גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
63 יחסים: מסכת ברכות, מצוות שבין אדם למקום, משה מנדלסון, משה מנדלסון (סופר), מגיה, מדע, מילון, אנטון שמיד (מדפיס), אפיקורס, אלי אשד, ספר לימוד, ספר האמונות והדעות, ספר ישעיהו, ספר יהודית, סורית, עברית, עברית מקראית, עורך, פרנץ דליץ', פרודיה, פורנוגרפיה, פורים, פולין, קרקוב, קריאה, רס"ג, רוסיה, שם עט, תנ"ך, תנועת החסידות, תנועת ההשכלה היהודית, תלמוד, תחביר, תורה, ללוב, חינוך תורני, בן סירא, ברלין, בלשנות, בחור ישיבה, ביקורת המקרא, בית דפוס, בית הספרים הלאומי, גרמנית, גרמניה, דקדוק עברי, ה'תקע"א, ה'תקכ"ד, המאסף, המאה ה-18, ..., המאה ה-19, המאה העשרים, ורוצלב, וינה, כ"ג בשבט, כ' באב, יוסף קלוזנר, יוהאן גוטפריד אייכהורן, יידיש, 17 בפברואר, 1764, 18 באוגוסט, 1811. להרחיב מדד (13 יותר) »
מסכת ברכות
הדף הראשון במסכת ברכות בתלמוד הבבלי מַסֶּכֶת בְּרָכוֹת היא המסכת הראשונה במשניות ובעקבותיה בתלמוד, והיא עוסקת בדיני קריאת שמע, תפילה, זימון, ברכת המזון, ברכות הנהנין ושאר הברכות.
חָדָשׁ!!: יהודה ליב בן-זאב ומסכת ברכות · ראה עוד »
מצוות שבין אדם למקום
#הפניהמצווה#בין אדם למקום ובין אדם לחברו.
חָדָשׁ!!: יהודה ליב בן-זאב ומצוות שבין אדם למקום · ראה עוד »
משה מנדלסון
משה מנדלסון (או מנדלסזון; מכונה גם: ר' משה בן מנחם, (ובקיצור: רמבמ"ן), או רבי משה דסאו, משה דעסוי, (ובקיצור: רמ"ד); בגרמנית: Moses Mendelssohn; י"ב באלול ה'תפ"ט, 6 בספטמבר 1729 – ה' בשבט ה'תקמ"ו, 4 בינואר 1786) היה פילוסוף יהודי-גרמני, מאבות תנועת ההשכלה היהודית.
חָדָשׁ!!: יהודה ליב בן-זאב ומשה מנדלסון · ראה עוד »
משה מנדלסון (סופר)
Ohlsdorf Jewish Cemetery בהמבורג משה מנדלסון (בגרמנית: Moses Mendelsohn; ד' בניסן תקמ"ב – כ"ז בסיון ה'תרכ"א, 19 במרץ 1782 – 5 ביוני 1861) היה משורר, סופר, צייר ומתרגם יהודי-גרמני.
חָדָשׁ!!: יהודה ליב בן-זאב ומשה מנדלסון (סופר) · ראה עוד »
מגיה
מַגִּיהַּ הוא אדם העוסק בהגהה, כלומר בבדיקת דיוקו של טקסט שנערך לדפוס טרם מסירתו להדפסה.
חָדָשׁ!!: יהודה ליב בן-זאב ומגיה · ראה עוד »
מדע
פלימפטון 322, לוח מתמטי בבלי, כתב יתדות על חרס (1822–1784 לפנה"ס) מדע מתייחס למכלול הידע שנצבר בדרך של מחקר שיטתי, ניסויים מבוקרים והסקת מסקנות באופן לוגי ועקבי.
חָדָשׁ!!: יהודה ליב בן-זאב ומדע · ראה עוד »
מילון
מילונים עבריים מילון הוא כלי לאיסוף, להגדרה ולביאור של אוצר המילים של שפה מסוימת.
חָדָשׁ!!: יהודה ליב בן-זאב ומילון · ראה עוד »
אנטון שמיד (מדפיס)
אנטון שמיד (בגרמנית: Anton von Schmid; 23 בינואר 1765, צווטל (Zwettl), אוסטריה - 27 ביוני 1855, וינה) היה מדפיס אוסטרי נוצרי שהוציא לאור ספרים עבריים.
חָדָשׁ!!: יהודה ליב בן-זאב ואנטון שמיד (מדפיס) · ראה עוד »
אפיקורס
#הפניה אפיקורוס (יהדות).
חָדָשׁ!!: יהודה ליב בן-זאב ואפיקורס · ראה עוד »
אלי אשד
אלי אשד (נולד ב-9 באוגוסט 1965) הוא סופר ועורך ישראלי.
חָדָשׁ!!: יהודה ליב בן-זאב ואלי אשד · ראה עוד »
ספר לימוד
ספר לימוד להוראת השפה האנגלית ילדים קוראים מספרי לימוד ספר לימוד הוא ספר שמטרתו העיקרית היא לשמש את הקורא בעת לימודיו - לימודים במסגרת בית ספר או לימוד עצמאי.
חָדָשׁ!!: יהודה ליב בן-זאב וספר לימוד · ראה עוד »
ספר האמונות והדעות
אמונות ודעות, או הנבחר באמונות ובדעות (במקור בערבית: כתאב אלאמאנאת ואלאעתקאדאת; كتاب الأمانات والاعتقادات, או כתאב אלמכ'תאר פי אלאמאנאת ואלאעתקאדאת; كتاب المختار في الامانات والاعتقادات) שחיבר רב סעדיה גאון במאה העשירית הוא אחד מספרי היסוד במחשבת ישראל שחוברו בימי הביניים, ונחשב לפורץ בתחום הפילוסופיה היהודית.
חָדָשׁ!!: יהודה ליב בן-זאב וספר האמונות והדעות · ראה עוד »
ספר ישעיהו
ספר יְשַׁעְיָהוּ הוא אחד מעשרים וארבעה ספרי התנ"ך העברי הנכלל במדור הנביאים.
חָדָשׁ!!: יהודה ליב בן-זאב וספר ישעיהו · ראה עוד »
ספר יהודית
יהודית עם הראש הכרות של הוֹלוֹפֶרְנֶס (ציור של שארל מלין - 1630) יהודית והולופרנס (ציור של קאראווג'ו. 1598-1599) כשיהודית הגיעה לבתוליה היא הודיעה לעם על מעשיה, הראתה להם את ראשו של הולופרנס והציעה להם לצאת למלחמה (ציור של ז'ולס קלוד זיגלר, 1847) שר צבאו של נבוכדנצר (ציור של קריסטופני אלורי מ -1613) ברקלי) ספר יהודית הוא אחד הספרים החיצוניים לתנ"ך, שעוסק ככל הנראה בתקופת שלטון ממלכת פרס בארץ ישראל (המאות ה-6 עד ה-4 לפנה"ס).
חָדָשׁ!!: יהודה ליב בן-זאב וספר יהודית · ראה עוד »
סורית
כתב יד מהמאה ה-11 קובץ קול: תפילת "אבון דבשמיא" (אבינו שבשמים) בסורית כנסייתית כיתוב בסורית על מצבה משפחתית בבית הקברות המרוני בכפר בירעם: "כל דמהימן בי מותא לא נטעם" ("כל אשר מאמין בי לא יטעם מוות") סורית או ארמית סורית (ܠܸܫܵ݁ܢܵܐ ܣܘܼܪܝܵܝܵܐ או ܠܶܫܳ݁ܢܳܐ ܣܽܘܪܝܳܝܳܐ לֶשָּׁנָא סוּרְיָיָא) היא שם מקובל למספר ניבים של השפה הארמית שהתפתחו מן הארמית הבינונית ושדוברו במקור בסוריה ובסביבתה.
חָדָשׁ!!: יהודה ליב בן-זאב וסורית · ראה עוד »
עברית
עִבְרִית היא שפה שמית, ממשפחת השפות האפרו-אסייתיות, הידועה כשפתם של היהודים ושל השומרונים.
חָדָשׁ!!: יהודה ליב בן-זאב ועברית · ראה עוד »
עברית מקראית
עברית מקראית (המכונה גם "עברית תנ"כית" או "לשון המקרא" או "יהודית") היא הניב של השפה העברית כפי שדובר בסוף האלף השני לפני הספירה ולאורך האלף הראשון לפני הספירה ברחבי ארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: יהודה ליב בן-זאב ועברית מקראית · ראה עוד »
עורך
#הפניה עריכה.
חָדָשׁ!!: יהודה ליב בן-זאב ועורך · ראה עוד »
פרנץ דליץ'
#הפניה פרנץ דליטש.
חָדָשׁ!!: יהודה ליב בן-זאב ופרנץ דליץ' · ראה עוד »
פרודיה
התצלום אמריקן גותיק, וושינגטון די. סי. הוא פרודיה על הציור אמריקן גותיק פרודיה (ביוונית: παρῳδία, מן παρά שמשמעו "לצד" + ᾠδή שמשמעו "שיר", וביחד "שיר בצד") היא יצירה המחקה באופן קומי יצירה או סוג יצירות אחר.
חָדָשׁ!!: יהודה ליב בן-זאב ופרודיה · ראה עוד »
פורנוגרפיה
פורנוגרפיה ביוון העתיקה, כד משנת 430 לפנה"ס לערך פּוֹרנוגרפיה או בקיצור פּוֹרנו, היא תחום שעיקרו הוא הצגה של גוף האדם או ההתנהגות המינית של האדם במטרה לעורר גירוי מיני.
חָדָשׁ!!: יהודה ליב בן-זאב ופורנוגרפיה · ראה עוד »
פורים
אוזני המן, מאכל שנאכל בפורים ביהדות אירופה חג פּוּרִים הוא אחד מחגי ישראל, הנחוג ברוב המקומות בי"ד באדר ("פורים דפרזים"), ובערים מוקפות חומה בט"ו באדר ("פורים דמוקפים" או "שושן פורים").
חָדָשׁ!!: יהודה ליב בן-זאב ופורים · ראה עוד »
פולין
רפובליקת פּוֹלִין (בפולנית: Rzeczpospolita Polska, "זֶ'צְ'פּוֹסְפּוֹלִיטַה פּוֹלְסְקַה") היא מדינה במרכז אירופה, הגובלת בגרמניה במערב, בצ'כיה ובסלובקיה בדרום, באוקראינה ובבלארוס במזרח, ובליטא, ברוסיה (מחוז קלינינגרד) ובים הבלטי בצפון.
חָדָשׁ!!: יהודה ליב בן-זאב ופולין · ראה עוד »
קרקוב
קְרָקוֹב (בפולנית: Kraków,, בפולנית נהגה השם: קְרָקוּף; בגרמנית: Krakau) היא העיר השנייה בגודלה בפולין ואחת מעריה העתיקות של המדינה.
חָדָשׁ!!: יהודה ליב בן-זאב וקרקוב · ראה עוד »
קריאה
"הקוראת", ציור מ- 1773–1776 מאת ז'אן אונורה פרגונאר קריאה היא תהליך קוגניטיבי מורכב של פענוח סמלים לשם הפקת משמעות (הבנת הנקרא) או יצירת משמעות.
חָדָשׁ!!: יהודה ליב בן-זאב וקריאה · ראה עוד »
רס"ג
#הפניה רב סעדיה גאון.
חָדָשׁ!!: יהודה ליב בן-זאב ורס"ג · ראה עוד »
רוסיה
מנזר סולובצקי, השוכן בצפון רוסיה, מהווה אתר מורשת עולמית. רוסיה (ברוסית: Россия -מבטאים: ראסייה), כיום מכונה הפדרציה הרוסית (ברוסית: תעתיק פונטי: רַאסִיֿיְסְקַאיָה פֶדֶרָֿאצְיָה), היא ארץ ומדינה חוצת יבשות המשתרעת על פני מזרח אירופה וצפון אסיה.
חָדָשׁ!!: יהודה ליב בן-זאב ורוסיה · ראה עוד »
שם עט
שם עט, שם ספרותי או פְּסֶבְדוֹנִים (פְּסֵידוֹנִים, על פי חוקי התעתיק לעברית) הוא שם בדוי, לרוב מתוך בחירת הכותב, שתחתיו מתפרסמים חומרים ספרותיים, שירים, ספרים או מאמרים, לעיתים משום שהמחבר חפץ בעילום שם, ולעיתים מסיבות אחרות.
חָדָשׁ!!: יהודה ליב בן-זאב ושם עט · ראה עוד »
תנ"ך
הַתַּנַ"ךְ (ראשי תיבות של '''ת'''ורה, '''נ'''ביאים ו'''כ'''תובים), או המקרא, הוא קובץ הספרים שהם כתבי הקודש היסודיים של היהדות.
חָדָשׁ!!: יהודה ליב בן-זאב ותנ"ך · ראה עוד »
תנועת החסידות
תנועת החסידות היא תנועה רוחנית וחברתית יהודית שקמה באמצע המאה ה-18 במערב אוקראינה של היום, והתפשטה במהירות ביהדות מזרח אירופה.
חָדָשׁ!!: יהודה ליב בן-זאב ותנועת החסידות · ראה עוד »
תנועת ההשכלה היהודית
תנועת ההשכלה היהודית, ובפשטות ההשכלה, היא כינוי למגמה אינטלקטואלית שפעלה בקרב יהודי מרכז ומזרח אירופה, עם השפעה מועטה גם במערבה ובארצות האסלאם.
חָדָשׁ!!: יהודה ליב בן-זאב ותנועת ההשכלה היהודית · ראה עוד »
תלמוד
תַּלְמוּד הוא סוגה לימודית שהחלה ונפוצה בתקופת האמוראים, חכמי ישראל בתקופה שלאחר חתימת המשנה, בתחילת המאה ה-3.
חָדָשׁ!!: יהודה ליב בן-זאב ותלמוד · ראה עוד »
תחביר
תחביר (בלעז: Syntax, מיוונית: Σύνταξις, סינטקסיס) היא מערכת הכללים של שפה, הקובעת איזה רצף מילים מהווה משפט תקין.
חָדָשׁ!!: יהודה ליב בן-זאב ותחביר · ראה עוד »
תורה
הַתּוֹרָה (נקראת גם: תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב ביהדות האורתודוקסית) היא החלק הראשון בתנ"ך, הכולל חמישה ספרים הקרויים חֲמִשָּׁה חֻמְּשֵׁי תּוֹרָה.
חָדָשׁ!!: יהודה ליב בן-זאב ותורה · ראה עוד »
ללוב
ללוב (בפולנית: Lelów, ביידיש: לעלאָוו) הוא כפר בדרום פולין.
חָדָשׁ!!: יהודה ליב בן-זאב וללוב · ראה עוד »
חינוך תורני
חינוך תורני הוא מסגרת חינוכית שמושם בה דגש עיקרי על לימודי קודש ועל חינוך לעבודת ה' וליראתו.
חָדָשׁ!!: יהודה ליב בן-זאב וחינוך תורני · ראה עוד »
בן סירא
מהדורה של ספר בן סירא, 1912 הספר בן סירא, הידוע גם בשם "חכמת בן סירא" או "משלי בן סירא", הוא מהספרים הידועים ביותר בין הספרים החיצוניים, כתיבת הספר מיוחסת לשמעון בן ישוע בן אלעזר בן סירא בירושלים במאה השנייה לפני הספירה.
חָדָשׁ!!: יהודה ליב בן-זאב ובן סירא · ראה עוד »
ברלין
בֶּרְלִין (בגרמנית: Berlin) היא בירת הרפובליקה הפדרלית של גרמניה, העיר הגדולה ביותר בגרמניה ואחת מ-16 המדינות המרכיבות אותה.
חָדָשׁ!!: יהודה ליב בן-זאב וברלין · ראה עוד »
בלשנות
בַּלְשָׁנוּת או לשונאות (ובלעז לִינְגְּוִויסְטִיקָה) היא חקר שפה טבעית אנושית, וחקר היכולת האנושית להשתמש בשפה.
חָדָשׁ!!: יהודה ליב בן-זאב ובלשנות · ראה עוד »
בחור ישיבה
#הפניה ישיבה.
חָדָשׁ!!: יהודה ליב בן-זאב ובחור ישיבה · ראה עוד »
ביקורת המקרא
עמוד השער של ריצ'רד סיימון ''היסטוריה ביקורתית'' (1685), יצירה מוקדמת של ביקורת המקרא. ביקורת המקרא היא תחום מחקר אקדמי של המקרא והספרות הקשורה בו: התנ"ך, הספרים החיצוניים והברית החדשה.
חָדָשׁ!!: יהודה ליב בן-זאב וביקורת המקרא · ראה עוד »
בית דפוס
#הפניה דפוס.
חָדָשׁ!!: יהודה ליב בן-זאב ובית דפוס · ראה עוד »
בית הספרים הלאומי
#הפניה הספרייה הלאומית#בית הספרים הלאומי והאוניברסיטאי.
חָדָשׁ!!: יהודה ליב בן-זאב ובית הספרים הלאומי · ראה עוד »
גרמנית
גרמנית (- דּוֹיְטְש) היא שפה גרמאנית מערבית השייכת לקבוצת השפות הגרמאניות במשפחת השפות ההודו־אירופיות.
חָדָשׁ!!: יהודה ליב בן-זאב וגרמנית · ראה עוד »
גרמניה
גרמניה (בגרמנית: Deutschland - דויטשלנד) היא ארץ במרכז אירופה, כיום מדינה בשם הרפובליקה הפדרלית של גרמניה (בגרמנית: Bundesrepublik Deutschland - בונדסרפובליק דויטשלנד), הנמנית עם המדינות המתועשות החזקות בתבל וחברה באיחוד האירופי.
חָדָשׁ!!: יהודה ליב בן-זאב וגרמניה · ראה עוד »
דקדוק עברי
שער "ספר השרשים" מאת יונה בן ג'נאח, ממדקדקי העברית בימי הביניים, כפי שהודפס בברלין תרנ"ו "דקדוק לשון עברית" מאת יהודה מוניש, 1735. נכתב עבור הסטודנטים של אוניברסיטת הרווארד. דקדוק עברי הוא אנליטי למחצה, בבטאו יְחָסוֹת כגון מושא עקיף ומושא ישיר באמצעות מילות יחס ולא באמצעות הטיות מורפולוגיות.
חָדָשׁ!!: יהודה ליב בן-זאב ודקדוק עברי · ראה עוד »
ה'תקע"א
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: יהודה ליב בן-זאב וה'תקע"א · ראה עוד »
ה'תקכ"ד
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: יהודה ליב בן-זאב וה'תקכ"ד · ראה עוד »
המאסף
גיליון המאסף מחודש אב תקמ"ד (1784) נפתח בשיר שחיבר נפתלי הרץ וייזל לכבוד הקיסר יוזף השני, קיסר האימפריה הרומית הקדושה. שער המאסף, 1789 "הַמְאַסֵּף" היה כתב העת של אנשי תנועת ההשכלה היהודית בסוף המאה ה-18 בגרמניה.
חָדָשׁ!!: יהודה ליב בן-זאב והמאסף · ראה עוד »
המאה ה-18
המאה ה־18 (המאה השמונה־עשרה) היא תקופת זמן שהחלה בשנת 1701 והסתיימה בשנת 1800.
חָדָשׁ!!: יהודה ליב בן-זאב והמאה ה-18 · ראה עוד »
המאה ה-19
מפת העולם בשנת 1897, האימפריה הבריטית מסומנת באדום מהפכת יולי 1830המאה ה־19 היא תקופה שהחלה בשנת 1801 והסתיימה בשנת 1900.
חָדָשׁ!!: יהודה ליב בן-זאב והמאה ה-19 · ראה עוד »
המאה העשרים
#הפניה המאה ה-20.
חָדָשׁ!!: יהודה ליב בן-זאב והמאה העשרים · ראה עוד »
ורוצלב
חנות הכלבו של האחים באראש בסגנון אר-נובו בורוצלב ורוצלב (בפולנית: Wrocław, נהגה: וְרוֹצְווַאף;; גרמנית: Breslau,, בְּרֶסְלָאוּ; בצ'כית: Vratislav; בלטינית: Wratislavia או Vratislavia; ביידיש: ברעסלע או ברעסלוי), היא העיר הרביעית בגודלה בפולין ושוכנת בדרום מערב פולין, על גדות נהר האודר.
חָדָשׁ!!: יהודה ליב בן-זאב וורוצלב · ראה עוד »
וינה
המוזיאון לתולדות האמנות בית קפה וינאי הפרלמנט האוסטרי בניין האופרה הממלכתי קתדרלת סטפנוס הקדוש בניין התיאטרון בשנת 1900 המדרחוב בווינה שניצל וינאי "בית הדקלים", בסמוך למוזיאון לתולדות האומנות, משמש כגן זואולוגי לפרפרים קתדרלת סטפנוס הקדוש מול בנין מסחרי בן זמננו נאו-גותית חשמלית העוברת בעיר אצטדיון ארנסט האפל (Ernst Happel Stadium) בו התקיים משחק הגמר של אליפות אירופה בכדורגל ב-2008 מרכז טי-מוביל מבט על רובע המשרדים שבווינה ארמון שנברון וינר ריזנראד מוזיאון להיסטוריה של הטבע עגלון מוביל כרכרת סוסים וינה (בגרמנית: Wien, נהגה וין, בווארית: Wean, נהגה במקורב וֶן) היא בירת אוסטריה ואחת מבין תשע מדינות הפדרציה האוסטרית.
חָדָשׁ!!: יהודה ליב בן-זאב ווינה · ראה עוד »
כ"ג בשבט
על פי הלוח העברי הקבוע, פרשת בר המצוה של ילד שנולד בכ"ג שבט היא, ברוב השנים, פרשת משפטים.
חָדָשׁ!!: יהודה ליב בן-זאב וכ"ג בשבט · ראה עוד »
כ' באב
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: יהודה ליב בן-זאב וכ' באב · ראה עוד »
יוסף קלוזנר
בית קלוזנר בתלפיות לאחר שנפגע בפרעות תרפ"ט. הכיתוב על הפתח: 'יהדות ואנושיות' קלוזנר יוסף גדליה קלַוְזְנֶר (נהגה "קלאוזנר"; 20 באוגוסט 1874, ז' באלול תרל"ד – 27 באוקטובר 1958, י"ג בחשוון תשי"ט), היה היסטוריון, חוקר ספרות ואיש רוח ישראלי.
חָדָשׁ!!: יהודה ליב בן-זאב ויוסף קלוזנר · ראה עוד »
יוהאן גוטפריד אייכהורן
אנטון גראף יוהאן גוטפריד אייכהורן (בגרמנית: Johann Gottfried Eichhorn; 16 באוקטובר 1752 – 27 ביוני 1827, גטינגן, גרמניה) היה תאולוג גרמני פרוטסטנטי של עידן הנאורות ומזרחן מוקדם.
חָדָשׁ!!: יהודה ליב בן-זאב ויוהאן גוטפריד אייכהורן · ראה עוד »
יידיש
ייִדִישׁ או אידיש (בעברית נקראת לפעמים גם אִידִית, כנראה קיצור של ייִדיש-דײַטש - "יהודית-גרמנית") היא שפה יהודית השייכת למשפחת השפות הגרמאניות ונכתבת באותיות האלפבית העברי.
חָדָשׁ!!: יהודה ליב בן-זאב ויידיש · ראה עוד »
17 בפברואר
17 בפברואר הוא היום ה-48 בשנה, בשבוע ה-7 בלוח הגריגוריאני.
חָדָשׁ!!: יהודה ליב בן-זאב ו17 בפברואר · ראה עוד »
1764
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: יהודה ליב בן-זאב ו1764 · ראה עוד »
18 באוגוסט
18 באוגוסט הוא היום ה-230 בשנה בלוח הגרגוריאני (231 בשנה מעוברת).
חָדָשׁ!!: יהודה ליב בן-זאב ו18 באוגוסט · ראה עוד »
1811
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: יהודה ליב בן-זאב ו1811 · ראה עוד »
אזכור
[1] https://he.wikipedia.org/wiki/יהודה_ליב_בן-זאב
