גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
83 יחסים: מאיר מרגלית, מפיצי השכלה, מקהלה, משה ויצמן, מלחמת העולם הראשונה, מהנדס, מוטול, מכללת לוינסקי לחינוך, אמנציפציה ליהודים, אודסה, נשיא (ארגון), ספר זיכרונות, עם עובד, עברית, עיריית ירושלים, פסנתרן, פרעות, פטרוגרד, פינסק, ציונות, קרלובי וארי, קונסרבטוריון רון שולמית, קורספונדנט, רוסית, שטעטל, שושנה פרסיץ, תעודת הוראה, תפירה, תר"מ, תש"ך, תש"ח, תש"ג, תל אביב הקטנה, תל אביב-יפו, תלמוד תורה, חנה יפה, חסידות סטולין, חינוך, חיפה, חיים ויצמן, בזל, בית העלמין קריית שאול, ג' בתשרי, גן ילדים, גימנסיה, האימפריה הרוסית, הנהלת חשבונות, הספרייה הלאומית, העלייה השלישית, הקונגרס הציוני, ..., הקונגרס הציוני העולמי, התחיה, הבונד, הגימנסיה הרצליה, ההסתדרות הציונית העולמית, ועידת הלסינגפורס, ורשה, ויצו, וילנה, כ"ד בחשוון, י"ל פרץ, יקטרינוסלב, יהודה קרני, יידיש, 13 בספטמבר, 1879, 1897, 1902, 1903, 1905, 1907, 1909, 1917, 1921, 1926, 1929, 1940, 1942, 1946, 1948, 1953, 1959, 25 בנובמבר. להרחיב מדד (33 יותר) »
מאיר מרגלית
שדרות סמאטס 12 בתל אביב מאיר מרגלית בתפקיד החייל האמיץ שווייק, ציור מאת חיים טופול מאיר מרגלית (3 במאי 1906 – 30 בינואר 1974) היה שחקן תיאטרון "האהל" ומגדולי שחקני הבמה בארץ בתקופת היישוב ובימי המדינה.
חָדָשׁ!!: חיה ויצמן-ליכטנשטיין ומאיר מרגלית · ראה עוד »
מפיצי השכלה
#הפניה חברת מרבי השכלה.
חָדָשׁ!!: חיה ויצמן-ליכטנשטיין ומפיצי השכלה · ראה עוד »
מקהלה
מקהלת הנערים של וינה מקהלת הצבא האדום, יוסיף קובזון, ורשה 2009 חולצות רוסיות, בכנס של הבונדס, בהולנד, 1974 מקהלה היא קבוצה של זמרים, המבצעים יחד מוזיקה ווקאלית.
חָדָשׁ!!: חיה ויצמן-ליכטנשטיין ומקהלה · ראה עוד »
משה ויצמן
משה אביגדור ויצמן (1878 - 24 ביוני 1957) היה פרופסור לכימיה, ראש המחלקה לכימיה אורגנית באוניברסיטה העברית בירושלים ופעיל ציוני.
חָדָשׁ!!: חיה ויצמן-ליכטנשטיין ומשה ויצמן · ראה עוד »
מלחמת העולם הראשונה
מלחמת העולם הראשונה התחוללה בין השנים 1914–1918, והייתה המלחמה הגדולה ביותר בהיסטוריה עד זמנה.
חָדָשׁ!!: חיה ויצמן-ליכטנשטיין ומלחמת העולם הראשונה · ראה עוד »
מהנדס
מהנדס הוא אדם העוסק בהנדסה.
חָדָשׁ!!: חיה ויצמן-ליכטנשטיין ומהנדס · ראה עוד »
מוטול
#הפניה מוטלה (בלארוס).
חָדָשׁ!!: חיה ויצמן-ליכטנשטיין ומוטול · ראה עוד »
מכללת לוינסקי לחינוך
סמלילה הקודם של המכללה, טרם מלאו 100 שנים להקמתה מראה המכללה מבחוץ טקס הענקת תארים במכללת לוינסקי לחינוך מכללת לוינסקי לחינוך היא המכללה העברית הראשונה להכשרת מורים.
חָדָשׁ!!: חיה ויצמן-ליכטנשטיין ומכללת לוינסקי לחינוך · ראה עוד »
אמנציפציה ליהודים
האמנציפציה ליהודים (בקיצור: אמנציפציה או אמנסיפציה) היא תהליך, אשר כדברי כריסטיאן וילהלם פון דוהם נועד 'לשפר את מצבם של היהודים', בתמורה להפקת תועלת מכישוריהם.
חָדָשׁ!!: חיה ויצמן-ליכטנשטיין ואמנציפציה ליהודים · ראה עוד »
אודסה
לוגו העיר מדרגות פוטיומקין בית האופרה של אודסה המוזיאון הימי המוזיאון הארכאולוגי אוֹדֵסָה (באוקראינית: Одеса, ברוסית: Одесса, ביידיש: אדעס) היא עיר נמל אוקראינית לחוף הים השחור, ומרכז מחוז אודסה.
חָדָשׁ!!: חיה ויצמן-ליכטנשטיין ואודסה · ראה עוד »
נשיא (ארגון)
נָשִׂיא הוא תפקיד בארגונים של אדם העומד בראש ההיררכיה הארגונית.
חָדָשׁ!!: חיה ויצמן-ליכטנשטיין ונשיא (ארגון) · ראה עוד »
ספר זיכרונות
ספר זיכרונות או מֶמוּאָר (מצרפתית: mémoires, זיכרונות) הוא סוגה ספרותית המהווה תת-קבוצה של הסוגה אוטוביוגרפיה.
חָדָשׁ!!: חיה ויצמן-ליכטנשטיין וספר זיכרונות · ראה עוד »
עם עובד
ספריה עם ספרי עם עובד בגינת ההסתדרות שליד בית הוועד הפועל הוצאת ספרים עם עובד בע"מ, המוכרת כמותג עם עובד, היא הוצאת ספרים ישראלית, נוסדה בשנת 1942 על ידי ההסתדרות הכללית ביוזמת ברל כצנלסון, שהיה העורך הראשון.
חָדָשׁ!!: חיה ויצמן-ליכטנשטיין ועם עובד · ראה עוד »
עברית
עִבְרִית היא שפה שמית, ממשפחת השפות האפרו-אסייתיות, הידועה כשפתם של היהודים ושל השומרונים.
חָדָשׁ!!: חיה ויצמן-ליכטנשטיין ועברית · ראה עוד »
עיריית ירושלים
עיריית ירושלים היא גוף השלטון המקומי, במעמד של עירייה, האחראי לניהולה השוטף של העיר ירושלים.
חָדָשׁ!!: חיה ויצמן-ליכטנשטיין ועיריית ירושלים · ראה עוד »
פסנתרן
פסנתרן ציור של אישה המנגנת על פסנתר פסנתרן הוא אדם המנגן בפסנתר כמקצוע או כתחביב.
חָדָשׁ!!: חיה ויצמן-ליכטנשטיין ופסנתרן · ראה עוד »
פרעות
#הפניה פוגרום.
חָדָשׁ!!: חיה ויצמן-ליכטנשטיין ופרעות · ראה עוד »
פטרוגרד
#הפניה סנקט פטרבורג.
חָדָשׁ!!: חיה ויצמן-ליכטנשטיין ופטרוגרד · ראה עוד »
פינסק
פֿאָרווערטס, 19 באוקטובר 1924 ויליאם אוונס-גורדון, '''משפחה יהודית בפינסק''', בתוך: ''The Alien Immigrant'',כ 1903 בית הכנסת בפינסק אנדרטה לזכר יהודי פינסק-קארלין שנספו בשואה, בבית העלמין בחולון שלט הנצחה לקהילת פינסק בפתח תקווה פִּינְסְק (בבלארוסית: Пінск; ברוסית: Пинск; בפולנית: Pińsk) היא עיר במחוז ברסט בבלארוס, דרומית מערבית לבירה מינסק.
חָדָשׁ!!: חיה ויצמן-ליכטנשטיין ופינסק · ראה עוד »
ציונות
קונגרס הציוני השני בבזל 1898. דגל התנועה הציונית מונף בכינוס אספת הנבחרים בשנת 1944 הציונות היא תנועה לאומית ואידאולוגיה התומכת בקיום מדינה המהווה בית לאומי לעם היהודי בארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: חיה ויצמן-ליכטנשטיין וציונות · ראה עוד »
קרלובי וארי
קרלובי וארי (בצ'כית: Karlovy Vary), הידועה גם בשמה הגרמני קרלסבאד (בגרמנית: Karlsbad) היא עיר מרפא ונופש ידועה במערב בוהמיה שבצ'כיה.
חָדָשׁ!!: חיה ויצמן-ליכטנשטיין וקרלובי וארי · ראה עוד »
קונסרבטוריון רון שולמית
קונסרבטוריון רון שולמית הוא קונסרבטוריון בירושלים, מיזוג של שני בתי ספר ותיקים למוזיקה - 'שולמית' ו'רון' שפעלו בתל אביב.
חָדָשׁ!!: חיה ויצמן-ליכטנשטיין וקונסרבטוריון רון שולמית · ראה עוד »
קורספונדנט
#הפניה כתב (מקצוע)#כתב שטח.
חָדָשׁ!!: חיה ויצמן-ליכטנשטיין וקורספונדנט · ראה עוד »
רוסית
רוסית (ברוסית: Русский רוסקי) היא שפתה הרשמית של מדינת רוסיה ושל ברית המועצות לשעבר.
חָדָשׁ!!: חיה ויצמן-ליכטנשטיין ורוסית · ראה עוד »
שטעטל
"שטעטל", חנה קובלסקה, 1934 תור לבית תמחוי בעיירה לובומל בווהלין שבמזרח פולין (כיום באוקראינה), 1917. הכיתוב על גבי השלט מורה "פאָלקס קיך" (יידיש: בית תמחוי). שטעטל (יידיש: עיירה; מבוטא "שְטֶטְל" או "שְטֵייטְל") או העיירה היהודית הייתה צורת היישוב הטיפוסית של יהדות מזרח אירופה, בטריטוריות שהשתייכו בעבר לאיחוד הפולני-ליטאי, עד מלחמת העולם הראשונה.
חָדָשׁ!!: חיה ויצמן-ליכטנשטיין ושטעטל · ראה עוד »
שושנה פרסיץ
שושנה פֶּרְסִיץ (16 בנובמבר 1893 – 22 במרץ 1969) הייתה חברת הכנסת הראשונה עד השלישית מטעם סיעת הציונים הכלליים, יו"ר ועדת החינוך של הכנסת, מראשי הציונים הכלליים והאישה הבכירה במפלגה זו.
חָדָשׁ!!: חיה ויצמן-ליכטנשטיין ושושנה פרסיץ · ראה עוד »
תעודת הוראה
תעודת הוראה היא תעודה הניתנת לאדם שלמד לעסוק בהוראה וסיים את ההכשרה העיונית וההכשרה המעשית הנחוצות.
חָדָשׁ!!: חיה ויצמן-ליכטנשטיין ותעודת הוראה · ראה עוד »
תפירה
תמונה של מכונת תפירה ישנה ציור של ילדה העוסקת בתפירה תפירה היא חיבור או עיצוב של בדים, עורות, ניירות, רשתות מחומרים שונים וחומרי גלם אחרים שעוביים דק באמצעות חוט.
חָדָשׁ!!: חיה ויצמן-ליכטנשטיין ותפירה · ראה עוד »
תר"מ
#הפניהה'תר"ם.
חָדָשׁ!!: חיה ויצמן-ליכטנשטיין ותר"מ · ראה עוד »
תש"ך
#הפניה ה'תש"ך.
חָדָשׁ!!: חיה ויצמן-ליכטנשטיין ותש"ך · ראה עוד »
תש"ח
#הפניה ה'תש"ח.
חָדָשׁ!!: חיה ויצמן-ליכטנשטיין ותש"ח · ראה עוד »
תש"ג
#הפניה ה'תש"ג.
חָדָשׁ!!: חיה ויצמן-ליכטנשטיין ותש"ג · ראה עוד »
תל אביב הקטנה
שנות העשרים מבנה הגימנסיה העברית הרצליה, בשנת 1936 לערך גני התערוכה תל אביב, בשנת 1934 מבנה עץ משוחזר של קיוסק בתל אביב, כפי שנבנה בעשורים הראשונים תל אביב הקטנה הוא כינוי המתייחס לשטח שכלל את שכונת אחוזת בית שהוקמה מצפון ליפו בשנת 1909, ואחיותיה הבוגרות שהוקמו מחוץ לתוואי חומות יפו במהלך שנות השמונים של המאה התשע עשרה.
חָדָשׁ!!: חיה ויצמן-ליכטנשטיין ותל אביב הקטנה · ראה עוד »
תל אביב-יפו
קו החוף של תל אביב-יפו תל אביב-יפו (בערבית: تل أَبيب-يافا), המוכרת לרוב כתל אביב, היא עיר מעורבת במחוז תל אביב בישראל, במישור החוף הדרומי, המרכזית מבין ערי גוש דן והשנייה בגודל אוכלוסייתה בישראל.
חָדָשׁ!!: חיה ויצמן-ליכטנשטיין ותל אביב-יפו · ראה עוד »
תלמוד תורה
מורה ותלמיד בתלמוד תורה, בני ברק, 1965 תלמוד תורה הוא מוסד ללימודי קודש לילדים בקהילה היהודית המסורתית.
חָדָשׁ!!: חיה ויצמן-ליכטנשטיין ותלמוד תורה · ראה עוד »
חנה יפה
חנה יָפֶה (4 באוקטובר 1928 – 18 במאי 2006) הייתה הצנחנית המבצעית היחידה בתולדות צה"ל.
חָדָשׁ!!: חיה ויצמן-ליכטנשטיין וחנה יפה · ראה עוד »
חסידות סטולין
#הפניה חסידות קרלין.
חָדָשׁ!!: חיה ויצמן-ליכטנשטיין וחסידות סטולין · ראה עוד »
חינוך
בת שש בכניסתה הראשונה לבית הספר, שנת הלימודים תש"פ (2019), ירושלים. חִנּוּךְ הוא תהליך מתמשך לאורך שנות החיים, בו מתבצעת למידה ורכישת ידע, מיומנות, דרכי חשיבה, ערכים או עמדות.
חָדָשׁ!!: חיה ויצמן-ליכטנשטיין וחינוך · ראה עוד »
חיפה
חֵיפָה (בערבית: حيفا; בעברית ניתן למצוא במקורות את הכתיבים חיפא, חיפה, או חפה) היא עיר באזור הכרמל, השלישית בגודל אוכלוסייתה בישראל (אחרי ירושלים ותל אביב-יפו), בעלת אוכלוסייה מעורבת עם מיעוט ערבי.
חָדָשׁ!!: חיה ויצמן-ליכטנשטיין וחיפה · ראה עוד »
חיים ויצמן
חיים־עזריאל ויצמן (בכתיב המקורי: ווייצמן; 27 בנובמבר 1874, י"ח בכסלו ה'תרל"ה – 9 בנובמבר 1952, כ"א בחשוון ה'תשי"ג) היה נשיאהּ הראשון של מדינת ישראל, כימאי, מראשי הציונות.
חָדָשׁ!!: חיה ויצמן-ליכטנשטיין וחיים ויצמן · ראה עוד »
בזל
בזל (בגרמנית: Basel; בצרפתית: Bâle; באיטלקית: Basilea) היא עיר בקנטון בזל-שטאדט שבצפון שווייץ.
חָדָשׁ!!: חיה ויצמן-ליכטנשטיין ובזל · ראה עוד »
בית העלמין קריית שאול
בית העלמין קריית שאול הוא בית קברות בתל אביב.
חָדָשׁ!!: חיה ויצמן-ליכטנשטיין ובית העלמין קריית שאול · ראה עוד »
ג' בתשרי
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: חיה ויצמן-ליכטנשטיין וג' בתשרי · ראה עוד »
גן ילדים
חצר גן ילדים בירושלים שולחן יום הולדת לתאומים בגן ילדים בישראל גַּן יְלָדִים הוא מסגרת חינוכית פורמלית יומית עבור ילדים, אשר מקדימה את בית הספר.
חָדָשׁ!!: חיה ויצמן-ליכטנשטיין וגן ילדים · ראה עוד »
גימנסיה
גימנסיה (בלטינית: Gymnasium) הוא מוסד חינוכי במדינות רבות באירופה, המעניק לחניכיו השכלה על-יסודית.
חָדָשׁ!!: חיה ויצמן-ליכטנשטיין וגימנסיה · ראה עוד »
האימפריה הרוסית
האימפריה הרוסית (ברוסית: Российская Империя), או רוסיה הקיסרית, הייתה מדינה ומערכת שלטונית שהתקיימה ברוסיה מאז עלייתו לשלטון של פיוטר הגדול בסוף המאה ה-17 ועד להדחתו של הצאר האחרון ניקולאי השני במהפכת פברואר ב-1917.
חָדָשׁ!!: חיה ויצמן-ליכטנשטיין והאימפריה הרוסית · ראה עוד »
הנהלת חשבונות
הנהלת חשבונות היא שפה לרישום פעולות עסקיות (טרנזקציות).
חָדָשׁ!!: חיה ויצמן-ליכטנשטיין והנהלת חשבונות · ראה עוד »
הספרייה הלאומית
הספרייה הלאומית של ישראל (בעבר "בית הספרים הלאומי והאוניברסיטאי") היא הגוף הלאומי של ישראל המופקד על שמירת האוצרות המודפסים של המדינה ושל תרבות העם היהודי.
חָדָשׁ!!: חיה ויצמן-ליכטנשטיין והספרייה הלאומית · ראה עוד »
העלייה השלישית
חלוצים בקטיף בפרדס בעין גנים, 1923 רחוב בלפור, 1921 העלייה השלישית היא גל עלייה גדול לארץ ישראל, עם סיום מלחמת העולם הראשונה.
חָדָשׁ!!: חיה ויצמן-ליכטנשטיין והעלייה השלישית · ראה עוד »
הקונגרס הציוני
#הפניה הקונגרס הציוני העולמי.
חָדָשׁ!!: חיה ויצמן-ליכטנשטיין והקונגרס הציוני · ראה עוד »
הקונגרס הציוני העולמי
קונגרס הציוני השני בבזל, 1898. תצלום קבוצתי של קבוצת צירים מקרב ציוני רוסיה, משתתפי הקונגרס הציוני השביעי בבזל, 1905. צירים אלה הצטלמו על רקע הבניין שבו נערך הקונגרס. בשורה הראשונה, יושבים, מימין לשמאל: ישראל יסינובסקי, יעקב ברנשטיין-כהן, יחיאל צ'לנוב, ולדימיר זאב טיומקין, צבי בילקובסקי. בשורה השנייה עומדים, מימין לשמאל: מנחם שיינקין, יצחק ליב גולדברג, צבי ברוק ושלושה צירים נוספים הקונגרס הציוני העולמי הוא כינוס פומבי של נציגי היהודים הציוניים ממדינות שונות, המוסד העליון מבחינת חקיקה וקבלת ההחלטות של ההסתדרות הציונית העולמית, מעין "בית מחוקקים" יהודי כלל-עולמי.
חָדָשׁ!!: חיה ויצמן-ליכטנשטיין והקונגרס הציוני העולמי · ראה עוד »
התחיה
התחיה הייתה מפלגת ימין בישראל שהוקמה באוקטובר 1979, והתפרקה בשנת 1992 לאחר שבבחירות לכנסת השלוש עשרה לא הצליחה לעבור את אחוז החסימה.
חָדָשׁ!!: חיה ויצמן-ליכטנשטיין והתחיה · ראה עוד »
הבונד
כרזת בחירות בונדיסטית, קייב, 1918. בונדיסטים יהודים באודסה עם גופות חבריהם שנהרגו במהפכת 1905 אנדרטת הבונד בבית הקברות היהודי בוורשהבּוּנְד - האיגוד הכללי של הפועלים היהודיים בליטא, פולין ורוסיה (ביידיש: אַלגעמײנער ייִדישער אַרבעטער בונד אין ליטע, פּוילן און רוסלאַנד; בקיצור הבונד, "האיגוד") הייתה מפלגה יהודית סוציאליסטית ואוטונומיסטית שנוסדה באימפריה הרוסית ב-1897.
חָדָשׁ!!: חיה ויצמן-ליכטנשטיין והבונד · ראה עוד »
הגימנסיה הרצליה
#הפניה הגימנסיה העברית "הרצליה".
חָדָשׁ!!: חיה ויצמן-ליכטנשטיין והגימנסיה הרצליה · ראה עוד »
ההסתדרות הציונית העולמית
בנימין זאב תאודור הרצל, אבי הציונות המוסדות הציוניים עד מלחמת העולם הראשונה ההסתדרות הציונית העולמית (באנגלית: World Zionist Organization) היא ארגון של התנועה הציונית שהוקם ביוזמתו של בנימין זאב הרצל ב-3 בספטמבר 1897, בקונגרס הציוני הראשון שהתכנס בבזל שבשווייץ.
חָדָשׁ!!: חיה ויצמן-ליכטנשטיין וההסתדרות הציונית העולמית · ראה עוד »
ועידת הלסינגפורס
ועידת הלסינגפורס היא ועידה ציונית, שנערכה בהלסינקי בשנת 1906.
חָדָשׁ!!: חיה ויצמן-ליכטנשטיין וועידת הלסינגפורס · ראה עוד »
ורשה
כנסייה ברחוב קרקובסקה פשדמיישצ'ה ציור של ורשה מאת בולטו ורשה (בפולנית: Warszawa – וארְשַאווה – IPA) היא בירת פולין והעיר הגדולה ביותר בה.
חָדָשׁ!!: חיה ויצמן-ליכטנשטיין וורשה · ראה עוד »
ויצו
ויצו (WIZO – ראשי תיבות באנגלית של ארגון נשים ציוני בינלאומי, Women's International Zionist Organization) הוא ארגון נשים יהודיות בישראל ובעולם.
חָדָשׁ!!: חיה ויצמן-ליכטנשטיין וויצו · ראה עוד »
וילנה
וִילְנָה (בעברית גם בכתיב וילנא; בליטאית: Vilnius,; ברוסית: Вильнюс; בפולנית: Wilno, בבלארוסית: Ві́льня, ביידיש: ווילנע) היא עיר הבירה של ליטא.
חָדָשׁ!!: חיה ויצמן-ליכטנשטיין ווילנה · ראה עוד »
כ"ד בחשוון
פרשת בר המצווה של ילד שנולד בכ"ד חשוון היא פרשת תולדות, אם בר המצוה חל בשנה המתחילה ביום חמישי, או פרשת חיי שרה אם בר המצוה חל בשנה המתחילה בימים שני, שלישי או שבת.
חָדָשׁ!!: חיה ויצמן-ליכטנשטיין וכ"ד בחשוון · ראה עוד »
י"ל פרץ
מימין לשמאל: יעקב דינזון, י"ל פרץ ושלום עליכם י"ל פרץ ויעקב דינזון פסל הנודע אברהם אוסצ'גה, בבית העלמין היהודי בוורשה יצחק ליבוש פרץ, שנודע בראשי התיבות י"ל פרץ (18 במאי 1852 – 3 באפריל 1915; י"ב בסיוון התרי"ב - י"ט בניסן התרע"ה;גצל קרסל, לקסיקון הספרות העברית בדורות האחרונים, ספריית פועלים, 1967 ברוסית: Ицхок-Лейбуш Перец, בפולנית: Icchok Lejbusz Perec), מחשובי הסופרים ביידיש ובעברית ואחד מאבות תקופת התחייה בספרות.
חָדָשׁ!!: חיה ויצמן-ליכטנשטיין וי"ל פרץ · ראה עוד »
יקטרינוסלב
#הפניה דניפרו.
חָדָשׁ!!: חיה ויצמן-ליכטנשטיין ויקטרינוסלב · ראה עוד »
יהודה קרני
קברו של קרני בבית הקברות טרומפלדור יהודה קרני (וולובלסקי) (1884, פינסק – ב' בטבת ה'תש"ט, 3 בינואר 1949, תל אביב) היה משורר עברי, עיתונאי, עורך ומתרגם.
חָדָשׁ!!: חיה ויצמן-ליכטנשטיין ויהודה קרני · ראה עוד »
יידיש
ייִדִישׁ או אידיש (בעברית נקראת לפעמים גם אִידִית, כנראה קיצור של ייִדיש-דײַטש - "יהודית-גרמנית") היא שפה יהודית השייכת למשפחת השפות הגרמאניות ונכתבת באותיות האלפבית העברי.
חָדָשׁ!!: חיה ויצמן-ליכטנשטיין ויידיש · ראה עוד »
13 בספטמבר
13 בספטמבר הוא היום ה-256 בשנה בלוח הגרגוריאני (257 בשנה מעוברת).
חָדָשׁ!!: חיה ויצמן-ליכטנשטיין ו13 בספטמבר · ראה עוד »
1879
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: חיה ויצמן-ליכטנשטיין ו1879 · ראה עוד »
1897
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: חיה ויצמן-ליכטנשטיין ו1897 · ראה עוד »
1902
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: חיה ויצמן-ליכטנשטיין ו1902 · ראה עוד »
1903
הטיסה הראשונה של האחים רייט.
חָדָשׁ!!: חיה ויצמן-ליכטנשטיין ו1903 · ראה עוד »
1905
אלברט איינשטיין.
חָדָשׁ!!: חיה ויצמן-ליכטנשטיין ו1905 · ראה עוד »
1907
רוברט באדן פאוול, צולם ב-1919.
חָדָשׁ!!: חיה ויצמן-ליכטנשטיין ו1907 · ראה עוד »
1909
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: חיה ויצמן-ליכטנשטיין ו1909 · ראה עוד »
1917
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: חיה ויצמן-ליכטנשטיין ו1917 · ראה עוד »
1921
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: חיה ויצמן-ליכטנשטיין ו1921 · ראה עוד »
1926
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: חיה ויצמן-ליכטנשטיין ו1926 · ראה עוד »
1929
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: חיה ויצמן-ליכטנשטיין ו1929 · ראה עוד »
1940
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: חיה ויצמן-ליכטנשטיין ו1940 · ראה עוד »
1942
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: חיה ויצמן-ליכטנשטיין ו1942 · ראה עוד »
1946
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: חיה ויצמן-ליכטנשטיין ו1946 · ראה עוד »
1948
מכריז על הקמת מדינת ישראל.
חָדָשׁ!!: חיה ויצמן-ליכטנשטיין ו1948 · ראה עוד »
1953
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: חיה ויצמן-ליכטנשטיין ו1953 · ראה עוד »
1959
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: חיה ויצמן-ליכטנשטיין ו1959 · ראה עוד »
25 בנובמבר
25 בנובמבר הוא היום ה-329 בשנה, (330 בשנה מעוברת), בשבוע ה-48 בלוח הגריגוריאני.
חָדָשׁ!!: חיה ויצמן-ליכטנשטיין ו25 בנובמבר · ראה עוד »
אזכור
[1] https://he.wikipedia.org/wiki/חיה_ויצמן-ליכטנשטיין
