גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
62 יחסים: ממלכת בולגריה, מפלגת העם של בולגריה, מרדכי אהרנפרייז, מלחמת העולם הראשונה, מחנה ריכוז, מושב, אקטיביזם, אלברט רומנו, אגרונום, איסטנבול, ניקולה מושאנוב, סרטיפיקט, סלבדור (ספינת מעפילים), סופיה, עם עובד, פועלי ציון, ציונות, ציונות רוויזיוניסטית, ראש ממשלת בולגריה, רוקח, רוקחות, שתדלנות, שלמה שאלתיאל, תל אביב-יפו, לוצרן, חיים פרחי, בנימין ארדיטי, בלגרד, בוריס השלישי, מלך בולגריה, בולגרית, בית-חנן, ביטאון, גאורגי קיוסאיבנוב, המנדט הבריטי, המלחמה העות'מאנית-רוסית (1877–1878), המבורג, האימפריה העות'מאנית, הסוכנות היהודית, העפלה, הציונים הכלליים, הקרן הקיימת לישראל, הקונסיסטוריה היהודית של בולגריה, הקונגרס הציוני העולמי, החוק להגנת האומה, הוצאת דבר, הוועד הפועל הציוני, יהדות סופיה, יהדות בולגריה, 13 באוקטובר, 17 בנובמבר, ..., 1877, 1909, 1911, 1920, 1923, 1931, 1933, 1935, 1937, 1944, 1947, 6 בספטמבר. להרחיב מדד (12 יותר) »
ממלכת בולגריה
ממלכת בולגריה (בבולגרית: Царство България) או ממלכת בולגריה השלישית, היה שמה הרשמי של המדינה הבולגרית בין 1908 ל-1946, עת הייתה מונרכיה חוקתית מבית סקסה קובורג גותה.
חָדָשׁ!!: חיים אהרן פרחי וממלכת בולגריה · ראה עוד »
מפלגת העם של בולגריה
המועצה העליונה של מפלגת העם של בולגריה בתחילת המאה ה-20 מפלגת העם של בולגריה (בבולגרית: Народна партия) הייתה מפלגת ימין פרלמנטרית, אשר פעלה מאמצע שנות ה-90 של המאה ה-19 ועד 1920 בממלכת בולגריה.
חָדָשׁ!!: חיים אהרן פרחי ומפלגת העם של בולגריה · ראה עוד »
מרדכי אהרנפרייז
הרב ד"ר מרדכי זאב (מרקוס) אהרנפרייז (בכתיב יידי: עהרנפרייז; בגרמנית: Mordechai (Markus/Marcus) Ehrenpreis; 25 ביוני 1869, למברג – 26 בפברואר 1951, סולטחובאדן, ליד סטוקהולם), סופר עברי, מתרגם, פובליציסט, עורך, רב ופעיל ציוני.
חָדָשׁ!!: חיים אהרן פרחי ומרדכי אהרנפרייז · ראה עוד »
מלחמת העולם הראשונה
מלחמת העולם הראשונה התחוללה בין השנים 1914–1918, והייתה המלחמה הגדולה ביותר בהיסטוריה עד זמנה.
חָדָשׁ!!: חיים אהרן פרחי ומלחמת העולם הראשונה · ראה עוד »
מחנה ריכוז
מחנה ריכוז הוא מתקן כליאה רחב ידיים, שנועד לאסירים פוליטיים, קבוצות אתניות או קבוצות דתיות, הנכלאים ללא כל הליך משפטי.
חָדָשׁ!!: חיים אהרן פרחי ומחנה ריכוז · ראה עוד »
מושב
המושב נהלל המושב מסילת ציון המושב בית זית שדמה רחוב ראשי אופייני במושב מוֹשָׁב הוא צורת התיישבות כפרית ייחודית למדינת ישראל, אשר מאגדת קבוצה של תושבים (בעבר רובם חקלאים) במסגרת כלכלית שיתופית.
חָדָשׁ!!: חיים אהרן פרחי ומושב · ראה עוד »
אקטיביזם
מצעד לוושינגטון למען תעסוקה וחירות במהלך צעדה של התנועה האפרו-אמריקאית לזכויות האזרח ב 1963 אַקְטִיבִיזְם (מאנגלית: Activism; בעברית: פְּעִילָנוּת) מורכב ממאמצים לקידום, עיכוב או הכוונה של שינויים ומצבים חברתיים, פוליטיים, כלכליים או סביבתיים על ידי נקיטת עמדה ופעולה פומבית.
חָדָשׁ!!: חיים אהרן פרחי ואקטיביזם · ראה עוד »
אלברט רומנו
כינוס הוועידה של "ההסתדרות לשפה ולתרבות עברית" שנערך במהלך מלחמת העולם הראשונה. במרכז שורת היושבים, אלברט רומנו חלקת קברו של אלברט רומנו בבית העלמין בבית-חנן אלברט אשר רומנו (בבולגרית: Алберт Ашер Романо; 1886, פלובדיב, נסיכות בולגריה – 28 במרץ 1965, תל אביב, ישראל) היה עורך דין, סופר, פובליציסט, היסטוריון, נשיא הקהילה היהודית בפלובדיב, יושב ראש ההסתדרות הציונית בבולגריה, ציר לקונגרסים ציוניים מטעמה וחבר הוועד הפועל של ההסתדרות הציונית העולמית.
חָדָשׁ!!: חיים אהרן פרחי ואלברט רומנו · ראה עוד »
אגרונום
#הפניה אגרונומיה.
חָדָשׁ!!: חיים אהרן פרחי ואגרונום · ראה עוד »
איסטנבול
אִיסְטַנְבּוּל היא עיר הנמל הראשית של טורקיה ובירת מחוז מרמרה בצפון-מערב המדינה.
חָדָשׁ!!: חיים אהרן פרחי ואיסטנבול · ראה עוד »
ניקולה מושאנוב
נִיקוֹלָה סְטוֹיְקוֹב מוּשָאנוֹב (בבולגרית: Никола Стойков Мушанов; 12 באפריל 1872, דריאבנו, האימפריה העות'מאנית – 10 במאי 1951, וליקו טרנובו, הרפובליקה העממית הבולגרית) היה פוליטיקאי וליבראל בולגרי, אשר כיהן במספר תפקידי שרים בממשלות בולגריה וכן כראש ממשלת בולגריה מטעם המפלגה הדמוקרטית הבולגרית.
חָדָשׁ!!: חיים אהרן פרחי וניקולה מושאנוב · ראה עוד »
סרטיפיקט
ויזה מטעם ממשלת המנדט הבריטי המקציבה כשלושה שבועות להגעה מטורקיה לארץ ישראל. בצדה השני של התמונה אישור מעבר מטעם המנדט בסוריה בזמן המסע; בתמונה האמצעית אישור מעבר בסוריה-לבנון מטעם ממשלת צרפת; בתמונה התחתונה אישור שהייה קבועה בארץ ישראל מטעם ממשלת המנדט שניתן בנמל חיפה. תעודת נישואים פיקטיבית שניתנה לזוג רווקים לצורך השגת סרטיפיקט לעלייה לארץ סֶרטִיפִיקָט (באנגלית: Immigration certificate, מילולית: אשרת הגירה), היה הכינוי שניתן לאשרת העלייה לארץ ישראל בתקופת המנדט הבריטי.
חָדָשׁ!!: חיים אהרן פרחי וסרטיפיקט · ראה עוד »
סלבדור (ספינת מעפילים)
נתיב הפלגתה של הסלבדור עד לטביעתה קבוצת מעפילים חברי כל תנועות הנוער כפי שצולמו בווארנה בעת ההמתנה להפלגת הסלבדור שרידיה הטרופים של הסלבדור לחופי העיירה סיליברי בטורקיה קבוצה מניצולי טביעת הסלבדור שרידי הסלבדור כפי שצולמו בחופי סיליברי לוחית זיכרון בהר הרצל לנספים בספינה סלבדור סלבדור (בלאדינו: Salvador, "מושיע") היה שמה של אוניית מעפילים, אשר הפליגה ב-3 בדצמבר 1940 מנמל וארנה שבבולגריה, במסגרת מפעל ההעפלה הפרטי של ד"ר ברוך קונפינו ועל סיפונה 352 מעפילים.
חָדָשׁ!!: חיים אהרן פרחי וסלבדור (ספינת מעפילים) · ראה עוד »
סופיה
קתדרלת אלכסנדר נבסקי שומרי משכן הנשיא בסופיה בית הכנסת בסופיה סופיה (בבולגרית) היא בירת בולגריה.
חָדָשׁ!!: חיים אהרן פרחי וסופיה · ראה עוד »
עם עובד
ספריה עם ספרי עם עובד בגינת ההסתדרות שליד בית הוועד הפועל הוצאת ספרים עם עובד בע"מ, המוכרת כמותג עם עובד, היא הוצאת ספרים ישראלית, נוסדה בשנת 1942 על ידי ההסתדרות הכללית ביוזמת ברל כצנלסון, שהיה העורך הראשון.
חָדָשׁ!!: חיים אהרן פרחי ועם עובד · ראה עוד »
פועלי ציון
"פועלי ציון" (בראשי תיבות: פוע"צ) הייתה מפלגה ציונית סוציאליסטית שראשיתה באגודות ציוניות סוציאליסטיות שהוקמו בשלהי המאה ה-19.
חָדָשׁ!!: חיים אהרן פרחי ופועלי ציון · ראה עוד »
ציונות
קונגרס הציוני השני בבזל 1898. דגל התנועה הציונית מונף בכינוס אספת הנבחרים בשנת 1944 הציונות היא תנועה לאומית ואידאולוגיה התומכת בקיום מדינה המהווה בית לאומי לעם היהודי בארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: חיים אהרן פרחי וציונות · ראה עוד »
ציונות רוויזיוניסטית
מצע הבחירות הראשון של המפלגה הציונית רוויזיוניסטית מייסד התנועה הרוויזיוניסטית, זאב ז'בוטינסקי ציונות רוויזיוניסטית הייתה אחד מן הזרמים בתנועה הציונית.
חָדָשׁ!!: חיים אהרן פרחי וציונות רוויזיוניסטית · ראה עוד »
ראש ממשלת בולגריה
ראש ממשלת בולגריה (בבולגרית: Министър-председател) הוא העומד בראשות ממשלת בולגריה ומתפקד כמנהיג הפרלמנט הבולגרי.
חָדָשׁ!!: חיים אהרן פרחי וראש ממשלת בולגריה · ראה עוד »
רוקח
רוקחת בזמביה רוקחת מנות של תרופות כימותרפיות (2016) רוקח עם לקוחה במאלי (2018) רוקח הוא אדם העוסק ברוקחות - לרוב, בעל תואר בוגר ברוקחות (B.Sc.Pharm), לפחות (או תואר מקביל).
חָדָשׁ!!: חיים אהרן פרחי ורוקח · ראה עוד »
רוקחות
#הפניה מדעי הרוקחות.
חָדָשׁ!!: חיים אהרן פרחי ורוקחות · ראה עוד »
שתדלנות
#הפניה שדלנות.
חָדָשׁ!!: חיים אהרן פרחי ושתדלנות · ראה עוד »
שלמה שאלתיאל
שלמה שֶאלתיאל (נולד ב-13 במרץ 1932, סופיה, ממלכת בולגריה) הוא היסטוריון, חוקר תולדות התנועה הקיבוצית, תנועות הנוער ויהדות בולגריה, מורה ומנהל בתי ספר, איש ציבור, סופר ילדים ומשורר.
חָדָשׁ!!: חיים אהרן פרחי ושלמה שאלתיאל · ראה עוד »
תל אביב-יפו
קו החוף של תל אביב-יפו תל אביב-יפו (בערבית: تل أَبيب-يافا), המוכרת לרוב כתל אביב, היא עיר מעורבת במחוז תל אביב בישראל, במישור החוף הדרומי, המרכזית מבין ערי גוש דן והשנייה בגודל אוכלוסייתה בישראל.
חָדָשׁ!!: חיים אהרן פרחי ותל אביב-יפו · ראה עוד »
לוצרן
הכנסייה שנתנה את שמה לגשר הקפלה (Kapellbrucke) לוצרן (בגרמנית: Luzern,; בצרפתית: Lucerne; באיטלקית: Lucerna) היא עיר הבירה של קנטון לוצרן במרכז שווייץ.
חָדָשׁ!!: חיים אהרן פרחי ולוצרן · ראה עוד »
חיים פרחי
חיים פרחי (1760 – אוגוסט 1820) היה יועצם היהודי של שליטי הגליל בימי האימפריה העות'מאנית ובמהלך מסע נפוליאון בארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: חיים אהרן פרחי וחיים פרחי · ראה עוד »
בנימין ארדיטי
בנימין יוסף ארדיטי (1 ביולי 1897 – 20 במאי 1981) היה פעיל ציוני, פובליציסט וחבר הכנסת מטעם חרות וגח"ל.
חָדָשׁ!!: חיים אהרן פרחי ובנימין ארדיטי · ראה עוד »
בלגרד
בלגרד (בסרבית: Београд) היא עיר הבירה של סרביה.
חָדָשׁ!!: חיים אהרן פרחי ובלגרד · ראה עוד »
בוריס השלישי, מלך בולגריה
נדז'דה פרדיננד הראשון בעת ביקור בחזית במהלך מלחמת הבלקן הראשונה ב-1912 יורש העצר בוריס, סוקר גדוד חיילים בולגרים בעת מלחמת העולם הראשונה, שנת 1916 שרביט המלכות של בוריס השלישי הפיגוע ממנו ניצל בוריס השלישי רעידות האדמה ב-1928 פגישתם של בוריס השלישי משמאל והרמן גרינג מימין בעת ביקורו של המלך בגרמניה ב-1935 בוריס השלישי בטקס חנוכת קו רכבת חדש ב-1939 החוק להגנת האומה שפורסם בינואר 1941 ודמה במתכונתו לחוקי נירנברג פגישתו האחרונה של בוריס השלישי עם אדולף היטלר במאורת הזאב ב-14 באוגוסט 1943 קברו של המלך בוריס השלישי במנזר רילה שדרות המלך בוריס השלישי בסופיה ווארנה בוריס השלישי, מלך בולגריה (בבולגרית: Борѝс III Обединител, 30 בינואר 1894, סופיה, נסיכות בולגריה – 28 באוגוסט 1943, סופיה, ממלכת בולגריה) היה מלך בולגריה מ-3 באוקטובר 1918 ועד יום מותו.
חָדָשׁ!!: חיים אהרן פרחי ובוריס השלישי, מלך בולגריה · ראה עוד »
בולגרית
בולגרית היא שפה סלאבית דרומית, מקבוצת השפות הסלאביות במשפחת השפות ההודו-אירופיות.
חָדָשׁ!!: חיים אהרן פרחי ובולגרית · ראה עוד »
בית-חנן
שנות ה-30 בניית בתי הקבע הראשונים, ראשית שנות ה-30 קידוח הבאר הראשונה במושב 1929–1930 "אז והיום" בית-חנן ב-2007 לעומת 1933 אנדרטת המייסדים ביישוב בית העם במושב בתכנון האדריכלים שולמית נדלר ומיכאל נדלר בֵּית-חָנָן הוא מושב במישור החוף הדרומי, בצד כביש 42 (המחבר בין ראשון לציון ליבנה ואשדוד), כשני ק"מ ממערב לנס ציונה.
חָדָשׁ!!: חיים אהרן פרחי ובית-חנן · ראה עוד »
ביטאון
#הפניה כתב עת.
חָדָשׁ!!: חיים אהרן פרחי וביטאון · ראה עוד »
גאורגי קיוסאיבנוב
גאורגי איבנוב קְיוֹסֶאִיבָנוֹב (בבולגרית: Георги Иванов Кьосеиванов; 19 בינואר 1884, פשטרה, רומליה המזרחית, האימפריה העות'מאנית – 27 ביולי 1960, ציריך, שווייץ) היה פוליטיקאי בולגרי, אשר כיהן כראש ממשלת בולגריה במחצית השנייה של שנות ה-30 של המאה ה-20.
חָדָשׁ!!: חיים אהרן פרחי וגאורגי קיוסאיבנוב · ראה עוד »
המנדט הבריטי
המנדט הבריטי מטעם חבר הלאומים על פלשתינה (ארץ-ישראל), המוכר בעברית בשמות "המנדט הבריטי" או פשוט "המנדט", הוא מנדט (ייפוי כוח, פיקדון) שקיבלה הממלכה המאוחדת מידי מדינות ההסכמה בוועידת סן רמו 1920, וקיבלה לכך תוקף נוסף מידי חבר הלאומים ב-1922.
חָדָשׁ!!: חיים אהרן פרחי והמנדט הבריטי · ראה עוד »
המלחמה העות'מאנית-רוסית (1877–1878)
המלחמה העות'מאנית-רוסית, שנערכה בשנים 1877–1878 (בטורקית: Harbı 93 - "מלחמת התשעים ושלושה" או 1877-1878 Osmanlı-Rus Savaşı; ברוסית: Русско-турецкая война 1877-1878), הייתה מלחמה שעיצבה את פניו המדיניים של הבלקן למסגרת הקיימת עד ימינו.
חָדָשׁ!!: חיים אהרן פרחי והמלחמה העות'מאנית-רוסית (1877–1878) · ראה עוד »
המבורג
הריסות בהמבורג כתוצאה מהשרפה הגדולה, תצלום דאגרוטיפ משנת 1842 המבורג (בגרמנית:, בגרמנית תחתית: Hamborg) היא עיר ואחת מ-16 המדינות המרכיבות את גרמניה, והיא אחת משלוש ערי-המדינה (האחרות הן ברמן וברלין).
חָדָשׁ!!: חיים אהרן פרחי והמבורג · ראה עוד »
האימפריה העות'מאנית
האימפריה העוֹתְ'מָאנִית הטורקית (בטורקית עות'מאנית: دولت علیۂ عثمانیہ, בטורקית מודרנית: Osmanlı İmparatorluğu, בערבית: الدولة العثمانية. נכתב גם: האימפריה העותמאנית) הייתה אימפריה שהתקיימה במשך 624 שנים, משלהי המאה ה-13 עד תחילת המאה ה-20, והשתרעה מדרום-מזרח אירופה עד לצפון אפריקה וחצי האי ערב.
חָדָשׁ!!: חיים אהרן פרחי והאימפריה העות'מאנית · ראה עוד »
הסוכנות היהודית
שנות ה-30 תעודת עליה שהוצאה על ידי הסוכנות היהודית בוורשה, ספטמבר 1935 הסוכנות היהודית לארץ ישראל, הידועה בשמה המקוצר הסוכנות היהודית, היא ארגון יהודי כלל עולמי, שמרכזו בישראל.
חָדָשׁ!!: חיים אהרן פרחי והסוכנות היהודית · ראה עוד »
העפלה
#הפניה ההעפלה.
חָדָשׁ!!: חיים אהרן פרחי והעפלה · ראה עוד »
הציונים הכלליים
הציונים הכלליים הייתה מפלגה ציונית בתפוצות אירופה, בארץ ישראל ובמדינת ישראל בעלת תפיסה אידאולוגית מרכזית ליברלית.
חָדָשׁ!!: חיים אהרן פרחי והציונים הכלליים · ראה עוד »
הקרן הקיימת לישראל
#הפניה קרן קיימת לישראל.
חָדָשׁ!!: חיים אהרן פרחי והקרן הקיימת לישראל · ראה עוד »
הקונסיסטוריה היהודית של בולגריה
מושב הקונסיסטוריה בסופיה ב-1932 הקונסיסטוריה היהודית של בולגריה, המכונה גם הקונסיסטוריון היהודי, היה מוסד מנהל אוטונומי של קהילות יהדות בולגריה, שפעל בהכרה רשמית משלטונות בולגריה בין השנים 1889–1959.
חָדָשׁ!!: חיים אהרן פרחי והקונסיסטוריה היהודית של בולגריה · ראה עוד »
הקונגרס הציוני העולמי
קונגרס הציוני השני בבזל, 1898. תצלום קבוצתי של קבוצת צירים מקרב ציוני רוסיה, משתתפי הקונגרס הציוני השביעי בבזל, 1905. צירים אלה הצטלמו על רקע הבניין שבו נערך הקונגרס. בשורה הראשונה, יושבים, מימין לשמאל: ישראל יסינובסקי, יעקב ברנשטיין-כהן, יחיאל צ'לנוב, ולדימיר זאב טיומקין, צבי בילקובסקי. בשורה השנייה עומדים, מימין לשמאל: מנחם שיינקין, יצחק ליב גולדברג, צבי ברוק ושלושה צירים נוספים הקונגרס הציוני העולמי הוא כינוס פומבי של נציגי היהודים הציוניים ממדינות שונות, המוסד העליון מבחינת חקיקה וקבלת ההחלטות של ההסתדרות הציונית העולמית, מעין "בית מחוקקים" יהודי כלל-עולמי.
חָדָשׁ!!: חיים אהרן פרחי והקונגרס הציוני העולמי · ראה עוד »
החוק להגנת האומה
הדף הראשון בחוברת הרשמית של החוק להגנת האומה בולגרית צו המלך בוריס המאשר את החלת החוק בולגרית החוק להגנת האומה (בבולגרית: Закон за защита на нацията) היה חוק גזע אנטישמי, שהיה בתוקף בממלכת בולגריה מ-23 בינואר 1941 עד ביטולו ב-5 בספטמבר 1944.
חָדָשׁ!!: חיים אהרן פרחי והחוק להגנת האומה · ראה עוד »
הוצאת דבר
הוצאת דבר הייתה הוצאת ספרים עברית ישראלית.
חָדָשׁ!!: חיים אהרן פרחי והוצאת דבר · ראה עוד »
הוועד הפועל הציוני
המוסדות הציוניים הוועד הפועל הציוני, 1935 הוועד הפועל הציוני הוא המוסד העליון של ההסתדרות הציונית העולמית.
חָדָשׁ!!: חיים אהרן פרחי והוועד הפועל הציוני · ראה עוד »
יהדות סופיה
בית הכנסת המרכזי בסופיה פנים בית הכנסת המרכזי בסופיה ארון הקודש בבית הכנסת בסופיה מקווה הסמוך לבית הכנסת בסופיה יהדות סופיה היא הקהילה היהודית הגדולה ביותר בבולגריה, וראשיתה במאה ה-14.
חָדָשׁ!!: חיים אהרן פרחי ויהדות סופיה · ראה עוד »
יהדות בולגריה
רצפת בית הכנסת העתיק בפיליפופוליס שפעל מהמאה ה־3 ועד המאה ה־6. מוצגת במוזיאון הארכאולוגי בפלובדיב ציור של שרה תאודורה, קיסרית בולגריה יהדות בולגריה היא קהילה יהודית מרובת קהלים, המתקיימת באזור בולגריה מהמאה ה־2 ועד ימינו.
חָדָשׁ!!: חיים אהרן פרחי ויהדות בולגריה · ראה עוד »
13 באוקטובר
13 באוקטובר הוא היום ה-286 בשנה (287 בשנה מעוברת) בלוח הגרגוריאני.
חָדָשׁ!!: חיים אהרן פרחי ו13 באוקטובר · ראה עוד »
17 בנובמבר
17 בנובמבר הוא היום ה-321 בשנה, (322 בשנה מעוברת), בשבוע ה-47 בלוח הגריגוריאני.
חָדָשׁ!!: חיים אהרן פרחי ו17 בנובמבר · ראה עוד »
1877
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: חיים אהרן פרחי ו1877 · ראה עוד »
1909
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: חיים אהרן פרחי ו1909 · ראה עוד »
1911
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: חיים אהרן פרחי ו1911 · ראה עוד »
1920
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: חיים אהרן פרחי ו1920 · ראה עוד »
1923
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: חיים אהרן פרחי ו1923 · ראה עוד »
1931
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: חיים אהרן פרחי ו1931 · ראה עוד »
1933
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: חיים אהרן פרחי ו1933 · ראה עוד »
1935
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: חיים אהרן פרחי ו1935 · ראה עוד »
1937
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: חיים אהרן פרחי ו1937 · ראה עוד »
1944
פלישת בעלות הברית לנורמנדי.
חָדָשׁ!!: חיים אהרן פרחי ו1944 · ראה עוד »
1947
או"ם על תוכנית החלוקה ועל הקמת מדינת ישראל.
חָדָשׁ!!: חיים אהרן פרחי ו1947 · ראה עוד »
6 בספטמבר
6 בספטמבר הוא היום ה-249 בשנה בלוח הגרגוריאני (250 בשנה מעוברת).
חָדָשׁ!!: חיים אהרן פרחי ו6 בספטמבר · ראה עוד »
אזכור
[1] https://he.wikipedia.org/wiki/חיים_אהרן_פרחי
