סֵמֶל
יוניונפדיה
תִקשׁוֹרֶת
 Google Play כעת ב-
חָדָשׁ! הורד יוניונפדיה במכשיר אנדרואיד שלך!
הורד
גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
 

יהודה יודל רוזנברג

מַדָד יהודה יודל רוזנברג

מתוך קונטרס "גורל העשיריות" שהדפיס הרב רוזנברג. חוברת קצרה זו, ייחודית במינה, אמורה להשיב תשובה מקורית לשואל, על כל שאלה שיישאל, זאת על ידי חישובים, דילוגים, מספרים ואותיות, וע"פ ארבעה לוחות, כמו זה שמוצג בתמונה. הרב יהודה יודל רוזנברג (בכתיב יידי: ראזענבערג; תר"ך, 24 בדצמבר 1860 גנברזוב, פולין – כ"ו בתשרי תרצ"ו, 23 באוקטובר 1936, מונטריאול, קנדה) היה רב וסופר שהתפרסם עקב חיבור כתבים שייחס לסופרים קדומים, שגר בפולין והיגר בסוף ימיו למונטריאול שבקנדה. [1]

66 יחסים: HebrewBooks, מאיר שמעון גשורי, מאיר להמן, מאיר בר-אילן (חוקר), מסכת נדרים, מעשייה, מפד"ל, מקווה, משה די ליאון, מהר"ל מפראג, מונטריאול, א"ש שטיין, ארתור קונאן דויל, אריה לייב משפולי, אליהו גוטמכר, ספר הזוהר, סקארישב, סגן שר, סופר, עברית, עילוי (לימוד), פסאודואפיגרפיה, פולין, פולין הקונגרסאית, קנדה, קריאת התורה, ראדום (עיר), רפאל (מלאך), רב, שמירת שבת, שעטנז, שר הפנים, שלמה זלמן אוירבך, שטעטל, תר"ך, תרצ"ו, תלמיד חכם, תורה, לודז', חיים חזקיהו מדיני, ביבליוגרפיה, גדליה נגאל, דיין (הלכה), ה'תשע"ז, המעין (כתב עת), האוצר (כתב עת), האימפריה הרוסית, הסכמה, הקהילה היהודית, הגדה של פסח, ..., הגולם מפראג, הוצאת כתר, ורשה, כ"ו בתשרי, ישראל אלתר גרובייס, ישראל שלמה בן-מאיר, ישיבה, יהושע מגנס, יהושע ענבל, יהושע בן-מאיר, יוסף דן, יידיש, 1860, 1936, 23 באוקטובר, 24 בדצמבר. להרחיב מדד (16 יותר) »

HebrewBooks

#הפניה היברובוקס.

חָדָשׁ!!: יהודה יודל רוזנברג וHebrewBooks · ראה עוד »

מאיר שמעון גשורי

מאיר שמעון גְשוּרי (בּרוּקנֶר) (על פי רוב: מ. ש. גשורי; י"ז בניסן תרנ"ז, 19 באפריל 1897 – כ"ט בכסלו תשל"ח 9 בדצמבר 1977) היה ממייסדי תנועת "הפועל המזרחי" וממנהיגיה, מבקר מוזיקה ישראלי וחוקר מוזיקה יהודית ומוזיקה חסידית.

חָדָשׁ!!: יהודה יודל רוזנברג ומאיר שמעון גשורי · ראה עוד »

מאיר להמן

הרב ד"ר מאיר להמן (בכתיב מיושן: לעמאן, לעהמאן או לעהמאנן; גרמנית: Marcus Lehmann; כ"ה בטבת ה'תקצ"א, ינואר 1831 – כ"ד בניסן ה'תר"ן, 14 באפריל 1890, מיינץ) היה רב אורתודוקסי גרמני, פובליציסט וסופר נוער.

חָדָשׁ!!: יהודה יודל רוזנברג ומאיר להמן · ראה עוד »

מאיר בר-אילן (חוקר)

מאיר בר-אילן (נולד ב-5 בנובמבר 1951) הוא פרופסור אמריטוס במחלקות לתלמוד ולתולדות ישראל באוניברסיטת בר-אילן ומומחה במדעי היהדות ובהיסטוריה חברתית ותרבותית של העת העתיקה.

חָדָשׁ!!: יהודה יודל רוזנברג ומאיר בר-אילן (חוקר) · ראה עוד »

מסכת נדרים

הדף הראשון במסכת נדרים, משני צידי הגמרא (הטקסט שבמרכז הדף), פירושי הרש"י וה"ר"ן. מַסֶּכֶת נְדָרִים היא המסכת השלישית בסדר נשים, המסכת עוסקת בדיני נדרים בעיקר בתחום של נדרי איסור בהם אדם יכול לאסור על עצמו אף דברים שאינם נמצאים בבעלותו הפרטית.

חָדָשׁ!!: יהודה יודל רוזנברג ומסכת נדרים · ראה עוד »

מעשייה

איור של גוסטב דורה לכיפה אדומה מעשייה היא סיפור עם שבו מוטיבים רבים החורגים מההתנסות היומיומית, מוטיבים על-טבעיים שאינם ניתנים לאישור אמפירי, בין היתר דמויות כגון פיות, גובלינים, אלפים, טרולים, ענקים, חיות מדברות ובדרך כלל אף כישופים ומעשי קסמים.

חָדָשׁ!!: יהודה יודל רוזנברג ומעשייה · ראה עוד »

מפד"ל

המפלגה הדתית-לאומית (בראשי תיבות: מפד"ל) הייתה מפלגה ישראלית ציונית דתית.

חָדָשׁ!!: יהודה יודל רוזנברג ומפד"ל · ראה עוד »

מקווה

מקווה שנבנה ב-1128 בשפייר, גרמניה ביהדות, מִקְוֶוה הוא מאגר מים המתאים לכללי ההלכה (הלכות מקוואות), שטבילה בו מקנה טהרה ממצבי טומאה שונים.

חָדָשׁ!!: יהודה יודל רוזנברג ומקווה · ראה עוד »

משה די ליאון

#הפניה משה די לאון.

חָדָשׁ!!: יהודה יודל רוזנברג ומשה די ליאון · ראה עוד »

מהר"ל מפראג

רבי יהודה ליווא בן בצלאל (נולד בסביבות 1512, ה'רע"ב – ספטמבר 1609, י"ח באלול ה'שס"ט), המוכר בכינויו מהר"ל (מורנו הגדול רבי ליווא) מפראג (בספרות הגרמנית כונה "רבי לֵב הגבוה"), היה רב, פוסק הלכה, פילוסוף והוגה דעות, מגדולי ישראל הבולטים בתחילת העת החדשה.

חָדָשׁ!!: יהודה יודל רוזנברג ומהר"ל מפראג · ראה עוד »

מונטריאול

מונטריאול (בצרפתית: Montréal (הגייה: מונראל); באנגלית: Montreal (הגייה: מונטריאול) היא העיר השנייה בגודלה בקנדה, אחרי טורונטו, ואחד המטרופולינים הגדולים בצפון אמריקה. העיר מונה כ־2 מיליון תושבים ובאזור המטרופולין של מונטריאול מתגוררים כ־4 מיליון תושבים. היא העיר הגדולה בפרובינציית קוויבק, והעיר דוברת הצרפתית השנייה בגודלה בעולם, אחרי פריז. השפה הרשמית בעיר היא צרפתית, שאותה מדברים 60.5% מהבית, כ־21.2% מתושבי העיר דוברים אנגלית כשפת אם ו־19.8% לא מדברים אף אחת מהן בבית. רובם של תושבי מונטריאול דוברים את שתי השפות. השילוט בעיר הוא בעיקר בצרפתית. העיר שוכנת על אי במפגש הנהרות סנט לורנס ואוטווה. 74 איים נוספים נמצאים בתחום השיפוט של העיר. העיר בנויה סביב להר שעל שמו היא נקראת: Mont Royal. היסטורית הייתה מונטריאול הבירה הכלכלית של קנדה, אך בשנות ה־70 של המאה ה־20 עקפה אותה טורונטו במספר התושבים ובכוח הכלכלי. מונטריאול נותרה מרכז חשוב למסחר, לכלכלה ולטכנולוגיה. במונטריאול שוכן מטה הארגון הבינלאומי לתעופה אזרחית, ומונטריאול היא אחת משלוש הערים בצפון אמריקה המארחות ארגונים של האומות המאוחדות (יחד עם ניו יורק ווושינגטון), והיא העיר השנייה ביבשת במספר הקונסוליות הנמצאות בה. מונטריאול מוגדרת על ידי אונסק"ו כעיר יצירתית של עיצוב. במונטריאול נמצאות 11 אוניברסיטאות שבהן לומדים כ־170,000 סטודנטים. מבין כל אזורי המטרופולין בצפון אמריקה, באזור מונטריאול הגדולה יש את מספר הסטודנטים הגדול ביותר ביחס לאוכלוסייה, גדול אף מבוסטון, הבירה האינטלקטואלית של ארצות הברית. לאורך ההיסטוריה אירחה מונטריאול כנסים ואירועים בין־לאומיים בהם אקספו 67' ואולימפיאדת 1976.

חָדָשׁ!!: יהודה יודל רוזנברג ומונטריאול · ראה עוד »

א"ש שטיין

#הפניה אברהם שמואל שטיין.

חָדָשׁ!!: יהודה יודל רוזנברג וא"ש שטיין · ראה עוד »

ארתור קונאן דויל

סר ארתור קונאן דויל (באנגלית: Arthur Conan Doyle; 22 במאי 1859 – 7 ביולי 1930) היה סופר סקוטי, ידוע בעיקר בשל סיפורי הבלש הבדיוני שרלוק הולמס, אשר נחשבו לחידוש משמעותי בתחום הספרות הבלשית.

חָדָשׁ!!: יהודה יודל רוזנברג וארתור קונאן דויל · ראה עוד »

אריה לייב משפולי

#הפניה יהודה לייב משפולי.

חָדָשׁ!!: יהודה יודל רוזנברג ואריה לייב משפולי · ראה עוד »

אליהו גוטמכר

הרב אליהו גוטמכר (י"א באב ה'תקנ"ו, 1796 - כ"ד בתשרי ה'תרל"ה, 1874) היה רב, מקובל והוגה דעות, ממבשרי הציונות, ומראשוני הקוראים להתיישבות חקלאית בארץ ישראל במאה ה-19.

חָדָשׁ!!: יהודה יודל רוזנברג ואליהו גוטמכר · ראה עוד »

ספר הזוהר

ספר הזוהר הוא הספר המרכזי של תורת הקבלה.

חָדָשׁ!!: יהודה יודל רוזנברג וספר הזוהר · ראה עוד »

סקארישב

#הפניה סקרישב.

חָדָשׁ!!: יהודה יודל רוזנברג וסקארישב · ראה עוד »

סגן שר

בישראל, סגן שר הוא תפקיד במשרד ממשלתי.

חָדָשׁ!!: יהודה יודל רוזנברג וסגן שר · ראה עוד »

סופר

ספרות העברית שזכה בפרס נובל לספרות סופר הוא אדם העוסק בכתיבת סיפורת – רומנים, נובלות, סיפורים קצרים ומסות (לעיתים נקרא כך גם מי שעוסק בכתיבת ספרי עיון).

חָדָשׁ!!: יהודה יודל רוזנברג וסופר · ראה עוד »

עברית

עִבְרִית היא שפה שמית, ממשפחת השפות האפרו-אסייתיות, הידועה כשפתם של היהודים ושל השומרונים.

חָדָשׁ!!: יהודה יודל רוזנברג ועברית · ראה עוד »

עילוי (לימוד)

בעולם הישיבות עילוי (יש ההוגים במלעיל) הוא תלמיד מוכשר במיוחד, הניחן ביכולת שכלית, ביכולת התמדה ובכושר זיכרון יוצאי דופן.

חָדָשׁ!!: יהודה יודל רוזנברג ועילוי (לימוד) · ראה עוד »

פסאודואפיגרפיה

פְּסֵאוּדוּאֶפִּיגְרַפְיָה (מקור: יוונית: פסאודס (ψευδής) שקר, אפיגרפה (ἐπιγραφή) כתיבה, לעיתים נכתב פסבדואפיגרפיה) הוא צורת יצירה ספרותית המיוחסת לתקופה קדומה יותר מכפי שהיא או לכותב אחר (נכבד ואמין יותר בדרך כלל) מאשר מחברה המקורי.

חָדָשׁ!!: יהודה יודל רוזנברג ופסאודואפיגרפיה · ראה עוד »

פולין

רפובליקת פּוֹלִין (בפולנית: Rzeczpospolita Polska, "זֶ'צְ'פּוֹסְפּוֹלִיטַה פּוֹלְסְקַה") היא מדינה במרכז אירופה, הגובלת בגרמניה במערב, בצ'כיה ובסלובקיה בדרום, באוקראינה ובבלארוס במזרח, ובליטא, ברוסיה (מחוז קלינינגרד) ובים הבלטי בצפון.

חָדָשׁ!!: יהודה יודל רוזנברג ופולין · ראה עוד »

פולין הקונגרסאית

פולין הקונגרסאית, פולין של הקונגרס (בפולנית: Królestwo Polskie; ברוסית: Царство Польское), פולין הרוסית (כישות מאוחדת עם האימפריה הרוסית), או בשמה הרשמי "ממלכת פולין", הייתה ישות מדינית שנוצרה לאחר פירוק דוכסות ורשה על חלק משטחה.

חָדָשׁ!!: יהודה יודל רוזנברג ופולין הקונגרסאית · ראה עוד »

קנדה

קנדה (באנגלית ובצרפתית: Canada) היא מדינה בצפון אמריקה והצפונית ביותר בה.

חָדָשׁ!!: יהודה יודל רוזנברג וקנדה · ראה עוד »

קריאת התורה

קריאת התורה מתוך ספר תורה אשכנזי קריאת התורה מתוך ספר תורה ספרדי קריאת התורה היא הקראה של פרשה או מספר קטעים מתוך ספר תורה בפני ציבור המונה עשרה גברים לפחות, לרוב כחלק מתפילת שחרית.

חָדָשׁ!!: יהודה יודל רוזנברג וקריאת התורה · ראה עוד »

ראדום (עיר)

אנדרטה לזכר יהודי ראדום שנספו בשואה, בבית העלמין קריית שאול ראדום (בפולנית: Radom,; ביידיש: ראָדעם) היא עיר במרכז פולין, כ-100 ק"מ מדרום לוורשה, ובה 229,300 תושבים.

חָדָשׁ!!: יהודה יודל רוזנברג וראדום (עיר) · ראה עוד »

רפאל (מלאך)

רפאל הוא שמו של מלאך בדת היהודית, הנוצרית והאסלאמית.

חָדָשׁ!!: יהודה יודל רוזנברג ורפאל (מלאך) · ראה עוד »

רב

רב הוא שם תואר שבעיקרו תיאר דמות כתלמיד חכם או פוסק הלכה אולם בהמשך התואר מופנה גם לצדיק או לסמכות הרוחנית בבית כנסת או במוסדות דתיים.

חָדָשׁ!!: יהודה יודל רוזנברג ורב · ראה עוד »

שמירת שבת

מחנה ישראל, 1949 שמירת שבת היא קיום מצוות השבת המתבטאת ביהדות בעיקר על ידי הימנעות מעשיית פעולות ומלאכות האסורות בשבת.

חָדָשׁ!!: יהודה יודל רוזנברג ושמירת שבת · ראה עוד »

שעטנז

ביהדות, איסור שַׁעַטְנֵז הוא מצוות לא תעשה מהתורה, שלא ללבוש בגד שבו ארוגים, קשורים או תפורים צמר ופשתן יחדיו.

חָדָשׁ!!: יהודה יודל רוזנברג ושעטנז · ראה עוד »

שר הפנים

#הפניה משרד הפנים#רשימת שרי הפנים.

חָדָשׁ!!: יהודה יודל רוזנברג ושר הפנים · ראה עוד »

שלמה זלמן אוירבך

הרב שלמה זלמן אוירבך (נכתב גם אויערבאך; כ"ג בתמוז ה'תר"ע, 30 ביולי 1910 – כ' באדר א' ה'תשנ"ה, 19 בפברואר 1995) היה ראש ישיבת קול תורה, מחשובי פוסקי ההלכה במאה העשרים.

חָדָשׁ!!: יהודה יודל רוזנברג ושלמה זלמן אוירבך · ראה עוד »

שטעטל

"שטעטל", חנה קובלסקה, 1934 תור לבית תמחוי בעיירה לובומל בווהלין שבמזרח פולין (כיום באוקראינה), 1917. הכיתוב על גבי השלט מורה "פאָלקס קיך" (יידיש: בית תמחוי). שטעטל (יידיש: עיירה; מבוטא "שְטֶטְל" או "שְטֵייטְל") או העיירה היהודית הייתה צורת היישוב הטיפוסית של יהדות מזרח אירופה, בטריטוריות שהשתייכו בעבר לאיחוד הפולני-ליטאי, עד מלחמת העולם הראשונה.

חָדָשׁ!!: יהודה יודל רוזנברג ושטעטל · ראה עוד »

תר"ך

#הפניה ה'תר"ך.

חָדָשׁ!!: יהודה יודל רוזנברג ותר"ך · ראה עוד »

תרצ"ו

#הפניה ה'תרצ"ו.

חָדָשׁ!!: יהודה יודל רוזנברג ותרצ"ו · ראה עוד »

תלמיד חכם

הרב יעקב ישראל קנייבסקי בעל קהילות יעקב הסטייפלר מבני ברק גיס הרב אברהם ישעיהו קרליץ החזון אי"ש שהגדירוהו '''התלמיד חכם של הדור האחרון''' ביהדות, תלמיד חכם (במקור: תלמיד חכמים) הוא יהודי שלמד מחכמים רבניים, ולו ידע ובקיאות בספרות התורנית.

חָדָשׁ!!: יהודה יודל רוזנברג ותלמיד חכם · ראה עוד »

תורה

הַתּוֹרָה (נקראת גם: תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב ביהדות האורתודוקסית) היא החלק הראשון בתנ"ך, הכולל חמישה ספרים הקרויים חֲמִשָּׁה חֻמְּשֵׁי תּוֹרָה.

חָדָשׁ!!: יהודה יודל רוזנברג ותורה · ראה עוד »

לודז'

לודז' (בפולנית: Łódź - ווּג' - IPA) היא העיר השלישית בגודלה בפולין.

חָדָשׁ!!: יהודה יודל רוזנברג ולודז' · ראה עוד »

חיים חזקיהו מדיני

הרב חיים חזקיהו מדיני (ז' בחשוון תקצ"ג, 1832 - כ"ד בכסלו תרס"ה, 1904), הוא מגדולי האחרונים, מחבר הספר שדי חמד ועוד, ומכונה לרוב על שם ספרו זה 'השדי חמד'.

חָדָשׁ!!: יהודה יודל רוזנברג וחיים חזקיהו מדיני · ראה עוד »

ביבליוגרפיה

בִּיבְּלִיּוֹגְרַפְיָה (במינוח האקדמיה ללשון העברית: רשימת מקורות) היא תורה, שתכליתה מיסוד שיטות שונות לתיאור וסידור רשימות של מקורות מידע: ספרים, מאמרים וכל חומר כתוב אחר (כדוגמת תלמוד או תנ"ך).

חָדָשׁ!!: יהודה יודל רוזנברג וביבליוגרפיה · ראה עוד »

גדליה נגאל

גדליה נִגְאַל (Nigal; 30 באפריל 1927 – מאי 2010) היה חוקר חסידות שהתמחה במיוחד בחקר הסיפור החסידי, פרופסור באוניברסיטת בר-אילן.

חָדָשׁ!!: יהודה יודל רוזנברג וגדליה נגאל · ראה עוד »

דיין (הלכה)

דיין הוא שופט בבית דין הלכתי.

חָדָשׁ!!: יהודה יודל רוזנברג ודיין (הלכה) · ראה עוד »

ה'תשע"ז

ביום שחרור ירושלים ה'תשע"ז נחגגו 50 שנה לשחרור העיר במלחמת ששת הימים.

חָדָשׁ!!: יהודה יודל רוזנברג וה'תשע"ז · ראה עוד »

המעין (כתב עת)

#הפניה המעין.

חָדָשׁ!!: יהודה יודל רוזנברג והמעין (כתב עת) · ראה עוד »

האוצר (כתב עת)

שער הגיליון הראשון ירחון האוצר הוא כתב עת תורני אינטרנטי.

חָדָשׁ!!: יהודה יודל רוזנברג והאוצר (כתב עת) · ראה עוד »

האימפריה הרוסית

האימפריה הרוסית (ברוסית: Российская Империя), או רוסיה הקיסרית, הייתה מדינה ומערכת שלטונית שהתקיימה ברוסיה מאז עלייתו לשלטון של פיוטר הגדול בסוף המאה ה-17 ועד להדחתו של הצאר האחרון ניקולאי השני במהפכת פברואר ב-1917.

חָדָשׁ!!: יהודה יודל רוזנברג והאימפריה הרוסית · ראה עוד »

הסכמה

תחילת ההסכמות לספרו של הרב י"ד זינגר, "זיו המנהגים" בספרות התורנית, "הסכמה" היא מכתב נלווה המופיע בראשית ספר, שבו מעידה אישיות תורנית חשובה על טיבו של הספר.

חָדָשׁ!!: יהודה יודל רוזנברג והסכמה · ראה עוד »

הקהילה היהודית

הקהילה היהודית (כונתה גם קהל קדוש, עדת ישורון וכיוצא בזה) הייתה המוסד האוטונומי במסגרתו התנהלו החיים היהודיים למן התנצרות האימפריה הרומית ב לערך ועד העידן המודרני.

חָדָשׁ!!: יהודה יודל רוזנברג והקהילה היהודית · ראה עוד »

הגדה של פסח

הגדות מודרניות על שולחן הסדר. בני ברק, מתוך הגדה שנדפסה בברלין בשנת 1740 הַגָּדָה שֶׁל פֶּסַח (נקראת גם, בפי יהודי תימן, אגדתא דפסחא) היא קובץ מדרשים, מזמורי תהילים, דברי חז"ל, ברכות, תפילות ופיוטים, שנוצר כדי לאומרו בליל הסדר - הלילה הראשון של חג הפסח מסביב לסעודת החג, ולקיים את מצוות "והגדת לבנך" וסיפור יציאת מצרים. הקובץ נקרא "הגדה" על פי לשון הפסוק "והגדת לבנך". ההגדה כוללת את מצוות ליל הסדר - כגון קידוש ושתיית ארבע כוסות יין, אכילת מצה, מרור, כרפס, חרוסת ואפיקומן כזכר לקרבן פסח. נוהל עריכת הסדר מופיע במשנה, במסכת פסחים, בפרק העשירי. קריאת ההגדה במשולב עם הסעודה ברבים בערב חג הפסח הוא טקס מרכזי ביהדות לכל המשפחה, למבוגרים ולילדים. במשך הדורות ההגדה התפתחה בשני ממדים: הלמדני-פרשני, והאמנותי חזותי. תלמידי חכמים ומלומדים חיברו עליה ביאורים ונתנו לה הסברים; אמנים יצרו להגדה עיטורים, הוסיפו לעותקיה ציורים ואף כתבו אותה על קלף. ההגדה של פסח נאמרת בקהילות רבות בשירה עם מנגינות מסורתיות וחדשות. דף מהגדה של פסח ממומבאי, 1890.

חָדָשׁ!!: יהודה יודל רוזנברג והגדה של פסח · ראה עוד »

הגולם מפראג

מהר"ל. בגרסה זו כתובות האותיות "גלם" על מצחו (הכוונה: "גולם" בכתיב חסר)ב-2015 לאחר עשרות שנים נערכו שוב שיפוצים במקום, ואף תועד המקום אך לא בבירור (מהדורת "הכוורת") אגדת הגולם מפראג היא אגדה עממית יהודית המספרת על גולם שנוצר בידי רבי יהודה ליווא, המהר"ל מפראג, בן המאה ה-16, על מנת למנוע עלילות דם מבית היוצר של קהילות הנוצרים באירופה נגד היהודים.

חָדָשׁ!!: יהודה יודל רוזנברג והגולם מפראג · ראה עוד »

הוצאת כתר

#הפניה כתר הוצאה לאור.

חָדָשׁ!!: יהודה יודל רוזנברג והוצאת כתר · ראה עוד »

ורשה

כנסייה ברחוב קרקובסקה פשדמיישצ'ה ציור של ורשה מאת בולטו ורשה (בפולנית: Warszawa – וארְשַאווה – IPA) היא בירת פולין והעיר הגדולה ביותר בה.

חָדָשׁ!!: יהודה יודל רוזנברג וורשה · ראה עוד »

כ"ו בתשרי

בניין המזכירות של האומות המאוחדות בניו יורק.

חָדָשׁ!!: יהודה יודל רוזנברג וכ"ו בתשרי · ראה עוד »

ישראל אלתר גרובייס

ישראל אלתר גרובייס (נולד ב-1986, ה'תשמ"ו) הוא עיתונאי, פובליציסט, עורך המגזין התורני "קולמוס", עורך משנה ובעל טור שבועי ב"מגזין משפחה".

חָדָשׁ!!: יהודה יודל רוזנברג וישראל אלתר גרובייס · ראה עוד »

ישראל שלמה בן-מאיר

הרב ד"ר ישראל שלמה בן מאיר (לשעבר רוזנברג) (13 באוגוסט 1910 – 4 באפריל 1971) היה חבר הכנסת וסגן שר בממשלות ישראל.

חָדָשׁ!!: יהודה יודל רוזנברג וישראל שלמה בן-מאיר · ראה עוד »

ישיבה

ישיבת וולוז'ין - הישיבה הממוסדת הראשונה והישיבה שכונתה '''אם הישיבות''' שאנגחאי בזמן מלחמת העולם השנייה, 1942 ישיבה או מתיבתא (מארמית) היא מוסד ללימוד תורה על כל תחומיה, על פי המסורת היהודית.

חָדָשׁ!!: יהודה יודל רוזנברג וישיבה · ראה עוד »

יהושע מגנס

הרב מאיר יהושע מגנס (נולד בשנת 1951) הוא ר"מ בישיבת מרכז הרב, מתלמידיו הקרובים של הרב אברהם שפירא.

חָדָשׁ!!: יהודה יודל רוזנברג ויהושע מגנס · ראה עוד »

יהושע ענבל

הרב יהושע ענבל (נולד ב־1977) הוא הוגה דעות חרדי ומחבר ספרי הלכה והגות.

חָדָשׁ!!: יהודה יודל רוזנברג ויהושע ענבל · ראה עוד »

יהושע בן-מאיר

הרב בן מאיר (במרכז) עם הרב יהושע מגנס והרב אבינועם זומר, תשע"ה הרב בן מאיר (משמאל) עם הרב מרדכי גרינברג והרב מנחם בורשטין, תשע"ה הרב מאיר יהושע בן-מאיר (נולד בי"ג בכסלו תש"ח נובמבר 1947) הוא מייסד ישיבת ההסדר שבות ישראל באפרת ומי שעמד בראשה.

חָדָשׁ!!: יהודה יודל רוזנברג ויהושע בן-מאיר · ראה עוד »

יוסף דן

יוסף דן (1935 – 23 ביולי 2022, כ"ה בתמוז ה'תשפ"ב) היה חוקר קבלה ומיסטיקה יהודית, פרופסור באוניברסיטה העברית בירושלים, מופקד הקתדרה לחקר הקבלה על שם גרשם שלום.

חָדָשׁ!!: יהודה יודל רוזנברג ויוסף דן · ראה עוד »

יידיש

ייִדִישׁ או אידיש (בעברית נקראת לפעמים גם אִידִית, כנראה קיצור של ייִדיש-דײַטש - "יהודית-גרמנית") היא שפה יהודית השייכת למשפחת השפות הגרמאניות ונכתבת באותיות האלפבית העברי.

חָדָשׁ!!: יהודה יודל רוזנברג ויידיש · ראה עוד »

1860

בשנה זו הוקמה משכנות שאננים - השכונה היהודית הראשונה מחוץ לחומות העיר העתיקה בירושלים.

חָדָשׁ!!: יהודה יודל רוזנברג ו1860 · ראה עוד »

1936

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: יהודה יודל רוזנברג ו1936 · ראה עוד »

23 באוקטובר

23 באוקטובר הוא היום ה-296 בשנה (297 בשנה מעוברת), בשבוע ה-43 בלוח הגרגוריאני.

חָדָשׁ!!: יהודה יודל רוזנברג ו23 באוקטובר · ראה עוד »

24 בדצמבר

24 בדצמבר הוא היום ה־358 בשנה (359 בשנה מעוברת).

חָדָשׁ!!: יהודה יודל רוזנברג ו24 בדצמבר · ראה עוד »

אזכור

[1] https://he.wikipedia.org/wiki/יהודה_יודל_רוזנברג

יוֹצֵאנִכנָס
היי! אנחנו בפייסבוק עכשיו! »