סֵמֶל
יוניונפדיה
תִקשׁוֹרֶת
 Google Play כעת ב-
חָדָשׁ! הורד יוניונפדיה במכשיר אנדרואיד שלך!
חופשי
גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
 

יהודה בכרך

מַדָד יהודה בכרך

רבי יהודה בכרך (ה'תקל"ה, 1775 - ליל שבת כ"ט בניסן ה'תר"ו, 24 באפריל 1846) היה רב ליטאי, רבה של סייני שבפלך סובאלק בליטא (כיום בצפון-מזרח פולין). [1]

39 יחסים: מפעל הביבליוגרפיה העברית, משנה, משנה תורה, א"מ הברמן, ארבעה טורים, ארון הספרים היהודי, אינדורה, סופוצ'קיניה, סובאלק, סייני, פולין, קלווריה (ליטא), רמ"א, ראש ישיבה, רפאל נתן נטע רבינוביץ, רב, ש"ס וילנא, שצ'וצ'ין (פודלסיה), שולחן ערוך, תורת חטאת, לואיס גינזבורג, ליטא, ברסט ליטובסק, גרודנו, גוטהרד דויטש, ה'תקל"ה, ה'תר"ו, הספרייה היהודית המקוונת, התלמוד הבבלי, הגאון מווילנה, כ"ט בניסן, יעקב בכרך, יצחק מוולוז'ין, ישיבת וולוז'ין, יהדות ליטא, יהדות וילנה, 1775, 1846, 24 באפריל.

מפעל הביבליוגרפיה העברית

נייר פירמה של מפעל הביבליוגרפיה העברית מפעל הביבליוגרפיה העברית (Institute for Hebrew Bibliography) הוא גוף שייעודו עריכת ביבליוגרפיה של הדפוס היהודי.

חָדָשׁ!!: יהודה בכרך ומפעל הביבליוגרפיה העברית · ראה עוד »

משנה

כותרת מעוטרת למשניות בש"ס מהדורת פרנקפורט ה'ת"פ הַמִּשְׁנָה היא קובץ ספרותי מקיף שנכתב במשך דורות ובמרכזו הפרשנות בעל פה לסוגיות העולות מהתנ"ך.

חָדָשׁ!!: יהודה בכרך ומשנה · ראה עוד »

משנה תורה

עמוד השער (עם נוסח ההקדמה "כל המצוות שניתנו לו למשה בסיני" וכו') בכתב-יד מאויר מאשכנז, שנת ה'נ"ו (1296). שמור באוסף דוד קאופמן, ספריית האקדמיה ההונגרית למדעים, בודפשט. משנה תורה (או בשמו המלא: משנה תורה לרמב"ם), מכונה גם "היד החזקה", הוא חיבור הלכתי מונומנטלי שכתב הרמב"ם (רבי משה בן מימון) סביב שנת 1175 (ד'תתקל"ה).

חָדָשׁ!!: יהודה בכרך ומשנה תורה · ראה עוד »

א"מ הברמן

#הפניה אברהם מאיר הברמן.

חָדָשׁ!!: יהודה בכרך וא"מ הברמן · ראה עוד »

ארבעה טורים

ארבעה טורים או הטור הוא קובץ פסקי הלכה שיטתי, המסכם את כל ההלכה הנוהגת לאחר החורבן, שכתב רבי יעקב בן אשר, המכונה גם בעל הטורים (ה'ל'-ה'ק"ב 1270~ - 1343~).

חָדָשׁ!!: יהודה בכרך וארבעה טורים · ראה עוד »

ארון הספרים היהודי

#הפניה ספרות תורנית.

חָדָשׁ!!: יהודה בכרך וארון הספרים היהודי · ראה עוד »

אינדורה

אינדורה (בעבר אמדור) היא עיירה במערב בלארוס במחוז גרודנו ליד הגבול עם פולין וליטא.

חָדָשׁ!!: יהודה בכרך ואינדורה · ראה עוד »

סופוצ'קיניה

סופוצ'קיניה (בבלארוסית: Сапоцкін, ספוצקין; בפולנית: Sopoćkinie; ברוסית: Сопоцкин, סופוצקין) היא עיירה במחוז גרודנו שבמערב בלארוס, בה התקיימה עד השואה קהילה יהודית גדולה.

חָדָשׁ!!: יהודה בכרך וסופוצ'קיניה · ראה עוד »

סובאלק

מוזיאון העיר רחוב בסובאלק סובאלק (בפולנית: Suwałki; ביידיש: סואוואַלק; בליטאית: Suvalkai; בגרמנית: Suwalken) היא עיר במחוז פודלסיה (Podlasie) שבצפון־מזרח פולין.

חָדָשׁ!!: יהודה בכרך וסובאלק · ראה עוד »

סייני

סֶיינִי (בפולנית: Sejny) היא עיירת מחוז בפרובינציית פודלסיה שבצפון-מזרח פולין, בסמוך לגבול ליטא ועל גדות נהר מאריחה.

חָדָשׁ!!: יהודה בכרך וסייני · ראה עוד »

פולין

רפובליקת פּוֹלִין (בפולנית: Rzeczpospolita Polska, "זֶ'צְ'פּוֹסְפּוֹלִיטַה פּוֹלְסְקַה") היא מדינה במרכז אירופה, הגובלת בגרמניה במערב, בצ'כיה ובסלובקיה בדרום, באוקראינה ובבלארוס במזרח, ובליטא, ברוסיה (מחוז קלינינגרד) ובים הבלטי בצפון.

חָדָשׁ!!: יהודה בכרך ופולין · ראה עוד »

קלווריה (ליטא)

קלווריה (ביידיש: קאלוואריע) היא עיר בחבל סובאלקיה, הבירה המנהלית של מחוז המשנה קלווריה במחוז מריאמפולה שבמרכז ליטא.

חָדָשׁ!!: יהודה בכרך וקלווריה (ליטא) · ראה עוד »

רמ"א

#הפניה משה איסרליש.

חָדָשׁ!!: יהודה בכרך ורמ"א · ראה עוד »

ראש ישיבה

ראש ישיבה (בארמית: ריש מתיבתא; על הקיצור ר"מ) הוא תוארו של רב המנהיג ישיבה.

חָדָשׁ!!: יהודה בכרך וראש ישיבה · ראה עוד »

רפאל נתן נטע רבינוביץ

רפאל נתן נטע רבינוביץ (בכתיב שנהג בזמנו: ראבינאָוויטץ; בכתב לטיני: Raphaelo Nathan Nata Rabbinovicz (תקצ"ה, 1835 – כ"ד בכסלו תרמ"ט, 28 בנובמבר 1888) היה רב, פילולוג, חוקר כתבי היד של התלמוד ובעל "דקדוקי סופרים" הנודע (תרכ"ח-1867–תרנ"ז-1897).

חָדָשׁ!!: יהודה בכרך ורפאל נתן נטע רבינוביץ · ראה עוד »

רב

רב הוא שם תואר שבעיקרו תיאר דמות כתלמיד חכם או פוסק הלכה אולם בהמשך התואר מופנה גם לצדיק או לסמכות הרוחנית בבית כנסת או במוסדות דתיים.

חָדָשׁ!!: יהודה בכרך ורב · ראה עוד »

ש"ס וילנא

שער מסכת ראש השנה של ש"ס וילנא העמוד הראשון בתלמוד הבבלי במהדורת וילנא. הטקסט במרכז הוא התלמוד ומסביב - דברי הפרשנים השונים: בצד אחד רש"י ובצד שני בעלי התוספות. בעוד שהתלמוד כתוב בגופן מרובע, הפרשנים כתובים בגופן כתב רש"י. פורמט זה מקובל כבר למעלה מ-500 שנה מאז דפוס שונצינו ש"ס וילנא הוא הגרסה הנפוצה ביותר של התלמוד הבבלי, והיא נוצרה בדפוס האלמנה והאחים ראם (נהגה "רוֹם") שבעיר וילנה בשנים תר"ם–ה'תרמ"ו (1880–1886).

חָדָשׁ!!: יהודה בכרך וש"ס וילנא · ראה עוד »

שצ'וצ'ין (פודלסיה)

שצ'וצ'ין (בפולנית: Szczuczyn; ביידיש: סטוטשין, שצוצין) היא עיירה במחוז גרייבו שבפרובינציית פודלסיה בפולין, בה התקיימה עד השואה קהילה יהודית גדולה.

חָדָשׁ!!: יהודה בכרך ושצ'וצ'ין (פודלסיה) · ראה עוד »

שולחן ערוך

שולחן ערוך, חלק אבן העזר, אמסטרדם, ה'תקס"ג שולחן ערוך הוא ספר הלכה שכתב רבי יוסף קארו בצפת בשנת 1558 (ה'שי"ח) ונדפס לראשונה בעיר ונציה, במהלך שנת 1565 (ה'שכ"ה–ה'שכ"ו).

חָדָשׁ!!: יהודה בכרך ושולחן ערוך · ראה עוד »

תורת חטאת

#הפניה משה איסרליש#ספריו.

חָדָשׁ!!: יהודה בכרך ותורת חטאת · ראה עוד »

לואיס גינזבורג

#הפניהלוי גינצבורג.

חָדָשׁ!!: יהודה בכרך ולואיס גינזבורג · ראה עוד »

ליטא

העיר העתיקה בעיר הבירה וילנה מראה בעיר קובנה השנייה בגודלה במדינה רפובליקת ליטא (בליטאית: Lietuvos Respublika) היא רפובליקה בלטית בצפון-מזרח אירופה.

חָדָשׁ!!: יהודה בכרך וליטא · ראה עוד »

ברסט ליטובסק

#הפניה ברסט (בלארוס).

חָדָשׁ!!: יהודה בכרך וברסט ליטובסק · ראה עוד »

גרודנו

בית הכנסת הגדול בגרודנו גרודנו (בבלארוסית: Гро́дна - הְרוֹדְּנָה או Го́радня - הוֹרַדְּנַה או Гаро́дня - הַרוֹדְּנַה; ברוסית: Гро́дно; בפולנית: Grodno; ביידיש: גראָדנע) היא עיר במערב בלארוס ובירת המחוז הקרוי על שמה.

חָדָשׁ!!: יהודה בכרך וגרודנו · ראה עוד »

גוטהרד דויטש

הרב גוטהרד דויטש (בגרמנית: Gotthard Deutsch, שמו הפרטי מאוית גם: Gottard; 31 בינואר 1859 – 14 באוקטובר 1921) היה חוקר ההיסטוריה של עם ישראל.

חָדָשׁ!!: יהודה בכרך וגוטהרד דויטש · ראה עוד »

ה'תקל"ה

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: יהודה בכרך וה'תקל"ה · ראה עוד »

ה'תר"ו

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: יהודה בכרך וה'תר"ו · ראה עוד »

הספרייה היהודית המקוונת

הספרייה היהודית המקוונת (באנגלית: Jewish Virtual Library) היא אנציקלופדיה מקוונת בשפה האנגלית, המתפרסמת על ידי התאגיד לשיתוף אמריקאי-ישראלי (AICE).

חָדָשׁ!!: יהודה בכרך והספרייה היהודית המקוונת · ראה עוד »

התלמוד הבבלי

#הפניה תלמוד בבלי.

חָדָשׁ!!: יהודה בכרך והתלמוד הבבלי · ראה עוד »

הגאון מווילנה

רבי אליהו בן שלמה זלמן (ט"ו בניסן ה'ת"ף, 23 באפריל 1720 – י"ט בתשרי ה'תקנ"ח, 9 באוקטובר 1797), שנודע בכינויים: הגאון מווילנה (ביידיש: דער וילנער גאון), הגאון החסיד ואף בפשטות – הגאון, או בראשי תיבות: הַגְּרָ"א (הגאון רבנו אליהו), היה פוסק, מקובל ואיש אשכולות, שבלט במעמדו החריג בתקופת האחרונים כסמכות רבנית עליונה.

חָדָשׁ!!: יהודה בכרך והגאון מווילנה · ראה עוד »

כ"ט בניסן

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: יהודה בכרך וכ"ט בניסן · ראה עוד »

יעקב בכרך

הרב יעקב בכרך (י"א באייר ה'תקפ"ד, 9 במאי 1824 - כ"ד בטבת ה'תרנ"ז, 29 בדצמבר 1896) היה למדן וחוקר תורני.

חָדָשׁ!!: יהודה בכרך ויעקב בכרך · ראה עוד »

יצחק מוולוז'ין

הרב יצחק איצקוביץ מוולוז'ין, הנודע בכינוי רבי איצל'ה וולוז'ינר; (ה'תק"ם (1780) - כ"ו באייר ה'תר"ט (1849) היה רב העיירה וראש ישיבת וולוז'ין, ממנהיגי יהדות רוסיה במחצית הראשונה של המאה ה-19.

חָדָשׁ!!: יהודה בכרך ויצחק מוולוז'ין · ראה עוד »

ישיבת וולוז'ין

מבנה הישיבה כיום ישיבת וולוז'ין (בשמה הרשמי ישיבת עץ חיים, וכונתה תדיר בשם אם הישיבות) הייתה ישיבה שפעלה במאה ה-19, והייתה הראשונה שפעלה באופן עצמאי ובלתי־תלוי בקהילה המקומית.

חָדָשׁ!!: יהודה בכרך וישיבת וולוז'ין · ראה עוד »

יהדות ליטא

ווילנה יהדות ליטא מנתה את הקהילות היהודיות שהתקיימו בכלל המרחב הליטאי למן ראשיתן במאה ה-12, ומתייחסת במובן הרחב ביותר לכל היהודים שמוצאם מאותן קהילות (לרבות יהדות בלארוס, לטביה וצפון מזרח פולין), ובמובן המצומצם ביותר לאלו המתגוררים במדינת ליטא המודרנית.

חָדָשׁ!!: יהודה בכרך ויהדות ליטא · ראה עוד »

יהדות וילנה

יהדות וילנה שבליטא הייתה אחת הקהילות החשובות בעולם היהודי במשך מאות שנים.

חָדָשׁ!!: יהודה בכרך ויהדות וילנה · ראה עוד »

1775

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: יהודה בכרך ו1775 · ראה עוד »

1846

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: יהודה בכרך ו1846 · ראה עוד »

24 באפריל

24 באפריל הוא היום ה-114 בשנה (115 בשנה מעוברת), בשבוע ה-17 בלוח הגרגוריאני.

חָדָשׁ!!: יהודה בכרך ו24 באפריל · ראה עוד »

אזכור

[1] https://he.wikipedia.org/wiki/יהודה_בכרך

יוֹצֵאנִכנָס
היי! אנחנו בפייסבוק עכשיו! »