סֵמֶל
יוניונפדיה
תִקשׁוֹרֶת
 Google Play כעת ב-
חָדָשׁ! הורד יוניונפדיה במכשיר אנדרואיד שלך!
הורד
גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
 

יוסף חיים זוננפלד

מַדָד יוסף חיים זוננפלד

ד"ר משה ואלאך הרב זוננפלד מקבל את פניו של נשיא צ’כוסלובקיה, טומאש מסריק בעת ביקורו בירושלים, בשנת 1927. מצבת הרב יוסף חיים זוננפלד בבית העלמין בהר הזיתים. לצדו מצבת רבו הרב אברהם חיים שאג בית ישראל בירושלים הרב יוסף חיים זוֹננפלד (בכתיב יידי: זאנענפעלד; ו' בכסלו תר"ט, 1 בדצמבר 1848 – י"ט באדר ב' תרצ"ב, 27 במרץ 1932) היה רבה הראשון של העדה החרדית בירושלים. [1]

109 יחסים: ממלכת הונגריה, מאיר הלר, מנחם מנדל גרליץ, מנחם אוסישקין, מסע המושבות, משה בלוי, משה וולך, משה יהושע יהודה לייב דיסקין, מחנה ישראל (דברת), מושבה, מוטי זוננפלד, מילה (ניתוח), אמיר, אנטוורפן, אנטי ציונות, אנגלית, אתחלתא דגאולה, אליעזר בן יהודה, אברהם מרדכי אלתר, אברהם אלקנה זקס, אברהם שאג-צוובנר, אברהם חיים שאג - צוובנר, אברהם יצחק הכהן קוק, אגודת ישראל, אורות (ספר), נטורי קרתא, נח גד וינטרוב, ניטרה, עם הארץ, עלייה לארץ ישראל, עבדאללה הראשון, מלך ירדן, עות'מאני, פנחס גרייבסקי, פרעות תרפ"ט, פרויקט בן יהודה, פלשתינה (א"י), ציונות, קוברסדורף, ראש השנה, ראש כולל, רצח, רב, שמואל הלל שינקר, שאלות ותשובות, שלמה סובל, שוחט ובודק, תר"פ, תר"ץ, תר"ט, תרע"ט, ..., תרע"ד, תרצ"ב, תרל"ח, תרל"ג, תלמוד תורה, טופולצ'אני, חס ושלום, חסידות גור, חתם סופר, חברה קדישא, חומש (יהדות), חיים צבי מנהיימר, חיים זאב פינקל, חיים ויצמן, בעל מלאכה, ברטיסלאבה, בתי אונגרין, בית החולים שערי צדק, בית היתומים דיסקין, בית ישראל (שכונה), גאב"ד העדה החרדית, גיור, ה'תשס"ה, האימפריה האוסטרית, העדה החרדית, הראשון לציון, הרבנות הראשית לישראל, התרת נדרים, התבוללות, הלכה, ההגנה, הישוב הישן, היברו בוקס, ו' בכסלו, ורבו, ורבובה, כתב סופר, כולל שומרי החומות, כולל הולנד ודויטשלנד, כולל ורשה, כיכר השבת (אתר אינטרנט), י"ט באדר ב', יעקב מאיר, יעקב ישראל דה האן, יפו, יצחק ירוחם דיסקין, ירושלים, ישעיה ברדקי, יהדות חרדית, יהודה גרינוולד, יוסף צבי דושינסקיא, יימח-שמו, 1 בדצמבר, 1848, 1913, 1919, 1920, 1932, 27 במרץ. להרחיב מדד (59 יותר) »

ממלכת הונגריה

ממלכת הונגריה (בהונגרית: Magyar Királyság, בלטינית: Regnum Hungariae) הייתה ממלכה היסטורית שהורכבה בשיא התפשטותה מהונגריה, מסלובקיה ומקרואטיה של ימינו (למעט איסטריה), מטרנסילבניה (ברומניה של ימינו), מקרפטו-רותניה (באוקראינה של ימינו), מוויבודינה (בסרביה של ימינו), מבורגנלנד (באוסטריה של ימינו), ומשטחים קטנים אחרים הגובלים בימינו ברפובליקה ההונגרית העכשווית.

חָדָשׁ!!: יוסף חיים זוננפלד וממלכת הונגריה · ראה עוד »

מאיר הלר

הרב מאיר הלר (סמניצר, תרל"ח, 1878 – ז' באלול תרצ"ט, אוגוסט 1939) היה רב הונגרי-ירושלמי.

חָדָשׁ!!: יוסף חיים זוננפלד ומאיר הלר · ראה עוד »

מנחם מנדל גרליץ

יצחק מנחם מנדל גרליץ (ב' באב תש"ב, 1942 – ג' באדר ב' תשפ"ב, 5 במרץ 2022) היה סופר חרדי, יצירתו כוללת ספרות ילדים ונוער וספרי הגיוגרפיה, עורך, מהדיר ומוציא לאור של ספרות תורנית.

חָדָשׁ!!: יוסף חיים זוננפלד ומנחם מנדל גרליץ · ראה עוד »

מנחם אוסישקין

אברהם מנחם-מנדל אוּסישְקין (ברוסית: Усышкин; 14 באוגוסט 1863 – 2 באוקטובר 1941) היה מראשי הציונות, איש חובבי ציון וראש לקבוצה שכונתה ציוני ציון, אשר פעל רבות בקונגרסים הציוניים, יזם וניהל את "הכנסייה הארצישראלית" והקים מוסדות שונים של התנועה הציונית, ועמד בראש קרן קיימת לישראל.

חָדָשׁ!!: יוסף חיים זוננפלד ומנחם אוסישקין · ראה עוד »

מסע המושבות

הרב קוק, יוזם מסע הרבנים הרב זוננפלד, עמד בראש מסע הרבנים יחד עם הרב קוק "מסע המושבות" או "מסע הרבנים" הוא כינוי למסע שערכה קבוצת רבנים ביישובים החדשים בצפון הארץ: המושבות והקבוצות אשר הוקמו בארץ ישראל על ידי אנשי העליות הראשונות, משנת תרמ"ב 1882.

חָדָשׁ!!: יוסף חיים זוננפלד ומסע המושבות · ראה עוד »

משה בלוי

משה בלוי (משמאל), לשמאלו הרב ד"ר יצחק ברויאר, בעת שהעידו בפני ועדת החקירה האנגלו-אמריקאית לענייני ארץ ישראל, בתחילת שנת 1946. משה אורי בלויא (י"ט בכסלו ה'תרמ"ו, 27 בנובמבר 1885 – ח' בסיוון ה'תש"ו, 7 ביוני 1946) היה מנהיג העדה החרדית בירושלים, מראשי אגודת ישראל בארץ ישראל ועורך העיתון החרדי קול ישראל.

חָדָשׁ!!: יוסף חיים זוננפלד ומשה בלוי · ראה עוד »

משה וולך

תמונה מתערוכת קבע במרכז הרפואי שערי צדק משה וולך (משמאל) יוצא מארמון הנציב העליון לאחר שקיבל את "אות הכבוד של הקיסרות הבריטית", 1944 קברו של וולך בבית הקברות שערי צדק משה (מוריץ) וולך (בגרמנית: Moritz Wallach, בכתיב מיושן: וואללאך, וואלאך, ואלאך, וואלך; 28 בדצמבר 1866; כ בטבת תרכ"ז – 8 באפריל 1957; ז בניסן תשי"ז) היה רופא אשכנזי, מקים המרכז הרפואי שערי צדק בירושלים.

חָדָשׁ!!: יוסף חיים זוננפלד ומשה וולך · ראה עוד »

משה יהושע יהודה לייב דיסקין

הרב משה יהושע יהודה לייב דיסקין (מכונה המהרי"ל דיסקין והרב מבריסק) (י' בכסלו ה'תקע"ט, 1818 – מוצאי שבת ליל כ"ט בטבת ה'תרנ"ח, 22 בינואר 1898) היה רב ופוסק, מרבני ירושלים בסוף המאה ה-19.

חָדָשׁ!!: יוסף חיים זוננפלד ומשה יהושע יהודה לייב דיסקין · ראה עוד »

מחנה ישראל (דברת)

#הפניה מחנה ישראל (עמק יזרעאל).

חָדָשׁ!!: יוסף חיים זוננפלד ומחנה ישראל (דברת) · ראה עוד »

מושבה

מפת המושבות היהודיות, 1911 מפת המושבות הראשונות מושבה הייתה צורת התיישבות כפרית ציונית בארץ ישראל, שהתבססה על בעלות פרטית על הקרקע, הבית והמשק.

חָדָשׁ!!: יוסף חיים זוננפלד ומושבה · ראה עוד »

מוטי זוננפלד

מוטי (אליהו מרדכי) זוננפלד הוא איש עסקים ונדבן יהודי, חבר ועד מנהל בעמותת נאמני מרכז שניידר.

חָדָשׁ!!: יוסף חיים זוננפלד ומוטי זוננפלד · ראה עוד »

מילה (ניתוח)

במדינות כחולות יותר אחוז גבוה יותר של נימולים (זכרים). מילה היא ניתוח להסרת העורלה, שהיא העור העוטף ומכסה את קצה איבר המין של הזכר.

חָדָשׁ!!: יוסף חיים זוננפלד ומילה (ניתוח) · ראה עוד »

אמיר

בוכרה, 1911, בצילום של סרגיי פרוקודין-גורסקי אֶמִיר או אַמִיר (בערבית: أمير- ובפרסית, בפשטו ובאורדו: مير, מִיר) הוא תואר כבוד או אצולה הרווח בשימושו במדינות אסלאמיות במזרח התיכון, בצפון אפריקה, באסיה הקטנה, במדינות הטורקמניות, ובפקיסטן.

חָדָשׁ!!: יוסף חיים זוננפלד ואמיר · ראה עוד »

אנטוורפן

אנטוורפן (בהולנדית: Antwerpen; בצרפתית: Anvers - "אַנְוֶרְ"; בכתיב יהודי מיושן: אנוירשה) היא עיר באזור הפלמי של בלגיה, ועיר הבירה של מחוז אנטוורפן.

חָדָשׁ!!: יוסף חיים זוננפלד ואנטוורפן · ראה עוד »

אנטי ציונות

#הפניה אנטי-ציונות.

חָדָשׁ!!: יוסף חיים זוננפלד ואנטי ציונות · ראה עוד »

אנגלית

אנגלית (באנגלית: English) היא שפה ממשפחת השפות הגרמאניות שמקורה באנגליה, והיא אחת השפות המדוברות ביותר בעולם.

חָדָשׁ!!: יוסף חיים זוננפלד ואנגלית · ראה עוד »

אתחלתא דגאולה

ישראל, '''בתחילה קמעא קמעא''', ככל שהיא הזריחה וכמוה הגאולה מתקדמת היא גדלה והולכת (ירושלמי ברכות א א). אתחלתא דגאולה (מארמית: התחלת הגאולה) הוא מושג המופיע בתלמוד הבבלי ומתאר את התקופה המקדימה את הגאולה ומכינה את ביאת המשיח.

חָדָשׁ!!: יוסף חיים זוננפלד ואתחלתא דגאולה · ראה עוד »

אליעזר בן יהודה

#הפניה אליעזר בן-יהודה.

חָדָשׁ!!: יוסף חיים זוננפלד ואליעזר בן יהודה · ראה עוד »

אברהם מרדכי אלתר

לוחית זיכרון לרב אברהם מרדכי אלתר ליד ישיבת אמרי אמת בבני ברק מימין לשמאל: מאיר אלתר, אברהם מרדכי אלתר, חנוך צבי הכהן לוין, ישראל אלתר רבי אברהם מרדכי אַלְתֶּר (ז' בטבת ה'תרכ"ו, 25 בדצמבר 1865 – שבועות תש"ח, 3 ביוני 1948), היה בנו הבכור של רבי יהודה אריה לייב אלתר, ה"שפת אמת".

חָדָשׁ!!: יוסף חיים זוננפלד ואברהם מרדכי אלתר · ראה עוד »

אברהם אלקנה זקס

הרב אברהם אלקנה זקס (1846 – כ"ד באדר ה'תרס"ג, 23 במרץ 1903) היה מנכבדי העדה האשכנזית בירושלים, ראש כולל הולנד ודויטשלנד, מייסד ומנהל מושב הזקנים הכללי המאוחד ועסקן ירושלמי.

חָדָשׁ!!: יוסף חיים זוננפלד ואברהם אלקנה זקס · ראה עוד »

אברהם שאג-צוובנר

הרב אברהם שאג-צוובנר (ד' באייר ה'תקס"א; אפריל 1801 - כ"ט באדר ה'תרל"ו; מרץ 1876) היה רב העיר שאטלסדורף ולאחר מכן קוברסדורף (Kobersdorf).

חָדָשׁ!!: יוסף חיים זוננפלד ואברהם שאג-צוובנר · ראה עוד »

אברהם חיים שאג - צוובנר

#הפניה אברהם שאג-צוובנר.

חָדָשׁ!!: יוסף חיים זוננפלד ואברהם חיים שאג - צוובנר · ראה עוד »

אברהם יצחק הכהן קוק

הרב אברהם יצחק הכהן קוּק (ט"ז באלול ה'תרכ"ה, 7 בספטמבר 1865 – ג' באלול ה'תרצ"ה, 1 בספטמבר 1935. מכונה גם הראי"ה ועל ידי ממשיכי דרכו מרן הרב זצ"ל או רק הרב סתם) היה הרב הראשי האשכנזי הראשון בארץ ישראל, פוסק, מקובל והוגה דעות.

חָדָשׁ!!: יוסף חיים זוננפלד ואברהם יצחק הכהן קוק · ראה עוד »

אגודת ישראל

אגודת ישראל (בשמה הרשמי: הסתדרות אגודת ישראל בארץ ישראל, ר"ת: אגו"י) היא ארגון יהודי אורתודוקסי שנוסד בקטוביץ (אז חלק מהקיסרות הגרמנית, כיום בפולין) בי"א בסיוון תרע"ב (29 במרץ 1912).

חָדָשׁ!!: יוסף חיים זוננפלד ואגודת ישראל · ראה עוד »

אורות (ספר)

הספר בתוך סדרת ספרים מכתבי הראי"ה קוק, בהוצאת מוסד הרב קוק אורות הוא ספר המלוקט מכתבי הרב אברהם יצחק הכהן קוק.

חָדָשׁ!!: יוסף חיים זוננפלד ואורות (ספר) · ראה עוד »

נטורי קרתא

הפגנה של נטורי קרתא בריטים בכיכר טרפלגר שבלונדון, אנגליה כיתוב באנגלית המציג את העמדה "הציונות היא שואה" פשקווילים המודיעים על כינוס נטורי קרתא השנתי בית המדרש "תורה ויראה" נטורי קרתא בניין בית המדרש "תורה ויראה" פשקוויל המבזה את ההולכים לאיראן ביהמ"ד בית בערגער של נטורי קרתא נְטוּרֵי קַרְתָּא (מארמית: שומרי העיר) היא תת-קבוצה חרדית בישראל, שחבריה סבורים שאין להקים מדינה יהודית טרם בוא המשיח, ולכן מתנגדים למדינת ישראל ולציונות.

חָדָשׁ!!: יוסף חיים זוננפלד ונטורי קרתא · ראה עוד »

נח גד וינטרוב

הרב מאיר מאמשינוב קינה על מאורעות תרפ"ט שחיבר וינטרוב הרב נח גד וינטרוב (ביידיש נכתב גם ויינטראוב; ד' בתשרי תרמ"ט, 2 באוקטובר 1888 – ז' בתשרי תשט"ו, 4 באוקטובר 1954) היה מחברם של עשרות ספרים ובהם חידושיו ודברי תורה ממאות אדמו"רים ורבנים.

חָדָשׁ!!: יוסף חיים זוננפלד ונח גד וינטרוב · ראה עוד »

ניטרה

ניטרה (נכתב גם נייטרה או נייטרא, סלובקית: Nitra, גרמנית: Neutra, הונגרית: Nyitra או Nyitria) היא העיר הרביעית בגודלה בסלובקיה, ויחד עם ברטיסלאבה נמנית עם הערים העתיקות ביותר בסלובקיה, היישוב קיים כעיר לפחות מאז המאה ה-9.

חָדָשׁ!!: יוסף חיים זוננפלד וניטרה · ראה עוד »

עם הארץ

עַם הָאָרֶץ הוא כינוי מתקופת בית שני למעמד חברתי של יהודים שלא היו בקיאים בהלכה ובדינים, בניגוד למעמד החברים שהיו בקיאים.

חָדָשׁ!!: יוסף חיים זוננפלד ועם הארץ · ראה עוד »

עלייה לארץ ישראל

עלייה לארץ ישראל (לעיתים נקרא בקיצור עלייה לישראל, או פשוט עלייה) הוא מונח מרכזי בהווייה היהודית ובציונות, המציין את הגירתם של יהודים אל ארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: יוסף חיים זוננפלד ועלייה לארץ ישראל · ראה עוד »

עבדאללה הראשון, מלך ירדן

שנות ה-20 עבדאללה הראשון בביקור אצל נשיא טורקיה, אטאטורק, ב-1937 עבדאללה יוצא מהר הבית, כמה שבועות לפני רציחתו הנסיך חוסיין ניצב שלישי מימין עבדאללה הראשון בן חוסיין (בערבית: عبد الله الأول بن حسين, 2 בפברואר 1882 – 20 ביולי 1951) היה המלך הראשון של הממלכה ההאשמית של ירדן (או בשמה בעת ייסודה: הממלכה ההאשמית של עבר הירדן).

חָדָשׁ!!: יוסף חיים זוננפלד ועבדאללה הראשון, מלך ירדן · ראה עוד »

עות'מאני

#הפניה האימפריה העות'מאנית.

חָדָשׁ!!: יוסף חיים זוננפלד ועות'מאני · ראה עוד »

פנחס גרייבסקי

פנחס גרייבסקי פנחס מרדכי גְרָיֶיבְסקי (לעיתים נכתב גראייבסקי; בכתיב יידי: גראיעווסקי; 13 במרץ 1873, י"ד באדר תרל"ג - 12 במרץ 1941, י"ג באדר תש"א) היה סופר ומתעד חיי היהודים בירושלים.

חָדָשׁ!!: יוסף חיים זוננפלד ופנחס גרייבסקי · ראה עוד »

פרעות תרפ"ט

#הפניה מאורעות תרפ"ט.

חָדָשׁ!!: יוסף חיים זוננפלד ופרעות תרפ"ט · ראה עוד »

פרויקט בן יהודה

#הפניה פרויקט בן-יהודה.

חָדָשׁ!!: יוסף חיים זוננפלד ופרויקט בן יהודה · ראה עוד »

פלשתינה (א"י)

#הפניההמנדט הבריטי.

חָדָשׁ!!: יוסף חיים זוננפלד ופלשתינה (א"י) · ראה עוד »

ציונות

קונגרס הציוני השני בבזל 1898. דגל התנועה הציונית מונף בכינוס אספת הנבחרים בשנת 1944 הציונות היא תנועה לאומית ואידאולוגיה התומכת בקיום מדינה המהווה בית לאומי לעם היהודי בארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: יוסף חיים זוננפלד וציונות · ראה עוד »

קוברסדורף

קוברסדורף (בגרמנית: Kobersdorf. בהונגרית: Kabold. לעיתים בפי היהודים: קויברסדורף) היא עיירת שוק במחוז אובפולנדורף במדינת בורגנלנד שבאוסטריה, שבה התקיימה עד השואה קהילה יהודית ותיקה.

חָדָשׁ!!: יוסף חיים זוננפלד וקוברסדורף · ראה עוד »

ראש השנה

ראש השנה הוא חג יהודי מהתורה ואחד מראשי השנה העבריים.

חָדָשׁ!!: יוסף חיים זוננפלד וראש השנה · ראה עוד »

ראש כולל

#הפניה כולל אברכים#ראש הכולל.

חָדָשׁ!!: יוסף חיים זוננפלד וראש כולל · ראה עוד »

רצח

קין רוצח את הבל אחיו, תחריט מאת גוסטב דורה. רצח הוא פשע של הריגת אדם אחר מתוך מודעות וללא הצדקה, בעיקר כאשר ההריגה מלווה בכוונת זדון.

חָדָשׁ!!: יוסף חיים זוננפלד ורצח · ראה עוד »

רב

רב הוא שם תואר שבעיקרו תיאר דמות כתלמיד חכם או פוסק הלכה אולם בהמשך התואר מופנה גם לצדיק או לסמכות הרוחנית בבית כנסת או במוסדות דתיים.

חָדָשׁ!!: יוסף חיים זוננפלד ורב · ראה עוד »

שמואל הלל שינקר

הרב שמואל הלל שינקר (שיינקער) (נפטר בכ"ז בטבת תשט"ז, 11 בינואר 1956) היה איש תנועת המוסר, נשיא אגודת הקודש ומייסד ישיבת אור חדש ובית המוסר בירושלים.

חָדָשׁ!!: יוסף חיים זוננפלד ושמואל הלל שינקר · ראה עוד »

שאלות ותשובות

ספרי שו"ת (בתמונה, מאת ר' עקיבא איגר) בספרייה תורנית שאלות ותשובות (בראשי תיבות: שו"ת) היא אחת מהסוגות הענפות והפוריות בספרות התורנית, בעיקר בתחום ההלכה.

חָדָשׁ!!: יוסף חיים זוננפלד ושאלות ותשובות · ראה עוד »

שלמה סובל

הרב שלמה סובולתמונה להחלפה הרב שלמה סובל (כתיב יידי: סאבעל, סאבל; י' בטבת תרס"א, 1 בינואר 1901 - י"ג בטבת תש"ל, 22 בדצמבר 1969) היה דרשן ירושלמי.

חָדָשׁ!!: יוסף חיים זוננפלד ושלמה סובל · ראה עוד »

שוחט ובודק

#הפניה שוחט.

חָדָשׁ!!: יוסף חיים זוננפלד ושוחט ובודק · ראה עוד »

תר"פ

#הפניה ה'תר"ף.

חָדָשׁ!!: יוסף חיים זוננפלד ותר"פ · ראה עוד »

תר"ץ

#הפניה ה'תר"ץ.

חָדָשׁ!!: יוסף חיים זוננפלד ותר"ץ · ראה עוד »

תר"ט

#הפניה ה'תר"ט.

חָדָשׁ!!: יוסף חיים זוננפלד ותר"ט · ראה עוד »

תרע"ט

#הפניה ה'תרע"ט.

חָדָשׁ!!: יוסף חיים זוננפלד ותרע"ט · ראה עוד »

תרע"ד

#הפניה ה'תרע"ד.

חָדָשׁ!!: יוסף חיים זוננפלד ותרע"ד · ראה עוד »

תרצ"ב

#הפניה ה'תרצ"ב.

חָדָשׁ!!: יוסף חיים זוננפלד ותרצ"ב · ראה עוד »

תרל"ח

#הפניהה'תרל"ח.

חָדָשׁ!!: יוסף חיים זוננפלד ותרל"ח · ראה עוד »

תרל"ג

#הפניה ה'תרל"ג.

חָדָשׁ!!: יוסף חיים זוננפלד ותרל"ג · ראה עוד »

תלמוד תורה

מורה ותלמיד בתלמוד תורה, בני ברק, 1965 תלמוד תורה הוא מוסד ללימודי קודש לילדים בקהילה היהודית המסורתית.

חָדָשׁ!!: יוסף חיים זוננפלד ותלמוד תורה · ראה עוד »

טופולצ'אני

טופולצ'אני היא עיירה במחוז ניטרה שבסלובקיה, בה שכנה עד מלחמת העולם השנייה קהילה יהודית גדולה.

חָדָשׁ!!: יוסף חיים זוננפלד וטופולצ'אני · ראה עוד »

חס ושלום

חס ושלום הוא ביטוי מתקופת האמוראים המביע הסתייגות ודחיה או פחד מתיאור או ממצב שהוזכרו.

חָדָשׁ!!: יוסף חיים זוננפלד וחס ושלום · ראה עוד »

חסידות גור

קיר הנצחה בישיבת שפת אמת בירושלים, העתק של קיר החזית בבית המדרש שבגורה קלוואריה קבריהם של "חידושי הרי"ם" ונכדו, ה"שפת אמת" בבית עלמין בגורה קלוואריה האדמו"ר אברהם מרדכי אלתר בחופשה. משמאל לו בנו רבי ישראל אלתר מגור. הרב ישראל אלתר ה"בית ישראל" מגור (במרכז) רבי פנחס מנחם אלתר, "הפני מנחם" מגור, מימין הרב זלמן ברוך מלמד; משמאל יעקב כץ (כצל'ה), בעת ברכת האילנות בבית אל, בשנת 1990 חסידות גור נחשבת לחצר החסידית הגדולה בישראל.

חָדָשׁ!!: יוסף חיים זוננפלד וחסידות גור · ראה עוד »

חתם סופר

#הפניה החתם סופר.

חָדָשׁ!!: יוסף חיים זוננפלד וחתם סופר · ראה עוד »

חברה קדישא

400px חברה קדישא (מארמית: חברה קדושה), לעיתים קרובות חברא קדישא גומלי חסד של אמת (גחש"א), או ח"ק גומלי חסדים, היא הארגון המופקד לצורכי המת ולקבורתו על פי ההלכה בקהילות יהודיות.

חָדָשׁ!!: יוסף חיים זוננפלד וחברה קדישא · ראה עוד »

חומש (יהדות)

חוּמָשׁ (במקור: חֹמֶשׁ, שמשמעו 'חמישית' בעברית עתיקה) הוא כינוי למגילה או ספר שהכילו את הטקסט של ספר אחד מתוך טקסט התורה שחולק לחמשה חלקים, בשונה מספר תורה בה הובא הטקסט כולו.

חָדָשׁ!!: יוסף חיים זוננפלד וחומש (יהדות) · ראה עוד »

חיים צבי מנהיימר

הרב חיים צבי מנהיימר (בכתיב מיושן: מאננהיימער; ה'תקע"ד, 1814 - ליל י"ז בתמוז ה'תרמ"ו, 19 ביולי 1886) היה רב וראש ישיבה הונגרי, רבן של ורבוי ואונגוואר.

חָדָשׁ!!: יוסף חיים זוננפלד וחיים צבי מנהיימר · ראה עוד »

חיים זאב פינקל

הרב חיים זאב פינקל (כונה: חָזָ"פּ, ראשי התיבות של שמו; כ"ד באדר ה'תרס"ד, 14 במרץ 1904 - י"ח באלול ה'תשכ"ה, 15 בספטמבר 1965) היה רב יהודי ליטאי שחי ופעל בישראל, ראש ישיבת היכל התלמוד ומנהל רוחני בישיבת מיר בירושלים.

חָדָשׁ!!: יוסף חיים זוננפלד וחיים זאב פינקל · ראה עוד »

חיים ויצמן

חיים־עזריאל ויצמן (בכתיב המקורי: ווייצמן; 27 בנובמבר 1874, י"ח בכסלו ה'תרל"ה – 9 בנובמבר 1952, כ"א בחשוון ה'תשי"ג) היה נשיאהּ הראשון של מדינת ישראל, כימאי, מראשי הציונות.

חָדָשׁ!!: יוסף חיים זוננפלד וחיים ויצמן · ראה עוד »

בעל מלאכה

#הפניה אומן.

חָדָשׁ!!: יוסף חיים זוננפלד ובעל מלאכה · ראה עוד »

ברטיסלאבה

Kapucinusok Szent István-temploma (Pozsony) הגשר החדש בניין העירייה הישן העיר העתיקה של ברטיסלאבה House of the Good Shepherd Slovak National Gallery Slovak National Theatre ברטיסלאבה (בסלובקית: Bratislava ובעבר Prešporok; בגרמנית: Pressburg או Preßburg; בהונגרית: Pozsony) היא בירת סלובקיה והעיר הגדולה במדינה עם כ-500,000 תושבים.

חָדָשׁ!!: יוסף חיים זוננפלד וברטיסלאבה · ראה עוד »

בתי אונגרין

ישיבת חתם סופר של החסידים בשכונה ישיבת הכתב סופר בית כנסת פרושים. 2009 בתי אוּנגָרִין (בלשון ארכאית: "בתי הונגריה"; ביידיש: אונגארישע הייזער) היא שכונה חרדית במרכז ירושלים, המהווה כיום חלק מן המתחם המורחב של שכונת מאה שערים.

חָדָשׁ!!: יוסף חיים זוננפלד ובתי אונגרין · ראה עוד »

בית החולים שערי צדק

#הפניה המרכז הרפואי שערי צדק.

חָדָשׁ!!: יוסף חיים זוננפלד ובית החולים שערי צדק · ראה עוד »

בית היתומים דיסקין

בית היתומים דיסקין הוא מתחם מוסדות בירושלים השוכן כיום בשכונת גבעת שאול.

חָדָשׁ!!: יוסף חיים זוננפלד ובית היתומים דיסקין · ראה עוד »

בית ישראל (שכונה)

זוננפלד בשכונה (בצד שמאל גמ"ח מכירת ספרים יד שנייה) גגות חלק מבתי השכונה מגג ישיבת מיר בית ישראל היא שכונה חרדית בירושלים מצפון לשכונת מאה שערים.

חָדָשׁ!!: יוסף חיים זוננפלד ובית ישראל (שכונה) · ראה עוד »

גאב"ד העדה החרדית

#הפניה העדה החרדית#המבנה הארגוני של העדה.

חָדָשׁ!!: יוסף חיים זוננפלד וגאב"ד העדה החרדית · ראה עוד »

גיור

גיוּר או גירות הוא הליך של המרת דתו של גוי ליהדות.

חָדָשׁ!!: יוסף חיים זוננפלד וגיור · ראה עוד »

ה'תשס"ה

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: יוסף חיים זוננפלד וה'תשס"ה · ראה עוד »

האימפריה האוסטרית

האימפריה האוסטרית (בגרמנית: Kaiserthum Österreich) הייתה אימפריה מרכז אירופית מרבות העוצמה והגדולות ביותר באותה התקופה, שבירתה וינה, אשר התקיימה בשנים 1804–1867.

חָדָשׁ!!: יוסף חיים זוננפלד והאימפריה האוסטרית · ראה עוד »

העדה החרדית

העדה החרדית היא קבוצה המורכבת ממספר קהילות חרדיות הכפופות לבית הדין של העדה החרדית, ומקבלות את מרותו.

חָדָשׁ!!: יוסף חיים זוננפלד והעדה החרדית · ראה עוד »

הראשון לציון

הראשון לציון הוא תואר שהוענק למי שנעשה הרב הבכיר של יהודי האימפריה העות'מאנית.

חָדָשׁ!!: יוסף חיים זוננפלד והראשון לציון · ראה עוד »

הרבנות הראשית לישראל

הרבנות הראשית לישראל היא המוסד הרבני העליון הרשמי של מדינת ישראל.

חָדָשׁ!!: יוסף חיים זוננפלד והרבנות הראשית לישראל · ראה עוד »

התרת נדרים

ציור של התרת נדרים בעשרה, הולנד, 1774 הַתָּרַת נְדָרִים או הֶתֵּר נְדָרִים הוא הליך בהלכה, שבו אדם שנדר נדר ומתחרט עליו יכול לבטל את נדרו.

חָדָשׁ!!: יוסף חיים זוננפלד והתרת נדרים · ראה עוד »

התבוללות

Bridget Loves Bernie עלתה לאוויר ב-1972 ותיארה את חיי הנישואים של איש יהודי ואישה קתולית. הסדרה ירדה לאחר עונה אחת עקב מחאה מצד הממסד היהודי-אמריקני. התבוללות היא היטמעות יהודים בקרב הגויים, באמצעות הטמעה תרבותית או נישואי תערובת.

חָדָשׁ!!: יוסף חיים זוננפלד והתבוללות · ראה עוד »

הלכה

תלמוד הבבלי, מהדורת וילנא הֲלָכָה היא כינוי ביהדות לכלל החוקים שעל פיהם מצווה היהודי לנהוג, שנקבעו על ידי התורה או על ידי הרבנים.

חָדָשׁ!!: יוסף חיים זוננפלד והלכה · ראה עוד »

ההגנה

ארגון ההגנה היה הארגון הצבאי הגדול והמרכזי של היישוב היהודי והתנועה הציונית בארץ ישראל בתקופת המנדט הבריטי, בין 1920 ל-1948, והיה התשתית להקמת צבא ההגנה לישראל עם הקמת המדינה.

חָדָשׁ!!: יוסף חיים זוננפלד וההגנה · ראה עוד »

הישוב הישן

#הפניה היישוב הישן.

חָדָשׁ!!: יוסף חיים זוננפלד והישוב הישן · ראה עוד »

היברו בוקס

#הפניה היברובוקס.

חָדָשׁ!!: יוסף חיים זוננפלד והיברו בוקס · ראה עוד »

ו' בכסלו

על פי הלוח העברי הקבוע, פרשת בר המצוה של ילד שנולד בו' כסלו היא תמיד פרשת ויצא.

חָדָשׁ!!: יוסף חיים זוננפלד וו' בכסלו · ראה עוד »

ורבו

#הפניה ורבובה.

חָדָשׁ!!: יוסף חיים זוננפלד וורבו · ראה עוד »

ורבובה

ורבובה (בסלובקית: Vrbové; בגרמנית: Vrbau ובגרמנית מודרנית: Werbau; בהונגרית: Verbó; ביידיש: ווערבוי), עיר במחוז-משנה פישטני במחוז טרנבה שבמערב סלובקיה.

חָדָשׁ!!: יוסף חיים זוננפלד וורבובה · ראה עוד »

כתב סופר

#הפניה אברהם שמואל בנימין סופר.

חָדָשׁ!!: יוסף חיים זוננפלד וכתב סופר · ראה עוד »

כולל שומרי החומות

מימין: כולל שומרי החומות בשכונת מאה שערים, חצר ג' (צולם ב-2008) כולל שומרי החומות הוא ארגון קהילתי תורני, במתכונת כולל, שהוקם בירושלים ב-1856.

חָדָשׁ!!: יוסף חיים זוננפלד וכולל שומרי החומות · ראה עוד »

כולל הולנד ודויטשלנד

כולל הו"ד (הולנד ודויטשלנד) – אגודת יהודים יוצאי הולנד וגרמניה בארץ ישראל במאה ה-19.

חָדָשׁ!!: יוסף חיים זוננפלד וכולל הולנד ודויטשלנד · ראה עוד »

כולל ורשה

סמל קופת הכולל בראשית המאה ה-21 מבנה כולל פולין בכיכר השבת בירושלים. כולל ורשה (גם ורשא או ורשה), נקרא גם כולל פולין, הוא כולל אשכנזי ביישוב הישן אשר הקימו עולים מפולין שבאימפריה הרוסית.

חָדָשׁ!!: יוסף חיים זוננפלד וכולל ורשה · ראה עוד »

כיכר השבת (אתר אינטרנט)

כיכר השבת הוא אתר חדשות הפונה בעיקר למגזר החרדי והדתי.

חָדָשׁ!!: יוסף חיים זוננפלד וכיכר השבת (אתר אינטרנט) · ראה עוד »

י"ט באדר ב'

#הפניה י"ט באדר.

חָדָשׁ!!: יוסף חיים זוננפלד וי"ט באדר ב' · ראה עוד »

יעקב מאיר

הרב מאיר בשנת 1936 לערך מודעת ברכה לרגל היבחרו לרב ראשי, 1906 תמונתו של רבי יעקב מאיר על גבי בול ישראלי לווייתו של הרב הראשי יעקב מאיר במורד רחוב יפו, ירושלים, מאי 1939 שלט רחוב יעקב מאיר בשכונת מקור ברוך בירושלים. הרב יעקב מאיר (ז' באייר ה'תרט"ז, 12 במאי 1856 – ט' בסיוון ה'תרצ"ט, 26 במאי 1939), היה הראשון לציון, והרב הספרדי הראשי הראשון של ארץ ישראל במסגרת הרבנות הראשית.

חָדָשׁ!!: יוסף חיים זוננפלד ויעקב מאיר · ראה עוד »

יעקב ישראל דה האן

תעודת אזרחות זמנית של דה האן משנת 1922 יעקב ישראל דה האן (31 בדצמבר 1881 – 30 ביוני 1924, אור לכ"ט בסיוון ה'תרפ"ד) היה משפטן, עיתונאי, משורר וסופר בשפה ההולנדית, יהודי יליד הולנד, פעיל ציוני שלאחר עלייתו לארץ ישראל חבר לחרדים ופעל בהמשך נגד התנועה הציונית.

חָדָשׁ!!: יוסף חיים זוננפלד ויעקב ישראל דה האן · ראה עוד »

יפו

מבט על יפו העתיקה מראה כללי של העיר ונמל יפו כנסיית פטרוס הקדוש, בראש "גבעת יפו" סירות בנמל יפו יפו (בערבית: يَافَا, "יאפא") היא עיר נמל עתיקה בארץ ישראל, לחוף הים התיכון.

חָדָשׁ!!: יוסף חיים זוננפלד ויפו · ראה עוד »

יצחק ירוחם דיסקין

קבר הרב יצחק ירוחם דיסקין, הצמוד לקבר אביו המהרי"ל דיסקין הרב יצחק ירוחם דיסקין (כ"ב בשבט ה'תקצ"ט, בפברואר 1839 – כ"ט בשבט ה'תרפ"ה, 23 בפברואר 1925) היה מחשובי הרבנים האשכנזיים של היישוב הישן בירושלים בין השנים 1908–1925.

חָדָשׁ!!: יוסף חיים זוננפלד ויצחק ירוחם דיסקין · ראה עוד »

ירושלים

יְרוּשָׁלַיִם (נהגה אל־קֻדְס; או לחלופין أُورُشَلِيم, אוּרֻשַׁלִים) היא עיר הבירה של מדינת ישראל, והעיר עם האוכלוסייה הגדולה ביותר במדינה.

חָדָשׁ!!: יוסף חיים זוננפלד וירושלים · ראה עוד »

ישעיה ברדקי

רבי ישעיה ברדקי (ה'תק"ן, 1790 - י"ח בחשוון ה'תרכ"ג, 11 בנובמבר 1862) היה מראשי הקהילה האשכנזית הפרושית במאה התשע עשרה בירושלים.

חָדָשׁ!!: יוסף חיים זוננפלד וישעיה ברדקי · ראה עוד »

יהדות חרדית

היהדות החרדית היא ענף ביהדות האורתודוקסית המתאפיינת בהקפדה רבה יחסית על שמירת מצוות וקיום ההלכה, ובשמרנות מבחינת תרבותה ואורח חייה.

חָדָשׁ!!: יוסף חיים זוננפלד ויהדות חרדית · ראה עוד »

יהודה גרינוולד

רבי יהודה גרינוולד (בהונגרית: Grünwald Juda ברזוב, 1849 – סאטו מארה, י"ט באדר תר"פ 1920) היה רב הונגרי חסידי, הרב הראשי האורתודוקסי של סאטו מארה במשך 22 שנה.

חָדָשׁ!!: יוסף חיים זוננפלד ויהודה גרינוולד · ראה עוד »

יוסף צבי דושינסקיא

#הפניה יוסף צבי דושינסקי.

חָדָשׁ!!: יוסף חיים זוננפלד ויוסף צבי דושינסקיא · ראה עוד »

יימח-שמו

#הפניה יימח שמו.

חָדָשׁ!!: יוסף חיים זוננפלד ויימח-שמו · ראה עוד »

1 בדצמבר

1 בדצמבר הוא היום ה-335 בשנה (336 בשנה מעוברת), בשבוע ה-49 בלוח הגרגוריאני.

חָדָשׁ!!: יוסף חיים זוננפלד ו1 בדצמבר · ראה עוד »

1848

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: יוסף חיים זוננפלד ו1848 · ראה עוד »

1913

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: יוסף חיים זוננפלד ו1913 · ראה עוד »

1919

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: יוסף חיים זוננפלד ו1919 · ראה עוד »

1920

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: יוסף חיים זוננפלד ו1920 · ראה עוד »

1932

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: יוסף חיים זוננפלד ו1932 · ראה עוד »

27 במרץ

27 במרץ הוא היום ה-86 בשנה (87 בשנה מעוברת) בלוח הגרגוריאני.

חָדָשׁ!!: יוסף חיים זוננפלד ו27 במרץ · ראה עוד »

מפנה מחדש כאן:

חיים זוננפלד.

אזכור

[1] https://he.wikipedia.org/wiki/יוסף_חיים_זוננפלד

יוֹצֵאנִכנָס
היי! אנחנו בפייסבוק עכשיו! »