גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
57 יחסים: Ynet, מקס ויינרייך, משה איסרליש, מלאכת מבעיר, מלאכת מבשל, מינות (יהדות), אש, אור זרוע, אורז, נזיד, ספר העתים, ערב שבת, ערבית מרוקאית, ערבית עיראקית, עגבנייה, פפריקה, פקיילה, צ'ונטיה, צנובר, צרפתית, קינמון, קיסרי רומי, קישקע, רבי יהושע בן חנניה, רי"ף, שמיל הולנד, שעועית מצויה, שרי אנסקי, שבת, שביתת כלים, תערובת תבלינים, תפוח אדמה, תלמוד, לשון חז"ל, זרחיה הלוי, חלקי פנים, חז"ל, חומוס, חיטה, בשר עוף, בשר בקר, בהרט, ביצה (מזון), ביצה מבושלת, בית אבי חי, ג'חנון, גריסים, המאה ה-12, המטבח היהודי, השהיה (שבת), ..., הל, הלכה, הטמנה (שבת), וואלה, יהדות, יהדות בוכרה, יידיש. להרחיב מדד (7 יותר) »
Ynet
ynet (קיצור לשם העיתון באנגלית: "Yedioth-Net"; מבוטא: "וַאיְ-נֶט") הוא אתר חדשות ופורטל תכנים ישראלי הנמנה עם קבוצת ידיעות אחרונות.
חָדָשׁ!!: חמין וYnet · ראה עוד »
מקס ויינרייך
מקס (מאיר) לזרביץ ויינרייך (באנגלית: Max Weinreich; ברוסית: Мейер Лазаревич Вейнрейх); 22 באפריל 1894, קולדיגה, האימפריה הרוסית (כיום לטביה) – 29 בינואר 1969, ניו יורק, ארצות הברית) היה בלשן יהודי שהתמחה בשפה היידית, ממייסדי "יִיוואָ"; אביו של הבלשן אוריאל ויינרייך.
חָדָשׁ!!: חמין ומקס ויינרייך · ראה עוד »
משה איסרליש
מצבת קברו של הרמ"א בבית הקברות היהודי העתיק בקרקוב שבקז'ימייז' (הרובע היהודי בעיר), 2016 בית כנסת הרמ"א בקז'ימייז' רבי משה איסרלישׂ, הידוע בכינויו הרמ"א (ה'ר"ץ, 1530 – י"ח באייר ה'של"ב, 1572), היה פוסק, ראש ישיבה, מקובל ופילוסוף.
חָדָשׁ!!: חמין ומשה איסרליש · ראה עוד »
מלאכת מבעיר
הבערת אש הדלקת נורת להט מְלֶאכֶת הַמַּבְעִיר היא אחת מל"ט מלאכות שבת, ומהותה הדלקת אש בשבת.
חָדָשׁ!!: חמין ומלאכת מבעיר · ראה עוד »
מלאכת מבשל
בישול אפייה צלייה מְלֶאכֶת הַמְּבַשֵּל (במקורה במשנה נקראת מְלֶאכֶת הָאוֹפֶה) היא אחת מל"ט המלאכות האסורות בשבת וביום הכיפורים על פי ההלכה.
חָדָשׁ!!: חמין ומלאכת מבשל · ראה עוד »
מינות (יהדות)
ביהדות, "מינות" (מהמילה "מין" במובן "סוג") הוא כינוי שניתן בספרות הרבנית למתנגדים לעקרונותיה.
חָדָשׁ!!: חמין ומינות (יהדות) · ראה עוד »
אש
להבות אש הלפיד האולימפי - שימוש באש במסגרת טקסים אש היא תהליך חמצון מהיר של חומר דלק, תוך שחרור חום ואור, המאופיינים בדרך-כלל על ידי להבות.
חָדָשׁ!!: חמין ואש · ראה עוד »
אור זרוע
שער הספר משנת תרכ"ב בדפוס זיטאמיר ספר אור זרוע הוא ספר הלכתי שנכתב על ידי רבי יצחק בן משה מהעיר וינה שבאוסטריה.
חָדָשׁ!!: חמין ואור זרוע · ראה עוד »
אורז
סין שדות אורז בבאלי, אינדונזיה אורז (שם מדעי: Oryza) הוא דגן המשמש כמזון העיקרי עבור יותר ממחצית אוכלוסיית העולם.
חָדָשׁ!!: חמין ואורז · ראה עוד »
נזיד
שעועית שחורה מהמטבח המקסיקני דפנה. גולאש בקדרה נָזִיד הוא מאכל העשוי ממרכיב מוצק מרכזי המבושל ברוטב או בציר.
חָדָשׁ!!: חמין ונזיד · ראה עוד »
ספר העתים
ספר העתים הוא ספר הלכה שנכתב במאה ה-12 על ידי רבי יהודה בן ברזילי הברצלוני.
חָדָשׁ!!: חמין וספר העתים · ראה עוד »
ערב שבת
איזידור קאופמן, "ערב שבת" ערב שבת (נכתב גם כראשי תיבות: ער"ש או ערש"ק, 'ערב שבת קודש'. שם זה מבטא את ההכנות הנעשות בו לקראת יום השבת. בשיח הישראלי מכונה לעיתים ליל השבת (הזמן שלאחר שקיעת החמה של יום שישי) בשם 'ערב שבת', אך בפרסומים ומסמכים רשמיים של מוסדות ציבור, עדיין נהוג לקרוא לימי שישי "ערבי שבתות". בספר החוקים הישראלי נמנעו משימוש במושג זה של ערב שבת וחג, וכתבו במקומו: "יום לפני יום המנוחה כפי שנקבע". בשיח הדתי שם זה מיוחד לתיאור יום שישי עד לזמן כניסת השבת. בספרות ההלכתית מכונה זמן כניסת השבת גם בשם 'חֲשֵׁכָה' (לדוגמה 'ערב שבת סמוך לחֲשֵׁכָה'). ערב יום טוב הוא הכינוי ליום הקודם ליום טוב, עד לזמן שקיעת החמה המציינת את תחילתו של יום טוב. ערב יום טוב דומה במאפיינים רבים לערב שבת. בהלכה ישנם דינים מיוחדים לערב שבת (ולערב יום טוב), שעיקרם הכנות לשבת.
חָדָשׁ!!: חמין וערב שבת · ראה עוד »
ערבית מרוקאית
מרוקאית, או מרוקאית (בערבית: الـمغربيّة; בתעתיק חופשי: אל-מוגרביה; ידועה גם בשם دارجة; דאריג'ה) היא קבוצת להגים של השפה הערבית המדוברת במרוקו ובאזורים הסמוכים לה בצפון אפריקה.
חָדָשׁ!!: חמין וערבית מרוקאית · ראה עוד »
ערבית עיראקית
דיאלקטים מפרציים ערבית עיראקית (בערבית: اللهجة العراقية; תעתיק מדויק: אַלְלַהְגַ'ה אַלְעִרָאקִיַּה) היא קבוצת דיאלקטים של השפה הערבית המדוברים בעיראק ומשתייכים לקבוצת הערבית המסופוטמית.
חָדָשׁ!!: חמין וערבית עיראקית · ראה עוד »
עגבנייה
מיון עגבניות לתעשייה, גן שמואל, 1987. הפרעה גנטית בעגבנייה עגבנייה (שם מדעי: Solanum lycopersicum) היא צמח ממשפחת הסולניים.
חָדָשׁ!!: חמין ועגבנייה · ראה עוד »
פפריקה
צמח פפריקה בשדות הנגב חנות המוכרת פפריקה בשוק לוינסקי פפריקה, או בשמה העברי פלפלת, היא תבלין בצבע אדום המופק על ידי טחינה של פלפלת צ'ילי לאבקה והוספת שמן (2% לפחות).
חָדָשׁ!!: חמין ופפריקה · ראה עוד »
פקיילה
פקיילה היא גרסה של חמין המגיעה מן המטבח התוניסאי, המורכבת מתרד, בשר ושעועית ובדרך כלל מלווה בקוסקוס.
חָדָשׁ!!: חמין ופקיילה · ראה עוד »
צ'ונטיה
גאולה בירושלים. צ'ונטיה היא חנות לממכר צ'ולנט הפועלת בעיקר בלילות שישי (הלילה שבין חמישי לשישי).
חָדָשׁ!!: חמין וצ'ונטיה · ראה עוד »
צנובר
צנוברים בקליפה צנוברים מקולפים אצטרובל עם צנוברים צנובר הוא זרע אכיל של עץ האורן.
חָדָשׁ!!: חמין וצנובר · ראה עוד »
צרפתית
הדיאלקטים של השפה הצרפתית צרפתית (בצרפתית: Français, פְרָאנְסֶה) היא השפה הרומאנית השנייה בתפוצתה בעולם (ממנה מדוברת יותר רק הספרדית).
חָדָשׁ!!: חמין וצרפתית · ראה עוד »
קינמון
מקלות קינמון, אבקת קינמון, ופרחים מיובשים מהצמח קינמומום ורום קינמון הוא תבלין המופק מהקליפה הפנימית של כמה מינים שונים של עצי הקינמונום.
חָדָשׁ!!: חמין וקינמון · ראה עוד »
קיסרי רומי
#הפניה קיסרי רומא.
חָדָשׁ!!: חמין וקיסרי רומי · ראה עוד »
קישקע
קישקע (יידיש: "מעיים") הוא מאכל מזרח-אירופאי יהודי, העשוי ממעיים של בקר הממולא בתערובת של בצל מטוגן, קמח או מחית תפוחי אדמה, שמאלץ ותבלינים.
חָדָשׁ!!: חמין וקישקע · ראה עוד »
רבי יהושע בן חנניה
רבי יהושע בן חנניה הלוי (נקרא לפעמים רבי יהושע) היה תנא בדור השני, ראש ישיבה בפקיעין ומתלמידי רבן יוחנן בן זכאי.
חָדָשׁ!!: חמין ורבי יהושע בן חנניה · ראה עוד »
רי"ף
הרי"ף - רבי יצחק בן יעקב אלפסי (ד'תשע"ג, 1013 – י' באייר ד'תתס"ג, 1103) מן הראשונים, היה מגדולי פוסקי ההלכה היהודית.
חָדָשׁ!!: חמין ורי"ף · ראה עוד »
שמיל הולנד
שמיל (שמואל) הולנד (נולד ב-1957) הוא שף ישראלי וחוקר של המטבח היהודי ותרבות ופולקלור יהודי.
חָדָשׁ!!: חמין ושמיל הולנד · ראה עוד »
שעועית מצויה
''Phaseolus vulgaris” שעועית מצויה (שם מדעי: Phaseolus Vulgaris) היא צמח חד-שנתי, מין בסוג שעועית.
חָדָשׁ!!: חמין ושעועית מצויה · ראה עוד »
שרי אנסקי
שרה (שרי) אנסקי (נולדה בירושלים ב-1957) היא עיתונאית, בשלנית ומחברת ספרי בישול ישראלית.
חָדָשׁ!!: חמין ושרי אנסקי · ראה עוד »
שבת
נרות שבת, חלות מכוסות וגביע קידוש. שתי חלות מכוסות שבר מחורבת עוצה של כן לנר שבת שעליו חרותה המילה "שבת" נמצא בשכבה 8, מתוארך לשנים 340–410 לספירה ביהדות, הַשַּׁבָּת היא יום של קדוּשה, שביתה ממלאכה ומנוחה, והמועד הראשון במועדים הקבועים מהתורה.
חָדָשׁ!!: חמין ושבת · ראה עוד »
שביתת כלים
שביתת כלים הוא מונח הלכתי משיטת בית שמאי, המדבר על החלת איסורי המלאכה בשבת גם על כלים שפועלים מעצמם ללא התערבות אדם.
חָדָשׁ!!: חמין ושביתת כלים · ראה עוד »
תערובת תבלינים
כתישה של מספר תבלינים גולמיים ביחד ליצירת תערובת תבלינים טריה תערובת תבלינים היא שילוב מוכן מראש של מספר תבלינים ביחס כמותי מסוים.
חָדָשׁ!!: חמין ותערובת תבלינים · ראה עוד »
תפוח אדמה
תפוח אדמה (בראשי תיבות: תפו"א; שם מדעי: Solanum tuberosum; נקרא גם "סולנום הקנים" או "תפוד" ובלשון ספרותית, "בולבוס") הוא מין של צמח ממשפחת הסולניים שקניו התפתחו מגבעולים תת-קרקעיים המשמשים למאכל ולבישול.
חָדָשׁ!!: חמין ותפוח אדמה · ראה עוד »
תלמוד
תַּלְמוּד הוא סוגה לימודית שהחלה ונפוצה בתקופת האמוראים, חכמי ישראל בתקופה שלאחר חתימת המשנה, בתחילת המאה ה-3.
חָדָשׁ!!: חמין ותלמוד · ראה עוד »
לשון חז"ל
לשון חז"ל או עברית משנאית (נקראת גם לשון חכמים) היא ניב של השפה העברית, שהגיע לשיא תפוצתו בקרב יהודים שחיו בין המאה הראשונה למאה החמישית לספירה.
חָדָשׁ!!: חמין ולשון חז"ל · ראה עוד »
זרחיה הלוי
רבי זרחיה הלוי מגירונה (רז"ה), מן הראשונים, למדן, פרשן, פוסק ומשורר, מחשובי חכמי פרובנס במאה ה-12.
חָדָשׁ!!: חמין וזרחיה הלוי · ראה עוד »
חלקי פנים
מרק קיבה מנורמנדי נצלים על שיפוד נקניק דם חלקי פְּנִים (וכן חלקים פנימיים או טפלי בשר) מתייחס בבישול לאיברים פנימיים של בעלי חיים הנצרכים כמזון.
חָדָשׁ!!: חמין וחלקי פנים · ראה עוד »
חז"ל
חָזָ"ל (ראשי תיבות: חכמינו זכרם לברכה. כינוי נפוץ פחות: רז"ל - רבותינו זכרונם לברכה) היו המנהיגים הרוחניים וההלכתיים של עם ישראל לאחר חתימת המקרא, מימי אנשי כנסת הגדולה, ובעיקר מתקופת בית שני (החל מתחילת תקופת הזוגות במאה ה-3 לפנה"ס), עד לחתימת התלמוד הבבלי בתחילת המאה ה-6.
חָדָשׁ!!: חמין וחז"ל · ראה עוד »
חומוס
צלחת חומוס עם שמן זית, צנוברים, פטרוזיליה ופפריקה מנת חומוס כפי שמוגשת בחומוסייה ביפו חומוס (מערבית: حُمُّص,, תעתיק מדויק: חֻמֻּץ) הוא מאכל העשוי מגרגרי חִמְצָה טחונים המוגש כממרח.
חָדָשׁ!!: חמין וחומוס · ראה עוד »
חיטה
שדה חיטה בבית לחם הגלילית ערימת גרעיני חיטה מיד לאחר הקציר חיטה (שם מדעי: Triticum) היא סוג במשפחת הדגניים, הכולל מינים תרבותיים חשובים ביותר כמקור מזון לאדם.
חָדָשׁ!!: חמין וחיטה · ראה עוד »
בשר עוף
עוף צלוי עופות למכירה בשוק לה בוקריה בברצלונה נתחי עוף מטוגנים בשר עוף הוא בשר למאכל שמקורו בעופות, ובעיקר בתרנגול הבית, תרנגול הודו וסוגים נוספים של פסיוניים כמו שליו וחוגלה.
חָדָשׁ!!: חמין ובשר עוף · ראה עוד »
בשר בקר
בשר בקר הוא בשר שמקורו בשרירי הפרה.
חָדָשׁ!!: חמין ובשר בקר · ראה עוד »
בהרט
בהרט (בערבית: بَهَارَات, תעתיק מדויק: בהאראת) הוא תערובת תבלינים האופיינית למטבח הערבי ולמטבחים מזרח תיכוניים.
חָדָשׁ!!: חמין ובהרט · ראה עוד »
ביצה (מזון)
ביצים משווקות בתבנית ביצים המגינה עליהן משבירה ביצים לפני בישול ביצה היא מבנה שבתוכו מתפתח עובר של בעלי חיים מסוימים.
חָדָשׁ!!: חמין וביצה (מזון) · ראה עוד »
ביצה מבושלת
ביצה מבושלת היא ביצה שבושלה על קליפתה בסיר מים מומלחים.
חָדָשׁ!!: חמין וביצה מבושלת · ראה עוד »
בית אבי חי
מתחם בית אבי חי פרט מתוך הספרייה בבית אבי חי בית אבי חי הוא מרכז רב-תחומי לתרבות בירושלים, העוסק בנושאים מרכזיים בתחומי התרבות, המחשבה והיצירה בחברה היהודית והישראלית ופועל גם כגלריה לאמנות.
חָדָשׁ!!: חמין ובית אבי חי · ראה עוד »
ג'חנון
ג'חנון גַ'חְנוּן (בערבית: جَحْنُون) הוא מאכל יהודי-תימני מסורתי שמקורו ביהדות עדן, שם קראו לו גָּחְנוּן.
חָדָשׁ!!: חמין וג'חנון · ראה עוד »
גריסים
גריסי שעורה מיובשים גריסי כוסמת מבושלים גריסים הם זרעי דגן או חלקי זרעים.
חָדָשׁ!!: חמין וגריסים · ראה עוד »
המאה ה-12
טקסט.
חָדָשׁ!!: חמין והמאה ה-12 · ראה עוד »
המטבח היהודי
חלות שבת חמין לביבות תפוחי אדמה גפילטע פיש עם גזר - אחד המאכלים הידועים ביותר והמסמלים את המטבח היהודי המזרח-אירופי. המטבח היהודי או הבישול היהודי הוא סגנון הבישול אשר פותח על ידי יהודים במהלך התקופה בה הם חיו בגולה.
חָדָשׁ!!: חמין והמטבח היהודי · ראה עוד »
השהיה (שבת)
כניסת השבת מותרת כאשר המאכל כבר מבושל, ואסורה כאשר המאכל בשלב בישול מוקדם השארת מאכלים על גבי אש באופן המותר, כשהאש מכוסה ב'בלעך'. בהלכות שבת, הַשְׁהָיָה (בשיח ההלכתי נקראת גם שְהִיָה) היא השארת מאכל מבושל או מאכל שנמצא בתהליכי בישול על גבי מקור חום קודם לכניסת השבת, וזאת על מנת לאוכלו בשבת כשהוא חם, לדוגמה השארת סיר חמין על גבי פלטת שבת.
חָדָשׁ!!: חמין והשהיה (שבת) · ראה עוד »
הל
הֶל ירוק (שם מדעי: Elettaria cardamomum, נקרא גם קרדמון), הוא צמח תבלין ממשפחת הזנגביליים, המשמש לתיבול תה, קפה ותבשילים שונים.
חָדָשׁ!!: חמין והל · ראה עוד »
הלכה
תלמוד הבבלי, מהדורת וילנא הֲלָכָה היא כינוי ביהדות לכלל החוקים שעל פיהם מצווה היהודי לנהוג, שנקבעו על ידי התורה או על ידי הרבנים.
חָדָשׁ!!: חמין והלכה · ראה עוד »
הטמנה (שבת)
קנקן תה מכוסה במטמן אין לראות באמור ייעוץ הלכתי בהלכות שבת, הטמנה היא כיסוי כלי ובו תבשיל חם בחומר מבודד לפני כניסת השבת, על מנת לצמצם כמידת האפשר את איבוד חום התבשיל או אף להגביר מעט את חומו (ובכך למעשה ממשיך בישול איטי) עבור המאכלים המיועדים ליום השבת.
חָדָשׁ!!: חמין והטמנה (שבת) · ראה עוד »
וואלה
#הפניה וואלה!.
חָדָשׁ!!: חמין ווואלה · ראה עוד »
יהדות
היהדות היא רצף המסורת וההמשכיות הדתית, התרבותית והמשפטית הקולקטיבית של היהודים.
חָדָשׁ!!: חמין ויהדות · ראה עוד »
יהדות בוכרה
יהדות בוכרה הוא כינויה המקובל של עדה יהודית שמקורה במרכז אסיה, בעיקר בשטחי אוזבקיסטן וטג'יקיסטן המודרניות.
חָדָשׁ!!: חמין ויהדות בוכרה · ראה עוד »
יידיש
ייִדִישׁ או אידיש (בעברית נקראת לפעמים גם אִידִית, כנראה קיצור של ייִדיש-דײַטש - "יהודית-גרמנית") היא שפה יהודית השייכת למשפחת השפות הגרמאניות ונכתבת באותיות האלפבית העברי.
חָדָשׁ!!: חמין ויידיש · ראה עוד »
מפנה מחדש כאן:
אזכור
[1] https://he.wikipedia.org/wiki/חמין
