גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
57 יחסים: ממלכת בוהמיה, מאי, מסכת מגילה, מסכת נדה, מסכת קידושין, מסכת ביצה, מץ, מרא דאתרא, מכון אהבת שלום, נסיכות הבוחר מבאדן, נפטר, נתנאל וייל, עין, עיירת מרפא, פראג, קרלסרוהה, קרלובי וארי, קרבן נתנאל, קבורה, ראש הקהל, שמואל שאול לוי, שבועות, ל' בניסן, זולצבורג, חול המועד סוכות, באדן-וירטמברג, גרמנית, גרמניה, ה'תפ"ב, ה'תק"ל, ה'תק"ג, ה'תק"ד, ה'תקמ"ח, ה'תקס"א, ה'תקס"ו, ה'תקכ"ט, ה'תקכ"ג, ה'תקי"ח, ה'תקי"ד, המאה העשרים, הגדה של פסח, היפוקרטס, ורוצלב, י"ט בטבת, י"ז בתשרי, י' בתשרי, יחזקאל לנדא, יהונתן אייבשיץ, יום הכיפורים, 10 באוקטובר, ..., 1721, 1763, 1769, 1770, 1787, 1805, 30 בספטמבר. להרחיב מדד (7 יותר) »
ממלכת בוהמיה
ממלכת בוהמיה (בגרמנית: Königreich Böhmen; בצ'כית: České království; ובלטינית: Regnum Bohemiae), הייתה ממלכה בתחומי האימפריה הרומית הקדושה, והייתה אחת מנסיכויות הבוחרים באימפריה.
חָדָשׁ!!: ידידיה טיאה וייל וממלכת בוהמיה · ראה עוד »
מאי
מאי (מלטינית Maius; ההגייה העברית נגזרת מהשפה הגרמנית) הוא החודש החמישי בלוח השנה הגרגוריאני.
חָדָשׁ!!: ידידיה טיאה וייל ומאי · ראה עוד »
מסכת מגילה
מגילת אסתר "משנה מבוארת" מסכת מגילה עם פירוש פנחס קהתי מַסֶּכֶת מְגִלָּה היא המסכת העשירית בסדר מועד שבמשנה, בתלמוד ובתוספתא.
חָדָשׁ!!: ידידיה טיאה וייל ומסכת מגילה · ראה עוד »
מסכת נדה
#הפניה מסכת נידה.
חָדָשׁ!!: ידידיה טיאה וייל ומסכת נדה · ראה עוד »
מסכת קידושין
טקס קידושין מַסֶּכֶת קִדּוּשִׁין היא המסכת האחרונה בסדר נשים, במשנה ובתלמוד.
חָדָשׁ!!: ידידיה טיאה וייל ומסכת קידושין · ראה עוד »
מסכת ביצה
מזון שהוכן לפני יום טוב כדי להיאכל בשבת למחרת יום טוב. בסידור נראית הברכה לעירוב תבשילין. מַסֶּכֶת בֵּיצָה היא המסכת השביעית בסדר מועד, והיא נקראת על שם המילה הראשונה שבה: "ביצה שנולדה ביום טוב".
חָדָשׁ!!: ידידיה טיאה וייל ומסכת ביצה · ראה עוד »
מץ
נהר מוזל בPont-à-Mousson מץ (Metz; בגרמנית מבטאים: מֶץ; בצרפתית: מבטאים; נכתב לעיתים בעברית מיץ) היא עיר בצפון־מזרח צרפת במחוז מוזל שבחבל גראנד אסט, עד הרפורמה המנהלית של שנת 2015 הייתה מץ עיר הבירה של חבל לורן.
חָדָשׁ!!: ידידיה טיאה וייל ומץ · ראה עוד »
מרא דאתרא
מָרָא דְאַתְרָא, (מארמית "אדון המקום") הוא כינויו של הרב המקומי.
חָדָשׁ!!: ידידיה טיאה וייל ומרא דאתרא · ראה עוד »
מכון אהבת שלום
מכון אהבת שלום הוא מכון מחקר תורני, ההדרה והוצאה לאור של ספרי קודש המופעל על ידי חברת אהבת שלום.
חָדָשׁ!!: ידידיה טיאה וייל ומכון אהבת שלום · ראה עוד »
נסיכות הבוחר מבאדן
נסיכות הבוחר מבאדן הייתה מדינה ששודרגה על ידי נפוליאון בשנת 1803 ממרקיזות באדן.
חָדָשׁ!!: ידידיה טיאה וייל ונסיכות הבוחר מבאדן · ראה עוד »
נפטר
#הפניה המוות בשפה העברית.
חָדָשׁ!!: ידידיה טיאה וייל ונפטר · ראה עוד »
נתנאל וייל
שער "קרבן נתנאל", דפוס ראשון, קרלסרוהה 1755 רבי נתנאל וַיְיל (ה'תמ"ז, 1687 – ל' בניסן ה'תקכ"ט, 1769) היה ראש ישיבה בפראג ורב העיר קרלסרוהה (בדפוסים: קרלסרוא).
חָדָשׁ!!: ידידיה טיאה וייל ונתנאל וייל · ראה עוד »
עין
#הפניה עין (בעלי חיים).
חָדָשׁ!!: ידידיה טיאה וייל ועין · ראה עוד »
עיירת מרפא
#הפניה מקום מרפא.
חָדָשׁ!!: ידידיה טיאה וייל ועיירת מרפא · ראה עוד »
פראג
מבט על פראג ממגדל הקלמנטיום, מושב הספרייה הלאומית הצ'כית פראג (בצ'כית) היא בירת צ'כיה והעיר הגדולה ביותר בה.
חָדָשׁ!!: ידידיה טיאה וייל ופראג · ראה עוד »
קרלסרוהה
קרלסרוהה (בגרמנית: Karlsruhe) היא עיר בגרמניה שהייתה בעבר בירת מחוז באדן.
חָדָשׁ!!: ידידיה טיאה וייל וקרלסרוהה · ראה עוד »
קרלובי וארי
קרלובי וארי (בצ'כית: Karlovy Vary), הידועה גם בשמה הגרמני קרלסבאד (בגרמנית: Karlsbad) היא עיר מרפא ונופש ידועה במערב בוהמיה שבצ'כיה.
חָדָשׁ!!: ידידיה טיאה וייל וקרלובי וארי · ראה עוד »
קרבן נתנאל
#הפניה נתנאל וייל.
חָדָשׁ!!: ידידיה טיאה וייל וקרבן נתנאל · ראה עוד »
קבורה
מערת קבורה המכילה סרקופגים בבית שערים אחוזת קבר בבית גוברין - מרשה סרקופגים אנתרופואידים מדיר אל-בלח כוכי קבורה חצובים באבן חול בפטרה (ירדן) קבורת שדה קבורת קומות בבית עלמין גני אסתר שבראשון לציון, 2018 קברים ריקים בבית קברות בהולנד, 2016 קבורה היא הטמנת גופתו של אדם או בעל חיים באדמה.
חָדָשׁ!!: ידידיה טיאה וייל וקבורה · ראה עוד »
ראש הקהל
#הפניה פרנס.
חָדָשׁ!!: ידידיה טיאה וייל וראש הקהל · ראה עוד »
שמואל שאול לוי
שמואל שאול לוי (בצרפתית: Sam Levy) (כ"ח באייר תרמ"ד 1884 בפריז – ט"ז באב תשכ"ו 1966 בטרמבליי-לה-גונס) היה תעשיין צרפתי, וראש הקהל של הקהילה החרדית עדת יראים בפריז.
חָדָשׁ!!: ידידיה טיאה וייל ושמואל שאול לוי · ראה עוד »
שבועות
טקס ביכורים בקק"ל בירושלים בתחילת שנות ה-50 ריקוד בשמלות לבנות בשבועות תשי"ד קיבוץ נחשון טקס שבועות בבית הכנסת המרכזי בגבעת עדה חג השבועות (המכונה במקרא גם חג הקציר או יום הביכורים) הוא חג ביהדות, השני מבין שלוש הרגלים.
חָדָשׁ!!: ידידיה טיאה וייל ושבועות · ראה עוד »
ל' בניסן
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: ידידיה טיאה וייל ול' בניסן · ראה עוד »
זולצבורג
זולצבורג (בגרמנית: Sulzburg) היא עיירה במחוז ברייסגאו-הוכשוורצוולד במדינת באדן-וירטמברג שבגרמניה.
חָדָשׁ!!: ידידיה טיאה וייל וזולצבורג · ראה עוד »
חול המועד סוכות
#הפניה חול המועד.
חָדָשׁ!!: ידידיה טיאה וייל וחול המועד סוכות · ראה עוד »
באדן-וירטמברג
טיבינגן חלוקת באדן-וירטמברג לשלוש מדינות בין 1945 ל-1952 היידלברג אולם חלוקת המושבים בלנדטאג של באדן-וירטמברג ב-2006 המינסטר של אולם - הכנסייה נבנתה במקור ככנסייה קתולית אך עם הרפורמציה הפכה להיות פרוטסטנטית באדן-וירטמברג (בגרמנית: Baden-Württemberg) היא אחת מ-16 המדינות בפדרציית גרמניה.
חָדָשׁ!!: ידידיה טיאה וייל ובאדן-וירטמברג · ראה עוד »
גרמנית
גרמנית (- דּוֹיְטְש) היא שפה גרמאנית מערבית השייכת לקבוצת השפות הגרמאניות במשפחת השפות ההודו־אירופיות.
חָדָשׁ!!: ידידיה טיאה וייל וגרמנית · ראה עוד »
גרמניה
גרמניה (בגרמנית: Deutschland - דויטשלנד) היא ארץ במרכז אירופה, כיום מדינה בשם הרפובליקה הפדרלית של גרמניה (בגרמנית: Bundesrepublik Deutschland - בונדסרפובליק דויטשלנד), הנמנית עם המדינות המתועשות החזקות בתבל וחברה באיחוד האירופי.
חָדָשׁ!!: ידידיה טיאה וייל וגרמניה · ראה עוד »
ה'תפ"ב
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: ידידיה טיאה וייל וה'תפ"ב · ראה עוד »
ה'תק"ל
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: ידידיה טיאה וייל וה'תק"ל · ראה עוד »
ה'תק"ג
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: ידידיה טיאה וייל וה'תק"ג · ראה עוד »
ה'תק"ד
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: ידידיה טיאה וייל וה'תק"ד · ראה עוד »
ה'תקמ"ח
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: ידידיה טיאה וייל וה'תקמ"ח · ראה עוד »
ה'תקס"א
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: ידידיה טיאה וייל וה'תקס"א · ראה עוד »
ה'תקס"ו
לדעת רוב הראשונים זוהי שנת היובל.
חָדָשׁ!!: ידידיה טיאה וייל וה'תקס"ו · ראה עוד »
ה'תקכ"ט
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: ידידיה טיאה וייל וה'תקכ"ט · ראה עוד »
ה'תקכ"ג
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: ידידיה טיאה וייל וה'תקכ"ג · ראה עוד »
ה'תקי"ח
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: ידידיה טיאה וייל וה'תקי"ח · ראה עוד »
ה'תקי"ד
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: ידידיה טיאה וייל וה'תקי"ד · ראה עוד »
המאה העשרים
#הפניה המאה ה-20.
חָדָשׁ!!: ידידיה טיאה וייל והמאה העשרים · ראה עוד »
הגדה של פסח
הגדות מודרניות על שולחן הסדר. בני ברק, מתוך הגדה שנדפסה בברלין בשנת 1740 הַגָּדָה שֶׁל פֶּסַח (נקראת גם, בפי יהודי תימן, אגדתא דפסחא) היא קובץ מדרשים, מזמורי תהילים, דברי חז"ל, ברכות, תפילות ופיוטים, שנוצר כדי לאומרו בליל הסדר - הלילה הראשון של חג הפסח מסביב לסעודת החג, ולקיים את מצוות "והגדת לבנך" וסיפור יציאת מצרים. הקובץ נקרא "הגדה" על פי לשון הפסוק "והגדת לבנך". ההגדה כוללת את מצוות ליל הסדר - כגון קידוש ושתיית ארבע כוסות יין, אכילת מצה, מרור, כרפס, חרוסת ואפיקומן כזכר לקרבן פסח. נוהל עריכת הסדר מופיע במשנה, במסכת פסחים, בפרק העשירי. קריאת ההגדה במשולב עם הסעודה ברבים בערב חג הפסח הוא טקס מרכזי ביהדות לכל המשפחה, למבוגרים ולילדים. במשך הדורות ההגדה התפתחה בשני ממדים: הלמדני-פרשני, והאמנותי חזותי. תלמידי חכמים ומלומדים חיברו עליה ביאורים ונתנו לה הסברים; אמנים יצרו להגדה עיטורים, הוסיפו לעותקיה ציורים ואף כתבו אותה על קלף. ההגדה של פסח נאמרת בקהילות רבות בשירה עם מנגינות מסורתיות וחדשות. דף מהגדה של פסח ממומבאי, 1890.
חָדָשׁ!!: ידידיה טיאה וייל והגדה של פסח · ראה עוד »
היפוקרטס
היפוקרטס מקוס או היפוקרטס השני מקוס, המוכר בעיקר כהיפוקרטס (ביוונית עתיקה: Ιπποκράτης, סביבות 460 לפנה"ס – סביבות 370 לפנה"ס) היה רופא יווני, יליד האי קוס, "אבי הרפואה המערבית", מייסד ה"אסכולה ההיפוקרטית" הנחשבת לבית ספר לרפואה הראשון בעולם המערבי, מחברם של כמה ספרים חשובים ברפואה וכן של שבועת הרופאים הנושאת שמו.
חָדָשׁ!!: ידידיה טיאה וייל והיפוקרטס · ראה עוד »
ורוצלב
חנות הכלבו של האחים באראש בסגנון אר-נובו בורוצלב ורוצלב (בפולנית: Wrocław, נהגה: וְרוֹצְווַאף;; גרמנית: Breslau,, בְּרֶסְלָאוּ; בצ'כית: Vratislav; בלטינית: Wratislavia או Vratislavia; ביידיש: ברעסלע או ברעסלוי), היא העיר הרביעית בגודלה בפולין ושוכנת בדרום מערב פולין, על גדות נהר האודר.
חָדָשׁ!!: ידידיה טיאה וייל וורוצלב · ראה עוד »
י"ט בטבת
על פי הלוח העברי הקבוע, פרשת בר המצווה של ילד שנולד בי"ט טבת היא, ברוב השנים, פרשת שמות.
חָדָשׁ!!: ידידיה טיאה וייל וי"ט בטבת · ראה עוד »
י"ז בתשרי
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: ידידיה טיאה וייל וי"ז בתשרי · ראה עוד »
י' בתשרי
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: ידידיה טיאה וייל וי' בתשרי · ראה עוד »
יחזקאל לנדא
הנודע ביהודה רבי יחזקאל לנדא (לעיתים: סג"ל לנדא; י"ח בחשוון ה'תע"ד, 7 בנובמבר 1713 – י"ז באייר ה'תקנ"ג, 29 באפריל 1793) היה רבה של העיר פראג, ומגדולי פוסקי ההלכה במאה ה-18 ובדורות האחרונים בכלל.
חָדָשׁ!!: ידידיה טיאה וייל ויחזקאל לנדא · ראה עוד »
יהונתן אייבשיץ
ציור דיוקן של רבי יהונתן אייבשיץ מצבתו של רבי יהונתן אייבשיץ (2022) רבי יהונתן אייבשיץ (~ה'תנ"ד, 1694 – כ"א באלול ה'תקכ"ד, 18 בספטמבר 1764) היה רב, מקובל, ראש ישיבה ודרשן, ומגדולי פוסקי ההלכה ביהדות אשכנז בזמנו.
חָדָשׁ!!: ידידיה טיאה וייל ויהונתן אייבשיץ · ראה עוד »
יום הכיפורים
יום הכיפורים (מכוּנה גם יום כיפור או בקצרה כיפור) הוא אחד ממועדי ישראל אשר חל בעשרה בתשרי, וביום זה העוונות מתכפרים.
חָדָשׁ!!: ידידיה טיאה וייל ויום הכיפורים · ראה עוד »
10 באוקטובר
10 באוקטובר הוא היום ה-283 בשנה (284 בשנה מעוברת), בשבוע ה-42 בלוח הגרגוריאני.
חָדָשׁ!!: ידידיה טיאה וייל ו10 באוקטובר · ראה עוד »
1721
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: ידידיה טיאה וייל ו1721 · ראה עוד »
1763
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: ידידיה טיאה וייל ו1763 · ראה עוד »
1769
נולד נפוליון בונפרטה.
חָדָשׁ!!: ידידיה טיאה וייל ו1769 · ראה עוד »
1770
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: ידידיה טיאה וייל ו1770 · ראה עוד »
1787
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: ידידיה טיאה וייל ו1787 · ראה עוד »
1805
קרב אוסטרליץ מסתיים בניצחונו המוחץ של נפוליאון.
חָדָשׁ!!: ידידיה טיאה וייל ו1805 · ראה עוד »
30 בספטמבר
30 בספטמבר הוא היום ה-273 בשנה בלוח הגרגוריאני (274 בשנה מעוברת).
חָדָשׁ!!: ידידיה טיאה וייל ו30 בספטמבר · ראה עוד »
אזכור
[1] https://he.wikipedia.org/wiki/ידידיה_טיאה_וייל
