סֵמֶל
יוניונפדיה
תִקשׁוֹרֶת
 Google Play כעת ב-
חָדָשׁ! הורד יוניונפדיה במכשיר אנדרואיד שלך!
הורד
גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
 

טנזימאט

מַדָד טנזימאט

מהמוט השני אבדילמג'יט הראשון הטנזימאט (טורקית Tanzimat, טורקית עות'מאנית تنظيمات - "ארגון מחדש") הייתה תקופה של התחדשות ורפורמה בתולדות האימפריה העות'מאנית, אשר החלה בשנת 1839 והסתיימה עם קבלתה של החוקה הראשונה ב-1876. [1]

51 יחסים: מס, מס גולגולת, מפקד אוכלוסין, משפט פלילי, מהמוט השני, מוסטפא כמאל אטאטורק, מידהט פאשה, אסלאם, ארמון טופקאפי, אבדילמג'יט הראשון, אוניברסיטה, איסטנבול, אירופה, סולטאן עות'מאני, פירמן, צרפת, קודקס נפוליאון, רפורמה, רפורמות אטאטורק, שטר כסף, לאומיות, טורקית, טורקית עות'מאנית, טורקיה, חוק הווילאייטים, חוקה, חירות האדם, בדלנות, בורסה לניירות ערך, המאה ה-19, המנון, האימפריה העות'מאנית, העולם המערבי, הדגל העות'מאני, ההיסטוריוגרפיה של נפילת האימפריה העות'מאנית, היסטוריה של האימפריה העות'מאנית, 1839, 1840, 1843, 1844, 1845, 1848, 1856, 1866, 1869, 1876, 1878, 1922, 1938, 23 בנובמבר, ..., 3 בנובמבר. להרחיב מדד (1 יותר) »

מס

מַס הוא תשלום הנגבה על פי חוק מתושבים ומאזרחים, למימון פעולות שונות של גופי ציבור.

חָדָשׁ!!: טנזימאט ומס · ראה עוד »

מס גולגולת

קבלה על מס גולגולת, קהילת ג'פרסון, לואיזיאנה, 1917. מס גולגולת הוא מס המוטל בסכום אחיד על אדם באופן בלתי-תלוי בהכנסתו, רכושו, או הוצאותיו.

חָדָשׁ!!: טנזימאט ומס גולגולת · ראה עוד »

מפקד אוכלוסין

סובייטית מ-1937 לעידוד שיתוף הפעולה במפקד האוכלוסין מִפקד אוכלוסין הוא ספירה של כל האוכלוסייה במקום מסוים (מדינה, בדרך כלל), תוך איסוף מידע על האוכלוסייה לצרכים סטטיסטיים.

חָדָשׁ!!: טנזימאט ומפקד אוכלוסין · ראה עוד »

משפט פלילי

המשפט הפלילי הוא ענף מתחום המשפט, שתכליתו הסדרת חיי החברה על ידי הגדרת התנהגויות שליליות מסוימות כבלתי-חוקיות, וזאת באמצעות כללי עשה ואל-תעשה.

חָדָשׁ!!: טנזימאט ומשפט פלילי · ראה עוד »

מהמוט השני

מהמוט השני מהמוט השני (בטורקית II. Mahmut, בטורקית עות'מאנית: محمود ثانى; 20 ביולי 1785 – 2 ביולי 1839) היה הסולטאן השלושים של האימפריה העות'מאנית, ושלט בה מ-28 ביולי 1808 ועד יום מותו.

חָדָשׁ!!: טנזימאט ומהמוט השני · ראה עוד »

מוסטפא כמאל אטאטורק

מוסטפא כמאל אטאטורק (בטורקית: Mustafa Kemal Atatürk - "אבי הטורקים"; 1881 – 10 בנובמבר 1938) היה מדינאי ומנהיג צבאי טורקי, מייסדה של הרפובליקה של טורקיה ונשיאה הראשון.

חָדָשׁ!!: טנזימאט ומוסטפא כמאל אטאטורק · ראה עוד »

מידהט פאשה

#הפניה מידהט פאשא.

חָדָשׁ!!: טנזימאט ומידהט פאשה · ראה עוד »

אסלאם

אִסְלַאם (בערבית:, בעברית: השלמה) היא דת מונותאיסטית אברהמית שמהותה השלמה מלאה עם סונת מוחמד, כלומר, השלמה מלאה עם משנתו של מוחמד בן עבדאללה, הנחשב בקרב כלל המוסלמים כנביא החשוב והאחרון אי פעם וגם השלמה מלאה עם מה שמוסלמים מבינים כרצון האל אללה, דרך מילוי מצוות ספר הקוראן, אשר נחשב בקרב כלל המוסלמים לדברו הישיר של אללה.

חָדָשׁ!!: טנזימאט ואסלאם · ראה עוד »

ארמון טופקאפי

ארמון טופקאפי מודל של ארמון טופקאפי בנקודת סראגליו החצר הרביעית – מבט אל פאביליון הקפה של הסולטאן. גני הארמון מטבחי ארמון טופקאפי. ארמון טופקאפי (בטורקית: Topkapı Sarayı – "ארמון שער התותח") הוא ארמון השוכן בעיר העתיקה של איסטנבול, בצידה האירופי של איסטנבול.

חָדָשׁ!!: טנזימאט וארמון טופקאפי · ראה עוד »

אבדילמג'יט הראשון

אַבְּדִילְמֵגִ'יט הָרִאשׁוֹן (בטורקית: I. Abdülmecit; בטורקית עות'מאנית: عبد المجيد اول, 25 באפריל 1823 – 25 ביוני 1861) היה הסולטאן ה-31 של האימפריה העות'מאנית, שלט בה מ-2 ביולי 1839 ועד יום מותו.

חָדָשׁ!!: טנזימאט ואבדילמג'יט הראשון · ראה עוד »

אוניברסיטה

אלמה מאטר, האנשה של אוניברסיטה אוּנִיבֶרְסִיטָה (מלטינית: Universitas) היא מוסד להשכלה גבוהה ולמחקר המעניק תארים אקדמיים.

חָדָשׁ!!: טנזימאט ואוניברסיטה · ראה עוד »

איסטנבול

אִיסְטַנְבּוּל היא עיר הנמל הראשית של טורקיה ובירת מחוז מרמרה בצפון-מערב המדינה.

חָדָשׁ!!: טנזימאט ואיסטנבול · ראה עוד »

אירופה

תמונת לוויין של יבשת אירופה אֵירוֹפָּה היא יבשת מבחינה היסטורית ותרבותית ותת-יבשת מבחינה גאוגרפית.

חָדָשׁ!!: טנזימאט ואירופה · ראה עוד »

סולטאן עות'מאני

סמל האימפריה העות'מאנית מהמאה ה-19 הסולטאן העות'מאני, או פאדישאה (טורקית Osmanlı padişahı), היה שליטה של האימפריה העות'מאנית (פרט לשלושת שליטיה הראשונים - עות'מאן הראשון, אורהן הראשון ומוראט הראשון - שנקראו ביי (Bey)).

חָדָשׁ!!: טנזימאט וסולטאן עות'מאני · ראה עוד »

פירמן

#הפניה פירמאן.

חָדָשׁ!!: טנזימאט ופירמן · ראה עוד »

צרפת

צָרְפַת (נקראת רשמית: הרפובליקה הצרפתית; בצרפתית: République française, "רֶפובְּלִיק פרָאנְסֶז") היא מדינה במערב אירופה המחזיקה גם מספר טריטוריות ביבשות אחרות.

חָדָשׁ!!: טנזימאט וצרפת · ראה עוד »

קודקס נפוליאון

#הפניה קוד נפוליאון.

חָדָשׁ!!: טנזימאט וקודקס נפוליאון · ראה עוד »

רפורמה

רפורמה (באנגלית: Reform, בלטינית:Reformo) היא תהליך שינוי שיטתי והדרגתי של סדר חברתי (בעיקר דתי, פוליטי-מנהלי וכלכלי) ישן.

חָדָשׁ!!: טנזימאט ורפורמה · ראה עוד »

רפורמות אטאטורק

מוסטפא כמאל בנאום ציבורי בעיר בורסה רפורמות אתאטורק (טורקית Atatürk İnkılapları או Atatürk Devrimleri) היו סדרה של שינויים שערך מוסטפא כמאל (Mustafa Kemal Atatürk), נשיאה הראשון של הרפובליקה הטורקית, בכל אורחות החיים במדינה, ובכלל זה בתחומי הפוליטיקה, הכלכלה, החקיקה, התרבות והחברה, החל בשנת 1922, דהיינו לפני הכרזתה של המדינה על עצמאותה, ועד מותו בשנת 1938.

חָדָשׁ!!: טנזימאט ורפורמות אטאטורק · ראה עוד »

שטר כסף

שטרות של שקל חדש מהמהדורה השלישית והנוכחית שני צידיו של שטר 100 שקל ישן, מ-1979 שטר כסף (בדומה למטבעות, המחאות, תווי קנייה, כרטיסי אשראי), הוא אחת הצורות של אמצעי תשלום בהם בני אדם משתמשים על מנת לשלם עבור סחורות ושירותים שהם קונים.

חָדָשׁ!!: טנזימאט ושטר כסף · ראה עוד »

לאומיות

דגלי סרביה לאומיות היא תופעה חברתית אידאולוגית שלפיה לכל עם זכות לקיים ממשל עצמי.

חָדָשׁ!!: טנזימאט ולאומיות · ראה עוד »

טורקית

בכחול כהה - טורקית כשפת הרוב, בכחול בהיר - מיעוט דוברי טורקית טורקית (Türkçe, IPA:,; בכתיב ארכאי: תורכית) היא שפה טורקית דרום-מערבית המדוברת כשפת אם בפי 56 מיליון איש בטורקיה, בקפריסין, בבולגריה, במקדוניה וביוון.

חָדָשׁ!!: טנזימאט וטורקית · ראה עוד »

טורקית עות'מאנית

"תחריר דפתרי"- רשימות מיסוי של העיר פטולמאידה (כיום ביוון) מתקופתו של הסולטאן סלים השני בול עות'מאני מ-1901 ובמרכזו נראית הטורה טורקית עוֹתְ'מָאנִית (בטורקית: Osmanlıca או Osmanlı Türkçesi; בטורקית עות'מאנית: لسان عثمانی או عثمانليجة ובתעתיק לטיני מודרני Lisan-ı Osmani) היא רובד היסטורי של השפה הטורקית, אשר דובר בשטחיה של טורקיה המודרנית ובשטחים נוספים של האימפריה העות'מאנית, ואשר שימש כשפת המִנהל, הספרות והתרבות ברחבי האימפריה העות'מאנית כולה.

חָדָשׁ!!: טנזימאט וטורקית עות'מאנית · ראה עוד »

טורקיה

טוּרְקִיָּה (מקובל גם: תורכיה; בטורקית: Türkiye), או בשמה הרשמי רפובליקת טורקיה (Türkiye Cumhuriyeti "טורְקִיֶיה גֻ'מְהוּרִיֶּתִי"), היא מדינה מוסלמית במזרח התיכון ובחבל הבלקן שבדרום-מזרח אירופה.

חָדָשׁ!!: טנזימאט וטורקיה · ראה עוד »

חוק הווילאייטים

חוק הווילאייטים או "האמנה לכינונן של הפרובינציות", (בטורקית Teşkil-i Vilâyet Nizamnâmesi) הוא חוק שחוקק באימפריה העות'מאנית בשנת 1864 במטרה לארגן מחדש את המחוזות בתוך האימפריה תוך החלפת מערכת האיילט.

חָדָשׁ!!: טנזימאט וחוק הווילאייטים · ראה עוד »

חוקה

חוקת ארצות הברית, אחת מן החוקות המפורסמות ביותר בעולם, והבסיס לחוקות רבות אחרות ברחבי העולם. חוקה היא מכלול של עקרונות יסוד או תקדימים מבוססים המהווים בסיס משפטי ומנהלי של המשטר במדינה, ארגון או סוג אחר של ישות.

חָדָשׁ!!: טנזימאט וחוקה · ראה עוד »

חירות האדם

פסל החירות בניו יורק נחשב לסמל פופולרי לחירות האדם חירות האדם היא עקרון יסוד בחשיבה המדינית והפוליטית, הקובע כי אין לראות אדם כאמצעי, שאדם אחר רשאי לכפות עליו את מטרותיו, אלא כי כל אדם מהווה "מטרה" בפני עצמו.

חָדָשׁ!!: טנזימאט וחירות האדם · ראה עוד »

בדלנות

הבדלנים בדרום סודאן הצליחו ב-2011 להוביל לעצמאותה של דרום סודאן מסודאן. בדלנות (באנגלית: Separatism) היא אידאולוגיה שמקדמת הפרדה תרבותית, אתנית, שבטית, דתית, גזעית, ממשלתית ומגדרית מהקבוצה הדומיננטית על מנת להקים מדינה עצמאית או לקבל אוטונומיה גדולה יותר.

חָדָשׁ!!: טנזימאט ובדלנות · ראה עוד »

בורסה לניירות ערך

מסך המציג את שערי המניות בבורסת המבורג, אוקטובר 2004 בורסה לניירות ערך היא גוף עסקי, לרוב חברה בע"מ, המקיימת שוק מוסדר למסחר בניירות ערך.

חָדָשׁ!!: טנזימאט ובורסה לניירות ערך · ראה עוד »

המאה ה-19

מפת העולם בשנת 1897, האימפריה הבריטית מסומנת באדום מהפכת יולי 1830המאה ה־19 היא תקופה שהחלה בשנת 1801 והסתיימה בשנת 1900.

חָדָשׁ!!: טנזימאט והמאה ה-19 · ראה עוד »

המנון

הִמְנוֹן (ביוונית: ὕμνος - הימנוס) הוא שיר שבח והודיה.

חָדָשׁ!!: טנזימאט והמנון · ראה עוד »

האימפריה העות'מאנית

האימפריה העוֹתְ'מָאנִית הטורקית (בטורקית עות'מאנית: دولت علیۂ عثمانیہ, בטורקית מודרנית: Osmanlı İmparatorluğu, בערבית: الدولة العثمانية. נכתב גם: האימפריה העותמאנית) הייתה אימפריה שהתקיימה במשך 624 שנים, משלהי המאה ה-13 עד תחילת המאה ה-20, והשתרעה מדרום-מזרח אירופה עד לצפון אפריקה וחצי האי ערב.

חָדָשׁ!!: טנזימאט והאימפריה העות'מאנית · ראה עוד »

העולם המערבי

טקסט.

חָדָשׁ!!: טנזימאט והעולם המערבי · ראה עוד »

הדגל העות'מאני

#הפניה דגל האימפריה העות'מאנית.

חָדָשׁ!!: טנזימאט והדגל העות'מאני · ראה עוד »

ההיסטוריוגרפיה של נפילת האימפריה העות'מאנית

ביטוי של שקיעה? איור של קרב לפנטו 1571 בו הוטבע רוב הצי העות'מאני ההיסטוריוגרפיה של נפילת האימפריה העות'מאנית מתארת את ההבדלים בין הגישות הבולטות בחקר הסיבות לנפילת האימפריה העות'מאנית בתחילת המאה ה-20.

חָדָשׁ!!: טנזימאט וההיסטוריוגרפיה של נפילת האימפריה העות'מאנית · ראה עוד »

היסטוריה של האימפריה העות'מאנית

עות'מאן הראשון "בייליק" (נסיכות) "בני עות'מאן" (Osmanoğlu beyliği) התבלטה במשך מאה וחמישים שנה, מעת שעות'מאן הראשון הכריז על עצמאותה ב-1299 ועד שמהמט השני כבש את קונסטנטינופול ויסד את "האימפריה העות'מאנית" (Osmanlı Devleti - "המדינה העות'מנאית").

חָדָשׁ!!: טנזימאט והיסטוריה של האימפריה העות'מאנית · ראה עוד »

1839

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: טנזימאט ו1839 · ראה עוד »

1840

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: טנזימאט ו1840 · ראה עוד »

1843

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: טנזימאט ו1843 · ראה עוד »

1844

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: טנזימאט ו1844 · ראה עוד »

1845

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: טנזימאט ו1845 · ראה עוד »

1848

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: טנזימאט ו1848 · ראה עוד »

1856

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: טנזימאט ו1856 · ראה עוד »

1866

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: טנזימאט ו1866 · ראה עוד »

1869

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: טנזימאט ו1869 · ראה עוד »

1876

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: טנזימאט ו1876 · ראה עוד »

1878

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: טנזימאט ו1878 · ראה עוד »

1922

ב-30 בדצמבר 1922 נוסדה ברית המועצות.

חָדָשׁ!!: טנזימאט ו1922 · ראה עוד »

1938

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: טנזימאט ו1938 · ראה עוד »

23 בנובמבר

23 בנובמבר הוא היום ה-327 בשנה, (328 בשנה מעוברת), בשבוע ה-48 בלוח הגריגוריאני.

חָדָשׁ!!: טנזימאט ו23 בנובמבר · ראה עוד »

3 בנובמבר

3 בנובמבר הוא היום ה-307 בשנה בלוח הגרגוריאני (308 בשנה מעוברת).

חָדָשׁ!!: טנזימאט ו3 בנובמבר · ראה עוד »

אזכור

[1] https://he.wikipedia.org/wiki/טנזימאט

יוֹצֵאנִכנָס
היי! אנחנו בפייסבוק עכשיו! »