גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
58 יחסים: משנה תורה, משה בצלאל אלתר, מלחמת העולם הראשונה, מלחמת העולם השנייה, מועצת גדולי התורה, מכון בית יעקב למורות, אברהם מרדכי אלתר, אברהם יצחק הכהן קוק, אגודת ישראל, אהרן סורסקי, אוהל (קבר), סעודה שלישית, סדר קודשים, פברואר, רמב"ם, תר"ל, תרמ"ט, תרפ"ז, תרפ"ד, תרצ"ה, תרל"א, תרכ"ו, תרי"ח, תש"מ, טומשוב לובלסקי, ז' בכסלו, חנוך הניך הכהן לוין, חסידות גור, בנדין, בית הקברות בהר הזיתים, בית יעקב, בית יעקב (כתב עת), גנאלוגיה, גורה קלוואריה, דרכנו (שבועון), המנדט הבריטי, הסכמה, הרבי מקוצק, השואה, ו' באדר א', ורשה, כהן, יעקב מאיר בידרמן, יצחק מאיר לוין, יצחק זליג מורגנשטרן, ירושלים, ישראל אלתר, ישיבה (אתר אינטרנט), יהדות פולין, יהודה אריה לייב אלתר, ..., יוסף חיים זוננפלד, 1866, 1870, 1905, 1924, 1927, 1935, 1980. להרחיב מדד (8 יותר) »
משנה תורה
עמוד השער (עם נוסח ההקדמה "כל המצוות שניתנו לו למשה בסיני" וכו') בכתב-יד מאויר מאשכנז, שנת ה'נ"ו (1296). שמור באוסף דוד קאופמן, ספריית האקדמיה ההונגרית למדעים, בודפשט. משנה תורה (או בשמו המלא: משנה תורה לרמב"ם), מכונה גם "היד החזקה", הוא חיבור הלכתי מונומנטלי שכתב הרמב"ם (רבי משה בן מימון) סביב שנת 1175 (ד'תתקל"ה).
חָדָשׁ!!: חנוך צבי הכהן לוין ומשנה תורה · ראה עוד »
משה בצלאל אלתר
הרב משה בצלאל אלתר (תרכ"ט, 1869 - כ"ג באלול תש"ב, אוגוסט 1942) היה בנו של האדמו"ר מגור בעל השפת אמת ואחיו של האדמו"ר בעל האמרי אמת.
חָדָשׁ!!: חנוך צבי הכהן לוין ומשה בצלאל אלתר · ראה עוד »
מלחמת העולם הראשונה
מלחמת העולם הראשונה התחוללה בין השנים 1914–1918, והייתה המלחמה הגדולה ביותר בהיסטוריה עד זמנה.
חָדָשׁ!!: חנוך צבי הכהן לוין ומלחמת העולם הראשונה · ראה עוד »
מלחמת העולם השנייה
החזית המזרחית בימי מלחמת העולם השנייה מלחמת העולם השנייה הייתה עימות צבאי כלל עולמי ובין יבשתי, שנמשך בין השנים 1939–1945 והמלחמה הגדולה ביותר בהיסטוריה האנושית.
חָדָשׁ!!: חנוך צבי הכהן לוין ומלחמת העולם השנייה · ראה עוד »
מועצת גדולי התורה
כינוס משותף של מועצות גדולי התורה. ה'תשס"ט ישיבת מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל. ה'תשע"ג מועצת גדולי התורה היא מועצת רבנים המהווה את הסמכות הדתית העליונה בתנועת אגודת ישראל.
חָדָשׁ!!: חנוך צבי הכהן לוין ומועצת גדולי התורה · ראה עוד »
מכון בית יעקב למורות
מכון בית יעקב למורות (המכונה גם: "הסמינר הישן") הוא סמינר בית יעקב בירושלים.
חָדָשׁ!!: חנוך צבי הכהן לוין ומכון בית יעקב למורות · ראה עוד »
אברהם מרדכי אלתר
לוחית זיכרון לרב אברהם מרדכי אלתר ליד ישיבת אמרי אמת בבני ברק מימין לשמאל: מאיר אלתר, אברהם מרדכי אלתר, חנוך צבי הכהן לוין, ישראל אלתר רבי אברהם מרדכי אַלְתֶּר (ז' בטבת ה'תרכ"ו, 25 בדצמבר 1865 – שבועות תש"ח, 3 ביוני 1948), היה בנו הבכור של רבי יהודה אריה לייב אלתר, ה"שפת אמת".
חָדָשׁ!!: חנוך צבי הכהן לוין ואברהם מרדכי אלתר · ראה עוד »
אברהם יצחק הכהן קוק
הרב אברהם יצחק הכהן קוּק (ט"ז באלול ה'תרכ"ה, 7 בספטמבר 1865 – ג' באלול ה'תרצ"ה, 1 בספטמבר 1935. מכונה גם הראי"ה ועל ידי ממשיכי דרכו מרן הרב זצ"ל או רק הרב סתם) היה הרב הראשי האשכנזי הראשון בארץ ישראל, פוסק, מקובל והוגה דעות.
חָדָשׁ!!: חנוך צבי הכהן לוין ואברהם יצחק הכהן קוק · ראה עוד »
אגודת ישראל
אגודת ישראל (בשמה הרשמי: הסתדרות אגודת ישראל בארץ ישראל, ר"ת: אגו"י) היא ארגון יהודי אורתודוקסי שנוסד בקטוביץ (אז חלק מהקיסרות הגרמנית, כיום בפולין) בי"א בסיוון תרע"ב (29 במרץ 1912).
חָדָשׁ!!: חנוך צבי הכהן לוין ואגודת ישראל · ראה עוד »
אהרן סורסקי
אהרן סורסקי (נולד בכ' בניסן ה'ת"ש, 28 באפריל 1940) הוא סופר חרדי בולט, בעיקר בתחום הספרות ההגיוגרפית-היסטורית.
חָדָשׁ!!: חנוך צבי הכהן לוין ואהרן סורסקי · ראה עוד »
אוהל (קבר)
אוהל הוא מבנה הבנוי מעל ציון הקבר של הצדיק.
חָדָשׁ!!: חנוך צבי הכהן לוין ואוהל (קבר) · ראה עוד »
סעודה שלישית
קידוש לסעודה שלישית מתוך הסידור סעודה שלישית (המכונה גם שעת "רעוא דרעוין") היא הסעודה האחרונה מבין שלוש הסעודות שההלכה היהודית מחייבת לסעוד במהלך השבת.
חָדָשׁ!!: חנוך צבי הכהן לוין וסעודה שלישית · ראה עוד »
סדר קודשים
#הפניה סדר קדשים.
חָדָשׁ!!: חנוך צבי הכהן לוין וסדר קודשים · ראה עוד »
פברואר
פברואר (מלטינית Februarius; נהגה: "פבואר") הוא החודש השני בלוח השנה הגרגוריאני.
חָדָשׁ!!: חנוך צבי הכהן לוין ופברואר · ראה עוד »
רמב"ם
רבי משה בן מימון (נולד: ד'תתצ"ח, 1138, נפטר: כ' בטבת ד'תתקס"ה, 13 בדצמבר 1204), מכונה גם בראשי תיבות רמב"ם (בערבית מוכר כמוסא בן מימון או כאבן עבד אללה, ובלשונות אירופה כמיימונידֶס) היה מגדולי הפוסקים בכל הדורות, מחשובי הפילוסופים בימי הביניים, איש אשכולות ורופא.
חָדָשׁ!!: חנוך צבי הכהן לוין ורמב"ם · ראה עוד »
תר"ל
#הפניה ה'תר"ל.
חָדָשׁ!!: חנוך צבי הכהן לוין ותר"ל · ראה עוד »
תרמ"ט
#הפניה ה'תרמ"ט.
חָדָשׁ!!: חנוך צבי הכהן לוין ותרמ"ט · ראה עוד »
תרפ"ז
#הפניה ה'תרפ"ז.
חָדָשׁ!!: חנוך צבי הכהן לוין ותרפ"ז · ראה עוד »
תרפ"ד
#הפניה ה'תרפ"ד.
חָדָשׁ!!: חנוך צבי הכהן לוין ותרפ"ד · ראה עוד »
תרצ"ה
#הפניה ה'תרצ"ה.
חָדָשׁ!!: חנוך צבי הכהן לוין ותרצ"ה · ראה עוד »
תרל"א
#הפניה ה'תרל"א.
חָדָשׁ!!: חנוך צבי הכהן לוין ותרל"א · ראה עוד »
תרכ"ו
#הפניה ה'תרכ"ו.
חָדָשׁ!!: חנוך צבי הכהן לוין ותרכ"ו · ראה עוד »
תרי"ח
#הפניה ה'תרי"ח.
חָדָשׁ!!: חנוך צבי הכהן לוין ותרי"ח · ראה עוד »
תש"מ
#הפניה ה'תש"ם.
חָדָשׁ!!: חנוך צבי הכהן לוין ותש"מ · ראה עוד »
טומשוב לובלסקי
טומשוב לובלסקי (בפולנית: Tomaszów Lubelski, באוקראינית: Томашів) היא עיר בדרום מזרח פולין ובה 19,991 תושבים (2009).
חָדָשׁ!!: חנוך צבי הכהן לוין וטומשוב לובלסקי · ראה עוד »
ז' בכסלו
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: חנוך צבי הכהן לוין וז' בכסלו · ראה עוד »
חנוך הניך הכהן לוין
רבי חנוך הֶניך (ביידיש: העניך) הכהן (מאלכסנדר) לוין (שאטין) (ה'תקנ"ח 1798 – י"ח באדר ב' ה'תר"ל 1870), היה מגדולי התלמידים של רבי שמחה בונים מפשיסחא ורבי מנחם מנדל מקוצק.
חָדָשׁ!!: חנוך צבי הכהן לוין וחנוך הניך הכהן לוין · ראה עוד »
חסידות גור
קיר הנצחה בישיבת שפת אמת בירושלים, העתק של קיר החזית בבית המדרש שבגורה קלוואריה קבריהם של "חידושי הרי"ם" ונכדו, ה"שפת אמת" בבית עלמין בגורה קלוואריה האדמו"ר אברהם מרדכי אלתר בחופשה. משמאל לו בנו רבי ישראל אלתר מגור. הרב ישראל אלתר ה"בית ישראל" מגור (במרכז) רבי פנחס מנחם אלתר, "הפני מנחם" מגור, מימין הרב זלמן ברוך מלמד; משמאל יעקב כץ (כצל'ה), בעת ברכת האילנות בבית אל, בשנת 1990 חסידות גור נחשבת לחצר החסידית הגדולה בישראל.
חָדָשׁ!!: חנוך צבי הכהן לוין וחסידות גור · ראה עוד »
בנדין
בֶּנְדִין (בפולנית: Będzin, בנדז'ין; בגרמנית: Bendzin, Bendsburg; ביידיש: בענדין) היא עיר בחבל זגלמביה שבדרום פולין.
חָדָשׁ!!: חנוך צבי הכהן לוין ובנדין · ראה עוד »
בית הקברות בהר הזיתים
#הפניה בית הקברות היהודי בהר הזיתים.
חָדָשׁ!!: חנוך צבי הכהן לוין ובית הקברות בהר הזיתים · ראה עוד »
בית יעקב
כיתת הבוגרות השנייה של "בית יעקב", 1934, לודז' תנועת בית יעקב היא תנועת בתי ספר חרדית לבנות, הגדולה בעולם.
חָדָשׁ!!: חנוך צבי הכהן לוין ובית יעקב · ראה עוד »
בית יעקב (כתב עת)
גיליון 165 של כתב העת שראה אור בעיצומה של מלחמת יום הכיפורים בית יעקב: ירחון לענייני חנוך ספרות ומחשבה היה כתב העת של תנועת בית יעקב בישראל.
חָדָשׁ!!: חנוך צבי הכהן לוין ובית יעקב (כתב עת) · ראה עוד »
גנאלוגיה
אילן יוחסין (עץ משפחה) הוא אחת מצורות התיעוד הגנאלוגי הנפוצות ביותר, בתמונה: תרשים אילן היוחסין של ויליאם הראשון, מלך אנגליה גֵּנֵאָלוֹגְיָה, או בעברית חקר יוחסין, היא מדע עזר בהיסטוריה ואנתרופולוגיה לחקר ההקשר הגנטי של קבוצת אורגניזמים.
חָדָשׁ!!: חנוך צבי הכהן לוין וגנאלוגיה · ראה עוד »
גורה קלוואריה
גוּרַה קַלְוַוארְיַה (בפולנית: Góra Kalwaria; ביידיש: גער, מבוטא "גֶר") היא עיר השוכנת על נהר הוויסלה בפולין, כ-25 ק"מ מדרום לעיר ורשה.
חָדָשׁ!!: חנוך צבי הכהן לוין וגורה קלוואריה · ראה עוד »
דרכנו (שבועון)
ממוזער דרכנו היה שבועון של אגודת ישראל, שיצא לאור בוורשה בירת פולין בין השנים תרצ"ד-תרצ"ו.
חָדָשׁ!!: חנוך צבי הכהן לוין ודרכנו (שבועון) · ראה עוד »
המנדט הבריטי
המנדט הבריטי מטעם חבר הלאומים על פלשתינה (ארץ-ישראל), המוכר בעברית בשמות "המנדט הבריטי" או פשוט "המנדט", הוא מנדט (ייפוי כוח, פיקדון) שקיבלה הממלכה המאוחדת מידי מדינות ההסכמה בוועידת סן רמו 1920, וקיבלה לכך תוקף נוסף מידי חבר הלאומים ב-1922.
חָדָשׁ!!: חנוך צבי הכהן לוין והמנדט הבריטי · ראה עוד »
הסכמה
תחילת ההסכמות לספרו של הרב י"ד זינגר, "זיו המנהגים" בספרות התורנית, "הסכמה" היא מכתב נלווה המופיע בראשית ספר, שבו מעידה אישיות תורנית חשובה על טיבו של הספר.
חָדָשׁ!!: חנוך צבי הכהן לוין והסכמה · ראה עוד »
הרבי מקוצק
#הפניהמנחם מנדל מקוצק.
חָדָשׁ!!: חנוך צבי הכהן לוין והרבי מקוצק · ראה עוד »
השואה
השואה הייתה שורת מעשי רצח עם ורדיפות אנטישמיות מתוכננות ומאורגנות, שבוצעו כנגד העם היהודי החל מעליית הנאצים לשלטון בגרמניה בתחילת 1933, ובמהלך מלחמת העולם השנייה ועד כניעת גרמניה הנאצית במאי 1945.
חָדָשׁ!!: חנוך צבי הכהן לוין והשואה · ראה עוד »
ו' באדר א'
#הפניהו' באדר.
חָדָשׁ!!: חנוך צבי הכהן לוין וו' באדר א' · ראה עוד »
ורשה
כנסייה ברחוב קרקובסקה פשדמיישצ'ה ציור של ורשה מאת בולטו ורשה (בפולנית: Warszawa – וארְשַאווה – IPA) היא בירת פולין והעיר הגדולה ביותר בה.
חָדָשׁ!!: חנוך צבי הכהן לוין וורשה · ראה עוד »
כהן
ברכת כהנים ברחבת הכותל המערבי, סוכות ה'תשע"ה כֹּהֵן הוא המעמד הגבוה ביותר בין שלושת המעמדות בעם ישראל לפי התורה.
חָדָשׁ!!: חנוך צבי הכהן לוין וכהן · ראה עוד »
יעקב מאיר בידרמן
הרב יעקב מאיר בידרמן (ראש השנה ה'תר"ל, ספטמבר 1869 – י"ג בסיוון ה'תש"א, יוני 1941) היה מרבני יהדות פולין קודם השואה.
חָדָשׁ!!: חנוך צבי הכהן לוין ויעקב מאיר בידרמן · ראה עוד »
יצחק מאיר לוין
יצחק (איצ'ה) מאיר לוין (30 בינואר 1893 י"ג בשבט ה'תרנ"ג או ט' בטבת ה'תרנ"ד – ט”ז באב ה'תשל"א, 7 באוגוסט 1971) היה מנהיג אגודת ישראל, חבר הכנסת ושר הסעד הראשון בממשלת ישראל ומחותמי מגילת העצמאות.
חָדָשׁ!!: חנוך צבי הכהן לוין ויצחק מאיר לוין · ראה עוד »
יצחק זליג מורגנשטרן
רבי יצחק זליג מורגנשטרן (תרכ"ו, 1866 – ג' בחשוון ת"ש, 1939) היה אדמו"ר מקוצק-סוקולוב וראש ישיבה, חבר מועצת גדולי התורה וממנהיגי יהדות פולין לפני השואה.
חָדָשׁ!!: חנוך צבי הכהן לוין ויצחק זליג מורגנשטרן · ראה עוד »
ירושלים
יְרוּשָׁלַיִם (נהגה אל־קֻדְס; או לחלופין أُورُشَلِيم, אוּרֻשַׁלִים) היא עיר הבירה של מדינת ישראל, והעיר עם האוכלוסייה הגדולה ביותר במדינה.
חָדָשׁ!!: חנוך צבי הכהן לוין וירושלים · ראה עוד »
ישראל אלתר
רבי ישראל אלתר (כ"ד בתשרי ה'תרנ"ה, 24 באוקטובר 1894 – ב' באדר ה'תשל"ז, 20 בפברואר 1977), היה אדמו"ר בשושלת אדמור"י גור, משקם חסידות זו בישראל לאחר השואה ומן האדמו"רים הבולטים בעשורים שאחרי הקמת המדינה.
חָדָשׁ!!: חנוך צבי הכהן לוין וישראל אלתר · ראה עוד »
ישיבה (אתר אינטרנט)
אתר ישיבה הוא אתר אינטרנט בעברית ובאנגלית, אשר מהווה חלק ממוסדות ישיבת בית אל.
חָדָשׁ!!: חנוך צבי הכהן לוין וישיבה (אתר אינטרנט) · ראה עוד »
יהדות פולין
מפת האיחוד הפולני-ליטאי, 1569–1795, בצבעים ורוד (כתר פולין), סגול (דוכסות ליטא) ירוק (דוכסות ליבוניה). בכל מרחב זה ישבה בימי הביניים יהדות פולין. ש לאחר התפרקות האיחוד נותרו אזורים אלה בתחום המושב בהם הותר ליהודים להתיישב. יהדות פולין הייתה, משלהי ימי הביניים ועד השואה, הגדולה בקהילות עם ישראל בתפוצות.
חָדָשׁ!!: חנוך צבי הכהן לוין ויהדות פולין · ראה עוד »
יהודה אריה לייב אלתר
#הפניה יהודה אריה ליב אלתר.
חָדָשׁ!!: חנוך צבי הכהן לוין ויהודה אריה לייב אלתר · ראה עוד »
יוסף חיים זוננפלד
ד"ר משה ואלאך הרב זוננפלד מקבל את פניו של נשיא צ’כוסלובקיה, טומאש מסריק בעת ביקורו בירושלים, בשנת 1927. מצבת הרב יוסף חיים זוננפלד בבית העלמין בהר הזיתים. לצדו מצבת רבו הרב אברהם חיים שאג בית ישראל בירושלים הרב יוסף חיים זוֹננפלד (בכתיב יידי: זאנענפעלד; ו' בכסלו תר"ט, 1 בדצמבר 1848 – י"ט באדר ב' תרצ"ב, 27 במרץ 1932) היה רבה הראשון של העדה החרדית בירושלים.
חָדָשׁ!!: חנוך צבי הכהן לוין ויוסף חיים זוננפלד · ראה עוד »
1866
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: חנוך צבי הכהן לוין ו1866 · ראה עוד »
1870
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: חנוך צבי הכהן לוין ו1870 · ראה עוד »
1905
אלברט איינשטיין.
חָדָשׁ!!: חנוך צבי הכהן לוין ו1905 · ראה עוד »
1924
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: חנוך צבי הכהן לוין ו1924 · ראה עוד »
1927
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: חנוך צבי הכהן לוין ו1927 · ראה עוד »
1935
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: חנוך צבי הכהן לוין ו1935 · ראה עוד »
1980
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: חנוך צבי הכהן לוין ו1980 · ראה עוד »
מפנה מחדש כאן:
צבי חנוך לוין, חנוך צבי לוין, חנוך צבי מבנדין, חנוך צבי הכהן.
אזכור
[1] https://he.wikipedia.org/wiki/חנוך_צבי_הכהן_לוין
