סֵמֶל
יוניונפדיה
תִקשׁוֹרֶת
 Google Play כעת ב-
חָדָשׁ! הורד יוניונפדיה במכשיר אנדרואיד שלך!
חופשי
גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
 

חלוצה

מַדָד חלוצה

שרידי הכנסייה המזרחית באתר חלוצה, או אלוסה במקורות היסטוריים (יוונית Eλούσα) ובפי הבדואים חלצה, הייתה עיר נבטית, כ-20 ק"מ דרומית-מערבית לבאר שבע. [1]

84 יחסים: ממשית, מאוזוליאום, מפת מידבא, מפת פויטינגר, מקדש, משאבי שדה, מלחמת העצמאות, מטר, מיל (יחידת מידה), אנטונינוס מפיאצ'נצה, ארץ ישראל, אתר מורשת עולמית, אברהם נגב, אונסק"ו, אוניברסיטת בן-גוריון, נצרות, נחל הבשור, נבטים, נהר הירדן, ניצנה (עתיקות), ערבים, עזה, עבדת, עיר, פפירוס, פלמ"ח, פלשתינה סקונדה, פלשתינה פרימה, פלשתינה טרטיה, ציור, קדרות, שבטה, תלמי (אסטרונום), תומאס אדוארד לורנס, תיאטרון, לנרד וולי, זאב זיוון, חלוצה (משלט), חול, באר שבע, ביר עסלוג', בישוף, בית מלאכה, דרך הבשמים (ישראל), דונם, המאה ה-19, המאה ה-2, המאה ה-3 לפנה"ס, המאה ה-4, המאה ה-5, ..., המאה ה-6, המנדט הבריטי, האימפריה הביזנטית, התרבות ההלניסטית, היפודרום, הילריון, ונוס, ועידת אפסוס, ועידת כלקדון, כנסייה, כפר, ימי הביניים, ירושלים, יוונית, 168 לפנה"ס, 1915, 1947, 1973, 1979, 1980, 1997, 2000, 2005, 356, 358, 359, 409, 431, 451, 454, 455, 605, 674, 689. להרחיב מדד (34 יותר) »

ממשית

פסיפס ברצפת כנסייה מהמאה ה-5 בממשית הארמון אגני הטבילה בכנסיית הקדושים והמעונים הסכר הסוכר את נחל ממשית מדרום לעיר נחל ממשית ממזרח לעיר ממְשית הייתה עיר נבטית ששמשה תחנת מעבר ועיר חקלאות על ציר הדרך שירדה לערבה מהרי אדום, עלתה במעלה עקרבים והמשיכה לחברון ולירושלים, או לבאר שבע.

חָדָשׁ!!: חלוצה וממשית · ראה עוד »

מאוזוליאום

מאוזוליאום בבית הקברות לה רקולטה, בואנוס איירס קבר נפוליאון בפריז מאוזוליאום מזור מָאוּזוֹלֵאוֹם הוא מבנה קבורה מפואר, המשמש לעיתים כמקום סגידה לנפטר או לנפטרים הקבורים או חנוטים בתוכו.

חָדָשׁ!!: חלוצה ומאוזוליאום · ראה עוד »

מפת מידבא

צילום כל המפה ששרדה איור של מפת מידבא (למעלה - מזרח, שמאלה - צפון ירושלים וסביבתה בפסיפס מפת מידבא כנסיית גאורגיוס הקדוש במידבא הכנסייה המודרנית בה נמצאת מפת מידבא קארדו בירושלים, המתאר את ירושלים כפי שמופיעה במפת מידבא מפת מידבא היא רצפת פסיפס בכנסיית גאורגיוס הקדוש בעיר מידבא שבירדן.

חָדָשׁ!!: חלוצה ומפת מידבא · ראה עוד »

מפת פויטינגר

הפרובינקיות הרומיות לאחר 120 לספירה, שהיו מחוברות ביניהם ברשת הדרכים הרומיות מפת פויטינגר (Tabula Peutingeriana) היא מפת הדרכים והמחוזות של האימפריה הרומית, אשר נוצרה במאה ה-4 או ראשית המאה ה-5 לספירה, ושורטטה על פי נתונים שהופיעו ברשימת תלמי.

חָדָשׁ!!: חלוצה ומפת פויטינגר · ראה עוד »

מקדש

מקדש הפיסטוס באתונה בהאים והגנים התלויים על הר הכרמל. מקדש הוא מבנה שנבנה למטרות דתיות או לטקסים רוחניים כמקום פולחן.

חָדָשׁ!!: חלוצה ומקדש · ראה עוד »

משאבי שדה

מַשְׁאַבֵּי-שָׂדֶה הוא קיבוץ למרגלות הר הנגב, 24 ק"מ מדרום לבאר שבע ו-42 ק"מ מצפון למצפה רמון.

חָדָשׁ!!: חלוצה ומשאבי שדה · ראה עוד »

מלחמת העצמאות

מלחמת העצמאות (נקראת גם: מלחמת השחרור, מלחמת הקוממיות, מלחמת תש"ח, ומלחמת 1948; בערבית: حرب فلسطين 1948, תעתיק: חַרְבּ פִלַסְטִין 1948, תרגום: מלחמת פלשתינה 1948) פרצה ב-30 בנובמבר 1947.

חָדָשׁ!!: חלוצה ומלחמת העצמאות · ראה עוד »

מטר

מוט מטר תקני רשמי ספקטרום האלקטרומגנטי המבוטאים ביחידות מֶטֶר. מֶטֶר (באיות הלטיני הבין-לאומי:metre; מסומן בקיצור m; מיוונית: μέτρον, מֵטְרוֹן - מידה) הוא יחידת המידה התקנית למדידת מרחק (אורך) במערכת היחידות הבינלאומית, SI.

חָדָשׁ!!: חלוצה ומטר · ראה עוד »

מיל (יחידת מידה)

מיל או מייל היא יחידת אורך.

חָדָשׁ!!: חלוצה ומיל (יחידת מידה) · ראה עוד »

אנטונינוס מפיאצ'נצה

#הפניה אנטונינוס מפלקנטיה.

חָדָשׁ!!: חלוצה ואנטונינוס מפיאצ'נצה · ראה עוד »

ארץ ישראל

תצלום לוויין של '''ארץ ישראל''', משנת 2003, הכולל את מדינת ישראל, שטחי הרשות הפלסטינית, וחלקים מירדן, לבנון, סוריה ומצרים ארץ ישראל (בראשי תיבות: א"י, נקראת בלועזית: פָּלֶשְׂתִּינָה, ובערבית: فلسطين, בתעתיק לעברית: פָלַסְטִין) היא חבל ארץ הנמצא בדרום-מערב יבשת אסיה, באגן הים התיכון ובחלק של המזרח התיכון המכונה לבנט, אשר מחולק בין המדינות ישראל, ירדן, לבנון וסוריה.

חָדָשׁ!!: חלוצה וארץ ישראל · ראה עוד »

אתר מורשת עולמית

סמל המורשת העולמית סמל המורשת העולמית מעוצב בפרחים בקרלסקרונה, שוודיה חלוקה לאזורים מקדש אבו סימבל אשר הביא להעלאת רעיון המורשת העולמית, גבול מצרים סודאן איי גלאפגוס - האתר הראשון ברשימה, אקוודור מצרים החומה הגדולה של סין הגשר הישן במוסטאר, בוסניה והרצגובינה כנסיית הקדוש ג'ורג', לליבלה, אתיופיה הפארק הלאומי ת'ינגווליר, איסלנד פיאצה דיי מיראקולי בפיזה, איטליה העיר דוברובניק, קרואטיה נרייפיורד, כפי שנשקף ממלון סטלהיים אתר מורשת עולמית הוא אתר שהוכרז על ידי ועדת המורשת העולמית של אונסק"ו כאתר הראוי לשימור, בזכות חשיבותו המיוחדת למורשת המשותפת לאנושות.

חָדָשׁ!!: חלוצה ואתר מורשת עולמית · ראה עוד »

אברהם נגב

אברהם נגב (1923 – 2004) היה ארכאולוג ישראלי, מומחה בנושא ההתיישבות במדבר והנבטים.

חָדָשׁ!!: חלוצה ואברהם נגב · ראה עוד »

אונסק"ו

משרדי אונסק"ו בברזיליה אוּנֶסְק"וֹ (באנגלית: United Nations Educational, Scientific and Cultural Organization - UNESCO) הוא ארגון החינוך, המדע והתרבות של האומות המאוחדות, שבו חברות 195 מדינות.

חָדָשׁ!!: חלוצה ואונסק"ו · ראה עוד »

אוניברסיטת בן-גוריון

#הפניה אוניברסיטת בן-גוריון בנגב.

חָדָשׁ!!: חלוצה ואוניברסיטת בן-גוריון · ראה עוד »

נצרות

הנצרות היא דת מונותאיסטית אברהמית שצמחה לפני כ-2000 שנה והתפשטה מארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: חלוצה ונצרות · ראה עוד »

נחל הבשור

נחל הבשור בעת שיטפון כלנית מצויה בשמורת הבשור. ברקע ניתן לראות את בתרונות הלס האופייניים לאזור. נַחַל הַבְּשׂוֹר (בערבית: החלק המזרחי ואדי א-שלאלה, החלק המערבי وادي غزة, ואדי עזה) הוא מגדולי הנחלים בנגב.

חָדָשׁ!!: חלוצה ונחל הבשור · ראה עוד »

נבטים

מסלולי הנבטים שרידי יישוב בשבטה בעיר הנבטית פטרה החצובה בסלע הנַבַּטִים (כנראה השבט נַבַּתֻ הארמי) היו שבטים שמקורם בחצי האי ערב; הנבטים הופיעו באזור ארץ ישראל כבר בשלהי התקופה הפרסית ותחילת התקופה ההלניסטית (המאה ה-4 לפנה"ס).

חָדָשׁ!!: חלוצה ונבטים · ראה עוד »

נהר הירדן

תמונת לוויין של ארץ ישראל. נהר הירדן נראה זורם בין הכנרת וים המלח שפך הירדן לים המלח - אפריל 2005 מראה בירדן ההררי נְהַר הַיַּרְדֵּן (בערבית: نهر الأردن) הוא נהר העובר בשבר הסורי-אפריקני, לאורכה של ארץ ישראל מצפון לדרום וחוצה אותה לשני חלקים, עבר הירדן המזרחי והצד המערבי של הירדן.

חָדָשׁ!!: חלוצה ונהר הירדן · ראה עוד »

ניצנה (עתיקות)

#הפניה תל ניצנה.

חָדָשׁ!!: חלוצה וניצנה (עתיקות) · ראה עוד »

ערבים

שפת שיתוף רשמית בשל מיעוטים משמעותיים, היסטוריה, או מסיבות תרבותיות. ערבים (או העם הערבי), הם קבוצה אתנית המאכלסת את המזרח התיכון, צפון אפריקה, קרן אפריקה ואיי מערב האוקיינוס ההודי (כולל קומורו).

חָדָשׁ!!: חלוצה וערבים · ראה עוד »

עזה

עַזָּה (כיום בערבית: غزة, תעתיק מדויק: עַ'זַּה, תעתיק חופשי: רַ'זַּה, גַֿזַּה; בימי קדם: באכדית: ḫa-za-ti או az-za-ti, באשורית: ḫa-az-zu-tu, ביוונית: Γαζα) היא עיר הבירה של רצועת עזה והעיר הגדולה ברשות הפלסטינית, עם אוכלוסייה של 590,481 אנשים (נכון לשנת 2017).

חָדָשׁ!!: חלוצה ועזה · ראה עוד »

עבדת

מראה התל שרידי המקדש הנבטי שער המקדש הנבטי אגני טבילה בכנסייה הצפונית עבדת הייתה העיר המרכזית על ציר המסחר הנבטי שבין פטרה לנמל עזה המכונה דרך הבשמים.

חָדָשׁ!!: חלוצה ועבדת · ראה עוד »

עיר

נוף מעל טוקיו, בירת יפן. (ברקע הר פוג'י) עִיר היא דפוס התיישבות אנושי המאופיין בצפיפות גבוהה ובריכוז גבוה של אוכלוסייה ליחידת שטח, ביחס לצורות התיישבות אחרות.

חָדָשׁ!!: חלוצה ועיר · ראה עוד »

פפירוס

פּפּירוס (מיוונית: πάπυρος; בלטינית: Papyrus) הוא סוג קדום של נייר שיוצר מצמח הגומא, הנודע גם כצמח הפפירוס.

חָדָשׁ!!: חלוצה ופפירוס · ראה עוד »

פלמ"ח

הפלמ"ח (ראשי תיבות: פלוגות מחץ), היה הכוח הצבאי המגויס של ארגון "ההגנה", ששימש כצבא של המדינה היהודית שבדרך, בארץ ישראל בשנים 1941–1948.

חָדָשׁ!!: חלוצה ופלמ"ח · ראה עוד »

פלשתינה סקונדה

פלשתינה סקונדה (מלטינית: Palaestina Secunda או Palaestina II; תרגום: "פלשתינה השנייה") הייתה ישות מנהלית ביזנטית ובירתה סקיתופוליס (בית שאן), שראשיתה סמוך לשנת 409, עת פרסם הקיסר תיאודוסיוס השני צו לחלוקת וארגון מחדש של כל הפרובינקיות במזרח האימפריה הביזנטית.

חָדָשׁ!!: חלוצה ופלשתינה סקונדה · ראה עוד »

פלשתינה פרימה

פלשתינה פרימה (מלטינית: Palaestina Prima או Palaestina I, מילולית: "פלשתינה הראשונה") הייתה ישות מנהלית ביזנטית שבירתה קיסריה וראשיתה סמוך לשנת 409, עת פרסם הקיסר תיאודוסיוס השני צו לחלוקה וארגון מחדש של כל הפרובינקיות במזרח האימפריה הביזנטית.

חָדָשׁ!!: חלוצה ופלשתינה פרימה · ראה עוד »

פלשתינה טרטיה

חלוקת הפרובינקיה הרומית סוריה פלשתינה לשלושה חבלים ביזנטיים פלשתינה טרטיה (בלטינית: Palaestina Tertia או Palestine III; תרגום: "פלשתינה השלישית") הייתה פרובינקיה ביזנטית, שראשיתה סמוך לשנת 409 לספירה, עת פרסם הקיסר תיאודוסיוס השני צו לחלוקת וארגון מחדש של כל הפרובינקיות במזרח האימפריה הביזנטית.

חָדָשׁ!!: חלוצה ופלשתינה טרטיה · ראה עוד »

ציור

אימפרסיוניסטי של אלפרד סיסלי כלים המשמשים לציור ילדות מציירות ציור של אישה מציירת משנת 1838 ציור הוא תחום באמנות המתאר את היצירה באופן גרפי על גבי משטח בעזרת צבע, היוצר קווים וכתמים.

חָדָשׁ!!: חלוצה וציור · ראה עוד »

קדרות

קדר יוצר כלי מחומר על אובניים בית מלאכה לקדרות מסורתית בעיירה מרג'ינאה שבדרום בוקובינה, רומניה קלוז', רומניה קַדָּרוּת היא אומנות של יצירת כלי חרס, קרמיקה וחרסינה מחומר/חֵמָר (נכתב גם חימר).

חָדָשׁ!!: חלוצה וקדרות · ראה עוד »

שבטה

שִׁבְטָה היא אתר ארכאולוגי השוכן בין ניצנה לשדה בוקר שבנגב.

חָדָשׁ!!: חלוצה ושבטה · ראה עוד »

תלמי (אסטרונום)

מפת ארץ ישראל והסהר הפורה של תלמי, בהוצאה מהמאה ה-15. מתוך אוסף המפות ע"ש ערן לאור, הספרייה הלאומית מפת הודו של תלמי, בהוצאה מהמאה ה-15. מתוך אוסף המפות ע"ש ערן לאור, הספרייה הלאומית קְלָאוֹדִיוּס פְּתוֹלֶמָאיוֹס (ביוונית: Κλαύδιος Πτολεμαῖος; 100 לערך – 168 לספירה), המוכר בקצרה בשם תֹּלְמִי, היה מתמטיקאי, גאוגרף, אסטרונום ואסטרולוג יווני.

חָדָשׁ!!: חלוצה ותלמי (אסטרונום) · ראה עוד »

תומאס אדוארד לורנס

קולונל תומאס אדוארד לורנס (באנגלית Thomas Edward Lawrence; 16 באוגוסט 1888 – 19 במאי 1935), הידוע גם בכינוי לורנס איש ערב, היה ארכאולוג, דיפלומט, סופר ואיש צבא בריטי, אשר קנה את עיקר תהילתו בעקבות התפקידים שמילא במסגרת המערכה על סיני וארץ ישראל במלחמת העולם הראשונה ובמרד הערבי.

חָדָשׁ!!: חלוצה ותומאס אדוארד לורנס · ראה עוד »

תיאטרון

תיאטרון אופרה גרנייה תיאטרון (מיוונית עתיקה: θέατρον) הוא ענף של אמנויות הבמה, שעניינו הצגת סיפורים (נרטיב) בפני קהל, בעזרת שילוב אמצעי תקשורת, כדיבור, תנועה, שפת גוף, מוזיקה, קול, תאורה, או מיצג חזותי (כמו תפאורה או וידאו ארט).

חָדָשׁ!!: חלוצה ותיאטרון · ראה עוד »

לנרד וולי

וולי משמאל יחד עם תומאס אדוארד לורנס בחפירות בכרכמיש בין השנים 1914-1912 צ'ארלס לנרד ווּלי (אנגלית: Charles Leonard Woolley; 17 באפריל 1880 - 20 בפברואר 1960), ארכאולוג בריטי שחקר בין השאר את העיר הבבלית אור.

חָדָשׁ!!: חלוצה ולנרד וולי · ראה עוד »

זאב זיוון

זאב זיוון (נולד ב-15 בפברואר 1946) הוא חוקר, מורה ומרצה מן החוץ לגאוגרפיה באוניברסיטת בן-גוריון בבאר שבע.

חָדָשׁ!!: חלוצה וזאב זיוון · ראה עוד »

חלוצה (משלט)

הקמת המשלט ב-19 בנובמבר 1947 היישוב לאחר הקמתו, 19 בנובמבר 1947 משלט חלוצה היה היאחזות אשר הוקמה על ידי הפלמ"ח בקרבת חלוצה שבנגב המערבי.

חָדָשׁ!!: חלוצה וחלוצה (משלט) · ראה עוד »

חול

דיונות חול בבקעת עובדה גרגירי חול בהגדלה פי 150 דיונת חול קטנה בחוף הים חול הוא חומר גרגרי המורכב מתוצרי בליה של סלעים ושאריות מינרליות של בעלי חיים.

חָדָשׁ!!: חלוצה וחול · ראה עוד »

באר שבע

באר שבע היא עיר במחוז הדרום המשמשת כבירת המחוז (ולעיתים מכונה "בירת הנגב").

חָדָשׁ!!: חלוצה ובאר שבע · ראה עוד »

ביר עסלוג'

#הפניה באר משאבים.

חָדָשׁ!!: חלוצה וביר עסלוג' · ראה עוד »

בישוף

פרבוסלביים, פרסקו מאת ויקטור וסנצוב בקתדרלת ולדימיר הקדוש שבקייב, אוקראינה בִּישׁוֹף (ביוונית: Επίσκοπος אֶפִּיסְקוֹפּוֹס – משגיח) או הֶגְמוֹן היא אחת הדרגות הגבוהות בהיררכיה של הכנסייה הנוצרית.

חָדָשׁ!!: חלוצה ובישוף · ראה עוד »

בית מלאכה

חדר המכיל כלים וציוד שנמצאים בשימוש כבר עשרות שנים. בית מלאכה לרכבות בית מלאכה הוא מקום המשמש לביצוע עבודות תיקון ויצור שונות.

חָדָשׁ!!: חלוצה ובית מלאכה · ראה עוד »

דרך הבשמים (ישראל)

"דרך הבשמים - ערי מדבר בנגב" הוא השם הקיבוצי שניתן על ידי ארגון אונסק"ו לארבע ערים נבטיות בנגב, עת הוכרזו בשנת 2005 כאתר מורשת עולמית.

חָדָשׁ!!: חלוצה ודרך הבשמים (ישראל) · ראה עוד »

דונם

דונם (בטורקית: dönüm), היא יחידת מידה עות'מאנית לשטח.

חָדָשׁ!!: חלוצה ודונם · ראה עוד »

המאה ה-19

מפת העולם בשנת 1897, האימפריה הבריטית מסומנת באדום מהפכת יולי 1830המאה ה־19 היא תקופה שהחלה בשנת 1801 והסתיימה בשנת 1900.

חָדָשׁ!!: חלוצה והמאה ה-19 · ראה עוד »

המאה ה-2

המאה ה-2 היא התקופה שהחלה בשנת 101 והסתיימה בשנת 200.

חָדָשׁ!!: חלוצה והמאה ה-2 · ראה עוד »

המאה ה-3 לפנה"ס

המאה ה-3 לפנה"ס היא התקופה שהחלה בשנת 300 לפני הספירה והסתיימה בשנת 201 לפני הספירה.

חָדָשׁ!!: חלוצה והמאה ה-3 לפנה"ס · ראה עוד »

המאה ה-4

המאה ה-4 היא התקופה שהחלה בשנת 301 והסתיימה בשנת 400.

חָדָשׁ!!: חלוצה והמאה ה-4 · ראה עוד »

המאה ה-5

המאה ה-5 היא התקופה שהחלה בשנת 401 והסתיימה בשנת 500.

חָדָשׁ!!: חלוצה והמאה ה-5 · ראה עוד »

המאה ה-6

המאה ה-6 היא התקופה שהחלה בשנת 501 והסתיימה בשנת 600.

חָדָשׁ!!: חלוצה והמאה ה-6 · ראה עוד »

המנדט הבריטי

המנדט הבריטי מטעם חבר הלאומים על פלשתינה (ארץ-ישראל), המוכר בעברית בשמות "המנדט הבריטי" או פשוט "המנדט", הוא מנדט (ייפוי כוח, פיקדון) שקיבלה הממלכה המאוחדת מידי מדינות ההסכמה בוועידת סן רמו 1920, וקיבלה לכך תוקף נוסף מידי חבר הלאומים ב-1922.

חָדָשׁ!!: חלוצה והמנדט הבריטי · ראה עוד »

האימפריה הביזנטית

כנסיית איה סופיה: משיאי האדריכלות הביזנטית האימפריה הרומית המזרחית (ביוונית: Ανατολική Βασιλεία Ῥωμαίων), הידועה יותר בכינוי האנכרוניסטי האימפריה הביזנטית או ביזנטיון, הייתה אימפריה שנוצרה כתוצאה מפיצול האימפריה הרומית בשנת 395, והתקיימה עד נפילתה הסופית של בירתה קונסטנטינופול בידי הטורקים העות'מאנים בשנת 1453.

חָדָשׁ!!: חלוצה והאימפריה הביזנטית · ראה עוד »

התרבות ההלניסטית

התרבות ההלניסטית נוצרה באגן המזרחי של הים התיכון בתקופה ההלניסטית.

חָדָשׁ!!: חלוצה והתרבות ההלניסטית · ראה עוד »

היפודרום

הריסות ההיפודרום בעיר הרומית אפרודיסיאס, כיום בטורקיה. היפודרום (מיוונית: ἵππος, היפוס - סוס ו-δρόμος, דרומוס - מסלול, מרוץ) הוא מסלול מרוצי סוסים ומרכבות, שהיה בשימוש מהתקופה הארכאית ביוון ועד התקופה הביזנטית.

חָדָשׁ!!: חלוצה והיפודרום · ראה עוד »

הילריון

ממוזער הילריון הקדוש (291–371) היה נזיר מתבודד שבילה את עיקר חייו במדבר, בהתאם לדגם שהתווה אנטוניוס הקדוש ממצרים.

חָדָשׁ!!: חלוצה והילריון · ראה עוד »

ונוס

"הולדת ונוס" - סנדרו בוטיצ'לי ונוס (בלטינית: Venus) היא אלת האהבה, היופי, התשוקה, המין, הפוריות, השגשוג והניצחון במיתולוגיה הרומית.

חָדָשׁ!!: חלוצה וונוס · ראה עוד »

ועידת אפסוס

ועידת אפסוס היא הוועידה האקומנית השלישית, אשר כונסה בשנת 431 באפסוס שבאסיה הקטנה בהוראת הקיסר המזרחי תאודוסיוס השני.

חָדָשׁ!!: חלוצה וועידת אפסוס · ראה עוד »

ועידת כלקדון

פרסקו מן המאה ה-16 של האמן המוסקובי דיוניסיוס, המציג את הוועידה. ועידת כלקדון הייתה ועידה אקומנית של הכנסייה הנוצרית, שנערכה בין 8 באוקטובר ל-1 בנובמבר 451 בעיר כלקדון שעל הגדה המזרחית של הבוספורוס.

חָדָשׁ!!: חלוצה וועידת כלקדון · ראה עוד »

כנסייה

קתולי בנאנטלי, פינלנד כנסייה היא מבנה המשמש בנצרות לפולחן דתי ולתפלה.

חָדָשׁ!!: חלוצה וכנסייה · ראה עוד »

כפר

הכפר העתיק הולוקה, הונגריה כפר הוא דפוס התיישבות אנושי המאופיין במספר פרמטרים, בהם היותו מבוסס על חקלאות, גודלו ביחס לעיר, או מיקומו באזור ספר.

חָדָשׁ!!: חלוצה וכפר · ראה עוד »

ימי הביניים

מריה הקדושה בתחתית הצלב)קתדרלת טורנה המשלבת אדריכלות רומנסקית עם אדריכלות גותית, מסגנונות הבנייה הבולטים בימי הביניים. ימי הביניים (בלטינית: Medium Aevum) היא תקופה במהלך ההיסטוריה האירופית שתחילתה עם סיום העת העתיקה וסופה עם הופעת הרנסאנס ותחילתה של העת החדשה.

חָדָשׁ!!: חלוצה וימי הביניים · ראה עוד »

ירושלים

יְרוּשָׁלַיִם (נהגה אל־קֻדְס; או לחלופין أُورُشَلِيم, אוּרֻשַׁלִים) היא עיר הבירה של מדינת ישראל, והעיר עם האוכלוסייה הגדולה ביותר במדינה.

חָדָשׁ!!: חלוצה וירושלים · ראה עוד »

יוונית

יוונית (- אֵלִינִיקַה) היא שפה הודו־אירופאית, שמוצאה באזור יוון של ימינו.

חָדָשׁ!!: חלוצה ויוונית · ראה עוד »

168 לפנה"ס

#הפניה 169–160 לפנה"ס.

חָדָשׁ!!: חלוצה ו168 לפנה"ס · ראה עוד »

1915

קרב גליפולי.

חָדָשׁ!!: חלוצה ו1915 · ראה עוד »

1947

או"ם על תוכנית החלוקה ועל הקמת מדינת ישראל.

חָדָשׁ!!: חלוצה ו1947 · ראה עוד »

1973

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: חלוצה ו1973 · ראה עוד »

1979

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: חלוצה ו1979 · ראה עוד »

1980

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: חלוצה ו1980 · ראה עוד »

1997

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: חלוצה ו1997 · ראה עוד »

2000

שנת 2000 הייתה השנה האחרונה של המאה ה-20 וגם של המילניום השני.

חָדָשׁ!!: חלוצה ו2000 · ראה עוד »

2005

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: חלוצה ו2005 · ראה עוד »

356

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: חלוצה ו356 · ראה עוד »

358

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: חלוצה ו358 · ראה עוד »

359

בשנה זו נקבע לוח שנה עברי קבוע על ידי הלל נשיאה (המכונה "הלל השני"), מצאצאי רבי יהודה הנשיא, את חשבונות לוח השנה העברי כפי שהוא מקובל עד לימינו.

חָדָשׁ!!: חלוצה ו359 · ראה עוד »

409

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: חלוצה ו409 · ראה עוד »

431

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: חלוצה ו431 · ראה עוד »

451

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: חלוצה ו451 · ראה עוד »

454

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: חלוצה ו454 · ראה עוד »

455

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: חלוצה ו455 · ראה עוד »

605

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: חלוצה ו605 · ראה עוד »

674

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: חלוצה ו674 · ראה עוד »

689

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: חלוצה ו689 · ראה עוד »

אזכור

[1] https://he.wikipedia.org/wiki/חלוצה

יוֹצֵאנִכנָס
היי! אנחנו בפייסבוק עכשיו! »