סֵמֶל
יוניונפדיה
תִקשׁוֹרֶת
 Google Play כעת ב-
חָדָשׁ! הורד יוניונפדיה במכשיר אנדרואיד שלך!
הורד
גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
 

יבנה-ים

מַדָד יבנה-ים

מבט מהאוויר על התל יבנה־ים או מינת רובין (בארמית: מחוזא ד'ימנין; בערבית: מאחוז יבנא; פירושם – נמל יבנה) הייתה עיר נמל עתיקה בארץ ישראל. [1]

90 יחסים: מנזר, מפות ארץ הקודש, מצד חשביהו, מרד החשמונאים, משה פישר, מלקרת, מועאויה הראשון, מוקדסי, מוזיאון בית מרים - הים ומלואו, אמפורה, ארמית, ארץ ישראל, ארכאולוגיה, אריה כשר, אשדוד, אתר ארכאולוגי, אבן גזית, אבן גוויל, אדריכלות אסלאמית, אוניברסיטת תל אביב, אוניברסיטת בן-גוריון, נצרות, ספר מקבים ב, סטראבון, סוריה, ערבית, עלייה לרגל, עזה, עיר נמל, פסיפס, פליניוס הזקן, פטר האיברי, פיניקים, צידון, ראובן, רצפת פסיפס, רשות העתיקות, שבטי ישראל, שונית, תקופת בית שני, תקופת הברזל, תקופת הברונזה, תקופת הברונזה המאוחרת בארץ ישראל, תרגום, תל, תל יבנה, תלמי (אסטרונום), טיח, חפירה ארכאולוגית, חוף פלמחים, ..., חורון, ביצורים, בישוף, בית מרחץ, בית הקברות מהברונזה המאוחרת בחוף פלמחים, גאורגים, גאורגית, גאורגיה, גאוגרפיקה, גפן, גבס, דלוס, המאה ה-1, המאה ה-11, המאה ה-2 לפנה"ס, המאה ה-5, המאה ה-6, המאה ה-7, המכון ללימודי ים ע"ש ליאון רקנאטי, האלף ה-2 לפנה"ס, האוסטרקון מיבנה-ים, האימפריה הביזנטית, הרקולס, התקופה הערבית בארץ ישראל, התקופה הפרסית בארץ ישראל, התקופה הרומית בארץ ישראל, התקופה הביזנטית בארץ ישראל, התקופה ההלניסטית בארץ ישראל, היסטוריון, ויליאם פוקסוול אולברייט, כנסייה, כתובת יבנה ים, ימי הביניים, יפו, יוסף בן מתתיהו, יוונית, יין, 1960, 2007, 2011. להרחיב מדד (40 יותר) »

מנזר

חצי-האי סיני מנזר מר סבא במדבר יהודה מִנְזר הוא בית משכנם של נזירים – אנשי דת שנטלו על עצמם נדרים של התנזרות.

חָדָשׁ!!: יבנה-ים ומנזר · ראה עוד »

מפות ארץ הקודש

מפת ארץ ישראל של סבסטיאן מינסטר (המאה ה-16) עם נחלות השבטים; הספרייה הלאומית של ישראל, אוסף ערן לאור מפות ארץ הקודש, להבדיל ממפות ארץ ישראל המודרניות, הן מפות שמתעדות את ארץ ישראל וסביבתה באופן אומנותי, ולרוב מדגישות מקומות חשובים גם בניגוד למאפיינים הגאוגרפיים הממשיים.

חָדָשׁ!!: יבנה-ים ומפות ארץ הקודש · ראה עוד »

מצד חשביהו

מצד חשביהו הוא אתר ארכאולוגי ובו מצודה בנויה מאבני גזית, מהמאה ה-7 לפנה"ס, ככל הנראה מימי יאשיהו, מלך יהודה.

חָדָשׁ!!: יבנה-ים ומצד חשביהו · ראה עוד »

מרד החשמונאים

מרד החשמונאים היה מרד של יהודים בשלטון הממלכה הסלאוקית בארץ ישראל, ובתומכיה המתייוונים, שהתחולל בין השנים 167 ל-160 לפנה"ס.

חָדָשׁ!!: יבנה-ים ומרד החשמונאים · ראה עוד »

משה פישר

משה לדיסלב פישר (1945 — 23 באוגוסט 2021) היה ארכאולוג ישראלי, פרופסור לארכאולוגיה באוניברסיטת תל אביב, חוקר התקופות הקלאסיות בארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: יבנה-ים ומשה פישר · ראה עוד »

מלקרת

260x260 פיקסליםמֶלְקַרְת (באלפבית פיניקי: 𐤌𐤋𐤒𐤓𐤕) היה האל הראשי של העיר הכנענית־פיניקית צור.

חָדָשׁ!!: יבנה-ים ומלקרת · ראה עוד »

מועאויה הראשון

מוּעַאוִיָה בֶּן אַבִּי סוּפְיָאן (בערבית: معاوية بن أبي سفيان; תעתיק מדויק: מעאויה בן אבי ספיאן; 602 – 6 במאי 680) או מועאויה הראשון היה הח'ליף הראשון משושלת בית אומיה ששלטה כ-90 שנה (750-661).

חָדָשׁ!!: יבנה-ים ומועאויה הראשון · ראה עוד »

מוקדסי

מוחמד בן אחמד שמס א-דין אל-מוקדסי (תעתיק מדויק: אלמֻקדסי, בערבית: محمد بن أحمد شمس الدين المقدسي, ירושלים, כנראה 945–1000), גאוגרף מוסלמי.

חָדָשׁ!!: יבנה-ים ומוקדסי · ראה עוד »

מוזיאון בית מרים - הים ומלואו

האגף הוותיק במוזיאון על הקיר מפה הממחישה את השייט והסחר בים התיכון כתובת יבנה ים רצפת הפסיפס מתל יבנה ים מוזיאון בית מרים - הים ומלואו הוא מוזיאון לארכאולוגיה השוכן בקיבוץ פלמחים מעל מצוק הצופה לים.

חָדָשׁ!!: יבנה-ים ומוזיאון בית מרים - הים ומלואו · ראה עוד »

אמפורה

משתה, האישה מחזיקה בידה אמפורה האַמְפוֹרָה (ברבים אַמְפוֹרֵי, Amphoræ. שמה בעברית על פי הצעת האקדמיה ללשון העברית: קנקן, מקור יווני: ἀμφιφορεύς אמפיפוריאוס - דו-צידי נישא) היא כלי חרס בעל צורה וגודל תקניים לאחסון והובלה, עם שתי ידיות ותחתית מחודדת או מעוגלת, שנפוץ ביוון העתיקה ובארצות שהושפעו ממנה.

חָדָשׁ!!: יבנה-ים ואמפורה · ראה עוד »

ארמית

אֲרָמִית היא שפה שמית צפון מערבית, שמדוברת ברציפות מאז האלף הראשון לפני הספירה ועד ימינו.

חָדָשׁ!!: יבנה-ים וארמית · ראה עוד »

ארץ ישראל

תצלום לוויין של '''ארץ ישראל''', משנת 2003, הכולל את מדינת ישראל, שטחי הרשות הפלסטינית, וחלקים מירדן, לבנון, סוריה ומצרים ארץ ישראל (בראשי תיבות: א"י, נקראת בלועזית: פָּלֶשְׂתִּינָה, ובערבית: فلسطين, בתעתיק לעברית: פָלַסְטִין) היא חבל ארץ הנמצא בדרום-מערב יבשת אסיה, באגן הים התיכון ובחלק של המזרח התיכון המכונה לבנט, אשר מחולק בין המדינות ישראל, ירדן, לבנון וסוריה.

חָדָשׁ!!: יבנה-ים וארץ ישראל · ראה עוד »

ארכאולוגיה

אתר הארכאולוגי מצודת תל ערד. ברקע: העיר התחתית חפירה ארכיאולוגית, בבאר מילכה. צילום: אמיל אלג'ם רשות העתיקות ארכאולוגיה (ביוונית עתיקה: ἀρχαιολογία; הלחם בסיסים של ἀρχαῖος, ארכיוס - "עתיק" ו-λογία, לוגיה - "תורה") היא התחום המדעי החוקר את עברה של האנושות על ידי מציאה, תיעוד וניתוח של מידע חומרי וסביבתי.

חָדָשׁ!!: יבנה-ים וארכאולוגיה · ראה עוד »

אריה כשר

אריה כשר (1935 – 26 באוקטובר 2011) היה פרופסור בחוג להיסטוריה של עם ישראל באוניברסיטת תל אביב, שהתמחה בחקר היהודים וארץ ישראל בתקופת הבית השני.

חָדָשׁ!!: יבנה-ים ואריה כשר · ראה עוד »

אשדוד

אַשְׁדּוֹד היא העיר הגדולה במחוז הדרום והשביעית בגודלה במדינת ישראל.

חָדָשׁ!!: יבנה-ים ואשדוד · ראה עוד »

אתר ארכאולוגי

האתר הארכאולוגי טאוטיווקאן במקסיקו האתר הארכאולוגי תל מגידו חפירות באתר ארכאולוגי אתר ארכאולוגי הוא מקום בו השתמרו שרידים לפעילות אנושית בעבר הפרהיסטורי, ההיסטורי או המודרני, ובו עשוי להתקיים מחקר שדה ארכאולוגי כסקר או חפירה.

חָדָשׁ!!: יבנה-ים ואתר ארכאולוגי · ראה עוד »

אבן גזית

#הפניה אבן לבנייה#אבן גזית.

חָדָשׁ!!: יבנה-ים ואבן גזית · ראה עוד »

אבן גוויל

#הפניה אבן לבנייה#אבן גוויל ואבן גזית.

חָדָשׁ!!: יבנה-ים ואבן גוויל · ראה עוד »

אדריכלות אסלאמית

אגרה הוא דוגמה ייצוגית לאדריכלות אסלאמית בהודו כיכר אל-הדים ביחד עם שער מנסור בעיר העתיקה של מקנס, מרוקו שער תימן בעיר העתיקה של צנעא העשויה כולה לבני בוץ עם גבס מרכז המשפחות של קאזאן בטטרסטן, רוסיה, המאפיין את האדריכלות המוסלמית של מרכז רוסיה כיפת הסלע בירושלים כיפת "המסגד החדש" מהמאה ה-17 באיסטנבול מסגד אורטאקוי באיסטנבול שנבנה במאה ה-19 אדריכלות בסגנון מורי-ספרדי במלון פאלאס בירושלים, המאה העשרים אדריכלות אסלאמית כוללת את כל המגוון של האדריכלות שהתפתחה מהאסלאם כתופעה חברתית, תרבותית, פוליטית ודתית.

חָדָשׁ!!: יבנה-ים ואדריכלות אסלאמית · ראה עוד »

אוניברסיטת תל אביב

אוניברסיטת תל אביב היא אוניברסיטת המחקר הציבורית הגדולה ביותר בישראל.

חָדָשׁ!!: יבנה-ים ואוניברסיטת תל אביב · ראה עוד »

אוניברסיטת בן-גוריון

#הפניה אוניברסיטת בן-גוריון בנגב.

חָדָשׁ!!: יבנה-ים ואוניברסיטת בן-גוריון · ראה עוד »

נצרות

הנצרות היא דת מונותאיסטית אברהמית שצמחה לפני כ-2000 שנה והתפשטה מארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: יבנה-ים ונצרות · ראה עוד »

ספר מקבים ב

#הפניה ספר מקבים ב'.

חָדָשׁ!!: יבנה-ים וספר מקבים ב · ראה עוד »

סטראבון

סְטְרָאבּוֹן (ביוונית: Στράβων, ידוע יותר בשמו הלטיני סְטְרָאבּוֹ (Strabo); סביבות 64 לפנה"ס - אחרי 21 לספירה), היה מלומד יווני יליד פונטוס, שכתב היסטוריה וגאוגרפיה.

חָדָשׁ!!: יבנה-ים וסטראבון · ראה עוד »

סוריה

הרפובליקה הערבית הסורית (בערבית), היא מדינה ערבית במזרח התיכון הגובלת בישראל בדרום-מערב, בלבנון ובים התיכון במערב, בטורקיה בצפון, בעיראק במזרח, ובירדן בדרום.

חָדָשׁ!!: יבנה-ים וסוריה · ראה עוד »

ערבית

ערבית (בערבית: اللغة العربية; תעתיק חופשי: א-לוּעַ'ה אל-עַרַבִּיַּה; תעתיק מדויק: אללע'ה אלערביה) היא שפה בענף הדרומי של השפות השמיות המערביות בתוך קבוצת השפות השמיות של משפחת השפות האפרו-אסיאתיות.

חָדָשׁ!!: יבנה-ים וערבית · ראה עוד »

עלייה לרגל

עלייה לרגל או צליינות (בארמית צלי - מתפלל) היא פעולה מקובלת בדתות רבות, בה יוצאים המאמינים במסע למקום קדוש על פי דתם על מנת לטהר את עצמם או למלא אחר מצווה.

חָדָשׁ!!: יבנה-ים ועלייה לרגל · ראה עוד »

עזה

עַזָּה (כיום בערבית: غزة, תעתיק מדויק: עַ'זַּה, תעתיק חופשי: רַ'זַּה, גַֿזַּה; בימי קדם: באכדית: ḫa-za-ti או az-za-ti, באשורית: ḫa-az-zu-tu, ביוונית: Γαζα) היא עיר הבירה של רצועת עזה והעיר הגדולה ברשות הפלסטינית, עם אוכלוסייה של 590,481 אנשים (נכון לשנת 2017).

חָדָשׁ!!: יבנה-ים ועזה · ראה עוד »

עיר נמל

תצלום לוויין של העיר רוטרדם בו ניתן לראות את שטחי הנמל העצומים לאורך הנהר ואת נמל רוטרדם המודרני, מן הגדולים ביותר בעולם, בשפך הנהר. ציור משנת 1810 לערך המתאר את נמל ג'נובה ההיסטורי עיר נמל היא עיר מתמחה שבה יש או היה נמל.

חָדָשׁ!!: יבנה-ים ועיר נמל · ראה עוד »

פסיפס

קיר פסיפס מארך פְּסֵיפָס (בלעז: מוֹזָאִיקָה) הוא יצירת אמנות שבה מורכבות פיסות שונות לכדי ריצוף משטח – לרוב רצפה או כחלק מעיטור אדריכלי אחר.

חָדָשׁ!!: יבנה-ים ופסיפס · ראה עוד »

פליניוס הזקן

גאיוס פליניוס סקונדוס (בלטינית: Gaius Plinius Secundus; שנת 23 לספירה – 25 באוגוסט 79), המוכר בשם פליניוס הזקן, היה סופר, חוקר טבע ומפקד צבא וצי רומאי.

חָדָשׁ!!: יבנה-ים ופליניוס הזקן · ראה עוד »

פטר האיברי

פטר האיברי (בגאורגית: პეტრე იბერი, תעתיק: פֶּטרֶה איבֶּרי; או פטר מאיבריה או פטרוס האיברי; 411 לערך - 491) היה נזיר, בישוף ותאולוג גאורגי (איברי), ואחד ממנהיגיה הכריזמטים של התנועה האנטי-כלקדונית בארץ ישראל בתקופת שלטון האימפריה הביזנטית.

חָדָשׁ!!: יבנה-ים ופטר האיברי · ראה עוד »

פיניקים

עיקר המושבות הפיניקיות באגן הים התיכון (בצהוב)Ship Sarcophagus)פיניקים (מיוונית: Φοίνικες, פֿוֹינִיקֶס) הוא שם יווני לכנענים שישבו על חוף הלבנט.

חָדָשׁ!!: יבנה-ים ופיניקים · ראה עוד »

צידון

צִידוֹן (בפיניקית: 𐤑𐤃𐤍, צדן; בסורית: ܨܝܕܘܢ, צידון; בערבית صَيْدونْ צַיְדון או صيدﺍ צַיְדָא) היא העיר השלישית בגודלה בלבנון.

חָדָשׁ!!: יבנה-ים וצידון · ראה עוד »

ראובן

וורשה. רְאוּבֵן (לפי המסורת נולד בי"ד בכסלו ונפטר בי"ד בכסלו ב'שי"ה) הוא בכור בניו של יעקב, מאשתו הראשונה לאה.

חָדָשׁ!!: יבנה-ים וראובן · ראה עוד »

רצפת פסיפס

#הפניה פסיפס.

חָדָשׁ!!: יבנה-ים ורצפת פסיפס · ראה עוד »

רשות העתיקות

סמל רשות העתיקות עד לשנת 2021 רשות העתיקות היא הגוף האחראי על החפירות הארכאולוגיות ועל אתרי העתיקות במדינת ישראל.

חָדָשׁ!!: יבנה-ים ורשות העתיקות · ראה עוד »

שבטי ישראל

מפת שבטי ישראל. חלוקה לפי נחלות בני לאה, רחל, זלפה ובלהה, מפה מתחילת המאה ה-20 במקרא, שבטי ישראל או בני ישראל הם השבטים שהרכיבו את עם ישראל הקדום, אשר נחשבים לאבותיהם של היהודים של ימינו.

חָדָשׁ!!: יבנה-ים ושבטי ישראל · ראה עוד »

שונית

פיליפינים שונית מקיפה אי. שונית אלמוגים ליד הוואי שׁוּנִית (כנראה מן המילה שן; באנגלית Reef) היא סלע, טור סלעים, רכס חולי, ולעיתים עצמים מלאכותיים הנמצאים מתחת לפני המים או מתנשאים מעליהם ומהווים בית גידול לבעלי חיים ואורגניזמים שוכני קרקעית.

חָדָשׁ!!: יבנה-ים ושונית · ראה עוד »

תקופת בית שני

תקופת בית שני היא תקופה בתולדות עם ישראל, אשר החלה בראשית שיבת ציון בשנת 538 לפנה"ס, והסתיימה בשנת 136, עם תום מרד בר כוכבא, אשר הסתיים בתבוסה והרס נרחב ליישוב היהודי בארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: יבנה-ים ותקופת בית שני · ראה עוד »

תקופת הברזל

תקופת הברזל היא תקופה בתולדות האנושות שבה היכולת הטכנולוגית אפשרה לפתח כלים ואמצעים המבוססים על מתכת הברזל.

חָדָשׁ!!: יבנה-ים ותקופת הברזל · ראה עוד »

תקופת הברונזה

הפצת המטאלורגיה באירופה ואסיה, באזורים הכהים יותר הידע המטלורגי קדום יותר פגיון מתקופת הברונזה המוקדמת תקופת הברונזה היא תקופה בתולדות הציוויליזציה האנושית שבה היכולת הטכנולוגית המתקדמת ביותר אפשרה ייצור כלים העשויים מארד (ברונזה) - סגסוגת מתכת המתקבלת מעירוב של נחושת עם בדיל.

חָדָשׁ!!: יבנה-ים ותקופת הברונזה · ראה עוד »

תקופת הברונזה המאוחרת בארץ ישראל

יוחנן אהרוני, תולדות ארץ ישראל, הוצאת משרד הביטחון, תל אביב 1986, עמוד 112 תקופת הברונזה המאוחרת היא אחת התקופות החשובות בהיסטוריה של ארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: יבנה-ים ותקופת הברונזה המאוחרת בארץ ישראל · ראה עוד »

תרגום

קרניים" תרגום הוא העברת מלל משפה אחת (שפת המקור) לשפה אחרת (שפת היעד), וזאת כדי שאנשים השולטים בשפת היעד, אך אינם שולטים בשפת המקור, יוכלו להבין מלל זה.

חָדָשׁ!!: יבנה-ים ותרגום · ראה עוד »

תל

בקצה התמונה נראה תל בית שאן. תֵּל (ברבים: תִּלִּים) הוא שטח קרקע מוגבה, אשר נוצר כתוצאה מבניית יישובים באותו מקום במשך דורות רבים, כשכל שכבה נבנתה מעל חורבותיו של יישוב הקודם.

חָדָשׁ!!: יבנה-ים ותל · ראה עוד »

תל יבנה

תל יבנה הוא אתר ארכאולוגי במישור החוף הדרומי של ישראל.

חָדָשׁ!!: יבנה-ים ותל יבנה · ראה עוד »

תלמי (אסטרונום)

מפת ארץ ישראל והסהר הפורה של תלמי, בהוצאה מהמאה ה-15. מתוך אוסף המפות ע"ש ערן לאור, הספרייה הלאומית מפת הודו של תלמי, בהוצאה מהמאה ה-15. מתוך אוסף המפות ע"ש ערן לאור, הספרייה הלאומית קְלָאוֹדִיוּס פְּתוֹלֶמָאיוֹס (ביוונית: Κλαύδιος Πτολεμαῖος; 100 לערך – 168 לספירה), המוכר בקצרה בשם תֹּלְמִי, היה מתמטיקאי, גאוגרף, אסטרונום ואסטרולוג יווני.

חָדָשׁ!!: יבנה-ים ותלמי (אסטרונום) · ראה עוד »

טיח

קיר הבנוי מבוץ טיח מסוג "שפריץ" על קיר בניין חיצוני, בבני ברק. טיח הוא כיסוי חיצוני או פנימי על הקירות או התקרות של בניינים.

חָדָשׁ!!: יבנה-ים וטיח · ראה עוד »

חפירה ארכאולוגית

חפירת פסל באתר הארכאולוגי תל חלף בסוריה ב-1912, נחפר בשיטות שאינן מקובלות במחקר המודרני חפירה ארכאולוגית היא חפירה בקרקע שמטרתה גילוי שרידים עתיקים.

חָדָשׁ!!: יבנה-ים וחפירה ארכאולוגית · ראה עוד »

חוף פלמחים

חוף פלמחים, חורף 2018. צילום: משה שטרן צדפים בחוף פלמחים, חורף 2018. צילום: משה שטרן חוף פלמחים חוף פלמחים הצוק מצולם מהחוף צמחייה לאורך החוף. באופק, תל יבנה ים חוף פלמחים חוף פלמחים לעת ערב האתר הארכאולוגי בחוף חוף פלמחים הוא חוף ים השוכן במישור החוף הדרומי, מדרום לראשון לציון ולנחל שורק, ליד קיבוץ פלמחים.

חָדָשׁ!!: יבנה-ים וחוף פלמחים · ראה עוד »

חורון

חורון (באוגריתית: 𐎈𐎗𐎐 – "חרן") הוא אל כנעני, מקביל לאל חור ("הורוס") המצרי.

חָדָשׁ!!: יבנה-ים וחורון · ראה עוד »

ביצורים

מערך הביצורים המרשים (צריחים, חומה, חפיר) של טירת המלך רנה בטרסקון. מצודת לונדון (Tower of London) - טירה מסוג מצודה קונצנטרית. מבצר נח'ל, אחד המבצרים שנשתמרו במצב מצוין בעומאן. Fort Bourtange, שוחזרו למצבם בשנת 1750, במחוז חרונינגן שבהולנד. פילבוקס משולב בגדר ההפרדה סמוך לשכונת גילה בדרומה של ירושלים, ספטמבר 2005 ביצורים הם מבנים צבאיים שנועדו ללוחמה הגנתית.

חָדָשׁ!!: יבנה-ים וביצורים · ראה עוד »

בישוף

פרבוסלביים, פרסקו מאת ויקטור וסנצוב בקתדרלת ולדימיר הקדוש שבקייב, אוקראינה בִּישׁוֹף (ביוונית: Επίσκοπος אֶפִּיסְקוֹפּוֹס – משגיח) או הֶגְמוֹן היא אחת הדרגות הגבוהות בהיררכיה של הכנסייה הנוצרית.

חָדָשׁ!!: יבנה-ים ובישוף · ראה עוד »

בית מרחץ

בית מרחץ ברוטורואה, ניו זילנד משנת 1913 בית מרחץ על חוף הים, בעיירה אולד אורצ'ארד ביץ' במדינת מיין בארצות הברית, גלויה משנת 1914 בית מרחץ הוא מבנה המשמש לרחצה.

חָדָשׁ!!: יבנה-ים ובית מרחץ · ראה עוד »

בית הקברות מהברונזה המאוחרת בחוף פלמחים

#הפניה בית הקברות מתקופת הברונזה המאוחרת בחוף פלמחים.

חָדָשׁ!!: יבנה-ים ובית הקברות מהברונזה המאוחרת בחוף פלמחים · ראה עוד »

גאורגים

הגאורגים (בגאורגית: ქართველები, בתעתיק מדויק: כַּרתבֶלֶבּי) הם אומה וקבוצה אתנית קווקזית, שמקורה בקווקז, ויושבים ברובם ברפובליקה של גאורגיה.

חָדָשׁ!!: יבנה-ים וגאורגים · ראה עוד »

גאורגית

גאורגית או גרוזינית (ქართული - כּארתוּלי; ქართული ენა - כּארתוּלי אֶנה, השפה הגאורגית) היא השפה המדוברת בגאורגיה והשפה הרשמית שלה.

חָדָשׁ!!: יבנה-ים וגאורגית · ראה עוד »

גאורגיה

גיאורגי הקדוש הורג דרקון קתדרלת סיוני מנהר הקורה, בשנות ה-70 של המאה ה-19 הצבא האדום בטביליסי גֵּאוֹרְגִיָה (בגאורגית:, תעתיק עברי: סַכָּרְתְבֵלוֹ, כתיב מלא: גאורגייה), המוכרת גם כגְּרוּזְיָה על פי השם הנהוג ברוסית וכג'וּרגִ'יָה (جورجيا) על פי הערבית, היא מדינה במזרח אירופה, לחופו המזרחי של הים השחור בדרום הקווקז.

חָדָשׁ!!: יבנה-ים וגאורגיה · ראה עוד »

גאוגרפיקה

מפת אירופה לפי סטראבון הגאוגרפיקה (יוונית Γεωγραφικά) נכתבה בין השנים 7 עד 23 לספירה על ידי סטראבון, גאוגרף, היסטוריון ופילוסוף יווני, והיא מאגדת ב-17 כרכים את הידע הידוע בתחום הגאוגרפיה באותה תקופה.

חָדָשׁ!!: יבנה-ים וגאוגרפיקה · ראה עוד »

גפן

#הפניה גפן היין.

חָדָשׁ!!: יבנה-ים וגפן · ראה עוד »

גבס

גבס הוא מינרל רך מאוד המורכב מסידן וסולפט, והרכבו הכימי הוא CaSO4•2H2O.

חָדָשׁ!!: יבנה-ים וגבס · ראה עוד »

דלוס

דֶלוֹס (ביוונית: Δήλος) הוא אי יווני בים האגאי, השוכן במרכזו של ארכיפלג הקיקלאדיים, כשלושה ק"מ דרומית-מערבית לאי מיקונוס אליו הוא שייך מבחינה מנהלתית.

חָדָשׁ!!: יבנה-ים ודלוס · ראה עוד »

המאה ה-1

המאה ה-1 היא התקופה שהחלה בשנת 1 לספירה, והסתיימה בשנת 100.

חָדָשׁ!!: יבנה-ים והמאה ה-1 · ראה עוד »

המאה ה-11

המאה ה-11 היא התקופה שהחלה בשנת 1001 והסתיימה בשנת 1100 (בין התאריכים 1 בינואר 1001 ל-31 בדצמבר 1100).

חָדָשׁ!!: יבנה-ים והמאה ה-11 · ראה עוד »

המאה ה-2 לפנה"ס

המאה ה-2 לפנה"ס היא התקופה שהחלה בשנת 200 לפני הספירה והסתיימה בשנת 101 לפני הספירה.

חָדָשׁ!!: יבנה-ים והמאה ה-2 לפנה"ס · ראה עוד »

המאה ה-5

המאה ה-5 היא התקופה שהחלה בשנת 401 והסתיימה בשנת 500.

חָדָשׁ!!: יבנה-ים והמאה ה-5 · ראה עוד »

המאה ה-6

המאה ה-6 היא התקופה שהחלה בשנת 501 והסתיימה בשנת 600.

חָדָשׁ!!: יבנה-ים והמאה ה-6 · ראה עוד »

המאה ה-7

המאה ה-7 היא התקופה שהחלה בשנת 601 והסתיימה בשנת 700.

חָדָשׁ!!: יבנה-ים והמאה ה-7 · ראה עוד »

המכון ללימודי ים ע"ש ליאון רקנאטי

המכון ללימודי ים ע"ש ליאון רקנאטי (בעבר- המרכז ללימודי ים באנגלית: The Leon Recanati Institute for Maritime Studies) באוניברסיטת חיפה הוא מכון מחקר בין תחומי ורב תחומי, הכולל חוקרים אשר עיקר התעניינותם המקצועית בחקר עברו של האדם, הקשר בין האדם וסביבתו הימית והחופית בעבר, בהווה ולקראת העתיד.

חָדָשׁ!!: יבנה-ים והמכון ללימודי ים ע"ש ליאון רקנאטי · ראה עוד »

האלף ה-2 לפנה"ס

האלף ה-2 לפנה"ס הוא פרק הזמן שבין שנת 2000 לפנה"ס עד סוף שנת 1001 לפנה"ס (תחילת המאה ה-20 לפנה"ס עד סוף המאה ה-11 לפנה"ס).

חָדָשׁ!!: יבנה-ים והאלף ה-2 לפנה"ס · ראה עוד »

האוסטרקון מיבנה-ים

#הפניה המכתב ממצד חשביהו.

חָדָשׁ!!: יבנה-ים והאוסטרקון מיבנה-ים · ראה עוד »

האימפריה הביזנטית

כנסיית איה סופיה: משיאי האדריכלות הביזנטית האימפריה הרומית המזרחית (ביוונית: Ανατολική Βασιλεία Ῥωμαίων), הידועה יותר בכינוי האנכרוניסטי האימפריה הביזנטית או ביזנטיון, הייתה אימפריה שנוצרה כתוצאה מפיצול האימפריה הרומית בשנת 395, והתקיימה עד נפילתה הסופית של בירתה קונסטנטינופול בידי הטורקים העות'מאנים בשנת 1453.

חָדָשׁ!!: יבנה-ים והאימפריה הביזנטית · ראה עוד »

הרקולס

הרקולס (ביוונית: Ἡρακλῆς, הֵרַקְלֵס; בלטינית: Hercules; נולד בשם אַלקאיוֹס Ἀλκαῖος או אַלקֵיידֵס Ἀλκείδης) הוא גיבור מן המיתולוגיה היוונית והמיתולוגיה הרומית.

חָדָשׁ!!: יבנה-ים והרקולס · ראה עוד »

התקופה הערבית בארץ ישראל

#הפניה התקופה המוסלמית המוקדמת בארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: יבנה-ים והתקופה הערבית בארץ ישראל · ראה עוד »

התקופה הפרסית בארץ ישראל

התקופה הפרסית בתולדות ארץ ישראל החלה בשנת 539 לפנה"ס עם השלמתו של המלך כורש את השתלטותה של ממלכת פרס על שטחי האימפריה הנאו-בבלית ובתוכם גם ארץ ישראל, והסתיימה בשנת 332 לפנה"ס עם כיבושה על ידי אלכסנדר מוקדון ותחילתה של התקופה ההלניסטית בארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: יבנה-ים והתקופה הפרסית בארץ ישראל · ראה עוד »

התקופה הרומית בארץ ישראל

התקופה הרומית בארץ ישראל החלה ב-63 לפנה"ס (ג' תרצ"ז) עם פלישת הצבא הרומי לארץ בפיקודו של פומפיוס; תקופה זו נמשכה עד 324 לסה"נ, שנה שמקובל לראותה כתחילת השליטה של האימפריה הביזנטית בא"י (תקופה זו אף מכונה תקופת הַמִּשְׁנָה, שכן במהלכה, מסוף המאה ה-1 ועד תחילת המאה ה-3, גיבשו התַּנָּאִים את המִּשְׁנָה).

חָדָשׁ!!: יבנה-ים והתקופה הרומית בארץ ישראל · ראה עוד »

התקופה הביזנטית בארץ ישראל

קווי המתאר של ירושלים הביזנטית במפת מדבא פסיון מרצפת הכנסייה התקופה הביזנטית היא תקופה בתולדות ארץ ישראל בין השנים 324 (או 395) ו-638, בה נשלטה הארץ על ידי האימפריה הביזנטית.

חָדָשׁ!!: יבנה-ים והתקופה הביזנטית בארץ ישראל · ראה עוד »

התקופה ההלניסטית בארץ ישראל

התקופה ההלניסטית בארץ ישראל החלה עם כיבוש ארץ ישראל בידי אלכסנדר מוקדון בשנת 332 לפנה"ס מממלכת פרס, והסתיימה בשנת 63 לפנה"ס, עם כיבוש ארץ ישראל על ידי הרפובליקה הרומית.

חָדָשׁ!!: יבנה-ים והתקופה ההלניסטית בארץ ישראל · ראה עוד »

היסטוריון

הרודוטוס, נחשב לאבי ההיסטוריונים היסטוריון הוא אדם העוסק בחקר ההיסטוריה האנושית ובתיאורה; בהערכת האירועים הקובעים בהיסטוריה; בהצעת תיקוף של פרק זמן מוגדר; בהצבעה על העיקר ועל הטפל במסכת האירועים של האנושות; ובפרשנות וההדרה של תעודות היסטוריות.

חָדָשׁ!!: יבנה-ים והיסטוריון · ראה עוד »

ויליאם פוקסוול אולברייט

ויליאם פוקסוול אולברייט (באנגלית: William Foxwell Albright; 24 במאי 1891 - 20 בספטמבר 1971) היה ארכאולוג, בלשן ומומחה לחרסים אמריקני.

חָדָשׁ!!: יבנה-ים וויליאם פוקסוול אולברייט · ראה עוד »

כנסייה

קתולי בנאנטלי, פינלנד כנסייה היא מבנה המשמש בנצרות לפולחן דתי ולתפלה.

חָדָשׁ!!: יבנה-ים וכנסייה · ראה עוד »

כתובת יבנה ים

כתובת יבנה ים כתובת יבנה ים היא כתובת עתיקה בשפה היוונית שנתגלתה באקראי על פני השטח באתר של יבנה ים הקדומה (חוף פלמחים).

חָדָשׁ!!: יבנה-ים וכתובת יבנה ים · ראה עוד »

ימי הביניים

מריה הקדושה בתחתית הצלב)קתדרלת טורנה המשלבת אדריכלות רומנסקית עם אדריכלות גותית, מסגנונות הבנייה הבולטים בימי הביניים. ימי הביניים (בלטינית: Medium Aevum) היא תקופה במהלך ההיסטוריה האירופית שתחילתה עם סיום העת העתיקה וסופה עם הופעת הרנסאנס ותחילתה של העת החדשה.

חָדָשׁ!!: יבנה-ים וימי הביניים · ראה עוד »

יפו

מבט על יפו העתיקה מראה כללי של העיר ונמל יפו כנסיית פטרוס הקדוש, בראש "גבעת יפו" סירות בנמל יפו יפו (בערבית: يَافَا, "יאפא") היא עיר נמל עתיקה בארץ ישראל, לחוף הים התיכון.

חָדָשׁ!!: יבנה-ים ויפו · ראה עוד »

יוסף בן מתתיהו

יוסף בן מתתיהו (ביוונית: Ἰώσηπος, יוספּוס) או בשמו הרומי: טיטוס פלאוויוס יוספוס (בלטינית: Titus Flavius Iosephus, מוכר גם בצורה המשובשת שהשתרשה: יוספוס פלאוויוס) (37 או 38 לספירה, – 100 לספירה לערך) היה היסטוריון, סופר ומצביא יהודי בתקופת המרד הגדול, במהלכו נפל בשבי הרומאים ביודפת.

חָדָשׁ!!: יבנה-ים ויוסף בן מתתיהו · ראה עוד »

יוונית

יוונית (- אֵלִינִיקַה) היא שפה הודו־אירופאית, שמוצאה באזור יוון של ימינו.

חָדָשׁ!!: יבנה-ים ויוונית · ראה עוד »

יין

משתה יין באיראן; ציור קיר מהמאה ה-17 בארמון צ'הל סותון באספהאן יין הוא משקה משכר המיוצר מענבים.

חָדָשׁ!!: יבנה-ים ויין · ראה עוד »

1960

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: יבנה-ים ו1960 · ראה עוד »

2007

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: יבנה-ים ו2007 · ראה עוד »

2011

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: יבנה-ים ו2011 · ראה עוד »

אזכור

[1] https://he.wikipedia.org/wiki/יבנה-ים

יוֹצֵאנִכנָס
היי! אנחנו בפייסבוק עכשיו! »