גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
100 יחסים: Commentary, מאזנים (כתב עת), מנדלי מוכר ספרים, מרכז זלמן שזר לתולדות ישראל, ארץ ישראל, אברהם מאיר הברמן, אברהם סוצקבר, אוניברסיטת ורשה, איציק מאנגר, נצרות, נתן רוטנשטרייך, נחמן מברסלב, ספרות יידיש, על המשמר, עזרא מנדלסון, עיתונאי, פרס איציק מאנגר ליצירה ספרותית ביידיש, פרס ישראל, פרופסור, פלישת גרמניה הנאצית לפולין, פליטים יהודים לאחר מלחמת העולם השנייה, פולנים, פולנית, פולין, פולין הקומוניסטית, צה"ל, ציון (כתב עת), ציוויליזציה, קובל, רפאל מאהלר, רוסית, רות וייס, שמואל אטינגר, שמואל ורסס, שנות ה-30 של המאה ה-20, שואת יהודי פולין, שונד, תנ"ך, תנועת ההשכלה היהודית, תשכ"ט, תשכ"ג, תשכ"ה, תלמוד, חדר מתוקן, חוה טורניאנסקי, חיים גרדה, ברית המועצות, בלשנות, בית הקברות היהודי בוורשה, גרמניה לאחר מלחמת העולם השנייה, ..., גדעון גרייף, גימנסיה, דער נסתר, דב סדן, דוד אסף, המאה ה-14, המאה ה-19, המנדט הבריטי, האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים, הארץ, האוניברסיטה העברית בירושלים, האימפריה הרוסית, הספרייה הלאומית, העלייה ההמונית, הצבא האדום, הרפובליקה הפולנית השנייה, הבונד, הוצאת ספרים ע"ש י"ל מאגנס, הוצאת הקיבוץ המאוחד, היסטוריון, ורשה, י"ל פרץ, ירושלים, ישראל, ישראל ברטל, ישראלי, יד ושם, יהדות מזרח אירופה, יהדות אשכנז, יהדות פולין, יוסף פרל, יידיש, 1382, 1921, 1938, 1939, 1946, 1948, 1949, 1957, 1962, 1965, 1971, 1983, 1986, 1989, 1996, 1997, 5 בינואר, 5 ביולי. להרחיב מדד (50 יותר) »
Commentary
#הפניה קומנטרי.
חָדָשׁ!!: חנא שמרוק וCommentary · ראה עוד »
מאזנים (כתב עת)
מודעה בדבר נשף לרגל הוצאת הגיליון הראשון של מאזנים, תל אביב, 14 במרץ 1929 מֹאזְנַיִם הוא כתב עת ספרותי של אגודת הסופרים העברים במדינת ישראל.
חָדָשׁ!!: חנא שמרוק ומאזנים (כתב עת) · ראה עוד »
מנדלי מוכר ספרים
מימין לשמאל: חיים נחמן ביאליק, מרדכי בן עמי, שלום עליכם, מנדלי מוכר ספרים (אודסה 1910) חוג הסופרים היהודים באודסה (1916). מימין לשמאל: שמעון פרוג, חיים נחמן ביאליק, מנדלי מוכר ספרים, ש. אנ-סקי ויהושע חנא רבניצקי מנדלי מוכר ספרים מונצח בשמות רחובות ברבות מערי ישראל. בתמונה שלט רחוב בירושלים. שלום יעקב אברמוביץ', הידוע בשם העט מנדלי מוכר ספרים (ביידיש: מענדעלע, קרי "מֶנְדֶלֶה מוֹיְכֶֿר סְפֿוֹרִים", בינואר 1836 יוליאני: 21 בדצמבר 1835 – 8 בדצמבר יוליאני: 25 בנובמבר 1917), היה מחשובי סופרי היידיש והעברית בעת החדשה.
חָדָשׁ!!: חנא שמרוק ומנדלי מוכר ספרים · ראה עוד »
מרכז זלמן שזר לתולדות ישראל
#הפניה מרכז זלמן שזר.
חָדָשׁ!!: חנא שמרוק ומרכז זלמן שזר לתולדות ישראל · ראה עוד »
ארץ ישראל
תצלום לוויין של '''ארץ ישראל''', משנת 2003, הכולל את מדינת ישראל, שטחי הרשות הפלסטינית, וחלקים מירדן, לבנון, סוריה ומצרים ארץ ישראל (בראשי תיבות: א"י, נקראת בלועזית: פָּלֶשְׂתִּינָה, ובערבית: فلسطين, בתעתיק לעברית: פָלַסְטִין) היא חבל ארץ הנמצא בדרום-מערב יבשת אסיה, באגן הים התיכון ובחלק של המזרח התיכון המכונה לבנט, אשר מחולק בין המדינות ישראל, ירדן, לבנון וסוריה.
חָדָשׁ!!: חנא שמרוק וארץ ישראל · ראה עוד »
אברהם מאיר הברמן
אברהם מאיר הַבֶּרְמן (בלועזית: Abraham Meir Habermann; ט"ז בטבת תרס"א, 7 בינואר 1901 – כ"ט בכסלו תשמ"א, דצמבר 1980), שנודע גם בשמו הספרותי הֵימָן הירושלמי, היה משורר ישראלי וחוקר הספרות העברית בימי הביניים, מחוקרי מדעי היהדות הפוריים ביותר.
חָדָשׁ!!: חנא שמרוק ואברהם מאיר הברמן · ראה עוד »
אברהם סוצקבר
סוצקבר, 1962 שרת 20 בתל אביב קברו של המשורר אברהם סוצקעווער בבית העלמין בקרית שאול אברהם סוּצְקֵבֵר (ביידיש: סוצקעווער; 15 ביולי 1913 - 19 בינואר 2010) היה מהחשובים במשוררי היידיש במחצית השנייה של המאה ה-20 וממקימי בריגדת הנייר.
חָדָשׁ!!: חנא שמרוק ואברהם סוצקבר · ראה עוד »
אוניברסיטת ורשה
אוניברסיטת ורשה (בפולנית: Uniwersytet Warszawski) היא אוניברסיטה ציבורית הנמצאת בוורשה, בירת פולין.
חָדָשׁ!!: חנא שמרוק ואוניברסיטת ורשה · ראה עוד »
איציק מאנגר
ישראל רובין, זלמן רייזן, נח פרילוצקי, איציק מאנגר איציק מאנגער מימין, לשמאלו, חצקל כסית, אברהם שלונסקי (חבוש בכובע), 1954 יצחק (איציק) מַנְגֶר (מאנגר; בכתיב יידי: מאַנגער; 30 במאי 1901, צ'רנוביץ – 21 בפברואר 1969, גדרה) היה משורר, מחזאי וסופר יידיש.
חָדָשׁ!!: חנא שמרוק ואיציק מאנגר · ראה עוד »
נצרות
הנצרות היא דת מונותאיסטית אברהמית שצמחה לפני כ-2000 שנה והתפשטה מארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: חנא שמרוק ונצרות · ראה עוד »
נתן רוטנשטרייך
נתן רוטנשטרייך (31 במרץ 1914 – 11 באוקטובר 1993) היה פרופסור לפילוסופיה ורקטור של האוניברסיטה העברית.
חָדָשׁ!!: חנא שמרוק ונתן רוטנשטרייך · ראה עוד »
נחמן מברסלב
רבי נחמן מברסלב (א' בניסן ה'תקל"ב, 4 באפריל 1772 – י"ח בתשרי ה'תקע"א, 16 באוקטובר 1810) היה מייסד חסידות ברסלב והאדמו"ר היחיד שלה.
חָדָשׁ!!: חנא שמרוק ונחמן מברסלב · ראה עוד »
ספרות יידיש
ספרות יידיש היא הספרות היפה אשר נוצרה בשפת היידיש.
חָדָשׁ!!: חנא שמרוק וספרות יידיש · ראה עוד »
על המשמר
על המשמר היה ביטאונה של תנועת "השומר הצעיר", שהופיע בשנים 1943–1995.
חָדָשׁ!!: חנא שמרוק ועל המשמר · ראה עוד »
עזרא מנדלסון
עזרא מנדלסון (1940 – 12 במאי 2015) היה חוקר תולדות ישראל בעת החדשה, פרופסור מן המניין במכון ליהדות זמננו ובחוג ללימודים רוסיים וסלביים באוניברסיטה העברית בירושלים וחתן פרס ביאליק לשנת 2008.
חָדָשׁ!!: חנא שמרוק ועזרא מנדלסון · ראה עוד »
עיתונאי
ריאיון עיתונַאי הוא אדם העוסק בעיתונאות, כלומר עובד עבור אמצעי התקשורת וכותב, מכין או מגיש מאמרים וכתבות בנושאים מגוונים או בתחום מסוים שבו הוא מתמחה.
חָדָשׁ!!: חנא שמרוק ועיתונאי · ראה עוד »
פרס איציק מאנגר ליצירה ספרותית ביידיש
פרס איציק מַאנגֶר ליצירה ספרותית ביידיש (בכתיב יידי: איציק מאַנגער פּרײַז פֿאַר ליטעראַטור־שאַפֿונג אין ײִדיש) הוא פרס ספרותי ליוצרים ביידיש שנוסד ב-31 באוקטובר 1968, עוד בחייו של איציק מאנגר (חודשים ספורים לפני מותו), וחולק משנת 1969 ועד 1999.
חָדָשׁ!!: חנא שמרוק ופרס איציק מאנגר ליצירה ספרותית ביידיש · ראה עוד »
פרס ישראל
אות פרס ישראל פרס ישראל הוא פרס שמעניקה מדינת ישראל במגוון רחב של תחומים.
חָדָשׁ!!: חנא שמרוק ופרס ישראל · ראה עוד »
פרופסור
ווינה, 1921 חפירות הארכאולוגיות במצדה בפני נשיא המדינה זלמן שזר, 1964 פרופסור עדה יונת במעבדה פרופסורים בלבוש טקסי פרופסור (מלטינית: Professor; בתרגום חופשי: "המכריז על עצמו כמומחה") הוא מומחה בתחום מחקר מסוים, שזכה להכרה של מוסד אקדמי מוכר, ובדרך כלל משמש כחוקר ומרצה, חבר הסגל האקדמי הבכיר באוניברסיטה או במכללה.
חָדָשׁ!!: חנא שמרוק ופרופסור · ראה עוד »
פלישת גרמניה הנאצית לפולין
המערכה בפולין (בפולנית: Wojna obronna 1939 roku, ובתרגום לעברית: "מלחמת ההגנה של 1939"; בגרמנית: Polenfeldzug, ובתרגום לעברית: "המערכה בפולין") כללה את פלישתן של גרמניה הנאצית וברית המועצות לפולין בתחילת מלחמת העולם השנייה.
חָדָשׁ!!: חנא שמרוק ופלישת גרמניה הנאצית לפולין · ראה עוד »
פליטים יהודים לאחר מלחמת העולם השנייה
#הפניה שארית הפליטה.
חָדָשׁ!!: חנא שמרוק ופליטים יהודים לאחר מלחמת העולם השנייה · ראה עוד »
פולנים
פולנים (בפולנית: Polacy – שם ברבים: פולאצי, ביחיד זכר: Polak, ביחיד נקבה: Polka) הם עם וקבוצה אתנית סלאבית מערבית (לפי שפתה) שמולדתה היא פולין.
חָדָשׁ!!: חנא שמרוק ופולנים · ראה עוד »
פולנית
פולנית היא שפה סלאבית מערבית במשפחת השפות ההודו־אירופיות הקרובה יחסית לצ'כית, סלובקית וסורבית.
חָדָשׁ!!: חנא שמרוק ופולנית · ראה עוד »
פולין
רפובליקת פּוֹלִין (בפולנית: Rzeczpospolita Polska, "זֶ'צְ'פּוֹסְפּוֹלִיטַה פּוֹלְסְקַה") היא מדינה במרכז אירופה, הגובלת בגרמניה במערב, בצ'כיה ובסלובקיה בדרום, באוקראינה ובבלארוס במזרח, ובליטא, ברוסיה (מחוז קלינינגרד) ובים הבלטי בצפון.
חָדָשׁ!!: חנא שמרוק ופולין · ראה עוד »
פולין הקומוניסטית
#הפניה הרפובליקה העממית הפולנית.
חָדָשׁ!!: חנא שמרוק ופולין הקומוניסטית · ראה עוד »
צה"ל
#הפניה צבא הגנה לישראל.
חָדָשׁ!!: חנא שמרוק וצה"ל · ראה עוד »
ציון (כתב עת)
ציון הוא כתב עת העוסק בתולדות עם ישראל, למן תקופת המקרא ועד לעת החדשה, שיוצא לאור בירושלים בהוצאת החברה ההיסטורית הישראלית ומרכז שזר.
חָדָשׁ!!: חנא שמרוק וציון (כתב עת) · ראה עוד »
ציוויליזציה
הציוויליזציה המערבית ומקום הולדתה של הדמוקרטיה ציוויליזציה היא ארגון חברתי אנושי מורכב המתאפיין בקיומן של מערכות פוליטיות, ריבוד חברתי, עיור ומערכות סמליות של תקשורת מעבר לשפה הטבעית (כלומר, כתב).
חָדָשׁ!!: חנא שמרוק וציוויליזציה · ראה עוד »
קובל
כנסיית וולינסקה-ווסקרסנסקה בעיר קובל (באוקראינית וברוסית: Ковель, בפולנית: Kowel, ביידיש: קאָוועל) היא עיר מחוז בחבל ווהלין השוכנת בצפון-מערב אוקראינה.
חָדָשׁ!!: חנא שמרוק וקובל · ראה עוד »
רפאל מאהלר
רפאל מָאהלֶר (בכתיב יידי: מאַהלער; בלועזית: Raphael Mahler; 15 באוגוסט 1899 – 4 באוקטובר 1977) היה היסטוריון יהודי אמריקאי-ישראלי.
חָדָשׁ!!: חנא שמרוק ורפאל מאהלר · ראה עוד »
רוסית
רוסית (ברוסית: Русский רוסקי) היא שפתה הרשמית של מדינת רוסיה ושל ברית המועצות לשעבר.
חָדָשׁ!!: חנא שמרוק ורוסית · ראה עוד »
רות וייס
רות וייס (נולדה ב-13 במאי 1936) היא הוגת דעות, סופרת, חוקרת ובלשנית יהודיה-קנדית־אמריקאית.
חָדָשׁ!!: חנא שמרוק ורות וייס · ראה עוד »
שמואל אטינגר
שמואל אֶטינגֶר (כ"ו בסיוון תרע"ט, 24 ביוני 1919 – י"א בתשרי תשמ"ט, 22 בספטמבר 1988) היה היסטוריון ישראלי, פרופסור בחוג להיסטוריה של עם ישראל באוניברסיטה העברית בירושלים.
חָדָשׁ!!: חנא שמרוק ושמואל אטינגר · ראה עוד »
שמואל ורסס
שמואל וֶרְסֶס (Werses; 22 ביוני 1915, י' בתמוז תרע"ה – 18 באוקטובר 2010) היה חוקר ספרות ישראלי, מגדולי חוקרי ספרות ההשכלה, פרופסור לספרות עברית באוניברסיטה העברית בירושלים וחתן פרס ישראל לשנת תשמ"ט.
חָדָשׁ!!: חנא שמרוק ושמואל ורסס · ראה עוד »
שנות ה-30 של המאה ה-20
מצעד המחאה על מונופול המלח (מרץ 1930) שנות ה-30 של המאה ה-20 היו העשור הרביעי של המאה ה-20, החלו ב-1 בינואר 1930 והסתיימו ב-31 בדצמבר 1939.
חָדָשׁ!!: חנא שמרוק ושנות ה-30 של המאה ה-20 · ראה עוד »
שואת יהודי פולין
מפת שואת יהודי פולין שואת יהודי פולין הוא רצח עם בו טבחו השלטון הנאצי בסיוע משתפי פעולה ובעלי בריתם ממדינות הציר במיליוני יהודים פולנים כחלק מהשואה שהתרחשה בזמן מלחמת העולם השנייה.
חָדָשׁ!!: חנא שמרוק ושואת יהודי פולין · ראה עוד »
שונד
בתרבות היידיש, שוּנְד היא סוגת ספרות, כתיבה עיתונאית ותיאטרון יידיש לא-קאנוניים, שנחשבו כספרות זולה נחותה, לעומת ספרות היידיש שנחשבה ספרות יפה.
חָדָשׁ!!: חנא שמרוק ושונד · ראה עוד »
תנ"ך
הַתַּנַ"ךְ (ראשי תיבות של '''ת'''ורה, '''נ'''ביאים ו'''כ'''תובים), או המקרא, הוא קובץ הספרים שהם כתבי הקודש היסודיים של היהדות.
חָדָשׁ!!: חנא שמרוק ותנ"ך · ראה עוד »
תנועת ההשכלה היהודית
תנועת ההשכלה היהודית, ובפשטות ההשכלה, היא כינוי למגמה אינטלקטואלית שפעלה בקרב יהודי מרכז ומזרח אירופה, עם השפעה מועטה גם במערבה ובארצות האסלאם.
חָדָשׁ!!: חנא שמרוק ותנועת ההשכלה היהודית · ראה עוד »
תשכ"ט
#הפניה ה'תשכ"ט.
חָדָשׁ!!: חנא שמרוק ותשכ"ט · ראה עוד »
תשכ"ג
#הפניה ה'תשכ"ג.
חָדָשׁ!!: חנא שמרוק ותשכ"ג · ראה עוד »
תשכ"ה
#הפניה ה'תשכ"ה.
חָדָשׁ!!: חנא שמרוק ותשכ"ה · ראה עוד »
תלמוד
תַּלְמוּד הוא סוגה לימודית שהחלה ונפוצה בתקופת האמוראים, חכמי ישראל בתקופה שלאחר חתימת המשנה, בתחילת המאה ה-3.
חָדָשׁ!!: חנא שמרוק ותלמוד · ראה עוד »
חדר מתוקן
תלמידי ומורי החדר המתוקן בטרקאי, ליטא 1911/1912. בין התלמידים ישראל קלויזנר, רביעי משמאל חדר מתוקן היה חדר (תלמוד תורה) שנוסד במזרח אירופה על ידי התנועה הציונית.
חָדָשׁ!!: חנא שמרוק וחדר מתוקן · ראה עוד »
חוה טורניאנסקי
חוה טורניאנסקי חוה טורניאנסקי (נולדה ב-21 ביולי 1937) היא פרופסור אמריטה בחוג ליידיש באוניברסיטה העברית, חברת האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים וכלת פרס ישראל לחקר לשונות היהודים וספרויותיהם וחקר התרבות העממית (תשע"ג).
חָדָשׁ!!: חנא שמרוק וחוה טורניאנסקי · ראה עוד »
חיים גרדה
#הפניה חיים גראדה.
חָדָשׁ!!: חנא שמרוק וחיים גרדה · ראה עוד »
ברית המועצות
ברית המועצות (ברוסית: (סוֹיוּז סוֹבְיֶטסקִיך סוֹצִיאָלִיסְטִיצֵ'סְקִיך רֶסְפּוּבְּלִיק), ידועה גם בראשי התיבות СССР, USSR או סססר. בתרגום לעברית: ברית הרפובליקות הסוציאליסטיות הסובייטיות) הייתה מעצמת על שהשתרעה על פני כ-17% מכלל היבשה בכדור הארץ, על פני צפון אירופה, מזרח אירופה ומרכז אסיה.
חָדָשׁ!!: חנא שמרוק וברית המועצות · ראה עוד »
בלשנות
בַּלְשָׁנוּת או לשונאות (ובלעז לִינְגְּוִויסְטִיקָה) היא חקר שפה טבעית אנושית, וחקר היכולת האנושית להשתמש בשפה.
חָדָשׁ!!: חנא שמרוק ובלשנות · ראה עוד »
בית הקברות היהודי בוורשה
מצבות בבית הקברות היהודי ברחוב אוקופובה בוורשה קטע מחומת המצבות בבית הקברות היהודי בוורשה בית הקברות היהודי ברחוב אוקופובה (Okopowa) שברובע וולה (Wola) בוורשה בירת פולין (שמו הוא "בית העלמין גנשא", וביידיש: "דער גענשער בית עלמין"; מכונה גם "בית הקברות אוקופובה"), הוא בית הקברות היהודי השני בגודלו בפולין, החשוב שבכ-1400 בתי העלמין שבמדינה, ואחד מהגדולים ביותר בעולם.
חָדָשׁ!!: חנא שמרוק ובית הקברות היהודי בוורשה · ראה עוד »
גרמניה לאחר מלחמת העולם השנייה
390x390px גרמניה לאחר מלחמת העולם השנייה הייתה שלב בהיסטוריה של גרמניה לאחר תבוסתה של גרמניה הנאצית במלחמת העולם השנייה ותחילה של המלחמה הקרה כשפוצלה גרמניה לשתי מדינות, מערב גרמניה ומזרח גרמניה למשך כ-40 שנים, פיצול שסימל את חלוקתה של אירופה לגוש המזרחי ולגוש המערבי.
חָדָשׁ!!: חנא שמרוק וגרמניה לאחר מלחמת העולם השנייה · ראה עוד »
גדעון גרייף
גדעון גרייף (Greif; נולד ב-16 במרץ 1951) הוא היסטוריון ישראלי העוסק בתחום חקר השואה.
חָדָשׁ!!: חנא שמרוק וגדעון גרייף · ראה עוד »
גימנסיה
גימנסיה (בלטינית: Gymnasium) הוא מוסד חינוכי במדינות רבות באירופה, המעניק לחניכיו השכלה על-יסודית.
חָדָשׁ!!: חנא שמרוק וגימנסיה · ראה עוד »
דער נסתר
בקדמת התמונה: הצייר מארק שאגאל, ומאחוריו דער נסתר (ליד מוסקבה, 1920 או 1921) העטיפה לספר מעשיות של הנס כריסטיאן אנדרסן, שתרגם דער נסתר ליידיש דער נסתּר או דער ניסטער (יידיש: "הנסתר", מבוטא: "דֶר נִסְתֶּר"; ברוסית: Дер Нистер; 1884, ברדיצ'ב – נרצח ב-1950 במחנה מעצר סובייטי) הוא שם העט של פנחס כהנוביץ' (ביידיש: פּנחס (פּיניע) קאַהאַנאָוויטש; ברוסית: Пинхус Менделевич Каганович), שהיה סופר יידיש, הוגה דעות, מתרגם ומבקר.
חָדָשׁ!!: חנא שמרוק ודער נסתר · ראה עוד »
דב סדן
דב סדן (שְׁטוֹק) (21 בפברואר 1902 – 14 באוקטובר 1989) היה חוקר ספרות, סופר, מתרגם, פובליציסט וחבר הכנסת.
חָדָשׁ!!: חנא שמרוק ודב סדן · ראה עוד »
דוד אסף
דוד אסף בחדר עבודתו, 2018 דוד אסף (נולד ב-14 בפברואר 1956) הוא היסטוריון ישראלי, פרופסור מן המניין בחוג להיסטוריה של עם ישראל באוניברסיטת תל אביב.
חָדָשׁ!!: חנא שמרוק ודוד אסף · ראה עוד »
המאה ה-14
המאה ה-14 היא התקופה שהחלה בשנת 1301 והסתיימה בשנת 1400 (בין התאריכים 1 בינואר 1301 ל-31 בדצמבר 1400).
חָדָשׁ!!: חנא שמרוק והמאה ה-14 · ראה עוד »
המאה ה-19
מפת העולם בשנת 1897, האימפריה הבריטית מסומנת באדום מהפכת יולי 1830המאה ה־19 היא תקופה שהחלה בשנת 1801 והסתיימה בשנת 1900.
חָדָשׁ!!: חנא שמרוק והמאה ה-19 · ראה עוד »
המנדט הבריטי
המנדט הבריטי מטעם חבר הלאומים על פלשתינה (ארץ-ישראל), המוכר בעברית בשמות "המנדט הבריטי" או פשוט "המנדט", הוא מנדט (ייפוי כוח, פיקדון) שקיבלה הממלכה המאוחדת מידי מדינות ההסכמה בוועידת סן רמו 1920, וקיבלה לכך תוקף נוסף מידי חבר הלאומים ב-1922.
חָדָשׁ!!: חנא שמרוק והמנדט הבריטי · ראה עוד »
האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים
פסל אלברט איינשטיין בגן האקדמיה נשיא מדינת ישראל ראובן ריבלין עם נשיאי האקדמיה למדעים לשעבר (עומדים) לקראת חילופי תפקידים, יושבות נשיאת האקדמיה הישראלית למדעים היוצאת, פרופ' רות ארנון (מימין לנשיא) ומחליפתה פרופ' נילי כהן מדע בישראל. בתמונה: מימין פרופ' דן שכטמן, התלמידה ליזה ריסיץ מבית הספר "און" לחינוך מיוחד בתל אביב, נשיא המדינה, פרופ' מונא חורי-כסאברי, נחמה ריבלין, נשיאת האקדמיה הלאומית למדעים פרופ' נילי כהן והתלמידה הידאיה זיאדנה מבית ספר למצוינות במדעים בחורה, מרץ 2018 האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים היא תאגיד סטטוטורי ישראלי הפועל לקידום המחקר והפעילות המדעית בישראל.
חָדָשׁ!!: חנא שמרוק והאקדמיה הלאומית הישראלית למדעים · ראה עוד »
הארץ
הארץ הוא היומון הוותיק ביותר הפועל בישראל.
חָדָשׁ!!: חנא שמרוק והארץ · ראה עוד »
האוניברסיטה העברית בירושלים
האוניברסיטה העברית בירושלים היא האוניברסיטה הציבורית הראשונה שהוקמה בארץ ישראל (בשנת 1925) והמוסד האקדמי השני שנוסד בה (אחרי הטכניון).
חָדָשׁ!!: חנא שמרוק והאוניברסיטה העברית בירושלים · ראה עוד »
האימפריה הרוסית
האימפריה הרוסית (ברוסית: Российская Империя), או רוסיה הקיסרית, הייתה מדינה ומערכת שלטונית שהתקיימה ברוסיה מאז עלייתו לשלטון של פיוטר הגדול בסוף המאה ה-17 ועד להדחתו של הצאר האחרון ניקולאי השני במהפכת פברואר ב-1917.
חָדָשׁ!!: חנא שמרוק והאימפריה הרוסית · ראה עוד »
הספרייה הלאומית
הספרייה הלאומית של ישראל (בעבר "בית הספרים הלאומי והאוניברסיטאי") היא הגוף הלאומי של ישראל המופקד על שמירת האוצרות המודפסים של המדינה ושל תרבות העם היהודי.
חָדָשׁ!!: חנא שמרוק והספרייה הלאומית · ראה עוד »
העלייה ההמונית
העלייה ההמונית היא העלייה שהחלה מיד לאחר קום מדינת ישראל.
חָדָשׁ!!: חנא שמרוק והעלייה ההמונית · ראה עוד »
הצבא האדום
דגל הצבא האדום הצבא האדום של הפועלים והאיכרים (ברוסית: Рабоче-Крестьянская Красная Армия; רומניזציה: Raboche-Krest'yanskaya Krasnaya Armia; בראשי תיבות: PKKA) היה עד 1946 שמו של צבא הקבע של ברית המועצות, אחד מזרועות הכוחות המזוינים של ברית המועצות.
חָדָשׁ!!: חנא שמרוק והצבא האדום · ראה עוד »
הרפובליקה הפולנית השנייה
תקופת הרפובליקה הפולנית השנייה היא תקופה בהיסטוריה של פולין, בין שתי מלחמות העולם (1918–1939).
חָדָשׁ!!: חנא שמרוק והרפובליקה הפולנית השנייה · ראה עוד »
הבונד
כרזת בחירות בונדיסטית, קייב, 1918. בונדיסטים יהודים באודסה עם גופות חבריהם שנהרגו במהפכת 1905 אנדרטת הבונד בבית הקברות היהודי בוורשהבּוּנְד - האיגוד הכללי של הפועלים היהודיים בליטא, פולין ורוסיה (ביידיש: אַלגעמײנער ייִדישער אַרבעטער בונד אין ליטע, פּוילן און רוסלאַנד; בקיצור הבונד, "האיגוד") הייתה מפלגה יהודית סוציאליסטית ואוטונומיסטית שנוסדה באימפריה הרוסית ב-1897.
חָדָשׁ!!: חנא שמרוק והבונד · ראה עוד »
הוצאת ספרים ע"ש י"ל מאגנס
הוצאת ספרים על-שם י"ל מאגנס (הידועה בקיצור בשם הוצאת מאגנס) היא הוצאת הספרים של האוניברסיטה העברית בירושלים.
חָדָשׁ!!: חנא שמרוק והוצאת ספרים ע"ש י"ל מאגנס · ראה עוד »
הוצאת הקיבוץ המאוחד
הוצאת הקיבוץ המאוחד - ספרית פועלים היא הוצאת ספרים שהוקמה בשנת 1939 על ידי תנועת הקיבוץ המאוחד.
חָדָשׁ!!: חנא שמרוק והוצאת הקיבוץ המאוחד · ראה עוד »
היסטוריון
הרודוטוס, נחשב לאבי ההיסטוריונים היסטוריון הוא אדם העוסק בחקר ההיסטוריה האנושית ובתיאורה; בהערכת האירועים הקובעים בהיסטוריה; בהצעת תיקוף של פרק זמן מוגדר; בהצבעה על העיקר ועל הטפל במסכת האירועים של האנושות; ובפרשנות וההדרה של תעודות היסטוריות.
חָדָשׁ!!: חנא שמרוק והיסטוריון · ראה עוד »
ורשה
כנסייה ברחוב קרקובסקה פשדמיישצ'ה ציור של ורשה מאת בולטו ורשה (בפולנית: Warszawa – וארְשַאווה – IPA) היא בירת פולין והעיר הגדולה ביותר בה.
חָדָשׁ!!: חנא שמרוק וורשה · ראה עוד »
י"ל פרץ
מימין לשמאל: יעקב דינזון, י"ל פרץ ושלום עליכם י"ל פרץ ויעקב דינזון פסל הנודע אברהם אוסצ'גה, בבית העלמין היהודי בוורשה יצחק ליבוש פרץ, שנודע בראשי התיבות י"ל פרץ (18 במאי 1852 – 3 באפריל 1915; י"ב בסיוון התרי"ב - י"ט בניסן התרע"ה;גצל קרסל, לקסיקון הספרות העברית בדורות האחרונים, ספריית פועלים, 1967 ברוסית: Ицхок-Лейбуш Перец, בפולנית: Icchok Lejbusz Perec), מחשובי הסופרים ביידיש ובעברית ואחד מאבות תקופת התחייה בספרות.
חָדָשׁ!!: חנא שמרוק וי"ל פרץ · ראה עוד »
ירושלים
יְרוּשָׁלַיִם (נהגה אל־קֻדְס; או לחלופין أُورُشَلِيم, אוּרֻשַׁלִים) היא עיר הבירה של מדינת ישראל, והעיר עם האוכלוסייה הגדולה ביותר במדינה.
חָדָשׁ!!: חנא שמרוק וירושלים · ראה עוד »
ישראל
יִשְׂרָאֵל היא מדינה במזרח התיכון, בדרום-מערב אסיה, השוכנת על החוף הדרום־מזרחי של הים התיכון.
חָדָשׁ!!: חנא שמרוק וישראל · ראה עוד »
ישראל ברטל
ישראל ברטל (נולד ב-1946) הוא היסטוריון ישראלי, פרופסור אמריטוס בחוג להיסטוריה של עם ישראל באוניברסיטה העברית בירושלים ולשעבר דקאן הפקולטה למדעי הרוח.
חָדָשׁ!!: חנא שמרוק וישראל ברטל · ראה עוד »
ישראלי
#הפניה ישראלים.
חָדָשׁ!!: חנא שמרוק וישראלי · ראה עוד »
יד ושם
מראה כללי של האתר מהאוויר: משמאל למעלה מרכז המבקרים, בתווך המוזיאון ההיסטורי שנחנך בשנת 2005, ולצידו משמאל היכל השמות, ובצידה הימני של התמונה אוהל יזכור וכיכר גטו ורשה המוזיאון החדש לתולדות השואה אוהל יזכור אנדרטת הקרון ביד ושם בקעת הקהילות יָד וָשֵׁם (בשמו הרשמי המלא: יד ושם – רשות הזיכרון לשואה ולגבורה) הוא מוסד רשמי סטטוטורי להנצחת זכר השואה בישראל הממוקם מעל הר הזיכרון בירושלים, בחלקו המערבי של הר הרצל.
חָדָשׁ!!: חנא שמרוק ויד ושם · ראה עוד »
יהדות מזרח אירופה
צפיפות היישוב היהודי בתחום המושב ב-1905 ניבי היידיש: השטח הצהוב מכסה את תפוצת יהודי האיחוד הפולני-ליטאי, במקומות מושבם המקוריים ואזורי ההגירה שלהם. לביטוי יהדות מזרח אירופה שתי משמעויות.
חָדָשׁ!!: חנא שמרוק ויהדות מזרח אירופה · ראה עוד »
יהדות אשכנז
תפוצת היהודים באירופה, נכון לשנת 1881. יהדות אשכנז היא שמן הכולל של עדות יהודיות החולקות מסורת משותפת, שמקורן במרכז אירופה, במזרחה ובחלק ממערבה.
חָדָשׁ!!: חנא שמרוק ויהדות אשכנז · ראה עוד »
יהדות פולין
מפת האיחוד הפולני-ליטאי, 1569–1795, בצבעים ורוד (כתר פולין), סגול (דוכסות ליטא) ירוק (דוכסות ליבוניה). בכל מרחב זה ישבה בימי הביניים יהדות פולין. ש לאחר התפרקות האיחוד נותרו אזורים אלה בתחום המושב בהם הותר ליהודים להתיישב. יהדות פולין הייתה, משלהי ימי הביניים ועד השואה, הגדולה בקהילות עם ישראל בתפוצות.
חָדָשׁ!!: חנא שמרוק ויהדות פולין · ראה עוד »
יוסף פרל
יוסף פֶּרְל (בכתיב יידי: פערל; 10 בנובמבר 1773, תקל"ד, טרנופול, גליציה – 1 באוקטובר 1839, ת"ר, שם) היה מראשי תנועת ההשכלה היהודית בגליציה.
חָדָשׁ!!: חנא שמרוק ויוסף פרל · ראה עוד »
יידיש
ייִדִישׁ או אידיש (בעברית נקראת לפעמים גם אִידִית, כנראה קיצור של ייִדיש-דײַטש - "יהודית-גרמנית") היא שפה יהודית השייכת למשפחת השפות הגרמאניות ונכתבת באותיות האלפבית העברי.
חָדָשׁ!!: חנא שמרוק ויידיש · ראה עוד »
1382
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: חנא שמרוק ו1382 · ראה עוד »
1921
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: חנא שמרוק ו1921 · ראה עוד »
1938
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: חנא שמרוק ו1938 · ראה עוד »
1939
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: חנא שמרוק ו1939 · ראה עוד »
1946
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: חנא שמרוק ו1946 · ראה עוד »
1948
מכריז על הקמת מדינת ישראל.
חָדָשׁ!!: חנא שמרוק ו1948 · ראה עוד »
1949
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: חנא שמרוק ו1949 · ראה עוד »
1957
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: חנא שמרוק ו1957 · ראה עוד »
1962
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: חנא שמרוק ו1962 · ראה עוד »
1965
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: חנא שמרוק ו1965 · ראה עוד »
1971
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: חנא שמרוק ו1971 · ראה עוד »
1983
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: חנא שמרוק ו1983 · ראה עוד »
1986
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: חנא שמרוק ו1986 · ראה עוד »
1989
נפילת חומת ברלין בליל 9 בנובמבר 1989 היה אירוע מכונן במהלך המלחמה הקרה ומהפכות סתיו העמים בהן הופלו ממשלות קומוניסיטות במרכז ומזרח אירופה, והיה האות לאיחוד גרמניה כשנה לאחר מכן.
חָדָשׁ!!: חנא שמרוק ו1989 · ראה עוד »
1996
ינואר.
חָדָשׁ!!: חנא שמרוק ו1996 · ראה עוד »
1997
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: חנא שמרוק ו1997 · ראה עוד »
5 בינואר
5 בינואר הוא היום החמישי בשנה בלוח הגרגוריאני.
חָדָשׁ!!: חנא שמרוק ו5 בינואר · ראה עוד »
5 ביולי
5 ביולי הוא היום ה-186 בשנה (187 בשנה מעוברת) בלוח הגרגוריאני.
חָדָשׁ!!: חנא שמרוק ו5 ביולי · ראה עוד »
אזכור
[1] https://he.wikipedia.org/wiki/חנא_שמרוק
