גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
219 יחסים: HebrewBooks, מאיר שמעון גשורי, מנחם מנדל מוויטבסק, מנחם נחום טברסקי (מקארוב), מרדכי משפיקוב, מרדכי מלעכוויטש, מרכז זלמן שזר, משה מרדכי בידרמן, משה וולפסון, מלחמת חרבות ברזל, מלחמת העצמאות, מונסי, מודיעין עילית, ארמית, ארץ ישראל, ארצות הברית, אריה רוזנפלד, אשר מסטולין (הראשון), אשר מסטולין (השני), אלעזר מנדל בידרמן, אלימלך שפירא (גרודז'יסק), אברהם אלימלך מקרלין, אברהם אלימלך שפירא, אברהם הכהן מקליסק, אגודת ישראל, אדר, אהרן מקרלין (השני), אהרן פרלוב (סופר), אהרן הגדול מקרלין, אהרן הכהן רוזנפלד, אוניברסיטת פרינסטון, אורי מסטרליסק, נתן דוד רבינוביץ מפארציווא, ניסן, ניו יורק, ספר הזוהר, סטמפורד היל, סטולין, סידור בית אהרן וישראל, עליית תלמידי הבעל שם טוב, עליית החסידים, פרנקפורט, פרוור, פולין, פינסק, צפת, ציונות, קרלין (פינסק), קלונימוס קלמיש מפיאסצנא, קטמון, ..., קבלה, קהל חסידי ירושלים, קומוניזם, קוזאקים, קובץ בית אהרן וישראל, ראש השנה, ראש ישיבה, שמעון נתן נטע בידרמן (השני), שמחה בונם קאליש, שמחה ישכר בער הלברשטאם, שנות ה-50 של המאה ה-20, שניאור זלמן מלאדי, שערים, שלמה מקרלין, שכונת שמואל הנביא, שכונת הבוכרים, שיקגו, תנועת המזרחי, תנועת החסידות, תפילה (יהדות), תצ"ו, תקס"א, תקס"ב, תקל"ב, תרפ"ד, תש"ו, תל אביב-יפו, תחומי עניין, תוכנית ההתנתקות, לואר איסט סייד, לונדון, לונינץ, לוצק, לודמיר, לוי יצחק מברדיצ'ב, לייקווד (ניו ג'רזי), ט"ו באב, טרנובקה, טבריה, טיש, ז' באב, ז'לחוב, חסידות מונקאטש, חסידות אלכסנדר, חסידות נובומינסק, חסידות סלונים, חסידות סטרליסק, חסידות סטרטין, חסידות פינסק קרלין, חסידות פינסק-קרלין, חסידות צ'רנוביל, חסידות קוז'ניץ, חסידות קוברין, חסידות קוידנוב, חסידות שינאווא, חסידות לעלוב, חסידות לעכוויטש, חסידות ללוב, חסידות לוצק, חסידות חב"ד, חסידות גרודז'יסק, חסידות וורקא, חצר חסידית, חרות (עיתון), חיפה, חיים אלעזר שפירא, חייקל מאמדור, בני ברק, בנימין בראון, בצלאל לנדוי, בר מצווה, ברוך ממז'יבוז', ברוך מאיר יעקב שוחט, בלארוס, בורו פארק, בית אהרן, בית שמש, בית הקברות בטבריה, בית הכנסת של ראשוני החסידים בטבריה, בית ישראל (שכונה), ביתר עילית, גרמניה, גבעת זאב, גבעתיים, גוש קטיף, דרוהוביטש, דטרויט, דוד פרידמן (פינסק-קרלין), דוד צבי שלמה בידרמן, ה'ת"ש, ה'תק"ע, ה'תק"ל, ה'תקמ"ז, ה'תקנ"ב, ה'תקפ"ז, ה'תר"ם, ה'תר"ס, ה'תרמ"ב, ה'תרפ"ב, ה'תרפ"ד, ה'תרל"ב, ה'תרל"ג, ה'תש"ו, ה'תשמ"ו, ה'תשס"ז, ה'תשט"ז, המאה ה-18, המנדט הבריטי, המגיד ממזריטש, האסון בבית הכנסת בגבעת זאב, הסופות בנגב, העשור הראשון של המאה ה-21, העדה החרדית, העיר העתיקה, השקפת עולם, השואה, התנגדות לחסידות, הבחירות לכנסת, הכנרת, היישוב הישן, ו' באייר, ורשה, וואהלין, וורשה, ווהלין, וילנה, ויליאמסבורג (ברוקלין), כ"א בכסלו, כ"ב בתמוז, כ"ו בתשרי, כתב עת, כיכר השבת, י"ט בניסן, י"ז בסיוון, י"ז בתמוז, י"ד בחשוון, י' בכסלו, ינוקא, יצחק אלחנן ספקטור, ירחמיאל משה הופשטיין, ירושלים, ישראל מסטולין, ישראל צבי יאיר דנציגר, ישראל הופשטיין מקוז'ניץ, ישיבה, ישיבה קטנה, יהדות התורה, יוחנן מלוצק, יוחנן פרלוב, 1736, 1770, 1772, 1781, 1787, 1792, 1802, 1810, 1826, 1872, 1873, 1880, 1881, 1900, 1921, 1924, 1925, 1940, 1955, 1986. להרחיב מדד (169 יותר) »
HebrewBooks
#הפניה היברובוקס.
חָדָשׁ!!: חסידות קרלין וHebrewBooks · ראה עוד »
מאיר שמעון גשורי
מאיר שמעון גְשוּרי (בּרוּקנֶר) (על פי רוב: מ. ש. גשורי; י"ז בניסן תרנ"ז, 19 באפריל 1897 – כ"ט בכסלו תשל"ח 9 בדצמבר 1977) היה ממייסדי תנועת "הפועל המזרחי" וממנהיגיה, מבקר מוזיקה ישראלי וחוקר מוזיקה יהודית ומוזיקה חסידית.
חָדָשׁ!!: חסידות קרלין ומאיר שמעון גשורי · ראה עוד »
מנחם מנדל מוויטבסק
רבי מנחם מנדל מוִויטֵבְּסְק (ה'ת"צ – א' באייר ה'תקמ"ח; 1730 – 8 במאי 1788) היה מגדולי אדמו"רי החסידות בדור השלישי לבעל שם טוב.
חָדָשׁ!!: חסידות קרלין ומנחם מנדל מוויטבסק · ראה עוד »
מנחם נחום טברסקי (מקארוב)
רבי מנחם נחום טברסקי (ה'תקס"ה - ז' בתשרי ה'תרי"א) בנו הרביעי של רבי מרדכי טברסקי (המגיד מצ'רנוביל), אדמו"ר חסידי, מייסד חסידות מקארוב.
חָדָשׁ!!: חסידות קרלין ומנחם נחום טברסקי (מקארוב) · ראה עוד »
מרדכי משפיקוב
#הפניה מרדכי טברסקי (שפיקוב).
חָדָשׁ!!: חסידות קרלין ומרדכי משפיקוב · ראה עוד »
מרדכי מלעכוויטש
רבי מרדכי יפה מלעכוויטש (תק"ב (1742) – י"ג בשבט תק"ע (1810)) מתלמידי רבי שלמה מקרלין ומייסד חסידות לעכוויטש ממנה הסתעפו חצרות קוברין, סלונים, קוידנוב ונובומינסק.
חָדָשׁ!!: חסידות קרלין ומרדכי מלעכוויטש · ראה עוד »
מרכז זלמן שזר
שמאל מרכז זלמן שזר הוא מרכז בירושלים העוסק במחקר, הוראה והפצת ידע בתחומי תולדות עם ישראל להיסטוריונים, לתלמידים ולציבור הרחב.
חָדָשׁ!!: חסידות קרלין ומרכז זלמן שזר · ראה עוד »
משה מרדכי בידרמן
רבי משה מרדכי בידרמן (ה'תרס"ג, 1903 – כ"ד בטבת ה'תשמ"ז, ינואר 1987) היה האדמו"ר השישי של חסידות לעלוב, והחל מה'תשכ"ב גם האדמו"ר מקרלין לעלוב.
חָדָשׁ!!: חסידות קרלין ומשה מרדכי בידרמן · ראה עוד »
משה וולפסון
הרב משה וולפסון (לעיתים וואלפסאן נולד בשבט תרפ"ה, 1925) הוא משפיע חסידי אמריקאי וראש קהילות אמונת ישראל.
חָדָשׁ!!: חסידות קרלין ומשה וולפסון · ראה עוד »
מלחמת חרבות ברזל
מלחמת חרבות ברזל היא מלחמה בין מדינת ישראל לארגוני טרור שונים, ובראשם ארגון חמאס השולט ברצועת עזה, שפרצה בבוקר שבת וחג שמחת תורה, כ"ב בתשרי ה'תשפ"ד, 7 באוקטובר 2023, בעקבות מתקפת פתע רחבת היקף של ארגוני הטרור על עשרות יישובים ובסיסי צבא באזור עוטף עזה. מתקפת הפתע החלה במטח חריג בהיקפו של רקטות ופצצות מרגמה לעבר יישובי עוטף עזה ואזורים יותר רחוקים, כמו גוש דן, שפלת יהודה, השרון, ירושלים ובאר שבע. בחסות המטחים, חדרו לישראל כ־3,000 מחבלים, השתלטו על בסיסי צה"ל, כבשו יישובים, ביצעו מאות פשעים נגד האנושות, רצחו ישראלים, ביניהם נשים, ילדים, קשישים ואזרחים זרים, מתוכם 357 בני אדם נרצחו בטבח בפסטיבל נובה (אשר היה לפיגוע הגדול בתולדות המדינה),ביצעו מעשי אונס והתעללות שיטתיים, וחטפו ושבו לרצועת עזה חיילים, אזרחים ישראלים וזרים (מהם שוחררו כבר), ובכך היה ליום הקטלני ביותר ליהודים מאז השואה. ישראל הופתעה מהמתקפה. כוחות הצבא לא היו ערוכים להגן כראוי על האזרחים, וגם בשל חדירת החמאס למפקדת אוגדת עזה לקו התגובה והתיאום בחסר. חלק מהאזרחים ביישובים שהותקפו נותרו נצורים בבתיהם, ונלחמו על חייהם עם חברי כיתות הכוננות במשך שעות ארוכות ללא סיוע צבאי. לבסוף הרגו כוחות הביטחון הישראליים, בהובלת צה"ל ומשטרת ישראל, מעל 1,550 מחבלים בשטח ישראל ועצרו יותר מ־700 מחבלים. לאחר שחרור היישובים פינתה ישראל 29 יישובים בעוטף עזה מיושביהם. תושבי 22 יישובים בצפון ישראל קיבלו המלצה מהרשויות להתפנות, בעקבות חשש שארגון הטרור חזבאללה יעצים גם הוא את תקיפותיו. בעקבות המתקפה הכריזה מדינת ישראל מלחמה על ארגון חמאס וקבעה שני יעדים למלחמה: חיסול התשתית הצבאית של חמאס, והסרת שלטונו ברצועה. אחר כך נוסף יעד שלישי: החזרת החטופים בשלום. צה"ל גייס למילואים למעלה מ־360,000 חיילים (גיוס המילואים הגדול בתולדות המדינה), ואלפי כלי רכב אזרחיים. המלחמה התנהלה בשלבים: טיהור שטח ישראל ממחבלים, פינוי אוכלוסייה מיישובים סמוכים לגדר (בדרום ובצפון), תקיפות אוויריות וימיות על רצועת עזה, סיכולים ממוקדים של מחבלים ומפקדים בחמאס, פשיטות קרקעיות נקודתיות ברצועה, פינוי אוכלוסייה מצפון הרצועה, תמרון קרקעי מלא בצפון הרצועה, השתלטות על מוקדי טרור ושלטון בצפון הרצועה, הפוגה קצרה בלחימה במקביל לעסקת חטופים, תמרון קרקעי בדרום הרצועה ומרכזה. במלחמה נהרגו יותר מ-20,000 מתושבי רצועת עזה, בהם אלפי מחבלים, נגרם הרס נרחב ביותר למבנים ולתשתיות ברצועה, ומאות אלפים מתושבי הרצועה נאלצו לעזוב את בתיהם ולהתגורר במחנות אוהלים. המלחמה הובילה להסלמה ביטחונית וללחימה בעצימות נמוכה יותר במספר זירות: גבול ישראל–לבנון, יהודה ושומרון, הים האדום וגבול ישראל–סוריה. כמו כן הציתה שיח עולמי ער, הפגנות תמיכה והתנגדות, וגל אנטישמיות ברחבי העולם.
חָדָשׁ!!: חסידות קרלין ומלחמת חרבות ברזל · ראה עוד »
מלחמת העצמאות
מלחמת העצמאות (נקראת גם: מלחמת השחרור, מלחמת הקוממיות, מלחמת תש"ח, ומלחמת 1948; בערבית: حرب فلسطين 1948, תעתיק: חַרְבּ פִלַסְטִין 1948, תרגום: מלחמת פלשתינה 1948) פרצה ב-30 בנובמבר 1947.
חָדָשׁ!!: חסידות קרלין ומלחמת העצמאות · ראה עוד »
מונסי
מונסי או מאנסי (באנגלית: Monsey) הוא יישוב במחוז רוקלנד שבמדינת ניו יורק בארצות הברית.
חָדָשׁ!!: חסידות קרלין ומונסי · ראה עוד »
מודיעין עילית
מודיעין עילית במבט מהאוויר, פברואר 2014 מודיעין עילית (מכונה גם קריית ספר) היא עיר והתנחלות חרדית, הממוקמת בהרי בנימין ממזרח לקו הירוק, במרחק של כ־5 קילומטרים מהעיר מודיעין-מכבים-רעות.
חָדָשׁ!!: חסידות קרלין ומודיעין עילית · ראה עוד »
ארמית
אֲרָמִית היא שפה שמית צפון מערבית, שמדוברת ברציפות מאז האלף הראשון לפני הספירה ועד ימינו.
חָדָשׁ!!: חסידות קרלין וארמית · ראה עוד »
ארץ ישראל
תצלום לוויין של '''ארץ ישראל''', משנת 2003, הכולל את מדינת ישראל, שטחי הרשות הפלסטינית, וחלקים מירדן, לבנון, סוריה ומצרים ארץ ישראל (בראשי תיבות: א"י, נקראת בלועזית: פָּלֶשְׂתִּינָה, ובערבית: فلسطين, בתעתיק לעברית: פָלַסְטִין) היא חבל ארץ הנמצא בדרום-מערב יבשת אסיה, באגן הים התיכון ובחלק של המזרח התיכון המכונה לבנט, אשר מחולק בין המדינות ישראל, ירדן, לבנון וסוריה.
חָדָשׁ!!: חסידות קרלין וארץ ישראל · ראה עוד »
ארצות הברית
ארצות הברית של אמריקה (באנגלית: United States of America; בראשי תיבות: USA; בקיצור: United States; לעיתים מקוצר גם בראשי תיבות: US; בתרגום מילולי לעברית: "המדינות המאוחדות של אמריקה", המוכרת בשם המקוצר, ארצות הברית ובראשי תיבות ארה"ב) היא פדרציה ורפובליקה-חוקתית ומעצמת-על המורכבת מ-50 מדינות, ממחוז פדרלי אחד ו-5 טריטוריות.
חָדָשׁ!!: חסידות קרלין וארצות הברית · ראה עוד »
אריה רוזנפלד
הרב אריה רוזנפלד (נולד בי' בטבת ה'תש"י, 30 בדצמבר 1949) הוא האדמו"ר מפינסק-קרלין.
חָדָשׁ!!: חסידות קרלין ואריה רוזנפלד · ראה עוד »
אשר מסטולין (הראשון)
רבי אשר פרלוב מסטולין (כונה דער גרויסער רבי אשר או רבי אשר הזקן; ה'תק"ך, 1759 – כ"ו בתשרי ה'תקפ"ז, 1826) היה בנו של רבי אהרן הגדול מקרלין והאדמו"ר השלישי בשושלת קרלין.
חָדָשׁ!!: חסידות קרלין ואשר מסטולין (הראשון) · ראה עוד »
אשר מסטולין (השני)
רבי אשר פרלוב מסטולין (כונה: האדמו"ר הצעיר וביידיש דער יונגער רבי; כ' בתמוז ה'תקפ"ז 1827 – ט"ו באב ה'תרל"ג 1873 בנו של רבי אהרן מקרלין בעל ה"בית אהרן" והאדמו"ר החמישי בשושלת קרלין.
חָדָשׁ!!: חסידות קרלין ואשר מסטולין (השני) · ראה עוד »
אלעזר מנדל בידרמן
רבי אלעזר מנחם מנדל בידרמן (תקפ"ז, 1827 - ט"ז באדר ב' תרמ"ג, מרץ 1883) היה האדמו"ר השלישי מלעלוב.
חָדָשׁ!!: חסידות קרלין ואלעזר מנדל בידרמן · ראה עוד »
אלימלך שפירא (גרודז'יסק)
רבי אלימלך שפירא מגרודז'יסק (תקפ"ד – א' בניסן תרנ"ב, 1892), נינם של רבי אלימלך מליז'נסק ורבי ישראל מקוז'ניץ, מחשובי האדמו"רים בדורו, מייסד שושלת גרודז'יסק.
חָדָשׁ!!: חסידות קרלין ואלימלך שפירא (גרודז'יסק) · ראה עוד »
אברהם אלימלך מקרלין
#הפניה אברהם אלימלך פרלוב.
חָדָשׁ!!: חסידות קרלין ואברהם אלימלך מקרלין · ראה עוד »
אברהם אלימלך שפירא
רבי אברהם אלימלך שפירא (1894, ה'תרנ"ד – 6 בדצמבר 1966, כ"ג בכסלו ה'תשכ"ז) היה אדמו"ר של חסידות גרודז'יסק בירושלים משנת ה'תש"ו ועד פטירתו.
חָדָשׁ!!: חסידות קרלין ואברהם אלימלך שפירא · ראה עוד »
אברהם הכהן מקליסק
רבי אברהם הכהן מקליסק (1741 - ד' בשבט ה'תק"ע, 9 בינואר 1810) היה מתלמידי המגיד ממזריטש וממנהיגי עליית החסידים לארץ ישראל בשנת תקל"ז (1777).
חָדָשׁ!!: חסידות קרלין ואברהם הכהן מקליסק · ראה עוד »
אגודת ישראל
אגודת ישראל (בשמה הרשמי: הסתדרות אגודת ישראל בארץ ישראל, ר"ת: אגו"י) היא ארגון יהודי אורתודוקסי שנוסד בקטוביץ (אז חלק מהקיסרות הגרמנית, כיום בפולין) בי"א בסיוון תרע"ב (29 במרץ 1912).
חָדָשׁ!!: חסידות קרלין ואגודת ישראל · ראה עוד »
אדר
אֲדָר (מאכדית: addaru), הוא חודש בלוח הבבלי ובלוח העברי, השנים-עשר במספר לפי המסורת המקראית והשישי לפי המסורת החז"לית.
חָדָשׁ!!: חסידות קרלין ואדר · ראה עוד »
אהרן מקרלין (השני)
רבי אהרן פרלוב מקרלין-סטולין (א' בסיוון תקס"ב, 1802 – י"ז בסיוון תרל"ב, 1872) היה האדמו"ר הרביעי של חסידות קרלין.
חָדָשׁ!!: חסידות קרלין ואהרן מקרלין (השני) · ראה עוד »
אהרן פרלוב (סופר)
אהרן פרלוב (נולד ב-י"ג באייר ה'תשכ"ד, 25 באפריל 1964) הוא מחבר של ספרי ליקוט על מגוון תחומים ומקצועות תורניים, ובעל מדורים קבועים בתוספת התורנית של עיתון המודיע.
חָדָשׁ!!: חסידות קרלין ואהרן פרלוב (סופר) · ראה עוד »
אהרן הגדול מקרלין
רבי אהרן פרלוב מקרלין (ה'תצ"ו (1736) – י"ט בניסן ה'תקל"ב (22 באפריל 1772)) היה אדמו"ר בראשית ימי תנועת החסידות, תלמידו של המגיד ממזריטש, מגדולי מפיצי החסידות בליטא ומייסדה של חסידות קרלין.
חָדָשׁ!!: חסידות קרלין ואהרן הגדול מקרלין · ראה עוד »
אהרן הכהן רוזנפלד
#הפניה אהרן רוזנפלד (אדמו"ר).
חָדָשׁ!!: חסידות קרלין ואהרן הכהן רוזנפלד · ראה עוד »
אוניברסיטת פרינסטון
אוניברסיטת פרינסטון (באנגלית: Princeton University) היא אוניברסיטת מחקר פרטית מליגת הקיסוס בפרינסטון, ניו ג'רזי.
חָדָשׁ!!: חסידות קרלין ואוניברסיטת פרינסטון · ראה עוד »
אורי מסטרליסק
רבי אורי קלוגהויפט מסְטְרֶלִיסְק (כונה "השרף"; 1757–1826, כ"ג באלול ה'תקפ"ו), אדמו"ר חסידי, ממפיצי החסידות בגליציה.
חָדָשׁ!!: חסידות קרלין ואורי מסטרליסק · ראה עוד »
נתן דוד רבינוביץ מפארציווא
רבי נתן דוד רבינוביץ מפארציווא (ה'תרכ"ו, 1866 – ז' בשבט ה'תר"צ, 1930) היה אדמו"ר של חצר חסידית בעיר פרצ'ב, שהייתה ענף מחסידות ביאלא, דור חמישי, בן אחר בן, ליהודי הקדוש מפשיסחה.
חָדָשׁ!!: חסידות קרלין ונתן דוד רבינוביץ מפארציווא · ראה עוד »
ניסן
ניסן (מאכדית: nisannu), הוא חודש בלוח הבבלי ובלוח העברי, הראשון במספר לפי המסורת המקראית והשביעי לפי המסורת החז"לית.
חָדָשׁ!!: חסידות קרלין וניסן · ראה עוד »
ניו יורק
נְיוּ יוֹרְק (באנגלית: New York City; בקיצור: New York ובראשי תיבות: NYC) היא עיר במדינת ניו יורק והעיר המאוכלסת והצפופה ביותר בארצות הברית.
חָדָשׁ!!: חסידות קרלין וניו יורק · ראה עוד »
ספר הזוהר
ספר הזוהר הוא הספר המרכזי של תורת הקבלה.
חָדָשׁ!!: חסידות קרלין וספר הזוהר · ראה עוד »
סטמפורד היל
סטמפורד היל (באנגלית: Stamford hill) היא שכונה בצפון לונדון, בירת הממלכה המאוחדת.
חָדָשׁ!!: חסידות קרלין וסטמפורד היל · ראה עוד »
סטולין
סטולין (בבלארוסית: Сто́лін; בפולנית: Stolin) היא עיירה במחוז ברסט שבבלארוס, בסמוך לנהר הורין ולגבול אוקראינה, בה התקיימה עד השואה קהילה יהודית גדולה.
חָדָשׁ!!: חסידות קרלין וסטולין · ראה עוד »
סידור בית אהרן וישראל
סידור בית אהרן וישראל הוא סידור תפילה בנוסח ספרד שהוציאה לאור חסידות קרלין סטולין.
חָדָשׁ!!: חסידות קרלין וסידור בית אהרן וישראל · ראה עוד »
עליית תלמידי הבעל שם טוב
#הפניה עליית החסידים.
חָדָשׁ!!: חסידות קרלין ועליית תלמידי הבעל שם טוב · ראה עוד »
עליית החסידים
מפת ארץ ישראל וסביבתה, 1736 עליית החסידים או עליית תלמידי הבעל שם טוב היא גלי עליית החסידים לארץ ישראל בקבוצות וביחידים משנת ה'תק"ז (1747) ביניהם רבים הקשורים לרבי ישראל בעל שם טוב.
חָדָשׁ!!: חסידות קרלין ועליית החסידים · ראה עוד »
פרנקפורט
תחנת הרכבת המרכזית של פרנקפורט גדת המיין בפרנקפורט קתדרלת פרנקפורט פרנקפורט על המיין (בגרמנית: Frankfurt am Main,; בספרות הרבנית: פרַנקפורט דמיין, ובקיצור: פפדַ"ם) היא הגדולה בערי מדינת הסן והעיר החמישית בגודלה בגרמניה.
חָדָשׁ!!: חסידות קרלין ופרנקפורט · ראה עוד »
פרוור
סן חוזה שבקליפורניה פרוור (כך הכתיב הנכון על פי האקדמיה ללשון העברית; נכתב גם פרבר) הוא אזור מגורים גדול, הממוקם בפריפריית עיר או מטרופולין, כאשר רוב הגרים בו עובדים במרכז העיר.
חָדָשׁ!!: חסידות קרלין ופרוור · ראה עוד »
פולין
רפובליקת פּוֹלִין (בפולנית: Rzeczpospolita Polska, "זֶ'צְ'פּוֹסְפּוֹלִיטַה פּוֹלְסְקַה") היא מדינה במרכז אירופה, הגובלת בגרמניה במערב, בצ'כיה ובסלובקיה בדרום, באוקראינה ובבלארוס במזרח, ובליטא, ברוסיה (מחוז קלינינגרד) ובים הבלטי בצפון.
חָדָשׁ!!: חסידות קרלין ופולין · ראה עוד »
פינסק
פֿאָרווערטס, 19 באוקטובר 1924 ויליאם אוונס-גורדון, '''משפחה יהודית בפינסק''', בתוך: ''The Alien Immigrant'',כ 1903 בית הכנסת בפינסק אנדרטה לזכר יהודי פינסק-קארלין שנספו בשואה, בבית העלמין בחולון שלט הנצחה לקהילת פינסק בפתח תקווה פִּינְסְק (בבלארוסית: Пінск; ברוסית: Пинск; בפולנית: Pińsk) היא עיר במחוז ברסט בבלארוס, דרומית מערבית לבירה מינסק.
חָדָשׁ!!: חסידות קרלין ופינסק · ראה עוד »
צפת
כתובת על קיר בעיר צפת, קיץ 2018 מפת העיר העתיקה של צפת סימטה בעיר העתיקה של צפת גשר העיר העתיקה של צפת 250px 250px צְפַת היא עיר במחוז הצפון בישראל, הנחשבת לבירת הגליל העליון, ושוכנת באזור הררי בחלקו המזרחי של הגליל.
חָדָשׁ!!: חסידות קרלין וצפת · ראה עוד »
ציונות
קונגרס הציוני השני בבזל 1898. דגל התנועה הציונית מונף בכינוס אספת הנבחרים בשנת 1944 הציונות היא תנועה לאומית ואידאולוגיה התומכת בקיום מדינה המהווה בית לאומי לעם היהודי בארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: חסידות קרלין וציונות · ראה עוד »
קרלין (פינסק)
קרלין (בבלארוסית: Карлін, בעבר: קרולין) הוא פרבר של העיר פינסק, בלארוס.
חָדָשׁ!!: חסידות קרלין וקרלין (פינסק) · ראה עוד »
קלונימוס קלמיש מפיאסצנא
#הפניה קלונימוס קלמיש שפירא.
חָדָשׁ!!: חסידות קרלין וקלונימוס קלמיש מפיאסצנא · ראה עוד »
קטמון
קטמון (או גונן בשמה העברי הרשמי) היא שכונה בדרום-מרכז ירושלים.
חָדָשׁ!!: חסידות קרלין וקטמון · ראה עוד »
קבלה
עץ החיים - תרשים של עשר הספירות - מבנה היסוד של הקבלה - ו-22 אותיות האלף בית, שמרכיבים ביחד את 32 נתיבות החכמה. התרשים לפי קבלת הארי. הקַבָּלָה היא תורת הסוד והמיסטיקה היהודית.
חָדָשׁ!!: חסידות קרלין וקבלה · ראה עוד »
קהל חסידי ירושלים
קהל חסידי ירושלים היא חסידות ירושלמית המשתייכת לעדה החרדית.
חָדָשׁ!!: חסידות קרלין וקהל חסידי ירושלים · ראה עוד »
קומוניזם
לנין, פרידריך אנגלס וקרל מרקס הפטיש והמגל, הוא סמל אוניברסלי של ארגונים קומוניסטים. בדגל ברית המועצות הופיע תחת כוכב אדום שסימל את המפלגה הקומוניסטית קוֹמוּנִיזְם (לפי האקדמיה ללשון: שֻׁתְּפָנוּת) הוא קבוצה של שיטות כלכליות-חברתיות בהן כל מוצרי ההון (ובפרט, אמצעי הייצור) נמצאים בבעלות משותפת של החברה, תוך שמירה על שוויון כלכלי וחברתי.
חָדָשׁ!!: חסידות קרלין וקומוניזם · ראה עוד »
קוזאקים
ממאי הקוזאק צופה בהיידמקים הורגים מלווים-בריבית יהודים. ציור עממי מן המאה ה-19. קוֹזָאקים (ברוסית: казаки; באוקראינית: козаки; בפולנית: Kozacy) הם קבוצת אנשים שהורכבה בעיקרה מסלאבים מזרחיים שחיו בארצות מזרח אירופה.
חָדָשׁ!!: חסידות קרלין וקוזאקים · ראה עוד »
קובץ בית אהרן וישראל
#הפניה חסידות קרלין#קובץ בית אהרן וישראל קטגוריה:ישראל: כתבי עת תורניים קטגוריה:כתבי עת חסידיים קטגוריה:כתבי עת למחקר תורני.
חָדָשׁ!!: חסידות קרלין וקובץ בית אהרן וישראל · ראה עוד »
ראש השנה
ראש השנה הוא חג יהודי מהתורה ואחד מראשי השנה העבריים.
חָדָשׁ!!: חסידות קרלין וראש השנה · ראה עוד »
ראש ישיבה
ראש ישיבה (בארמית: ריש מתיבתא; על הקיצור ר"מ) הוא תוארו של רב המנהיג ישיבה.
חָדָשׁ!!: חסידות קרלין וראש ישיבה · ראה עוד »
שמעון נתן נטע בידרמן (השני)
רבי שמעון נתן נטע בידרמן (ז' בטבת ה'תרצ"א, 27 בדצמבר 1930 – י' בתשרי ה'תש"ע, 28 בספטמבר 2009) היה האדמו"ר מלעלוב.
חָדָשׁ!!: חסידות קרלין ושמעון נתן נטע בידרמן (השני) · ראה עוד »
שמחה בונם קאליש
#הפניה שמחה בונים קאליש.
חָדָשׁ!!: חסידות קרלין ושמחה בונם קאליש · ראה עוד »
שמחה ישכר בער הלברשטאם
הרב שמחה ישכר בער הלברשטאם (1869 - 18 בינואר 1914) היה רב בעיירה צ'שאנוב שבפולין ולאחר מכן אדמו"ר חסידות צ'שאנוב, ממתנגדיה החריפים של התנועה הציונית.
חָדָשׁ!!: חסידות קרלין ושמחה ישכר בער הלברשטאם · ראה עוד »
שנות ה-50 של המאה ה-20
'''שורה עליונה משמאל לימין''': תצלום מספטמבר 1950 של חיילים אמריקאים במהלך מלחמת קוריאה, החיסון הראשון לפוליו מפותח לראשונה בשנות ה-50 על ידי ד"ר יונה סאלק. '''שורה אמצעית משמאל לימין''': ב-27 במרץ 1954 ארצות הברית ערכה לראשונה ניסוי בפצצת מימן (Operation Castle), בשנת 1959 במסגרת המהפכה הקובנית הודח שליט קובה פולחנסיו בטיסטה ובמקומו תפס את השלטון פידל קסטרו אשר הביאה להקמת הממשלה הקומוניסטית הראשונה בחצי הכדור המערבי, באמצע שנות החמישים הזמר האמריקני אלביס פרסלי הפך לדמות המובילה של הז'אנר המוזיקלי החדש רוק'נ'רול. '''שורה תחתונה משמאל לימין''': עשן מיתמר ממכלי הנפט בפורט סעיד במהלך מלחמת סיני (1956), דגל הונגריה שסמלי השלטון הקומונסטי הוסרה ממנו במהלך המרד ההונגרי (1956), באוקטובר 1957 ברית המועצות שלחה לחלל את ספוטניק 1 אשר היה באותה העת הלוויין הראשון בחלל. שנות ה-50 של המאה ה-20 (העשור מכונה גם בקיצור שנות החמישים או בסלנג הפיפטיז) היו העשור השישי של המאה ה-20, החלו ב-1 בינואר 1950 והסתיימו ב-31 בדצמבר 1959.
חָדָשׁ!!: חסידות קרלין ושנות ה-50 של המאה ה-20 · ראה עוד »
שניאור זלמן מלאדי
רבי שניאור זלמן מלאדי (ליוזנה, ה'תק"ה–ה'תק"ט, 1745–1749 – פני, כ"ד בטבת ה'תקע"ג, 26 בדצמבר 1812; מכונה: אדמו"ר הזקן, בעל התניא, הגר"ז או "בעל שולחן ערוך הרב") היה אדמו"ר, פוסק, מייסד חסידות חב"ד ומנהיגה הראשון עד לפטירתו.
חָדָשׁ!!: חסידות קרלין ושניאור זלמן מלאדי · ראה עוד »
שערים
שערים היה עיתונה היומי של מפלגת פועלי אגודת ישראל שיצא בין השנים התרצ"ה–התשמ"א.
חָדָשׁ!!: חסידות קרלין ושערים · ראה עוד »
שלמה מקרלין
רבי שלמה הלוי סג"ל מקרלין (תצ"ח, 1738 – כ"ב בתמוז תקנ"ב, 1792) היה תלמידם של המגיד ממעזריטש ורבי אהרן הגדול מקרלין.
חָדָשׁ!!: חסידות קרלין ושלמה מקרלין · ראה עוד »
שכונת שמואל הנביא
#הפניה שמואל הנביא (שכונה).
חָדָשׁ!!: חסידות קרלין ושכונת שמואל הנביא · ראה עוד »
שכונת הבוכרים
בתי פאר וכתובות הקדש בית יהודיוף-חפץ ("הארמון") ב'''שכונת הבוכרים''' מחצרות השכונה מרפסת ססגונית בשכונה בית יוסף דוידוף שכונת הבוכרים היא שכונה בלב ירושלים, שנבנתה בשנת 1894 על ידי יהודי בוכרה.
חָדָשׁ!!: חסידות קרלין ושכונת הבוכרים · ראה עוד »
שיקגו
שיקגו (באנגלית: Chicago) היא העיר השלישית בגודלה (בכמות האוכלוסייה) בארצות הברית, והגדולה ביותר במדינת אילינוי.
חָדָשׁ!!: חסידות קרלין ושיקגו · ראה עוד »
תנועת המזרחי
תנועת המזרחי היא תנועה פוליטית ציונית דתית, שקמה בשנת 1902.
חָדָשׁ!!: חסידות קרלין ותנועת המזרחי · ראה עוד »
תנועת החסידות
תנועת החסידות היא תנועה רוחנית וחברתית יהודית שקמה באמצע המאה ה-18 במערב אוקראינה של היום, והתפשטה במהירות ביהדות מזרח אירופה.
חָדָשׁ!!: חסידות קרלין ותנועת החסידות · ראה עוד »
תפילה (יהדות)
תפילה היא מצוות עשה מהתורה, וחלק מרכזי בעבודת ה' המלווה את היהודי בכל מעשיו.
חָדָשׁ!!: חסידות קרלין ותפילה (יהדות) · ראה עוד »
תצ"ו
#הפניה ה'תצ"ו.
חָדָשׁ!!: חסידות קרלין ותצ"ו · ראה עוד »
תקס"א
#הפניה ה'תקס"א.
חָדָשׁ!!: חסידות קרלין ותקס"א · ראה עוד »
תקס"ב
#הפניה ה'תקס"ב.
חָדָשׁ!!: חסידות קרלין ותקס"ב · ראה עוד »
תקל"ב
#הפניה ה'תקל"ב.
חָדָשׁ!!: חסידות קרלין ותקל"ב · ראה עוד »
תרפ"ד
#הפניה ה'תרפ"ד.
חָדָשׁ!!: חסידות קרלין ותרפ"ד · ראה עוד »
תש"ו
#הפניה ה'תש"ו.
חָדָשׁ!!: חסידות קרלין ותש"ו · ראה עוד »
תל אביב-יפו
קו החוף של תל אביב-יפו תל אביב-יפו (בערבית: تل أَبيب-يافا), המוכרת לרוב כתל אביב, היא עיר מעורבת במחוז תל אביב בישראל, במישור החוף הדרומי, המרכזית מבין ערי גוש דן והשנייה בגודל אוכלוסייתה בישראל.
חָדָשׁ!!: חסידות קרלין ותל אביב-יפו · ראה עוד »
תחומי עניין
#הפניה תחום עניין.
חָדָשׁ!!: חסידות קרלין ותחומי עניין · ראה עוד »
תוכנית ההתנתקות
מפת היישובים שפונו מרצועת עזה במסגרת תוכנית ההתנתקות אריאל שרון - היוזם של תוכנית ההתנתקות תוכנית ההתנתקות בוצעה על ידי ישראל בקיץ 2005 וכללה את פינוי 22 הישובים היהודיים בגוש קטיף וביתר רצועת עזה ואת ארבעת הישובים היהודיים בצפון השומרון, בהם התגוררו כ-8,600 תושבים.
חָדָשׁ!!: חסידות קרלין ותוכנית ההתנתקות · ראה עוד »
לואר איסט סייד
הלואר איסט סייד (באנגלית: Lower East Side - "הצד המזרחי התחתון") היא שכונה בצידו הדרום מזרחי של רובע מנהטן בעיר ניו יורק, במדינת ניו יורק שבארצות הברית.
חָדָשׁ!!: חסידות קרלין ולואר איסט סייד · ראה עוד »
לונדון
לונדון, כפי שצולמה מלוויין לנדסט. ניתן להבחין בבירור בפיתולי נהר התמזה. לונדון (באנגלית: London,; הגייה באלפבית הפונטי הבינלאומי: /‎ˈlʌndən/) היא עיר הבירה של אנגליה ושל הממלכה המאוחדת, והעיר והמטרופולין הגדולה ביותר בממלכה.
חָדָשׁ!!: חסידות קרלין ולונדון · ראה עוד »
לונינץ
#הפניה לוניניץ.
חָדָשׁ!!: חסידות קרלין ולונינץ · ראה עוד »
לוצק
בית הכנסת הגדול בלוצק מראה העיר העתיקה האצטדיון העירוני מבצר לוצק לוּצְק (באוקראינית: Луцьк, בפולנית: Łuck, ברוסית: Луцк) היא עיר באוקראינה, מרכזו של מחוז ווהלין, השוכנת ממערב לעיר הבירה קייב.
חָדָשׁ!!: חסידות קרלין ולוצק · ראה עוד »
לודמיר
לודמיר או וולודימיר-וולינסקי (באוקראינית: Володимир, בפולנית: Włodzimierz) היא עיר במחוז ווהלין במערב אוקראינה ומשמשת כמרכז אזור ולדימיר וולינסקי.
חָדָשׁ!!: חסידות קרלין ולודמיר · ראה עוד »
לוי יצחק מברדיצ'ב
קבר רבי לוי יצחק בברדיצ'ב רבי לוי יצחק מברדיצ'ב (ה'ת"ק, 1740 – כ"ה בתשרי ה'תק"ע, 5 באוקטובר 1809) מגדולי האדמו"רים החסידיים, מחבר הספר קדושת לוי.
חָדָשׁ!!: חסידות קרלין ולוי יצחק מברדיצ'ב · ראה עוד »
לייקווד (ניו ג'רזי)
לייקווד (באנגלית: Lakewood) היא עיר במדינת ניו ג'רזי שבארצות הברית.
חָדָשׁ!!: חסידות קרלין ולייקווד (ניו ג'רזי) · ראה עוד »
ט"ו באב
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: חסידות קרלין וט"ו באב · ראה עוד »
טרנובקה
טרנובקה (באוקראינית: Тернівка, טרניבקה; בפולנית: Ternówka; ביידיש: טערנעווקע) היא עיירה במחוז ויניצה שבאוקראינה, בה התקיימה עד השואה קהילה יהודית גדולה.
חָדָשׁ!!: חסידות קרלין וטרנובקה · ראה עוד »
טבריה
טְבֶרְיָה (בערבית: طبريا, תעתיק: טַבָּרִיַא; ביוונית עתיקה: Τιβεριάς, תעתיק: טיבריאס, במלרע; בלשון התלמוד הבבלי: טִבַרְיַא) היא עיר במחוז הצפון בישראל, בגליל התחתון ובבקעת כינרות.
חָדָשׁ!!: חסידות קרלין וטבריה · ראה עוד »
טיש
טיש בחסידות נדבורנה טיש (ביידיש: שולחן) הוא אירוע הנערך בחצרות האדמו"רים החסידיים שבו עורך האדמו"ר שולחן בפני קהל חסידיו.
חָדָשׁ!!: חסידות קרלין וטיש · ראה עוד »
ז' באב
על פי הלוח העברי הקבוע, פרשת בר המצוה של ילד שנולד בז' באב היא פרשת דברים, אם בר המצווה חל בשנה בה פסח, וממילא תשעה באב, הוא בשבת או יום ראשון (שנים מקביעויות זחא, בשז, גכז, הכז, החא והשא), ופרשת ואתחנן אם פסח חל בשנת בר המצווה ביום שלישי או ביום חמישי.
חָדָשׁ!!: חסידות קרלין וז' באב · ראה עוד »
ז'לחוב
ז'לחוב (בפולנית:; ביידיש: זשעלעכאָוו; לעיתים מוזכרת בשמות ז'ליחוב וזליחוב) היא עיירה במחוז גרבולין שבפרובינציית מזוביה בפולין, בה התקיימה עד השואה קהילה יהודית גדולה.
חָדָשׁ!!: חסידות קרלין וז'לחוב · ראה עוד »
חסידות מונקאטש
כולל חסידי מונקאטש בשנת ה'תרצ"ג השלט על הבניין הראשון בבתי מונקאטש בנין התלמוד תורה מונקאטש בבני ברק חסידות מונקאטש היא חצר חסידית שנוסדה בעיר מונקאץ' (בעבר בהונגריה, נכון ל-2023 באוקראינה) בסוף המאה ה-19, על ידי הרב שלמה שפירא, נכדו של הרב צבי אלימלך שפירא מדינוב (ה"בני יששכר").
חָדָשׁ!!: חסידות קרלין וחסידות מונקאטש · ראה עוד »
חסידות אלכסנדר
בעל ה"אמרי מנחם" במהלך טיש חסידות אלכסנדר היא חסידות שמקורה בעיירה אלכסנדר הסמוכה ללודז' שבפולין.
חָדָשׁ!!: חסידות קרלין וחסידות אלכסנדר · ראה עוד »
חסידות נובומינסק
רבי יעקב ישראל קורף מזווהיל-מז'יבוז' עורך טיש משפחתי עם הרבנים מרחמסטריווקא, נובומינסק, סקווירא, קופיטשניץ, בויאן, צ'רנוביל, קוסון, קוברין, שאץ, ברוד, טולנה וויז'ניץ. 1947 חסידות נובומינסק היא שושלת אדמו"רים שפעלה בפולין ובהמשך בארצות הברית.
חָדָשׁ!!: חסידות קרלין וחסידות נובומינסק · ראה עוד »
חסידות סלונים
קבר רבי אברהם וינברג (הראשון) (באמצע), רבי ישכר לייב וינברג (מימין) ורבי אברהם וינברג (השני) (משמאל) האהל שעל קבר האדמו"ר רבי שמואל, בבית הקברות היהודי בוורשה חסידות סלונים (בכתיב יידי: סלאנים) היא חצר חסידית שנוסדה בעיר סלונים, במערב בלארוס, באמצע המאה ה-19.
חָדָשׁ!!: חסידות קרלין וחסידות סלונים · ראה עוד »
חסידות סטרליסק
חסידות סטרליסק הייתה חסידות גליציאנית.
חָדָשׁ!!: חסידות קרלין וחסידות סטרליסק · ראה עוד »
חסידות סטרטין
חסידות סטרטין (ביידיש: סטרעטין) היא חצר חסידית, שמקורה בעיר סטרטין (Stratyn ובאוקראינית Стратин) סמוך לרוהטין, ובאזור לבוב שבגליציה כיום אוקראינה, ומייסדה היה רבי יהודה צבי ברנדויין.
חָדָשׁ!!: חסידות קרלין וחסידות סטרטין · ראה עוד »
חסידות פינסק קרלין
#הפניהחסידות פינסק-קרלין.
חָדָשׁ!!: חסידות קרלין וחסידות פינסק קרלין · ראה עוד »
חסידות פינסק-קרלין
פינסק-קרלין היא חצר חסידית, פלג המשך של חסידות קרלין.
חָדָשׁ!!: חסידות קרלין וחסידות פינסק-קרלין · ראה עוד »
חסידות צ'רנוביל
חסידות צ'רנוביל (ביידיש: טשערנאָביל) היא חצר חסידית הנקראת על שם העיר צ'רנוביל שבצפון אוקראינה.
חָדָשׁ!!: חסידות קרלין וחסידות צ'רנוביל · ראה עוד »
חסידות קוז'ניץ
חסידות קוז'ניץ היא חצר חסידית שנוסדה בעיירה קוז'ניץ (Kozienice) בפולין בתחילת המאה ה-19 על ידי ה"מגיד מקוז'ניץ", רבי ישראל הופשטיין, תלמידם של המגיד ממזריטש ורבי אלימלך מליז'נסק.
חָדָשׁ!!: חסידות קרלין וחסידות קוז'ניץ · ראה עוד »
חסידות קוברין
חסידות קוברין היא חסידות ליטאית.
חָדָשׁ!!: חסידות קרלין וחסידות קוברין · ראה עוד »
חסידות קוידנוב
חסידות קוידנוב היא חצר חסידית שצמחה במרחב הליטאי וראשיתה בתחילת המאה ה-19.
חָדָשׁ!!: חסידות קרלין וחסידות קוידנוב · ראה עוד »
חסידות שינאווא
חסידות שינאווא הייתה חסידות גליציאנית, ענף מחסידות צאנז.
חָדָשׁ!!: חסידות קרלין וחסידות שינאווא · ראה עוד »
חסידות לעלוב
חסידות לֶעלוֹב היא חצר חסידית פולנית-ארצישראלית.
חָדָשׁ!!: חסידות קרלין וחסידות לעלוב · ראה עוד »
חסידות לעכוויטש
חסידות לעכוויטש (לעיתים נכתב בעברית: לכוביץ') הייתה חסידות ליטאית, שפעלה מסוף המאה ה-18.
חָדָשׁ!!: חסידות קרלין וחסידות לעכוויטש · ראה עוד »
חסידות ללוב
#הפניה חסידות לעלוב.
חָדָשׁ!!: חסידות קרלין וחסידות ללוב · ראה עוד »
חסידות לוצק
#הפניה חסידות קרלין#חסידות לוצק.
חָדָשׁ!!: חסידות קרלין וחסידות לוצק · ראה עוד »
חסידות חב"ד
תמונה משותפת של שלוחי הרבי מליובאוויטש בחזית מרכז חב"ד העולמי – 770 בזמן כינוס השלוחים העולמי בשנת תשע"ו-2015 חסידות חב"ד (ראשי תיבות של "חכמה, בינה, דעת") היא תנועה, חצר ושושלת חסידית, שנוסדה בשלהי המאה ה־18 על ידי אדמו"רה הראשון רבי שניאור זלמן מלאדי ברוסיה הלבנה.
חָדָשׁ!!: חסידות קרלין וחסידות חב"ד · ראה עוד »
חסידות גרודז'יסק
#הפניה אלימלך שפירא (גרודז'יסק).
חָדָשׁ!!: חסידות קרלין וחסידות גרודז'יסק · ראה עוד »
חסידות וורקא
וורשא חסידות ווּרקא היא חצר חסידית שנוסדה בעיירה וורקא בפולין על ידי רבי יצחק מוורקא, תלמידו של רבי שמחה בונים מפשיסחה.
חָדָשׁ!!: חסידות קרלין וחסידות וורקא · ראה עוד »
חצר חסידית
תנועת החסידות שפרחה החל מתקופת הבעל שם טוב מתאפיינת החל מהדור השני בפיצולים רבים ובאדמו"רים עצמאיים שאינם כפופים זה לזה.
חָדָשׁ!!: חסידות קרלין וחצר חסידית · ראה עוד »
חרות (עיתון)
גיליון '''חרות''' המחתרתי, דצמבר 1944 ובו קריאה של מפקד מנחם בגין מפקד האצ"ל להימנע ממלחמת אחים למרות הסזון חֵרוּת היה שמם של ביטאונים ועיתונים אחדים, שהוציאו לאור אנשי התנועה הרוויזיוניסטית, חברי אצ"ל ותנועת החרות, בין השנים 1942 - 1965.
חָדָשׁ!!: חסידות קרלין וחרות (עיתון) · ראה עוד »
חיפה
חֵיפָה (בערבית: حيفا; בעברית ניתן למצוא במקורות את הכתיבים חיפא, חיפה, או חפה) היא עיר באזור הכרמל, השלישית בגודל אוכלוסייתה בישראל (אחרי ירושלים ותל אביב-יפו), בעלת אוכלוסייה מעורבת עם מיעוט ערבי.
חָדָשׁ!!: חסידות קרלין וחיפה · ראה עוד »
חיים אלעזר שפירא
הרב חיים אלעזר שפירא (בהונגרית: Spira Lázár, בצ'כית/סלובקית: Lazar Spira; מכונה ה"מנחת אלעזר", על שם ספרו; ה' בטבת ה'תרל"ב, 17 בדצמבר 1871 – ב' בסיוון ה'תרצ"ז, 12 במאי 1937) היה אב"ד מוקצ'בו (מונקאץ') והאדמו"ר השלישי של חסידות מונקאטש.
חָדָשׁ!!: חסידות קרלין וחיים אלעזר שפירא · ראה עוד »
חייקל מאמדור
#הפניה חיים חייקל מאמדור.
חָדָשׁ!!: חסידות קרלין וחייקל מאמדור · ראה עוד »
בני ברק
בְּנֵי בְּרַק היא עיר במחוז תל אביב, השמינית בגודל אוכלוסייתה בישראל.
חָדָשׁ!!: חסידות קרלין ובני ברק · ראה עוד »
בנימין בראון
בנימין בראון (נולד בי"ג בתמוז ה'תשכ"ו, 1 ביולי 1966) הוא פרופסור מן המניין, חוקר יהדות ומחשבת ישראל, מרצה בחוג למחשבת ישראל באוניברסיטה העברית וחוקר במכון הישראלי לדמוקרטיה.
חָדָשׁ!!: חסידות קרלין ובנימין בראון · ראה עוד »
בצלאל לנדוי
מצבת קברו של בצלאל לנדוי ב"חלקת גליציה" בבית הקברות בהר הזיתים. בתחתיתה הכיתוב: '''ע"פ צוואתו לא נכתב עליו שום תוארים''' בצלאל לנדוי (י"ד בטבת תרפ"ד, 22 בדצמבר 1923 - ט"ז באייר תשנ"ו, 5 במאי 1996) היה סופר והיסטוריוגרף חרדי ירושלמי פורה.
חָדָשׁ!!: חסידות קרלין ובצלאל לנדוי · ראה עוד »
בר מצווה
חתן בר מצווה בבית הכנסת כותל המערבי בר מצווה (ארמית: בן מצווה) הוא נער יהודי שהגיע לגיל 13 ונעשה מחויב הלכתית בעשיית מצוות בעצמו, ולא בשם הוריו שהיו אחראיים לכך לפני כן.
חָדָשׁ!!: חסידות קרלין ובר מצווה · ראה עוד »
ברוך ממז'יבוז'
הרב ברוך ממז'יבוז' (ה'תקי"ז, 1757 – י"ח בכסלו ה'תקע"ב, 1811) היה נכדו של הבעל שם טוב ואדמו"ר בדור השלישי לחסידות.
חָדָשׁ!!: חסידות קרלין וברוך ממז'יבוז' · ראה עוד »
ברוך מאיר יעקב שוחט
הרב ברוך מאיר יעקב הלוי שוחט (ניו יורק, י"ז בכסלו תשט"ו, 10 בדצמבר 1954) הוא האדמו"ר הנוכחי של חסידות קרלין סטולין, נכד לאדמו"ר מקרלין הקודם, רבי יוחנן פרלוב.
חָדָשׁ!!: חסידות קרלין וברוך מאיר יעקב שוחט · ראה עוד »
בלארוס
רפובליקת בֵּלָארוּס, ובקיצור בלארוס (בבלארוסית: Рэспубліка Белару́сь וברוסית: Респу́блика Белару́сь) היא מדינה ללא מוצא לים במזרח אירופה, הגובלת ברוסיה ממזרח, באוקראינה מדרום, בפולין ממערב ובליטא ולטביה מצפון.
חָדָשׁ!!: חסידות קרלין ובלארוס · ראה עוד »
בורו פארק
המרפאה של בית החולים המתודיסטי בשדרה ה-16 בורו פארק (באנגלית: Borough Park, ביידיש: באָראָ פּאַרק) היא שכונה בחלקו הדרום מערבי של רובע ברוקלין בעיר ניו יורק שבארצות הברית.
חָדָשׁ!!: חסידות קרלין ובורו פארק · ראה עוד »
בית אהרן
#הפניה אהרן מקרלין (השני)#"בית אהרן".
חָדָשׁ!!: חסידות קרלין ובית אהרן · ראה עוד »
בית שמש
בית שמש היא עיר במחוז ירושלים שבישראל אשר הוקמה בראשית שנות החמישים כמעברה והוכרזה כעיר ב־25 ביוני 1991.
חָדָשׁ!!: חסידות קרלין ובית שמש · ראה עוד »
בית הקברות בטבריה
#הפניה בית הקברות היהודי העתיק בטבריה.
חָדָשׁ!!: חסידות קרלין ובית הקברות בטבריה · ראה עוד »
בית הכנסת של ראשוני החסידים בטבריה
פנים בית הכנסת ארון הקודש עמוד התפילה ששלח רבי אהרן מקרלין בית הכנסת של ראשוני החסידים בטבריה, או בית הכנסת קרלין סטולין בטבריה, הוא מבנה בית כנסת שנבנה בשנת 1786 במרכז "חצר היהודים" בעיר העתיקה בטבריה, ליד שפת הכנרת.
חָדָשׁ!!: חסידות קרלין ובית הכנסת של ראשוני החסידים בטבריה · ראה עוד »
בית ישראל (שכונה)
זוננפלד בשכונה (בצד שמאל גמ"ח מכירת ספרים יד שנייה) גגות חלק מבתי השכונה מגג ישיבת מיר בית ישראל היא שכונה חרדית בירושלים מצפון לשכונת מאה שערים.
חָדָשׁ!!: חסידות קרלין ובית ישראל (שכונה) · ראה עוד »
ביתר עילית
ביתר הקדומה - ח'רבת אליהוד בכפר בתיר בתי ביתר עילית קו פרשת המים. כיכר על שם הרב אברהם רביץ פארק שבעת המינים בעיר עם מתקני אומגה לגלישה זוויתית בֵּיתָר עִילִּית היא התנחלות ועיר חרדית כ-8 קילומטרים דרום-מערבית מירושלים וצפונית לגוש עציון, על גבול הקו הירוק.
חָדָשׁ!!: חסידות קרלין וביתר עילית · ראה עוד »
גרמניה
גרמניה (בגרמנית: Deutschland - דויטשלנד) היא ארץ במרכז אירופה, כיום מדינה בשם הרפובליקה הפדרלית של גרמניה (בגרמנית: Bundesrepublik Deutschland - בונדסרפובליק דויטשלנד), הנמנית עם המדינות המתועשות החזקות בתבל וחברה באיחוד האירופי.
חָדָשׁ!!: חסידות קרלין וגרמניה · ראה עוד »
גבעת זאב
תוואי גדר ההפרדה באזור גבעת זאב גִּבְעַת זְאֵב היא התנחלות הנמצאת צפונית־מערבית לירושלים, הוקמה ב־1977 והוכרזה כמועצה מקומית בשנת 1983.
חָדָשׁ!!: חסידות קרלין וגבעת זאב · ראה עוד »
גבעתיים
הכניסה לגבעתיים מדרך השלום. האותיות מסודרות בצורת שתי גבעות – גבעתיים. גן שיכון המורים בגבעתיים גִּבְעָתַיִים היא עיר במחוז תל אביב בישראל.
חָדָשׁ!!: חסידות קרלין וגבעתיים · ראה עוד »
גוש קטיף
גוש קטיף היה גוש התנחלויות ששכן בדרום רצועת עזה.
חָדָשׁ!!: חסידות קרלין וגוש קטיף · ראה עוד »
דרוהוביטש
#הפניה דרוהוביץ'.
חָדָשׁ!!: חסידות קרלין ודרוהוביטש · ראה עוד »
דטרויט
דטרויט (באנגלית: Detroit) היא העיר הגדולה ביותר במדינת מישיגן שבארצות הברית.
חָדָשׁ!!: חסידות קרלין ודטרויט · ראה עוד »
דוד פרידמן (פינסק-קרלין)
הרב דוד פרידמן מקרלין (תקפ"ח, 1828 - ד' באדר תרע"ה, 1915) היה מגדולי הפוסקים של יהדות ליטא בסוף המאה ה-19 ובתחילת המאה ה-20, התפרסם בין היתר על תמיכתו בחיבת ציון והשתתפותו בוועידת קטוביץ.
חָדָשׁ!!: חסידות קרלין ודוד פרידמן (פינסק-קרלין) · ראה עוד »
דוד צבי שלמה בידרמן
רבי דוד צבי שלמה בידרמן (ר' דוד'ל; כ"ג בתשרי תר"ד, 1843 - ה' באלול תרע"ח, 1918) היה האדמו"ר הרביעי מלעלוב.
חָדָשׁ!!: חסידות קרלין ודוד צבי שלמה בידרמן · ראה עוד »
ה'ת"ש
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: חסידות קרלין וה'ת"ש · ראה עוד »
ה'תק"ע
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: חסידות קרלין וה'תק"ע · ראה עוד »
ה'תק"ל
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: חסידות קרלין וה'תק"ל · ראה עוד »
ה'תקמ"ז
בשנה זו תועד בספרי גדולי הפוסקים בירושלים אירוע מיוחד ונדיר של שלג בירושלים, שבא לאחר עצירת גשמים ממושכת.
חָדָשׁ!!: חסידות קרלין וה'תקמ"ז · ראה עוד »
ה'תקנ"ב
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: חסידות קרלין וה'תקנ"ב · ראה עוד »
ה'תקפ"ז
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: חסידות קרלין וה'תקפ"ז · ראה עוד »
ה'תר"ם
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: חסידות קרלין וה'תר"ם · ראה עוד »
ה'תר"ס
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: חסידות קרלין וה'תר"ס · ראה עוד »
ה'תרמ"ב
יהודי תימני בירושלים, סוף המאה ה-19. בשנה זו החלה העלייה הראשונה, רובה מיהדות מזרח אירופה וכללה את עליית אעלה בתמר של יהדות תימן, אשר הושפעו מהפסוק.
חָדָשׁ!!: חסידות קרלין וה'תרמ"ב · ראה עוד »
ה'תרפ"ב
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: חסידות קרלין וה'תרפ"ב · ראה עוד »
ה'תרפ"ד
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: חסידות קרלין וה'תרפ"ד · ראה עוד »
ה'תרל"ב
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: חסידות קרלין וה'תרל"ב · ראה עוד »
ה'תרל"ג
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: חסידות קרלין וה'תרל"ג · ראה עוד »
ה'תש"ו
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: חסידות קרלין וה'תש"ו · ראה עוד »
ה'תשמ"ו
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: חסידות קרלין וה'תשמ"ו · ראה עוד »
ה'תשס"ז
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: חסידות קרלין וה'תשס"ז · ראה עוד »
ה'תשט"ז
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: חסידות קרלין וה'תשט"ז · ראה עוד »
המאה ה-18
המאה ה־18 (המאה השמונה־עשרה) היא תקופת זמן שהחלה בשנת 1701 והסתיימה בשנת 1800.
חָדָשׁ!!: חסידות קרלין והמאה ה-18 · ראה עוד »
המנדט הבריטי
המנדט הבריטי מטעם חבר הלאומים על פלשתינה (ארץ-ישראל), המוכר בעברית בשמות "המנדט הבריטי" או פשוט "המנדט", הוא מנדט (ייפוי כוח, פיקדון) שקיבלה הממלכה המאוחדת מידי מדינות ההסכמה בוועידת סן רמו 1920, וקיבלה לכך תוקף נוסף מידי חבר הלאומים ב-1922.
חָדָשׁ!!: חסידות קרלין והמנדט הבריטי · ראה עוד »
המגיד ממזריטש
רבי דוב בֶּער, המכונה המגיד ממזריטש (בין קודם לשנת ה'ת"נ לה'ת"ע (1690 ל-1710) – י"ט בכסלו תקל"ג, 15 בדצמבר 1772), היה תלמידו של הבעל שם טוב ויורשו בהנהגת תנועת החסידות.
חָדָשׁ!!: חסידות קרלין והמגיד ממזריטש · ראה עוד »
האסון בבית הכנסת בגבעת זאב
האסון בבית הכנסת בגבעת זאב היה אירוע רב-נפגעים בישראל, שהתרחש בכניסת חג השבועות, ה' בסיוון ה'תשפ"א, 16 במאי 2021, ובו, עקב קריסת טריבונה (ביידיש: פארנצ'עס) בבית כנסת של חסידות קרלין סטולין בגבעת זאב, נהרגו שלושה אנשים, וכ-220 נפצעו.
חָדָשׁ!!: חסידות קרלין והאסון בבית הכנסת בגבעת זאב · ראה עוד »
הסופות בנגב
הסופות בנגב (או הפרעות בנגב) הוא כינוי ל'''פוגרומים''' שנערכו החל באפריל 1881 ועד מאי 1882 נגד יהודי דרום-מערב האימפריה הרוסית (בעיקר בחבלי הארץ של אוקראינה של ימינו).
חָדָשׁ!!: חסידות קרלין והסופות בנגב · ראה עוד »
העשור הראשון של המאה ה-21
רעידת אדמה באזור האוקיינוס ההודי עוררה גלי צונמי אדירים שגבו את חייהם של מעל ל-280 אלף בני אדם. העשור הראשון של המאה העשרים ואחת, המכונה בקיצור שנות האלפיים, החל ב־1 בינואר 2000 והסתיים ב־31 בדצמבר 2009.
חָדָשׁ!!: חסידות קרלין והעשור הראשון של המאה ה-21 · ראה עוד »
העדה החרדית
העדה החרדית היא קבוצה המורכבת ממספר קהילות חרדיות הכפופות לבית הדין של העדה החרדית, ומקבלות את מרותו.
חָדָשׁ!!: חסידות קרלין והעדה החרדית · ראה עוד »
העיר העתיקה
העיר העתיקה בירושלים (בערבית: البلدة القديمة في القدس, אל-בִּלִדַת אל-קָדִימָה פִי אל-קוּדְס; בארמנית: Երուսաղեմի հին քաղաք, יֶרוּסָאגֵֿמִי הִין קָאגָֿאק), היא האזור העירוני העתיק של ירושלים.
חָדָשׁ!!: חסידות קרלין והעיר העתיקה · ראה עוד »
השקפת עולם
טקסים ומנהגים דתיים מקושרים להשקפת העולם של הדת הרלוונטית. השקפת עולם (באנגלית: worldview; בגרמנית: Weltanschauung) או תפיסת עולם היא האופן הסובייקטיבי שבו אדם יחיד או קבוצה של אנשים רואים ומפרשים את ההתרחשויות והגירויים בסביבתם הפיזית והחברתית.
חָדָשׁ!!: חסידות קרלין והשקפת עולם · ראה עוד »
השואה
השואה הייתה שורת מעשי רצח עם ורדיפות אנטישמיות מתוכננות ומאורגנות, שבוצעו כנגד העם היהודי החל מעליית הנאצים לשלטון בגרמניה בתחילת 1933, ובמהלך מלחמת העולם השנייה ועד כניעת גרמניה הנאצית במאי 1945.
חָדָשׁ!!: חסידות קרלין והשואה · ראה עוד »
התנגדות לחסידות
#הפניה ההתנגדות לחסידות.
חָדָשׁ!!: חסידות קרלין והתנגדות לחסידות · ראה עוד »
הבחירות לכנסת
הבחירות לכנסת הן ליבה של שיטת הממשל בישראל, שהיא דמוקרטיה פרלמנטרית, שיטה שבה סמכותו של השלטון, הממשלה, נובעת מן האמון שמביעה בו הכנסת (הפרלמנט הישראלי), שנבחרה על ידי אזרחי המדינה.
חָדָשׁ!!: חסידות קרלין והבחירות לכנסת · ראה עוד »
הכנרת
מפת הכנרת ועומק מימיה Claes Jansz. Visscher, המאה ה־17. הכנרת מופיעה בשם Cinneret הכִּנֶּרֶת היא ימה בצפון מזרחה של ישראל.
חָדָשׁ!!: חסידות קרלין והכנרת · ראה עוד »
היישוב הישן
פועלים יהודים בכרם אברהם, ירושלים, 1855 מפת ארץ ישראל וסביבתה, מעשה ידי הנרי ליבו, משנת 1729 מפת ארץ ישראל, מעשי ידי י"ב אלן, משנת 1851 המושג היישוב הישן מתייחס לחברה היהודית הוותיקה בארץ ישראל, שהתעצמה דמוגרפית ברבע האחרון של המאה ה-18 ובמשך המאה ה-19 במהלך התקופה העות'מאנית בארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: חסידות קרלין והיישוב הישן · ראה עוד »
ו' באייר
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: חסידות קרלין וו' באייר · ראה עוד »
ורשה
כנסייה ברחוב קרקובסקה פשדמיישצ'ה ציור של ורשה מאת בולטו ורשה (בפולנית: Warszawa – וארְשַאווה – IPA) היא בירת פולין והעיר הגדולה ביותר בה.
חָדָשׁ!!: חסידות קרלין וורשה · ראה עוד »
וואהלין
#הפניה ווהלין.
חָדָשׁ!!: חסידות קרלין ווואהלין · ראה עוד »
וורשה
#הפניה ורשה.
חָדָשׁ!!: חסידות קרלין ווורשה · ראה עוד »
ווהלין
סמל ווהלין נסיכות ווהלין ווהלין כחלק מפולין ווהלין כחלק מאוקראינה היכל יהדות ווהלין בגבעתיים אנדרטה בגבעתיים לפרטיזנים ממחוז ווהלין ווהלין (באוקראינית: Волинь, בפולנית: Wołyń, ברוסית: Волынь, ביידיש: וואָהלין) הוא חבל היסטורי במערב אוקראינה, בין נהרות הפריפיאט והבוג המערבי מצפון לגליציה ולפודוליה.
חָדָשׁ!!: חסידות קרלין וווהלין · ראה עוד »
וילנה
וִילְנָה (בעברית גם בכתיב וילנא; בליטאית: Vilnius,; ברוסית: Вильнюс; בפולנית: Wilno, בבלארוסית: Ві́льня, ביידיש: ווילנע) היא עיר הבירה של ליטא.
חָדָשׁ!!: חסידות קרלין ווילנה · ראה עוד »
ויליאמסבורג (ברוקלין)
ויליאמסבורג (באנגלית: Williamsburg) היא שכונה בצפון ברוקלין בעיר ניו יורק שבארצות הברית, שבה יש ריכוז גדול של יהודים חסידיים.
חָדָשׁ!!: חסידות קרלין וויליאמסבורג (ברוקלין) · ראה עוד »
כ"א בכסלו
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: חסידות קרלין וכ"א בכסלו · ראה עוד »
כ"ב בתמוז
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: חסידות קרלין וכ"ב בתמוז · ראה עוד »
כ"ו בתשרי
בניין המזכירות של האומות המאוחדות בניו יורק.
חָדָשׁ!!: חסידות קרלין וכ"ו בתשרי · ראה עוד »
כתב עת
עמוד השער של עיתון "כלנוע", כתב עת העוסק בקולנוע עמוד השער של עיתון "בגלל", כתב עת העוסק בספרות שער מגזין ערוך למגזין גיטרות כתב עת הוא דבר דפוס היוצא לאור, בדרך כלל, בתדירות קבועה ולפחות אחת לשנה בדפוס או באופן אלקטרוני.
חָדָשׁ!!: חסידות קרלין וכתב עת · ראה עוד »
כיכר השבת
כיכר השבת כיכר השבת היא צומת מפורסם בירושלים, הגובל בשכונות מאה שערים וגאולה.
חָדָשׁ!!: חסידות קרלין וכיכר השבת · ראה עוד »
י"ט בניסן
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: חסידות קרלין וי"ט בניסן · ראה עוד »
י"ז בסיוון
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: חסידות קרלין וי"ז בסיוון · ראה עוד »
י"ז בתמוז
על פי הלוח העברי הקבוע, פרשת בר המצוה של ילד שנולד בי"ז תמוז היא ברוב השנים, פרשת פינחס.
חָדָשׁ!!: חסידות קרלין וי"ז בתמוז · ראה עוד »
י"ד בחשוון
פרשת בר המצוה של ילד שנולד בי"ד חשוון היא תמיד פרשת וירא.
חָדָשׁ!!: חסידות קרלין וי"ד בחשוון · ראה עוד »
י' בכסלו
מנחם בגין, ג'ימי קרטר ואנואר סאדאת בקמפ דייוויד ב-1978.
חָדָשׁ!!: חסידות קרלין וי' בכסלו · ראה עוד »
ינוקא
ינוקא ("תינוק" בארמית) הוא כינוי שהיה מקובל בקרב חסידי מזרח אירופה לאדמו"רים אשר הוכתרו כשאינם עוד בגיל בר מצווה (בני 13) ולעיתים כונו כך מכיוון שאינם עוד בוגרים או גדולים בתורה כדי להיות אדמ"ורים.
חָדָשׁ!!: חסידות קרלין וינוקא · ראה עוד »
יצחק אלחנן ספקטור
מילון האנציקלופדי ברוקהאוס ואפרון") הרב יצחק אלחנן ספֶּקטוֹר (בכתיב היידי, שנהג בזמנו: ספעקטאָר, בניו נקראו בשם רבינוביץ' - ראַבינאָוויץ), (ה'תקע"ז, ראש - כ"א באדר ה'תרנ"ו, קובנה), היה רבה הראשי של קובנה.
חָדָשׁ!!: חסידות קרלין ויצחק אלחנן ספקטור · ראה עוד »
ירחמיאל משה הופשטיין
רבי ירחמיאל משה הופשטיין (1860, י' באלול ה'תר"ך –1909, י"ג באלול ה'תרס"ט) היה האדמו"ר של חסידות קוז'ניץ.
חָדָשׁ!!: חסידות קרלין וירחמיאל משה הופשטיין · ראה עוד »
ירושלים
יְרוּשָׁלַיִם (נהגה אל־קֻדְס; או לחלופין أُورُشَلِيم, אוּרֻשַׁלִים) היא עיר הבירה של מדינת ישראל, והעיר עם האוכלוסייה הגדולה ביותר במדינה.
חָדָשׁ!!: חסידות קרלין וירושלים · ראה עוד »
ישראל מסטולין
מצבת קברו בפרנקפורט רבי ישראל פרלוב מסטולין (כונה: הינוקא או דער פרנקפורטער; י' בכסלו ה'תרכ"ט – ב' בתשרי ה'תרפ"ב) בנו של רבי אשר מסטולין (השני) והאדמו"ר השישי בשושלת קרלין.
חָדָשׁ!!: חסידות קרלין וישראל מסטולין · ראה עוד »
ישראל צבי יאיר דנציגר
רבי ישראל צבי יאיר דנציגר (נולד בג' בחשוון תש"ה, 1944) הוא האדמו"ר הנוכחי של חסידות אלכסנדר, השביעי בשושלת, המכהן משנת ה'תשס"ה (2005).
חָדָשׁ!!: חסידות קרלין וישראל צבי יאיר דנציגר · ראה עוד »
ישראל הופשטיין מקוז'ניץ
רבי ישראל הופשטיין מקוז'ניץ (תצ"ז, 1736 – י"ד בתשרי תקע"ה, 1814) היה מחשובי האדמו"רים בפולין בתחילת המאה ה-19, מתלמידי המגיד ממזריטש ורבי אלימלך מליז'נסק, חיבר ספרים רבים בחסידות ובקבלה, ידוע בכינוי המגיד מקוז'ניץ (ביידיש: דער קאז'ניצער מגיד) ועבודת ישראל על שם ספרו.
חָדָשׁ!!: חסידות קרלין וישראל הופשטיין מקוז'ניץ · ראה עוד »
ישיבה
ישיבת וולוז'ין - הישיבה הממוסדת הראשונה והישיבה שכונתה '''אם הישיבות''' שאנגחאי בזמן מלחמת העולם השנייה, 1942 ישיבה או מתיבתא (מארמית) היא מוסד ללימוד תורה על כל תחומיה, על פי המסורת היהודית.
חָדָשׁ!!: חסידות קרלין וישיבה · ראה עוד »
ישיבה קטנה
ישיבת וולוז'ין - הישיבה הממוסדת הראשונה והישיבה שכונתה '''אם הישיבות''' ישיבה קטנה (יש"ק, גם ישיבה לצעירים) היא מוסד ללימוד תורה על כל תחומיה, על פי המסורת היהודית, המהווה המשך ללימודים בתלמוד תורה או בבית ספר (בציבורים מסוימים - 'חיידר').
חָדָשׁ!!: חסידות קרלין וישיבה קטנה · ראה עוד »
יהדות התורה
יהדות התורה והשבת היא רשימה וסיעה חרדית אשכנזית שמהווה איחוד של המפלגות "אגודת ישראל" החסידית ו"דגל התורה" הליטאית.
חָדָשׁ!!: חסידות קרלין ויהדות התורה · ראה עוד »
יוחנן מלוצק
#הפניה יוחנן פרלוב.
חָדָשׁ!!: חסידות קרלין ויוחנן מלוצק · ראה עוד »
יוחנן פרלוב
רבי יוחנן מלוצק רבי יוחנן פרלוב (ז' באב תר"ס, אוגוסט 1900 – כ"א בכסלו תשט"ז, דצמבר 1955) היה האדמו"ר המרכזי של חסידות קרלין לאחר השואה, בנו הצעיר של רבי ישראל מסטולין.
חָדָשׁ!!: חסידות קרלין ויוחנן פרלוב · ראה עוד »
1736
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: חסידות קרלין ו1736 · ראה עוד »
1770
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: חסידות קרלין ו1770 · ראה עוד »
1772
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: חסידות קרלין ו1772 · ראה עוד »
1781
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: חסידות קרלין ו1781 · ראה עוד »
1787
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: חסידות קרלין ו1787 · ראה עוד »
1792
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: חסידות קרלין ו1792 · ראה עוד »
1802
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: חסידות קרלין ו1802 · ראה עוד »
1810
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: חסידות קרלין ו1810 · ראה עוד »
1826
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: חסידות קרלין ו1826 · ראה עוד »
1872
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: חסידות קרלין ו1872 · ראה עוד »
1873
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: חסידות קרלין ו1873 · ראה עוד »
1880
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: חסידות קרלין ו1880 · ראה עוד »
1881
1881 היא שנה פלינדרומית, היחידה במאה ה-19.
חָדָשׁ!!: חסידות קרלין ו1881 · ראה עוד »
1900
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: חסידות קרלין ו1900 · ראה עוד »
1921
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: חסידות קרלין ו1921 · ראה עוד »
1924
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: חסידות קרלין ו1924 · ראה עוד »
1925
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: חסידות קרלין ו1925 · ראה עוד »
1940
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: חסידות קרלין ו1940 · ראה עוד »
1955
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: חסידות קרלין ו1955 · ראה עוד »
1986
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: חסידות קרלין ו1986 · ראה עוד »
אזכור
[1] https://he.wikipedia.org/wiki/חסידות_קרלין
