סֵמֶל
יוניונפדיה
תִקשׁוֹרֶת
 Google Play כעת ב-
חָדָשׁ! הורד יוניונפדיה במכשיר אנדרואיד שלך!
חופשי
גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
 

חסידות לעלוב

מַדָד חסידות לעלוב

חסידות לֶעלוֹב היא חצר חסידית פולנית-ארצישראלית. [1]

143 יחסים: מאיר שלום רבינוביץ, מאיר הלוי מאפטא, מנשה קליין, מנחם נחום טברסקי ממקארוב, מרדכי מנחם מנדל קאליש, משפיע (תפקיד), משה מרדכי בידרמן, משה בידרמן, מלחמת העולם הראשונה, מלחמת העולם השנייה, מלווה מלכה, מועצת גדולי התורה, ארץ ישראל, אלעזר מנדל בידרמן, אלעזר מקוז'ניץ, אלתר אלעזר מנחם בידרמן, אלימלך מליז'נסק, אלימלך בידרמן, אב"ד, אברהם שלמה בידרמן, אברהם חיים ראטה, אברהם יצחק קאהן, אגודת ישראל, אהרן מקרלין (השני), אהרן בידרמן, נר, נוסח התפילה, ניקלשבורג, ספר ישעיהו, סיגופים, עלייה לארץ ישראל, פשדבורז', פועלי אגודת ישראל, פורים משולש, פולין, צפת, צום גדליה, קבר רבי נחמן מברסלב, ראש השנה, ראדושיץ, רחוב רבי עקיבא (בני ברק), רחוב בר-אילן, שמעון נתן נטע בידרמן (הראשון), שמעון נתן נטע בידרמן (השני), שלומי אמונים, שכונת בית ישראל, תנועת החסידות, תק"ו, תקס"ו, תקע"ד, ..., תקפ"ז, תר"י, תרמ"ג, תרנ"ז, תרע"ח, תרע"ד, תרצ"ג, תרל"ג, תרל"ו, תרכ"א, תרכ"ב, תרכ"ו, תרי"ח, תש"ע, תשס"א, תשס"ח, תשס"ה, תשכ"ב, תורת חסד, לעלוב, ללוב, ט"ז באדר ב', ט"ז בשבט, ט"ז בתשרי, ט"ו באב, טבריה, ז' בשבט, זכריה הנביא, חסידות אלכסנדר, חסידות סטרופקוב, חסידות פשדבורז', חסידות פוריסוב, חסידות קרלין, חסידות רדומסק, חסידות שומרי אמונים, חסידות שינאווא, חסידות זוטשקא, חסידות וורקא, חצר חסידית, חיי עולם, ב' באייר, בני ברק, בנימין יהודה לייב ברנשטיין, בעל מופת, בתי ורשה (ירושלים), בחדרי חרדים, בורו פארק, בית שמש, בית דין, בית כנסת, ביתר עילית, ג' בתשרי, ד' באב, דוד מלעלוב, דוד צבי שלמה בידרמן, דוד בידרמן, ה' באלול, ה'תקע"ה, ה'תר"צ, ה'תרי"א, ה'תש"ס, ה'תש"ע, ה'תשס"ד, ה'תשע"ו, הר הזיתים, הכותל המערבי, היהודי הקדוש מפשיסחה, היישוב הישן, ואהבת לרעך כמוך, כ"ה באלול, כ"ו באייר, כולל ורשה, י"ז באדר ב', י"ח בטבת, י"ג באדר, י"ג בטבת, י"ד בטבת, י' באדר, י' בטבת, ינוקא, יעקב יצחק מפשיסחה, יעקב יצחק הורוביץ, ירושלים, ישראל, ישראל יצחק קאליש, ישכר בר מרדושיץ, ישיבת חיי עולם, יהדות אפטא, יואל סירקיש, יום הכיפורים, יידיש, 1746, 1814. להרחיב מדד (93 יותר) »

מאיר שלום רבינוביץ

רבי מאיר שלום רבינוביץ (נפטר בי' בטבת תרס"ג, 1903) היה האדמו"ר מקאלושין, משושלת פוריסוב.

חָדָשׁ!!: חסידות לעלוב ומאיר שלום רבינוביץ · ראה עוד »

מאיר הלוי מאפטא

רבי מאיר הלוי רוטנברג מאפטא (ה'תק"ך, 1760 - כ"ה בתמוז ה'תקפ"ז, 1827) היה אדמו"ר חסידי ורב בעיר אפטא.

חָדָשׁ!!: חסידות לעלוב ומאיר הלוי מאפטא · ראה עוד »

מנשה קליין

האדמו"ר מאונגוואר בחופה בשמחת בר מצוה לנכדו (שני משמאל) קברו בבית הקברות העתיק בצפת הרב מנשה קליין (כינה עצמו: מנשה הקטן; א' בניסן תרפ"ג, 9 באפריל 1923 – כ"ט באלול תשע"א, 28 בספטמבר 2011) היה רב חרדי בארצות הברית, רבה של "קהילת אונגוואר" וראש ישיבת בית שערים בברוקלין, ולאחר מכן בישראל.

חָדָשׁ!!: חסידות לעלוב ומנשה קליין · ראה עוד »

מנחם נחום טברסקי ממקארוב

#הפניה מנחם נחום טברסקי (מקארוב).

חָדָשׁ!!: חסידות לעלוב ומנחם נחום טברסקי ממקארוב · ראה עוד »

מרדכי מנחם מנדל קאליש

הרב מרדכי מנחם מנדל קאליש (1819 – 6 ביוני 1868; תקע"ט – ט"ז בסיון תרכ"ח) היה האדמו"ר השני של וורקא, ובנו של האדמו"ר הזקן מוורקא רבי ישראל יצחק קאליש.

חָדָשׁ!!: חסידות לעלוב ומרדכי מנחם מנדל קאליש · ראה עוד »

משפיע (תפקיד)

משפיע הוא רב חסידי שעיקר השפעתו היא בענייני עבודת השם, תיקון המידות והתעלות רוחנית.

חָדָשׁ!!: חסידות לעלוב ומשפיע (תפקיד) · ראה עוד »

משה מרדכי בידרמן

רבי משה מרדכי בידרמן (ה'תרס"ג, 1903 – כ"ד בטבת ה'תשמ"ז, ינואר 1987) היה האדמו"ר השישי של חסידות לעלוב, והחל מה'תשכ"ב גם האדמו"ר מקרלין לעלוב.

חָדָשׁ!!: חסידות לעלוב ומשה מרדכי בידרמן · ראה עוד »

משה בידרמן

רבי משה בידרמן (נולד בתקל"ז - י"ג בטבת ה'תרי"א, 1776 - 18 בדצמבר 1850) היה האדמו"ר השני בשושלת אדמו"רי חסידות לעלוב, עמד בראשה משנת ה'תקע"ד ועד לפטירתו בשנת ה'תרי"א.

חָדָשׁ!!: חסידות לעלוב ומשה בידרמן · ראה עוד »

מלחמת העולם הראשונה

מלחמת העולם הראשונה התחוללה בין השנים 1914–1918, והייתה המלחמה הגדולה ביותר בהיסטוריה עד זמנה.

חָדָשׁ!!: חסידות לעלוב ומלחמת העולם הראשונה · ראה עוד »

מלחמת העולם השנייה

החזית המזרחית בימי מלחמת העולם השנייה מלחמת העולם השנייה הייתה עימות צבאי כלל עולמי ובין יבשתי, שנמשך בין השנים 1939–1945 והמלחמה הגדולה ביותר בהיסטוריה האנושית.

חָדָשׁ!!: חסידות לעלוב ומלחמת העולם השנייה · ראה עוד »

מלווה מלכה

האדמ"ור מלוצק במלווה מלכה מְלַוֵּה מַלְכָּה הוא כינוי לסעודה שנאכלת במוצאי שבת, ובה מלווים את שבת המלכה בצאתה בשירה ובסעודה, כדרך שמלווים מלך ומלכה בצאתם מן העיר.

חָדָשׁ!!: חסידות לעלוב ומלווה מלכה · ראה עוד »

מועצת גדולי התורה

כינוס משותף של מועצות גדולי התורה. ה'תשס"ט ישיבת מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל. ה'תשע"ג מועצת גדולי התורה היא מועצת רבנים המהווה את הסמכות הדתית העליונה בתנועת אגודת ישראל.

חָדָשׁ!!: חסידות לעלוב ומועצת גדולי התורה · ראה עוד »

ארץ ישראל

תצלום לוויין של '''ארץ ישראל''', משנת 2003, הכולל את מדינת ישראל, שטחי הרשות הפלסטינית, וחלקים מירדן, לבנון, סוריה ומצרים ארץ ישראל (בראשי תיבות: א"י, נקראת בלועזית: פָּלֶשְׂתִּינָה, ובערבית: فلسطين, בתעתיק לעברית: פָלַסְטִין) היא חבל ארץ הנמצא בדרום-מערב יבשת אסיה, באגן הים התיכון ובחלק של המזרח התיכון המכונה לבנט, אשר מחולק בין המדינות ישראל, ירדן, לבנון וסוריה.

חָדָשׁ!!: חסידות לעלוב וארץ ישראל · ראה עוד »

אלעזר מנדל בידרמן

רבי אלעזר מנחם מנדל בידרמן (תקפ"ז, 1827 - ט"ז באדר ב' תרמ"ג, מרץ 1883) היה האדמו"ר השלישי מלעלוב.

חָדָשׁ!!: חסידות לעלוב ואלעזר מנדל בידרמן · ראה עוד »

אלעזר מקוז'ניץ

#הפניה אלעזר הופשטיין.

חָדָשׁ!!: חסידות לעלוב ואלעזר מקוז'ניץ · ראה עוד »

אלתר אלעזר מנחם בידרמן

רבי אלתר אלעזר מנחם בידרמן (רבי אלתר, ד' באב ה'תרצ"ה 13 ביולי 1934 – י"ד בטבת ה'תשס"א, 9 בינואר 2001) היה אדמו"ר מלעלוב בבני ברק, בבית המדרש ברחוב רבי עקיבא.

חָדָשׁ!!: חסידות לעלוב ואלתר אלעזר מנחם בידרמן · ראה עוד »

אלימלך מליז'נסק

רבי אלימלך (וייסבלום) מלִיזֶ'נְסְק (ה'תע"ז – כ"א באדר ה'תקמ"ז; 1717 – 1787) היה אדמו"ר בדור השלישי לחסידות.

חָדָשׁ!!: חסידות לעלוב ואלימלך מליז'נסק · ראה עוד »

אלימלך בידרמן

הרב אברהם אלימלך בידרמן (מכונה ר' מיילך, נולד בט' בחשוון תשכ"ח, 12 בנובמבר 1967) הוא משפיע ודרשן חסידי בעל אלפי תלמידים ומאות חסידים על אף שאינו אדמו"ר באופן רשמי.

חָדָשׁ!!: חסידות לעלוב ואלימלך בידרמן · ראה עוד »

אב"ד

#הפניה אב בית דין.

חָדָשׁ!!: חסידות לעלוב ואב"ד · ראה עוד »

אברהם שלמה בידרמן

רבי אברהם שלמה בידרמן (א' באדר ב' ה'תרפ"ז, 5 במרץ 1927 – ט"ז בשבט ה'תש"ס, 23 בינואר 2000) היה האדמו"ר מחסידות לעלוב בירושלים.

חָדָשׁ!!: חסידות לעלוב ואברהם שלמה בידרמן · ראה עוד »

אברהם חיים ראטה

רבי אברהם חיים ראטה (נהגה: רוֹט; י"ד באדר א' ה'תרפ"ד, 19 בפברואר 1924 - ה' באלול ה'תשע"ב, 22 באוגוסט 2012) היה האדמו"ר משומרי אמונים.

חָדָשׁ!!: חסידות לעלוב ואברהם חיים ראטה · ראה עוד »

אברהם יצחק קאהן

רבי אברהם יצחק הכהן קאהן (ו' בטבת ה'תרע"ד, 4 בינואר 1914 - כ"ז בכסלו ה'תשנ"ז, 8 בדצמבר 1996) היה מייסד חסידות תולדות אהרן, חתנו של רבי אהרן ראטה.

חָדָשׁ!!: חסידות לעלוב ואברהם יצחק קאהן · ראה עוד »

אגודת ישראל

אגודת ישראל (בשמה הרשמי: הסתדרות אגודת ישראל בארץ ישראל, ר"ת: אגו"י) היא ארגון יהודי אורתודוקסי שנוסד בקטוביץ (אז חלק מהקיסרות הגרמנית, כיום בפולין) בי"א בסיוון תרע"ב (29 במרץ 1912).

חָדָשׁ!!: חסידות לעלוב ואגודת ישראל · ראה עוד »

אהרן מקרלין (השני)

רבי אהרן פרלוב מקרלין-סטולין (א' בסיוון תקס"ב, 1802 – י"ז בסיוון תרל"ב, 1872) היה האדמו"ר הרביעי של חסידות קרלין.

חָדָשׁ!!: חסידות לעלוב ואהרן מקרלין (השני) · ראה עוד »

אהרן בידרמן

הרב אהרן בידרמן (נולד בי"ג באב ה'תשי"ח, יולי 1958) הוא האדמו"ר מלעלוב בבית שמש, לו החצר הגדולה ביותר מבין שאר חצרות בית לעלוב.

חָדָשׁ!!: חסידות לעלוב ואהרן בידרמן · ראה עוד »

נר

261x261 פיקסלים קריאה לאור הנר נֵר הוא אמצעי תאורה המורכב מפתילה בתוך חומר דלק מוצק או נוזלי, בדרך כלל שעווה, פרפין או שמן.

חָדָשׁ!!: חסידות לעלוב ונר · ראה עוד »

נוסח התפילה

#הפניה נוסח תפילה.

חָדָשׁ!!: חסידות לעלוב ונוסח התפילה · ראה עוד »

ניקלשבורג

#הפניה מיקולוב.

חָדָשׁ!!: חסידות לעלוב וניקלשבורג · ראה עוד »

ספר ישעיהו

ספר יְשַׁעְיָהוּ הוא אחד מעשרים וארבעה ספרי התנ"ך העברי הנכלל במדור הנביאים.

חָדָשׁ!!: חסידות לעלוב וספר ישעיהו · ראה עוד »

סיגופים

#הפניה סיגוף.

חָדָשׁ!!: חסידות לעלוב וסיגופים · ראה עוד »

עלייה לארץ ישראל

עלייה לארץ ישראל (לעיתים נקרא בקיצור עלייה לישראל, או פשוט עלייה) הוא מונח מרכזי בהווייה היהודית ובציונות, המציין את הגירתם של יהודים אל ארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: חסידות לעלוב ועלייה לארץ ישראל · ראה עוד »

פשדבורז'

#הפניה פשדבוז'.

חָדָשׁ!!: חסידות לעלוב ופשדבורז' · ראה עוד »

פועלי אגודת ישראל

פועלי אגודת ישראל, או בראשי תיבות פא"י וכן פאג"י, היא תנועת פועלים חרדית אשר פעלה תחילה במסגרת אגודת ישראל ומאוחר יותר מחוצה לה, והייתה קשורה בהסכם עם ההסתדרות הכללית.

חָדָשׁ!!: חסידות לעלוב ופועלי אגודת ישראל · ראה עוד »

פורים משולש

#הפניה פורים#פורים משולש.

חָדָשׁ!!: חסידות לעלוב ופורים משולש · ראה עוד »

פולין

רפובליקת פּוֹלִין (בפולנית: Rzeczpospolita Polska, "זֶ'צְ'פּוֹסְפּוֹלִיטַה פּוֹלְסְקַה") היא מדינה במרכז אירופה, הגובלת בגרמניה במערב, בצ'כיה ובסלובקיה בדרום, באוקראינה ובבלארוס במזרח, ובליטא, ברוסיה (מחוז קלינינגרד) ובים הבלטי בצפון.

חָדָשׁ!!: חסידות לעלוב ופולין · ראה עוד »

צפת

כתובת על קיר בעיר צפת, קיץ 2018 מפת העיר העתיקה של צפת סימטה בעיר העתיקה של צפת גשר העיר העתיקה של צפת 250px 250px צְפַת היא עיר במחוז הצפון בישראל, הנחשבת לבירת הגליל העליון, ושוכנת באזור הררי בחלקו המזרחי של הגליל.

חָדָשׁ!!: חסידות לעלוב וצפת · ראה עוד »

צום גדליה

צום גדליה (או צום גדליהו) הוא יום תענית ביהדות החל בג' בתשרי, יום לאחר ראש השנה (אם יום זה חל ביום שבת - כ-31.9% מהשנים - הצום נדחה ליום המחרת).

חָדָשׁ!!: חסידות לעלוב וצום גדליה · ראה עוד »

קבר רבי נחמן מברסלב

קבר רבי נחמן מברסלב (מכונה בקרב חסידי ברסלב "הציון הקדוש") נמצא בעיר אוּמַן שבאוקראינה ומהווה מוקד עלייה לרגל לחסידי ברסלב ולאוהדים.

חָדָשׁ!!: חסידות לעלוב וקבר רבי נחמן מברסלב · ראה עוד »

ראש השנה

ראש השנה הוא חג יהודי מהתורה ואחד מראשי השנה העבריים.

חָדָשׁ!!: חסידות לעלוב וראש השנה · ראה עוד »

ראדושיץ

#הפניה ראדושיצה.

חָדָשׁ!!: חסידות לעלוב וראדושיץ · ראה עוד »

רחוב רבי עקיבא (בני ברק)

#הפניה רחוב רבי עקיבא.

חָדָשׁ!!: חסידות לעלוב ורחוב רבי עקיבא (בני ברק) · ראה עוד »

רחוב בר-אילן

בר-אילן ביום בר-אילן בלילה רחוב ירמיהו רחוב בר-אילן הוא אחד הרחובות המרכזיים בירושלים, הציר המרכזי לשכונות צפון העיר.

חָדָשׁ!!: חסידות לעלוב ורחוב בר-אילן · ראה עוד »

שמעון נתן נטע בידרמן (הראשון)

רבי שמעון נתן נטע בידרמן (י"ח באייר תרכ"ט, 1869 - ג' בתשרי תר"צ, 1929) היה האדמו"ר החמישי מלעלוב.

חָדָשׁ!!: חסידות לעלוב ושמעון נתן נטע בידרמן (הראשון) · ראה עוד »

שמעון נתן נטע בידרמן (השני)

רבי שמעון נתן נטע בידרמן (ז' בטבת ה'תרצ"א, 27 בדצמבר 1930 – י' בתשרי ה'תש"ע, 28 בספטמבר 2009) היה האדמו"ר מלעלוב.

חָדָשׁ!!: חסידות לעלוב ושמעון נתן נטע בידרמן (השני) · ראה עוד »

שלומי אמונים

#הפניה שלומי אמוני ישראל.

חָדָשׁ!!: חסידות לעלוב ושלומי אמונים · ראה עוד »

שכונת בית ישראל

#הפניה בית ישראל (שכונה).

חָדָשׁ!!: חסידות לעלוב ושכונת בית ישראל · ראה עוד »

תנועת החסידות

תנועת החסידות היא תנועה רוחנית וחברתית יהודית שקמה באמצע המאה ה-18 במערב אוקראינה של היום, והתפשטה במהירות ביהדות מזרח אירופה.

חָדָשׁ!!: חסידות לעלוב ותנועת החסידות · ראה עוד »

תק"ו

#הפניה ה'תק"ו.

חָדָשׁ!!: חסידות לעלוב ותק"ו · ראה עוד »

תקס"ו

#הפניה ה'תקס"ו.

חָדָשׁ!!: חסידות לעלוב ותקס"ו · ראה עוד »

תקע"ד

#הפניה ה'תקע"ד.

חָדָשׁ!!: חסידות לעלוב ותקע"ד · ראה עוד »

תקפ"ז

#הפניה ה'תקפ"ז.

חָדָשׁ!!: חסידות לעלוב ותקפ"ז · ראה עוד »

תר"י

#הפניה ה'תר"י.

חָדָשׁ!!: חסידות לעלוב ותר"י · ראה עוד »

תרמ"ג

#הפניה ה'תרמ"ג.

חָדָשׁ!!: חסידות לעלוב ותרמ"ג · ראה עוד »

תרנ"ז

#הפניה ה'תרנ"ז.

חָדָשׁ!!: חסידות לעלוב ותרנ"ז · ראה עוד »

תרע"ח

#הפניה ה'תרע"ח.

חָדָשׁ!!: חסידות לעלוב ותרע"ח · ראה עוד »

תרע"ד

#הפניה ה'תרע"ד.

חָדָשׁ!!: חסידות לעלוב ותרע"ד · ראה עוד »

תרצ"ג

#הפניה ה'תרצ"ג.

חָדָשׁ!!: חסידות לעלוב ותרצ"ג · ראה עוד »

תרל"ג

#הפניה ה'תרל"ג.

חָדָשׁ!!: חסידות לעלוב ותרל"ג · ראה עוד »

תרל"ו

#הפניה ה'תרל"ו.

חָדָשׁ!!: חסידות לעלוב ותרל"ו · ראה עוד »

תרכ"א

#הפניה ה'תרכ"א.

חָדָשׁ!!: חסידות לעלוב ותרכ"א · ראה עוד »

תרכ"ב

#הפניה ה'תרכ"ב.

חָדָשׁ!!: חסידות לעלוב ותרכ"ב · ראה עוד »

תרכ"ו

#הפניה ה'תרכ"ו.

חָדָשׁ!!: חסידות לעלוב ותרכ"ו · ראה עוד »

תרי"ח

#הפניה ה'תרי"ח.

חָדָשׁ!!: חסידות לעלוב ותרי"ח · ראה עוד »

תש"ע

#הפניה ה'תש"ע.

חָדָשׁ!!: חסידות לעלוב ותש"ע · ראה עוד »

תשס"א

#הפניה ה'תשס"א.

חָדָשׁ!!: חסידות לעלוב ותשס"א · ראה עוד »

תשס"ח

#הפניה ה'תשס"ח.

חָדָשׁ!!: חסידות לעלוב ותשס"ח · ראה עוד »

תשס"ה

#הפניה ה'תשס"ה.

חָדָשׁ!!: חסידות לעלוב ותשס"ה · ראה עוד »

תשכ"ב

#הפניה ה'תשכ"ב.

חָדָשׁ!!: חסידות לעלוב ותשכ"ב · ראה עוד »

תורת חסד

#הפניה שניאור זלמן פרדקין.

חָדָשׁ!!: חסידות לעלוב ותורת חסד · ראה עוד »

לעלוב

#הפניה ללוב.

חָדָשׁ!!: חסידות לעלוב ולעלוב · ראה עוד »

ללוב

ללוב (בפולנית: Lelów, ביידיש: לעלאָוו) הוא כפר בדרום פולין.

חָדָשׁ!!: חסידות לעלוב וללוב · ראה עוד »

ט"ז באדר ב'

#הפניה ט"ז באדר.

חָדָשׁ!!: חסידות לעלוב וט"ז באדר ב' · ראה עוד »

ט"ז בשבט

על פי הלוח העברי הקבוע, פרשת בר המצוה של ילד שנולד בט"ז שבט היא, ברוב השנים, פרשת יתרו.

חָדָשׁ!!: חסידות לעלוב וט"ז בשבט · ראה עוד »

ט"ז בתשרי

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: חסידות לעלוב וט"ז בתשרי · ראה עוד »

ט"ו באב

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: חסידות לעלוב וט"ו באב · ראה עוד »

טבריה

טְבֶרְיָה (בערבית: طبريا, תעתיק: טַבָּרִיַא; ביוונית עתיקה: Τιβεριάς, תעתיק: טיבריאס, במלרע; בלשון התלמוד הבבלי: טִבַרְיַא) היא עיר במחוז הצפון בישראל, בגליל התחתון ובבקעת כינרות.

חָדָשׁ!!: חסידות לעלוב וטבריה · ראה עוד »

ז' בשבט

על פי הלוח העברי הקבוע, פרשת בר המצוה של ילד שנולד בז' שבט היא ברוב השנים פרשת בשלח.

חָדָשׁ!!: חסידות לעלוב וז' בשבט · ראה עוד »

זכריה הנביא

זְכַרְיָה בֶּן-בֶּרֶכְיָה בֶּן-עִדּוֹ הַנָּבִיא, הוא דמות מקראית, נביא אשר חי בימי שיבת ציון, ופעל לעידוד שבי הגולה ובניית בית המקדש השני.

חָדָשׁ!!: חסידות לעלוב וזכריה הנביא · ראה עוד »

חסידות אלכסנדר

בעל ה"אמרי מנחם" במהלך טיש חסידות אלכסנדר היא חסידות שמקורה בעיירה אלכסנדר הסמוכה ללודז' שבפולין.

חָדָשׁ!!: חסידות לעלוב וחסידות אלכסנדר · ראה עוד »

חסידות סטרופקוב

חסידות סטרופקוב היא חצר חסידית משושלת צאנז, שמקורה בעיירה סטרופקוב שבסלובקיה.

חָדָשׁ!!: חסידות לעלוב וחסידות סטרופקוב · ראה עוד »

חסידות פשדבורז'

חסידות פשדבורז' (ביידיש: פשעדבורז') הייתה חסידות פולנית.

חָדָשׁ!!: חסידות לעלוב וחסידות פשדבורז' · ראה עוד »

חסידות פוריסוב

ממוזער חסידות פוריסוב (ביידיש: פאריסוב) היא חסידות פולנית, ענף מחסידות פשיסחא.

חָדָשׁ!!: חסידות לעלוב וחסידות פוריסוב · ראה עוד »

חסידות קרלין

חסידות קרלין היא חצר חסידית שנוסדה בעיירה קרלין (היום פרוור של העיר פינסק בבלארוס) על ידי רבי אהרן ("הגדול") מקרלין, תלמידו של המגיד ממזריטש.

חָדָשׁ!!: חסידות לעלוב וחסידות קרלין · ראה עוד »

חסידות רדומסק

#הפניה חסידות ראדומסק.

חָדָשׁ!!: חסידות לעלוב וחסידות רדומסק · ראה עוד »

חסידות שומרי אמונים

האדמו"ר הזקן רבי אהרן ראטה בעל "שומר אמונים" חסידות שומרי אמונים היא חצר חסידית שהקים הרב אברהם חיים ראטה.

חָדָשׁ!!: חסידות לעלוב וחסידות שומרי אמונים · ראה עוד »

חסידות שינאווא

חסידות שינאווא הייתה חסידות גליציאנית, ענף מחסידות צאנז.

חָדָשׁ!!: חסידות לעלוב וחסידות שינאווא · ראה עוד »

חסידות זוטשקא

חסידות זוטשקא היא חצר חסידית משושלת נדבורנה.

חָדָשׁ!!: חסידות לעלוב וחסידות זוטשקא · ראה עוד »

חסידות וורקא

וורשא חסידות ווּרקא היא חצר חסידית שנוסדה בעיירה וורקא בפולין על ידי רבי יצחק מוורקא, תלמידו של רבי שמחה בונים מפשיסחה.

חָדָשׁ!!: חסידות לעלוב וחסידות וורקא · ראה עוד »

חצר חסידית

תנועת החסידות שפרחה החל מתקופת הבעל שם טוב מתאפיינת החל מהדור השני בפיצולים רבים ובאדמו"רים עצמאיים שאינם כפופים זה לזה.

חָדָשׁ!!: חסידות לעלוב וחצר חסידית · ראה עוד »

חיי עולם

#הפניה חיי נצח.

חָדָשׁ!!: חסידות לעלוב וחיי עולם · ראה עוד »

ב' באייר

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: חסידות לעלוב וב' באייר · ראה עוד »

בני ברק

בְּנֵי בְּרַק היא עיר במחוז תל אביב, השמינית בגודל אוכלוסייתה בישראל.

חָדָשׁ!!: חסידות לעלוב ובני ברק · ראה עוד »

בנימין יהודה לייב ברנשטיין

הרב בנימין יהודה לייב ברנשטיין (בערך תקצ"ט, 1839 - ב' בשבט תרס"ה, 8 בינואר 1905) היה ראש הישיבה הראשון של ישיבת חיי עולם בירושלים.

חָדָשׁ!!: חסידות לעלוב ובנימין יהודה לייב ברנשטיין · ראה עוד »

בעל מופת

ביהדות, בעל מופת הוא כינוי לצדיק שמיוחסים לו כוחות על-טבעיים לחולל נסים ומופתים.

חָדָשׁ!!: חסידות לעלוב ובעל מופת · ראה עוד »

בתי ורשה (ירושלים)

בור המים בבתי וורשא בתי וורשא מראה כללי של בתי וורשא בתי ורשה (נקראת גם נחלת יעקב) היא שכונה חרדית בשולי מאה שערים, סמוך לכיכר השבת.

חָדָשׁ!!: חסידות לעלוב ובתי ורשה (ירושלים) · ראה עוד »

בחדרי חרדים

בחדרי חרדים הוא אתר חדשות למגזר החרדי.

חָדָשׁ!!: חסידות לעלוב ובחדרי חרדים · ראה עוד »

בורו פארק

המרפאה של בית החולים המתודיסטי בשדרה ה-16 בורו פארק (באנגלית: Borough Park, ביידיש: באָראָ פּאַרק) היא שכונה בחלקו הדרום מערבי של רובע ברוקלין בעיר ניו יורק שבארצות הברית.

חָדָשׁ!!: חסידות לעלוב ובורו פארק · ראה עוד »

בית שמש

בית שמש היא עיר במחוז ירושלים שבישראל אשר הוקמה בראשית שנות החמישים כמעברה והוכרזה כעיר ב־25 ביוני 1991.

חָדָשׁ!!: חסידות לעלוב ובית שמש · ראה עוד »

בית דין

בית דין הוא מוסד המוסמך לפסוק בסכסוכים, לרוב בתחום מסוים ומוגדר, ובאופן כללי כגוף המכריע בנושאים משפטיים.

חָדָשׁ!!: חסידות לעלוב ובית דין · ראה עוד »

בית כנסת

בית הכנסת ברחוב אלדרידג' ניו יורק, ארצות הברית בית הכנסת הגדול ביותר בכל פריז וצרפת יציע ישיבת העזרת נשים של בית הכנסת בית הכנסת ירושלמי יד שלום בית כנסת שומרוני בחולון בית כנסת הוא בית התפילה היהודי (או לעיתים נדירות שומרוני).

חָדָשׁ!!: חסידות לעלוב ובית כנסת · ראה עוד »

ביתר עילית

ביתר הקדומה - ח'רבת אליהוד בכפר בתיר בתי ביתר עילית קו פרשת המים. כיכר על שם הרב אברהם רביץ פארק שבעת המינים בעיר עם מתקני אומגה לגלישה זוויתית בֵּיתָר עִילִּית היא התנחלות ועיר חרדית כ-8 קילומטרים דרום-מערבית מירושלים וצפונית לגוש עציון, על גבול הקו הירוק.

חָדָשׁ!!: חסידות לעלוב וביתר עילית · ראה עוד »

ג' בתשרי

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: חסידות לעלוב וג' בתשרי · ראה עוד »

ד' באב

על פי הלוח העברי הקבוע, פרשת בר המצווה של ילד שנולד בד' אב היא פרשת דברים.

חָדָשׁ!!: חסידות לעלוב וד' באב · ראה עוד »

דוד מלעלוב

#הפניה דוד בידרמן.

חָדָשׁ!!: חסידות לעלוב ודוד מלעלוב · ראה עוד »

דוד צבי שלמה בידרמן

רבי דוד צבי שלמה בידרמן (ר' דוד'ל; כ"ג בתשרי תר"ד, 1843 - ה' באלול תרע"ח, 1918) היה האדמו"ר הרביעי מלעלוב.

חָדָשׁ!!: חסידות לעלוב ודוד צבי שלמה בידרמן · ראה עוד »

דוד בידרמן

רבי דוד בידרמן (מכונה גם "רבי דוד לֵעלוֹבֶר", על שם עירו) (ה'תק"ו, 1745–1746 – ז' בשבט ה'תקע"ד, 28 בינואר 1814) היה האדמו"ר הראשון והמייסד של החצר החסידית לעלוב.

חָדָשׁ!!: חסידות לעלוב ודוד בידרמן · ראה עוד »

ה' באלול

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: חסידות לעלוב וה' באלול · ראה עוד »

ה'תקע"ה

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: חסידות לעלוב וה'תקע"ה · ראה עוד »

ה'תר"צ

#הפניהה'תר"ץ.

חָדָשׁ!!: חסידות לעלוב וה'תר"צ · ראה עוד »

ה'תרי"א

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: חסידות לעלוב וה'תרי"א · ראה עוד »

ה'תש"ס

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: חסידות לעלוב וה'תש"ס · ראה עוד »

ה'תש"ע

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: חסידות לעלוב וה'תש"ע · ראה עוד »

ה'תשס"ד

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: חסידות לעלוב וה'תשס"ד · ראה עוד »

ה'תשע"ו

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: חסידות לעלוב וה'תשע"ו · ראה עוד »

הר הזיתים

האוניברסיטה העברית בהר הצופים. באופק מדבר יהודה, ההרודיון ובקעת הירדן שכונת א-צוואנה למרגלות הר הזיתים הר הזיתים (בערבית: الطور ההר או جبل الزيتون הר הזיתים) הוא רכס הר שנמצא ממזרח לעיר העתיקה של ירושלים.

חָדָשׁ!!: חסידות לעלוב והר הזיתים · ראה עוד »

הכותל המערבי

הכותל המערבי (בקיצור: הכותל) הוא אחד מארבעת קירות התמך המקיפים את הר הבית זה כאלפיים שנה, משלהי תקופת בית שני ועד ימינו.

חָדָשׁ!!: חסידות לעלוב והכותל המערבי · ראה עוד »

היהודי הקדוש מפשיסחה

#הפניה יעקב יצחק מפשיסחה.

חָדָשׁ!!: חסידות לעלוב והיהודי הקדוש מפשיסחה · ראה עוד »

היישוב הישן

פועלים יהודים בכרם אברהם, ירושלים, 1855 מפת ארץ ישראל וסביבתה, מעשה ידי הנרי ליבו, משנת 1729 מפת ארץ ישראל, מעשי ידי י"ב אלן, משנת 1851 המושג היישוב הישן מתייחס לחברה היהודית הוותיקה בארץ ישראל, שהתעצמה דמוגרפית ברבע האחרון של המאה ה-18 ובמשך המאה ה-19 במהלך התקופה העות'מאנית בארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: חסידות לעלוב והיישוב הישן · ראה עוד »

ואהבת לרעך כמוך

סינית). וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ היא מצוות עשה מהתורה, ולדעת התנא רבי עקיבא, הוא גם מושג יסוד בתורה.

חָדָשׁ!!: חסידות לעלוב וואהבת לרעך כמוך · ראה עוד »

כ"ה באלול

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: חסידות לעלוב וכ"ה באלול · ראה עוד »

כ"ו באייר

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: חסידות לעלוב וכ"ו באייר · ראה עוד »

כולל ורשה

סמל קופת הכולל בראשית המאה ה-21 מבנה כולל פולין בכיכר השבת בירושלים. כולל ורשה (גם ורשא או ורשה), נקרא גם כולל פולין, הוא כולל אשכנזי ביישוב הישן אשר הקימו עולים מפולין שבאימפריה הרוסית.

חָדָשׁ!!: חסידות לעלוב וכולל ורשה · ראה עוד »

י"ז באדר ב'

#הפניה י"ז באדר.

חָדָשׁ!!: חסידות לעלוב וי"ז באדר ב' · ראה עוד »

י"ח בטבת

על פי הלוח העברי הקבוע, פרשת בר המצוה של ילד שנולד בי"ח טבת היא ברוב השנים פרשת שמות.

חָדָשׁ!!: חסידות לעלוב וי"ח בטבת · ראה עוד »

י"ג באדר

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: חסידות לעלוב וי"ג באדר · ראה עוד »

י"ג בטבת

על פי הלוח העברי הקבוע, פרשת בר המצווה של ילד שנולד בי"ג טבת היא ברוב השנים פרשת ויחי.

חָדָשׁ!!: חסידות לעלוב וי"ג בטבת · ראה עוד »

י"ד בטבת

על פי הלוח העברי הקבוע, פרשת בר המצווה של ילד שנולד בי"ד טבת היא ברוב השנים פרשת ויחי.

חָדָשׁ!!: חסידות לעלוב וי"ד בטבת · ראה עוד »

י' באדר

פרשת בר המצווה של ילד שנולד בי' אדר תלוי האם בר המצווה נחוג בשנה פשוטה או מעוברת והאם הוא נולד בשנה פשוטה או מעוברת.

חָדָשׁ!!: חסידות לעלוב וי' באדר · ראה עוד »

י' בטבת

על פי הלוח העברי הקבוע, פרשת בר המצווה של ילד שנולד בי' טבת היא ברוב השנים פרשת ויחי.

חָדָשׁ!!: חסידות לעלוב וי' בטבת · ראה עוד »

ינוקא

ינוקא ("תינוק" בארמית) הוא כינוי שהיה מקובל בקרב חסידי מזרח אירופה לאדמו"רים אשר הוכתרו כשאינם עוד בגיל בר מצווה (בני 13) ולעיתים כונו כך מכיוון שאינם עוד בוגרים או גדולים בתורה כדי להיות אדמ"ורים.

חָדָשׁ!!: חסידות לעלוב וינוקא · ראה עוד »

יעקב יצחק מפשיסחה

קברו של היהודי בפשיסחא רבי יעקב יצחק רבינוביץ' (ה'תקכ"ו – י"ט בתשרי ה'תקע"ד; 1766–1813) המכונה "היהודי הקדוש", הוא מייסד חסידות פשיסחה המאופיינת בחריפות, למדנות, והמעטת העיסוק במופתים.

חָדָשׁ!!: חסידות לעלוב ויעקב יצחק מפשיסחה · ראה עוד »

יעקב יצחק הורוביץ

רבי יעקב יצחק הלוי הורוויץ, מכונה החוזה מלובלין (אצל חסידי פולין: הרבי מלובלין) (תק"ה, 1745 – ט' באב תקע"ה, 15 באוגוסט 1815) היה תלמידו של רבי אלימלך מליז'נסק, מחשובי האדמו"רים בפולין בשלהי המאה ה-18.

חָדָשׁ!!: חסידות לעלוב ויעקב יצחק הורוביץ · ראה עוד »

ירושלים

יְרוּשָׁלַיִם (נהגה אל־קֻדְס; או לחלופין أُورُشَلِيم, אוּרֻשַׁלִים) היא עיר הבירה של מדינת ישראל, והעיר עם האוכלוסייה הגדולה ביותר במדינה.

חָדָשׁ!!: חסידות לעלוב וירושלים · ראה עוד »

ישראל

יִשְׂרָאֵל היא מדינה במזרח התיכון, בדרום-מערב אסיה, השוכנת על החוף הדרום־מזרחי של הים התיכון.

חָדָשׁ!!: חסידות לעלוב וישראל · ראה עוד »

ישראל יצחק קאליש

רבי ישראל יצחק קאליש מוורקא (ה'תקל"ט, 1779 – כ"ב בניסן ה'תר"ח, 15 במאי 1848) היה מנהיג חסידי בן המאה ה-19.

חָדָשׁ!!: חסידות לעלוב וישראל יצחק קאליש · ראה עוד »

ישכר בר מרדושיץ

#הפניה ישכר דב בארון.

חָדָשׁ!!: חסידות לעלוב וישכר בר מרדושיץ · ראה עוד »

ישיבת חיי עולם

ישיבת חיי עולם, תרפ"ז חיי עולם (שם מלא: חיי עולם - תלמוד תורה ישיבה ובית תבשיל ליתומים) הוא מוסד תורני חסידי ירושלמי שהוקם במחצית השנייה של המאה ה-19.

חָדָשׁ!!: חסידות לעלוב וישיבת חיי עולם · ראה עוד »

יהדות אפטא

אפטא (בפולנית: Opatów; ביידיש ועברית: אפטא, אפט) היא עיירה בפולין, בשוויינטוקז'יסקיה (Świętokrzyskie Voivodeship – הצלב הקדוש).

חָדָשׁ!!: חסידות לעלוב ויהדות אפטא · ראה עוד »

יואל סירקיש

בית חדש, ספרו של רבי יואל סירקיש על ארבעת הטורים רבי יואל סירקיש (כונה גם רבי יואל סירקיס, לובלין ה'שכ"א, 1561 – קרקוב, כ' באדר ה'ת', 1640) מחבר פירוש בית חדש (ב"ח) על ארבעה טורים.

חָדָשׁ!!: חסידות לעלוב ויואל סירקיש · ראה עוד »

יום הכיפורים

יום הכיפורים (מכוּנה גם יום כיפור או בקצרה כיפור) הוא אחד ממועדי ישראל אשר חל בעשרה בתשרי, וביום זה העוונות מתכפרים.

חָדָשׁ!!: חסידות לעלוב ויום הכיפורים · ראה עוד »

יידיש

ייִדִישׁ או אידיש (בעברית נקראת לפעמים גם אִידִית, כנראה קיצור של ייִדיש-דײַטש - "יהודית-גרמנית") היא שפה יהודית השייכת למשפחת השפות הגרמאניות ונכתבת באותיות האלפבית העברי.

חָדָשׁ!!: חסידות לעלוב ויידיש · ראה עוד »

1746

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: חסידות לעלוב ו1746 · ראה עוד »

1814

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: חסידות לעלוב ו1814 · ראה עוד »

אזכור

[1] https://he.wikipedia.org/wiki/חסידות_לעלוב

יוֹצֵאנִכנָס
היי! אנחנו בפייסבוק עכשיו! »