גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
335 יחסים: מאוריצ'יו ברוצ'ינר, מאוריצ'יו כהן-לנארו, מאיר מוריץ בק, מאיר אברהם הלוי, מס, מצה, מקהלה, מקווה, מרסל ינקו, מרצ'ל פאוקר, מרטין ברקוביץ', מרד הלגיונרים ופרעות בוקרשט, מריה באנוש, משפט (דין), משפטי הציונים ברומניה, משרד האוצר, משה פראגר, משה שוורצפלד, משה גסטר, משורר, מלך, מלחמת העולם הראשונה, מלחמת העולם השנייה, מלחמה, מלבי"ם, מטרופוליט, מדיארים, מוסקו אלקלעי, מוזיאון, מירצ'אה החמישי (הרועה), מיכאי האמיץ, אמנציפציה ליהודים, אמנות, אנטישמי, אנג'ליקה רוזיאנו, אפיית מצות, ארץ ישראל, אשכנזים, אלכסנדר איפסילנטי (הנכד), אלכסנדר שפרן, אלכסנדרו קונסטנטין קוזה, אלכסנדרו רובוט, אלכסנדרו גראור, אלכסנדרו יואן קוזה, אליאס שוורצפלד, אליעזר רוקח, אזרחות, אבן בניין, אברהם לייבה זיסו, אברהם גולדפדן, ..., אביב העמים, אדוארד ג'י רובינסון, אדולף שטרן, אוניברסיטת בוקרשט, אוסטרו-הונגריה, אופניים, אוקטביאן גוגה, איסאק פלץ, אירופה, נסיכות מולדובה, נסיכויות הדנובה, נפתלי פופר, נצרות, נצרות אורתודוקסית, נומרוס נולוס, נומרוס קלאוזוס, נוסח אשכנז, נוסח ספרד, נימירובר, ניקופול (בולגריה), ניקולאה מברוקורדט, ניקולאה קאז'אל, ספר תורה, ספרייה, ספינת מעפילים, סרג'יו קומיסיונה, סשה פאנה, סלוניקי, סטרוסטה (יהודים), סטודנט, סופר, סוריאליזם, סולומון חלפון, סודיט, סילביו ברוקאן, סיבוב הופעות, עמנואל רייכר, עץ (חומר גלם), עלילת דם, עלילות דם בהיסטוריה הרומנית, עלייה לארץ ישראל, עברית, עורך דין, עיר, עיר בירה, פנקס הקהילות, פסח, פרופסור, פדיון יהודי רומניה, פולין, פוליטיקה, פובליציסטיקה, פוגרום, צ'יליבי מויסה, צנחני היישוב, צפת, צבא, ציונות, צייר, קלרה הסקיל, קהל צ'יקו בבוקרשט, קהל גראנדה בבוקרשט, קומוניזם, קונסטנטין איפסילנטי, קונסטנטין דניאל רוזנטל, קונסול דיפלומטי, קופת צדקה, קול ישראל, קוזאקים, ראש ממשלה, רעידת אדמה, רפואה, רצח, רחוב, רדיו, רומנית, רומניה, רופא, ריקה זראי, שמואל די מדינה, שנות ה-50 של המאה ה-20, שרפה, שטפן יורש, שטפאן קנטאקוזינו, שחקן, שחיטה (יהדות), שבת, שואת יהודי רומניה, שוחד, תנועת המזרחי, תפילה (יהדות), תרבות, תלמוד תורה, תלמוד בבלי, תזמורת, תיאטרון, לאזאר שינאנו, לאדינו, לאומיות, לוסיאן-זאב הרשקוביץ, ליברליזם, טרנסניסטריה, טרנסילבניה, טרור, טורקים, טורקיה, טודור ולדימירסקו, טיאה פלץ, זכויות אזרח, חסידים, חברה קדישא, חוקה, חוקים להגדרת היהודים ברומניה 1940–1944, חכם באשי, חינוך יסודי, חיים בז'רנו, בנקאי, בסרביה, בראילה, ברלאד, ברבו איסקובסקו, ברבו לזריאנו, ברוך טרקטין, בלקן, בוקרשט, בוקובינה, בוגדן פטריצ'ייקו חאשדאו, בירוקרטיה, בית מרקחת, בית מטבחיים, בית ספר, בית סוהר, בית קברות, בית חולים, בית העלמין פילנתרופיה, בית העלמין הספרדי של בוקרשט, בית העלמין היהודי סבסטופול בבוקרשט, בית העלמין היהודי ג'יורג'יול, בית הכנסת הגדול של בוקרשט, בית הכנסת הכוראלי של בוקרשט, בית הכנסת כורל של בוקרשט, בית הכנסת ישועה טובה, בית כנסת, בית יתומים, גן צ'ישמיג'יו, גאלאץ, גאבלה, גנזך קידוש השם, גראסים לוקה, גזענות, גזירות ת"ח ת"ט, גירוש ספרד, דן מזרחי, דמבוביצה, דניאל דה פונסקה, דת, דה פקטו, דוד משה רוזן, דוד עמנואל, דוויצ'ון באלי, דוויצ'יון באלי, המאה ה-14, המאה ה-16, המאה ה-17, המאה ה-18, המאה ה-19, המאה ה-20, האימפריה האוסטרית, האימפריה העות'מאנית, העלייה מרומניה, העולם החדש, העיתונות הציונית ברומניה, הצבא האדום, הקהילה היהודית הספרדית ברומניה, השכלה, התנועה הלגיונרית, התפתחות הילד, התקנון האורגני, התיאטרון היהודי באראשאום, התיאטרון היהודי הממלכתי בבוקרשט, הטלאי הצהוב, הזרמים ביהדות רומניה, הגירה, הונגריה, הינריך אלפרין, היסטוריה, הישראלי הרומאני, הילל מנוח, ועידת השלום בפריז (1919), ולאכים, ולאכיה, ולדימיר קולין, וילהלם פילדרמן, כשרות, כתב עת, כלכלה, יאשי, יעקב אלמולי, יעקב נימירובר, יעקב פסנתיר, יצחק איזיק טאובס, ירושלים של זהב, ישראל, יהדות, יהדות ספרד, יהדות רומניה, יהודים, יון אנטונסקו, יון ברטיאנו, יואן גאורגה קאראג'ה, יוסף קארו, יוסיף איסר, יוליו באראש, יין, יידיש, 10 בנובמבר, 13 בנובמבר, 15 בנובמבר, 1522, 1533, 1550, 1594, 1648, 1649, 1694, 1715, 1730, 1764, 18 במרץ, 1801, 1804, 1808, 1812, 1815, 1818, 1819, 1832, 1846, 1847, 1848, 1852, 1857, 1864, 1865, 1866, 1867, 1873, 1876, 1877, 1878, 1880, 1881, 1893, 1894, 1899, 1912, 1913, 1918, 1919, 1920, 1921, 1931, 1938, 1940, 1941, 1942, 1945, 1948, 1949, 1976, 1977, 1978, 1997, 2007, 2008, 21 בינואר, 22 במרץ, 23 במאי, 23 בדצמבר, 28 במאי, 28 באוקטובר, 3 בספטמבר, 3 ביולי, 6 בפברואר, 9 בדצמבר. להרחיב מדד (285 יותר) »
מאוריצ'יו ברוצ'ינר
מאוּרִיצ'יוּ בְּרוֹצִ'ינֶר (ברומנית: Mauriciu Brociner; 1854 – 18 ביולי 1946, בוקרשט) היה איש צבא יהודי-רומני, גיבור מלחמה, היהודי הראשון שקיבל דרגת קצונה בצבא רומניה והיהודי הראשון שקיבל אזרחות רומנית.
חָדָשׁ!!: יהדות בוקרשט ומאוריצ'יו ברוצ'ינר · ראה עוד »
מאוריצ'יו כהן-לנארו
מאוריצ'יו כהן-לנארו (Mauriciu Cohen-Lânaru; 31 בדצמבר 1849 – 20 באוקטובר 1928) היה כנר, מלחין, מבקר מוזיקלי ומורה למוזיקה יהודי רומני בן העדה הספרדית.
חָדָשׁ!!: יהדות בוקרשט ומאוריצ'יו כהן-לנארו · ראה עוד »
מאיר מוריץ בק
מאיר מוריץ בֶּק (רומנית: Meyr Moritz Beck; 25 בדצמבר 1845 – 27 בפברואר 1923) היה רב ודרשן קהילת בית הכנסת הכוראלי של בוקרשט יותר מ-40 שנים, ממנהיגי יהדות רומניה בימיו.
חָדָשׁ!!: יהדות בוקרשט ומאיר מוריץ בק · ראה עוד »
מאיר אברהם הלוי
מאיר אברהם הלוי (ברומנית ובצרפתית Meyer Abraham Halevy; 4 באפריל 1900 - 15 באפריל 1972) היה רב בעל השקפות ליברליות, היסטוריון ופובליציסט יהודי רומני.
חָדָשׁ!!: יהדות בוקרשט ומאיר אברהם הלוי · ראה עוד »
מס
מַס הוא תשלום הנגבה על פי חוק מתושבים ומאזרחים, למימון פעולות שונות של גופי ציבור.
חָדָשׁ!!: יהדות בוקרשט ומס · ראה עוד »
מצה
צלחת מצות עם נוסח הברכה על אכילת מצה. מצה שמורה שנאפתה בעבודת יד עבודת מכונה מַצָּה היא מאפה העשוי מבצק של אחד מחמשת מיני דגן שלא החמיץ.
חָדָשׁ!!: יהדות בוקרשט ומצה · ראה עוד »
מקהלה
מקהלת הנערים של וינה מקהלת הצבא האדום, יוסיף קובזון, ורשה 2009 חולצות רוסיות, בכנס של הבונדס, בהולנד, 1974 מקהלה היא קבוצה של זמרים, המבצעים יחד מוזיקה ווקאלית.
חָדָשׁ!!: יהדות בוקרשט ומקהלה · ראה עוד »
מקווה
מקווה שנבנה ב-1128 בשפייר, גרמניה ביהדות, מִקְוֶוה הוא מאגר מים המתאים לכללי ההלכה (הלכות מקוואות), שטבילה בו מקנה טהרה ממצבי טומאה שונים.
חָדָשׁ!!: יהדות בוקרשט ומקווה · ראה עוד »
מרסל ינקו
מרסל ינקו ביציאה מבית הקפה, "קפה הפוך", עין הוד, 1964 "'''קריתא דירושלם כד יכנש גלותא'''" (1951) מאת מרסל ינקו, אוניברסיטת בר-אילן. הסטודיו של מרסל ינקו, עין הוד מרסל ינקו (24 במאי 1895 – 21 באפריל 1984) היה צייר, תאורטיקן אמנות ואדריכל ישראלי ורומני.
חָדָשׁ!!: יהדות בוקרשט ומרסל ינקו · ראה עוד »
מרצ'ל פאוקר
מרצ'ל (פויו) פאוקר (ברומנית: Marcel (Puiu) Pauker; 6 בדצמבר 1896 - 16 באוגוסט 1938), פעיל ופובליציסט קומוניסטי רומני, מהנדס בהכשרתו, יהודי, מראשי המפלגה הקומוניסטית הרומנית בשנות העשרים של המאה ה-20.
חָדָשׁ!!: יהדות בוקרשט ומרצ'ל פאוקר · ראה עוד »
מרטין ברקוביץ'
מרטין ברקוביץ' (ברומנית: Martin Bercovici; 24 באוגוסט 1902 – 19 בינואר 1971) היה מהנדס רשתות חשמל יהודי-רומני, חבר האקדמיה הרומנית.
חָדָשׁ!!: יהדות בוקרשט ומרטין ברקוביץ' · ראה עוד »
מרד הלגיונרים ופרעות בוקרשט
בית הכנסת הספרדי קהל גראנדה ברחוב נגרו וודה, בוקרשט, לאחר שנבזז ונשרף על ידי הלגיונרים והאספסוף מרד הלגיונרים ופרעות בוקרשט הוא שמם של אירועי דמים, שהתרחשו בבוקרשט, בירת רומניה, בין 21 ל-23 בינואר 1941.
חָדָשׁ!!: יהדות בוקרשט ומרד הלגיונרים ופרעות בוקרשט · ראה עוד »
מריה באנוש
מריה באנוש, שמה בלידה: מריאורה באנוש (Mărioara Bănuș) (רומנית: Maria Banuş; 10 באפריל 1914 - 14 ביולי 1999) הייתה משוררת, סופרת ומתרגמת יהודיה רומניה.
חָדָשׁ!!: יהדות בוקרשט ומריה באנוש · ראה עוד »
משפט (דין)
משפט הוא הליך שבמסגרתו מתבררת תביעה בפני בית משפט או בית דין.
חָדָשׁ!!: יהדות בוקרשט ומשפט (דין) · ראה עוד »
משפטי הציונים ברומניה
משפטי הציונים ברומניה הם משפטים שנערכו בשנות ה-50 ברומניה, למאות יהודים, מנהיגים ופעילים של התנועות הציוניות הרומניות, שהואשמו בריגול למען האינטרסים של האימפריאליזם האנגלו-אמריקאי ונידונו לעונשים כבדים.
חָדָשׁ!!: יהדות בוקרשט ומשפטי הציונים ברומניה · ראה עוד »
משרד האוצר
משרד האוצר הוא המשרד הכלכלי המרכזי של ממשלת ישראל והוא האחראי על קביעת המדיניות הכלכלית של הממשלה.
חָדָשׁ!!: יהדות בוקרשט ומשרד האוצר · ראה עוד »
משה פראגר
פראגר בחנוכת הבית של כולל גור בבני ברק, יולי 1969 פראגר עם הרב פנחס הכהן לוין, 1947 פראגר קובע מזוזה בחנוכת הבית של כולל גור בבני ברק, 1969 בסמינר בית יעקב בירושלים. בתמונה גם ראש עיריית ירושלים טדי קולק והרב הלל ליברמן, מנהל הסמינר, 1967 דוד בן-גוריון עונד לפראגר את אות ההגנה, 1964 פראגר בבית ראש הממשלה דוד בן-גוריון עם קבלת האות, 1964 משה פראגר (14 ביוני 1908, ה'תרס"ט - 2 באוקטובר 1984, ו' בתשרי ה'תשמ"ה), סופר ופובליציסט חרדי, עסק בחקר השואה, בייחוד מהפן של הגבורה היהודית הרוחנית שנתגלתה בה.
חָדָשׁ!!: יהדות בוקרשט ומשה פראגר · ראה עוד »
משה שוורצפלד
#הפניה מוזס שוורצפלד.
חָדָשׁ!!: יהדות בוקרשט ומשה שוורצפלד · ראה עוד »
משה גסטר
משה גסטר (Moses Gaster; 17 בספטמבר 1856 בבוקרשט, רומניה - 5 במרץ 1939 באבניגדון באנגליה) היה רב, חוקר לשון ופולקלור, היסטוריון, פובליציסט, איש ציבור יהודי יליד רומניה, חכם הקהילה הספרדית של לונדון, ממנהיגי הציונות הרומנית והבריטית.
חָדָשׁ!!: יהדות בוקרשט ומשה גסטר · ראה עוד »
משורר
משוררת יפנית מקריאה משיריה לשתי מאזינות Belmiro de Almeida במוזיאון האמנות של סאו פאולו משורר הוא אדם הכותב שירה.
חָדָשׁ!!: יהדות בוקרשט ומשורר · ראה עוד »
מלך
המערב ובעל השלטון הארוך ביותר (72 שנה). פסלו של קמהאמהה הראשון, מלך הוואי, בהיכל הקפיטול של ארצות הברית מלך או מלכה הוא שם הניתן למונרך בשלל סיטואציות.
חָדָשׁ!!: יהדות בוקרשט ומלך · ראה עוד »
מלחמת העולם הראשונה
מלחמת העולם הראשונה התחוללה בין השנים 1914–1918, והייתה המלחמה הגדולה ביותר בהיסטוריה עד זמנה.
חָדָשׁ!!: יהדות בוקרשט ומלחמת העולם הראשונה · ראה עוד »
מלחמת העולם השנייה
החזית המזרחית בימי מלחמת העולם השנייה מלחמת העולם השנייה הייתה עימות צבאי כלל עולמי ובין יבשתי, שנמשך בין השנים 1939–1945 והמלחמה הגדולה ביותר בהיסטוריה האנושית.
חָדָשׁ!!: יהדות בוקרשט ומלחמת העולם השנייה · ראה עוד »
מלחמה
חיילים יורים במקלע ויקרס, במלחמת העולם הראשונה. מלחמה היא מאבק אלים בעצימות גבוהה בין גופים מדיניים וצבאיים, על מנת לכפות את רצונם זה על זה או למנוע כפייה כזו.
חָדָשׁ!!: יהדות בוקרשט ומלחמה · ראה עוד »
מלבי"ם
הרב מאיר לייבוש וייזר, הידוע כמלבי"ם מילון האנציקלופדי ברוקהאוס ואפרון") רבי מאיר לֵיבּוּשׁ בן יחיאל מִיכְל וֵייזֶר (המַלְבִּי"ם, גם המגיד מקמפן; י"ט באדר תקס"ט, 7 במרץ 1809 – א' בתשרי תר"מ, 18 בספטמבר 1879) היה רב יליד ווהלין, מפרשני המקרא והפוסקים האחרונים.
חָדָשׁ!!: יהדות בוקרשט ומלבי"ם · ראה עוד »
מטרופוליט
#הפניה ארכיבישוף מטרופוליטני.
חָדָשׁ!!: יהדות בוקרשט ומטרופוליט · ראה עוד »
מדיארים
המָדְיָארִים (או מג'ארים, בהונגרית: magyarok) או הונגרים (גם אונגרים) הם עם הדובר שפה פינו-אוגרית ששורשיו הרחוקים בהרי אורל ובסיביר המערבית, אשר נדד במאה השמינית ובמאה התשיעית לספירה מערבה, והתיישב באזור הונגריה של היום.
חָדָשׁ!!: יהדות בוקרשט ומדיארים · ראה עוד »
מוסקו אלקלעי
מוסקו אלקלעי (10 במרץ 1931 – 1 באפריל 2008) היה שחקן תיאטרון וקולנוע ישראלי, חתן פרס אופיר על מפעל חיים ויו"ר אמ"י.
חָדָשׁ!!: יהדות בוקרשט ומוסקו אלקלעי · ראה עוד »
מוזיאון
המוזיאון הבריטי בלונדון חזית מוזיאון הלובר בפריז, מוזיאון האמנות מהמוכרים ביותר בעולם מוזיאון (נכתב בעבר מוסיאון) הוא מקום שמרוכזים בו אוספים בתחום מסוים או בתחומים אחדים: יצירות אמנות, חפצי אומנות, עתיקות, מדע וכדומה.
חָדָשׁ!!: יהדות בוקרשט ומוזיאון · ראה עוד »
מירצ'אה החמישי (הרועה)
#הפניה מירצ'ה הרועה.
חָדָשׁ!!: יהדות בוקרשט ומירצ'אה החמישי (הרועה) · ראה עוד »
מיכאי האמיץ
מיכאי האמיץ (ברומנית: Mihai Viteazul, בהונגרית: Vitéz Mihály; 1558–9 באוגוסט 1601) היה נסיך ולאכיה בין השנים 1593–1601, נסיך טרנסילבניה בין השנים 1599–1600, ונסיך מולדובה בשנת 1600.
חָדָשׁ!!: יהדות בוקרשט ומיכאי האמיץ · ראה עוד »
אמנציפציה ליהודים
האמנציפציה ליהודים (בקיצור: אמנציפציה או אמנסיפציה) היא תהליך, אשר כדברי כריסטיאן וילהלם פון דוהם נועד 'לשפר את מצבם של היהודים', בתמורה להפקת תועלת מכישוריהם.
חָדָשׁ!!: יהדות בוקרשט ואמנציפציה ליהודים · ראה עוד »
אמנות
Johan Zoffany המונה ליזה, אחת מיצירות האמנות המפורסמות בעולם אָמָּנוּת (יש לקרוא: אוֹמָנוּת, להבדיל מאֻמָּנוּת) היא יצירה אסתטית.
חָדָשׁ!!: יהדות בוקרשט ואמנות · ראה עוד »
אנטישמי
#הפניה אנטישמיות.
חָדָשׁ!!: יהדות בוקרשט ואנטישמי · ראה עוד »
אנג'ליקה רוזיאנו
אנג'ליקה רוזיאנו (שם נעורים: אדלשטיין; 15 באוקטובר 1921, בוקרשט - 22 בפברואר 2006) הייתה שחקנית טניס שולחן רומניה - יהודיה, אשר זכתה 6 פעמים ברציפות באליפות העולם בטניס שולחן לנשים בשנים 1950 – 1955.
חָדָשׁ!!: יהדות בוקרשט ואנג'ליקה רוזיאנו · ראה עוד »
אפיית מצות
אפיית המצות בתנור העשוי מאבן. ניסן תשע"ט אפיית מצות בכפר חב"ד לאפיית המצות לחג הפסח הלכות רבות המפורטות בתלמוד ובספרי הפוסקים.
חָדָשׁ!!: יהדות בוקרשט ואפיית מצות · ראה עוד »
ארץ ישראל
תצלום לוויין של '''ארץ ישראל''', משנת 2003, הכולל את מדינת ישראל, שטחי הרשות הפלסטינית, וחלקים מירדן, לבנון, סוריה ומצרים ארץ ישראל (בראשי תיבות: א"י, נקראת בלועזית: פָּלֶשְׂתִּינָה, ובערבית: فلسطين, בתעתיק לעברית: פָלַסְטִין) היא חבל ארץ הנמצא בדרום-מערב יבשת אסיה, באגן הים התיכון ובחלק של המזרח התיכון המכונה לבנט, אשר מחולק בין המדינות ישראל, ירדן, לבנון וסוריה.
חָדָשׁ!!: יהדות בוקרשט וארץ ישראל · ראה עוד »
אשכנזים
#הפניה יהדות אשכנז.
חָדָשׁ!!: יהדות בוקרשט ואשכנזים · ראה עוד »
אלכסנדר איפסילנטי (הנכד)
אלכסנדר איפסילנטי (ביוונית: Αλέξανδρος Υψηλάντης - אלכסנדרוס איפסילנטיס, וברומנית: Alexandru Ipsilanti, 12 בדצמבר 1792 – 31 בינואר 1828) היה איש צבא, בנו של קונסטנטין איפסילנטי שהיה שליט נסיכות מולדובה ולסירוגין שליט נסיכות ולאכיה.
חָדָשׁ!!: יהדות בוקרשט ואלכסנדר איפסילנטי (הנכד) · ראה עוד »
אלכסנדר שפרן
הרב אלכסנדר יהודה שפרן (רומנית: Alexandru Şafran צרפתית Aléxandre Safran, י"ח באלול תר"ע; 2 בספטמבר 1910 – תשס"ו; 27 ביולי 2006) היה תאולוג, הוגה דעות יהודי-רומני ושווייצרי, כיהן כרב הראשי (הרב הכולל) של יהדות רומניה בשנים 1948-1940 לרבות בתקופת השואה ומאוחר יותר כרב הראשי של קהילת יהודי ז'נבה, בשווייץ.
חָדָשׁ!!: יהדות בוקרשט ואלכסנדר שפרן · ראה עוד »
אלכסנדרו קונסטנטין קוזה
אלכסנדרו קונסטנטין קוזה הידוע בדרך כלל כ-א.ק.
חָדָשׁ!!: יהדות בוקרשט ואלכסנדרו קונסטנטין קוזה · ראה עוד »
אלכסנדרו רובוט
אלכסנדרו רובוט (שם לידה: אלתר רוטמן; ברומנית: Alexandru Robot; י' בשבט ה'תרע"ו, 15 בינואר 1916 – ה'תש"א או ה'תש"ב, 1941) היה סופר, משורר ועורך יהודי-רומני.
חָדָשׁ!!: יהדות בוקרשט ואלכסנדרו רובוט · ראה עוד »
אלכסנדרו גראור
אלכסנדרו גראור (רומנית: Alexandru Graur; 9 ביולי 1900–1988) היה בלשן יהודי רומני, כיהן כפרופסור באוניברסיטת בוקרשט, והיה חבר האקדמיה הרומנית.
חָדָשׁ!!: יהדות בוקרשט ואלכסנדרו גראור · ראה עוד »
אלכסנדרו יואן קוזה
אלכסנדרו יואן קוזה אלכסנדרו יואן קוזה. צילום: קרול פופ דה סטמארי אלכסנדרו יואן קוזה(ברומנית:Alexandru Ioan Cuza (20 במרץ 1820, ברלאד – 15 במאי 1873, היידלברג) היה פוליטיקאי רומני. השליט המשותף הראשון של הנסיכויות המאוחדות של ולאכיה ומולדובה תחת השם אלכסנדר יואן הראשון (ברומנית: Alexandru Ioan Întâiul) בין השנים 1859 עד 1866 והחל מינואר 1862 – דומניטור רומניה. בדומה לרבים מבני האליטה הרומנית באותם הימים היה קוזה בעל שורשים יוונים. קוזה נבחר להיות השליט הן בנסיכות מולדובה והן בנסיכות ולאכיה, ובכך למעשה התאחדו שני חבלי הארץ תחת אוניה פרסונלית בשם הנסיכויות הרומניות המאוחדות. לקראת סוף תקופת שלטונו ניסה ליזום מספר רפורמות בנושאי קרקעות, אך לא צלח בכך ואולץ למעשה לחתום על כתב הוויתור שלו על כיסאו. קוזה היה הנסיך האחרון של הנסיכויות ולאכיה ומולדובה. בינואר 1862 שינה את שם הנסיכויות המאוחדות לרומניה וקבע את בוקרשט כבירתו היחידה. קוזה רצה להעניק זכויות אזרחיות ליהודי ארצו, אבל ההתנגדות החזקה שקמה מחוגים אנטישמיים רחבים, מנעה זאת ממנו. הוא הבטיח ליהודים אמנציפציה הדרגתית ועשה צעדים ראשונים בכיוון זה, אך הדחתו הפסיקה את התהליך.
חָדָשׁ!!: יהדות בוקרשט ואלכסנדרו יואן קוזה · ראה עוד »
אליאס שוורצפלד
ד"ר אליאס (אליהו) שוורצפלד (ברומנית Elias Schwarzfeld; 7 במרץ 1855 – 1915) היה היסטוריון, סופר, מסאי, נדבן מתרגם ועורך כתבי עת יהודים רומנים.
חָדָשׁ!!: יהדות בוקרשט ואליאס שוורצפלד · ראה עוד »
אליעזר רוקח
#הפניה אלעזר רוקח.
חָדָשׁ!!: יהדות בוקרשט ואליעזר רוקח · ראה עוד »
אזרחות
בלגית (דוגמה) אזרחות היא חברות בקהילה פוליטית, בדרך כלל במדינה.
חָדָשׁ!!: יהדות בוקרשט ואזרחות · ראה עוד »
אבן בניין
#הפניה אבן לבנייה.
חָדָשׁ!!: יהדות בוקרשט ואבן בניין · ראה עוד »
אברהם לייבה זיסו
#הפניה אברהם לייב זיסו.
חָדָשׁ!!: יהדות בוקרשט ואברהם לייבה זיסו · ראה עוד »
אברהם גולדפדן
#הפניה אברהם גולדפאדן.
חָדָשׁ!!: יהדות בוקרשט ואברהם גולדפדן · ראה עוד »
אביב העמים
אביב העמים הוא שם כולל לגל של התקוממויות ומהפכות לאומיות באירופה בשנים 1848–1849.
חָדָשׁ!!: יהדות בוקרשט ואביב העמים · ראה עוד »
אדוארד ג'י רובינסון
עשרת הדיברות" בשנת 1956 הרמטכ"ל יגאל ידין מעטר את השחקן אדוארד ג'י רובינסון בסמל צה"ל בעת ביקורו בישראל בשנת 1950 אדוארד ג'י רובינסון (באנגלית: Edward G. Robinson; 12 בדצמבר 1893 – 26 בינואר 1973) היה שחקן קולנוע ותיאטרון יהודי-אמריקאי.
חָדָשׁ!!: יהדות בוקרשט ואדוארד ג'י רובינסון · ראה עוד »
אדולף שטרן
ד"ר אדולף (אבנר) שטרן (Adolphe Stern; 6 בנובמבר 1848–1931), סופר, מתרגם, עורך דין מוציא לאור, תעשיין ופוליטיקאי יהודי רומני, המנהיג החילוני של יהדות בוקרשט והחבר היהודי הראשון בפרלמנט הרומני.
חָדָשׁ!!: יהדות בוקרשט ואדולף שטרן · ראה עוד »
אוניברסיטת בוקרשט
אלכסנדרו יואן קוזה, מייסד אוניברסיטת בוקרשט אוניברסיטת בוקרשט (ברומנית: Universitatea din București; בראשי תיבות: UB או בקיצור: UniBuc) היא מוסד ממלכתי להשכלה גבוהה השוכן בבוקרשט, רומניה.
חָדָשׁ!!: יהדות בוקרשט ואוניברסיטת בוקרשט · ראה עוד »
אוסטרו-הונגריה
#הפניה האימפריה האוסטרו-הונגרית.
חָדָשׁ!!: יהדות בוקרשט ואוסטרו-הונגריה · ראה עוד »
אופניים
חלקי האופניים פדל שמשמש להנעת אופניים אופַניים הם כלי תחבורה יבשתי בעל שני גלגלים (אופנִים), המונע בכוח שריריו של אדם, ובדגמים מסוימים בכוחו של מְנוע עזר.
חָדָשׁ!!: יהדות בוקרשט ואופניים · ראה עוד »
אוקטביאן גוגה
אוקטביאן גוגה (ברומנית: Octavian Goga; 1 באפריל 1881 - 7 במאי 1938) היה משורר, מחזאי, מתרגם ופוליטיקאי רומני, יליד טרנסילבניה.
חָדָשׁ!!: יהדות בוקרשט ואוקטביאן גוגה · ראה עוד »
איסאק פלץ
איסאק פלץ, הידוע בשם-העט "י.
חָדָשׁ!!: יהדות בוקרשט ואיסאק פלץ · ראה עוד »
אירופה
תמונת לוויין של יבשת אירופה אֵירוֹפָּה היא יבשת מבחינה היסטורית ותרבותית ותת-יבשת מבחינה גאוגרפית.
חָדָשׁ!!: יהדות בוקרשט ואירופה · ראה עוד »
נסיכות מולדובה
נסיכות מולדובה (ברומנית) הייתה נסיכות רומנית אשר נוסדה בימי הביניים.
חָדָשׁ!!: יהדות בוקרשט ונסיכות מולדובה · ראה עוד »
נסיכויות הדנובה
נסיכויות הדנובה באמצע המאה ה-19. ולאכיה בירוק, ומולדובה בכתום נסיכויות הדנובה (ברומנית: Principatele Dunărene) היה הכינוי המקובל לנסיכויות הרומניות מולדובה וולאכיה, אשר הוקמו במאה ה-14.
חָדָשׁ!!: יהדות בוקרשט ונסיכויות הדנובה · ראה עוד »
נפתלי פופר
נפתלי פופר (Naftalí C. Popper; 1820–1891) היה מנהל כתב העת היהודי הראשון במרחב הרומני, השבועון הדו-לשוני (רומנית וצרפתית), הישראלי הרומאני, מייסד בית הספר היהודי הראשון בבוקרשט, מייסד השבועון הליברלי הדו-לשוני (רומנית ויידיש) הזמן (Timpul).
חָדָשׁ!!: יהדות בוקרשט ונפתלי פופר · ראה עוד »
נצרות
הנצרות היא דת מונותאיסטית אברהמית שצמחה לפני כ-2000 שנה והתפשטה מארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: יהדות בוקרשט ונצרות · ראה עוד »
נצרות אורתודוקסית
הנצרות האורתודוקסית, או הנצרות האורתודוקסית המזרחית, היא קהילה של כנסיות נוצריות אוטוקפאליות (עצמאיות) המתבססת על מסורות נוצריות שהתפתחו בביזנטיון, בניגוד לנצרות הקתולית, אשר מתבססת על מסורות שהתפתחו באימפריה הרומית המערבית.
חָדָשׁ!!: יהדות בוקרשט ונצרות אורתודוקסית · ראה עוד »
נומרוס נולוס
נומרוס נולוס (בלטינית: numerus nullus) הוא ביטוי שמשמעו "מספר אפס" ומכוון לחלקו של ציבור מסוים בין הלומדים או העוסקים בתחום מסוים.
חָדָשׁ!!: יהדות בוקרשט ונומרוס נולוס · ראה עוד »
נומרוס קלאוזוס
נומרוס קלאוזוס (לטינית: Numerus Clausus, "מספר סגור") הוא שם כולל לשיטות להגבלת מספר הסטודנטים בבתי ספר תיכוניים ובאוניברסיטאות בשל חוסר במקומות לימוד או בשל סיבות פוליטיות וחברתיות שונות.
חָדָשׁ!!: יהדות בוקרשט ונומרוס קלאוזוס · ראה עוד »
נוסח אשכנז
נוֹסַח אַשְׁכְּנַז הוא נוסח התפילה המקובל אצל חלק מהיהודים יוצאי ארצות אשכנז.
חָדָשׁ!!: יהדות בוקרשט ונוסח אשכנז · ראה עוד »
נוסח ספרד
נוסח ספרד הוא נוסח תפילה שהתקבל בתנועת החסידות במזרח אירופה, כשילוב יסודות מנוסח הספרדים ומנוסח אשכנז, יחד עם השפעות של הקבלה.
חָדָשׁ!!: יהדות בוקרשט ונוסח ספרד · ראה עוד »
נימירובר
#הפניה יעקב יצחק נימירובר.
חָדָשׁ!!: יהדות בוקרשט ונימירובר · ראה עוד »
ניקופול (בולגריה)
ציור של קרב ניקופול שהתרחש בשנת 1396 כנסית פטרוס ופאולוס הקדושים שהוקמה במאה ה-14 כניעת מבצר ניקופול ב-4 ביולי 1877 במהלך המלחמה העות'מאנית-רוסית (1877-1878) שער הכניסה למצודת ניקופול העתיקה מראה גדת הדנובה מהעיר ניקופול בחורף הצפת העיר על ידי נהר הדנובה ב-2006 ניקוֹפּוֹל (בולגרית Никопол; טורקית Niğbolu; יוונית Νικόπολις) היא עיר נמל בצפון בולגריה.
חָדָשׁ!!: יהדות בוקרשט וניקופול (בולגריה) · ראה עוד »
ניקולאה מברוקורדט
#הפניה ניקולאיה מברוקורדט.
חָדָשׁ!!: יהדות בוקרשט וניקולאה מברוקורדט · ראה עוד »
ניקולאה קאז'אל
#הפניה ניקולאיה קאז'אל.
חָדָשׁ!!: יהדות בוקרשט וניקולאה קאז'אל · ראה עוד »
ספר תורה
יד מצביעה על פסוקי חג הסוכות. שוטרי משטרת ישראל נושאים ספרי תורה ספר תורה הוא מגילת קלף או גוויל שעליה כתובה התורה בשלמותה, מתחילת ספר בראשית ועד סוף ספר דברים.
חָדָשׁ!!: יהדות בוקרשט וספר תורה · ראה עוד »
ספרייה
מדפי הספרים בספריית אוניברסיטת טורונטוספרייה היא מקום בו נאספים בצורה מסודרת ספרים ומקורות מידע נוספים (כגון כתבי עת, עיתונים, והקלטות אודיו ווידאו), בין שהם נמצאים בספרייה בצורה פיזית, או במאגרי מידע שונים ומגוונים, בצורה וירטואלית, במטרה לשמר אותם ולהעמיד אותם לשימושו המיידי של קהל הקוראים.
חָדָשׁ!!: יהדות בוקרשט וספרייה · ראה עוד »
ספינת מעפילים
#הפניה ההעפלה.
חָדָשׁ!!: יהדות בוקרשט וספינת מעפילים · ראה עוד »
סרג'יו קומיסיונה
#הפניה סרג'ו קומיסיונה.
חָדָשׁ!!: יהדות בוקרשט וסרג'יו קומיסיונה · ראה עוד »
סשה פאנה
סשה פאנה (ברומנית: Saşa Pană; 8 באוגוסט 1902 – 22 באוגוסט 1981) הוא שם העט של הסופר האוונגרדי היהודי-רומני אלכסנדרו בינדר Alexandru Binder.
חָדָשׁ!!: יהדות בוקרשט וסשה פאנה · ראה עוד »
סלוניקי
סלוניקי (ביוונית:, בטורקית: Selanik) היא העיר השנייה בגודלה ביוון ואחת מערי הנמל החשובות בה.
חָדָשׁ!!: יהדות בוקרשט וסלוניקי · ראה עוד »
סטרוסטה (יהודים)
סטרוסטה (staroste) היה תואר המנהיג של העדה היהודית במדינות מסוימות במזרח אירופה.
חָדָשׁ!!: יהדות בוקרשט וסטרוסטה (יהודים) · ראה עוד »
סטודנט
סטודנט לומד לקראת מבחן סטודנטים בשיעור אלגברה ליניארית, באוניברסיטת הלסינקי לטכנולוגיה סטודנט הוא תלמיד במוסד להשכלה גבוהה, כגון אוניברסיטה ומכללה.
חָדָשׁ!!: יהדות בוקרשט וסטודנט · ראה עוד »
סופר
ספרות העברית שזכה בפרס נובל לספרות סופר הוא אדם העוסק בכתיבת סיפורת – רומנים, נובלות, סיפורים קצרים ומסות (לעיתים נקרא כך גם מי שעוסק בכתיבת ספרי עיון).
חָדָשׁ!!: יהדות בוקרשט וסופר · ראה עוד »
סוריאליזם
התמדתו של זיכרון, אחד מציוריו של סלבדור דאלי היצירה "יחסיות" משלבת אלמנטים גאומטריים מופשטים המסתבכים במרחב נתון (1946–1966) סוּרֵיאָלִיזְם הוא זרם באמנות שפעל בין שנות העשרים והשלושים של המאה העשרים, מרכזו היה בפריז והוא כלל ציירים, סופרים, משוררים, מוזיקאים, צלמים, אנשי קולנוע ואדריכלים ועוד.
חָדָשׁ!!: יהדות בוקרשט וסוריאליזם · ראה עוד »
סולומון חלפון
סולומון חלפון (רומנית: Solomon Halfon; 1790–1862), בנקאי ומהפכן יהודי רומני בן העדה הספרדית מבוקרשט.
חָדָשׁ!!: יהדות בוקרשט וסולומון חלפון · ראה עוד »
סודיט
סודיט (sudit), ברבים סודיצי (sudiţi), היה תושב של אחת הנסיכויות הרומניות, נסיכות מולדובה או ולאכיה שקיבל חסות של אחת המעצמות הזרות, בדרך כלל האימפריה האוסטרו הונגרית, האימפריה הרוסית או צרפת.
חָדָשׁ!!: יהדות בוקרשט וסודיט · ראה עוד »
סילביו ברוקאן
סילביו ברוקאן (רומנית: Silviu Brucan; 18 בינואר 1916 - 14 בספטמבר 2006), פוליטיקאי, דיפלומט, סופר ופרשן פוליטי יהודי רומני.
חָדָשׁ!!: יהדות בוקרשט וסילביו ברוקאן · ראה עוד »
סיבוב הופעות
סנטיאגו, צ'ילה. סיבוב הופעות או טור (באנגלית: concert tour או בקיצור tour) הוא סדרת קונצרטים של אמן או קבוצת אמנים בערים, ארצות או מקומות שונים.
חָדָשׁ!!: יהדות בוקרשט וסיבוב הופעות · ראה עוד »
עמנואל רייכר
עמנואל רייכר (ברומנית: Emanoil Reicher; 27 ביולי 1930 – 3 באוקטובר 2019) היה שחמטאי יהודי-רומני בדרגת אמן פיד"ה.
חָדָשׁ!!: יהדות בוקרשט ועמנואל רייכר · ראה עוד »
עץ (חומר גלם)
עץ גולמי קורות עץ המהוות דופן של קרון רכבת, מחוזקות ברצועת ברזל מסומרת העץ משמש את האדם כחומר גלם משחר ימיו.
חָדָשׁ!!: יהדות בוקרשט ועץ (חומר גלם) · ראה עוד »
עלילת דם
תיאור עלילת דם שהתרחשה כביכול ברגנסבורג בשנת 1476. האיור משנת 1627. היהודים בתמונה מקיזים את דמם של ילדים נוצרים ואוגרים אותו לקראת הפסח. עלילת דם היא האשמה שקרית אנטישמית כלפי יהודים.
חָדָשׁ!!: יהדות בוקרשט ועלילת דם · ראה עוד »
עלילות דם בהיסטוריה הרומנית
עלילות דם נגד היהודים הופיעו בהיסטוריה הרומנית עם ריבוי האוכלוסייה היהודית במחוזות בהם חיו הרומנים.
חָדָשׁ!!: יהדות בוקרשט ועלילות דם בהיסטוריה הרומנית · ראה עוד »
עלייה לארץ ישראל
עלייה לארץ ישראל (לעיתים נקרא בקיצור עלייה לישראל, או פשוט עלייה) הוא מונח מרכזי בהווייה היהודית ובציונות, המציין את הגירתם של יהודים אל ארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: יהדות בוקרשט ועלייה לארץ ישראל · ראה עוד »
עברית
עִבְרִית היא שפה שמית, ממשפחת השפות האפרו-אסייתיות, הידועה כשפתם של היהודים ושל השומרונים.
חָדָשׁ!!: יהדות בוקרשט ועברית · ראה עוד »
עורך דין
גלריה הלאומית של סקוטלנד, אדינבורו. '''עורכי דין''', ציור מעשה ידי אונורה דומייה, 1848. עורך דין (בראשי תיבות: עו"ד) הוא אדם המורשה לעסוק בעריכת דין ובמתן ייעוץ משפטי, לאחר שלמד משפטים וקיבל הסמכה מתאימה ממוסד רשמי.
חָדָשׁ!!: יהדות בוקרשט ועורך דין · ראה עוד »
עיר
נוף מעל טוקיו, בירת יפן. (ברקע הר פוג'י) עִיר היא דפוס התיישבות אנושי המאופיין בצפיפות גבוהה ובריכוז גבוה של אוכלוסייה ליחידת שטח, ביחס לצורות התיישבות אחרות.
חָדָשׁ!!: יהדות בוקרשט ועיר · ראה עוד »
עיר בירה
עיר בירה היא עיר המשמשת כמרכז השלטוני והפוליטי של מדינה, טריטוריה או אזור מנהלי.
חָדָשׁ!!: יהדות בוקרשט ועיר בירה · ראה עוד »
פנקס הקהילות
פנקס הקהילות: אנציקלופדיה של היישובים היהודיים למן היווסדם ועד לאחר שואת מלחמת העולם השנייה היא אנציקלופדיה להנצחת הקהילות היהודיות שחרבו בשואה, אשר יוצאת לאור בהוצאת יד ושם בירושלים.
חָדָשׁ!!: יהדות בוקרשט ופנקס הקהילות · ראה עוד »
פסח
חַג הפֶּסַח (או בשמו המקראי: חַג הַמַּצּוֹת) הוא חג יהודי מקראי, הראשון מבין שלוש הרגלים.
חָדָשׁ!!: יהדות בוקרשט ופסח · ראה עוד »
פרופסור
ווינה, 1921 חפירות הארכאולוגיות במצדה בפני נשיא המדינה זלמן שזר, 1964 פרופסור עדה יונת במעבדה פרופסורים בלבוש טקסי פרופסור (מלטינית: Professor; בתרגום חופשי: "המכריז על עצמו כמומחה") הוא מומחה בתחום מחקר מסוים, שזכה להכרה של מוסד אקדמי מוכר, ובדרך כלל משמש כחוקר ומרצה, חבר הסגל האקדמי הבכיר באוניברסיטה או במכללה.
חָדָשׁ!!: יהדות בוקרשט ופרופסור · ראה עוד »
פדיון יהודי רומניה
תעודת מסע שסיפקו שלטונות רומניה לאישה יהודיה ולשני ילדיה לאחר שנאלצה לוותר על אזרחותה בתקופה שבין סיום מלחמת העולם השנייה ובין המהפכה הרומנית, בחרו רבים מיהודי רומניה להגר מרומניה, אך הגירה זו, מרביתה עלייה לארץ ישראל ולמדינת ישראל, הותנתה על ידי השלטונות הרומניים בתשלום עבור כל מהגר, תשלום מדורג לפי קריטריונים שונים, שהועבר לידי שליחי השלטון הרומני על ידי שליחי מוסדות יהודיים.
חָדָשׁ!!: יהדות בוקרשט ופדיון יהודי רומניה · ראה עוד »
פולין
רפובליקת פּוֹלִין (בפולנית: Rzeczpospolita Polska, "זֶ'צְ'פּוֹסְפּוֹלִיטַה פּוֹלְסְקַה") היא מדינה במרכז אירופה, הגובלת בגרמניה במערב, בצ'כיה ובסלובקיה בדרום, באוקראינה ובבלארוס במזרח, ובליטא, ברוסיה (מחוז קלינינגרד) ובים הבלטי בצפון.
חָדָשׁ!!: יהדות בוקרשט ופולין · ראה עוד »
פוליטיקה
מדיניות (פּוֹלִיטִיקָה) היא מכלול הסוגיות במרחב פרט – חברה – ריבון.
חָדָשׁ!!: יהדות בוקרשט ופוליטיקה · ראה עוד »
פובליציסטיקה
אני מאשים" מאת אמיל זולא פּוּבְּליציסטיקה (הצעת האקדמיה ללשון העברית: כתיבת דעות) היא סוגה עיתונאית.
חָדָשׁ!!: יהדות בוקרשט ופובליציסטיקה · ראה עוד »
פוגרום
פוגרום (ברוסית: Погром, מילולית: השמדה, הרס, בעברית: פרעות) הוא פעולה קבוצתית אלימה כנגד מיעוט אתני או דתי מובלת בידי ההמון הזועם (ולעיתים אף בעידוד השלטונות), במטרה להביא לפגיעה חסרת הבחנה בנפש או ברכוש של הקבוצה הנפגעת ולגרום למנוסתם.
חָדָשׁ!!: יהדות בוקרשט ופוגרום · ראה עוד »
צ'יליבי מויסה
צ'יליבי מויסה צ'יליבי מויסה (ברומנית: Cilibi Moise, בעברית: אפרים משה הרוכל (1812–1870) היה רוכל בסדקית יהודי ממולדובה שליקט פתגמים, אמרות ודברי חכמה ופרסם אותם בשפה הרומנית ב-13 או 14 חוברות שזכו לפופולריות רבה.
חָדָשׁ!!: יהדות בוקרשט וצ'יליבי מויסה · ראה עוד »
צנחני היישוב
בארי שבאיטליה. עומדים מימין: ראובן דפני, צדוק דורון, אבא ברדיצ'ב. יושבים מימין: שרה ברוורמן, אריה פיכמן וחביבה רייק בול דואר ישראל משנת 1955 לציון עשור לצנחני היישוב פסל פלמ"חניק צנחן במערת הפלמ"ח במשמר העמק "צנחני היישוב" הוא כינויה של קבוצה של 37 צנחנים שהתארגנה ביישוב העברי בארץ ישראל במסגרת התנדבות היישוב לצבא הבריטי במלחמת העולם השנייה.
חָדָשׁ!!: יהדות בוקרשט וצנחני היישוב · ראה עוד »
צפת
כתובת על קיר בעיר צפת, קיץ 2018 מפת העיר העתיקה של צפת סימטה בעיר העתיקה של צפת גשר העיר העתיקה של צפת 250px 250px צְפַת היא עיר במחוז הצפון בישראל, הנחשבת לבירת הגליל העליון, ושוכנת באזור הררי בחלקו המזרחי של הגליל.
חָדָשׁ!!: יהדות בוקרשט וצפת · ראה עוד »
צבא
תאריך_וידוא.
חָדָשׁ!!: יהדות בוקרשט וצבא · ראה עוד »
ציונות
קונגרס הציוני השני בבזל 1898. דגל התנועה הציונית מונף בכינוס אספת הנבחרים בשנת 1944 הציונות היא תנועה לאומית ואידאולוגיה התומכת בקיום מדינה המהווה בית לאומי לעם היהודי בארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: יהדות בוקרשט וציונות · ראה עוד »
צייר
ציור של ציירת מהמאה ה-17 הצייר מישל אלקיים בעבודתו דיוקן עצמי של הצייר דייגו ולאסקז בעבודתו, קטע מהציור "לאס מנינאס" צייר רחוב דיוקן עצמי של הציירת Elin Danielson-Gambogi צייר הוא אדם העוסק בציור, כמקצוע או כתחביב.
חָדָשׁ!!: יהדות בוקרשט וצייר · ראה עוד »
קלרה הסקיל
לוחית זיכרון על ביתה של הסקיל בווה קלרה הַסְקִיל (ברומנית: Clara Haskil; 7 בינואר 1895 – 7 בדצמבר 1960) הייתה פסנתרנית קלאסית שווייצרית ילידת רומניה, בת למשפחה יהודית ספרדית.
חָדָשׁ!!: יהדות בוקרשט וקלרה הסקיל · ראה עוד »
קהל צ'יקו בבוקרשט
קהל צ'יקו בבוקרשט או בשמו הרשמי "קהל קדוש שלום" (בלדינו:Kahal Chico ברומנית: Templul Mic Spaniol או Caal Cico, בית הכנסת הספרדי הקטן) היה בית כנסת ברחוב באנו מרצ'ינה מס.
חָדָשׁ!!: יהדות בוקרשט וקהל צ'יקו בבוקרשט · ראה עוד »
קהל גראנדה בבוקרשט
קהל גראנדה בבוקרשט (בלדינו: Cahal Grande, Cal Grande או Sinagoga Mayor) היה בית הכנסת הספרדי הגדול של בוקרשט, המכונה גם "קהל קדוש גדול" (ברומנית: Templul Mare Spaniol) היה ממוקם בשכונת וקרשט, שהיתה המאוכלסת ביהודים, ברחוב נגרו וודה לשעבר מס.
חָדָשׁ!!: יהדות בוקרשט וקהל גראנדה בבוקרשט · ראה עוד »
קומוניזם
לנין, פרידריך אנגלס וקרל מרקס הפטיש והמגל, הוא סמל אוניברסלי של ארגונים קומוניסטים. בדגל ברית המועצות הופיע תחת כוכב אדום שסימל את המפלגה הקומוניסטית קוֹמוּנִיזְם (לפי האקדמיה ללשון: שֻׁתְּפָנוּת) הוא קבוצה של שיטות כלכליות-חברתיות בהן כל מוצרי ההון (ובפרט, אמצעי הייצור) נמצאים בבעלות משותפת של החברה, תוך שמירה על שוויון כלכלי וחברתי.
חָדָשׁ!!: יהדות בוקרשט וקומוניזם · ראה עוד »
קונסטנטין איפסילנטי
ציור דמותו של קונסטנטין איפסילנטי קונסטנטין איפסילנטי (יוונית: Κωνσταντίνος Υψηλάντης, רומנית: Constantin Ipsilanti, בערך 1760 - 1816) היה מהנסיכים הפאנאריוטים, שליט נסיכות מולדובה בין ה-8 במרץ 1799 ל-4 ביולי 1801, אוקטובר 1806 - נובמבר 1806; שליט ולאכיה בתקופה 1 בספטמבר 1802 - אוגוסט 1806, 27 בדצמבר 1806 - 31 במאי 1807 והמושל שלה מטעם רוסיה במהלך 3 שבועות באוגוסט אותה שנה.
חָדָשׁ!!: יהדות בוקרשט וקונסטנטין איפסילנטי · ראה עוד »
קונסטנטין דניאל רוזנטל
"רומניה מהפכנית", ציור אלגורי של קונסטנטין דניאל רוזנטל. קונסטנטין דניאל רוזנטל (ברומנית: Constantin Daniel Rosenthal; 1820 – 23 באפריל 1851), צייר ומהפכן יהודי רומני שנולד בהונגריה, בפשט (לעתיד חלק מבודפשט), באימפריה האוסטרית.
חָדָשׁ!!: יהדות בוקרשט וקונסטנטין דניאל רוזנטל · ראה עוד »
קונסול דיפלומטי
קונסול (באנגלית: Consul) הוא תואר דיפלומטי הנגזר ישירות מרמת המשלחת הדיפלומטית הפועלת באותה מדינה, וניתן לנציג הבכיר בקונסוליה.
חָדָשׁ!!: יהדות בוקרשט וקונסול דיפלומטי · ראה עוד »
קופת צדקה
#הפניה גבאי צדקה.
חָדָשׁ!!: יהדות בוקרשט וקופת צדקה · ראה עוד »
קול ישראל
בניין קול ישראל ברחוב הלני המלכה מס' 21 בירושלים ניידת שידור של קול ישראל לוח שידורים 1951 קול ישראל הייתה הרשת הממלכתית לשידורי רדיו של מדינת ישראל, שפעלה החל משידור הכרזת העצמאות ועד 1950 מתל אביב ולאחר מכן מירושלים.
חָדָשׁ!!: יהדות בוקרשט וקול ישראל · ראה עוד »
קוזאקים
ממאי הקוזאק צופה בהיידמקים הורגים מלווים-בריבית יהודים. ציור עממי מן המאה ה-19. קוֹזָאקים (ברוסית: казаки; באוקראינית: козаки; בפולנית: Kozacy) הם קבוצת אנשים שהורכבה בעיקרה מסלאבים מזרחיים שחיו בארצות מזרח אירופה.
חָדָשׁ!!: יהדות בוקרשט וקוזאקים · ראה עוד »
ראש ממשלה
ראש ממשלה הוא הדמות הבכירה בממשלה, שהיא הרשות המבצעת במדינות דמוקרטיות.
חָדָשׁ!!: יהדות בוקרשט וראש ממשלה · ראה עוד »
רעידת אדמה
לוחות טקטוניים וגעשיות רְעִידַת אֲדָמָה (או רעש) היא תופעת טבע גאולוגית, המתרחשת לרוב באזורי המגע שבין הלוחות הטקטוניים, והקשורה לתאוריית טקטוניקת הלוחות.
חָדָשׁ!!: יהדות בוקרשט ורעידת אדמה · ראה עוד »
רפואה
אסקלפיוס, אל הרפואה והריפוי במיתולוגיה היוונית, אוחז במטה אסקלפיוס שהפך לסמל הרפואה (פסל במוזיאון ני קרלסברג גליפטוטק, קופנהגן) רפואה (הנקראת לעיתים גם רפואה קונבנציונלית או רפואה מקובלת), היא ענף של המדע ומקצוע, העוסק באבחון, מחקר, וטיפול במחלות, בשיפור הבריאות וברפואה מונעת.
חָדָשׁ!!: יהדות בוקרשט ורפואה · ראה עוד »
רצח
קין רוצח את הבל אחיו, תחריט מאת גוסטב דורה. רצח הוא פשע של הריגת אדם אחר מתוך מודעות וללא הצדקה, בעיקר כאשר ההריגה מלווה בכוונת זדון.
חָדָשׁ!!: יהדות בוקרשט ורצח · ראה עוד »
רחוב
שדרות 9 ביולי בבואנוס איירס, ארגנטינה זהו הרחוב הרחב ביותר בעולם רחוב יאנג, קנדה זהו הרחוב הכי ארוך בעולם רחוב הוא חלק ציבורי של מקום יישוב שלצידו ישנם בתים או בניינים ובו מתאפשר מעבר של הולכי רגל ולרוב של כלי רכב.
חָדָשׁ!!: יהדות בוקרשט ורחוב · ראה עוד »
רדיו
אנטנות גלי רדיו באלבקרקי, ניו מקסיקו שידור רדיו של קול לוחמי חרות ישראל אולפן רדיו מקלט רדיו עתיק רדיו טרנזיסטור מודרני רַדְיוֹ הוא אמצעי טכנולוגי המשמש להעברה (שידור וקליטה) של גלי קול באמצעות גלי רדיו.
חָדָשׁ!!: יהדות בוקרשט ורדיו · ראה עוד »
רומנית
רומנית (Română) היא שפה רומאנית מזרחית מתוך קבוצת השפות הרומאניות ("לטיניות") של משפחת השפות ההודו־אירופיות.
חָדָשׁ!!: יהדות בוקרשט ורומנית · ראה עוד »
רומניה
רומניה (ברומנית) היא רפובליקה במזרח אירופה, חלקה בצפון-מזרח חבל הבלקן שבדרום-מזרח אירופה.
חָדָשׁ!!: יהדות בוקרשט ורומניה · ראה עוד »
רופא
"הרופא" מאת סמואל ליוק פילדס רופא (נפוץ גם הכינוי דוקטור ובכתיב מקוצר: ד"ר, על אף המשמעות הכללית יותר של מושג זה) הוא אדם העוסק במקצוע הרפואה, שנקרא גם רפואה קונבנציונלית.
חָדָשׁ!!: יהדות בוקרשט ורופא · ראה עוד »
ריקה זראי
ריקה זראי (19 בפברואר 1938 – 23 בדצמבר 2020) הייתה זמרת ישראלית, שזכתה להצלחה גם בצרפת.
חָדָשׁ!!: יהדות בוקרשט וריקה זראי · ראה עוד »
שמואל די מדינה
רבי שמואל די מדינה (תעתיק מדויק; דִי מּוֹדִּינַא, ידוע בכינוי מהרשד"מ או המהרשד"ם, ה'רס"ו, 1506 – ב' במרחשוון ה'ש"ן, 12 באוקטובר 1589) היה מגדולי חכמי סלוניקי, יוון, ומחבר שו"ת מפורסם שו"ת מהרשד"ם.
חָדָשׁ!!: יהדות בוקרשט ושמואל די מדינה · ראה עוד »
שנות ה-50 של המאה ה-20
'''שורה עליונה משמאל לימין''': תצלום מספטמבר 1950 של חיילים אמריקאים במהלך מלחמת קוריאה, החיסון הראשון לפוליו מפותח לראשונה בשנות ה-50 על ידי ד"ר יונה סאלק. '''שורה אמצעית משמאל לימין''': ב-27 במרץ 1954 ארצות הברית ערכה לראשונה ניסוי בפצצת מימן (Operation Castle), בשנת 1959 במסגרת המהפכה הקובנית הודח שליט קובה פולחנסיו בטיסטה ובמקומו תפס את השלטון פידל קסטרו אשר הביאה להקמת הממשלה הקומוניסטית הראשונה בחצי הכדור המערבי, באמצע שנות החמישים הזמר האמריקני אלביס פרסלי הפך לדמות המובילה של הז'אנר המוזיקלי החדש רוק'נ'רול. '''שורה תחתונה משמאל לימין''': עשן מיתמר ממכלי הנפט בפורט סעיד במהלך מלחמת סיני (1956), דגל הונגריה שסמלי השלטון הקומונסטי הוסרה ממנו במהלך המרד ההונגרי (1956), באוקטובר 1957 ברית המועצות שלחה לחלל את ספוטניק 1 אשר היה באותה העת הלוויין הראשון בחלל. שנות ה-50 של המאה ה-20 (העשור מכונה גם בקיצור שנות החמישים או בסלנג הפיפטיז) היו העשור השישי של המאה ה-20, החלו ב-1 בינואר 1950 והסתיימו ב-31 בדצמבר 1959.
חָדָשׁ!!: יהדות בוקרשט ושנות ה-50 של המאה ה-20 · ראה עוד »
שרפה
כבאים נאבקים בשרפה בקנדה שרפה היא התפשטות בלתי מבוקרת של בעירה.
חָדָשׁ!!: יהדות בוקרשט ושרפה · ראה עוד »
שטפן יורש
שטפן יורש (ברומנית: Ştefan Iureş. שמו המקורי Ștefan Iuster, שטפן יוסטר) (7 במאי 1931 יאשי – 8 ביולי 2013 יאשי) היה סופר, משורר, מחזאי ועורך יהודי-רומני.
חָדָשׁ!!: יהדות בוקרשט ושטפן יורש · ראה עוד »
שטפאן קנטאקוזינו
שטפאן קנטאקוזינו (רומנית: Ştefan Cantacuzino) היה שליט ולאכיה מאפריל 1714 עד ינואר 1716.
חָדָשׁ!!: יהדות בוקרשט ושטפאן קנטאקוזינו · ראה עוד »
שחקן
אלברט כהן, שחקן ישראלי, משתמש באיפור על מנת לשנות את מראהו ולהציג דמויות שונות שנראות אחרת. שני שחקנים מופיעים בהצגה בתיאטרון. שחקני תיאטרון בהודו, מתאפרים לקראת הצגה. שחקן הוא אדם שמשחק או מציג תפקיד בהפקה אמנותית.
חָדָשׁ!!: יהדות בוקרשט ושחקן · ראה עוד »
שחיטה (יהדות)
#הפניה שחיטה (הלכה).
חָדָשׁ!!: יהדות בוקרשט ושחיטה (יהדות) · ראה עוד »
שבת
נרות שבת, חלות מכוסות וגביע קידוש. שתי חלות מכוסות שבר מחורבת עוצה של כן לנר שבת שעליו חרותה המילה "שבת" נמצא בשכבה 8, מתוארך לשנים 340–410 לספירה ביהדות, הַשַּׁבָּת היא יום של קדוּשה, שביתה ממלאכה ומנוחה, והמועד הראשון במועדים הקבועים מהתורה.
חָדָשׁ!!: יהדות בוקרשט ושבת · ראה עוד »
שואת יהודי רומניה
שואת יהודי רומניה התרחשה בתקופת מלחמת העולם השנייה.
חָדָשׁ!!: יהדות בוקרשט ושואת יהודי רומניה · ראה עוד »
שוחד
250px שוחד הוא טובת הנאה, בכסף או בשווה כסף, הניתנת בחשאי לנושא תפקיד על מנת שיפעל באופן הנוגד את מטרות תפקידו.
חָדָשׁ!!: יהדות בוקרשט ושוחד · ראה עוד »
תנועת המזרחי
תנועת המזרחי היא תנועה פוליטית ציונית דתית, שקמה בשנת 1902.
חָדָשׁ!!: יהדות בוקרשט ותנועת המזרחי · ראה עוד »
תפילה (יהדות)
תפילה היא מצוות עשה מהתורה, וחלק מרכזי בעבודת ה' המלווה את היהודי בכל מעשיו.
חָדָשׁ!!: יהדות בוקרשט ותפילה (יהדות) · ראה עוד »
תרבות
תרבות היא מכלול הערכים, האמונות ותפיסות העולם, כפי שהם באים לידי ביטוי בהתנהגותם של בני האדם.
חָדָשׁ!!: יהדות בוקרשט ותרבות · ראה עוד »
תלמוד תורה
מורה ותלמיד בתלמוד תורה, בני ברק, 1965 תלמוד תורה הוא מוסד ללימודי קודש לילדים בקהילה היהודית המסורתית.
חָדָשׁ!!: יהדות בוקרשט ותלמוד תורה · ראה עוד »
תלמוד בבלי
עמוד התוכן הראשון בתלמוד הבבלי (מסכת ברכות) במהדורת וילנא. הטקסט במרכז הוא התלמוד ומסביב - דברי הפרשנים השונים: בצד אחד רש"י ובצד שני בעלי התוספות. בעוד שהתלמוד כתוב בגופן מרובע הפרשנים כתובים בגופן כתב רש"י. פורמט זה מקובל כבר למעלה מ-500 שנה מאז דפוס שונצינו. דף גמרא תַּלְמוּד בַּבְלִי נקרא גם גְּמַרַא, ובפי פרשני התלמוד יַם הַתַּלְמוּד, וכן שַּׁ"סּ, בַּבְלִי, הַבַּבְלִּי, תַּלְמוּדַא דְבַּבְלַאֵי, או תַּלְמוּדַה שֶׁל בַּבֶל הוא אחד משני התלמודים המפרטים את הגותם ההלכתית והאגדית המרכזית של האמוראים - חכמי ישראל בתקופה שלאחר חתימת המשנה, מתחילת המאה ה-3 ועד לסוף המאה ה-5, שהתגוררו בבבל ובארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: יהדות בוקרשט ותלמוד בבלי · ראה עוד »
תזמורת
התזמורת הפילהרמונית של חליסקו (מקסיקו) תזמורת היא הרכב מוזיקלי כֵּלי גדול.
חָדָשׁ!!: יהדות בוקרשט ותזמורת · ראה עוד »
תיאטרון
תיאטרון אופרה גרנייה תיאטרון (מיוונית עתיקה: θέατρον) הוא ענף של אמנויות הבמה, שעניינו הצגת סיפורים (נרטיב) בפני קהל, בעזרת שילוב אמצעי תקשורת, כדיבור, תנועה, שפת גוף, מוזיקה, קול, תאורה, או מיצג חזותי (כמו תפאורה או וידאו ארט).
חָדָשׁ!!: יהדות בוקרשט ותיאטרון · ראה עוד »
לאזאר שינאנו
#הפניה לאזר שייניאנו.
חָדָשׁ!!: יהדות בוקרשט ולאזאר שינאנו · ראה עוד »
לאדינו
לאדינו היא שפה רומאנית יהודית המדוברת על ידי צאצאי מגורשי ספרד (בעיקר יהדות הבלקן), וידועה גם בשמות "ספאניולית" (בעברית), "ג'ודיזמו", "Judeoespañol" (ג'ודאו-איספניול), ספרדית־יהודית או רק אספאניול בשפת הלאדינו המדוברת.
חָדָשׁ!!: יהדות בוקרשט ולאדינו · ראה עוד »
לאומיות
דגלי סרביה לאומיות היא תופעה חברתית אידאולוגית שלפיה לכל עם זכות לקיים ממשל עצמי.
חָדָשׁ!!: יהדות בוקרשט ולאומיות · ראה עוד »
לוסיאן-זאב הרשקוביץ
לוסיאן-זאב הרשקוביץ (ברומנית: Lucian-Zeev Herşcovici מבוטא: לוצ'יאן); נולד ב-27 בספטמבר 1947; הוא היסטוריון וספרן ישראלי, יהודי יליד רומניה, הרצה באוניברסיטת בוקרשט, באוניברסיטת קלוז'-נאפוקה ובאוניברסיטת פול ואלרי במונפלייה, צרפת; היה בעל טור שבועי בכתב העת הרומני Jurnalul săptămânii ("יומן השבוע") ובכתב העת הישראלי בשפה הרומנית Expres magazin; מועסק בשידורי קול ישראל בשפה הרומנית.
חָדָשׁ!!: יהדות בוקרשט ולוסיאן-זאב הרשקוביץ · ראה עוד »
ליברליזם
פסל החירות, המציג את אלת החירות הרומית ליברטאס, הוא מסמלי הליברליזם ומשמש תנועות ליברליות בארצות הברית ומחוצה לה. לִיבֵּרָלִיזְם או חֵרוּתִיּוּת (Liberalism; מהמילה הלטינית Libertas, מילולית: 'חירות') היא פילוסופיה פוליטית אינדיבידואליסטית המבוססת על עקרונות החירות והשוויון בפני החוק.
חָדָשׁ!!: יהדות בוקרשט וליברליזם · ראה עוד »
טרנסניסטריה
טרנסניסטריה (ברומנית: Transnistria; ברוסית: Приднестровье; באוקראינית Придністров'я – פרידנסטרוביה) הוא חבל ארץ, הנמצא דה יורה בשטחה של רפובליקת מולדובה.
חָדָשׁ!!: יהדות בוקרשט וטרנסניסטריה · ראה עוד »
טרנסילבניה
פרס עם שמש וירח על רקע כחול.ש 2. פס אדום. ש 3. שבעה מגדלים אדומים הבאים לסמן את שבע הערים המבוצרות של הסקסונים, על רקע צהוב.ש סמל טרנסילבניה הוא גם חלק מסמל רומניה. טרנסילבניה (ברומנית: Transilvania או Ardeal, בהונגרית: Erdély, בגרמנית: Siebenbürgen, בניב הסקסונים הטרנסילבנים: Siweberjen, ביידיש: זיבענבערגן, בטורקית: Erdel, בסלובקית: Sedmohradsko או Transylvánia, בפולנית: Siedmiogród) היא אזור היסטורי המשתרע בחלקה המערבי והמרכזי של רומניה.
חָדָשׁ!!: יהדות בוקרשט וטרנסילבניה · ראה עוד »
טרור
קריסת מגדלי התאומים בניו יורק בעת פיגועי 11 בספטמבר 2001, מתקפת הטרור הגדולה בהיסטוריה בית הרוס בקיבוץ בארי לאחר מתקפת הפתע על ישראל, זהו פיגוע הטרור הגדול ביותר שידעה מדינת ישראל טרור הוא טקטיקה של מאבק אלים, המופנה כלפי אזרחים, לשם השגת מטרות פוליטיות.
חָדָשׁ!!: יהדות בוקרשט וטרור · ראה עוד »
טורקים
#הפניה עמים טורקיים.
חָדָשׁ!!: יהדות בוקרשט וטורקים · ראה עוד »
טורקיה
טוּרְקִיָּה (מקובל גם: תורכיה; בטורקית: Türkiye), או בשמה הרשמי רפובליקת טורקיה (Türkiye Cumhuriyeti "טורְקִיֶיה גֻ'מְהוּרִיֶּתִי"), היא מדינה מוסלמית במזרח התיכון ובחבל הבלקן שבדרום-מזרח אירופה.
חָדָשׁ!!: יהדות בוקרשט וטורקיה · ראה עוד »
טודור ולדימירסקו
טודור ולדימירסקו בדיוקן של תאודור אמאן, שצויר לאחר מותו על סמך עדויות של תומכיו טודור ולדימירסקו (ברומנית: Tudor Vladimirescu; סביבות 1780 – 7 ביוני 1821, לפי הלוח הגרגוריאני) היה גיבור ומהפכן רומני.
חָדָשׁ!!: יהדות בוקרשט וטודור ולדימירסקו · ראה עוד »
טיאה פלץ
טיאה פלץ (ברומנית: Tia Peltz; 30 בינואר 1923 - 5 במרץ 1999) הייתה ציירת, גרפיקאית ומאיירת יהודיה-רומניה, בתו הבכורה של איסאק פלץ.
חָדָשׁ!!: יהדות בוקרשט וטיאה פלץ · ראה עוד »
זכויות אזרח
זכויות האזרח (באנגלית: Civil liberties) הן זכויות וחירויות המגינות על הפרט בעל אזרחות מפני המדינה, וקובעות את המידה שבה המדינה רשאית להתערב בחיי הפרט של האזרחים.
חָדָשׁ!!: יהדות בוקרשט וזכויות אזרח · ראה עוד »
חסידים
#הפניה תנועת החסידות.
חָדָשׁ!!: יהדות בוקרשט וחסידים · ראה עוד »
חברה קדישא
400px חברה קדישא (מארמית: חברה קדושה), לעיתים קרובות חברא קדישא גומלי חסד של אמת (גחש"א), או ח"ק גומלי חסדים, היא הארגון המופקד לצורכי המת ולקבורתו על פי ההלכה בקהילות יהודיות.
חָדָשׁ!!: יהדות בוקרשט וחברה קדישא · ראה עוד »
חוקה
חוקת ארצות הברית, אחת מן החוקות המפורסמות ביותר בעולם, והבסיס לחוקות רבות אחרות ברחבי העולם. חוקה היא מכלול של עקרונות יסוד או תקדימים מבוססים המהווים בסיס משפטי ומנהלי של המשטר במדינה, ארגון או סוג אחר של ישות.
חָדָשׁ!!: יהדות בוקרשט וחוקה · ראה עוד »
חוקים להגדרת היהודים ברומניה 1940–1944
בחוקת רומניה 1938, שאושרה במשאל עם ב-24 בפברואר 1938, הוענק שוויון זכויות לכל אזרחי רומניה ללא הבדל מוצא או אמונה דתית.
חָדָשׁ!!: יהדות בוקרשט וחוקים להגדרת היהודים ברומניה 1940–1944 · ראה עוד »
חכם באשי
חלב בסוריה, 1908 החכם באשי (בטורקית עות'מאנית: حاخامباشی; בתרגום מילולי: "ראש החכמים") היה התואר שניתן לרב הראשי של קהילה יהודית ברחבי האימפריה העות'מאנית.
חָדָשׁ!!: יהדות בוקרשט וחכם באשי · ראה עוד »
חינוך יסודי
בריטניה חינוך יסודי (באנגלית: Primary education או Elementary education) היא מסגרת החינוך הפורמלי הראשונה בחייו של אדם, המתחילה לרוב מגיל שש, לאחר שהאדם מסיים את מסגרת החינוך לגיל הרך, ומסתיימת כאשר עוברים לחינוך העל-יסודי.
חָדָשׁ!!: יהדות בוקרשט וחינוך יסודי · ראה עוד »
חיים בז'רנו
הרב אנריקה בכור חיים משה בֶּזֶ'רָנוֹ (1846 או 1850 – 3 באוגוסט 1931) היה תלמיד חכם יהודי-ספרדי מבולגריה, פייטן עברי וחוקר שפת הלדינו.
חָדָשׁ!!: יהדות בוקרשט וחיים בז'רנו · ראה עוד »
בנקאי
בנקאי הוא אדם העוסק בבנקאות.
חָדָשׁ!!: יהדות בוקרשט ובנקאי · ראה עוד »
בסרביה
מפת בסרביה בחלוקה למחוזות סמל בסרביה (בתקופת האימפריה הרוסית) בֵּסָרַבְּיָה (ברומנית: Basarabia; באוקראינית: Бесарабія) הוא חבל ארץ היסטורי במזרח אירופה, שהיה לסירוגין תחת שלטון רומני, עות'מאני, רוסי, ופולני-ליטאי.
חָדָשׁ!!: יהדות בוקרשט ובסרביה · ראה עוד »
בראילה
מראה של בראילה מסוף המאה ה-19 או תחילת המאה ה-20 בראילה (ברומנית: Brăila, בתעתיק IPA:; בטורקית: Ibrail; ברוסית ובבולגרית: Браила) היא עיר נמל על הגדה המערבית של הדנובה, במחוז בראילה, בדרום מזרח רומניה, במרחק של כ-15 קילומטרים מגאלאץ.
חָדָשׁ!!: יהדות בוקרשט ובראילה · ראה עוד »
ברלאד
בֶּרלָאד (ברומנית: Bârlad), עיר במחוז וסלוי, הנמצאת בחבל מולדובה שברומניה.
חָדָשׁ!!: יהדות בוקרשט וברלאד · ראה עוד »
ברבו איסקובסקו
אברם ינקו - פורטרט שצייר ברבו איסקובסקו ברבו איסקובסקו (רומנית: Barbu Iscovescu; 24 בנובמבר 1816 – 24 באוקטובר 1854) היה צייר, גרפיקאי ומהפכן יהודי-רומני.
חָדָשׁ!!: יהדות בוקרשט וברבו איסקובסקו · ראה עוד »
ברבו לזריאנו
ברבו לזריאנו (רומנית: Barbu Lăzăreanu; 5 באוקטובר 1881–1957), דוקטור בבלשנות, היסטוריון של הספרות, פובליציסט, מבקר ספרותי וביבליוגרף.
חָדָשׁ!!: יהדות בוקרשט וברבו לזריאנו · ראה עוד »
ברוך טרקטין
ברוך טרקטין (ברומנית: Baruch Tercatin; נולד ב-1 במאי 1928) הוא סופר והיסטוריון ישראלי, בעל הכשרה רבנית וכמהנדס.
חָדָשׁ!!: יהדות בוקרשט וברוך טרקטין · ראה עוד »
בלקן
#הפניה חבל הבלקן.
חָדָשׁ!!: יהדות בוקרשט ובלקן · ראה עוד »
בוקרשט
אוניברסיטת בוקרשט גן ארמון מוגושואיה, הוקם על ידי קונסטנטין ברנקוביאנו ב-1702 ליד בוקרשט בוקַרשׁט (ברומנית: București; אלפבית פונטי בינלאומי) היא עיר הבירה, וככזו המרכז השלטוני-המדיני, המסחרי, התרבותי, הכלכלי והתעשייתי של רומניה.
חָדָשׁ!!: יהדות בוקרשט ובוקרשט · ראה עוד »
בוקובינה
בוקובינה (ברומנית: Bucovina, באוקראינית וברוסית: Буковина, בגרמנית: Bukowina או Buchenland (ארץ עצי האשור) ובפולנית: Bukowina) הוא אזור היסטורי שמחציתו הדרומית (מחוז סוצ'אבה) ברומניה ומחציתו הצפונית (מחוז צ'רנוביץ) באוקראינה.
חָדָשׁ!!: יהדות בוקרשט ובוקובינה · ראה עוד »
בוגדן פטריצ'ייקו חאשדאו
בוגדן פטריצ'יקו חאשדאו (ברומנית: Bogdan Petriceicu Hasdeu וברוסית: Хашдеу, Богдан Петричейку, 26 בפברואר 1838 - 25 באוגוסט 1907) היה אחד האישים הבולטים בתרבות הרומנית בכל הזמנים, סופר ומשורר, בלשן ושופט, חבר האקדמיה הרומנית וחבר בבית הנבחרים הרומני, היסטוריון ופובליציסט רומני שנולד באימפריה הרוסית.
חָדָשׁ!!: יהדות בוקרשט ובוגדן פטריצ'ייקו חאשדאו · ראה עוד »
בירוקרטיה
פקידים להשכרה בפתח בית המשפט, המציעים לבאי בית המשפט סיוע במילוי הטפסים הדרושים להליכי המשפט. תל אביב, 1964. בִּירוֹקְרַטְיָה (בעברית: מִשׂרָדָנוּת, מילולית: שלטון מנהלים; נגזרת מהמילה היוונית κράτος, קרטוס, שלטון, ומהמילה הצרפתית bureau, "בִּיוּרוֹ", משרד) היא צורת שלטון בה החלטות רבות נקבעות על ידי דרג הפקידים בממשל, תוך שלילת יכולת קבלת החלטות מהדרג הנבחר.
חָדָשׁ!!: יהדות בוקרשט ובירוקרטיה · ראה עוד »
בית מרקחת
בית מרקחת בנורווגיה במאה ה-19 בית מרקחת מ-1900 בית מרקחת מודרני (פראג) בית מרקחת מודרני (נורווגיה) בית מרקחת הוא מוסד המשמש בעיקר לאספקת תרופות ותכשירים רפואיים לציבור.
חָדָשׁ!!: יהדות בוקרשט ובית מרקחת · ראה עוד »
בית מטבחיים
כניסת בקר לתא השחיטה שחיטה כשרה בציור מן המאה ה-15 בקר בתהליכי הייצור בעבר בית מטבחיים או בשמו הנוסף "משחטה" הוא מפעל לעיבוד בשר, אליו מביאים בעלי חיים המיועדים לאכילה, ממיתים אותם לצורך אכילתם, ובהמשך התהליך מנקים את הבשר, מפרקים אותו לחלקיו, עד לאריזתו ושיווקו לצרכן.
חָדָשׁ!!: יהדות בוקרשט ובית מטבחיים · ראה עוד »
בית ספר
בית-ספר באזור כפרי בצפון לאוס, 2007 תלמידים בבית ספר אליאנס, 1963 בית ספר הוא מוסד לימודי המספק את האמצעים ללימוד תחום דעת אחד או רבים.
חָדָשׁ!!: יהדות בוקרשט ובית ספר · ראה עוד »
בית סוהר
כלא אלקטרז, אחד מבתי הסוהר המפורסמים ביותר בעולם בית סוהר (מכונה גם בית כלא, כלא ובית אסורים) הוא לרוב מבנה מבוצר ושמור, שבו אנשים מוחזקים בכפייה ונשללות מהם חירויות שונות.
חָדָשׁ!!: יהדות בוקרשט ובית סוהר · ראה עוד »
בית קברות
מצבות בבית העלמין ירקון בית עלמין נוצרי במקסיקו בית קברות בדואי בבאר שבע בית קברות צבאי בריטי בבאר שבע בית קברות יהודי עתיק בפודו אילואיי, רומניה טוקאי בהונגריה בית קברות יהודי מודרני בית הקברות היהודי העתיק בפראג קבורה בקומות בבית העלמין ירקון בית קברות או בית עלמין או בית חיים (בלשון סגי נהור), הוא שטח אדמה ייעודי, שבו נטמנות גופות אנשים לאחר מותם.
חָדָשׁ!!: יהדות בוקרשט ובית קברות · ראה עוד »
בית חולים
חדר אשפוז בבית חולים בדנמרק בית חולים או בית רפואה או מרכז רפואי הוא מוסד המספק שירותי רפואה הכוללים גם שירותים הדורשים אשפוז (כלומר, שהייה במוסד הכוללת לינה לפרק זמן כלשהו).
חָדָשׁ!!: יהדות בוקרשט ובית חולים · ראה עוד »
בית העלמין פילנתרופיה
בית העלמין פילנטרופיה (ברומנית: Cimitirul evreiesc Filantropia din București) הוא בית עלמין יהודי אשכנזי, אחד משלושת בתי העלמין היהודיים בבוקרשט, רומניה.
חָדָשׁ!!: יהדות בוקרשט ובית העלמין פילנתרופיה · ראה עוד »
בית העלמין הספרדי של בוקרשט
בית העלמין הספרדי של בוקרשט (ברומנית: Cimitirul evreiesc Sefard din București) הוא אחד משלושת בתי העלמין היהודיים בבוקרשט, רומניה והכניסה אליו היא בכביש ג'יורג'יולוי מספר 2.
חָדָשׁ!!: יהדות בוקרשט ובית העלמין הספרדי של בוקרשט · ראה עוד »
בית העלמין היהודי סבסטופול בבוקרשט
בית העלמין "סבסטופול", אשר שכן ברחוב סבסטופול, היה בית העלמין היהודי העתיק ביותר בבוקרשט ושימש להטמנת מתי כל העדות היהודיות, אשכנזים וספרדים כאחד.
חָדָשׁ!!: יהדות בוקרשט ובית העלמין היהודי סבסטופול בבוקרשט · ראה עוד »
בית העלמין היהודי ג'יורג'יול
בית העלמין היהודי ג'יורג'יול (ברומנית: Cimitirul evreiesc Giurgiului din Bucureşti) הוא הגדול בין בתי העלמין היהודיים בבוקרשט ושוכן בכביש ג'יורג'יול במספרים 128 ו-162 ומשתרע על ארבע עשר הקטרי קרקע.
חָדָשׁ!!: יהדות בוקרשט ובית העלמין היהודי ג'יורג'יול · ראה עוד »
בית הכנסת הגדול של בוקרשט
250px בית הכנסת הגדול (ברומנית: Sinagoga Mare) של בוקרשט שוכן בין רחוב וסילה אדאמאקה, לשעבר "רחוב בית הכנסת" ובין רחוב שאול, המבנה היחיד על רחוב אדאמאקה.
חָדָשׁ!!: יהדות בוקרשט ובית הכנסת הגדול של בוקרשט · ראה עוד »
בית הכנסת הכוראלי של בוקרשט
בית הכנסת הכוראלי של בוקרשט בית הכנסת הכוראלי של בוקרשט (ברומנית: Templul Coral, "טמפלול כוראל") הוקם בבוקרשט, ברומניה, כבית כנסת רפורמיסטי מתון, על ידי קהילה שכללה מספר רב של יהודים אורתודוקסים וחילונים.
חָדָשׁ!!: יהדות בוקרשט ובית הכנסת הכוראלי של בוקרשט · ראה עוד »
בית הכנסת כורל של בוקרשט
#הפניה בית הכנסת הכוראלי של בוקרשט.
חָדָשׁ!!: יהדות בוקרשט ובית הכנסת כורל של בוקרשט · ראה עוד »
בית הכנסת ישועה טובה
בית הכנסת "ישועה טובה" בבוקרשט, נבנה בשנת 1840 עיטור באמצעות ניסור אמנותי בבית הכנסת '''ישועה טובה''' בבוקרשט דלתות בית הכנסת '''ישועה טובה''' בבוקרשט בית הכנסת ישועה טובה (ברומנית: Ieşua Tova או Sinagoga Eșua Tova) המכונה גם "בית הכנסת פודול מוגושואיי" (Sinagoga Podul Mogoşoaiei), הוא בית כנסת עתיק (נבנה ב-1827) ופעיל בבוקרשט, בירת רומניה.
חָדָשׁ!!: יהדות בוקרשט ובית הכנסת ישועה טובה · ראה עוד »
בית כנסת
בית הכנסת ברחוב אלדרידג' ניו יורק, ארצות הברית בית הכנסת הגדול ביותר בכל פריז וצרפת יציע ישיבת העזרת נשים של בית הכנסת בית הכנסת ירושלמי יד שלום בית כנסת שומרוני בחולון בית כנסת הוא בית התפילה היהודי (או לעיתים נדירות שומרוני).
חָדָשׁ!!: יהדות בוקרשט ובית כנסת · ראה עוד »
בית יתומים
"שעת המשחק בבית היתומים באמסטרדם", ציור מאת מקס ליברמן, 1876 יהודי לשעבר בברלין דיר ראפאת - הכולל בית יתומות במסגרתו בית יתומים הוא מוסד חינוכי המיועד לילדים יתומים, או כאלה שאף אחד מהוריהם או קרוביהם אינו מסוגל לטפל בהם.
חָדָשׁ!!: יהדות בוקרשט ובית יתומים · ראה עוד »
גן צ'ישמיג'יו
צ'ישמיג'יו, חורף 2002 גן צ'ישמיג'יו (ברומנית: Grădina Cişmigiu) הוא הגן הציבורי העתיק ביותר בבוקרשט, רומניה.
חָדָשׁ!!: יהדות בוקרשט וגן צ'ישמיג'יו · ראה עוד »
גאלאץ
גאלאץ (ברומנית: Galaţi, אלפבית פונטי בינלאומי) היא עיר נמל בדרום חבל מולדובה, במזרח רומניה, בקרבת מפגש הגבולות עם רפובליקת מולדובה ועם אוקראינה.
חָדָשׁ!!: יהדות בוקרשט וגאלאץ · ראה עוד »
גאבלה
הגאבלה (gabela, בקרב קהילות סרביה נקרא גם פֶּצָ'ה, peča), בארצות הרומניות (נסיכות מולדובה וולאכיה), בבולגריה, בהונגריה ובסרביה היה מס עקיף שהוטל על השחיטה הכשרה של עופות ובהמות ומקורו בתקופה העות'מאנית.
חָדָשׁ!!: יהדות בוקרשט וגאבלה · ראה עוד »
גנזך קידוש השם
גַּנְזַךְ קידוש השם הוא מכון לתיעוד, מחקר והנצחת השואה, השוכן בבני ברק.
חָדָשׁ!!: יהדות בוקרשט וגנזך קידוש השם · ראה עוד »
גראסים לוקה
גראסים לוקה (ברומנית: Gherasim Luca; 23 ביולי 1913 – 9 בפברואר 1994) משורר יהודי-רומני ותאורטיקן של הסוריאליזם.
חָדָשׁ!!: יהדות בוקרשט וגראסים לוקה · ראה עוד »
גזענות
גִּזְעָנוּת היא עמדה שלפיה בקרב בני אדם מתקיים קשר הדוק בין מוצאם לבין תכונות אופי מסוימות, או לעיתים גם כישורים שכליים או לעיתים סגנונות תנועה והליכה, כך שהיחיד אינו נשפט בעיקר על פי ייחודו האישי אלא על פי השתייכותו לקבוצה.
חָדָשׁ!!: יהדות בוקרשט וגזענות · ראה עוד »
גזירות ת"ח ת"ט
#הפניה גזרות ת"ח–ת"ט.
חָדָשׁ!!: יהדות בוקרשט וגזירות ת"ח ת"ט · ראה עוד »
גירוש ספרד
צו הגירוש משנת 1492 גירוש ספרד היה סילוקם בכפייה ב-1492 (ה'רנ"ב) של יהודי ממלכות קסטיליה ואראגון אשר סירבו להתנצר.
חָדָשׁ!!: יהדות בוקרשט וגירוש ספרד · ראה עוד »
דן מזרחי
דן מזרחי (ברומנית: Dan Mizrahi; 28 בפברואר 1926, בוקרשט, – 25 בפברואר 2010, בוקרשט) היה פסנתרן, מלחין ופרופסור למוזיקה, יהודי רומני.
חָדָשׁ!!: יהדות בוקרשט ודן מזרחי · ראה עוד »
דמבוביצה
דמבוביצה (ברומנית: Dâmboviţa) הוא נהר הנובע מהרי פגראש, ברומניה.
חָדָשׁ!!: יהדות בוקרשט ודמבוביצה · ראה עוד »
דניאל דה פונסקה
דניאל דה פונסקה (Daniel de Fonseca; 1672–1733) רופא ודיפלומט יהודי, צאצא של אנוסים שנולד בפורטוגל במחצית השנייה של המאה ה-17, היה בין מייסדי הקהילה היהודית הספרדית בבוקרשט, ולאכיה ומת בפריז.
חָדָשׁ!!: יהדות בוקרשט ודניאל דה פונסקה · ראה עוד »
דת
כוכב בעל תשעה קודקודים (הדת הבהאית), קהנדה (סיקהיזם). דת היא התארגנות חברתית או תרבותית הכוללת מערכת של אמונות או השקפות עולם, אשר בדרך כלל מקשרות את מאמיניה לרוחניות ולעקרונות מוסריים מחייבים.
חָדָשׁ!!: יהדות בוקרשט ודת · ראה עוד »
דה פקטו
דֵּה פַקְטוֹ (בלטינית: De facto; בעברית: למעשה) הוא ביטוי לטיני שמשמעו "בפועל" או "למעשה".
חָדָשׁ!!: יהדות בוקרשט ודה פקטו · ראה עוד »
דוד משה רוזן
הרב דוד משה רוזן בשנות ה-80 של המאה ה-20תמונה להחלפה הרב דוד משה רוזן (Moses Rosen או Mozes Rosen; 23 ביולי 1912 - 6 במאי 1994) היה רב ראשי או "הרב הכולל" של יהודי רומניה בשנים 1994-1948 ויושב ראש הפדרציה של הקהילות היהודיות ברומניה בשנים 1964–1994.
חָדָשׁ!!: יהדות בוקרשט ודוד משה רוזן · ראה עוד »
דוד עמנואל
דוד עמנואל (או דוד אמנואל, ברומנית: David Emmanuel; 31 בינואר 1854 - 4 בפברואר 1941 בבוקרשט) היה מתמטיקאי יהודי רומני, נחשב לאבי המתמטיקה המודרנית ברומניה, בשנת 1936 נבחר כחבר לשם כבוד של האקדמיה הרומנית.
חָדָשׁ!!: יהדות בוקרשט ודוד עמנואל · ראה עוד »
דוויצ'ון באלי
דוויצ'ון באלי (רומנית: Davicion Bally; 28 בינואר 1809 - 2 במאי 1884) היה בנקאי ומהפכן יהודי רומני, מראשי הקהילה הספרדית ברומניה.
חָדָשׁ!!: יהדות בוקרשט ודוויצ'ון באלי · ראה עוד »
דוויצ'יון באלי
#הפניה דוויצ'ון באלי.
חָדָשׁ!!: יהדות בוקרשט ודוויצ'יון באלי · ראה עוד »
המאה ה-14
המאה ה-14 היא התקופה שהחלה בשנת 1301 והסתיימה בשנת 1400 (בין התאריכים 1 בינואר 1301 ל-31 בדצמבר 1400).
חָדָשׁ!!: יהדות בוקרשט והמאה ה-14 · ראה עוד »
המאה ה-16
המאה ה-16 היא התקופה שהחלה בשנת 1501 והסתיימה בשנת 1600.
חָדָשׁ!!: יהדות בוקרשט והמאה ה-16 · ראה עוד »
המאה ה-17
המאה ה-17 היא התקופה שהחלה בשנת 1601 והסתיימה בשנת 1700.
חָדָשׁ!!: יהדות בוקרשט והמאה ה-17 · ראה עוד »
המאה ה-18
המאה ה־18 (המאה השמונה־עשרה) היא תקופת זמן שהחלה בשנת 1701 והסתיימה בשנת 1800.
חָדָשׁ!!: יהדות בוקרשט והמאה ה-18 · ראה עוד »
המאה ה-19
מפת העולם בשנת 1897, האימפריה הבריטית מסומנת באדום מהפכת יולי 1830המאה ה־19 היא תקופה שהחלה בשנת 1801 והסתיימה בשנת 1900.
חָדָשׁ!!: יהדות בוקרשט והמאה ה-19 · ראה עוד »
המאה ה-20
המאה ה-20 היא התקופה שהחלה בשנת 1901 והסתיימה בשנת 2000 (בין התאריכים 1 בינואר 1901 ל־31 בדצמבר 2000).
חָדָשׁ!!: יהדות בוקרשט והמאה ה-20 · ראה עוד »
האימפריה האוסטרית
האימפריה האוסטרית (בגרמנית: Kaiserthum Österreich) הייתה אימפריה מרכז אירופית מרבות העוצמה והגדולות ביותר באותה התקופה, שבירתה וינה, אשר התקיימה בשנים 1804–1867.
חָדָשׁ!!: יהדות בוקרשט והאימפריה האוסטרית · ראה עוד »
האימפריה העות'מאנית
האימפריה העוֹתְ'מָאנִית הטורקית (בטורקית עות'מאנית: دولت علیۂ عثمانیہ, בטורקית מודרנית: Osmanlı İmparatorluğu, בערבית: الدولة العثمانية. נכתב גם: האימפריה העותמאנית) הייתה אימפריה שהתקיימה במשך 624 שנים, משלהי המאה ה-13 עד תחילת המאה ה-20, והשתרעה מדרום-מזרח אירופה עד לצפון אפריקה וחצי האי ערב.
חָדָשׁ!!: יהדות בוקרשט והאימפריה העות'מאנית · ראה עוד »
העלייה מרומניה
העלייה מרומניה לארץ ישראל ובהמשך למדינת ישראל, התחילה עוד לפני העלייה הראשונה, שבה יוצאי רומניה, מחובבי ציון, בהנהגת דוד שוב, היו מבוני ראש פינה וזכרון יעקב, ונמשכה עד לעזיבת רובם.
חָדָשׁ!!: יהדות בוקרשט והעלייה מרומניה · ראה עוד »
העולם החדש
"העולם החדש" בירוק מול "העולם הישן" באפור כריכת החיבור "על העולם החדש" - De Orbe Novo העולם הֶחָדָשׁ הוא כינוי שנתנו האירופאים, אנשי "העולם הישן", ליבשת אמריקה, יבשת שגילו בסוף המאה ה-15, ובהמשך גם לאוקיאניה, כדי להבדילן מן היבשות שכבר היו ידועות להם.
חָדָשׁ!!: יהדות בוקרשט והעולם החדש · ראה עוד »
העיתונות הציונית ברומניה
#הפניה עיתונות ציונית ברומניה.
חָדָשׁ!!: יהדות בוקרשט והעיתונות הציונית ברומניה · ראה עוד »
הצבא האדום
דגל הצבא האדום הצבא האדום של הפועלים והאיכרים (ברוסית: Рабоче-Крестьянская Красная Армия; רומניזציה: Raboche-Krest'yanskaya Krasnaya Armia; בראשי תיבות: PKKA) היה עד 1946 שמו של צבא הקבע של ברית המועצות, אחד מזרועות הכוחות המזוינים של ברית המועצות.
חָדָשׁ!!: יהדות בוקרשט והצבא האדום · ראה עוד »
הקהילה היהודית הספרדית ברומניה
הקהילה היהודית הספרדית ברומניה התחילה בהתיישבות היהודית בנסיכות ולאכיה (שמאוחר יותר התאחדה עם נסיכות מולדובה וייסדו יחד את רומניה) במחצית הראשונה של המאה ה-16, אם כי אזכורים ראשונים ליהודים אלה יש משנת 1496.
חָדָשׁ!!: יהדות בוקרשט והקהילה היהודית הספרדית ברומניה · ראה עוד »
השכלה
השכלה היא ידע כללי שאדם רוכש במהלך חייו על ידי למידה.
חָדָשׁ!!: יהדות בוקרשט והשכלה · ראה עוד »
התנועה הלגיונרית
קורנליו זליה קודריאנו, מייסד ומנהיג התנועה הלגיונרית דגל התנועה הלגיונרית בול רומני עם סמל '''משמר הברזל'''. התנועה הלגיונרית (ברומנית: Mișcarea Legionară הידועה גם בשמות משמר הברזל (Garda de Fier), הכל למען המולדת (Totul pentru țară) ולגיון המלאך מיכאיל (Legiunea Arhanghelului Mihail)), היא תנועה ומפלגה לאומנית קיצונית ואנטישמית מהסוג של פשיזם קלריקלי, שפעלה ברומניה מ-24 ביוני 1927 ועד שלביה הראשונים של מלחמת העולם השנייה.
חָדָשׁ!!: יהדות בוקרשט והתנועה הלגיונרית · ראה עוד »
התפתחות הילד
התפתחות הילד הוא מונח המתאר שינויים ביולוגיים ופסיכולוגיים המשפיעים על היכולת ללמוד כישורים מוטוריים, קוגניטיביים וחברתיים הנדרשים לאורך החיים.
חָדָשׁ!!: יהדות בוקרשט והתפתחות הילד · ראה עוד »
התקנון האורגני
האספה הלאומית בוולאכיה, 1837 התקנון האורגני (ברומנית: Regulamentul organic) היה קובץ החוקים שהופעלו בוולאכיה ובנסיכות מולדובה על ידי השלטונות האימפריאליים הרוסים בראשות המושל הרוסי גנרל פאבל קיסליוב בשנים 1831–1832.
חָדָשׁ!!: יהדות בוקרשט והתקנון האורגני · ראה עוד »
התיאטרון היהודי באראשאום
מראה כללי של בניין התיאטרון באראשאום לשעבר, כיום התיאטרון היהודי הממלכתי, צילום בשנת 2007 הכניסה לבניין התיאטרון היהודי הממלכתי בבוקרשט בשנות ה-2000 התיאטרון היהודי באראשאום (ברומנית: Teatru Evreiesc Baraşeum) היה תיאטרון יהודי בשפה הרומנית שנוסד בבוקרשט שברומניה, במרץ 1941 בימי המשטר יון אנטונסקו ברומניה, בעקבות סגירת להקות יהודיות אחרות וסילוקם של האמנים היהודים ממוסדות התרבות הרומניים.
חָדָשׁ!!: יהדות בוקרשט והתיאטרון היהודי באראשאום · ראה עוד »
התיאטרון היהודי הממלכתי בבוקרשט
התיאטרון היהודי הממלכתי בבוקרשט (ברומנית: Teatrul Evreiesc de Stat; ביידיש: דאס בוקארעשטער יידישע מלוכה טעאטער (יי.מ.ט)) הוא תיאטרון ביידיש הפועל בבוקרשט בירת רומניה החל משנת 1948.
חָדָשׁ!!: יהדות בוקרשט והתיאטרון היהודי הממלכתי בבוקרשט · ראה עוד »
הטלאי הצהוב
אשה יהודייה ובתה ברחוב בברלין, 1941 יהודים בגטו לודז', 1940, נושאים טלאי צהוב על בגדיהם הטלאי הצהוב הוא צורת מגן דוד מבד צהוב, ידוע בעיקר כסימן מזהה ואות קלון.
חָדָשׁ!!: יהדות בוקרשט והטלאי הצהוב · ראה עוד »
הזרמים ביהדות רומניה
חסידי בסדיגורה - מבט מבפנים איחוד נסיכות מולדובה ונסיכות ולאכיה באוניה פרסונלית תחת אלכסנדרו יואן קוזה ולאחר מכן תחת קרול הראשון, מלך רומניה, יצר ישות מדינית חדשה בשם רומניה.
חָדָשׁ!!: יהדות בוקרשט והזרמים ביהדות רומניה · ראה עוד »
הגירה
ציור משנות ה-80 של המאה ה-19 של מהגרים המגיעים לארצות הברית כרזת ממשלת יפן המקדמת את דרום אמריקה הגירה היא תנועת אוכלוסייה העוברת ממקום למקום, בתוך מדינות או בין מדינות, לתקופות קצובות או לצמיתות.
חָדָשׁ!!: יהדות בוקרשט והגירה · ראה עוד »
הונגריה
קטע מתוך הציקלורמה "בואם של המדיארים", שצייר ארפאד פסטי לציון 1000 שנה לפלישה המדיארית הונגריה, 1867–1920 ממלכת הונגריה, בוורוד, בתוך האימפריה האוסטרו-הונגרית, 1914. הגבולות באדום הם גבולות 1920 בניין הפרלמנט ההונגרי, בודפשט שטר בן 500 פורינט הונגרי, הנושא את דיוקנו של פרנץ ראקוצי, נסיך טרנסילבניה הוּנְגַרְיָה (בהונגרית) היא מדינה ללא מוצא לים הנמצאת במרכז אירופה.
חָדָשׁ!!: יהדות בוקרשט והונגריה · ראה עוד »
הינריך אלפרין
#הפניה היינריך אלפרין.
חָדָשׁ!!: יהדות בוקרשט והינריך אלפרין · ראה עוד »
היסטוריה
"פלטת נערמר", אחד מהכתבים ההיסטוריים העתיקים ביותר (סביבות 3100 לפנה"ס), המתעד את איחוד מצרים העתיקה על ידי הפרעה נערמר. היסטוריה היא חקר מאורעות העבר בתולדות האנושות.
חָדָשׁ!!: יהדות בוקרשט והיסטוריה · ראה עוד »
הישראלי הרומאני
#הפניה ישראליטול רומן.
חָדָשׁ!!: יהדות בוקרשט והישראלי הרומאני · ראה עוד »
הילל מנוח
הילל מנוח (Hillel Manoah; 1797–1862) היה בנקאי, נדבן ומהפכן יהודי רומני מבוקרשט.
חָדָשׁ!!: יהדות בוקרשט והילל מנוח · ראה עוד »
ועידת השלום בפריז (1919)
ועידת השלום בפריז הייתה ועידה בינלאומית שאורגנה על ידי המדינות המנצחות במלחמת העולם הראשונה, לשם חתימת חוזי שלום ביניהן ובין המדינות המובסות.
חָדָשׁ!!: יהדות בוקרשט וועידת השלום בפריז (1919) · ראה עוד »
ולאכים
150px 150px וְלאכים (ביחיד: וְלאך) (ברומנית: Vlahi, ביוונית: Βλάχοι, בסלובנית: Vlahi, באלבנית: Vllehët.
חָדָשׁ!!: יהדות בוקרשט וולאכים · ראה עוד »
ולאכיה
ולאכיה בסביבות שנת 1390 וְלאכיה או ואלאכיה (ברומנית: Ţara Românească, "הארץ הרומנית"; בטורקית: Eflak; בהונגרית: Havasalföld; בגרמנית: Walachei) הוא אזור היסטורי וגאוגרפי בדרום רומניה.
חָדָשׁ!!: יהדות בוקרשט וולאכיה · ראה עוד »
ולדימיר קולין
ולדימיר קולין הוא שם העט של ז'אן קולין (Jean Colin; 1 במאי 1921 - 6 בדצמבר 1991), סופר ועורך ספרותי יהודי רומני.
חָדָשׁ!!: יהדות בוקרשט וולדימיר קולין · ראה עוד »
וילהלם פילדרמן
וילהלם פילדרמן (Wilhelm Filderman; 14 בנובמבר 1882–1963) היה משפטן, מנהיג קהילתי ופוליטיקאי יהודי ברומניה, מנהיג בפועל של יהדות רומניה בשנים 1919–1947, לרבות בתקופת השואה.
חָדָשׁ!!: יהדות בוקרשט ווילהלם פילדרמן · ראה עוד »
כשרות
הכשרת כלים לפסח במאה שערים. פרווה", משמאל "חלבי". ביהדות, המונח כשרות מתייחס למערכת כללים הקובעת מהם סוגי המזון המותרים והאסורים באכילה ומה הם החוקים החלים על מקיימי המצוות.
חָדָשׁ!!: יהדות בוקרשט וכשרות · ראה עוד »
כתב עת
עמוד השער של עיתון "כלנוע", כתב עת העוסק בקולנוע עמוד השער של עיתון "בגלל", כתב עת העוסק בספרות שער מגזין ערוך למגזין גיטרות כתב עת הוא דבר דפוס היוצא לאור, בדרך כלל, בתדירות קבועה ולפחות אחת לשנה בדפוס או באופן אלקטרוני.
חָדָשׁ!!: יהדות בוקרשט וכתב עת · ראה עוד »
כלכלה
כלכלה היא מכלול של פעילות אנושית, הכוללת מחשבה ותכנון, והמכוונת להשגת האמצעים החומריים הדרושים לאדם לצורך קיומו ורווחתו.
חָדָשׁ!!: יהדות בוקרשט וכלכלה · ראה עוד »
יאשי
אנדרטה לאלכסנדרו יואן קוזה בכיכר האיחוד, יאשי התיאטרון הלאומי ביאשי פסלו של שטפן הגדול בחזית היכל התרבות ביאשי מגן דוד בקיר החיצוני של כנסיית "טריי ירארכי" יאשי (ברומנית: Iași או Iașii, אלפבית פונטי בינלאומי: או; בגרמנית: Jassy; ביידיש: יאס; בעברית מופיעים לעיתים גם התעתיקים יאסי ויאש) היא העיר השנייה בגודלה ברומניה, והמטרופולין השני בגודלו ברומניה, בירת מחוז יאשי הנמצא באזור ההיסטורי של מולדובה.
חָדָשׁ!!: יהדות בוקרשט ויאשי · ראה עוד »
יעקב אלמולי
הרב יעקב אלמוליתמונה להחלפה יעקב אלמולי (ברומנית: Iacov (Jacques) Almuly, 1874 - 11 במאי 1966) היה הרב האחרון של הקהילה היהודית הספרדית ברומניה.
חָדָשׁ!!: יהדות בוקרשט ויעקב אלמולי · ראה עוד »
יעקב נימירובר
#הפניה יעקב יצחק נימירובר.
חָדָשׁ!!: יהדות בוקרשט ויעקב נימירובר · ראה עוד »
יעקב פסנתיר
יעקב פסנתיר או יעקב פסנטיר (בגרמנית: Iacob Psantir; 6 ביוני 1820– 22 במרץ 1901 או 25 בינואר 1902) היה מוזיקאי וההיסטוריון היהודי רומני הראשון.
חָדָשׁ!!: יהדות בוקרשט ויעקב פסנתיר · ראה עוד »
יצחק איזיק טאובס
רבי יצחק איזיק טאובס (טוֹיבֶּש) (1837 - 28 בספטמבר 1920) היה רבם של יהודי ברלאד, רומניה, במשך כ-30 שנה ולאחר מכן רבם של יהודי בוקרשט משנת 1894, מתרגם שירה מרומנית לעברית.
חָדָשׁ!!: יהדות בוקרשט ויצחק איזיק טאובס · ראה עוד »
ירושלים של זהב
ירושלים של זהב הוא שיר על ירושלים שחובר והולחן על ידי נעמי שמר, ובוצע במקור בידי שולי נתן.
חָדָשׁ!!: יהדות בוקרשט וירושלים של זהב · ראה עוד »
ישראל
יִשְׂרָאֵל היא מדינה במזרח התיכון, בדרום-מערב אסיה, השוכנת על החוף הדרום־מזרחי של הים התיכון.
חָדָשׁ!!: יהדות בוקרשט וישראל · ראה עוד »
יהדות
היהדות היא רצף המסורת וההמשכיות הדתית, התרבותית והמשפטית הקולקטיבית של היהודים.
חָדָשׁ!!: יהדות בוקרשט ויהדות · ראה עוד »
יהדות ספרד
כתובה מסגורה, ספרד, 1480, מאוספי הספרייה הלאומית יהדות ספרד היא קהילה יהודית, שהתקיימה בחצי האי האיברי החל מהתקופה הרומית בספרד דרך התקופה הוויזיגותית, המוסלמית ולאחר מכן בממלכת ספרד הנוצרית, עד גירוש ספרד בשנת 1492.
חָדָשׁ!!: יהדות בוקרשט ויהדות ספרד · ראה עוד »
יהדות רומניה
בית כנסת בעיר ביסטריצה כתובה מרומניה יהדות רומניה היא קהילה יהודית שחיה באזור רומניה של היום.
חָדָשׁ!!: יהדות בוקרשט ויהדות רומניה · ראה עוד »
יהודים
יהודים, להם נהוג להתייחס גם בשם "עם ישראל", הם לאום וקבוצה אתנו-דתית שמקורה על פי המסורת בחלק משבטי ישראל, ובממלכות העבריות ישראל ויהודה, שהיו מתושבי ארץ ישראל שב בסוף האלף השני לפנה"ס.
חָדָשׁ!!: יהדות בוקרשט ויהודים · ראה עוד »
יון אנטונסקו
יון ויקטור אנטונסקו (ברומנית:; 15 ביוני 1882 – 1 ביוני 1946) היה איש צבא ופוליטיקאי רומני, שליט רומניה, ("קונדוקטורול") וראש ממשלתה בין 4 בספטמבר 1940 ל-23 באוגוסט 1944, בתקופת מלחמת העולם השנייה והשואה.
חָדָשׁ!!: יהדות בוקרשט ויון אנטונסקו · ראה עוד »
יון ברטיאנו
יון קונסטנטין ברטיאנו (ברומנית: Ion Constantin Brătianu; 2 ביוני 1821 – 16 במאי 1891) היה אחד הדמויות המרכזיות בפוליטיקה הרומנית במאה התשע עשרה, ויחד עם המלך קרול הראשון, היה האדריכל הראשי של רומניה המודרנית.
חָדָשׁ!!: יהדות בוקרשט ויון ברטיאנו · ראה עוד »
יואן גאורגה קאראג'ה
Ioan Gheorghe Caragea Ioan Gheorghe Caragea יואן גאורגה קאראג'ה (ברומנית: Ioan Gheorghe Caragea; ביוונית Ιωάννης Καρατζάς - יואניס קאראדזאס, 1754, איסטנבול - 1844) היה שליט ולאכיה בין השנים 1812–1818, מנציגי הפנריוטים.
חָדָשׁ!!: יהדות בוקרשט ויואן גאורגה קאראג'ה · ראה עוד »
יוסף קארו
קברו בצפת רבי יוסף קארו (מכונה גם השולחן ערוך, הבית יוסף, מרן והמחבר; 1488, ה'רמ"ח – 24 במרץ 1575, י"ג בניסן ה'של"ה), מגדולי הפוסקים, מחבר השולחן ערוך, כסף משנה והבית יוסף.
חָדָשׁ!!: יהדות בוקרשט ויוסף קארו · ראה עוד »
יוסיף איסר
יוסיף איסר יוסיף איסר (Iosif Iser בשמו בלידה "יוסיף איזידור רובינזון" Iosif Isidor Rubinsohn; 21 במאי 1881 – 25 באפריל 1958), צייר, קריקטוריסט וגרפיקאי יהודי-רומני, חבר באקדמיה הרומנית.
חָדָשׁ!!: יהדות בוקרשט ויוסיף איסר · ראה עוד »
יוליו באראש
יוליו באראש (רומנית: Iuliu Barasch או Iuliu Baraș; יוני 1815 - 31 במרץ 1863) היה רופא, סופר וכתב מדע פופולרי ונדבן יהודי-רומני.
חָדָשׁ!!: יהדות בוקרשט ויוליו באראש · ראה עוד »
יין
משתה יין באיראן; ציור קיר מהמאה ה-17 בארמון צ'הל סותון באספהאן יין הוא משקה משכר המיוצר מענבים.
חָדָשׁ!!: יהדות בוקרשט ויין · ראה עוד »
יידיש
ייִדִישׁ או אידיש (בעברית נקראת לפעמים גם אִידִית, כנראה קיצור של ייִדיש-דײַטש - "יהודית-גרמנית") היא שפה יהודית השייכת למשפחת השפות הגרמאניות ונכתבת באותיות האלפבית העברי.
חָדָשׁ!!: יהדות בוקרשט ויידיש · ראה עוד »
10 בנובמבר
10 בנובמבר הוא היום ה-314 בשנה, (315 בשנה מעוברת), בשבוע ה-45 בלוח הגריגוריאני.
חָדָשׁ!!: יהדות בוקרשט ו10 בנובמבר · ראה עוד »
13 בנובמבר
13 בנובמבר הוא היום ה־317 בשנה בלוח הגרגוריאני (318 בשנה מעוברת).
חָדָשׁ!!: יהדות בוקרשט ו13 בנובמבר · ראה עוד »
15 בנובמבר
15 בנובמבר הוא היום ה-319 בשנה, (320 בשנה מעוברת), בשבוע ה-47 בלוח הגריגוריאני.
חָדָשׁ!!: יהדות בוקרשט ו15 בנובמבר · ראה עוד »
1522
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: יהדות בוקרשט ו1522 · ראה עוד »
1533
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: יהדות בוקרשט ו1533 · ראה עוד »
1550
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: יהדות בוקרשט ו1550 · ראה עוד »
1594
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: יהדות בוקרשט ו1594 · ראה עוד »
1648
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: יהדות בוקרשט ו1648 · ראה עוד »
1649
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: יהדות בוקרשט ו1649 · ראה עוד »
1694
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: יהדות בוקרשט ו1694 · ראה עוד »
1715
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: יהדות בוקרשט ו1715 · ראה עוד »
1730
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: יהדות בוקרשט ו1730 · ראה עוד »
1764
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: יהדות בוקרשט ו1764 · ראה עוד »
18 במרץ
18 במרץ הוא היום ה-77 בשנה (78 בשנה מעוברת), בשבוע ה-12 בלוח הגרגוריאני.
חָדָשׁ!!: יהדות בוקרשט ו18 במרץ · ראה עוד »
1801
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: יהדות בוקרשט ו1801 · ראה עוד »
1804
12 ביולי 1804 - אלכסנדר המילטון נהרג בדו-קרב נגד ארון בר.
חָדָשׁ!!: יהדות בוקרשט ו1804 · ראה עוד »
1808
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: יהדות בוקרשט ו1808 · ראה עוד »
1812
|.
חָדָשׁ!!: יהדות בוקרשט ו1812 · ראה עוד »
1815
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: יהדות בוקרשט ו1815 · ראה עוד »
1818
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: יהדות בוקרשט ו1818 · ראה עוד »
1819
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: יהדות בוקרשט ו1819 · ראה עוד »
1832
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: יהדות בוקרשט ו1832 · ראה עוד »
1846
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: יהדות בוקרשט ו1846 · ראה עוד »
1847
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: יהדות בוקרשט ו1847 · ראה עוד »
1848
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: יהדות בוקרשט ו1848 · ראה עוד »
1852
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: יהדות בוקרשט ו1852 · ראה עוד »
1857
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: יהדות בוקרשט ו1857 · ראה עוד »
1864
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: יהדות בוקרשט ו1864 · ראה עוד »
1865
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: יהדות בוקרשט ו1865 · ראה עוד »
1866
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: יהדות בוקרשט ו1866 · ראה עוד »
1867
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: יהדות בוקרשט ו1867 · ראה עוד »
1873
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: יהדות בוקרשט ו1873 · ראה עוד »
1876
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: יהדות בוקרשט ו1876 · ראה עוד »
1877
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: יהדות בוקרשט ו1877 · ראה עוד »
1878
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: יהדות בוקרשט ו1878 · ראה עוד »
1880
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: יהדות בוקרשט ו1880 · ראה עוד »
1881
1881 היא שנה פלינדרומית, היחידה במאה ה-19.
חָדָשׁ!!: יהדות בוקרשט ו1881 · ראה עוד »
1893
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: יהדות בוקרשט ו1893 · ראה עוד »
1894
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: יהדות בוקרשט ו1894 · ראה עוד »
1899
אלפרד היצ'קוק.
חָדָשׁ!!: יהדות בוקרשט ו1899 · ראה עוד »
1912
הטיטאניק.
חָדָשׁ!!: יהדות בוקרשט ו1912 · ראה עוד »
1913
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: יהדות בוקרשט ו1913 · ראה עוד »
1918
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: יהדות בוקרשט ו1918 · ראה עוד »
1919
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: יהדות בוקרשט ו1919 · ראה עוד »
1920
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: יהדות בוקרשט ו1920 · ראה עוד »
1921
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: יהדות בוקרשט ו1921 · ראה עוד »
1931
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: יהדות בוקרשט ו1931 · ראה עוד »
1938
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: יהדות בוקרשט ו1938 · ראה עוד »
1940
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: יהדות בוקרשט ו1940 · ראה עוד »
1941
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: יהדות בוקרשט ו1941 · ראה עוד »
1942
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: יהדות בוקרשט ו1942 · ראה עוד »
1945
אלפרד יודל חותם על כניעת גרמניה הנאצית הטלת פצצה גרעינית על הירושימה ונגסאקי, אוגוסט 1945.
חָדָשׁ!!: יהדות בוקרשט ו1945 · ראה עוד »
1948
מכריז על הקמת מדינת ישראל.
חָדָשׁ!!: יהדות בוקרשט ו1948 · ראה עוד »
1949
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: יהדות בוקרשט ו1949 · ראה עוד »
1976
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: יהדות בוקרשט ו1976 · ראה עוד »
1977
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: יהדות בוקרשט ו1977 · ראה עוד »
1978
17 בספטמבר - החתימה על הסכמי קמפ דייוויד. מימין לשמאל: נשיא מצריים אנואר סאדאת, נשיא ארצות הברית ג'ימי קרטר וראש ממשלת ישראל מנחם בגין.
חָדָשׁ!!: יהדות בוקרשט ו1978 · ראה עוד »
1997
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: יהדות בוקרשט ו1997 · ראה עוד »
2007
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: יהדות בוקרשט ו2007 · ראה עוד »
2008
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: יהדות בוקרשט ו2008 · ראה עוד »
21 בינואר
21 בינואר הוא היום ה-21 בשנה בלוח הגריגוריאני.
חָדָשׁ!!: יהדות בוקרשט ו21 בינואר · ראה עוד »
22 במרץ
22 במרץ הוא היום ה-81 בשנה (82 בשנה מעוברת), בשבוע ה-12 בלוח הגרגוריאני.
חָדָשׁ!!: יהדות בוקרשט ו22 במרץ · ראה עוד »
23 במאי
23 במאי הוא היום ה-143 בשנה (144 בשנה מעוברת), בשבוע ה-21 בלוח הגרגוריאני.
חָדָשׁ!!: יהדות בוקרשט ו23 במאי · ראה עוד »
23 בדצמבר
23 בדצמבר הוא היום ה־357 בשנה (358 בשנה מעוברת) בשבוע ה־51 בלוח הגרגוריאני.
חָדָשׁ!!: יהדות בוקרשט ו23 בדצמבר · ראה עוד »
28 במאי
28 במאי הוא היום ה-148 בשנה (149 בשנה מעוברת), בשבוע ה-22 בלוח הגרגוריאני.
חָדָשׁ!!: יהדות בוקרשט ו28 במאי · ראה עוד »
28 באוקטובר
28 באוקטובר הוא היום ה-301 בשנה, (302 בשנה מעוברת) בשבוע ה-44 בלוח הגרגוריאני.
חָדָשׁ!!: יהדות בוקרשט ו28 באוקטובר · ראה עוד »
3 בספטמבר
3 בספטמבר הוא היום ה-246 בשנה בלוח הגריגוריאני (247 בשנה מעוברת).
חָדָשׁ!!: יהדות בוקרשט ו3 בספטמבר · ראה עוד »
3 ביולי
3 ביולי הוא היום ה-184 בשנה (185 בשנה מעוברת), בשבוע ה-27 בלוח הגרגוריאני.
חָדָשׁ!!: יהדות בוקרשט ו3 ביולי · ראה עוד »
6 בפברואר
6 בפברואר הוא היום ה-37 בשנה, בשבוע ה-6 בלוח הגרגוריאני.
חָדָשׁ!!: יהדות בוקרשט ו6 בפברואר · ראה עוד »
9 בדצמבר
9 בדצמבר הוא היום ה־343 בשנה (344 בשנה מעוברת), בשבוע ה־50 בלוח הגרגוריאני.
חָדָשׁ!!: יהדות בוקרשט ו9 בדצמבר · ראה עוד »
אזכור
[1] https://he.wikipedia.org/wiki/יהדות_בוקרשט
