תלוי בתכונות האיברים בקבוצה או בקשרים ביניהם.
חָדָשׁ!!: חזקה (מתמטיקה) ועוצמה (מתמטיקה) · ראה עוד »
פעולה אסוציאטיבית
במתמטיקה, פעולה אסוציאטיבית היא פעולה בינארית המקיימת את חוק הקיבוץ, כלומר, לכל \ a,b,c מתקיים \ a*(b*c).
חָדָשׁ!!: חזקה (מתמטיקה) ופעולה אסוציאטיבית · ראה עוד »
פעולה בינארית
הפעולה \circ לוקחת שני איברים x,y ומחזירה איבר חדש x \circ y פעולה בינארית (או אופרטור בינארי) היא פעולה מתמטית המתבצעת בין שני איברים בקבוצה (לא בהכרח שונים זה מזה).
חָדָשׁ!!: חזקה (מתמטיקה) ופעולה בינארית · ראה עוד »
פרוטוקול דיפי-הלמן
בקריפטוגרפיה, פרוטוקול דיפי־הלמן (Diffie-Hellman) הוא פרוטוקול שיתוף המפתח הראשון, שהוצע על ידי ויטפילד דיפי ומרטין הלמן ב־1976 כדי לפתור את בעיית הפצת המפתחות.
חָדָשׁ!!: חזקה (מתמטיקה) ופרוטוקול דיפי-הלמן · ראה עוד »
פונקציה
פונקציה המתאימה לכל צורה את הצבע שלה פונקציה היא התאמה המשייכת לכל איבר בקבוצה אחת, איבר יחיד בקבוצה שנייה. במתמטיקה, פוּנְקְצִיָּה (נקראת גם העתקה) היא התאמה, המשייכת לכל איבר בקבוצה אחת, איבר יחיד בקבוצה שנייה.
חָדָשׁ!!: חזקה (מתמטיקה) ופונקציה · ראה עוד »
פונקציה ממשית
פונקציה ממשית היא פונקציה המחזירה ערכים ממשיים.
חָדָשׁ!!: חזקה (מתמטיקה) ופונקציה ממשית · ראה עוד »
פונקציה מעריכית
פונקציה מעריכית היא פונקציה מתמטית מהצורה \ a^x.
חָדָשׁ!!: חזקה (מתמטיקה) ופונקציה מעריכית · ראה עוד »
פונקציה מציינת
במתמטיקה, פונקציה מציינת, הנקראת גם פונקציה אופיינית או לעיתים גם אינדיקטור, היא פונקציה המוגדרת בקבוצה \,X ומציינת שייכות לתת קבוצה \,A של \,X.
חָדָשׁ!!: חזקה (מתמטיקה) ופונקציה מציינת · ראה עוד »
פונקציה מחזורית
דוגמה לפונקציה מחזורית עם מחזור יסודי P במתמטיקה, פונקציה מחזורית היא פונקציה אשר הערכים שהיא מקבלת חוזרים על עצמם כאשר מוסיפים למשתנה הבלתי תלוי שלה גורם קבוע, כלומר, \ f(x+T).
חָדָשׁ!!: חזקה (מתמטיקה) ופונקציה מחזורית · ראה עוד »
פונקציה מונוטונית
פונקציה מונוטונית היא פונקציה מקבוצה סדורה אחת לשנייה, השומרת על יחס הסדר.
חָדָשׁ!!: חזקה (מתמטיקה) ופונקציה מונוטונית · ראה עוד »
פונקציה אלמנטרית
פונקציה מרוכבת או ממשית (במשתנה אחד) היא פונקציה אלמנטרית אם ניתן לבנות אותה על ידי מספר סופי של פעולות האריתמטיקה הבסיסיות והרכבה ממספר פונקציות בסיסיות.
חָדָשׁ!!: חזקה (מתמטיקה) ופונקציה אלמנטרית · ראה עוד »
פונקציה רב-ערכית
במתמטיקה, פוּנְקְצְיָה רַב־עֶרְכִּית היא יחס מלא.
חָדָשׁ!!: חזקה (מתמטיקה) ופונקציה רב-ערכית · ראה עוד »
פונקציה שומרת סדר
בתורת הקבוצות, פונקציה שומרת סדר היא פונקציה בין קבוצות סדורות, השומרת על יחס הסדר.
חָדָשׁ!!: חזקה (מתמטיקה) ופונקציה שומרת סדר · ראה עוד »
פונקציה חד-חד-ערכית ועל
במתמטיקה, פונקציה חד-חד-ערכית ועל (נקראת גם בִּייקציָה; באנגלית: Bijection) מקבוצה X לקבוצה Y היא פונקציה המתאימה לכל איבר של X איבר אחד ויחיד של Y. פונקציה חח"ע (חד חד ערכית) ועל נקראת "פונקציה הפיכה".
חָדָשׁ!!: חזקה (מתמטיקה) ופונקציה חד-חד-ערכית ועל · ראה עוד »
פונקציה גזירה
גרף של פולינום (ממעלה 4) הגזיר בכל נקודה ערך המוחלט הגזירה בכל נקודה למעט x.
חָדָשׁ!!: חזקה (מתמטיקה) ופונקציה גזירה · ראה עוד »
פונקציה הפיכה
250px במתמטיקה, פונקציה הפיכה היא פונקציה, אשר קיימת פונקציה נוספת שפעולתה הפוכה לזו של הראשונה, כך שכאשר שתי הפונקציות מופעלות בזו אחר זו על ערך כלשהו, מוחזר הערך שעליו הן הופעלו.
חָדָשׁ!!: חזקה (מתמטיקה) ופונקציה הפיכה · ראה עוד »
פונקציית הערך השלם
הגרף של פונקציית הערך השלם (פונקציית רצפה) במתמטיקה, פונקציית הערך השלם (נקראת גם פונקציית רִצפה) היא פונקציה המחזירה לכל מספר ממשי x את המספר השלם הגדול ביותר שקטן או שווה ל-x (מעגלת כלפי מטה).
חָדָשׁ!!: חזקה (מתמטיקה) ופונקציית הערך השלם · ראה עוד »
פונקציית הרצפה
#הפניה פונקציית הערך השלם.
חָדָשׁ!!: חזקה (מתמטיקה) ופונקציית הרצפה · ראה עוד »
פולינום
במתמטיקה, פולינום במשתנה \ x הוא ביטוי מהצורה \ a_0 + a_1 x + \cdots + a_n x^n כאשר \ a_0,a_1,\dots,a_n הם קבועים; למשל, 3x^2+7x-5.
חָדָשׁ!!: חזקה (מתמטיקה) ופולינום · ראה עוד »
פיקדון (בנקאות)
בבנקאות, פיקדון הוא סכום כסף המופקד בבנק לתקופה קצובה, בתנאים שנקבעו מראש, כגון גובה הריבית שתינתן על הפיקדון.
חָדָשׁ!!: חזקה (מתמטיקה) ופיקדון (בנקאות) · ראה עוד »
פייר דה פרמה
פייר דה פֶרְמָה (בצרפתית: Pierre de Fermat; בין 31 באוקטובר לבין 6 בדצמבר 1607 – 12 בינואר 1665) היה אציל צרפתי, מהמתמטיקאים הגדולים של המאה ה-17.
חָדָשׁ!!: חזקה (מתמטיקה) ופייר דה פרמה · ראה עוד »
צלע (גאומטריה)
בגאומטריה, צלע היא קטע הנמנה עם הקטעים הסוגרים בתוכם את חלק המישור המהווה את הצורה הדו-ממדית, את המצולע.
חָדָשׁ!!: חזקה (מתמטיקה) וצלע (גאומטריה) · ראה עוד »
צירוף ליניארי
צירוף ליניארי או קומבינציה ליניארית הוא סכום של מספר סופי של וקטורים שכל אחד מהם מוכפל בסקלר.
חָדָשׁ!!: חזקה (מתמטיקה) וצירוף ליניארי · ראה עוד »
קריפטוגרפיה
קריפטוגרפיה (בעברית: תּוֹרַת כְּתִיבַת הַסֵּתֶר) היא ענף במתמטיקה ובמדעי המחשב העוסק במחקר ופיתוח שיטות אבטחת מידע ותקשורת נתונים על רובדיהם השונים, בסביבה פתוחה הנגישה לצד שלישי המכונה "אויב", או "יריב" פוטנציאלי.
חָדָשׁ!!: חזקה (מתמטיקה) וקריפטוגרפיה · ראה עוד »
קטע (מתמטיקה)
בגאומטריה, קטע הוא קבוצת כל הנקודות על ישר אשר נמצאות בין שתי נקודות שונות (הנקראות קצות הקטע או נקודות הקצה של הקטע), לרבות נקודות הקצה, למעט שתי נקודות הקצה (קטע פתוח) או לרבות נקודת קצה אחת ולמעט השנייה 10,20.
חָדָשׁ!!: חזקה (מתמטיקה) וקטע (מתמטיקה) · ראה עוד »
קבוע מתמטי
קבוע מתמטי הוא מספר ממשי או מרוכב, שמופיע בצורה טבעית בפיתוחים מתמטיים וערכו אינו משתנה.
חָדָשׁ!!: חזקה (מתמטיקה) וקבוע מתמטי · ראה עוד »
קבוע מילס
קבוע מילס (באנגלית: Mills' constant) הוא קבוע מתמטי, שמוגדר בתור המספר הממשי החיובי הקטן ביותר A שמקיים את התכונה הבאה: לכל n טבעי \ \lfloor A^\rfloor ראשוני (כאשר \ \lfloor x\rfloor היא פונקציית הערך השלם).
חָדָשׁ!!: חזקה (מתמטיקה) וקבוע מילס · ראה עוד »
קבוצת החזקה
בתורת הקבוצות, קבוצת החזקה של קבוצה נתונה A היא קבוצת כל תת הקבוצות של A, ומסמנים אותה ב־ \mathcal(A).
חָדָשׁ!!: חזקה (מתמטיקה) וקבוצת החזקה · ראה עוד »
קבוצה (מתמטיקה)
קבוצה היא מושג יסודי במתמטיקה.
חָדָשׁ!!: חזקה (מתמטיקה) וקבוצה (מתמטיקה) · ראה עוד »
קבוצה אינסופית
קבוצה אינסופית היא קבוצה שמספר איבריה אינו סופי, כלומר קבוצה שאינה קבוצה סופית.
חָדָשׁ!!: חזקה (מתמטיקה) וקבוצה אינסופית · ראה עוד »
קבוצה סופית
בתורת הקבוצות, קבוצה סופית היא קבוצה שיש לה מספר סופי של איברים.
חָדָשׁ!!: חזקה (מתמטיקה) וקבוצה סופית · ראה עוד »
קבוצה חסומה
בטופולוגיה, תת-קבוצה של מרחב מטרי היא קבוצה חסומה אם היא מוכלת בכדור.
חָדָשׁ!!: חזקה (מתמטיקה) וקבוצה חסומה · ראה עוד »
קומבינטוריקה
קוֹמְבִּינָטוֹרִיקָה היא ענף במתמטיקה בדידה, העוסק במנייה, גם בתור דרך וגם בתור תוצאה להשגת תוצאות, ובתכונות מסוימות של מבנים סופיים שונים.
חָדָשׁ!!: חזקה (מתמטיקה) וקומבינטוריקה · ראה עוד »
קואורדינטות קוטביות
המחשת קואורדינטות קוטביות 1 \ \theta.
חָדָשׁ!!: חזקה (מתמטיקה) וקואורדינטות קוטביות · ראה עוד »
קוסינוס
גרף הפונקציה קוסינוס קוסינוס (מסומן ב-\cos) היא פונקציה טריגונומטרית בסיסית, המתאימה לכל זווית מספר ממשי בין (1-) ל-1.
חָדָשׁ!!: חזקה (מתמטיקה) וקוסינוס · ראה עוד »
רנה דקארט
פסל של רנה דקארט מאת ז'אן פויפורקט בסגנון אר דקו באמסטרדם תעודת סיום מבית הספר הישועי "Collège Royal Henry-Le-Grand", כ מקום לידתו של דקארט קברו של דקארט, בכנסיית סן ז'רמן דה פרה בפריז כתב ידו של רנה דקארט רֶנֶה דֶקַארְט (31 במרץ 1596, לה איי, צרפת – 11 בפברואר 1650, סטוקהולם, שוודיה), מוכר גם בצורה הלטינית של שמו רֶנַאטוּס קַרְטֶזִיּוּס (Renatus Cartesius), היה פילוסוף ומתמטיקאי צרפתי.
חָדָשׁ!!: חזקה (מתמטיקה) ורנה דקארט · ראה עוד »
רציפות
#הפניה פונקציה רציפה (אנליזה).
חָדָשׁ!!: חזקה (מתמטיקה) ורציפות · ראה עוד »
רציפות במידה שווה
#הפניה פונקציה רציפה במידה שווה.
חָדָשׁ!!: חזקה (מתמטיקה) ורציפות במידה שווה · ראה עוד »
רקורסיה
משולש שרפינסקי – רקורסיה של משולשים אשר יוצרת סריג פרקטלי רקורסיה הנוצרת בעזרת תוכנה ללכידת מסך המצלמת את עצמה בפעולה רֵקוּרְסִיָּה (בעברית: נסיגה) היא תופעה שכל מופע שלה מכיל מופע נוסף שלה, כך שהיא מתרחשת ומשתקפת בשלמותה בתוך עצמה שוב ושוב.
חָדָשׁ!!: חזקה (מתמטיקה) ורקורסיה · ראה עוד »
רדיאן
זווית בגודל של רדיאן אחד נוצרת על ידי קשת שאורכה שווה לאורך של רדיוס המעגל רדיאן הוא יחידת מידה חסרת ממד למדידת זוויות הכלול במערכת היחידות הבינלאומית.
חָדָשׁ!!: חזקה (מתמטיקה) ורדיאן · ראה עוד »
ריבוע
220px בנייה של ריבוע באמצעות סרגל ומחוגה בגאומטריה, ריבוע הוא מרובע משוכלל.
חָדָשׁ!!: חזקה (מתמטיקה) וריבוע · ראה עוד »
ריבית
ריבית היא מונח בכלכלה שפירושו סכום הכסף הנוסף המשולם על ידי לווה למלווה תמורת הזכות שנותן המלווה ללווה להשתמש בסכום כסף מסוים (הקרוי "קרן הלוואה" או "סכום ההלוואה" או "הקרן") למשך תקופה מסוימת (הקרויה "תקופת ההלוואה").
חָדָשׁ!!: חזקה (מתמטיקה) וריבית · ראה עוד »
שארית (חילוק)
#הפניה חילוק.
חָדָשׁ!!: חזקה (מתמטיקה) ושארית (חילוק) · ראה עוד »
שם המספר
#הפניה שמות מספרים#שם המספר.
חָדָשׁ!!: חזקה (מתמטיקה) ושם המספר · ראה עוד »
שפת תכנות
המונח שפת תכנות אוגד בתוכו מספר שפות מחשב שהן תמיד לוגיות, ומשמשות לבניית תוכנה.
חָדָשׁ!!: חזקה (מתמטיקה) ושפת תכנות · ראה עוד »
שלשה פיתגורית
250px שלשה פיתגורית (או שלשה פיתגוראית) היא שלשה של מספרים טבעיים המקיימת את השוויון a^2 + b^2.
חָדָשׁ!!: חזקה (מתמטיקה) ושלשה פיתגורית · ראה עוד »
שטח
שטח של משולש שווה לגובה (מסומן בורוד) כפול הבסיס (אדום) חלקי 2. שטח הוא גודל של תחום מישורי.
חָדָשׁ!!: חזקה (מתמטיקה) ושטח · ראה עוד »
שחמט
מימין לשמאל ומרחוק לקרוב: רץ לבן, מלכה שחורה, מלך לבן, פרש וצריח שחורים ורגלי לבן כלי השחמט מסודרים על הלוח שחמט (מוכר גם בשמות הפחות נפוצים: משחק המלכים, נרדשיר, אישקוקה או אישקוקי) הוא משחק לוח אסטרטגי מופשט וענף ספורט המיועד לשני שחקנים.
חָדָשׁ!!: חזקה (מתמטיקה) ושחמט · ראה עוד »
שבר יסודי
שבר יסודי (ידוע גם כשבר יחידה, או שבר אוניטרי מהמונח האנגלי unit fraction) הוא מספר רציונלי הנכתב בצורת שבר, שבו המונה שווה ל-1 והמכנה הוא מספר טבעי.
חָדָשׁ!!: חזקה (מתמטיקה) ושבר יסודי · ראה עוד »
שדה (מבנה אלגברי)
הרציונליים הם שדות שדה הוא קבוצה שעליה פועלים חיבור, חיסור, כפל, וחילוק המתנהגים כמו הפעולות המתאימות על המספרים הרציונליים והממשיים.
חָדָשׁ!!: חזקה (מתמטיקה) ושדה (מבנה אלגברי) · ראה עוד »
שדה סגור אלגברית
במתמטיקה, שדה F הוא סגור אלגברית אם לכל פולינום לא קבוע עם מקדמים מ-F קיים שורש ב-F.
חָדָשׁ!!: חזקה (מתמטיקה) ושדה סגור אלגברית · ראה עוד »
שדה המספרים הממשיים
שדה המספרים הממשיים (או: השדה הממשי) הוא השדה הסדור היחיד שהוא שדה סדור שלם.
חָדָשׁ!!: חזקה (מתמטיקה) ושדה המספרים הממשיים · ראה עוד »
שדה המספרים המרוכבים
במתמטיקה ויישומיה, שדה המספרים המרוכבים הוא השדה שאבריו הם המספרים המרוכבים.
חָדָשׁ!!: חזקה (מתמטיקה) ושדה המספרים המרוכבים · ראה עוד »
שורש (מתמטיקה)
#הפניה שורש של מספר.
חָדָשׁ!!: חזקה (מתמטיקה) ושורש (מתמטיקה) · ראה עוד »
שורש של מספר
סימון מתמטי לשורש במתמטיקה, השורש ה־n-י של a הוא מספר ממשי או מרוכב, שכאשר מכפילים אותו n פעמים בעצמו, מקבלים את a. את השורש מסמנים \sqrt.
חָדָשׁ!!: חזקה (מתמטיקה) ושורש של מספר · ראה עוד »
שורש יחידה
במתמטיקה, שורש יחידה הוא איבר של שדה שיש לו חזקה השווה לאיבר היחידה.
חָדָשׁ!!: חזקה (מתמטיקה) ושורש יחידה · ראה עוד »
תת-קבוצה
דיאגרמת ון של קבוצה עם תת־קבוצה המוכלת בה בתורת הקבוצות, אומרים שהקבוצה הנתונה B היא תת־קבוצה של הקבוצה הנתונה A אם כל איבר של הקבוצה B שייך גם לקבוצה A. (בניסוח פורמלי: לכל x\in B מתקיים x \in A).
חָדָשׁ!!: חזקה (מתמטיקה) ותת-קבוצה · ראה עוד »
תטא
תטא (אות גדולה: Θ או ϴ, אות קטנה: θ או ϑ) היא האות השמינית באלפבית היווני.
חָדָשׁ!!: חזקה (מתמטיקה) ותטא · ראה עוד »
תומך (מתמטיקה)
במתמטיקה ובמיוחד באנליזה מתמטית, תומך של פונקציה הוא קבוצת כל הנקודות שבהן הפונקציה שונה מאפס.
חָדָשׁ!!: חזקה (מתמטיקה) ותומך (מתמטיקה) · ראה עוד »
תורת הקבוצות
תורת הקבוצות היא תורה מתמטית בסיסית העוסקת במושג הקבוצה, שהיא אוסף מופשט של איברים שונים זה מזה.
חָדָשׁ!!: חזקה (מתמטיקה) ותורת הקבוצות · ראה עוד »
תורת החבורות
תורת החבורות היא ענף של המתמטיקה (במסגרת האלגברה) העוסק בחקר המבנה האלגברי הקרוי חבורה ובפונקציות משמרות המבנה שמוגדרות עליו, הנקראות הומומורפיזמים.
חָדָשׁ!!: חזקה (מתמטיקה) ותורת החבורות · ראה עוד »
לא מוגדר
במתמטיקה, המונח לא מוגדר משמש לעיתים קרובות כדי להתייחס לביטוי שלא מיוחס לו ערך או פרשנות הגיונית, למשל, צורה בלתי מוגדרת יכולה לקבל ערכים שונים.
חָדָשׁ!!: חזקה (מתמטיקה) ולא מוגדר · ראה עוד »
לוח שחמט
סטאונטון לוח שחמט הוא הלוח המשמש במשחק השחמט, בווריאציות של משחק השחמט ובמשחקים נוספים כגון דמקה, משחק האמזונות וארימא, וכן כבסיס לחידות שונות.
חָדָשׁ!!: חזקה (מתמטיקה) ולוח שחמט · ראה עוד »
לוגריתם
1. לוגריתם (Logarithm) הוא פונקציה הפוכה לפונקציה המעריכית.
חָדָשׁ!!: חזקה (מתמטיקה) ולוגריתם · ראה עוד »
טריוויאלי (מתמטיקה)
במתמטיקה, המונח טריוויאלי מתאר עצם מופשט חסר ייחוד, שקיומו מובן מאליו, ומשום כך אין מוצאים בו עניין.
חָדָשׁ!!: חזקה (מתמטיקה) וטריוויאלי (מתמטיקה) · ראה עוד »
טטרציה
גרף הפונקציה ^xe במתמטיקה, טֶטְרָצְיָה (באנגלית: Tetration או Hyper-4) היא פעולה, המתבצעת בין שני מספרים: ה"בסיס" וה"גובה".
חָדָשׁ!!: חזקה (מתמטיקה) וטטרציה · ראה עוד »
טור (מתמטיקה)
במתמטיקה מושג הטור מציין את סכומה של סדרה, שיכולה להיות סדרת מספרים, וגם סדרה של פונקציות.
חָדָשׁ!!: חזקה (מתמטיקה) וטור (מתמטיקה) · ראה עוד »
טור מקלורן
#הפניה טור טיילור.
חָדָשׁ!!: חזקה (מתמטיקה) וטור מקלורן · ראה עוד »
טור טיילור
פונקציית האקספוננט (בכחול) ופיתוח טיילור של הפונקציה בנקודה אפס שמתכנס לפונקציה ככל שסדר הפיתוח עולה (באדום). פיתוח טיילור חלקי לפונקציית הקוסינוס, מסדר ראשון עד סדר שישי טור טיילור הוא טור חזקות המשויך לפונקציה חלקה ולנקודה כלשהי x_0 פנימית לתחום הגדרתה, שמקדמיו מחושבים על ידי ערכי הנגזרות של הפונקציה ב"נקודת הפיתוח" x_0 של הטור.
חָדָשׁ!!: חזקה (מתמטיקה) וטור טיילור · ראה עוד »
זמן ריצה מעריכי
#הפניה סיבוכיות זמן#זמן ריצה מעריכי קטגוריה:מונחים בתוכנה.
חָדָשׁ!!: חזקה (מתמטיקה) וזמן ריצה מעריכי · ראה עוד »
זמן ריצה פולינומי
#הפניה סיבוכיות זמן#זמן ריצה פולינומי קטגוריה:מונחים בתוכנה.
חָדָשׁ!!: חזקה (מתמטיקה) וזמן ריצה פולינומי · ראה עוד »
זהות אוילר
באנליזה מתמטית, זהות אוילר, הקרויה על שמו של המתמטיקאי השווייצרי לאונרד אוילר, היא השוויון הבא: זהות אוילר כל איברי הזהות הם מספרים קבועים.
חָדָשׁ!!: חזקה (מתמטיקה) וזהות אוילר · ראה עוד »
חסם (מתמטיקה)
במתמטיקה, חֶסֶם של תת-קבוצה של קבוצה סדורה חלקית הוא איבר של הקבוצה הסדורה שבינו לבין כל אחד מאברי התת-קבוצה מתקיים אי-שוויון חלש.
חָדָשׁ!!: חזקה (מתמטיקה) וחסם (מתמטיקה) · ראה עוד »
חשבון מודולרי
חשבון מוֹדוּלַרי (הידוע גם כחשבון קונגרואנציות) הוא שיטה מתמטית, בה מחליפים מספרים בשארית החלוקה במספר קבוע.
חָדָשׁ!!: חזקה (מתמטיקה) וחשבון מודולרי · ראה עוד »
חלוקה באפס
#הפניה חילוק באפס.
חָדָשׁ!!: חזקה (מתמטיקה) וחלוקה באפס · ראה עוד »
חבורה (מבנה אלגברי)
במתמטיקה, חבורה (Group) היא מבנה אלגברי המורכב מקבוצה ופעולה בינארית אסוציאטיבית (קיבוצית).
חָדָשׁ!!: חזקה (מתמטיקה) וחבורה (מבנה אלגברי) · ראה עוד »
חבורה אבלית
חבורה אָבֶּלִית או חבורה חילופית היא חבורה המקיימת את עיקרון החילופיות, לפיו יישום של פעולה * על שניים מאברי הקבוצה לא תלויה בסדר בה נכתבים האיברים.
חָדָשׁ!!: חזקה (מתמטיקה) וחבורה אבלית · ראה עוד »
חבורה למחצה
באלגברה מופשטת, חבורה למחצה (נקראת גם: אגודה) היא מבנה אלגברי הכולל קבוצה ופעולה בינארית אסוציאטיבית.
חָדָשׁ!!: חזקה (מתמטיקה) וחבורה למחצה · ראה עוד »
חוק הפילוג
במתמטיקה ובעיקר באלגברה, חוק הפילוג הוא תכונה של פעולות בינאריות, שמכלילה את חוק הפילוג של החיבור והכפל המוכר מאריתמטיקה.
חָדָשׁ!!: חזקה (מתמטיקה) וחוק הפילוג · ראה עוד »
חוג המספרים השלמים
חוג המספרים השלמים הוא מערכת מספרים הכוללת את המספרים השלמים, חיוביים ושליליים, לרבות אפס (ואותם בלבד), יחד עם פעולות החיבור והכפל.
חָדָשׁ!!: חזקה (מתמטיקה) וחוג המספרים השלמים · ראה עוד »
חיסור
הדגמה של חיסור באריתמטיקה, חיסור היא פעולה בינארית ההפוכה לחיבור.
חָדָשׁ!!: חזקה (מתמטיקה) וחיסור · ראה עוד »
חישוב על גב מעטפה
גב מעטפה. אנריקו פרמי חישוב על גב מעטפה או חשבון סנדלרים הוא מונח שבו משתמשים פיזיקאים, מתמטיקאים ומהנדסים לתיאור חישוב מהיר ופשוט, המשמש תחליף לחישוב ארוך ומסובך, ובא לתת במהירות את התמונה הכללית.
חָדָשׁ!!: חזקה (מתמטיקה) וחישוב על גב מעטפה · ראה עוד »
חילופיות
#הפניה פעולה קומוטטיבית.
חָדָשׁ!!: חזקה (מתמטיקה) וחילופיות · ראה עוד »
חילוק
באריתמטיקה, חילוק היא פעולה בינארית ההפוכה לכפל.
חָדָשׁ!!: חזקה (מתמטיקה) וחילוק · ראה עוד »
חיבור
הדגמה של הפעולה 2+3 באריתמטיקה, חיבור היא פעולה יסודית שמשמעותה צירוף של שני אוספי פריטים לאוסף הכולל את שניהם.
חָדָשׁ!!: חזקה (מתמטיקה) וחיבור · ראה עוד »
בסיס בינארי
מערכת ספירה על בסיס בינארי מייצגת ערכים מספריים באמצעות שני סמלים, בדרך כלל 0 ו-1. במתמטיקה ובמדעי המחשב מערכת ספירה על בָּסִיס בִּינָארִי, או מערכת ספירה על בסיס 2 (על פי הצעת האקדמיה ללשון העברית: בָּסִיס שְׁנִיּוֹנִי), מייצגת ערכים מספריים באמצעות שני סמלים, בדרך כלל 0 ו-1.
חָדָשׁ!!: חזקה (מתמטיקה) ובסיס בינארי · ראה עוד »
בעיית שטיינר
שמאל בעיית שטיינר היא בעיה שהציג הגאומטרן השווייצרי יאקוב שטיינר ב-1850, בירחון המדעי של אוגוסט לאופולד קרל (August Leopold Crelle).
חָדָשׁ!!: חזקה (מתמטיקה) ובעיית שטיינר · ראה עוד »
בעיית הלוגריתם הדיסקרטי
#הפניה בעיית הלוגריתם הבדיד.
חָדָשׁ!!: חזקה (מתמטיקה) ובעיית הלוגריתם הדיסקרטי · ראה עוד »
בעיית וארינג
בתורת המספרים, בעיית וארינג שואלת האם לכל מספר טבעי \ k יש חסם עליון \ s על מספר החזקות ה-k-יות של מספרים טבעיים, הנדרשות כדי להציג כל מספר טבעי.
חָדָשׁ!!: חזקה (מתמטיקה) ובעיית וארינג · ראה עוד »
גבול של סדרה
בחשבון אינפיניטסימלי, גבול של סדרה ממשית הוא מספר, שאיברי הסדרה הולכים ומתקרבים אליו כך שהמרחק בין האיברים לגבול קטן כרצוננו.
חָדָשׁ!!: חזקה (מתמטיקה) וגבול של סדרה · ראה עוד »
גבול של פונקציה
גבול של פונקציה הוא מושג יסוד בחשבון אינפיניטסימלי, שמתאר לאיזה ערך מתקרבת הפונקציה כאשר המשתנה הבלתי תלוי הולך ומתקרב לנקודה מסוימת בתחום ההגדרה של הפונקציה (פרט אולי לנקודה עצמה), גדל בלי הגבלה או קטן בלי הגבלה.
חָדָשׁ!!: חזקה (מתמטיקה) וגבול של פונקציה · ראה עוד »
גדילה מעריכית
גדילה ליניארית גדילה מעריכית או צמיחה אקספוננציאלית (באנגלית: Exponential Growth) היא תהליך שמתאר גדילה כמותית כתלות בזמן.
חָדָשׁ!!: חזקה (מתמטיקה) וגדילה מעריכית · ראה עוד »
גוגול
גוגול גוּגוֹל (Googol) הוא המספר 10100, כלומר הספרה 1 ובעקבותיה מאה אפסים.
חָדָשׁ!!: חזקה (מתמטיקה) וגוגול · ראה עוד »
דעיכה מעריכית
ערך דועך מעריכית. קבועי דעיכה גדולים גורמים לערך לרדת משמעותית מהר יותר. אנו רואים כאן גרפים עם קבועי דעיכה של 25, 5, 1, 1/5 ו1/25. דעיכה מעריכית היא תכונה של פונקציה שבה ערך הפונקציה יורד באופן מעריכי כתלות במשתנה הבלתי תלוי, כלומר במרווח קבוע ערך הפונקציה יורד פי ערך קבוע.
חָדָשׁ!!: חזקה (מתמטיקה) ודעיכה מעריכית · ראה עוד »
דונלד קנות'
דונלד ארווין קָנוּת' (באנגלית: Donald Ervin Knuth, נהגה: Ka-Nooth; נולד ב-10 בינואר 1938) הוא פרופסור באוניברסיטת סטנפורד, מהאבות המייסדים של מדעי המחשב.
חָדָשׁ!!: חזקה (מתמטיקה) ודונלד קנות' · ראה עוד »
דוגמה נגדית
בלוגיקה ובמתמטיקה, דוגמה נגדית היא שיטה להפרכה של טענות.
חָדָשׁ!!: חזקה (מתמטיקה) ודוגמה נגדית · ראה עוד »
המשפט האחרון של פרמה
אריתמטיקה" עם הערותיו של פרמה המשפט האחרון של פרמה הוא משפט מפורסם בתורת המספרים שנוסח על ידי המתמטיקאי פייר דה פרמה בשנת 1637 ונותר כבעיה פתוחה, עד שהוכח על ידי אנדרו ויילס (Wiles) בשנת 1995.
חָדָשׁ!!: חזקה (מתמטיקה) והמשפט האחרון של פרמה · ראה עוד »
המישור המרוכב
הצגת המספר 3+2i במישור המרוכב מישור המספרים המרוכבים הוא אמצעי להצגת המספרים המרוכבים בצורה גאומטרית, כשם שציר המספרים משמש להצגת המספרים הממשיים.
חָדָשׁ!!: חזקה (מתמטיקה) והמישור המרוכב · ראה עוד »
הפונקציה הריקה
במתמטיקה, הפונקציה הריקה היא פונקציה שהתחום שלה הוא הקבוצה הריקה.
חָדָשׁ!!: חזקה (מתמטיקה) והפונקציה הריקה · ראה עוד »
הצמדה (תורת החבורות)
בתורת החבורות, הצמדה היא סוג של פעולה של חבורה על עצמה.
חָדָשׁ!!: חזקה (מתמטיקה) והצמדה (תורת החבורות) · ראה עוד »
הצפנה
הצפנה היא תהליך קריפטוגרפי של קידוד מידע, שממיר את הייצוג המקורי של המידע, המכונה טקסט גלוי (באנגלית: plaintext), לצורה חלופית, המכונה טקסט מוצפן (באנגלית: ciphertext).
חָדָשׁ!!: חזקה (מתמטיקה) והצפנה · ראה עוד »
הקבוצה הריקה
סמלה של הקבוצה הריקה הקבוצה הריקה היא קבוצה שאין בה איברים, והיא מסומנת בסימן \emptyset (שמקורו באות הנורווגית "Ø") או בצורה.
חָדָשׁ!!: חזקה (מתמטיקה) והקבוצה הריקה · ראה עוד »
הרכבת פונקציות
\ (g \circ f)(x), '''הרכבה''' של \ g על \ f במתמטיקה, ההרכבה של פונקציות היא פונקציה המתקבלת מהפעלת פונקציות בזו אחר זו.
חָדָשׁ!!: חזקה (מתמטיקה) והרכבת פונקציות · ראה עוד »
השערת אוילר
בתורת המספרים, המונח השערת אוילר מתייחס להכללה שהציע לאונרד אוילר עבור המשפט האחרון של פרמה.
חָדָשׁ!!: חזקה (מתמטיקה) והשערת אוילר · ראה עוד »
השערת קטלן
השערת קטלן או משפט מיהילסקו היא השערה בתורת המספרים, שנקראת על שם המתמטיקאי אז'ן שרל קטלן, (על אף שהועלתה שנים רבות לפני לידתו), הטוענת שאין זוג מספרים עוקבים (חוץ מ-8 ו-9) ששניהם חזקות בהן המעריך גדול או שווה 2.
חָדָשׁ!!: חזקה (מתמטיקה) והשערת קטלן · ראה עוד »
הלוגריתם הטבעי
#הפניה לוגריתם טבעי.
חָדָשׁ!!: חזקה (מתמטיקה) והלוגריתם הטבעי · ראה עוד »
החץ של קנות'
#הפניה מספרים גדולים#החץ של קנות'.
חָדָשׁ!!: חזקה (מתמטיקה) והחץ של קנות' · ראה עוד »
הבעיה השביעית של הילברט
הבעיה השביעית מבין עשרים ושלוש הבעיות שהציג דויד הילברט בקונגרס הבינלאומי של המתמטיקאים של שנת 1900 עוסקת במספרים טרנסצנדנטיים.
חָדָשׁ!!: חזקה (מתמטיקה) והבעיה השביעית של הילברט · ראה עוד »
הבינום של ניוטון
המחשה גרפית לארבעת המקרים הראשונים של נוסחת הבינום של ניוטון במתמטיקה, הבינום של ניוטון היא נוסחה לפיתוח חזקות של סכום של שני איברים (בינום): (x+y)^n.
חָדָשׁ!!: חזקה (מתמטיקה) והבינום של ניוטון · ראה עוד »
הגאומטריה (ספר)
הגאומטריה, ידוע יותר בשם המקורי בצרפתית, La Géométrie, הוא ספר שפורסם בשנת 1637 ונכתב על ידי רנה דקארט.
חָדָשׁ!!: חזקה (מתמטיקה) והגאומטריה (ספר) · ראה עוד »
הגדרה רקורסיבית
הגדרה רקורסיבית או הגדרת נסיגה היא הגדרת מושג באופן שמצריך פניה אל אותה הגדרה, אבל בתנאים שונים.
חָדָשׁ!!: חזקה (מתמטיקה) והגדרה רקורסיבית · ראה עוד »
הכללה (מתמטיקה)
הכללה היא מאבני היסוד של הפעילות המתמטית.
חָדָשׁ!!: חזקה (מתמטיקה) והכללה (מתמטיקה) · ראה עוד »
הישר הממשי
הישר הממשי הוא תיאור גאומטרי של קבוצת כל המספרים הממשיים \mathbb.
חָדָשׁ!!: חזקה (מתמטיקה) והישר הממשי · ראה עוד »
הילברט
#הפניה דויד הילברט.
חָדָשׁ!!: חזקה (מתמטיקה) והילברט · ראה עוד »
היחידה המדומה
#הפניה i (מספר).
חָדָשׁ!!: חזקה (מתמטיקה) והיחידה המדומה · ראה עוד »
כפל
כֶּפֶל הוא פעולה בין מספרים, ובאופן כללי יותר פעולה בינארית על מבנים אלגבריים כלליים.
חָדָשׁ!!: חזקה (מתמטיקה) וכפל · ראה עוד »
כפל מטריצות
במתמטיקה, במיוחד באלגברה לינארית, כפל מטריצות הוא פעולה בינארית שמייצרת מטריצה משתי מטריצות.
חָדָשׁ!!: חזקה (מתמטיקה) וכפל מטריצות · ראה עוד »
כלל לייבניץ
#הפניה כלל לייבניץ לנגזרת מכפלה.
חָדָשׁ!!: חזקה (מתמטיקה) וכלל לייבניץ · ראה עוד »
כלל השרשרת
כלל השרשרת הוא כלל בחשבון אינפיניטסימלי המאפשר למצוא את הנגזרת של פונקציה שמורכבת ממספר פונקציות אחרות.
חָדָשׁ!!: חזקה (מתמטיקה) וכלל השרשרת · ראה עוד »
יעילות אלגוריתמית
במדעי המחשב, יעילות אלגוריתמית מתייחסת לכמות צריכת משאבי מערכת של אלגוריתם, ובפרט משאבי זמן וזיכרון, אך גם משאבי אנרגיה או רוחב פס יכולים להיכלל בבחינת יעילות של אלגוריתם.
חָדָשׁ!!: חזקה (מתמטיקה) ויעילות אלגוריתמית · ראה עוד »
1637
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: חזקה (מתמטיקה) ו1637 · ראה עוד »
1909
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: חזקה (מתמטיקה) ו1909 · ראה עוד »
1934
ראו גם: 1934 בספרות 1934 במדע 1934 בקולנוע 1934 בספורט.
חָדָשׁ!!: חזקה (מתמטיקה) ו1934 · ראה עוד »
1947
או"ם על תוכנית החלוקה ועל הקמת מדינת ישראל.
חָדָשׁ!!: חזקה (מתמטיקה) ו1947 · ראה עוד »
1995
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: חזקה (מתמטיקה) ו1995 · ראה עוד »
23 הבעיות של הילברט
ספר על הבעיה ה-6 הבעיות של הילברט הן רשימה של 23 בעיות במתמטיקה, שהוצגה על ידי המתמטיקאי דויד הילברט ב-1900.
חָדָשׁ!!: חזקה (מתמטיקה) ו23 הבעיות של הילברט · ראה עוד »
מפנה מחדש כאן:
², מעריך, חוקי חזקות.
אזכור
[1] https://he.wikipedia.org/wiki/חזקה_(מתמטיקה)
