גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
53 יחסים: מסכת מעשר שני, מסכת עירובין, מסכת פאה, מסכת קידושין, מסכת בבא מציעא, משנה, אנטיוכיה, ארץ ישראל, אלעזר בן עזריה, אלכסנדריה, אליעזר בן הורקנוס, אדריאנוס, נרווה, נהרדעא, סנהדרין, סוכות, פסח, צבי גרץ, ראובן בונפיל, רבן גמליאל דיבנה, רבי עקיבא, רבי יהושע בן חנניה, רבי יוחנן בן זכאי, שמואל ספראי, שלמה אומברטו נכון, שבועות, תשל"ח, תלמוד בבלי, תלמוד ירושלמי, תחום שבת, לטינית, לולב, טראיאנוס, טיטוס פלביוס קלמנס, חגי ישראל ומועדיו, בראשית רבה, ברינדיזי, ברית מילה, ביעור מעשרות, דניאל קארפי, דומיטיאנוס, דוד, דיו קסיוס, המס היהודי, הקיסרות הרומית, השושלת הפלאבית, הבית השני, יבנה, יום טוב, יוסף ברוך סרמוניטה, ..., יוחנן בן זכאי, 95, 96. להרחיב מדד (3 יותר) »
מסכת מעשר שני
מסכת מַעֲשֵׂר שֵׁנִי היא המסכת השמינית בסדר זרעים.
חָדָשׁ!!: חכמי יבנה ברומא ומסכת מעשר שני · ראה עוד »
מסכת עירובין
הנושא המרכזי בה דנה מסכת עירובין הוא עירוב. בתמונה: עמודי עירוב בירושלים מַסֶּכֶת עֵרוּבִין היא המסכת השנייה בסדר מועד, שהוא הסדר השני בשישה סדרי משנה.
חָדָשׁ!!: חכמי יבנה ברומא ומסכת עירובין · ראה עוד »
מסכת פאה
ציור מתוך פירוש המשנה לרמב"ם, מסכת פאה, פרק ז' משנה ב', דפוס וילנה, 1880 מסכת פֵּאָה היא המסכת השנייה בסדר זרעים, לאחר מסכת ברכות.
חָדָשׁ!!: חכמי יבנה ברומא ומסכת פאה · ראה עוד »
מסכת קידושין
טקס קידושין מַסֶּכֶת קִדּוּשִׁין היא המסכת האחרונה בסדר נשים, במשנה ובתלמוד.
חָדָשׁ!!: חכמי יבנה ברומא ומסכת קידושין · ראה עוד »
מסכת בבא מציעא
#הפניה בבא מציעא.
חָדָשׁ!!: חכמי יבנה ברומא ומסכת בבא מציעא · ראה עוד »
משנה
כותרת מעוטרת למשניות בש"ס מהדורת פרנקפורט ה'ת"פ הַמִּשְׁנָה היא קובץ ספרותי מקיף שנכתב במשך דורות ובמרכזו הפרשנות בעל פה לסוגיות העולות מהתנ"ך.
חָדָשׁ!!: חכמי יבנה ברומא ומשנה · ראה עוד »
אנטיוכיה
אַנְטִיוֹכִיָה (ביוונית: Ἀντιόχεια, בערבית: أنطاكية, בטורקית: Antakya, בסורית ובספרות התלמודית: אנטוכיא) היא עיר עתיקה בחבל האטיי שבדרום טורקיה, שוכנת על גדות נהר האורונטס בעמק אמוק ובקרבת שפכו לים התיכון.
חָדָשׁ!!: חכמי יבנה ברומא ואנטיוכיה · ראה עוד »
ארץ ישראל
תצלום לוויין של '''ארץ ישראל''', משנת 2003, הכולל את מדינת ישראל, שטחי הרשות הפלסטינית, וחלקים מירדן, לבנון, סוריה ומצרים ארץ ישראל (בראשי תיבות: א"י, נקראת בלועזית: פָּלֶשְׂתִּינָה, ובערבית: فلسطين, בתעתיק לעברית: פָלַסְטִין) היא חבל ארץ הנמצא בדרום-מערב יבשת אסיה, באגן הים התיכון ובחלק של המזרח התיכון המכונה לבנט, אשר מחולק בין המדינות ישראל, ירדן, לבנון וסוריה.
חָדָשׁ!!: חכמי יבנה ברומא וארץ ישראל · ראה עוד »
אלעזר בן עזריה
#הפניה רבי אלעזר בן עזריה.
חָדָשׁ!!: חכמי יבנה ברומא ואלעזר בן עזריה · ראה עוד »
אלכסנדריה
אלכסנדריה (בערבית: ٱلْإِسْكَنْدَرِيَّةُ, תעתיק: אָלְאִסְכַּנְדַרִיָּה; בערבית מצרית: اسكندريه; מיוונית: Αλεξάνδρεια; בקופטית: Ⲣⲁⲕⲟϯ - רַקוֹטִי או ⲁⲗⲉⲝⲁⲛⲇⲣⲓⲁ) היא עיר הנמל החשובה של מצרים ובעלת היסטוריה עתיקה.
חָדָשׁ!!: חכמי יבנה ברומא ואלכסנדריה · ראה עוד »
אליעזר בן הורקנוס
#הפניה רבי אליעזר בן הורקנוס.
חָדָשׁ!!: חכמי יבנה ברומא ואליעזר בן הורקנוס · ראה עוד »
אדריאנוס
פסל של הקיסר אדריאנוס שנמצא בתל שלם. הפסל מסמל את חגיגת הניצחון על היהודים המורדים ודיכוי מרד בר כוכבא. מוצג במוזיאון ישראל. פּוּבְּלִיוּס אָילִיוּס טְרַאיָאנוּס הַדְרִיָאנוּס (בלטינית: Publius Aelius Traianus Hadrianus), הנקרא בקיצור אדריאנוס או הדריאנוס (24 בינואר 76 - 10 ביולי 138) היה קיסר רומא משנת 117 ועד מותו.
חָדָשׁ!!: חכמי יבנה ברומא ואדריאנוס · ראה עוד »
נרווה
מַרְקוּס קוֹקֶיוּס נֶרְוָוה (לטינית: Marcus Cocceius Nerva; 8 בנובמבר 30 – 27 בינואר 98) היה קיסר רומא משנת 96 ועד 98 לספירה.
חָדָשׁ!!: חכמי יבנה ברומא ונרווה · ראה עוד »
נהרדעא
מפת ערי בבל בזמן התלמוד נְהַרְדְּעָא הייתה עיר בבבל שבה התקיים מרכז יהודי חשוב בימי בית המקדש השני, המשנה והתלמוד.
חָדָשׁ!!: חכמי יבנה ברומא ונהרדעא · ראה עוד »
סנהדרין
כינוס הסנהדרין, איור משנת 1883 סַנְהֶדְרִין (או סנהדרֵי גדולה או בית דין הגדול) היא בית דין של שבעים ואחד (ולדעת רבי יהודה שבעים) דיינים ששימש ערכאה עליונה לפסיקת הלכה ומשפט בעם היהודי.
חָדָשׁ!!: חכמי יבנה ברומא וסנהדרין · ראה עוד »
סוכות
יהודים מתפללים בחג הסוכות עם ארבעת המינים. ציור של ליאופולד פיליכובסקי, 1894 חג הסוכות בציורו של שלום קובושווילי, 1938 סֻכּוֹת הוא חג מקראי הנחוג במשך שבעה ימים, בין ט"ו לכ"א בתשרי.
חָדָשׁ!!: חכמי יבנה ברומא וסוכות · ראה עוד »
פסח
חַג הפֶּסַח (או בשמו המקראי: חַג הַמַּצּוֹת) הוא חג יהודי מקראי, הראשון מבין שלוש הרגלים.
חָדָשׁ!!: חכמי יבנה ברומא ופסח · ראה עוד »
צבי גרץ
קברו של גרץ בבית הקברות היהודי העתיק בברסלאו צבי (היינריך) הירש גְרֶץ (בגרמנית: Heinrich Hirsch Graetz; 31 באוקטובר 1817 – 7 בספטמבר 1891) היה מההיסטוריונים היהודים הבולטים ביותר במאה ה-19 ואיש מחשבת ישראל.
חָדָשׁ!!: חכמי יבנה ברומא וצבי גרץ · ראה עוד »
ראובן בונפיל
ראובן (רוברט) בּוֹנְפִיל (Bonfil; נולד ב-1937) הוא פרופסור אמריטוס בחוג להיסטוריה של עם ישראל באוניברסיטה העברית בירושלים.
חָדָשׁ!!: חכמי יבנה ברומא וראובן בונפיל · ראה עוד »
רבן גמליאל דיבנה
רַבַּן גַּמְלִיאֵל דְּיַבְנֶה (או: רבן גמליאל השני) חי בשלהי המאה הראשונה ותחילת המאה השנייה לספירה.
חָדָשׁ!!: חכמי יבנה ברומא ורבן גמליאל דיבנה · ראה עוד »
רבי עקיבא
מתחם קבר רבי עקיבא והרמח"ל בטבריה רבי עקיבא בן יוסף (נולד במאה ה-1, ככל הנראה לפני חורבן בית המקדש השני, ונהרג בערך ב-136 לספירה, ג'תתצ"ו), מגדולי חכמי ישראל, היה תנא ארץ ישראלי, בן הדור השלישי של התנאים, מתומכי מרד בר כוכבא, מקובל כי נהרג על קידוש השם כאחד מעשרת הרוגי מלכות, אך יש שפיקפקו על כך. התגורר בבני ברק ובלוד. היה בר פלוגתא של רבי ישמעאל, רבי טרפון, רבי יוחנן בן נורי ואחרים. פיתח שיטה לפירוש המקרא שעל פיה יש לייחס משמעות לכל מילה ואף לכל אות במקרא. הטביע את חותמו על הלכות רבות ועל ערכים במסורת ובחשיבה היהודית.
חָדָשׁ!!: חכמי יבנה ברומא ורבי עקיבא · ראה עוד »
רבי יהושע בן חנניה
רבי יהושע בן חנניה הלוי (נקרא לפעמים רבי יהושע) היה תנא בדור השני, ראש ישיבה בפקיעין ומתלמידי רבן יוחנן בן זכאי.
חָדָשׁ!!: חכמי יבנה ברומא ורבי יהושע בן חנניה · ראה עוד »
רבי יוחנן בן זכאי
#הפניה רבן יוחנן בן זכאי.
חָדָשׁ!!: חכמי יבנה ברומא ורבי יוחנן בן זכאי · ראה עוד »
שמואל ספראי
שמואל סַפְרָאי (31 במאי 1919 – 16 ביולי 2003) היה היסטוריון ישראלי של תקופת בית שני, תקופת המשנה ותקופת התלמוד, פרופסור באוניברסיטה העברית בירושלים, חתן פרס ישראל לידע ארץ ישראל לשנת תשס"ב (2002).
חָדָשׁ!!: חכמי יבנה ברומא ושמואל ספראי · ראה עוד »
שלמה אומברטו נכון
שלמה אוּמבֶּרטו נכון (Umberto Nahon; ו' בתשרי ה'תרס"ו, 4 באוקטובר 1905, ליבורנו, איטליה – ג' בשבט ה'תשל"ד, 15 בינואר 1974, ירושלים) היה ממנהיגי התנועה הציונית באיטליה בתקופה שקדמה להקמת מדינת ישראל.
חָדָשׁ!!: חכמי יבנה ברומא ושלמה אומברטו נכון · ראה עוד »
שבועות
טקס ביכורים בקק"ל בירושלים בתחילת שנות ה-50 ריקוד בשמלות לבנות בשבועות תשי"ד קיבוץ נחשון טקס שבועות בבית הכנסת המרכזי בגבעת עדה חג השבועות (המכונה במקרא גם חג הקציר או יום הביכורים) הוא חג ביהדות, השני מבין שלוש הרגלים.
חָדָשׁ!!: חכמי יבנה ברומא ושבועות · ראה עוד »
תשל"ח
#הפניה ה'תשל"ח.
חָדָשׁ!!: חכמי יבנה ברומא ותשל"ח · ראה עוד »
תלמוד בבלי
עמוד התוכן הראשון בתלמוד הבבלי (מסכת ברכות) במהדורת וילנא. הטקסט במרכז הוא התלמוד ומסביב - דברי הפרשנים השונים: בצד אחד רש"י ובצד שני בעלי התוספות. בעוד שהתלמוד כתוב בגופן מרובע הפרשנים כתובים בגופן כתב רש"י. פורמט זה מקובל כבר למעלה מ-500 שנה מאז דפוס שונצינו. דף גמרא תַּלְמוּד בַּבְלִי נקרא גם גְּמַרַא, ובפי פרשני התלמוד יַם הַתַּלְמוּד, וכן שַּׁ"סּ, בַּבְלִי, הַבַּבְלִּי, תַּלְמוּדַא דְבַּבְלַאֵי, או תַּלְמוּדַה שֶׁל בַּבֶל הוא אחד משני התלמודים המפרטים את הגותם ההלכתית והאגדית המרכזית של האמוראים - חכמי ישראל בתקופה שלאחר חתימת המשנה, מתחילת המאה ה-3 ועד לסוף המאה ה-5, שהתגוררו בבבל ובארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: חכמי יבנה ברומא ותלמוד בבלי · ראה עוד »
תלמוד ירושלמי
דפוס וילנא התלמוד הירושלמי (נקרא גם תלמוד ארץ ישראל, תלמוד מערבא, תלמוד המערב או הירושלמי) הוא חיבור המפרש את המשנה, מוסיף עליה ומרחיב אותה.
חָדָשׁ!!: חכמי יבנה ברומא ותלמוד ירושלמי · ראה עוד »
תחום שבת
תחום שבת (או תחום סתם) הוא השטח שבו מותר ליהודי להלך ברגליו בשבת, ביום הכיפורים וביום טוב.
חָדָשׁ!!: חכמי יבנה ברומא ותחום שבת · ראה עוד »
לטינית
כתובת באנגלית ובלטינית, בתחנת הרכבת וולסנד שבטיין אנד ור שבצפון אנגליה. כתובת דואנוס, אחד הטקסטים הקדומים ביותר בלטינית, המאה השביעית לפנה"ס לטינית (Lingua latīna, תעתיק: "לִינְגְּוַּה לַטִינַה"), או בשמה האחר רומית, היא שפה אחת מתוך קבוצת השפות האיטליות של משפחת השפות ההודו-אירופאיות.
חָדָשׁ!!: חכמי יבנה ברומא ולטינית · ראה עוד »
לולב
לולבים בשוק ארבעת המינים בקדומים לוּלׇב הוא ניצן של עלה הדקל שעלעליו טרם נפרדו זה מזה.
חָדָשׁ!!: חכמי יבנה ברומא ולולב · ראה עוד »
טראיאנוס
מַרְקוּס אוּלְפִּיוּס נֶרְוָוה טְרַאיָאנוּס (בלטינית: Marcus Ulpius Nerva Traianus; 18 בספטמבר 53 – 9 באוגוסט 117) היה קיסר האימפריה הרומית משנת 98 ועד מותו.
חָדָשׁ!!: חכמי יבנה ברומא וטראיאנוס · ראה עוד »
טיטוס פלביוס קלמנס
טיטוס פלביוס קלמנס (בלטינית: Titus Flavius Clemens; ? - 95 לספירה) היה פוליטיקאי רומאי מן השושלת הפלאבית.
חָדָשׁ!!: חכמי יבנה ברומא וטיטוס פלביוס קלמנס · ראה עוד »
חגי ישראל ומועדיו
רימון ושופר. מסמלי החג היהודי ראש השנה סרטונים מעגל החגים הישראלי בסדר כרונולוגי (החל מתשרי) - וידאו כרטיס ברכה לראש השנה מגרמניה, שנת 1900. ביום זה מתחילים עשרת ימי תשובה, לכן מאחלים "לשנה טובה תכתבו". הפסוק בתחתית מתייחס לארבעת המינים, אותם אוחזים בחג הסוכות (ראו תמונה). חגי ישראל ומועדיו הם כלל החגים והמועדים היהודיים הקיימים.
חָדָשׁ!!: חכמי יבנה ברומא וחגי ישראל ומועדיו · ראה עוד »
בראשית רבה
בראשית רבה הוא מדרש אגדה אמוראי על ספר בראשית, שנוצר בארץ ישראל ונערך או במאה הרביעית או במאה החמישית או במאה השישית.
חָדָשׁ!!: חכמי יבנה ברומא ובראשית רבה · ראה עוד »
ברינדיזי
ברינדיזי או ברינדיסי היא עיר נמל איטלקית עתיקה השוכנת במחוז הדרומי פוליה, לחוף הים האדריאטי.
חָדָשׁ!!: חכמי יבנה ברומא וברינדיזי · ראה עוד »
ברית מילה
ברית מילה (בקיצור: "בְּרִית") היא מצוות עשה יסודית ביהדות למול את עורלת כל הזכרים ביום השמיני ללידתם.
חָדָשׁ!!: חכמי יבנה ברומא וברית מילה · ראה עוד »
ביעור מעשרות
ביעור מעשרות היא חובה הלכתית להשמיד את התרומות והמעשרות באם תוך שלוש רגלים הם לא נתנו לכהנים.
חָדָשׁ!!: חכמי יבנה ברומא וביעור מעשרות · ראה עוד »
דניאל קארפי
דניאל קארפי (Carpi; 3 באוגוסט 1926 – 3 בדצמבר 2005) היה היסטוריון של יהודי איטליה, פרופסור בחוג להיסטוריה של עם ישראל באוניברסיטת תל אביב.
חָדָשׁ!!: חכמי יבנה ברומא ודניאל קארפי · ראה עוד »
דומיטיאנוס
טיטוס פלאביוס קיסר דומיטיאנוס אוגוסטוס (בלטינית: Titus Flavius Caesar Domitianus Augustus; 24 באוקטובר 51 – 18 בספטמבר 96) היה קיסר רומא בין השנים 81–96.
חָדָשׁ!!: חכמי יבנה ברומא ודומיטיאנוס · ראה עוד »
דוד
דָּוִד מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל (1040 לפני הספירה – 970 לפני הספירה), היה מלכהּ השני של ממלכת ישראל המאוחדת (אחרי שאול המלך), ומייסדה של שושלת בית דוד ששלטה בממלכת יהודה במשך למעלה מ-400 שנה לאחר מותו עד חורבן בית המקדש הראשון.
חָדָשׁ!!: חכמי יבנה ברומא ודוד · ראה עוד »
דיו קסיוס
דִּיוֹ קָסְיוּס קוֹקֵיָאנוּס (גם: קסיוס דיו, בלטינית: Cassius Dio Cocceianus; ביוונית: Δίων Κάσσιος Κοκκηϊανός, דיון קסיוס; 163 או 164 – אחרי שנת 229 לספירה) היה היסטוריון ומגיסטראט יווני-רומי.
חָדָשׁ!!: חכמי יבנה ברומא ודיו קסיוס · ראה עוד »
המס היהודי
מטבע של נרווה עם הכיתוב "בוטלה אכזריות גביית המס היהודי" המס היהודי (לטינית: Fiscus Iudaicus) היה מס שגבתה האימפריה הרומית מנתיניה היהודים בכל רחבי האימפריה אחרי חורבן בית המקדש השני, כעונש קולקטיבי לאחר המרד הגדול (66–70 לספירה).
חָדָשׁ!!: חכמי יבנה ברומא והמס היהודי · ראה עוד »
הקיסרות הרומית
#הפניה האימפריה הרומית.
חָדָשׁ!!: חכמי יבנה ברומא והקיסרות הרומית · ראה עוד »
השושלת הפלאבית
אילן המשפחה הפלאבית אספסיאנוס מטבע יהודה השבויה מטבע של טיטוס. בצידו האחד של המטבע דיוקן הקיסר ובצידו השני שבוי יהודי כורע שער טיטוס ברומא דומיטיאנוס הקולוסיאום השושלת הפְלאבִית הייתה השושלת השנייה של קיסרי רומא, שליטי האימפריה הרומית מ-69 ועד 96 לספירה.
חָדָשׁ!!: חכמי יבנה ברומא והשושלת הפלאבית · ראה עוד »
הבית השני
#הפניה בית המקדש השני.
חָדָשׁ!!: חכמי יבנה ברומא והבית השני · ראה עוד »
יבנה
יַבְנֶה היא עיר בדרום השפלה בישראל השוכנת במישור החוף הדרומי.
חָדָשׁ!!: חכמי יבנה ברומא ויבנה · ראה עוד »
יום טוב
שולחן חגיגי ערוך לקראת ליל הסדר, החל בליל יום טוב ראשון של פסח יוֹם טוֹב הוא תאריך בלוח השנה היהודי שבו קבעה התורה חג ואסרה על קיום מלאכה.
חָדָשׁ!!: חכמי יבנה ברומא ויום טוב · ראה עוד »
יוסף ברוך סרמוניטה
יוסף ברוך סרמוניטה (Giuseppe Sermoneta 25 בדצמבר 1924 - 2 באוקטובר 1992) היה חוקר מחשבת ישראל.
חָדָשׁ!!: חכמי יבנה ברומא ויוסף ברוך סרמוניטה · ראה עוד »
יוחנן בן זכאי
#הפניה רבן יוחנן בן זכאי.
חָדָשׁ!!: חכמי יבנה ברומא ויוחנן בן זכאי · ראה עוד »
95
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: חכמי יבנה ברומא ו95 · ראה עוד »
96
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: חכמי יבנה ברומא ו96 · ראה עוד »
אזכור
[1] https://he.wikipedia.org/wiki/חכמי_יבנה_ברומא
