גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
56 יחסים: מארב (מחוז), מסופוטמיה, מצרים, מונרכיה, מור (בושם), מכה, אל-מדינה, אבן אסחאק, אבן השאם, אברהא, אבו כרב אסעד, נג'ראן, סבא, סורת אל-פיל, סורית, ערבית, פרעה, פריפלוס, פליניוס הזקן, צנעא, קיסרות אקסום, שם מלכותי, שבא, שבט קורייש, תימן, לבונה, טנזניה, חמיירית, חצרמוות (מחוז), חצי האי ערב, חקלאות, חג'אז, בית שערים, בית המקדש השני, דאר א-סלאם, דרך הבשמים, האוקיינוס ההודי, האימפריה הסאסאנית, האימפריה הפרתית, האימפריה הביזנטית, הפריפלוס של הים האריתריאי, השיוט בים האריתריאי, הכעבה, ים סוף, ירושלים, יהדות, יהדות מרוקו, יוסף ד'ו נואס, 115 לפנה"ס, 1998, ..., 200, 2010, 25 לפנה"ס, 280, 300, 570. להרחיב מדד (6 יותר) »
מארב (מחוז)
#הפניה מאריב (מחוז).
חָדָשׁ!!: חמיר ומארב (מחוז) · ראה עוד »
מסופוטמיה
מסופוטמיה מֶסוֹפּוֹטַמְיָה (מיוונית: Μεσοποταμία, מילולית: "בין נהרות"; בפרסית: میانرودان, מִיָאן־רוּדָאן; בערבית: بِلَاد ٱلرَّافِدَيْن, בִּלַאד א־רַּאפִדַיְן, מילולית: "ארץ היובלים") או נהריים (בסורית: ܒܝܬ ܢܗܪ̈ܝܢ, בֵּית נַהְרֵין) הוא אזור גאוגרפי־היסטורי במזרח התיכון, המשתרע בין נהרות הפרת והחידקל.
חָדָשׁ!!: חמיר ומסופוטמיה · ראה עוד »
מצרים
מִצְרַיִם (בימינו - רפובליקת מצרים הערבית; בערבית מצרית: جمهوريّة مصر العربيّة, גֻמְהוּרִיַּת מַצְר אֶלְעַרַבִּיַּה; בערבית: מִצְר; בתרגום לשפות זרות: הרפובליקה הערבית של מצרים) היא המדינה המאוכלסת ביותר מבין מדינות ערב, והמדינה השלישית המאוכלסת ביותר באפריקה (אחרי ניגריה ואתיופיה).
חָדָשׁ!!: חמיר ומצרים · ראה עוד »
מונרכיה
מונרכיות העולם - מקומות שבהם נהוגה כיום מונרכיה, צבועים בכחול מוֹנַרְכְיָה, ממלכה או מלוכה היא שיטת ממשל, שבה בראש המדינה עומד שליט (המונרך) בעל תואר אצולה, המכהן, מרגע מינויו, לכל ימי חייו.
חָדָשׁ!!: חמיר ומונרכיה · ראה עוד »
מור (בושם)
עץ המור מור, בתערוכה "הנס והמגפה, ירושלים: גיליון רפואי", במוזיאון מגדל דוד. גבישי מור מוֹר הוא בושם המופק משרף עץ המור (Commiphora Myrrha) אשר מקורו באתיופיה ותימן.
חָדָשׁ!!: חמיר ומור (בושם) · ראה עוד »
מכה
מֶכָּה (בערבית: مَكَّة الْمُكَرَّمَة; בתעתיק מדויק: מַכַּה אלְמֻכַרַּמַה) היא בירת מחוז מכה במערב ערב הסעודית.
חָדָשׁ!!: חמיר ומכה · ראה עוד »
אל-מדינה
העיר בתמונה משנת 1926 לערך אל-מַדִינָה אל-מֻנַוַּרַה (בערבית: ٱلْمَدِيْنَة ٱلْمُنَوَّرَة, בתרגום מילולי: "העיר המוארת"; לרוב מכונה בקיצור "אל-מדינה" (المدينة)) היא העיר השנייה בקדושתה למוסלמים (משום ששם נמצא מסגד הנביא) אחרי מכה ובירת מחוז בעל שם זהה במערב ערב הסעודית.
חָדָשׁ!!: חמיר ואל-מדינה · ראה עוד »
אבן אסחאק
253x253 פיקסלים מוחמד אבן אסחאק אבן יאסר (בערבית: ابن إسحاق) 704 בערך - נפטר בשנת 761 או 767) היה היסטוריון והגיוגרף ערבי מוסלמי, שעסק במהלך המאה השמינית באיסוף מסורות שבעל-פה, אפוסים ומיתוסים ומתוך המידע שהיה בהם ערך את הביוגרפיה הראשונה של הנביא מוחמד, سيرة رسول الله ("סירת רסול אללה"), "חיי שליח האלוהים". על פי חוקרי אסלאם מודרניים, אבן אסחאק נולד בשנים הראשונות של המאה השמינית בעיר אל-מדינה, בנו של עבד שניצוד באחד ממסעות השוד וביזה של ח'אלד בן אל-וליד. משקיבל עליו אדונו את דת האסלאם, שחרר את אביו של אבן אסחאק מעבדותו ואיפשר את נישואיו, מהם נולד אבן אסחאק. אין מידע על חייו של אבן אסחאק, אך משערים כי הוא למד באלכסנדריה שבמצרים, ולבסוף מצא עצמו בבגדאד, בירת הח'ליפות העבסית, ובה החל לכתוב את ספריו. הוא נפטר בבגדאד, ככל הנראה בשנת 767. אבן אסחאק ידוע בזכות ספרו سيرة رسول الله (סירת רסול אללה) - חיי שליח האלוהים. עם זאת, ספריו לא שרדו בצורתם המקורית אלא כציטוטים בכתבים של היסטוריונים מוסלמים מאוחרים יותר, ובראשם מוחמד בן ג'ריר א-טברי (أبو جعفر محمد بن جرير الطبري).
חָדָשׁ!!: חמיר ואבן אסחאק · ראה עוד »
אבן השאם
אבו מוחמד עבד אל-מאליכ בן הישאם אבן איוב אל-חמירי אל-מעאפרי אל-בצרי (בערבית أبو محمد عبدالملك بن هشامابن أيوب الحميري المعافري البصري), מכונה אִבְּן הִשַאם, ערך את הביוגרפיה על הנביא האיסלאמי מוחמד שנכתבה בידי אבן אסחאק.
חָדָשׁ!!: חמיר ואבן השאם · ראה עוד »
אברהא
אברהא (נפטר לאחר שנת 553, שלט בשנים 525-553) ידוע גם בכינוי הערבי אברהת אל-אשרם (أبرهة الأشرم) דהיינו "אברהא המצולק" ואברהא אל-חבשה (החבשי), היה גנרל חבשי-שמי נוצרי, כובשה ושליטה של דרום ערב מטעם ממלכת אקסום.
חָדָשׁ!!: חמיר ואברהא · ראה עוד »
אבו כרב אסעד
אַבּוּ כַּרִבּ אַסְעַד (בערבית: أبو كرب أسعد; נפטר בשנת 420) היה מונרך חִמְיַרִי במפנה המאה ה-5, שלפי רוב המקורות ההיסטוריים התגייר.
חָדָשׁ!!: חמיר ואבו כרב אסעד · ראה עוד »
נג'ראן
נג'ראן (בערבית: نجران) היא עיר בדרום ערב הסעודית ובירתו של מחוז בעל שם זהה.
חָדָשׁ!!: חמיר ונג'ראן · ראה עוד »
סבא
תבליט סבאי המציין שמות של כמה אלים סְבָא הייתה ממלכה עתיקה שהתקיימה בדרום-ערב (תימן של ימינו) וחבש באתיופיה - ובשיאה שלטה מעבר לגבולות תימן וחבש, גם על, צפון סומליה, ג'יבוטי, מזרח סודאן ומערב ערב הסעודית ועומאן ואריתריאה.
חָדָשׁ!!: חמיר וסבא · ראה עוד »
סורת אל-פיל
סורת אל-פיל (בערבית: سورة الفيل), או סורת הפיל, היא סורה מספר 105 בקוראן.
חָדָשׁ!!: חמיר וסורת אל-פיל · ראה עוד »
סורית
כתב יד מהמאה ה-11 קובץ קול: תפילת "אבון דבשמיא" (אבינו שבשמים) בסורית כנסייתית כיתוב בסורית על מצבה משפחתית בבית הקברות המרוני בכפר בירעם: "כל דמהימן בי מותא לא נטעם" ("כל אשר מאמין בי לא יטעם מוות") סורית או ארמית סורית (ܠܸܫܵ݁ܢܵܐ ܣܘܼܪܝܵܝܵܐ או ܠܶܫܳ݁ܢܳܐ ܣܽܘܪܝܳܝܳܐ לֶשָּׁנָא סוּרְיָיָא) היא שם מקובל למספר ניבים של השפה הארמית שהתפתחו מן הארמית הבינונית ושדוברו במקור בסוריה ובסביבתה.
חָדָשׁ!!: חמיר וסורית · ראה עוד »
ערבית
ערבית (בערבית: اللغة العربية; תעתיק חופשי: א-לוּעַ'ה אל-עַרַבִּיַּה; תעתיק מדויק: אללע'ה אלערביה) היא שפה בענף הדרומי של השפות השמיות המערביות בתוך קבוצת השפות השמיות של משפחת השפות האפרו-אסיאתיות.
חָדָשׁ!!: חמיר וערבית · ראה עוד »
פרעה
פסל של ראש פרעוני אמנחותפ השלישי, המוזיאון הבריטי פַּרְעֹה (ברבים: פֵַּרְעוֹנִים) היה תוארם של מלכי מצרים העתיקה, שנחשבו לאלים.
חָדָשׁ!!: חמיר ופרעה · ראה עוד »
פריפלוס
פֶּרִיפְּלוּס (ביוונית: περίπλους - "שיט מסביב") הוא יומן או מדריך מסע ימי, שערכו קברניטים מהעת העתיקה, אשר שנועד להדריך ספנים אחרים בתוואי הדרך.
חָדָשׁ!!: חמיר ופריפלוס · ראה עוד »
פליניוס הזקן
גאיוס פליניוס סקונדוס (בלטינית: Gaius Plinius Secundus; שנת 23 לספירה – 25 באוגוסט 79), המוכר בשם פליניוס הזקן, היה סופר, חוקר טבע ומפקד צבא וצי רומאי.
חָדָשׁ!!: חמיר ופליניוס הזקן · ראה עוד »
צנעא
צנעא (ערבית صنعاء, תעתיק מדויק צַנְעַאא') היא בירת תימן והעיר הגדולה בה.
חָדָשׁ!!: חמיר וצנעא · ראה עוד »
קיסרות אקסום
קיסרות אקסוּם (בגעז: መንግሥተ አክሱም) הייתה ישות מדינית וכלכלית חשובה באזור חבש בצפון-מזרחה של אפריקה, בשטחי אתיופיה ואריתריאה של ימינו.
חָדָשׁ!!: חמיר וקיסרות אקסום · ראה עוד »
שם מלכותי
שם מלכותי הוא שם רשמי בשימוש מלכים ואפיפיורים בזמן כהונתם, שעשוי להיות שונה מהשם שהוענק להם בלידתם.
חָדָשׁ!!: חמיר ושם מלכותי · ראה עוד »
שבא
שְׁבָא (באמהרית: ሳባ, בתיגרינית: ሳባ, בערבית: سبأ) הייתה ממלכה קדומה אשר בין היתר מוזכרת בתנ"ך.
חָדָשׁ!!: חמיר ושבא · ראה עוד »
שבט קורייש
שבט קוּרייש (בערבית: قريش, בתעתיק מדויק: קֻרַ֫יְש) הוא שבטו של הנביא מוחמד, מייסד האסלאם.
חָדָשׁ!!: חמיר ושבט קורייש · ראה עוד »
תימן
אל-קאעידה ושלוחותיו תֵּימָן (נקראת רשמית: הרפובליקה התימנית; בערבית תימנית: ٱلْجُمْهُورِيَّة ٱلْيَمَنِيَّة, אָלְגֻ'מְהוּרִיָּה (א)לְיָמָנִּיָּה) היא מדינה מזרח-תיכונית בחצי האי ערב, בדרום-מערב אסיה.
חָדָשׁ!!: חמיר ותימן · ראה עוד »
לבונה
תפרחת ועלה הלבונה שרף הלבונה מור ולבונה לְבוֹנָה (שם מדעי: Boswellia) הוא סוג של עץ ממשפחת הבָּשְמִיִים, וכן שמו של שרף ריחני המופק ממנו.
חָדָשׁ!!: חמיר ולבונה · ראה עוד »
טנזניה
הרפובליקה המאוחדת של טנזניה (בסוואהילי: Jamhuri ya Muungano wa Tanzania) היא מדינה השוכנת במזרח אפריקה.
חָדָשׁ!!: חמיר וטנזניה · ראה עוד »
חמיירית
חִמְײַרִית (בכתב ערבי: الحميرية אלחמיריה; בכתב דרום-ערבי עתיק כנראה 𐩢𐩣𐩺𐩧𐩺𐩠 חמיריה) היא שפה שמית שדוברה בתימן העתיקה, בממלכת חמייר והמשיכה להתקיים גם לאחר נפילת הממלכה.
חָדָשׁ!!: חמיר וחמיירית · ראה עוד »
חצרמוות (מחוז)
מחוז חצרמוות (בערבית: محافظة حضرموت, תעתיק מדויק: חַצְ'רַמַוְת) הוא מחוז בתימן הגובל בצפון בסעודיה ובדרום בחוף הים הערבי.
חָדָשׁ!!: חמיר וחצרמוות (מחוז) · ראה עוד »
חצי האי ערב
חצי האי ערב (בערבית: شبه الجزيرة العربية) הוא חצי אי בדרום-מערב אסיה, בצומת שבין אפריקה לאסיה, מזרחית לאריתריאה וצפונית לסומליה, מדרום לישראל ולירדן, ודרום-מערבית לאיראן.
חָדָשׁ!!: חמיר וחצי האי ערב · ראה עוד »
חקלאות
שדות חקלאים בעמק החולה. ניתן לראות את השדה העגול שנוצר כתוצאה מהשקיה באמצעות קונוע מחוגי. טרקטור בשימוש חקלאי חקלאות (מן המילה הארמית חקל שפירושה "שדה") היא מגוון של פעולות שמטרתן ליצור מזון, מספוא, סיבים, עורות ומוצרים נוספים, על ידי גידול צמחים ובעלי חיים או יצירה מכוונת של תנאים לגידולם, לרבות חקלאות ימית.
חָדָשׁ!!: חמיר וחקלאות · ראה עוד »
חג'אז
חִג'אז (בערבית: الحجاز) הוא אזור במערב ערב הסעודית.
חָדָשׁ!!: חמיר וחג'אז · ראה עוד »
בית שערים
הכניסה למערת הסרקופגים (מערת הארונות) יוונית: "קברו של איידסיוס, ראש מועצת הזקנים, איש אנטיוכיה" מנורה במערכת הקברים, צילום משנת 1954 הכניסה למערת הפרש בית הכנסת חזית מערת הארונות בסמוך לגילויה בשנות ה-50 של המאה ה-20 בית שערים הוא אתר ארכאולוגי הכולל נקרופוליס השוכן בגליל התחתון.
חָדָשׁ!!: חמיר ובית שערים · ראה עוד »
בית המקדש השני
בניין הורדוס), מתוך דגם ירושלים בסוף ימי בית שני, על פי המחקר משלהי המאה ה-20 כתובת חרותה על אבן: "לבית התקיעה", נמצאה בדרום הר הבית, משרידי בית המקדש (2008) תהלוכת ניצחון בה נראים הרומאים המנצחים נושאים כלים מכלי בית המקדש בית המקדש השני היה מקדש לאלוהי ישראל אשר נבנה בהר הבית בירושלים על ידי עולי בבל בראשית שיבת ציון בתקופת בית שני בהנהגת זרובבל מבית דוד ויהושע בן יהוצדק הכהן הגדול, כ-70 שנה לאחר חורבן הבית הראשון ונחנך ביום ג' באדר בשנה הששית לדריווש מלך פרס, בתמיכת הפרסים ובעידודם, כפי שבוטאה בהכרזת כורש.
חָדָשׁ!!: חמיר ובית המקדש השני · ראה עוד »
דאר א-סלאם
מעבורת על רקע קו הרקיע של דאר א-סלאם השוק בעיר דאר א-סלאם (2015) דאר א-סלאם (בערבית: دار السلام, מילולית: "בית השלום"; בסוואהילי: Dar es Salaam) היא העיר הגדולה ביותר בטנזניה ובירת מחוז בעל שם זהה במזרח המדינה.
חָדָשׁ!!: חמיר ודאר א-סלאם · ראה עוד »
דרך הבשמים
ממלכות דרום ערב וחופי אפריקה במאה ה-1 דרך הבשמים הייתה אחת מדרכי המסחר החשובות והידועות בעת העתיקה.
חָדָשׁ!!: חמיר ודרך הבשמים · ראה עוד »
האוקיינוס ההודי
האוקיינוס ההודי הוא האוקיינוס השלישי בגודלו על פני כדור הארץ, שטחו 73.556 מיליון קילומטר רבוע, כ-14.4% משטח כדור הארץ.
חָדָשׁ!!: חמיר והאוקיינוס ההודי · ראה עוד »
האימפריה הסאסאנית
האימפריה הסאסאנית (224–651) הייתה האימפריה הפרסית הקדם-אסלאמית האחרונה.
חָדָשׁ!!: חמיר והאימפריה הסאסאנית · ראה עוד »
האימפריה הפרתית
האימפריה הַפַּרְתִּית הייתה המעצמה השלטת באזור שבו שוכנת כיום איראן, מאמצע המאה ה-3 לפנה"ס.
חָדָשׁ!!: חמיר והאימפריה הפרתית · ראה עוד »
האימפריה הביזנטית
כנסיית איה סופיה: משיאי האדריכלות הביזנטית האימפריה הרומית המזרחית (ביוונית: Ανατολική Βασιλεία Ῥωμαίων), הידועה יותר בכינוי האנכרוניסטי האימפריה הביזנטית או ביזנטיון, הייתה אימפריה שנוצרה כתוצאה מפיצול האימפריה הרומית בשנת 395, והתקיימה עד נפילתה הסופית של בירתה קונסטנטינופול בידי הטורקים העות'מאנים בשנת 1453.
חָדָשׁ!!: חמיר והאימפריה הביזנטית · ראה עוד »
הפריפלוס של הים האריתריאי
#הפניה השיוט בים האריתריאי.
חָדָשׁ!!: חמיר והפריפלוס של הים האריתריאי · ראה עוד »
השיוט בים האריתריאי
נתיבי שיט ושמות מקומות לפי "הפריפלוס של הים האריתריאי" השיוט בים האריתריאי (ביוונית: Περίπλους τῆς Ἐρυθρᾶς Θαλάσσης, בלטינית: Periplus Maris Erythraei) הוא פריפלוס יווני-רומי שנכתב ביוונית קוינה המתאר אפשרויות ניווט ומסחר מנמלי מצרים הרומית, כמו ברניקי טרוגלודיטיקה, לאורך חופי ים סוף, קרן אפריקה, המפרץ הפרסי, הים הערבי והאוקיינוס ההודי, כולל אזור סינד של ימינו בפקיסטן וחבלים דרום-מערביים של הודו.
חָדָשׁ!!: חמיר והשיוט בים האריתריאי · ראה עוד »
הכעבה
הכַּעְבָּה (בערבית: الكعبة, "אל-כעבה" – מילולית: הקובייה, נקראת גם الكعبة المشرفة "אל-כעבה אלמֻשַׁ֫רַּפַה" – הקובייה המבורכת) היא מבנה קדוש למוסלמים הנמצא במכה שבערב הסעודית.
חָדָשׁ!!: חמיר והכעבה · ראה עוד »
ים סוף
ים סוּף, המכונה גם הַיָּם הָאָדוֹם (בערבית: اَلْبَحْرُ الْأَحْمَر; תעתיק מדויק: אַלְבַּחְר אלְאַחְמַר), הוא ים בין-יבשתי המהווה שלוחה של האוקיינוס ההודי.
חָדָשׁ!!: חמיר וים סוף · ראה עוד »
ירושלים
יְרוּשָׁלַיִם (נהגה אל־קֻדְס; או לחלופין أُورُشَلِيم, אוּרֻשַׁלִים) היא עיר הבירה של מדינת ישראל, והעיר עם האוכלוסייה הגדולה ביותר במדינה.
חָדָשׁ!!: חמיר וירושלים · ראה עוד »
יהדות
היהדות היא רצף המסורת וההמשכיות הדתית, התרבותית והמשפטית הקולקטיבית של היהודים.
חָדָשׁ!!: חמיר ויהדות · ראה עוד »
יהדות מרוקו
יהדות מרוקו היא הקהילה היהודית הגדולה בארצות ערב.
חָדָשׁ!!: חמיר ויהדות מרוקו · ראה עוד »
יוסף ד'ו נואס
יוסף ד'וּ נֻוַאס (בערבית: يوسف ذو نواس; 450–527) היה המלך האחרון של ממלכת חִמְיָר שבתחילת המאה השישית השתרעה על פני שטחים נרחבים בחצי האי ערב.
חָדָשׁ!!: חמיר ויוסף ד'ו נואס · ראה עוד »
115 לפנה"ס
#הפניה 119–110 לפנה"ס.
חָדָשׁ!!: חמיר ו115 לפנה"ס · ראה עוד »
1998
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: חמיר ו1998 · ראה עוד »
200
חצי הכדור המזרחי בשנת 200.
חָדָשׁ!!: חמיר ו200 · ראה עוד »
2010
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: חמיר ו2010 · ראה עוד »
25 לפנה"ס
#הפניה 29–20 לפנה"ס.
חָדָשׁ!!: חמיר ו25 לפנה"ס · ראה עוד »
280
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: חמיר ו280 · ראה עוד »
300
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: חמיר ו300 · ראה עוד »
570
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: חמיר ו570 · ראה עוד »
מפנה מחדש כאן:
אזכור
[1] https://he.wikipedia.org/wiki/חמיר
