סֵמֶל
יוניונפדיה
תִקשׁוֹרֶת
 Google Play כעת ב-
חָדָשׁ! הורד יוניונפדיה במכשיר אנדרואיד שלך!
חופשי
גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
 

ח

מַדָד ח

ח' היא האות השמינית באלפבית העברי. [1]

43 יחסים: ASCII, IPA, א, אריאל (גופן), אלפבית ארמי, אלפבית עברי, אלפבית פרוטו-כנעני, אלפבית פיניקי, אלפבית צלילי, אות, אותיות גרוניות, אינטרנט, סמפור (איתות), ע, ערבית, עיצור ענבלי, חוכך, אטום, עיצור לועי, חוכך, אטום, פרנק-ריהל, פונולוגיה, פורום (אינטרנט), צ'אט, צחוק, קוד מורס, שפה, שכיחות אותיות בעברית, תנועת העבודה, תימן, חחח, חיים (גופן), בסיס חיתוך, גימטריה, דוד (גופן), ה, העברית החדשה, ההסתדרות הכללית של העובדים בארץ ישראל, כ, כתב סת"ם, כתב רש"י, כתב ברייל, כתב יד (כתב), יוניקוד, ح, خ.

ASCII

מרווח, שהסימן הגרפי שלו הוא מקום ריק. בפינה הימנית התחתונה יש מקום לתו שאין לו סימן גרפי מקובל. מקום זה מופיע בתמונה רק כדי לאפשר הצגה תמציתית של התווים האחרים. ASCII (ראשי תיבות של: American Standard Code for Information Interchange) הוא קוד לייצוגם של תווים (ספרות, אותיות האלפבית, סימני פיסוק ועוד) בזיכרון מחשב ובקובצי מחשב.

חָדָשׁ!!: ח וASCII · ראה עוד »

IPA

#הפניה אלפבית פונטי בין-לאומי.

חָדָשׁ!!: ח וIPA · ראה עוד »

א

א' (שם האות: אָלֶף) היא האות הראשונה באלפבית העברי.

חָדָשׁ!!: ח וא · ראה עוד »

אריאל (גופן)

קיריליות אריאָל (באנגלית: Arial) הוא גופן נפוץ, ללא תגים (סן סריף), שנועד בעיקר עבור טקסטים המיועדים לקריאה על גבי צג מחשב.

חָדָשׁ!!: ח ואריאל (גופן) · ראה עוד »

אלפבית ארמי

כתובת דו לשונית בארמית וביוונית (המאה ה-3 לפנה"ס) האלפבית הארמי הוא אבג'ד (אלפבית עיצורי) המשמש לכתיבת השפה הארמית (שדוברה החל מתחילת האלף הראשון לפני הספירה).

חָדָשׁ!!: ח ואלפבית ארמי · ראה עוד »

אלפבית עברי

בסמל של אוניברסיטת ייל האמריקאית נעשה שימוש גם באותיות עבריות האלפבית העברי הנוכחי נמצא בשימוש מאז תקופת בית שני, במקום הכתב העברי העתיק.

חָדָשׁ!!: ח ואלפבית עברי · ראה עוד »

אלפבית פרוטו-כנעני

האלפבית הפרוטו-כנעני (בעבר כונה גם אלפבית פרוטו-סינאי) הוא כתב קדום.

חָדָשׁ!!: ח ואלפבית פרוטו-כנעני · ראה עוד »

אלפבית פיניקי

מוזיאון ארצות המקרא האלפבית הפיניקי הוא האלפבית העברי-כנעני העתיק, התפתח מהאלפבית הפרוטו-כנעני, ועדויות ראשונות לו הן מסביבות שנת 1050 לפנה"ס.

חָדָשׁ!!: ח ואלפבית פיניקי · ראה עוד »

אלפבית צלילי

מיצג מהתערוכה באתר ההנצחה לחללי חיל הקשר והתקשוב המפרט את האלפבית הצלילי בעברית. אָלֶפְבֵּית צְלִילִי, הנקרא גם "איות פונטי", הוא שיטה בה משתמשים במילה כדי לציין אות או ספרה.

חָדָשׁ!!: ח ואלפבית צלילי · ראה עוד »

אות

האות P מעוטרת, בספר תנ"ך בלטינית משנת 1407 אות היא סימן המייצג צליל בכתיבה בראשי תיבות (להבדיל משיטות כתב שבהן סימנים מיצגים הברות או מילים שלמות).

חָדָשׁ!!: ח ואות · ראה עוד »

אותיות גרוניות

#הפניה אות גרונית.

חָדָשׁ!!: ח ואותיות גרוניות · ראה עוד »

אינטרנט

כתובות IP בחלק קטן מהאינטרנט ב-15 בינואר 2005 האינטרנט (בעברית: מִרְשֶׁתֶת) הוא רשת תקשורת נתונים בהיקף כלל־עולמי.

חָדָשׁ!!: ח ואינטרנט · ראה עוד »

סמפור (איתות)

מגדל איתות בשיטת סמפור בצרפת איור של איתות על ידי סמפור בצרפת במאה ה -18 הסֶמָפוֹר (מיוונית עתיקה: (σῆμα (sêma - סימן, (φωρος (phoros - נושא, מן (φέρειν (pherein, לשאת) היא שיטת איתות שהומצאה בידי ואחיו בצרפת של סוף המאה ה-18. היא הקדימה את שיטת האיתות באמצעות דגלים בה נעשה שימוש בחילות ים ואת הטלגרף האלקטרוני. עדיין בשימוש כאמצעי חירום בחילות ים.

חָדָשׁ!!: ח וסמפור (איתות) · ראה עוד »

ע

ע' היא האות ה-16 באלפבית העברי, שמה עי"ן (עַיִן) (בפי יהודי תימן עאן) הוא בהתאם לצורתה, צורת עין (האיבר), בכתב העברי הקדום.

חָדָשׁ!!: ח וע · ראה עוד »

ערבית

ערבית (בערבית: اللغة العربية; תעתיק חופשי: א-לוּעַ'ה אל-עַרַבִּיַּה; תעתיק מדויק: אללע'ה אלערביה) היא שפה בענף הדרומי של השפות השמיות המערביות בתוך קבוצת השפות השמיות של משפחת השפות האפרו-אסיאתיות.

חָדָשׁ!!: ח וערבית · ראה עוד »

עיצור ענבלי, חוכך, אטום

עיצור ענבלי חוכך אטום הוא צליל עיצורי נפוץ בשפות מדוברות רבות.

חָדָשׁ!!: ח ועיצור ענבלי, חוכך, אטום · ראה עוד »

עיצור לועי, חוכך, אטום

עיצור לועי חוכך אטום הוא צליל עיצורי המצוי במספר שפות מדוברות.

חָדָשׁ!!: ח ועיצור לועי, חוכך, אטום · ראה עוד »

פרנק-ריהל

דוגמה של קטע טקסט הכתוב בגופן פרנק-ריהל פרנק-ריהל (בלועזית: Frank-Rühl) הוא הגופן העברי הנפוץ ביותר בדפוס.

חָדָשׁ!!: ח ופרנק-ריהל · ראה עוד »

פונולוגיה

פונולוגיה (מלעז; בעברית: תורת ההגה) היא ענף בבלשנות ותת-תחום בדקדוק העוסק בחקר היחסים בין ההגאים, תפקודם, וצירופם זה לזה בשפה נתונה.

חָדָשׁ!!: ח ופונולוגיה · ראה עוד »

פורום (אינטרנט)

פוֹרוּם מְקֻוָּן הוא אתר אינטרנט או חלק ממנו המשמש לקיום דיונים או למענה של שאלות ותשובות.

חָדָשׁ!!: ח ופורום (אינטרנט) · ראה עוד »

צ'אט

מסך תוכנת Pidgin למסרים מיידיים שבה ניתן לשוחח צ'אט (מאנגלית - chat; בעברית שִׂיחוּחַ) הוא שיחה כתובה מיידית בין בני אדם לבני אדם או בוטים ברשת האינטרנט.

חָדָשׁ!!: ח וצ'אט · ראה עוד »

צחוק

קובץ.

חָדָשׁ!!: ח וצחוק · ראה עוד »

קוד מורס

קוד מורס אנגלי המילים "morse code" בקוד מורס מכשיר מורס של גוליילמו מרקוני קוד מורס הוא קוד עבור שיטות תקשורת קולית או חזותית בינאריות - שיטות שידור בהן יש שני מצבים: דולק וכבוי.

חָדָשׁ!!: ח וקוד מורס · ראה עוד »

שפה

פאנונית תאריך_וידוא.

חָדָשׁ!!: ח ושפה · ראה עוד »

שכיחות אותיות בעברית

כבכל שפה, גם בעברית שכיחות האותיות אינה אחידה - ישנן אותיות הנמצאות בשימוש נרחב בשפה, ויש שהשימוש בהן מועט.

חָדָשׁ!!: ח ושכיחות אותיות בעברית · ראה עוד »

תנועת העבודה

תנועת העבודה היא מכלול התנועות ומפלגות הפועלים הציוניות (בעיקר המפלגות הסוציאליסטיות) בתקופת היישוב ולאחר מכן במדינת ישראל.

חָדָשׁ!!: ח ותנועת העבודה · ראה עוד »

תימן

אל-קאעידה ושלוחותיו תֵּימָן (נקראת רשמית: הרפובליקה התימנית; בערבית תימנית: ٱلْجُمْهُورِيَّة ٱلْيَمَنِيَّة, אָלְגֻ'מְהוּרִיָּה (א)לְיָמָנִּיָּה) היא מדינה מזרח-תיכונית בחצי האי ערב, בדרום-מערב אסיה.

חָדָשׁ!!: ח ותימן · ראה עוד »

חחח

חְחְחְ היא צורת ביטוי נפוצה בסלנג אינטרנטי עברי, המביעה צחוק, או מנגד זלזול, לעג וגיחוך.

חָדָשׁ!!: ח וחחח · ראה עוד »

חיים (גופן)

גופן "חיים" (למעלה) ו"חיים צר" (למטה) חיים הוא גופן עברי, שעוצב בשנות העשרים בהונגריה על ידי פסח עיר-שי, שקרא לגופן על שמו של חיים נחמן ביאליק.

חָדָשׁ!!: ח וחיים (גופן) · ראה עוד »

בסיס חיתוך

בסיס חיתוך הוא המקום שבו מספר איברי הגייה סותמים באופן חלקי או מלא את חלל הפה או הגרון ויוצרים את אופן החיתוך שהוא מידת החסימה של מעבר האוויר ביניהם.

חָדָשׁ!!: ח ובסיס חיתוך · ראה עוד »

גימטריה

גִּימַטְרִיָּה (בספרות הרבנית: גִּימַטְרִיָּא, ובהתאם לזאת לעיתים בלשון רבים: גִּימַטְרִיאוֹת) היא שיטת מספור על פי אותיות.

חָדָשׁ!!: ח וגימטריה · ראה עוד »

דוד (גופן)

גופן "דוד" פרוטה מ-1952 בעיצוב איתמר דוד עם אות "דוד" שקלים חדשים דוד (David) הוא גופן עברי שעוצב על ידי איתמר (איסמר) דוד (בהתייעצות עם משה שפיצר) בשנת 1952 ונמצא בשימוש נרחב בימינו.

חָדָשׁ!!: ח ודוד (גופן) · ראה עוד »

ה

ה' היא האות החמישית באלפבית העברי, ושמה ה"א (הֵא).

חָדָשׁ!!: ח וה · ראה עוד »

העברית החדשה

#הפניה עברית ישראלית.

חָדָשׁ!!: ח והעברית החדשה · ראה עוד »

ההסתדרות הכללית של העובדים בארץ ישראל

ההסתדרות הכללית של העובדים העבריים בארץ ישראל (בקיצור: ההסתדרות הכללית, הסתדרות העובדים או ההסתדרות) נוסדה בשנת 1920 על ידי מפלגות סוציאליסטיות כדי לאגד את העובדים היהודים בארץ ישראל, שכירים למקצועותיהם ועובדים עצמאיים "החיים על יגיעם".

חָדָשׁ!!: ח וההסתדרות הכללית של העובדים בארץ ישראל · ראה עוד »

כ

כ' היא האות ה-11 באלפבית העברי.

חָדָשׁ!!: ח וכ · ראה עוד »

כתב סת"ם

#הפניה אותיות סת"ם.

חָדָשׁ!!: ח וכתב סת"ם · ראה עוד »

כתב רש"י

כתב רש"י שימוש בכתב רש"י להערות שוליים בעיתון החבצלת, 1870 כְּתַב רַשִׁ"י הוא גופן של אותיות האלפבית העברי שמקורו באחד הסגנונות של הכתב הספרדי.

חָדָשׁ!!: ח וכתב רש"י · ראה עוד »

כתב ברייל

אצבע ממששת קטע שנכתב בכתב ברייל לשם קריאתו כְּתַב בְּרָייל הוא כתב, שסימניו מורכבים מנקודות בולטות ממשטח הדף כלפי מעלה, המאפשר קריאה של טקסט באמצעות חוש המישוש.

חָדָשׁ!!: ח וכתב ברייל · ראה עוד »

כתב יד (כתב)

כתב יד על לוח. כתב יד איסלנדי על דף שורות צהוב. כתב יד הוא האופן שבו אדם כותב טקסט בידו, באמצעות עיפרון, עט, גיר וכדומה.

חָדָשׁ!!: ח וכתב יד (כתב) · ראה עוד »

יוניקוד

יוּנִיקוֹד (באנגלית: Unicode) הוא תקן בין־לאומי לייצוג טקסט במערכות מחשב.

חָדָשׁ!!: ח ויוניקוד · ראה עוד »

ح

חא (בערבית: حاء) היא האות השישית באלפבית הערבי.

חָדָשׁ!!: ח וح · ראה עוד »

خ

ח'א (בערבית: خاء) היא האות השביעית באלפבית הערבי.

חָדָשׁ!!: ח וخ · ראה עוד »

מפנה מחדש כאן:

חי"ת, חית.

אזכור

[1] https://he.wikipedia.org/wiki/ח

יוֹצֵאנִכנָס
היי! אנחנו בפייסבוק עכשיו! »