גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
129 יחסים: ממלכת אטרוריה, מאיר בניהו, מסכת הוריות, מסכתות קטנות, מעגל טוב, מצרים, מקובל, מרדכי אליהו, מרוקו, מלך צרפת, מדרש, מדרש רבה, מוסד הרב קוק, מוריה (כתב עת), מכון בן צבי, אמסטרדם, אנקונה, אנגליה, אנוסים, ארמון ורסאי, ארץ ישראל, אלכסנדריה, אליהו טואף, אברהם אזולאי, אבות דרבי נתן, אונקלוס, אוניברסיטת בר-אילן, אור החיים (ספר), אוטוביוגרפיה, אירופה, איטליה, נא אמון, ספר תורה, עין יעקב (ספר), פאס, פני יהושע, פרשת בשלח, פרשת השבוע, פוסק, פיזה, צרפת, קונסטנטינופול, ראשי תיבות, רפאל יצחק זרחיה אזולאי, רפאל ישעיה אזולאי, רפואה, רש"י, רב, רב מובהק, שמות רחובות בישראל, ..., שאלות ותשובות, שם הגדולים, שלמה אומברטו נכון, שלום שרעבי, שלוש רגלים, שד"ר, שולחן ערוך, תנ"ך, תהלים, תהילים, תוניס, תוניסיה, תורה, ליבורנו, חמש מגילות, חברון, חידושי תורה, חיים בן עטר, חיים ויטאל, בני ברק, ברכי יוסף, ברית מילה, ביבליוגרפיה, גרמניה, גדולי ישראל, ד' בשבט, דברי הימים, דוד פארדו, דיין (הלכה), ה' באדר ב', ה'תפ"ד, ה'תקס"ו, ה'תקל"ג, ה'תקכ"ט, ה'תקכ"ד, ה'תקי"ג, ה'תש"ך, ה'תשט"ז, ה'תשי"ט, האימפריה העות'מאנית, הספרייה הלאומית של פריז, הפטרה, הר המנוחות, הר הזיתים, הלכה, הגדה של פסח, הולנד, הים התיכון, וינה, כ"ד בסיוון, כ' באייר, י"א באדר, יעקב יהושע פלק, יצחק אייזיק בן יעקב, יצחק נסים, יצחק הכהן רפפורט, ירושלים, ישיבת פירירא, ישיבת בית יעקב (פירירא), ישיבת המקובלים בית אל, ישיבת כנסת ישראל (מיסודו של רבי חיים בן עטר), יהדות אשכנז, יהודה החסיד (ירושלים), יום טוב אלגאזי, יום השנה, יונה נבון, יורה דעה, 1 במרץ, 14 במרץ, 1724, 1752, 1764, 1769, 1772, 1806, 1960, 20 בינואר, 26 באוקטובר, 29 ביוני. להרחיב מדד (79 יותר) »
ממלכת אטרוריה
ממלכת אטרוריה (באיטלקית: Regno di Etruria) הייתה ממלכה בטוסקנה, שהתקיימה כמדינת חסות של הקיסרות הצרפתית הראשונה בין השנים 1801–1807.
חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי וממלכת אטרוריה · ראה עוד »
מאיר בניהו
מאיר בניהו (28 בנובמבר 1926, כ"ב בכסלו תרפ"ז – 26 באפריל 2009, ב' באייר תשס"ט) היה חוקר ההיסטוריה של הקבלה והשבתאות, חוקר הפזורה הספרדית של חכמי וגאוני עדות המזרח, וחוקר הספרות הרבנית במזרח ובאיטליה.
חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי ומאיר בניהו · ראה עוד »
מסכת הוריות
מַסֶּכֶת הוֹרָיוֹת היא המסכת העשירית והאחרונה בסדר נזיקין, שהוא הסדר הרביעי במשנה.
חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי ומסכת הוריות · ראה עוד »
מסכתות קטנות
מסכתות קטנות הן קבוצת חיבורים הערוכים בסגנון המשנה.
חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי ומסכתות קטנות · ראה עוד »
מעגל טוב
הספר מעגל טוב הוא יומן מסע שנכתב על ידי החיד"א (המאה ה-18) בעקבות מסעותיו כשד"ר עבור עניי חברון וירושלים.
חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי ומעגל טוב · ראה עוד »
מצרים
מִצְרַיִם (בימינו - רפובליקת מצרים הערבית; בערבית מצרית: جمهوريّة مصر العربيّة, גֻמְהוּרִיַּת מַצְר אֶלְעַרַבִּיַּה; בערבית: מִצְר; בתרגום לשפות זרות: הרפובליקה הערבית של מצרים) היא המדינה המאוכלסת ביותר מבין מדינות ערב, והמדינה השלישית המאוכלסת ביותר באפריקה (אחרי ניגריה ואתיופיה).
חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי ומצרים · ראה עוד »
מקובל
מקובל הוא יהודי שעיקר עיסוקו הוא לימוד הקבלה – תורת הסוד היהודית, ובכללה חקר האלוהות וסודות התורה.
חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי ומקובל · ראה עוד »
מרדכי אליהו
הרב אליהו בצעירותו, מוסר שיעור בישיבת "פורת יוסף", במשכנה הזמני שבבית־הכנסת 'צופיוף' שבירושלים, לאחר מלחמת העצמאות. הרב אליהו כאברך הרב מרדכי אליהו (כ"א באדר א' ה'תרפ"ט, 3 במרץ 1929 – כ"ה בסיוון ה'תש"ע, 7 ביוני 2010) היה פוסק, דיין, מקובל ומנהיג דתי.
חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי ומרדכי אליהו · ראה עוד »
מרוקו
נווה מדבר על גבול הסהרה איית בן חדו אמן ריקועי מתכת במרוקו ממלכת מרוקו (בערבית מרוקאית: المغرب אל־מַעְ׳רִבּ, או المملكة المغربية אַלְ־מַמְלַכַּה אלְ־מַעְ׳רִבִּיַּה, תרגום מילולי: ממלכת המערב או הממלכה המערבית) היא מונרכיה בקצה הצפון-מערבי של יבשת אפריקה.
חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי ומרוקו · ראה עוד »
מלך צרפת
#הפניה מלכי צרפת.
חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי ומלך צרפת · ראה עוד »
מדרש
ביהדות, מדרש או דרשה הם שיטה של פרשנות המקרא.
חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי ומדרש · ראה עוד »
מדרש רבה
אמורא רבי יהושע דסכנין בסכנין - נזכר רבות בכל עשרת חיבורי מדרש רבה. מִדְרָשׁ רַבָּה (רבה בארמית פירושו גדול) הוא שם כולל לעשרה חיבורים של מדרשי אגדה שגובשו בתקופה שבין המאה ה-6 לבין המאה ה-12 והועלו על הכתב בזמנים שונים, ובסגנונות מגוונים - בעיקר בארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי ומדרש רבה · ראה עוד »
מוסד הרב קוק
חזיתו המעוגלת של "מוסד הרב קוק" מוסד הרב קוק הוא מוסד הוצאה לאור, הממוקם בכניסה לעיר ירושלים בשכונת קריית משה.
חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי ומוסד הרב קוק · ראה עוד »
מוריה (כתב עת)
מוריה הוא כתב עת תורני היוצא לאור בירושלים משנת ה'תשכ"ט (1969), בתחילה כיוזמה עצמאית ומשנות ה-70 במסגרת מכון ירושלים.
חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי ומוריה (כתב עת) · ראה עוד »
מכון בן צבי
#הפניה יד יצחק בן-צבי.
חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי ומכון בן צבי · ראה עוד »
אמסטרדם
אמסטרדם (בהולנדית: Amsterdam) היא עיר הבירה של הולנד והעיר הגדולה ביותר בה.
חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי ואמסטרדם · ראה עוד »
אנקונה
אנקונה (באיטלקית) היא עיר בת כ-100,000 תושבים במחוז מארקה באיטליה, לחוף הים האדריאטי.
חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי ואנקונה · ראה עוד »
אנגליה
אנגליה (באנגלית: England; "אִינְגְלַנְד") היא הגדולה בארצות הממלכה המאוחדת של בריטניה הגדולה וצפון אירלנד.
חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי ואנגליה · ראה עוד »
אנוסים
"מראנוס", צילום שחור-לבן של ציור מאת משה מימון, 1898. האנוסים היו יהודים, שאולצו להמיר את דתם ולקבל על עצמם את דת המדינה השולטת אך המשיכו לשמור בסתר על זיקתם לדת ולעם היהודי.
חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי ואנוסים · ראה עוד »
ארמון ורסאי
פסל בסגנון קלאסי בכניסה לגני הארמון הטריאנון הגדול אולם המראות הטריאנון הקטן גני ארמון ורסאי כפי שהם נראים מהארמון הלוג'יה (המסדרון) המקשר בין שני חלקי הטריאנון הגדול ההכרזה על הקמת האימפריה הגרמנית באולם המראות, 1871. אוטו פון ביסמרק בלבן כפר המלכה - כפרה של מארי אנטואנט שנבנה ב-1783 בוורסאי קפלת הארמון פסל הנמצא ברחבת ארמון וורסאי. המוצב סמוך לשער הכניסה של האתר. הפסל משולב בגדר המוזהבת הסובבת את הרחבה. ארמון ורסאי (בצרפתית: Château de Versailles) היה ארמונם העיקרי של מלכי צרפת בשלהי המאה ה-17 ובמאה ה-18.
חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי וארמון ורסאי · ראה עוד »
ארץ ישראל
תצלום לוויין של '''ארץ ישראל''', משנת 2003, הכולל את מדינת ישראל, שטחי הרשות הפלסטינית, וחלקים מירדן, לבנון, סוריה ומצרים ארץ ישראל (בראשי תיבות: א"י, נקראת בלועזית: פָּלֶשְׂתִּינָה, ובערבית: فلسطين, בתעתיק לעברית: פָלַסְטִין) היא חבל ארץ הנמצא בדרום-מערב יבשת אסיה, באגן הים התיכון ובחלק של המזרח התיכון המכונה לבנט, אשר מחולק בין המדינות ישראל, ירדן, לבנון וסוריה.
חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי וארץ ישראל · ראה עוד »
אלכסנדריה
אלכסנדריה (בערבית: ٱلْإِسْكَنْدَرِيَّةُ, תעתיק: אָלְאִסְכַּנְדַרִיָּה; בערבית מצרית: اسكندريه; מיוונית: Αλεξάνδρεια; בקופטית: Ⲣⲁⲕⲟϯ - רַקוֹטִי או ⲁⲗⲉⲝⲁⲛⲇⲣⲓⲁ) היא עיר הנמל החשובה של מצרים ובעלת היסטוריה עתיקה.
חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי ואלכסנדריה · ראה עוד »
אליהו טואף
הרב אליהו רפאל עזריאל טואף (באיטלקית: Elio Toaff; 30 באפריל 1915 - 19 באפריל 2015), הרב של רומא בשנים 1951–2001, נחשב לסמכות הרבנית העליונה של יהדות איטליה מאז תום מלחמת העולם השנייה.
חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי ואליהו טואף · ראה עוד »
אברהם אזולאי
רבי אברהם אזולאי (ה'ש"ל, 1570 – כ"ד בחשון ה'ת"ד, 1643; יש הטוענים כי נפטר בכ"א בחשוון) היה מקובל ופוסק, סב סבו של החיד"א.
חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי ואברהם אזולאי · ראה עוד »
אבות דרבי נתן
אָבוֹת דְּרַבִּי נָתָן (בראשי תיבות: אדר"נ או אבדר"נ) היא תוספת למסכת אבות, שזמן יצירתה משוער לתקופת התנאים, וזמן עריכתה משוער לתקופת הגאונים.
חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי ואבות דרבי נתן · ראה עוד »
אונקלוס
אֻנְקְלוֹס (מובא הרבה בתלמוד בבלי בשם אונקלוס הגר, ביוונית ευάγγελος, אֶוּוַנְגֶּלוֹס שפירושו המבשר) היה בן אצולה ממשפחת קיסרי רומא, התגייר במאה ה-1, היה תלמידם של רבי אליעזר ורבי יהושע, ונחשב לאחד מן התנאים.
חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי ואונקלוס · ראה עוד »
אוניברסיטת בר-אילן
אוניברסיטת בר־אילן היא אוניברסיטת מחקר ציבורית מהגדולות בישראל שמרכזה ברמת גן, בגבול עם גבעת שמואל, בה לומדים מעל לכ-20,000 סטודנטים (נכון ל-2022).
חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי ואוניברסיטת בר-אילן · ראה עוד »
אור החיים (ספר)
אור החיים הוא חיבורו המפורסם של רבי חיים בן עטר והוא ביאור על חמשת חומשי התורה, ומשלב ביאור עם דרש וקבלה.
חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי ואור החיים (ספר) · ראה עוד »
אוטוביוגרפיה
אוֹטוֹבִּיּוֹגְרַפְיָה (מיוונית, אוטו-עצמי, ביו-חיים, גרפיה-כתיבה) היא ביוגרפיה שכותב אדם על עצמו, על חייו, על מאורעות שהשפיעו עליו ועל סביבתו, מנקודת מבט אישית.
חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי ואוטוביוגרפיה · ראה עוד »
אירופה
תמונת לוויין של יבשת אירופה אֵירוֹפָּה היא יבשת מבחינה היסטורית ותרבותית ותת-יבשת מבחינה גאוגרפית.
חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי ואירופה · ראה עוד »
איטליה
אִיטַלְיָה (בשמה הרשמי: הָרֶפּוּבְּלִיקָה הָאִיטַלְקִית; באיטלקית: Repubblica Italiana, "רֵפּוּבְּלִיקָה אִיטַלְיָאנָה") היא ארץ ומדינה בדרום אירופה, המכסה את רוב חצי האי האפניני, ואזורים נוספים.
חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי ואיטליה · ראה עוד »
נא אמון
#הפניה תבאי (מצרים).
חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי ונא אמון · ראה עוד »
ספר תורה
יד מצביעה על פסוקי חג הסוכות. שוטרי משטרת ישראל נושאים ספרי תורה ספר תורה הוא מגילת קלף או גוויל שעליה כתובה התורה בשלמותה, מתחילת ספר בראשית ועד סוף ספר דברים.
חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי וספר תורה · ראה עוד »
עין יעקב (ספר)
עין יעקב הוא חיבור הכולל אסופה ופרשנות למרבית האגדות המצויות בתלמוד הבבלי ובתלמוד הירושלמי.
חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי ועין יעקב (ספר) · ראה עוד »
פאס
פֶאס (בערבית: فاس, בברברית: ⴼⴰⵙ, בצרפתית: Fès) היא העיר השנייה בגודלה במרוקו, אחרי קזבלנקה.
חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי ופאס · ראה עוד »
פני יהושע
"פני יהושע" הם סדרת ספרי חידושים על התלמוד בבלי שחיבר הרב יעקב יהושע פלק.
חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי ופני יהושע · ראה עוד »
פרשת בשלח
פָּרָשַׁת בְּשַׁלַּח היא פרשת השבוע הרביעית בספר שמות.
חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי ופרשת בשלח · ראה עוד »
פרשת השבוע
פרשת השבוע היא קטע נבחר מתוך חמשת חומשי התורה המיועד לקריאה שבועית, במטרה להשלים את לימוד התורה כולה במשך שנה אחת.
חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי ופרשת השבוע · ראה עוד »
פוסק
פוסק (או פוסק הלכה או מורה הוראה או מורה צדק, המוכר גם בראשי התיבות או), הוא שם תיאור לרב שעוסק בהכרעת שאלות הלכתיות המובאות בפניו.
חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי ופוסק · ראה עוד »
פיזה
פיזה (באיטלקית: Pisa) היא עיר באיטליה במחוז טוסקנה בת כ-87,500 תושבים, אשר שוכנת בשפך הנהר ארנו לים התיכון.
חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי ופיזה · ראה עוד »
צרפת
צָרְפַת (נקראת רשמית: הרפובליקה הצרפתית; בצרפתית: République française, "רֶפובְּלִיק פרָאנְסֶז") היא מדינה במערב אירופה המחזיקה גם מספר טריטוריות ביבשות אחרות.
חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי וצרפת · ראה עוד »
קונסטנטינופול
מפת קונסטנטינופול איור של קונסטנטינופול קוֹנְסְטַנְטִינוֹפּוֹל (ביוונית: Κωνσταντινούπολις, בלטינית: Constantinopolis) היא עיר עתיקה, שהתקיימה במקום שבו נמצאת איסטנבול.
חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי וקונסטנטינופול · ראה עוד »
ראשי תיבות
International Research Association for Talent Development and Excellence ראשי תיבות (ר"ת; מכונה לעיתים בלשון חז"ל גם: נוטריקון - מלטינית: "לכתוב", "לסמן באותיות") הם טכניקה של כתיב מקוצר שבה נכתב ביטוי נפוץ רק באמצעות האות הראשונה של כל מילה המרכיבה אותו.
חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי וראשי תיבות · ראה עוד »
רפאל יצחק זרחיה אזולאי
רבי רפאל יצחק זרחיה אזולאי (1701–1765) היה דיין, מרבני ירושלים במאה ה-18.
חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי ורפאל יצחק זרחיה אזולאי · ראה עוד »
רפאל ישעיה אזולאי
רבי רפאל ישעיה אזולאי היה שד"ר ואב בית הדין אנקונה, איטליה.
חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי ורפאל ישעיה אזולאי · ראה עוד »
רפואה
אסקלפיוס, אל הרפואה והריפוי במיתולוגיה היוונית, אוחז במטה אסקלפיוס שהפך לסמל הרפואה (פסל במוזיאון ני קרלסברג גליפטוטק, קופנהגן) רפואה (הנקראת לעיתים גם רפואה קונבנציונלית או רפואה מקובלת), היא ענף של המדע ומקצוע, העוסק באבחון, מחקר, וטיפול במחלות, בשיפור הבריאות וברפואה מונעת.
חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי ורפואה · ראה עוד »
רש"י
רבנו שלמה יצחקי, הנודע בכינויו רש"י (ה' באדר ד'ת"ת, 1040 בערך – כ"ט בתמוז ד'תתס"ה, 13 ביולי 1105) היה תלמיד חכם צרפתי נודע, וממכונני יהדות צרפת בימי הביניים.
חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי ורש"י · ראה עוד »
רב
רב הוא שם תואר שבעיקרו תיאר דמות כתלמיד חכם או פוסק הלכה אולם בהמשך התואר מופנה גם לצדיק או לסמכות הרוחנית בבית כנסת או במוסדות דתיים.
חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי ורב · ראה עוד »
רב מובהק
רב מובהק הוא רבו העיקרי של תלמיד.
חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי ורב מובהק · ראה עוד »
שמות רחובות בישראל
שילוט עירוני לרחוב רמב"ם בתל אביב דוגמה לקריאת רחובות על שמות של אישים: צומת הרחובות שמעון פרס, הנרי קיסינג'ר, ואלי ויזל (שלט הרחוב על שמו אינו נראה בתמונה) בקריית חתני פרס נובל בראשון לציון. שלושתם זכו בפרס נובל לשלום, ולכן הונצחו בחייהם. שמות הרחובות ביישובי ישראל נקבעים על ידי ועדת השמות העירונית.
חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי ושמות רחובות בישראל · ראה עוד »
שאלות ותשובות
ספרי שו"ת (בתמונה, מאת ר' עקיבא איגר) בספרייה תורנית שאלות ותשובות (בראשי תיבות: שו"ת) היא אחת מהסוגות הענפות והפוריות בספרות התורנית, בעיקר בתחום ההלכה.
חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי ושאלות ותשובות · ראה עוד »
שם הגדולים
שם הגדולים הוא חיבור ביבליוגרפי וביוגרפי מאת הרב חיים יוסף דוד אזולאי (החיד"א).
חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי ושם הגדולים · ראה עוד »
שלמה אומברטו נכון
שלמה אוּמבֶּרטו נכון (Umberto Nahon; ו' בתשרי ה'תרס"ו, 4 באוקטובר 1905, ליבורנו, איטליה – ג' בשבט ה'תשל"ד, 15 בינואר 1974, ירושלים) היה ממנהיגי התנועה הציונית באיטליה בתקופה שקדמה להקמת מדינת ישראל.
חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי ושלמה אומברטו נכון · ראה עוד »
שלום שרעבי
הרב שלום מזרחי שרעבי (מכונה גם הרש"ש הקדוש, סביבות ה'ת"פ, 1720 – י' בשבט ה'תקל"ז, ינואר 1777) היה מקובל בולט שעלה לארץ ישראל מתימן, ושימש ראש ישיבת המקובלים בית אל.
חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי ושלום שרעבי · ראה עוד »
שלוש רגלים
שָׁלשׁ רְגָלִים הם שלושה חגים מקראיים – פסח, שבועות וסוכות – שבהם מצווה מהתורה לעלות לרגל לבית המקדש בירושלים.
חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי ושלוש רגלים · ראה עוד »
שד"ר
הרב יעקב ספיר יצא בשליחות קהילת "הפרושים" בירושלים אל הודו ואוסטרליה בשנים 1858–1863, בדרכו שהה תקופה במחיצת יהודי תימן ופרסם רבות אודותיהם עיר העתיקה בירושלים בשלהי המאה ה-19 שַׁדָּ"ר (ראשי תיבות של שלוחא דְרַבָּנָן) היה כינויים של יהודים שנשלחו מארץ ישראל לקהילות הגולה כדי לגייס תרומות לקיומו וחיזוקו של היישוב היהודי בארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי ושד"ר · ראה עוד »
שולחן ערוך
שולחן ערוך, חלק אבן העזר, אמסטרדם, ה'תקס"ג שולחן ערוך הוא ספר הלכה שכתב רבי יוסף קארו בצפת בשנת 1558 (ה'שי"ח) ונדפס לראשונה בעיר ונציה, במהלך שנת 1565 (ה'שכ"ה–ה'שכ"ו).
חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי ושולחן ערוך · ראה עוד »
תנ"ך
הַתַּנַ"ךְ (ראשי תיבות של '''ת'''ורה, '''נ'''ביאים ו'''כ'''תובים), או המקרא, הוא קובץ הספרים שהם כתבי הקודש היסודיים של היהדות.
חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי ותנ"ך · ראה עוד »
תהלים
#הפניה תהילים.
חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי ותהלים · ראה עוד »
תהילים
ספר תהילים הכתוב על גבי מגילה בכתב סת"ם תְּהִלִּים הוא ספר מספרי המקרא, אשר כלול בחלק הכתובים.
חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי ותהילים · ראה עוד »
תוניס
תוּנִס (בברברית: ⵜⵓⵏⴻⵙ; בצרפתית: Tunis) היא בירת תוניסיה והעיר הגדולה בה.
חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי ותוניס · ראה עוד »
תוניסיה
הרפובליקה התוניסאית (בערבית: الجمهوريّة التونسيّة, תעתיק מדויק: אַלְגֻ'מְהוּרִיַּה אלתּוּנִסִיַּה; בברברית: ⵜⴰⴳⴷⵓⴷⴰ ⵏ ⵜⵓⵏⴻⵙ, תעתיק מדויק: תגדודה נ תּונס; בצרפתית: République tunisienne, תעתיק מדויק: רפובליק תוניזיין), היא מדינה ערבית מוסלמית הנמצאת בצפון אפריקה.
חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי ותוניסיה · ראה עוד »
תורה
הַתּוֹרָה (נקראת גם: תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב ביהדות האורתודוקסית) היא החלק הראשון בתנ"ך, הכולל חמישה ספרים הקרויים חֲמִשָּׁה חֻמְּשֵׁי תּוֹרָה.
חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי ותורה · ראה עוד »
ליבורנו
מפת ליבורנו מהמאה ה-17 בית הכנסת הגדול של ליבורנו, נחרב בשנת 1944 מוּרים. בראשה ניצב פרדיננדו השני דה מדיצ'י, הדוכס הגדול של טוסקנה, ובתחתיתה כבולים המוּרים שתושבי העיר הכניעו המוּרים במבט לים ליבורנו (איטלקית: Livorno) היא עיר נמל לחוף הים הליגורי בקצה המערבי של טוסקנה, איטליה, בירת נפת ליבורנו.
חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי וליבורנו · ראה עוד »
חמש מגילות
ארון ובו ארבע מהמגילות בבית הכנסת ביקיר חמש מגילות הוא הכינוי לחטיבה של חמישה ספרים המופיעים, על פי נוסח המסורה, בחלק הכתובים של התנ"ך.
חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי וחמש מגילות · ראה עוד »
חברון
חֶבְרוֹן (בערבית: الخليل; בתעתיק מדויק: אַלְחַ'לִיל) היא עיר במרכז הר חברון שבהרי יהודה, כ-35 ק"מ דרומית לירושלים.
חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי וחברון · ראה עוד »
חידושי תורה
חידושי תורה הם חידושים תורניים על תורה שבכתב או תורה שבעל-פה.
חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי וחידושי תורה · ראה עוד »
חיים בן עטר
רבי חיים בן עֲטַר (או אִבְּן עטר; נודע בכינוי אור החיים או אור החיים הקדוש על שם ספרו; 2 באוגוסט 1696, ד' אב ה'תנ"ו; סלא, מרוקו – 7 ביולי 1743, ט"ו בתמוז ה'תק"ג, ירושלים) היה מגדולי פרשני המקרא בתקופת האחרונים, פרשן התלמוד, מקובל ופוסק הלכה.
חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי וחיים בן עטר · ראה עוד »
חיים ויטאל
רבי חיים ויטאל (בקיצור מהרח"ו או רח"ו, א' בחשוון ה'ש"ג, 1542 – ל' בניסן ה'ש"ף, 1620) היה ממקובלי צפת, כתב וערך את קבלת האר"י ונחשב לתלמידו המובהק.
חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי וחיים ויטאל · ראה עוד »
בני ברק
בְּנֵי בְּרַק היא עיר במחוז תל אביב, השמינית בגודל אוכלוסייתה בישראל.
חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי ובני ברק · ראה עוד »
ברכי יוסף
ברכי יוסף הוא פירוש לשולחן ערוך מאת הרב חיים יוסף דוד אזולאי, המכונה "החיד"א".
חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי וברכי יוסף · ראה עוד »
ברית מילה
ברית מילה (בקיצור: "בְּרִית") היא מצוות עשה יסודית ביהדות למול את עורלת כל הזכרים ביום השמיני ללידתם.
חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי וברית מילה · ראה עוד »
ביבליוגרפיה
בִּיבְּלִיּוֹגְרַפְיָה (במינוח האקדמיה ללשון העברית: רשימת מקורות) היא תורה, שתכליתה מיסוד שיטות שונות לתיאור וסידור רשימות של מקורות מידע: ספרים, מאמרים וכל חומר כתוב אחר (כדוגמת תלמוד או תנ"ך).
חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי וביבליוגרפיה · ראה עוד »
גרמניה
גרמניה (בגרמנית: Deutschland - דויטשלנד) היא ארץ במרכז אירופה, כיום מדינה בשם הרפובליקה הפדרלית של גרמניה (בגרמנית: Bundesrepublik Deutschland - בונדסרפובליק דויטשלנד), הנמנית עם המדינות המתועשות החזקות בתבל וחברה באיחוד האירופי.
חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי וגרמניה · ראה עוד »
גדולי ישראל
#הפניה גדול הדור.
חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי וגדולי ישראל · ראה עוד »
ד' בשבט
על פי הלוח העברי הקבוע, פרשת בר המצווה של ילד שנולד בד' שבט היא, ברוב השנים, פרשת בא.
חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי וד' בשבט · ראה עוד »
דברי הימים
דִּבְרֵי הַיָּמִים הוא ספר מספרי המקרא שנכתב בתקופה הפרסית.
חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי ודברי הימים · ראה עוד »
דוד פארדו
רבי דוד חיים פַּארְדוֹ כינויו בספרי האחרונים הרד"פ (ראש חודש ניסן א' בניסן תע"ח, 1718, ונציה – י"ב בסיוון תק"נ, 1790, ירושלים) היה פרשן ספרות חז"ל, ראש ישיבה, פוסק ומשורר.
חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי ודוד פארדו · ראה עוד »
דיין (הלכה)
דיין הוא שופט בבית דין הלכתי.
חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי ודיין (הלכה) · ראה עוד »
ה' באדר ב'
#הפניהה' באדר.
חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי וה' באדר ב' · ראה עוד »
ה'תפ"ד
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי וה'תפ"ד · ראה עוד »
ה'תקס"ו
לדעת רוב הראשונים זוהי שנת היובל.
חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי וה'תקס"ו · ראה עוד »
ה'תקל"ג
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי וה'תקל"ג · ראה עוד »
ה'תקכ"ט
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי וה'תקכ"ט · ראה עוד »
ה'תקכ"ד
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי וה'תקכ"ד · ראה עוד »
ה'תקי"ג
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי וה'תקי"ג · ראה עוד »
ה'תש"ך
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי וה'תש"ך · ראה עוד »
ה'תשט"ז
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי וה'תשט"ז · ראה עוד »
ה'תשי"ט
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי וה'תשי"ט · ראה עוד »
האימפריה העות'מאנית
האימפריה העוֹתְ'מָאנִית הטורקית (בטורקית עות'מאנית: دولت علیۂ عثمانیہ, בטורקית מודרנית: Osmanlı İmparatorluğu, בערבית: الدولة العثمانية. נכתב גם: האימפריה העותמאנית) הייתה אימפריה שהתקיימה במשך 624 שנים, משלהי המאה ה-13 עד תחילת המאה ה-20, והשתרעה מדרום-מזרח אירופה עד לצפון אפריקה וחצי האי ערב.
חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי והאימפריה העות'מאנית · ראה עוד »
הספרייה הלאומית של פריז
#הפניה הספרייה הלאומית של צרפת.
חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי והספרייה הלאומית של פריז · ראה עוד »
הפטרה
ההפטרה היא קטע מספרי הנביאים שנהוג לקרוא בציבור בבית הכנסת בשבתות, במועדי ישראל, ובחלק מהקהילות גם בתעניות ציבור בתפילת מנחה, לאחר סיום קריאת התורה.
חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי והפטרה · ראה עוד »
הר המנוחות
קברים בהר המנוחות מראה חלקי של הר המנוחות ובמרכזו קברו של יהודה לייב הלוי אשלג המכונה "בעל הסולם" הר המנוחות הוא בית הקברות היהודי המרכזי בירושלים החל מאמצע המאה ה־20.
חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי והר המנוחות · ראה עוד »
הר הזיתים
האוניברסיטה העברית בהר הצופים. באופק מדבר יהודה, ההרודיון ובקעת הירדן שכונת א-צוואנה למרגלות הר הזיתים הר הזיתים (בערבית: الطور ההר או جبل الزيتون הר הזיתים) הוא רכס הר שנמצא ממזרח לעיר העתיקה של ירושלים.
חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי והר הזיתים · ראה עוד »
הלכה
תלמוד הבבלי, מהדורת וילנא הֲלָכָה היא כינוי ביהדות לכלל החוקים שעל פיהם מצווה היהודי לנהוג, שנקבעו על ידי התורה או על ידי הרבנים.
חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי והלכה · ראה עוד »
הגדה של פסח
הגדות מודרניות על שולחן הסדר. בני ברק, מתוך הגדה שנדפסה בברלין בשנת 1740 הַגָּדָה שֶׁל פֶּסַח (נקראת גם, בפי יהודי תימן, אגדתא דפסחא) היא קובץ מדרשים, מזמורי תהילים, דברי חז"ל, ברכות, תפילות ופיוטים, שנוצר כדי לאומרו בליל הסדר - הלילה הראשון של חג הפסח מסביב לסעודת החג, ולקיים את מצוות "והגדת לבנך" וסיפור יציאת מצרים. הקובץ נקרא "הגדה" על פי לשון הפסוק "והגדת לבנך". ההגדה כוללת את מצוות ליל הסדר - כגון קידוש ושתיית ארבע כוסות יין, אכילת מצה, מרור, כרפס, חרוסת ואפיקומן כזכר לקרבן פסח. נוהל עריכת הסדר מופיע במשנה, במסכת פסחים, בפרק העשירי. קריאת ההגדה במשולב עם הסעודה ברבים בערב חג הפסח הוא טקס מרכזי ביהדות לכל המשפחה, למבוגרים ולילדים. במשך הדורות ההגדה התפתחה בשני ממדים: הלמדני-פרשני, והאמנותי חזותי. תלמידי חכמים ומלומדים חיברו עליה ביאורים ונתנו לה הסברים; אמנים יצרו להגדה עיטורים, הוסיפו לעותקיה ציורים ואף כתבו אותה על קלף. ההגדה של פסח נאמרת בקהילות רבות בשירה עם מנגינות מסורתיות וחדשות. דף מהגדה של פסח ממומבאי, 1890.
חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי והגדה של פסח · ראה עוד »
הולנד
הוֹלַנְד (בהולנדית: Nederland) היא מדינה בצפון מערב אירופה, הגובלת במערב ובצפון בים הצפוני, במזרח בגרמניה ובדרום בבלגיה.
חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי והולנד · ראה עוד »
הים התיכון
הגדה המזרחית של הים התיכון מראש הנקרה הים התיכון בישראל הים התיכון הוא ים בין-יבשתי הנמצא בין היבשות אסיה, אפריקה ואירופה.
חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי והים התיכון · ראה עוד »
וינה
המוזיאון לתולדות האמנות בית קפה וינאי הפרלמנט האוסטרי בניין האופרה הממלכתי קתדרלת סטפנוס הקדוש בניין התיאטרון בשנת 1900 המדרחוב בווינה שניצל וינאי "בית הדקלים", בסמוך למוזיאון לתולדות האומנות, משמש כגן זואולוגי לפרפרים קתדרלת סטפנוס הקדוש מול בנין מסחרי בן זמננו נאו-גותית חשמלית העוברת בעיר אצטדיון ארנסט האפל (Ernst Happel Stadium) בו התקיים משחק הגמר של אליפות אירופה בכדורגל ב-2008 מרכז טי-מוביל מבט על רובע המשרדים שבווינה ארמון שנברון וינר ריזנראד מוזיאון להיסטוריה של הטבע עגלון מוביל כרכרת סוסים וינה (בגרמנית: Wien, נהגה וין, בווארית: Wean, נהגה במקורב וֶן) היא בירת אוסטריה ואחת מבין תשע מדינות הפדרציה האוסטרית.
חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי ווינה · ראה עוד »
כ"ד בסיוון
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי וכ"ד בסיוון · ראה עוד »
כ' באייר
ב, זהו יום פרוס העצרת, שבו מעשרים את הוולדות ומפרישים ממחצית השקל לתרומת הלשכה.
חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי וכ' באייר · ראה עוד »
י"א באדר
פסל "האריה השואג" של האומן אברהם מלניקוב בבית הקברות של כפר גלעדי.
חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי וי"א באדר · ראה עוד »
יעקב יהושע פלק
הרב יעקב יהושע פַלְק (1680, כ"ח בכסלו ה'תמ"א – 1756, י"ד בשבט ה'תקט"ז) היה רבן של לבוב, ברלין, מץ ופרנקפורט על המיין.
חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי ויעקב יהושע פלק · ראה עוד »
יצחק אייזיק בן יעקב
יצחק אייזיק בן יעקב (בליטאית: Isaak Benjakob; כ"ה בטבת תקס"א, 10 בינואר 1801, רמיגאלה, האימפריה הרוסית (ליטא) – ט"ו בתמוז תרכ"ג, 2 ביולי 1863, וילנה) היה ביבליוגרף יהודי ליטאי, שגם עסק בסחר והוצאה לאור של ספרים.
חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי ויצחק אייזיק בן יעקב · ראה עוד »
יצחק נסים
הרב יצחק נסים בעת הכתרתו לרב ראשי. מאחור: הרב יהודה לייב הכהן מימון הרב יצחק נסים (כ"ה בכסלו ה'תרנ"ו, 12 בדצמבר 1895 – ט' באב ה'תשמ"א, 9 באוגוסט 1981) היה הראשון לציון – הרב הראשי הספרדי לישראל – בין השנים ה'תשט"ו–ה'תשל"ג, 1955–1972.
חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי ויצחק נסים · ראה עוד »
יצחק הכהן רפפורט
הרב יצחק הכהן רפפורט (תל"ט, 1679 – י"ז בתמוז תקט"ו, יולי 1755) היה רב ופוסק באיזמיר ובירושלים.
חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי ויצחק הכהן רפפורט · ראה עוד »
ירושלים
יְרוּשָׁלַיִם (נהגה אל־קֻדְס; או לחלופין أُورُشَلِيم, אוּרֻשַׁלִים) היא עיר הבירה של מדינת ישראל, והעיר עם האוכלוסייה הגדולה ביותר במדינה.
חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי וירושלים · ראה עוד »
ישיבת פירירא
#הפניה ישיבת בית יעקב (פירירא).
חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי וישיבת פירירא · ראה עוד »
ישיבת בית יעקב (פירירא)
ישיבת בית יעקב פירירא הייתה ישיבה ותיקה בירושלים שהתקיימה בין השנים ה'תנ"א (1691) ועד תחילת המאה העשרים.
חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי וישיבת בית יעקב (פירירא) · ראה עוד »
ישיבת המקובלים בית אל
דלת הכניסה לישיבה בניין הישיבה ישיבת המקובלים בית אל מיסודו של מאיר יהודה גץ, ינואר 2016 ישיבת המקובלים בית אל (או "בית-המדרש בית אל - קן המקובלים" או "קהל חסידים"), שבעיר העתיקה בירושלים, נוסדה בשנת ה'תצ"ז (1737), על ידי רבי גדליה חיון, שעלה מטורקיה, ונקראה בתחילה בשם "מדרש חסידים".
חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי וישיבת המקובלים בית אל · ראה עוד »
ישיבת כנסת ישראל (מיסודו של רבי חיים בן עטר)
ישיבת כנסת ישראל (נקראת גם: מדרש כנסת ישראל) (1741 – אמצע המאה ה-19), הייתה ישיבה שנוסדה על ידי רבי חיים בן עטר בירושלים, והתקיימה במאות ה-18 וה-19.
חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי וישיבת כנסת ישראל (מיסודו של רבי חיים בן עטר) · ראה עוד »
יהדות אשכנז
תפוצת היהודים באירופה, נכון לשנת 1881. יהדות אשכנז היא שמן הכולל של עדות יהודיות החולקות מסורת משותפת, שמקורן במרכז אירופה, במזרחה ובחלק ממערבה.
חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי ויהדות אשכנז · ראה עוד »
יהודה החסיד (ירושלים)
רבי יהודה חסיד (סג"ל; ה'ת"כ, 1660, דוּבְּנוֹ – ו' בחשוון ה'תס"א, 1700, ירושלים) היה דרשן בליטא.
חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי ויהודה החסיד (ירושלים) · ראה עוד »
יום טוב אלגאזי
#הפניה יום-טוב אלגאזי.
חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי ויום טוב אלגאזי · ראה עוד »
יום השנה
נר זיכרון עם נורה נרות נשמה בטקס זיכרון לקורבנות השואה. ביהדות, יום השנה של אדם שנפטר הוא תאריך פטירתו, המצוין על ידי משפחתו ומכריו מדי שנה בשנה.
חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי ויום השנה · ראה עוד »
יונה נבון
הרב יונה נבון (תע"ג, 1713 - ט"ז בשבט תק"כ, פברואר 1760) היה רב ותלמיד חכם בירושלים במאה ה-18, שד"ר, מחבר הספר "נחפה בכסף" ורבו של החיד"א.
חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי ויונה נבון · ראה עוד »
יורה דעה
יורה דעה (בראשי תיבות: יו"ד) הוא החלק השני בספר ארבעה טורים של רבי יעקב בן אשר ושל החלק המקביל לו בשולחן ערוך.
חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי ויורה דעה · ראה עוד »
1 במרץ
1 במרץ הוא היום ה-60 בשנה (61 בשנה מעוברת), בשבוע ה-9 בלוח הגרגוריאני.
חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי ו1 במרץ · ראה עוד »
14 במרץ
14 במרץ הוא היום ה-73 בשנה (74 בשנה מעוברת), בשבוע ה11 בלוח הגרגוריאני.
חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי ו14 במרץ · ראה עוד »
1724
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי ו1724 · ראה עוד »
1752
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי ו1752 · ראה עוד »
1764
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי ו1764 · ראה עוד »
1769
נולד נפוליון בונפרטה.
חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי ו1769 · ראה עוד »
1772
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי ו1772 · ראה עוד »
1806
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי ו1806 · ראה עוד »
1960
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי ו1960 · ראה עוד »
20 בינואר
20 בינואר הוא היום ה-20 בשנה, בשבוע ה-3 בלוח הגריגוריאני.
חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי ו20 בינואר · ראה עוד »
26 באוקטובר
26 באוקטובר הוא היום ה-299 בשנה (300 בשנה מעוברת), בשבוע ה-43 בלוח הגרגוריאני.
חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי ו26 באוקטובר · ראה עוד »
29 ביוני
29 ביוני הוא היום ה-180 בשנה, (181 בשנה מעוברת) בלוח הגרגוריאני.
חָדָשׁ!!: חיים יוסף דוד אזולאי ו29 ביוני · ראה עוד »
מפנה מחדש כאן:
אזכור
[1] https://he.wikipedia.org/wiki/חיים_יוסף_דוד_אזולאי
