גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
80 יחסים: מאיר בניהו, מסכת מנחות, מקובל, משפחת גאגין, משה מונטיפיורי, מוחמד עלי (שליט מצרים), אנגלית, אסלאם, ארץ ישראל, אליעזר הלוי, אברהים פחה, אהל אל-כתאב, סלוניקי, סוריה, עלייה לארץ ישראל, פגניות, קונסטנטינופול, קונסול דיפלומטי, קורפו, ראשי תיבות, רפאל אברהם שלום מזרחי שרעבי, שמואל צוקרמן, שמואל ירונדי, שאלות ותשובות, שלום משה חי גאגין, שומרונים, שכם, ת"ר, תקמ"ז, תקפ"ה, תקצ"א, תר"א, תר"ח, תר"ב, תרמ"ב, תרצ"ה, תש"ל, תהילים, תורה, לשון הקודש, חכם באשי, בן-ציון דינבורג, בית דפוס, בית הקברות בהר הזיתים, דמשק, דרשנות, ה'תקצ"ו, ה'תר"ן, ה'תר"ב, ה'תרמ"ב, ..., ה'תרמ"ו, ה'תרס"ד, המאה ה-17, האימפריה העות'מאנית, הספרייה הלאומית, הקוראן, הראשון לציון, הברית החדשה, הוצאת יד יצחק בן-צבי, היברובוקס, כ' באייר, כת, כתב שומרוני, יצחק קוב'ו, יצחק בן-צבי, ירושלים, ישראל בק, ישיבת המקובלים בית אל, יהדות רפורמית, יהודה נבון, יהודה ביבאס, יום-טוב אלגאזי, 1787, 1831, 1835, 1840, 1841, 1842, 1848, 1882. להרחיב מדד (30 יותר) »
מאיר בניהו
מאיר בניהו (28 בנובמבר 1926, כ"ב בכסלו תרפ"ז – 26 באפריל 2009, ב' באייר תשס"ט) היה חוקר ההיסטוריה של הקבלה והשבתאות, חוקר הפזורה הספרדית של חכמי וגאוני עדות המזרח, וחוקר הספרות הרבנית במזרח ובאיטליה.
חָדָשׁ!!: חיים אברהם גאגין ומאיר בניהו · ראה עוד »
מסכת מנחות
מסכת מנחות מהתלמוד הבבלי מסכת מנחות היא המסכת השנייה בסדר קדשים, הסדר החמישי במשנה.
חָדָשׁ!!: חיים אברהם גאגין ומסכת מנחות · ראה עוד »
מקובל
מקובל הוא יהודי שעיקר עיסוקו הוא לימוד הקבלה – תורת הסוד היהודית, ובכללה חקר האלוהות וסודות התורה.
חָדָשׁ!!: חיים אברהם גאגין ומקובל · ראה עוד »
משפחת גאגין
משפחת גאגין (באנגלית: Gaguine או Gagin) היא משפחה ספרדית שבניה התפשטו לאחר גירוש ספרד למדינות הבלקן ומרוקו, וכיהנו כרבנים, כרופאים וכאישי ציבור ידועים.
חָדָשׁ!!: חיים אברהם גאגין ומשפחת גאגין · ראה עוד »
משה מונטיפיורי
משה מונטיפיורי בגיל 100 סר משה חיים מונטיפיורי (באנגלית: Sir Moses Haim Montefiore, 1st Baronet, Kt; 24 באוקטובר 1784, ח' בחשוון ה'תקמ"ה, ליבורנו, טוסקנה – 28 ביולי 1885, ט"ז באב ה'תרמ"ה, רמסגייט, קנט, אנגליה) היה נדבן ושדלן יהודי מאנגליה, שהקדיש את חייו לסיוע ליהודים בארצות שונות.
חָדָשׁ!!: חיים אברהם גאגין ומשה מונטיפיורי · ראה עוד »
מוחמד עלי (שליט מצרים)
מוחמד עלי פאשא (בערבית: محمد علي باشا; תעתיק מדויק: מחמד עלי באשא; בטורקית עות'מאנית מבוטא כמהמט עלי פאשה; 4 במרץ 1769 – 2 באוגוסט 1849) היה המשנה למלך מצרים ונחשב למייסד מצרים המודרנית ולדמות העיקרית בהסדרת ריבונותה של מצרים מהאימפריה העות'מאנית.
חָדָשׁ!!: חיים אברהם גאגין ומוחמד עלי (שליט מצרים) · ראה עוד »
אנגלית
אנגלית (באנגלית: English) היא שפה ממשפחת השפות הגרמאניות שמקורה באנגליה, והיא אחת השפות המדוברות ביותר בעולם.
חָדָשׁ!!: חיים אברהם גאגין ואנגלית · ראה עוד »
אסלאם
אִסְלַאם (בערבית:, בעברית: השלמה) היא דת מונותאיסטית אברהמית שמהותה השלמה מלאה עם סונת מוחמד, כלומר, השלמה מלאה עם משנתו של מוחמד בן עבדאללה, הנחשב בקרב כלל המוסלמים כנביא החשוב והאחרון אי פעם וגם השלמה מלאה עם מה שמוסלמים מבינים כרצון האל אללה, דרך מילוי מצוות ספר הקוראן, אשר נחשב בקרב כלל המוסלמים לדברו הישיר של אללה.
חָדָשׁ!!: חיים אברהם גאגין ואסלאם · ראה עוד »
ארץ ישראל
תצלום לוויין של '''ארץ ישראל''', משנת 2003, הכולל את מדינת ישראל, שטחי הרשות הפלסטינית, וחלקים מירדן, לבנון, סוריה ומצרים ארץ ישראל (בראשי תיבות: א"י, נקראת בלועזית: פָּלֶשְׂתִּינָה, ובערבית: فلسطين, בתעתיק לעברית: פָלַסְטִין) היא חבל ארץ הנמצא בדרום-מערב יבשת אסיה, באגן הים התיכון ובחלק של המזרח התיכון המכונה לבנט, אשר מחולק בין המדינות ישראל, ירדן, לבנון וסוריה.
חָדָשׁ!!: חיים אברהם גאגין וארץ ישראל · ראה עוד »
אליעזר הלוי
ד"ר אליעזר הלוי (לואי לֶווה) (באנגלית: Louis Loewe; י' בתמוז תקס"ט, 24 ביוני 1809 – א' בכסלו תרמ"ט, 5 בנובמבר 1888) היה מלומד יהודי בריטי ממוצא גרמני אשר שימש כעוזרו ומזכירו של משה מונטיפיורי במשך כחמישים שנה.
חָדָשׁ!!: חיים אברהם גאגין ואליעזר הלוי · ראה עוד »
אברהים פחה
#הפניה אבראהים פאשא.
חָדָשׁ!!: חיים אברהם גאגין ואברהים פחה · ראה עוד »
אהל אל-כתאב
אַהְל אל-כִּתַאבּ (בערבית: أهل الكتاب; תעתיק מדויק: אהל אלכתאב), "אנשי הספר", הוא מונח באסלאם המתייחס ליהודים, לנוצרים ולצאבִּאים, ולפעמים גם לבני דתות אחרות כמו הזורואסטרים.
חָדָשׁ!!: חיים אברהם גאגין ואהל אל-כתאב · ראה עוד »
סלוניקי
סלוניקי (ביוונית:, בטורקית: Selanik) היא העיר השנייה בגודלה ביוון ואחת מערי הנמל החשובות בה.
חָדָשׁ!!: חיים אברהם גאגין וסלוניקי · ראה עוד »
סוריה
הרפובליקה הערבית הסורית (בערבית), היא מדינה ערבית במזרח התיכון הגובלת בישראל בדרום-מערב, בלבנון ובים התיכון במערב, בטורקיה בצפון, בעיראק במזרח, ובירדן בדרום.
חָדָשׁ!!: חיים אברהם גאגין וסוריה · ראה עוד »
עלייה לארץ ישראל
עלייה לארץ ישראל (לעיתים נקרא בקיצור עלייה לישראל, או פשוט עלייה) הוא מונח מרכזי בהווייה היהודית ובציונות, המציין את הגירתם של יהודים אל ארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: חיים אברהם גאגין ועלייה לארץ ישראל · ראה עוד »
פגניות
מזבח קלטי קדום באירופה, ששימש לפולחני הדת המקומית לפני עליית הנצרות פסל פגני בוואראנסי, הודו תור להעלאת מנחות במקדש בלליטפור, נפאל פגניות (בעברית: עבודת אלילים) הוא מונח מערבי המתאר פולחנים ומנהגים של דתות פוליתאיסטיות לרוב, עתיקות וחדשות, מערביות ומזרחיות.
חָדָשׁ!!: חיים אברהם גאגין ופגניות · ראה עוד »
קונסטנטינופול
מפת קונסטנטינופול איור של קונסטנטינופול קוֹנְסְטַנְטִינוֹפּוֹל (ביוונית: Κωνσταντινούπολις, בלטינית: Constantinopolis) היא עיר עתיקה, שהתקיימה במקום שבו נמצאת איסטנבול.
חָדָשׁ!!: חיים אברהם גאגין וקונסטנטינופול · ראה עוד »
קונסול דיפלומטי
קונסול (באנגלית: Consul) הוא תואר דיפלומטי הנגזר ישירות מרמת המשלחת הדיפלומטית הפועלת באותה מדינה, וניתן לנציג הבכיר בקונסוליה.
חָדָשׁ!!: חיים אברהם גאגין וקונסול דיפלומטי · ראה עוד »
קורפו
מפת קורפו הקצה הדרומי של האי קורפו במבט מהים קוֹרְפוּ או קֶרְקִירָה (ביוונית: Κέρκυρα, בלטינית: Corcyra, באיטלקית: Corfù) הוא אי יווני, הנמצא בים היוני, בצמוד לחופים המערבים של אלבניה ויוון.
חָדָשׁ!!: חיים אברהם גאגין וקורפו · ראה עוד »
ראשי תיבות
International Research Association for Talent Development and Excellence ראשי תיבות (ר"ת; מכונה לעיתים בלשון חז"ל גם: נוטריקון - מלטינית: "לכתוב", "לסמן באותיות") הם טכניקה של כתיב מקוצר שבה נכתב ביטוי נפוץ רק באמצעות האות הראשונה של כל מילה המרכיבה אותו.
חָדָשׁ!!: חיים אברהם גאגין וראשי תיבות · ראה עוד »
רפאל אברהם שלום מזרחי שרעבי
הרב רפאל אברהם שלום מזרחי דידיע שרעבי (הרא"ש; תקל"ה - כ"ה בכסלו תקפ"ז) היה מקובל נודע שכיהן כראש ישיבת המקובלים בית אל בירושלים, לאחר שאביו וסבו מצד אביו שימשו גם הם במשרה זו.
חָדָשׁ!!: חיים אברהם גאגין ורפאל אברהם שלום מזרחי שרעבי · ראה עוד »
שמואל צוקרמן
שמואל הלוי צוקרמן (בכתיב (יידי): צוקערמאן; ה'תרט"ז, 1856 – ו' באדר ב' ה'תרפ"ט, 18 במרץ 1929) היה מדפיס ומו"ל עברי בירושלים במאות ה-19 וה-20.
חָדָשׁ!!: חיים אברהם גאגין ושמואל צוקרמן · ראה עוד »
שמואל ירונדי
רבי שמואל ירונדי מגירונה (ה'צ"ה 1335 - ?) היה ראשון שחי ופעל בספרד במאה ה-14.
חָדָשׁ!!: חיים אברהם גאגין ושמואל ירונדי · ראה עוד »
שאלות ותשובות
ספרי שו"ת (בתמונה, מאת ר' עקיבא איגר) בספרייה תורנית שאלות ותשובות (בראשי תיבות: שו"ת) היא אחת מהסוגות הענפות והפוריות בספרות התורנית, בעיקר בתחום ההלכה.
חָדָשׁ!!: חיים אברהם גאגין ושאלות ותשובות · ראה עוד »
שלום משה חי גאגין
הרב שלום משה חי גאגין (1832–1883) היה שד"ר ירושלמי, מחבר פיוטים וספרים וראש ישיבת המקובלים בית אל.
חָדָשׁ!!: חיים אברהם גאגין ושלום משה חי גאגין · ראה עוד »
שומרונים
בית הכנסת השומרוני בחולון שומרונים (בעברית שומרונית: ࠔࠠࠌࠝࠓࠩࠉࠌ שָׁמֶרִים, במשמעות שומרי התורה, בערבית: السامريون, א-סאמיריוּן) הם עם וקבוצה אתנו-דתית ייחודית שחיה במשך מעל אלפיים שנה בשומרון, וטוענת להיותה המשך ישיר של בני ישראל.
חָדָשׁ!!: חיים אברהם גאגין ושומרונים · ראה עוד »
שכם
העיר שְׁכֶם (– נַ֫אבְּלֶס או נַ֫אבְּלֻס) היא בירת נפת שכם של הרשות הפלסטינית.
חָדָשׁ!!: חיים אברהם גאגין ושכם · ראה עוד »
ת"ר
#הפניה ה'ת"ר.
חָדָשׁ!!: חיים אברהם גאגין ות"ר · ראה עוד »
תקמ"ז
#הפניה ה'תקמ"ז.
חָדָשׁ!!: חיים אברהם גאגין ותקמ"ז · ראה עוד »
תקפ"ה
#הפניה ה'תקפ"ה.
חָדָשׁ!!: חיים אברהם גאגין ותקפ"ה · ראה עוד »
תקצ"א
#הפניה ה'תקצ"א.
חָדָשׁ!!: חיים אברהם גאגין ותקצ"א · ראה עוד »
תר"א
#הפניה ה'תר"א.
חָדָשׁ!!: חיים אברהם גאגין ותר"א · ראה עוד »
תר"ח
#הפניה ה'תר"ח.
חָדָשׁ!!: חיים אברהם גאגין ותר"ח · ראה עוד »
תר"ב
#הפניה ה'תר"ב.
חָדָשׁ!!: חיים אברהם גאגין ותר"ב · ראה עוד »
תרמ"ב
#הפניה ה'תרמ"ב.
חָדָשׁ!!: חיים אברהם גאגין ותרמ"ב · ראה עוד »
תרצ"ה
#הפניה ה'תרצ"ה.
חָדָשׁ!!: חיים אברהם גאגין ותרצ"ה · ראה עוד »
תש"ל
#הפניה ה'תש"ל.
חָדָשׁ!!: חיים אברהם גאגין ותש"ל · ראה עוד »
תהילים
ספר תהילים הכתוב על גבי מגילה בכתב סת"ם תְּהִלִּים הוא ספר מספרי המקרא, אשר כלול בחלק הכתובים.
חָדָשׁ!!: חיים אברהם גאגין ותהילים · ראה עוד »
תורה
הַתּוֹרָה (נקראת גם: תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב ביהדות האורתודוקסית) היא החלק הראשון בתנ"ך, הכולל חמישה ספרים הקרויים חֲמִשָּׁה חֻמְּשֵׁי תּוֹרָה.
חָדָשׁ!!: חיים אברהם גאגין ותורה · ראה עוד »
לשון הקודש
קריאה בתורה ביהדות, לשון הקודש היא שפה קדושה וכינוי לשפה העברית, שבה נכתבו כתבי הקודש, וששימשה (לאחר הפסקת השימוש בשפה העברית כשפה מדוברת במאה השנייה לספירה), בזמן תקופת הביניים של העברית, לצורכי ענייני הדת, הליטורגיה וההלכה - בניגוד ללשון החול ששימשה לצורכי יום-יום, כגון יידיש.
חָדָשׁ!!: חיים אברהם גאגין ולשון הקודש · ראה עוד »
חכם באשי
חלב בסוריה, 1908 החכם באשי (בטורקית עות'מאנית: حاخامباشی; בתרגום מילולי: "ראש החכמים") היה התואר שניתן לרב הראשי של קהילה יהודית ברחבי האימפריה העות'מאנית.
חָדָשׁ!!: חיים אברהם גאגין וחכם באשי · ראה עוד »
בן-ציון דינבורג
#הפניה בן-ציון דינור.
חָדָשׁ!!: חיים אברהם גאגין ובן-ציון דינבורג · ראה עוד »
בית דפוס
#הפניה דפוס.
חָדָשׁ!!: חיים אברהם גאגין ובית דפוס · ראה עוד »
בית הקברות בהר הזיתים
#הפניה בית הקברות היהודי בהר הזיתים.
חָדָשׁ!!: חיים אברהם גאגין ובית הקברות בהר הזיתים · ראה עוד »
דמשק
דַּמֶּשֶׂק (בערבית: دمشق, דִמַשְׁק; בסורית: ܕܰܪܡܣܘܩ) היא בירתה של סוריה ואחת הערים העתיקות בעולם.
חָדָשׁ!!: חיים אברהם גאגין ודמשק · ראה עוד »
דרשנות
ביהדות, דרשנות היא נשיאת נאום (דרשה) בפני קהל בנושאי מוסר, הלכה, מקרא וכדומה, פעמים רבות תוך קישור לפרשת השבוע או לענייני דיומא.
חָדָשׁ!!: חיים אברהם גאגין ודרשנות · ראה עוד »
ה'תקצ"ו
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: חיים אברהם גאגין וה'תקצ"ו · ראה עוד »
ה'תר"ן
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: חיים אברהם גאגין וה'תר"ן · ראה עוד »
ה'תר"ב
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: חיים אברהם גאגין וה'תר"ב · ראה עוד »
ה'תרמ"ב
יהודי תימני בירושלים, סוף המאה ה-19. בשנה זו החלה העלייה הראשונה, רובה מיהדות מזרח אירופה וכללה את עליית אעלה בתמר של יהדות תימן, אשר הושפעו מהפסוק.
חָדָשׁ!!: חיים אברהם גאגין וה'תרמ"ב · ראה עוד »
ה'תרמ"ו
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: חיים אברהם גאגין וה'תרמ"ו · ראה עוד »
ה'תרס"ד
לדעת רוב הראשונים זוהי שנת היובל.
חָדָשׁ!!: חיים אברהם גאגין וה'תרס"ד · ראה עוד »
המאה ה-17
המאה ה-17 היא התקופה שהחלה בשנת 1601 והסתיימה בשנת 1700.
חָדָשׁ!!: חיים אברהם גאגין והמאה ה-17 · ראה עוד »
האימפריה העות'מאנית
האימפריה העוֹתְ'מָאנִית הטורקית (בטורקית עות'מאנית: دولت علیۂ عثمانیہ, בטורקית מודרנית: Osmanlı İmparatorluğu, בערבית: الدولة العثمانية. נכתב גם: האימפריה העותמאנית) הייתה אימפריה שהתקיימה במשך 624 שנים, משלהי המאה ה-13 עד תחילת המאה ה-20, והשתרעה מדרום-מזרח אירופה עד לצפון אפריקה וחצי האי ערב.
חָדָשׁ!!: חיים אברהם גאגין והאימפריה העות'מאנית · ראה עוד »
הספרייה הלאומית
הספרייה הלאומית של ישראל (בעבר "בית הספרים הלאומי והאוניברסיטאי") היא הגוף הלאומי של ישראל המופקד על שמירת האוצרות המודפסים של המדינה ושל תרבות העם היהודי.
חָדָשׁ!!: חיים אברהם גאגין והספרייה הלאומית · ראה עוד »
הקוראן
כתב צנעא, כתב היד הקדום ביותר של הקוראן שנמצא ומתוארך לאמצע המאה ה-7 הקֻרְאַן (בערבית: القـُرْآن או القـُرْآن الكَريم, בתעתיק: "אלקֻראַאן אלכַּרים" - "הקוראן הנכבד"), נקרא גם "הקוראן הגדול" (בערבית: القُرْآن العَظيمْ), הוא ספר הקודש העיקרי של דת האסלאם.
חָדָשׁ!!: חיים אברהם גאגין והקוראן · ראה עוד »
הראשון לציון
הראשון לציון הוא תואר שהוענק למי שנעשה הרב הבכיר של יהודי האימפריה העות'מאנית.
חָדָשׁ!!: חיים אברהם גאגין והראשון לציון · ראה עוד »
הברית החדשה
הַבְּרִית הַחֲדָשָׁה (ביוונית: Η Καινή Διαθήκη; בארמית: ܕܝܬܝܩܝ ܚܕܬܐ, דיתיקי חדתא; בלטינית: Novum Testamentum) היא החלק השני של אוסף כתבי הקודש הנוצריים.
חָדָשׁ!!: חיים אברהם גאגין והברית החדשה · ראה עוד »
הוצאת יד יצחק בן-צבי
#הפניה יד יצחק בן-צבי.
חָדָשׁ!!: חיים אברהם גאגין והוצאת יד יצחק בן-צבי · ראה עוד »
היברובוקס
היברובוקס (במקור באנגלית: HebrewBooks, שמשמעותו: "ספרים עבריים") היא ספרייה דיגיטלית חינמית מקוונת לספרות יהודית-תורנית.
חָדָשׁ!!: חיים אברהם גאגין והיברובוקס · ראה עוד »
כ' באייר
ב, זהו יום פרוס העצרת, שבו מעשרים את הוולדות ומפרישים ממחצית השקל לתרומת הלשכה.
חָדָשׁ!!: חיים אברהם גאגין וכ' באייר · ראה עוד »
כת
חברי כת הקו קלוקס קלאן שורפים צלב. תצלום משנת 1921המונח כַּת (ברבים: כִּיתוֹת ולא כַּתּוֹת) תיאר בעבר קבוצת אנשים, שאמונתם הדתית נפרדת לגמרי מהדתות הגדולות או הוותיקות יותר, או נדחית על ידי הזרמים המרכזיים של הדתות הללו.
חָדָשׁ!!: חיים אברהם גאגין וכת · ראה עוד »
כתב שומרוני
#הפניה אלפבית שומרוני.
חָדָשׁ!!: חיים אברהם גאגין וכתב שומרוני · ראה עוד »
יצחק קוב'ו
הרב יצחק ב"ר חזקיהו יוסף קוב'ו (ירושלים, ה'תק"ל (1770) – אלכסנדריה, כ"ד באב ה'תרי"ד, 1854) היה שד"ר והראשון לציון, מגדולי חכמי ירושלים במחצית הראשונה של המאה ה-19.
חָדָשׁ!!: חיים אברהם גאגין ויצחק קוב'ו · ראה עוד »
יצחק בן-צבי
משפחת שימשלביץ. יושבים: יצחק בן-צבי, הסבתא אסתר, אב המשפחה צבי שמשי, אשתו דבורה. עומדים: רחל ינאית בן-צבי, אהרון ראובני, אשתו סופי ראובני, שולמית ובעלה פרופסור יצחק קלוגאי. למטה: דינה מזר עם הבנים של בן-צבי עלי ועמרם. (1926) יצחק בן־צבי (שימשלביץ) (י"ח בכסלו ה'תרמ"ה, 6 בדצמבר 1884 – כ"ט בניסן ה'תשכ"ג, 23 באפריל 1963) היה נשיאהּ השני של מדינת ישראל, חלוץ בתקופת העלייה השנייה, היסטוריון ומראשי תנועת העבודה בארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: חיים אברהם גאגין ויצחק בן-צבי · ראה עוד »
ירושלים
יְרוּשָׁלַיִם (נהגה אל־קֻדְס; או לחלופין أُورُشَلِيم, אוּרֻשַׁלִים) היא עיר הבירה של מדינת ישראל, והעיר עם האוכלוסייה הגדולה ביותר במדינה.
חָדָשׁ!!: חיים אברהם גאגין וירושלים · ראה עוד »
ישראל בק
#הפניה ישראל ב"ק.
חָדָשׁ!!: חיים אברהם גאגין וישראל בק · ראה עוד »
ישיבת המקובלים בית אל
דלת הכניסה לישיבה בניין הישיבה ישיבת המקובלים בית אל מיסודו של מאיר יהודה גץ, ינואר 2016 ישיבת המקובלים בית אל (או "בית-המדרש בית אל - קן המקובלים" או "קהל חסידים"), שבעיר העתיקה בירושלים, נוסדה בשנת ה'תצ"ז (1737), על ידי רבי גדליה חיון, שעלה מטורקיה, ונקראה בתחילה בשם "מדרש חסידים".
חָדָשׁ!!: חיים אברהם גאגין וישיבת המקובלים בית אל · ראה עוד »
יהדות רפורמית
היהדות הרפורמית (מכונה גם יהדות מתקדמת, יהדות ליברלית, יהדות פרוגרסיבית; באנגלית: Reform Judaism, Liberal Judaism, Progressive Judaism) היא אחת משלושה זרמים גדולים הקיימים כיום ביהדות, הדוגל בהשתנותה המתמדת, במרכזיות ערכי המוסר שבה לעומת היבטיה הטקסיים, ובאמונה בהתגלות מתמשכת של רצון האלוהים בעולם, שאינה ממוקדת במעמד הר סיני.
חָדָשׁ!!: חיים אברהם גאגין ויהדות רפורמית · ראה עוד »
יהודה נבון
הרב יהודה נבון "מורנו" (? - 1844) היה שד"ר, אב בית דין בירושלים והראשון לציון.
חָדָשׁ!!: חיים אברהם גאגין ויהודה נבון · ראה עוד »
יהודה ביבאס
הרב יהודה אריה ליאון ביבאס (בסביבות ה'תק"מ 1780 - י"ב בניסן תרי"ב 1852), היה מרבני גיברלטר, רבה של קהילת קורפו, ממבשרי הציונות, פוסק ומקובל, בעל תואר אקדמי והשכלה כללית רחבה, נוסע ומעורה בהוויות העולם.
חָדָשׁ!!: חיים אברהם גאגין ויהודה ביבאס · ראה עוד »
יום-טוב אלגאזי
הרב יום-טוב אלגאזי (המהרי"ט אלגאזי, תפ"ז, 1727, איזמיר – ב' באדר א' תקס"ב, 1802, ירושלים) היה הראשון לציון, שד"ר וראש ישיבת המקובלים בית אל.
חָדָשׁ!!: חיים אברהם גאגין ויום-טוב אלגאזי · ראה עוד »
1787
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: חיים אברהם גאגין ו1787 · ראה עוד »
1831
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: חיים אברהם גאגין ו1831 · ראה עוד »
1835
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: חיים אברהם גאגין ו1835 · ראה עוד »
1840
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: חיים אברהם גאגין ו1840 · ראה עוד »
1841
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: חיים אברהם גאגין ו1841 · ראה עוד »
1842
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: חיים אברהם גאגין ו1842 · ראה עוד »
1848
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: חיים אברהם גאגין ו1848 · ראה עוד »
1882
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: חיים אברהם גאגין ו1882 · ראה עוד »
מפנה מחדש כאן:
אג"ן.
אזכור
[1] https://he.wikipedia.org/wiki/חיים_אברהם_גאגין
