סֵמֶל
יוניונפדיה
תִקשׁוֹרֶת
 Google Play כעת ב-
חָדָשׁ! הורד יוניונפדיה במכשיר אנדרואיד שלך!
חופשי
גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
 

חיים מאיר יחיאל שפירא מדרוהוביץ'

מַדָד חיים מאיר יחיאל שפירא מדרוהוביץ'

חיים מאיר יחיאל שפירא (מכונה: "השלום והאחדות" (ע"ש ספרו) ורבי חיים מוניא) (י' בכסלו ה'תרכ"ד, 1863 - ל' בניסן ה'תרפ"ד, 1924) נכדו של הרב חיים מאיר יחיאל שפירא ממוגלניצא (השרף ממוגלינצא). [1]

66 יחסים: משה צבי נריה, משה יהודה לייב פרידמן, מלחמת העולם הראשונה, מכון הר ברכה, אברהם יעקב פרידמן מסדיגורה (הראשון), אברהם יצחק הכהן קוק, אבי עזרא זליג שפירא, פרעות קישינב, ציונות, שלמה חיים פרידמן, שלום יוסף שפירא, שכונת הבוכרים, תאונת דרכים, תנועת המזרחי, תנועת החסידות, ל' בניסן, חסידות סדיגורה, חסידות רוז'ין, חסידות דרוהוביץ', חיים מאיר יחיאל שפירא (מוגלניצא), בית הספר הריאלי, בית הקברות הר הזיתים, דרוהוביץ', דואר היום, ה'תרמ"ד, ה'תרס"ז, ה'תרפ"ב, ה'תרפ"ד, ה'תרצ"ב, ה'תרכ"ד, ה'תש"ם, ה'תשמ"ה, ה'תשנ"ג, ה'תשל"ג, ה'תשל"ד, ה'תשכ"ח, ה'תשכ"ב, ה'תשי"ג, הצהרת בלפור, הר הזיתים, השקל הציוני, ההסתדרות הציונית העולמית, הונגריה, וינה, כ"ב בחשוון, כ"ג בחשוון, כ"ד באדר ב', כ"ד בשבט, י"א בתשרי, י"ט בניסן, ..., י"ט בתשרי, י"ח בתשרי, י' באייר, י' בכסלו, יעקב פרידמן (אדמו"ר), יעקב דוד פרידמן, יצחק מרדכי שפירא, יצחק פרידמן (בוהוש), יצחק שפירא (איש חינוך), ישראל פרידמן (בויאן), ישראל פרידמן מרוז'ין, ישראל הופשטיין מקוז'ניץ, ישיבת קול תורה לצעירים, יוסף שפירא (מחנך), 1863, 1924. להרחיב מדד (16 יותר) »

משה צבי נריה

הרב נריה עם הרב אברהם אלקנה כהנא שפירא בניין הישיבה ההיסטורי כשבחזיתו הדקל ששתל הרב נריה (צולם ביום הלווייתו, 1995) הרב נריה לצד ישעיהו ברנשטיין (נואם) הרב משה צבי נריה (מנקין; כ"א בשבט ה'תרע"ג, 29 בינואר 1913 – י"ט בכסלו ה'תשנ"ו, 12 בדצמבר 1995) היה רב, חבר הכנסת ומחנך, מייסד מרכז ישיבות בני עקיבא.

חָדָשׁ!!: חיים מאיר יחיאל שפירא מדרוהוביץ' ומשה צבי נריה · ראה עוד »

משה יהודה לייב פרידמן

רבי משה יהודה לייב פרידמן (ט"ו בשבט תרכ"ה, 1865 - י' באלול תש"ז, 1947) שכונה "פַּאשְקַנער", היה מייסד חסידות פשקאן.

חָדָשׁ!!: חיים מאיר יחיאל שפירא מדרוהוביץ' ומשה יהודה לייב פרידמן · ראה עוד »

מלחמת העולם הראשונה

מלחמת העולם הראשונה התחוללה בין השנים 1914–1918, והייתה המלחמה הגדולה ביותר בהיסטוריה עד זמנה.

חָדָשׁ!!: חיים מאיר יחיאל שפירא מדרוהוביץ' ומלחמת העולם הראשונה · ראה עוד »

מכון הר ברכה

מכון הר ברכה הוא מכון מחקר תורני והוצאה לאור הממוקם ביישוב הר ברכה בשומרון ופועל לצד ישיבת הר ברכה.

חָדָשׁ!!: חיים מאיר יחיאל שפירא מדרוהוביץ' ומכון הר ברכה · ראה עוד »

אברהם יעקב פרידמן מסדיגורה (הראשון)

#הפניה אברהם יעקב פרידמן (הראשון).

חָדָשׁ!!: חיים מאיר יחיאל שפירא מדרוהוביץ' ואברהם יעקב פרידמן מסדיגורה (הראשון) · ראה עוד »

אברהם יצחק הכהן קוק

הרב אברהם יצחק הכהן קוּק (ט"ז באלול ה'תרכ"ה, 7 בספטמבר 1865 – ג' באלול ה'תרצ"ה, 1 בספטמבר 1935. מכונה גם הראי"ה ועל ידי ממשיכי דרכו מרן הרב זצ"ל או רק הרב סתם) היה הרב הראשי האשכנזי הראשון בארץ ישראל, פוסק, מקובל והוגה דעות.

חָדָשׁ!!: חיים מאיר יחיאל שפירא מדרוהוביץ' ואברהם יצחק הכהן קוק · ראה עוד »

אבי עזרא זליג שפירא

רבי אבי עזרא זליג שפירא (ה'תקצ"ו - י"ט באב ה'תרמ"ה) בן הרב חיים מאיר יחיאל שפירא ("השרף ממוגלינצא") היה אדמו"ר חסידי.

חָדָשׁ!!: חיים מאיר יחיאל שפירא מדרוהוביץ' ואבי עזרא זליג שפירא · ראה עוד »

פרעות קישינב

ראשי יהדות קישינב בהלווית ספרי התורה שנשרפו באירועי פרעות קישנב פרעות קישינב (ביידיש: קישינעווער שחיטה או קישנעווער פאגראם) היו פרעות נגד יהודי קישינב בעיר זו שבבסרביה (אז חלק מהאימפריה הרוסית, כיום במולדובה) שהתרחשו בפסחא 1903 בסוף חג הפסח ה'תרס"ג ונמשכו שלשה ימים.

חָדָשׁ!!: חיים מאיר יחיאל שפירא מדרוהוביץ' ופרעות קישינב · ראה עוד »

ציונות

קונגרס הציוני השני בבזל 1898. דגל התנועה הציונית מונף בכינוס אספת הנבחרים בשנת 1944 הציונות היא תנועה לאומית ואידאולוגיה התומכת בקיום מדינה המהווה בית לאומי לעם היהודי בארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: חיים מאיר יחיאל שפירא מדרוהוביץ' וציונות · ראה עוד »

שלמה חיים פרידמן

רבי שלמה חיים פרידמן (כונה "ר' שלמה'ניו"; א' בסיוון תרמ"ז, מאי 1887 – כ"ו באב ה'תשל"ב, 6 באוגוסט 1972) היה האדמו"ר מסדיגורה, סופר ועסקן.

חָדָשׁ!!: חיים מאיר יחיאל שפירא מדרוהוביץ' ושלמה חיים פרידמן · ראה עוד »

שלום יוסף שפירא

#הפניה ש. שלום.

חָדָשׁ!!: חיים מאיר יחיאל שפירא מדרוהוביץ' ושלום יוסף שפירא · ראה עוד »

שכונת הבוכרים

בתי פאר וכתובות הקדש בית יהודיוף-חפץ ("הארמון") ב'''שכונת הבוכרים''' מחצרות השכונה מרפסת ססגונית בשכונה בית יוסף דוידוף שכונת הבוכרים היא שכונה בלב ירושלים, שנבנתה בשנת 1894 על ידי יהודי בוכרה.

חָדָשׁ!!: חיים מאיר יחיאל שפירא מדרוהוביץ' ושכונת הבוכרים · ראה עוד »

תאונת דרכים

מכוניות המעורבות בתאונה קלה מכונית המעורבת בתאונה בבת ים טקסט.

חָדָשׁ!!: חיים מאיר יחיאל שפירא מדרוהוביץ' ותאונת דרכים · ראה עוד »

תנועת המזרחי

תנועת המזרחי היא תנועה פוליטית ציונית דתית, שקמה בשנת 1902.

חָדָשׁ!!: חיים מאיר יחיאל שפירא מדרוהוביץ' ותנועת המזרחי · ראה עוד »

תנועת החסידות

תנועת החסידות היא תנועה רוחנית וחברתית יהודית שקמה באמצע המאה ה-18 במערב אוקראינה של היום, והתפשטה במהירות ביהדות מזרח אירופה.

חָדָשׁ!!: חיים מאיר יחיאל שפירא מדרוהוביץ' ותנועת החסידות · ראה עוד »

ל' בניסן

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: חיים מאיר יחיאל שפירא מדרוהוביץ' ול' בניסן · ראה עוד »

חסידות סדיגורה

בית המדרש בסדיגורה פנים בית הכנסת של החסידות ביתו של הרבי מסדיגורה חסידות סדיגורה היא חצר חסידית מבית רוז'ין שנוסדה בעיירה סדיגורה שבחבל בוקובינה.

חָדָשׁ!!: חיים מאיר יחיאל שפירא מדרוהוביץ' וחסידות סדיגורה · ראה עוד »

חסידות רוז'ין

בית הכנסת בעיירה סדיגורה האדמו"ר מסדיגורה בית הכנסת בעיירה צ'ורטקוב האדמו"ר מצ'ורטקוב האדמו"ר מווסלוי חסידות רוז'ין היא שושלת חסידית שראשה היה רבי ישראל פרידמן מרוז'ין.

חָדָשׁ!!: חיים מאיר יחיאל שפירא מדרוהוביץ' וחסידות רוז'ין · ראה עוד »

חסידות דרוהוביץ'

בית המדרש של החסידות ברחוב מלאכי בירושלים חסידות דרוהוביץ' (ביידיש: דרוהוביטש) היא חצר חסידית, ענף של חסידות קוז'ניץ וחסידות סדיגורה.

חָדָשׁ!!: חיים מאיר יחיאל שפירא מדרוהוביץ' וחסידות דרוהוביץ' · ראה עוד »

חיים מאיר יחיאל שפירא (מוגלניצא)

רבי חיים מאיר יחיאל שפירא (תקמ"ט – ט"ו באייר תר"ט), "השרף ממוגלניצא", היה מהבולטים באדמו"רי פולין בזמנו.

חָדָשׁ!!: חיים מאיר יחיאל שפירא מדרוהוביץ' וחיים מאיר יחיאל שפירא (מוגלניצא) · ראה עוד »

בית הספר הריאלי

בית הספר הריאלי העברי בחיפה (ידוע בשמו המקוצר "בית הספר הריאלי" ואף "הריאלי") הוא בית ספר מוכר שאינו רשמי בחיפה.

חָדָשׁ!!: חיים מאיר יחיאל שפירא מדרוהוביץ' ובית הספר הריאלי · ראה עוד »

בית הקברות הר הזיתים

#הפניה בית הקברות היהודי בהר הזיתים.

חָדָשׁ!!: חיים מאיר יחיאל שפירא מדרוהוביץ' ובית הקברות הר הזיתים · ראה עוד »

דרוהוביץ'

בית הכנסת הגדול בדרוהוביץ' דרוהוביץ' (באוקראינית: Дрогобич, בפולנית: Drohobycz, ביידיש: דראָבּיטש - דראָהאָבּיטש) היא עיר באוקראינה בחבל לבוב, הנמצאת בגליציה ההיסטורית.

חָדָשׁ!!: חיים מאיר יחיאל שפירא מדרוהוביץ' ודרוהוביץ' · ראה עוד »

דואר היום

ישעיהו קרניאל (עזמות). בשורה השנייה שני מימין - העיתונאי והסופר אהרן אבן-חן. מימינו: רעייתו עטרה אבן חן. שלישי משמאל עומד העיתונאי אורי קיסרי. מוכר עיתוני דואר היום בירושלים, שנות ה-20 דואר היום (בכתיב חסר: דֹאר היום באנגלית: Palestine daily mail) היה יומון עברי שהופיע בארץ ישראל בין השנים 1919–1936, בעריכתו של איתמר בן-אב"י.

חָדָשׁ!!: חיים מאיר יחיאל שפירא מדרוהוביץ' ודואר היום · ראה עוד »

ה'תרמ"ד

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: חיים מאיר יחיאל שפירא מדרוהוביץ' וה'תרמ"ד · ראה עוד »

ה'תרס"ז

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: חיים מאיר יחיאל שפירא מדרוהוביץ' וה'תרס"ז · ראה עוד »

ה'תרפ"ב

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: חיים מאיר יחיאל שפירא מדרוהוביץ' וה'תרפ"ב · ראה עוד »

ה'תרפ"ד

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: חיים מאיר יחיאל שפירא מדרוהוביץ' וה'תרפ"ד · ראה עוד »

ה'תרצ"ב

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: חיים מאיר יחיאל שפירא מדרוהוביץ' וה'תרצ"ב · ראה עוד »

ה'תרכ"ד

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: חיים מאיר יחיאל שפירא מדרוהוביץ' וה'תרכ"ד · ראה עוד »

ה'תש"ם

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: חיים מאיר יחיאל שפירא מדרוהוביץ' וה'תש"ם · ראה עוד »

ה'תשמ"ה

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: חיים מאיר יחיאל שפירא מדרוהוביץ' וה'תשמ"ה · ראה עוד »

ה'תשנ"ג

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: חיים מאיר יחיאל שפירא מדרוהוביץ' וה'תשנ"ג · ראה עוד »

ה'תשל"ג

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: חיים מאיר יחיאל שפירא מדרוהוביץ' וה'תשל"ג · ראה עוד »

ה'תשל"ד

אות מלחמת יום הכיפורים, אשר פרצה ביום הכיפורים י' בתשרי ה'תשל"ד - 6 באוקטובר 1973. מלחמת יום הכיפורים הייתה האירוע הבולט בשנה זו.

חָדָשׁ!!: חיים מאיר יחיאל שפירא מדרוהוביץ' וה'תשל"ד · ראה עוד »

ה'תשכ"ח

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: חיים מאיר יחיאל שפירא מדרוהוביץ' וה'תשכ"ח · ראה עוד »

ה'תשכ"ב

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: חיים מאיר יחיאל שפירא מדרוהוביץ' וה'תשכ"ב · ראה עוד »

ה'תשי"ג

לדעת רוב הראשונים שנה זו היא שנת היובל.

חָדָשׁ!!: חיים מאיר יחיאל שפירא מדרוהוביץ' וה'תשי"ג · ראה עוד »

הצהרת בלפור

ההצהרה והלורד בלפור שולחנו של בלפור, עליו נכתבה ההצהרה הצהרת בלפור היא הכינוי המקובל למסמך שנחתם בידי שר החוץ הבריטי, הלורד ארתור ג'יימס בלפור, ב-2 בנובמבר 1917 (י"ז בחשוון תרע"ח) ועיקרו הכרזה ולפיה בריטניה תתמוך בהקמת בית לאומי לעם היהודי בארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: חיים מאיר יחיאל שפירא מדרוהוביץ' והצהרת בלפור · ראה עוד »

הר הזיתים

האוניברסיטה העברית בהר הצופים. באופק מדבר יהודה, ההרודיון ובקעת הירדן שכונת א-צוואנה למרגלות הר הזיתים הר הזיתים (בערבית: الطور ההר או جبل الزيتون הר הזיתים) הוא רכס הר שנמצא ממזרח לעיר העתיקה של ירושלים.

חָדָשׁ!!: חיים מאיר יחיאל שפירא מדרוהוביץ' והר הזיתים · ראה עוד »

השקל הציוני

"שקל הגאולה" משנת תרע"ט 1919 שקל משנת תרצ"ה 1935 השקל הציוני או בקיצור שקל היה מטבע של ההסתדרות הציונית אשר הונהג על ידי דוד וולפסון לקראת הבחירות לקונגרס הציוני השני בשנת 1898.

חָדָשׁ!!: חיים מאיר יחיאל שפירא מדרוהוביץ' והשקל הציוני · ראה עוד »

ההסתדרות הציונית העולמית

בנימין זאב תאודור הרצל, אבי הציונות המוסדות הציוניים עד מלחמת העולם הראשונה ההסתדרות הציונית העולמית (באנגלית: World Zionist Organization) היא ארגון של התנועה הציונית שהוקם ביוזמתו של בנימין זאב הרצל ב-3 בספטמבר 1897, בקונגרס הציוני הראשון שהתכנס בבזל שבשווייץ.

חָדָשׁ!!: חיים מאיר יחיאל שפירא מדרוהוביץ' וההסתדרות הציונית העולמית · ראה עוד »

הונגריה

קטע מתוך הציקלורמה "בואם של המדיארים", שצייר ארפאד פסטי לציון 1000 שנה לפלישה המדיארית הונגריה, 1867–1920 ממלכת הונגריה, בוורוד, בתוך האימפריה האוסטרו-הונגרית, 1914. הגבולות באדום הם גבולות 1920 בניין הפרלמנט ההונגרי, בודפשט שטר בן 500 פורינט הונגרי, הנושא את דיוקנו של פרנץ ראקוצי, נסיך טרנסילבניה הוּנְגַרְיָה (בהונגרית) היא מדינה ללא מוצא לים הנמצאת במרכז אירופה.

חָדָשׁ!!: חיים מאיר יחיאל שפירא מדרוהוביץ' והונגריה · ראה עוד »

וינה

המוזיאון לתולדות האמנות בית קפה וינאי הפרלמנט האוסטרי בניין האופרה הממלכתי קתדרלת סטפנוס הקדוש בניין התיאטרון בשנת 1900 המדרחוב בווינה שניצל וינאי "בית הדקלים", בסמוך למוזיאון לתולדות האומנות, משמש כגן זואולוגי לפרפרים קתדרלת סטפנוס הקדוש מול בנין מסחרי בן זמננו נאו-גותית חשמלית העוברת בעיר אצטדיון ארנסט האפל (Ernst Happel Stadium) בו התקיים משחק הגמר של אליפות אירופה בכדורגל ב-2008 מרכז טי-מוביל מבט על רובע המשרדים שבווינה ארמון שנברון וינר ריזנראד מוזיאון להיסטוריה של הטבע עגלון מוביל כרכרת סוסים וינה (בגרמנית: Wien, נהגה וין, בווארית: Wean, נהגה במקורב וֶן) היא בירת אוסטריה ואחת מבין תשע מדינות הפדרציה האוסטרית.

חָדָשׁ!!: חיים מאיר יחיאל שפירא מדרוהוביץ' ווינה · ראה עוד »

כ"ב בחשוון

פרשת בר המצווה של ילד שנולד בכ"ב חשוון היא תמיד פרשת חיי שרה.

חָדָשׁ!!: חיים מאיר יחיאל שפירא מדרוהוביץ' וכ"ב בחשוון · ראה עוד »

כ"ג בחשוון

פרשת בר המצווה של ילד שנולד בכ"ג חשוון היא פרשת תולדות, אם בר המצוה חל בשנה המתחילה ביום חמישי, או פרשת חיי שרה אם בר המצווה חל בשנה המתחילה בימים שני, שלישי או שבת.

חָדָשׁ!!: חיים מאיר יחיאל שפירא מדרוהוביץ' וכ"ג בחשוון · ראה עוד »

כ"ד באדר ב'

#הפניהכ"ד באדר.

חָדָשׁ!!: חיים מאיר יחיאל שפירא מדרוהוביץ' וכ"ד באדר ב' · ראה עוד »

כ"ד בשבט

על פי הלוח העברי הקבוע, פרשת בר המצוה של ילד שנולד בכ"ד שבט היא, ברוב השנים, פרשת משפטים.

חָדָשׁ!!: חיים מאיר יחיאל שפירא מדרוהוביץ' וכ"ד בשבט · ראה עוד »

י"א בתשרי

בקרב עדות החסידים, מכונה יום זה בשם "שם ה'" (או ביידיש: גאטס נאמען).

חָדָשׁ!!: חיים מאיר יחיאל שפירא מדרוהוביץ' וי"א בתשרי · ראה עוד »

י"ט בניסן

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: חיים מאיר יחיאל שפירא מדרוהוביץ' וי"ט בניסן · ראה עוד »

י"ט בתשרי

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: חיים מאיר יחיאל שפירא מדרוהוביץ' וי"ט בתשרי · ראה עוד »

י"ח בתשרי

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: חיים מאיר יחיאל שפירא מדרוהוביץ' וי"ח בתשרי · ראה עוד »

י' באייר

שילה, המקום בו הוא פעל ונפטר.

חָדָשׁ!!: חיים מאיר יחיאל שפירא מדרוהוביץ' וי' באייר · ראה עוד »

י' בכסלו

מנחם בגין, ג'ימי קרטר ואנואר סאדאת בקמפ דייוויד ב-1978.

חָדָשׁ!!: חיים מאיר יחיאל שפירא מדרוהוביץ' וי' בכסלו · ראה עוד »

יעקב פרידמן (אדמו"ר)

רבי יעקב פרידמן (כ"ח בחשוון תרל"ט, 24 בנובמבר 1878 – י"ח בחשוון תשי"ז, 23 באוקטובר 1956) היה האדמו"ר מהוסיאטין בין השנים תש"ט-תשי"ז ומראשי תנועת המזרחי באוסטריה.

חָדָשׁ!!: חיים מאיר יחיאל שפירא מדרוהוביץ' ויעקב פרידמן (אדמו"ר) · ראה עוד »

יעקב דוד פרידמן

יעקב דוד פרידמן (ה'תרנ"ד - כ"ב באב ה'תשט"ו אוגוסט 1955) היה האדמו"ר השני לשושלת חסידות פאשקאן ביפו בין השנים ה'תש"ז - ה'תשט"ו.

חָדָשׁ!!: חיים מאיר יחיאל שפירא מדרוהוביץ' ויעקב דוד פרידמן · ראה עוד »

יצחק מרדכי שפירא

אהל על קברו של האדמו"ר רבי יצחק מרדכי בווינה כתובת המצבה למראשותיו רבי יצחק מרדכי שפירא (אב תרכ"ז – ג' בתמוז תר"צ) היה אדמו"ר בגוואדזיץ' (Gwoździec).

חָדָשׁ!!: חיים מאיר יחיאל שפירא מדרוהוביץ' ויצחק מרדכי שפירא · ראה עוד »

יצחק פרידמן (בוהוש)

רבי יצחק פרידמן (ה' בכסלו תקצ"ה, 1834 - י' באלול תרנ"ו, 1896) היה האדמו"ר הראשון מבוהוש, נכדו של רבי ישראל מרוז'ין.

חָדָשׁ!!: חיים מאיר יחיאל שפירא מדרוהוביץ' ויצחק פרידמן (בוהוש) · ראה עוד »

יצחק שפירא (איש חינוך)

יצחק שפירא (26 באוגוסט 1907 – 13 באפריל 1993) היה איש חינוך ישראלי, שכיהן כמנהל בית הספר הריאלי בחיפה.

חָדָשׁ!!: חיים מאיר יחיאל שפירא מדרוהוביץ' ויצחק שפירא (איש חינוך) · ראה עוד »

ישראל פרידמן (בויאן)

רבי ישראל פרידמן (כ"ד באלול תרל"ח, 22 בספטמבר 1878 - ל' באב תשי"א, 1 בספטמבר 1951) היה האדמו"ר מבויאן בלייפציג.

חָדָשׁ!!: חיים מאיר יחיאל שפירא מדרוהוביץ' וישראל פרידמן (בויאן) · ראה עוד »

ישראל פרידמן מרוז'ין

#הפניה ישראל פרידמן (רוז'ין).

חָדָשׁ!!: חיים מאיר יחיאל שפירא מדרוהוביץ' וישראל פרידמן מרוז'ין · ראה עוד »

ישראל הופשטיין מקוז'ניץ

רבי ישראל הופשטיין מקוז'ניץ (תצ"ז, 1736 – י"ד בתשרי תקע"ה, 1814) היה מחשובי האדמו"רים בפולין בתחילת המאה ה-19, מתלמידי המגיד ממזריטש ורבי אלימלך מליז'נסק, חיבר ספרים רבים בחסידות ובקבלה, ידוע בכינוי המגיד מקוז'ניץ (ביידיש: דער קאז'ניצער מגיד) ועבודת ישראל על שם ספרו.

חָדָשׁ!!: חיים מאיר יחיאל שפירא מדרוהוביץ' וישראל הופשטיין מקוז'ניץ · ראה עוד »

ישיבת קול תורה לצעירים

ישיבת קול תורה לצעירים היא ישיבה קטנה חרדית-ליטאית, שהינה חלק מישיבת קול תורה, הממוקמת בשכונת בית וגן בירושלים.

חָדָשׁ!!: חיים מאיר יחיאל שפירא מדרוהוביץ' וישיבת קול תורה לצעירים · ראה עוד »

יוסף שפירא (מחנך)

יוסף שפירא (1922 - 8 בינואר 2020) היה מורה ומחנך, שימש מורה למתמטיקה ולפיזיקה בבתי ספר על-יסודיים דתיים, וכן מפקח כולל על בתי ספר אלה, ומורה למחשבת החינוך הדתי בבית הספר לחינוך של אוניברסיטת בר-אילן.

חָדָשׁ!!: חיים מאיר יחיאל שפירא מדרוהוביץ' ויוסף שפירא (מחנך) · ראה עוד »

1863

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: חיים מאיר יחיאל שפירא מדרוהוביץ' ו1863 · ראה עוד »

1924

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: חיים מאיר יחיאל שפירא מדרוהוביץ' ו1924 · ראה עוד »

מפנה מחדש כאן:

חיים מאיר יחיאל שפירא (דרוהוביץ').

אזכור

[1] https://he.wikipedia.org/wiki/חיים_מאיר_יחיאל_שפירא_מדרוהוביץ'

יוֹצֵאנִכנָס
היי! אנחנו בפייסבוק עכשיו! »