סֵמֶל
יוניונפדיה
תִקשׁוֹרֶת
 Google Play כעת ב-
חָדָשׁ! הורד יוניונפדיה במכשיר אנדרואיד שלך!
חופשי
גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
 

חכמי יבנה ברומא

מַדָד חכמי יבנה ברומא

ביקוריהם של חכמי יבנה ברומא בסוף המאה הראשונה, בראשות או בהשתתפות הנשיא רבן גמליאל דיבנה, אשר נחשב לבעל סמכות רוחנית על ידי השלטון הרומאי, מתוארים בעשרים ואחד מקורות בספרות חכמים. [1]

52 יחסים: מסכת מעשר שני, מסכת עירובין, מסכת פאה, מסכת קידושין, משנה, אנטיוכיה, ארץ ישראל, אלכסנדריה, אדריאנוס, נרווה, נהרדעא, סנהדרין, סוכות, פסח, צבי גרץ, ראובן בונפיל, רבן גמליאל דיבנה, רבן יוחנן בן זכאי, רבי אלעזר בן עזריה, רבי אליעזר בן הורקנוס, רבי עקיבא, רבי יהושע בן חנניה, שמואל ספראי, שלמה אומברטו נכון, שבועות, תקופת בית שני, תרומות ומעשרות, תלמוד בבלי, תלמוד ירושלמי, תחום שבת, לטינית, לולב, טראיאנוס, טיטוס פלביוס קלמנס, חגי ישראל ומועדיו, בראשית רבה, ברינדיזי, ברית מילה, בבא מציעא, דניאל קארפי, דומיטיאנוס, דוד, דיו קסיוס, ה'תשל"ח, המס היהודי, האימפריה הרומית, השושלת הפלאבית, יבנה, יום טוב, יוסף ברוך סרמוניטה, ..., 95, 96. להרחיב מדד (2 יותר) »

מסכת מעשר שני

מסכת מַעֲשֵׂר שֵׁנִי היא המסכת השמינית בסדר זרעים.

חָדָשׁ!!: חכמי יבנה ברומא ומסכת מעשר שני · ראה עוד »

מסכת עירובין

הנושא המרכזי בה דנה מסכת עירובין הוא עירוב. בתמונה: עמודי עירוב בירושלים מַסֶּכֶת עֵרוּבִין היא המסכת השנייה בסדר מועד, שהוא הסדר השני בשישה סדרי משנה.

חָדָשׁ!!: חכמי יבנה ברומא ומסכת עירובין · ראה עוד »

מסכת פאה

מסכת פֵּאָה היא המסכת השנייה בסדר זרעים לאחר מסכת ברכות.

חָדָשׁ!!: חכמי יבנה ברומא ומסכת פאה · ראה עוד »

מסכת קידושין

חופה ממוזער מַסֶּכֶת קִדּוּשִׁין היא המסכת האחרונה בסדר נשים, במשנה ובתלמוד.

חָדָשׁ!!: חכמי יבנה ברומא ומסכת קידושין · ראה עוד »

משנה

כותרת מעוטרת למשניות בש"ס מהדורת פרנקפורט ה'ת"פ הַמִּשְׁנָה היא הקובץ הראשון בתורה שבעל פה, ומכילה הלכות שנאמרו בידי התנאים.

חָדָשׁ!!: חכמי יבנה ברומא ומשנה · ראה עוד »

אנטיוכיה

מפת אנטיוכיה בתקופה הרומית והביזנטית המוקדמת אַנְטִיוֹכִיָה (בטורקית Antakya` בסורית ובספרות התלמודית: אנטוכיא) היא עיר עתיקה בחבל האטיי שבדרום טורקיה, שוכנת על גדות נהר האורונטס בעמק אמוק ובקרבת שפכו לים התיכון.

חָדָשׁ!!: חכמי יבנה ברומא ואנטיוכיה · ראה עוד »

ארץ ישראל

תצלום לוויין של '''ארץ ישראל''', משנת 2003, הכולל את מדינת ישראל, שטחי הרשות הפלסטינית, וחלקים מירדן, לבנון, סוריה ומצרים ארץ ישראל היא חבל ארץ הנמצא בדרום-מערב יבשת אסיה, בחלק של המזרח התיכון המכונה לבנט.

חָדָשׁ!!: חכמי יבנה ברומא וארץ ישראל · ראה עוד »

אלכסנדריה

אלכסנדריה (בערבית מצרית: اسكندريه, בערבית: اَلْإِسْكَنْدَرِيَّة, תעתיק: אל-אִיסְכַנְדַרִיָּה, בקופטית: Ⲣⲁⲕⲟⲧⲉ ə) היא עיר נמל גדולה במצרים, השנייה בגודלה בערי המדינה, ובעלת היסטוריה עתיקה.

חָדָשׁ!!: חכמי יבנה ברומא ואלכסנדריה · ראה עוד »

אדריאנוס

פסל של הקיסר אדריאנוס שנמצא בתל שלם. הפסל מסמל את חגיגת הניצחון על היהודים המורדים ודיכוי מרד בר כוכבא. מוצג במוזיאון ישראל. פּוּבְּלִיוּס אָילִיוּס טְרַאיָאנוּס הַדְרִיָאנוּס (בלטינית: Publius Aelius Traianus Hadrianus), הנקרא בקיצור אדריאנוס או הדריאנוס (24 בינואר 76 - 10 ביולי 138) היה קיסר רומא משנת 117 ועד מותו.

חָדָשׁ!!: חכמי יבנה ברומא ואדריאנוס · ראה עוד »

נרווה

מַרְקוּס קוֹקֶיוּס נֶרְוָוה (לטינית: Marcus Cocceius Nerva; 28 בנובמבר 30 - 27 בינואר 98) היה קיסר רומא משנת 96 ועד 98 לספירה.

חָדָשׁ!!: חכמי יבנה ברומא ונרווה · ראה עוד »

נהרדעא

נְהַרְדְּעָא היא עיר בבבל שבה התקיים מרכז יהודי חשוב בימי בית המקדש השני, המשנה והתלמוד.

חָדָשׁ!!: חכמי יבנה ברומא ונהרדעא · ראה עוד »

סנהדרין

כינוס הסנהדרין, איור משנת 1883 סַנְהֶדְרִין (או סנהדרֵי גדולה או בית דין הגדול) הוא בית דין של שבעים ואחד (ולדעת רבי יהודה שבעים) דיינים שהיווה ערכאה עליונה לפסיקת הלכה ומשפט בעם היהודי.

חָדָשׁ!!: חכמי יבנה ברומא וסנהדרין · ראה עוד »

סוכות

יהודים מתפללים בחג הסוכות עם ארבעת המינים. ציור של ליאופולד פיליצ'ובסקי, 1894 סֻכּוֹת הוא חג מקראי הנחוג במשך שבעה ימים, בין ט"ו לכ"א בתשרי, ובו מצווה כל יהודי לשבת בסוכה.

חָדָשׁ!!: חכמי יבנה ברומא וסוכות · ראה עוד »

פסח

חג הפֶּסַח (או בשמו המקראי: חַג הַמַּצּוֹת) הוא חג יהודי מקראי, הראשון מבין שלושת הרגלים.

חָדָשׁ!!: חכמי יבנה ברומא ופסח · ראה עוד »

צבי גרץ

צבי גרץ קברו של גרץ בבית הקברות היהודי העתיק בברסלאו צבי (היינריך) הירש גְרֶץ (בגרמנית: Heinrich Hirsch Graetz; 31 באוקטובר 1817 – 7 בספטמבר 1891),היה מההיסטוריונים היהודים הבולטים ביותר במאה ה-19 ואיש מחשבת ישראל.

חָדָשׁ!!: חכמי יבנה ברומא וצבי גרץ · ראה עוד »

ראובן בונפיל

ראובן בונפיל ראובן (רוברט) בּוֹנְפִיל (Bonfil; נולד ב-1937) הוא פרופסור אמריטוס בחוג להיסטוריה של עם ישראל באוניברסיטה העברית בירושלים.

חָדָשׁ!!: חכמי יבנה ברומא וראובן בונפיל · ראה עוד »

רבן גמליאל דיבנה

רַבַּן גַּמְלִיאֵל דְּיַבְנֶה (או: רבן גמליאל השני) חי בשלהי המאה הראשונה ותחילת המאה השנייה לספירה.

חָדָשׁ!!: חכמי יבנה ברומא ורבן גמליאל דיבנה · ראה עוד »

רבן יוחנן בן זכאי

רבן יוחנן בן זכאי (חי 120 שנה, בערך בין השנים 30 לפנה"ס - 90 לספירה) היה מגדולי התנאים ומנהיג חשוב בתקופת חורבן בית שני והמרד הגדול.

חָדָשׁ!!: חכמי יבנה ברומא ורבן יוחנן בן זכאי · ראה עוד »

רבי אלעזר בן עזריה

רבי אלעזר בן עזריה (ראב"ע), תנא בן הדור השלישי לתנאים.

חָדָשׁ!!: חכמי יבנה ברומא ורבי אלעזר בן עזריה · ראה עוד »

רבי אליעזר בן הורקנוס

רבי אליעזר בן הוּרקנוּס (במשנה ובתלמוד מוזכר בשם רבי אליעזר או רבי אליעזר הגדול) מגדולי התנאים בדור השני, בתקופת חורבן בית שני ולאחריו, ומבחירי תלמידיו של רבן יוחנן בן זכאי, וכונה על ידו "בור סוּד שאינו מאבד טיפה" כנראה בגלל הזיכרון הלימודי החזק שלו.

חָדָשׁ!!: חכמי יבנה ברומא ורבי אליעזר בן הורקנוס · ראה עוד »

רבי עקיבא

מתחם קבר רבי עקיבא והרמח"ל בטבריה רבי עקיבא בן יוסף (רבי עקיבא, לעיתים נכתב רַבִּי עֲקִיבָה) (50 לספירה, ג'תת"י - 136 לספירה, ג'תתצ"ו) היה תנא ארץ ישראלי, בן הדור השלישי של התנאים, מגדולי חכמי ישראל.

חָדָשׁ!!: חכמי יבנה ברומא ורבי עקיבא · ראה עוד »

רבי יהושע בן חנניה

רבי יהושע בן חנניה הלוי (או רבי יהושע), היה תנא בדור השני, ראש ישיבה בפקיעין שבגליל.

חָדָשׁ!!: חכמי יבנה ברומא ורבי יהושע בן חנניה · ראה עוד »

שמואל ספראי

שמואל ספראי, חנוכה תשי"ב (1951) פרופ' שמואל סַפְרָאי (18 ביוני 1919 – 16 ביולי 2003) היה היסטוריון ישראלי של תקופת בית שני ותקופת המשנה ותקופת התלמוד, פרופסור באוניברסיטה העברית בירושלים, חתן פרס ישראל לידע ארץ ישראל (תשס"ב- 2002).

חָדָשׁ!!: חכמי יבנה ברומא ושמואל ספראי · ראה עוד »

שלמה אומברטו נכון

שלמה אוּמבֶּרטו נכון (Umberto Nahon; ו' בתשרי ה'תרס"ו, 4 באוקטובר 1905, ליבורנו, איטליה – ג' בשבט ה'תשל"ד, 15 בינואר 1974, ירושלים) היה ממנהיגי התנועה הציונית באיטליה בתקופה שקדמה להקמת מדינת ישראל.

חָדָשׁ!!: חכמי יבנה ברומא ושלמה אומברטו נכון · ראה עוד »

שבועות

חג השבועות (המכונה במקרא גם חג הקציר או יום הביכורים) הוא חג ביהדות, השני מבין שלוש הרגלים.

חָדָשׁ!!: חכמי יבנה ברומא ושבועות · ראה עוד »

תקופת בית שני

תקופת בית שני היא תקופה בתולדות עם ישראל, אשר החלה בראשית שיבת ציון בשנת 538 לפנה"ס, והסתיימה בשנת 136, עם תום מרד בר כוכבא, אשר הסתיים בתבוסה והרס נרחב ליישוב היהודי בארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: חכמי יבנה ברומא ותקופת בית שני · ראה עוד »

תרומות ומעשרות

תרומות ומעשרות הם קבוצת מצוות הנמנות בתרי"ג מצוות, המצריכות להפריש חלקים מתוך היבול החקלאי של ארץ ישראל לטובת הכהנים, הלוויים, העניים ואף לצורך אכילה עצמית בירושלים.

חָדָשׁ!!: חכמי יבנה ברומא ותרומות ומעשרות · ראה עוד »

תלמוד בבלי

העמוד הראשון בתלמוד הבבלי במהדורת וילנא. הטקסט במרכז הוא התלמוד ומסביב - דברי הפרשנים השונים: בצד אחד רש"י ובצד שני בעלי התוספות. בעוד שהתלמוד כתוב בגופן מרובע הפרשנים כתובים בגופן כתב רש"י. פורמט זה מקובל כבר למעלה מ-500 שנה מאז דפוס שונצינו התלמוד הבבלי הוא חיבור אקלקטי, אשר מסוכמת בו הגותם ההלכתית והאגדית המרכזית של האמוראים - חכמי ישראל בתקופה שלאחר חתימת המשנה, מתחילת המאה ה-3 ועד לסוף המאה ה-5, בין אלו שהתגוררו בבבל ובין המתגוררים בארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: חכמי יבנה ברומא ותלמוד בבלי · ראה עוד »

תלמוד ירושלמי

העמוד הראשון של מסכת ברכות מהדורת עוז והדר דפוס וילנא התלמוד הירושלמי (נקרא גם תלמוד ארץ ישראל, תלמוד מערבא, תלמוד המערב או הירושלמי) הוא חיבור המפרש את המשנה, מוסיף עליה ומרחיב אותה.

חָדָשׁ!!: חכמי יבנה ברומא ותלמוד ירושלמי · ראה עוד »

תחום שבת

בהלכה, תחום שבת (או תחום סתם) הוא השטח שבו מותר לאדם להלך ברגליו בשבת, ביום הכיפורים וביום טוב.

חָדָשׁ!!: חכמי יבנה ברומא ותחום שבת · ראה עוד »

לטינית

כתובת באנגלית ובלטינית, בתחנת הרכבת וולסנד שבטיין אנד ור שבצפון אנגליה. כתובת דואנוס, אחד הטקסטים הקדומים ביותר בלטינית, המאה השביעית לפנה"ס לטינית (Lingua latīna, תעתיק: "לִינְגְּוַּה לַטִינַה"), או בשמה האחר רומית, היא שפה אחת מתוך קבוצת השפות האיטליות של משפחת השפות ההודו-אירופאיות.

חָדָשׁ!!: חכמי יבנה ברומא ולטינית · ראה עוד »

לולב

לולבים בשוק ארבעת המינים בקדומים לולב הוא אחד מארבעת המינים, כאמור בספר ויקרא:.

חָדָשׁ!!: חכמי יבנה ברומא ולולב · ראה עוד »

טראיאנוס

מַרְקוּס אוּלְפִּיוּס נֶרְוָוה טְרַאיָאנוּס (בלטינית: Marcus Ulpius Nerva Traianus; 18 בספטמבר 53 - 9 באוגוסט 117) היה קיסר האימפריה הרומית משנת 98 ועד מותו.

חָדָשׁ!!: חכמי יבנה ברומא וטראיאנוס · ראה עוד »

טיטוס פלביוס קלמנס

טיטוס פלביוס קלמנס (בלטינית: Titus Flavius Clemens; ? - 95 לספירה), פוליטיקאי רומאי מן השושלת הפלאבית.

חָדָשׁ!!: חכמי יבנה ברומא וטיטוס פלביוס קלמנס · ראה עוד »

חגי ישראל ומועדיו

סרטונים מעגל החגים הישראלי בסדר כרונולוגי (החל מתשרי) - וידאו כרטיס ברכה לראש השנה. ביום זה מתחילים עשרת ימי תשובה, לכן מאחלים "לשנה טובה תכתבו". הפסוק בתחתית מתייחס לארבעת המינים, אותם אוחזים בחג הסוכות (ראו תמונה). חגי ישראל ומועדיו הוא כינוי לכלל החגים והמועדים היהודיים הקיימים.

חָדָשׁ!!: חכמי יבנה ברומא וחגי ישראל ומועדיו · ראה עוד »

בראשית רבה

בראשית רבה הוא מדרש אגדה קדום על ספר בראשית, שנוצר בארץ ישראל ונערך במאה החמישית או השישית.

חָדָשׁ!!: חכמי יבנה ברומא ובראשית רבה · ראה עוד »

ברינדיזי

ברינדיזי או ברינדיסי היא עיר נמל איטלקית עתיקה השוכנת במחוז הדרומי פוליה, לחוף הים האדריאטי.

חָדָשׁ!!: חכמי יבנה ברומא וברינדיזי · ראה עוד »

ברית מילה

ברית מילה תינוק לאחר ברית מילה בְּרִית מִילָה, או בקיצור בְּרִית, היא מצווה ביהדות לפיה חובה למול כל זכר יהודי ביום השמיני ללידתו, על ידי חיתוך וסילוק העורלה.

חָדָשׁ!!: חכמי יבנה ברומא וברית מילה · ראה עוד »

בבא מציעא

בָּבָא מְצִיעָא הוא החלק השני והאמצעי של מסכת נזיקין, הפותחת את סדר נזיקין שבמשנה.

חָדָשׁ!!: חכמי יבנה ברומא ובבא מציעא · ראה עוד »

דניאל קארפי

דניאל קארפי (Carpi; 3 באוגוסט 1926 – 3 בדצמבר 2005) היה היסטוריון של יהודי איטליה, פרופסור בחוג להיסטוריה של עם ישראל באוניברסיטת תל אביב.

חָדָשׁ!!: חכמי יבנה ברומא ודניאל קארפי · ראה עוד »

דומיטיאנוס

טִיטוּס פְלַאוְויוּס דוֹמִיטְיָאנוּס אוֹגוּסְטוּס (24 באוקטובר 51 - 18 בספטמבר 96) היה קיסר רומא משנת 81 ועד למותו.

חָדָשׁ!!: חכמי יבנה ברומא ודומיטיאנוס · ראה עוד »

דוד

דָּוִד, דָּוִד בֶּן יִשַׁי או דָּוִד הַמֶּלֶךְ (1040 לפני הספירה – 970 לפני הספירה, לערך) דמות מקראית, היה לפי המתואר בתנ"ך מלכהּ של ממלכת ישראל המאוחדת (אחרי שאול המלך ואיש בושת), ומייסדה של שושלת בית דוד ששלטה בממלכת יהודה במשך כ-420 שנה עד חורבן הבית הראשון.

חָדָשׁ!!: חכמי יבנה ברומא ודוד · ראה עוד »

דיו קסיוס

דִּיוֹ קָסְיוּס קוֹקֵיָאנוּס (גם: קסיוס דיו, בלטינית: Cassius Dio Cocceianus, ביוונית: Δίων Κάσσιος Κοκκηϊανός, דיון קסיוס; 163 או 164 - אחרי שנת 229 לספירה) היה היסטוריון ומגיסטראט רומי ממוצא יווני.

חָדָשׁ!!: חכמי יבנה ברומא ודיו קסיוס · ראה עוד »

ה'תשל"ח

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: חכמי יבנה ברומא וה'תשל"ח · ראה עוד »

המס היהודי

מטבע של נרווה עם הכיתוב "בוטלה אכזריות גביית המס היהודי" המס היהודי (לטינית: Fiscus Iudaicus) היה מס שגבתה האימפריה הרומית מנתיניה היהודים בכל רחבי האימפריה אחרי חורבן בית המקדש השני.

חָדָשׁ!!: חכמי יבנה ברומא והמס היהודי · ראה עוד »

האימפריה הרומית

האימפריה הרומית או הקיסרות הרומית (בלטינית: Imperium Romanum) הייתה מדינה רומית שהתקיימה באגן הים התיכון מימי אוגוסטוס (המאה ה-1 לפני הספירה) ועד נפילתה בשנת 476 לספירה.

חָדָשׁ!!: חכמי יבנה ברומא והאימפריה הרומית · ראה עוד »

השושלת הפלאבית

אילן המשפחה הפלאבית אספסיאנוס מטבע יהודה השבויה טיטוס מטבע של טיטוס. בצידו האחד של המטבע דיוקן הקיסר ובצידו השני שבוי יהודי כורע שער טיטוס ברומא דומיטיאנוס הקולוסיאום השושלת הפְלאבִית הייתה השושלת השנייה של קיסרי רומא, ששלטה באימפריה הרומית משנת 69 עד שנת 96.

חָדָשׁ!!: חכמי יבנה ברומא והשושלת הפלאבית · ראה עוד »

יבנה

ה"מגדל" - אחד הסמלים של העיר אנדרטה לחללי מלחמות ישראל ביבנה גינה בסמוך לגשר הממלוכי בעיר. ברקע נראה הפילבוקס. שדרות העצמאות היכל התרבות בשכונת "נאות בגין" שביל אופניים שהוקם במקביל לתוואי נחל שורק יַבְנֶה היא עיר במחוז המרכז בישראל השוכנת במישור החוף הדרומי.

חָדָשׁ!!: חכמי יבנה ברומא ויבנה · ראה עוד »

יום טוב

שולחן חגיגי ערוך לקראת ליל הסדר, החל בליל יום טוב ראשון של פסח יוֹם טוֹב הוא כינוי לתאריך קבוע בלוח השנה היהודי, בו קבעה התורה חג.

חָדָשׁ!!: חכמי יבנה ברומא ויום טוב · ראה עוד »

יוסף ברוך סרמוניטה

פרופ' יוסף ברוך סרמוניטה (Giuseppe Sermoneta 25 בדצמבר 1924 - 2 באוקטובר 1992) היה חוקר מחשבת ישראל.

חָדָשׁ!!: חכמי יבנה ברומא ויוסף ברוך סרמוניטה · ראה עוד »

95

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: חכמי יבנה ברומא ו95 · ראה עוד »

96

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: חכמי יבנה ברומא ו96 · ראה עוד »

אזכור

[1] https://he.wikipedia.org/wiki/חכמי_יבנה_ברומא

יוֹצֵאנִכנָס
היי! אנחנו בפייסבוק עכשיו! »