גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
172 יחסים: ממואר, מנחם אוסישקין, מסחר, מעמד הפועלים, מרדכי בן הלל הכהן, מרכז זלמן שזר לתולדות ישראל, מלחמת העולם הראשונה, מחנך, מדעי היהדות, מהנדס, מהדורה מדעית, מוסקבה, מוסד הרב קוק, מודעת אבל, מכללת ליפשיץ, מכירת ספרים, מינסק, מיכל יצחק רבינוביץ', אנתולוגיה, ארץ ישראל, ארכיון, אלכסנדר זיסקינד רבינוביץ', אחד העם, אחוזה, אברך, אברהם יצחק הכהן קוק, אהוד לוז, אוניברסיטת תל אביב, אוצר התיישבות היהודים, אודסה, נחמן סירקין, נחמן תמיר, נדוניה, נואם, סמיכה לרבנות, סעדיה שושני, ספר יזכור, עמנואל אטקס, עמק הירדן, עם עובד, עסקנות, עלייה לארץ ישראל, עזריאל שוחט, עברות, עברית, עורך דין, עיתונאי, עילוי (לימוד), פרופסור חבר, פשקוויל, ..., פטרונים, פועלי ציון, פולמוס, פינסק, פייבל מרגולין, צ'ארטר חוקי, ציונות, ציונות מעשית, ציונות מדינית, ציוני רוסיה, קרן קיימת לישראל, קרלין (פרבר), קבלה, קובנה, רפואת אף אוזן גרון, רוסית, ש"ס וילנא, ש. ל. ציטרון, ש. טשרנוביץ, ש. בן ציון, שמריהו לוין, שמשון רוזנבאום, שמואל מוהליבר, שמואל טשרנוביץ, שמואל גליק, שאול שטמפפר, שאול חנא קוק, שאול גינזבורג, שלמה אבן-שושן, שוחט ובודק, תנ"ך, תנועת ההשכלה היהודית, תר"ע, תרמ"ד, תרמ"ה, תרנ"ט, תרנ"ו, תרס"ח, תרע"ז, תרע"ב, תרע"ד, תרכ"ז, תלמוד תורה, תלמיד חכם, תחום המושב, תחיית הלשון העברית, תורה, תורה שבעל פה, לקסיקון, לונדון, ליטא, ז'נבה, חרם (הלכה), חבר הכנסת, חברה קדישא, חדר מתוקן, חובבי ציון, חיבת ציון, חיה ויצמן-ליכטנשטיין, חיים ויצמן, ב' בתמוז, בני משה (אגודה ציונית), בנימין זאב הרצל, ברל כצנלסון, בלארוס, ביאליסטוק, בית שלום עליכם, בית לוחמי הגיטאות ע"ש יצחק קצנלסון, בית העלמין נחלת יצחק, בית הקברות טרומפלדור, ביירות, גאולה (חברה), גרמנית, גדוד מגיני השפה, גירוש תל אביב, דניאל פרסקי, דפוס ראם, דוד אסף, דוד פרידמן (פינסק-קרלין), המרכז הרפואי שיבא, המליץ, המכון לחקר תנועת העבודה ע"ש פנחס לבון, האימפריה הרוסית, הספד, העלייה השנייה, הקונגרס הציוני הראשון, הקונגרס הציוני השלישי, הרצל ברגר, התבוללות, הזמן, הדואר, ההסתדרות הציונית העולמית, הוצאת הקיבוץ המאוחד, היישוב, וילנה, כתב יד (מקור), כירורג, י"ל קצנלסון, יעקב ברנשטיין-כהן, יפו, יצחק ברגר, יצחק גולדברג, ישראל קלויזנר, ישיבת וולוז'ין, יחיאל צ'לנוב, יהדות ליטא, יהדות חרדית, יהושע סירקין, יהושע בוכמיל, יהודה קרני, יוסף שלמון, יידיש, 1867, 1890, 1895, 1897, 1907, 1910, 1913, 1917, 1934, 1945. להרחיב מדד (122 יותר) »
ממואר
#הפניה ספר זיכרונות.
חָדָשׁ!!: יהודה ליב ברגר וממואר · ראה עוד »
מנחם אוסישקין
אברהם מנחם-מנדל אוּסישְקין (ברוסית: Усышкин; 14 באוגוסט 1863 – 2 באוקטובר 1941) היה מראשי הציונות, איש חובבי ציון וראש לקבוצה שכונתה ציוני ציון, אשר פעל רבות בקונגרסים הציוניים, יזם וניהל את "הכנסייה הארצישראלית" והקים מוסדות שונים של התנועה הציונית, ועמד בראש קרן קיימת לישראל.
חָדָשׁ!!: יהודה ליב ברגר ומנחם אוסישקין · ראה עוד »
מסחר
Sächsische Landesbibliothek – Staats- und Universitätsbibliothek Dresden, דרזדן, סקסוניה מסחר בין אינדיאנים וצרפתים בניו אורלינס (1717) על גדת המיסיסיפי State Library of New South Wales סוחר טקסטיל בסמרקנד, אוזבקיסטן בתחילת המאה ה-20שצילום: סרגיי פרוקודין-גורסקי Barrio San Juan (Guadalajara), גוודלחרה (מקסיקו) שוק פתח תקווה (2012) שוק בעכו (2013) מסחר הוא מערך של עסקאות חליפין מרצון, לרוב של סחורות ושל שירותים בעד תשלום.
חָדָשׁ!!: יהודה ליב ברגר ומסחר · ראה עוד »
מעמד הפועלים
אמריקאי לואיס היין, במסגרת המיזם שלו, "גברים בעבודה". מעמד הפועלים (או מעמד העובדים, ולעיתים פרולטריון) הוא כינוי למעמד בחברה מתועשת.
חָדָשׁ!!: יהודה ליב ברגר ומעמד הפועלים · ראה עוד »
מרדכי בן הלל הכהן
מרדכי בן הלל הכהן (רביעי מימין) בוועד המפקח של גמנסיה הרצליה, 1911 מרדכי בן הלל הכהן (נולד קאהן או כגן; י"ג בשבט תרט"ז, 1856, מוהילב, האימפריה הרוסית (רוסיה הלבנה) – כ"ג בכסלו תרצ"ז, 7 בדצמבר 1936, חיפה) היה איש ציבור ופעיל ציוני, איש עסקים, עיתונאי וסופר עברי ארץ ישראלי, ממייסדי תל אביב.
חָדָשׁ!!: יהודה ליב ברגר ומרדכי בן הלל הכהן · ראה עוד »
מרכז זלמן שזר לתולדות ישראל
#הפניה מרכז זלמן שזר.
חָדָשׁ!!: יהודה ליב ברגר ומרכז זלמן שזר לתולדות ישראל · ראה עוד »
מלחמת העולם הראשונה
מלחמת העולם הראשונה התחוללה בין השנים 1914–1918, והייתה המלחמה הגדולה ביותר בהיסטוריה עד זמנה.
חָדָשׁ!!: יהודה ליב ברגר ומלחמת העולם הראשונה · ראה עוד »
מחנך
#הפניה מורה.
חָדָשׁ!!: יהודה ליב ברגר ומחנך · ראה עוד »
מדעי היהדות
מדעי היהדות הם ענף של מדעי הרוח העוסק בנושאי יהדות: היסטוריה של עם ישראל, מחשבת ישראל, משפט עברי וטקסטים יהודיים, ובהם תנ"ך, התורה שבעל פה, קבלה, ועוד.
חָדָשׁ!!: יהודה ליב ברגר ומדעי היהדות · ראה עוד »
מהנדס
מהנדס הוא אדם העוסק בהנדסה.
חָדָשׁ!!: יהודה ליב ברגר ומהנדס · ראה עוד »
מהדורה מדעית
היכלות זוטרתי''', מהדורה מדעית בתוך מחקרי ירושלים במחשבת ישראל מוסף א (תשמ"ב). ניתן לראות את הסימונים שנתנה החוקרת למקורות השונים והצגת גוף הטקסט וחילופי הנוסח. מהדורה מדעית או מהדורה ביקורתית (באנגלית: scholarly edition; critical edition) היא הוצאה לאור של טקסט, העוקבת אחרי כל כתבי היד ומהדורות הדפוס שלו שניתן לאתר ("עדי נוסח") ומטרתה להגיע לטקסט המקורי והמדויק ביותר, תוך תיקון ומחקר שיבושים, השמטות, תוספות ועריכות שנוצרו תוך כדי העתקת כתבי היד במרוצת הדורות, תוך שימוש בכלים פילולוגיים-היסטוריים.
חָדָשׁ!!: יהודה ליב ברגר ומהדורה מדעית · ראה עוד »
מוסקבה
מוסקבה או (ברוסית: Москва) היא בירת רוסיה, עיר בעלת מעמד פדרלי, המרכז המינהלי של המחוז הפדרלי המרכזי ומרכז מחוז מוסקבה שאינה כלולה בו, העיר הגדולה ביותר ברוסיה והסובייקט הכי גדול שלה.
חָדָשׁ!!: יהודה ליב ברגר ומוסקבה · ראה עוד »
מוסד הרב קוק
חזיתו המעוגלת של "מוסד הרב קוק" מוסד הרב קוק הוא מוסד הוצאה לאור, הממוקם בכניסה לעיר ירושלים בשכונת קריית משה.
חָדָשׁ!!: יהודה ליב ברגר ומוסד הרב קוק · ראה עוד »
מודעת אבל
מודעת אבל על מותו של זאב ז'בוטינסקי מודעת אבל על מותו של הרב אהרון לייב שטיינמן מודעת אבל היא מודעה המודיעה על מותו של אדם או על השתתפות בצער האבלים, או מודעה המודיעה על אזכרה למנוח.
חָדָשׁ!!: יהודה ליב ברגר ומודעת אבל · ראה עוד »
מכללת ליפשיץ
ממוזער ממוזער מכללת ליפשיץ היא מכללה אקדמית דתית לחינוך.
חָדָשׁ!!: יהודה ליב ברגר ומכללת ליפשיץ · ראה עוד »
מכירת ספרים
חנות ספרים משומשים "מרתף הספר" בחיפה חנות ספרים ברומא מכירת ספרים היא פעילות מסחרית, הכוללת סחר, הפצה וקמעונאות של ספרים (ומוצרי דפוס אחרים), בסוף תהליך הוצאתם לאור.
חָדָשׁ!!: יהודה ליב ברגר ומכירת ספרים · ראה עוד »
מינסק
מינסק (בבלארוסית: Мінск או Менск; ברוסית: Минск; בפולנית: Mińsk) היא בירת בלארוס והעיר הגדולה ביותר בה, וכמו כן גם בירת חבר המדינות.
חָדָשׁ!!: יהודה ליב ברגר ומינסק · ראה עוד »
מיכל יצחק רבינוביץ'
מֶיכְל יצחק רבינוביץ' (22 ביוני 1879, א' בתמוז תרל"ט – 17 בנובמבר 1948, ט"ו בחשוון תש"ט) היה סופר, עיתונאי, מו"ל ופעיל ציוני.
חָדָשׁ!!: יהודה ליב ברגר ומיכל יצחק רבינוביץ' · ראה עוד »
אנתולוגיה
אַנְתוֹלוֹגְיָה (או בעברית: ילקוט, אסופה, מִקְבָּץ או מִבחר), היא צורת כינוס של כתבים ספרותיים.
חָדָשׁ!!: יהודה ליב ברגר ואנתולוגיה · ראה עוד »
ארץ ישראל
תצלום לוויין של '''ארץ ישראל''', משנת 2003, הכולל את מדינת ישראל, שטחי הרשות הפלסטינית, וחלקים מירדן, לבנון, סוריה ומצרים ארץ ישראל (בראשי תיבות: א"י, נקראת בלועזית: פָּלֶשְׂתִּינָה, ובערבית: فلسطين, בתעתיק לעברית: פָלַסְטִין) היא חבל ארץ הנמצא בדרום-מערב יבשת אסיה, באגן הים התיכון ובחלק של המזרח התיכון המכונה לבנט, אשר מחולק בין המדינות ישראל, ירדן, לבנון וסוריה.
חָדָשׁ!!: יהודה ליב ברגר וארץ ישראל · ראה עוד »
ארכיון
מושבה הגרמנית חיפה, הארכיון הוקם ב-1977 למונח ארכיון שלושה מובנים.
חָדָשׁ!!: יהודה ליב ברגר וארכיון · ראה עוד »
אלכסנדר זיסקינד רבינוביץ'
אלכסנדר זיסקינד רבינוביץ' י"ח ברנר, כולם התגוררו בנווה צדק בתקופת העלייה השנייה, במיצג "תוצרת הארץ" - עבודתו של האמן דוד טרטקובר המוצגת בכיכר מרכז סוזן דלל ציון קברו של אלכסנדר זיסקינד רבינוביץ' בבית הקברות טרומפלדור אלכסנדר זיסקינד בן צבי-הירש רבינוביץ (בראשי תיבות: אז"ר; כ"ד בשבט תרי"ד, 22 בפברואר 1854 – 6 בספטמבר 1945, כ"ח באלול תש"ה) היה סופר, עורך, ביוגרף ומתרגם עברי.
חָדָשׁ!!: יהודה ליב ברגר ואלכסנדר זיסקינד רבינוביץ' · ראה עוד »
אחד העם
אשר צבי (הירש) גינצברג, שנודע בשם-העט שלו אַחַד הָעָם, (18 באוגוסט 1856, י"ז באב ה'תרט"ז, פלך קייב – 2 בינואר 1927, כ"ח בטבת ה'תרפ"ז, תל אביב), היה מראשי הוגיה והמייסד של הציונות הרוחנית, ומהחשובים במנסחי הזהות היהודית החילונית-לאומית.
חָדָשׁ!!: יהודה ליב ברגר ואחד העם · ראה עוד »
אחוזה
אחוזת ואדסדון, אחת מאחוזות רבות ברשות משפחת רוטשילד אחוזה היא מבנה מפואר וגדול המשמש למגורים וצמודה אליו קרקע גדולה, לרוב מספר דונמים, הבנוי בעיקר לאנשים אמידים.
חָדָשׁ!!: יהודה ליב ברגר ואחוזה · ראה עוד »
אברך
אַבְרֵךְ בעולם הישיבות הוא אדם אשר מקדיש חלק ניכר מיומו ללימוד תורה בישיבה או בכולל.
חָדָשׁ!!: יהודה ליב ברגר ואברך · ראה עוד »
אברהם יצחק הכהן קוק
הרב אברהם יצחק הכהן קוּק (ט"ז באלול ה'תרכ"ה, 7 בספטמבר 1865 – ג' באלול ה'תרצ"ה, 1 בספטמבר 1935. מכונה גם הראי"ה ועל ידי ממשיכי דרכו מרן הרב זצ"ל או רק הרב סתם) היה הרב הראשי האשכנזי הראשון בארץ ישראל, פוסק, מקובל והוגה דעות.
חָדָשׁ!!: יהודה ליב ברגר ואברהם יצחק הכהן קוק · ראה עוד »
אהוד לוז
אהוד לוּז (2 בספטמבר 1936 – 19 בדצמבר 2023) היה פרופסור בחוג למחשבת ישראל באוניברסיטת חיפה ובסמינר אורנים.
חָדָשׁ!!: יהודה ליב ברגר ואהוד לוז · ראה עוד »
אוניברסיטת תל אביב
אוניברסיטת תל אביב היא אוניברסיטת המחקר הציבורית הגדולה ביותר בישראל.
חָדָשׁ!!: יהודה ליב ברגר ואוניברסיטת תל אביב · ראה עוד »
אוצר התיישבות היהודים
סמליל הבנק בתחילת דרכו תיאודור הרצל עם חברי הוועד המפקח של בנק אוצר התיישבות היהודים, 1900. המוסדות הציוניים עד מלחמת העולם הראשונה בנין אוצר התיישבות היהודים בלונדון, 1902 אוצר התיישבות היהודים (בראשי התיבות: אוה"ה, באנגלית: Jewish Colonial Trust או JCT/יק"ט) הייתה חברת החזקות בענף הבנקאות שנסחרה בבורסה לניירות ערך בתל אביב עד ינואר 2017.
חָדָשׁ!!: יהודה ליב ברגר ואוצר התיישבות היהודים · ראה עוד »
אודסה
לוגו העיר מדרגות פוטיומקין בית האופרה של אודסה המוזיאון הימי המוזיאון הארכאולוגי אוֹדֵסָה (באוקראינית: Одеса, ברוסית: Одесса, ביידיש: אדעס) היא עיר נמל אוקראינית לחוף הים השחור, ומרכז מחוז אודסה.
חָדָשׁ!!: יהודה ליב ברגר ואודסה · ראה עוד »
נחמן סירקין
מצבת קברו בבית הקברות כנרת נחמן סירקין (ברוסית: Нахман Сыркин; י"ח בשבט ה'תרכ"ח, 11 בפברואר 1868 (לפי הלוח היוליאני) – ז' באלול ה'תרפ"ד, 6 בספטמבר 1924) היה הוגה דעות ואחד מאבות הציונות הסוציאליסטית.
חָדָשׁ!!: יהודה ליב ברגר ונחמן סירקין · ראה עוד »
נחמן תמיר
נחמן (נְיוֹמָה) תמיר (מירְסקי) (16 באוגוסט 1913 – 21 בספטמבר 1999) היה פעיל ציוני סוציאליסטי בפולין ובארץ ישראל, ממנהלי ההסתדרות הכללית, עיתונאי ועורך ישראלי.
חָדָשׁ!!: יהודה ליב ברגר ונחמן תמיר · ראה עוד »
נדוניה
מודעה בהודו הקוראת להתנגדות לנדוניה נדוניה, היא תשלום הניתן בכסף או במתנות, על ידי משפחת הכלה לחתן או לשני בני הזוג יחד.
חָדָשׁ!!: יהודה ליב ברגר ונדוניה · ראה עוד »
נואם
#הפניה נאום.
חָדָשׁ!!: יהודה ליב ברגר ונואם · ראה עוד »
סמיכה לרבנות
תעודת סמיכה לרב מושב מאת הרבנות הראשית לישראל ביהדות, סמיכה לרבנות (נקראת גם: היתר הוראה) היא אישור על כושרו של אדם לפסוק הלכה על פי תורת ישראל, ומתן סמכות להיקרא בתואר רב.
חָדָשׁ!!: יהודה ליב ברגר וסמיכה לרבנות · ראה עוד »
סעדיה שושני
סעדיה שושני (י"ט באדר א' ה'תרמ"ט, 20 בפברואר 1889 – כ"ה בכסלו ה'תשל"ב, 13 בדצמבר 1971) היה איש ציבור מימי היישוב וראשית ימי מדינת ישראל.
חָדָשׁ!!: יהודה ליב ברגר וסעדיה שושני · ראה עוד »
ספר יזכור
#הפניה ספרי יזכור.
חָדָשׁ!!: יהודה ליב ברגר וספר יזכור · ראה עוד »
עמנואל אטקס
עמנואל אֶטְקֶס (Etkes; נולד ב-1939) הוא פרופסור אמריטוס בחוג להיסטוריה של עם ישראל ובבית הספר לחינוך של האוניברסיטה העברית בירושלים וחתן פרס ביאליק לחכמת ישראל לשנת 2010.
חָדָשׁ!!: יהודה ליב ברגר ועמנואל אטקס · ראה עוד »
עמק הירדן
עמק הירדן ודרום הכנרת עמק הירדן הוא אזור שבתחום המועצה האזורית עמק הירדן שמדרום לכנרת וצפונית לעמק בית שאן.
חָדָשׁ!!: יהודה ליב ברגר ועמק הירדן · ראה עוד »
עם עובד
ספריה עם ספרי עם עובד בגינת ההסתדרות שליד בית הוועד הפועל הוצאת ספרים עם עובד בע"מ, המוכרת כמותג עם עובד, היא הוצאת ספרים ישראלית, נוסדה בשנת 1942 על ידי ההסתדרות הכללית ביוזמת ברל כצנלסון, שהיה העורך הראשון.
חָדָשׁ!!: יהודה ליב ברגר ועם עובד · ראה עוד »
עסקנות
עסקנות היא פעילות ועסקנות כללית בצורכי ציבור.
חָדָשׁ!!: יהודה ליב ברגר ועסקנות · ראה עוד »
עלייה לארץ ישראל
עלייה לארץ ישראל (לעיתים נקרא בקיצור עלייה לישראל, או פשוט עלייה) הוא מונח מרכזי בהווייה היהודית ובציונות, המציין את הגירתם של יהודים אל ארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: יהודה ליב ברגר ועלייה לארץ ישראל · ראה עוד »
עזריאל שוחט
עזריאל שוחט (18 במרץ 1906 – 28 במרץ 1993) היה היסטוריון ישראלי, פרופסור באוניברסיטת חיפה.
חָדָשׁ!!: יהודה ליב ברגר ועזריאל שוחט · ראה עוד »
עברות
001859667 מכתבו של יחזקאל דנין (סוכובולסקי) לרשויות העות'מאניות בנושא עברות שם המשפחה מסוכובולסקי לדנין דבר" (1937): "למתאזרחים בארץ: הסירו את שמות הנכר מקרבכם! יבחר לו כל אזרח בישראל שם עברי מקורי, שהוא נאה לחיינו המתחדשים בארץ."תמונה להחלפה הוראות לשכת ההדרכה של הסוכנות היהודית לעניין עברות שם ולוח שמות משפחה (תש"ד 1944) עִברוּת הוא מתן צורה עברית למילה, ובפרט שינוי שמו של אדם משם לועזי לשם עברי.
חָדָשׁ!!: יהודה ליב ברגר ועברות · ראה עוד »
עברית
עִבְרִית היא שפה שמית, ממשפחת השפות האפרו-אסייתיות, הידועה כשפתם של היהודים ושל השומרונים.
חָדָשׁ!!: יהודה ליב ברגר ועברית · ראה עוד »
עורך דין
גלריה הלאומית של סקוטלנד, אדינבורו. '''עורכי דין''', ציור מעשה ידי אונורה דומייה, 1848. עורך דין (בראשי תיבות: עו"ד) הוא אדם המורשה לעסוק בעריכת דין ובמתן ייעוץ משפטי, לאחר שלמד משפטים וקיבל הסמכה מתאימה ממוסד רשמי.
חָדָשׁ!!: יהודה ליב ברגר ועורך דין · ראה עוד »
עיתונאי
ריאיון עיתונַאי הוא אדם העוסק בעיתונאות, כלומר עובד עבור אמצעי התקשורת וכותב, מכין או מגיש מאמרים וכתבות בנושאים מגוונים או בתחום מסוים שבו הוא מתמחה.
חָדָשׁ!!: יהודה ליב ברגר ועיתונאי · ראה עוד »
עילוי (לימוד)
בעולם הישיבות עילוי (יש ההוגים במלעיל) הוא תלמיד מוכשר במיוחד, הניחן ביכולת שכלית, ביכולת התמדה ובכושר זיכרון יוצאי דופן.
חָדָשׁ!!: יהודה ליב ברגר ועילוי (לימוד) · ראה עוד »
פרופסור חבר
#הפניה פרופסור#דרגות בפרופסורה.
חָדָשׁ!!: יהודה ליב ברגר ופרופסור חבר · ראה עוד »
פשקוויל
חרדי קורא פשקוויל במאה שערים (2006) פסל ה"פסקוינו" ברומא פשקוויל של נטורי קרתא המגנה את חברי הקהילה שטסו לאיראן פַּשְׂקֶוויל (נכתב גם: פסקוויל; בכתיב יידי: פּאַשקעוויל) הוא כרזת קיר או כרוז ברחוב החרדי הנושאים מסר לוחמני כלפי רעיון או אדם כלשהו.
חָדָשׁ!!: יהודה ליב ברגר ופשקוויל · ראה עוד »
פטרונים
שמות פטרונימיים באיסלנד. שמו הפרטי של האב מסומן בקו תחתי בתוך שמות המשפחה של הבן והבת. שמות המשפחה מורכבים משמו הפרטי של האב עם סיומת "בן" או "בת". פטרונים הוא שם משפחה המבוסס על השם הפרטי של האב, הסב או אדם אחר מאבות המשפחה.
חָדָשׁ!!: יהודה ליב ברגר ופטרונים · ראה עוד »
פועלי ציון
"פועלי ציון" (בראשי תיבות: פוע"צ) הייתה מפלגה ציונית סוציאליסטית שראשיתה באגודות ציוניות סוציאליסטיות שהוקמו בשלהי המאה ה-19.
חָדָשׁ!!: יהודה ליב ברגר ופועלי ציון · ראה עוד »
פולמוס
#הפניה מחלוקת.
חָדָשׁ!!: יהודה ליב ברגר ופולמוס · ראה עוד »
פינסק
פֿאָרווערטס, 19 באוקטובר 1924 ויליאם אוונס-גורדון, '''משפחה יהודית בפינסק''', בתוך: ''The Alien Immigrant'',כ 1903 בית הכנסת בפינסק אנדרטה לזכר יהודי פינסק-קארלין שנספו בשואה, בבית העלמין בחולון שלט הנצחה לקהילת פינסק בפתח תקווה פִּינְסְק (בבלארוסית: Пінск; ברוסית: Пинск; בפולנית: Pińsk) היא עיר במחוז ברסט בבלארוס, דרומית מערבית לבירה מינסק.
חָדָשׁ!!: יהודה ליב ברגר ופינסק · ראה עוד »
פייבל מרגולין
#הפניה שרגא פייבל מרגולין.
חָדָשׁ!!: יהודה ליב ברגר ופייבל מרגולין · ראה עוד »
צ'ארטר חוקי
צ'ארטר חוקי (או פשוט "צ'ארטר") הוא הענקת סמכות או זכויות, במסגרתה המעניק מכיר רשמית בזכותו של המקבל לממש את הזכויות האמורות.
חָדָשׁ!!: יהודה ליב ברגר וצ'ארטר חוקי · ראה עוד »
ציונות
קונגרס הציוני השני בבזל 1898. דגל התנועה הציונית מונף בכינוס אספת הנבחרים בשנת 1944 הציונות היא תנועה לאומית ואידאולוגיה התומכת בקיום מדינה המהווה בית לאומי לעם היהודי בארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: יהודה ליב ברגר וציונות · ראה עוד »
ציונות מעשית
מבנה משוחזר של חומה ומגדל בקיבוץ נגבה הציונות המעשית היא גישה בציונות התומכת במגוון פעילויות המתמקדות בעלייה לארץ ישראל, בקניית אדמות בארץ ישראל ובהקמת יישובים ומפעלים.
חָדָשׁ!!: יהודה ליב ברגר וציונות מעשית · ראה עוד »
ציונות מדינית
תמונתו של בנימין זאב הרצל הציונות המדינית הייתה זרם בתנועה הציונית בשלהי המאה ה-19, אשר דגל בפעולה מדינית דיפלומטית לפני פעולות התיישבות בקנה מידה רחב בארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: יהודה ליב ברגר וציונות מדינית · ראה עוד »
ציוני רוסיה
#הפניה ציונות ברוסיה.
חָדָשׁ!!: יהודה ליב ברגר וציוני רוסיה · ראה עוד »
קרן קיימת לישראל
"הקופסה הכחולה", 2006 ורבה בפולין, בשנת 1937 לאות הוקרה על פעילותו עבור הקק"ל. התעודה מציגה באופן אומנותי את פעילויות הקק"ל בארץ ישראל. קרן קיימת לישראל (קק"ל; או בראשי תיבות בלועזית: KKL, באנגלית נודעת גם בשם: Jewish National Fund או בראשי תיבות: JNF) היא חברה לתועלת הציבור.
חָדָשׁ!!: יהודה ליב ברגר וקרן קיימת לישראל · ראה עוד »
קרלין (פרבר)
#הפניה קרלין (פינסק).
חָדָשׁ!!: יהודה ליב ברגר וקרלין (פרבר) · ראה עוד »
קבלה
עץ החיים - תרשים של עשר הספירות - מבנה היסוד של הקבלה - ו-22 אותיות האלף בית, שמרכיבים ביחד את 32 נתיבות החכמה. התרשים לפי קבלת הארי. הקַבָּלָה היא תורת הסוד והמיסטיקה היהודית.
חָדָשׁ!!: יהודה ליב ברגר וקבלה · ראה עוד »
קובנה
קוֹבְנָה (ליטאית: Kaunas ומבוטא קאונס) היא העיר השנייה בגודלה בליטא אחרי הבירה וילנה ומרכז כלכלי, תרבותי ואקדמי משמעותי.
חָדָשׁ!!: יהודה ליב ברגר וקובנה · ראה עוד »
רפואת אף אוזן גרון
בדיקה במחלקת אף אוזן גרון, בבית חולים ברוסטוק שבגרמניה המזרחית, 1970 רפואת אף אוזן גרון וניתוחי ראש צוואר (בלועזית: אוֹטוֹרִינוֹלָרינגוֹלוֹגְיָה; באנגלית: Otorhinolaryngology), היא ענף ברפואה כירורגית המתמחה בטיפול במחלות במערכת האף, האוזן, הגרון, הראש והצוואר בגוף האדם.
חָדָשׁ!!: יהודה ליב ברגר ורפואת אף אוזן גרון · ראה עוד »
רוסית
רוסית (ברוסית: Русский רוסקי) היא שפתה הרשמית של מדינת רוסיה ושל ברית המועצות לשעבר.
חָדָשׁ!!: יהודה ליב ברגר ורוסית · ראה עוד »
ש"ס וילנא
שער מסכת ראש השנה של ש"ס וילנא העמוד הראשון בתלמוד הבבלי במהדורת וילנא. הטקסט במרכז הוא התלמוד ומסביב - דברי הפרשנים השונים: בצד אחד רש"י ובצד שני בעלי התוספות. בעוד שהתלמוד כתוב בגופן מרובע, הפרשנים כתובים בגופן כתב רש"י. פורמט זה מקובל כבר למעלה מ-500 שנה מאז דפוס שונצינו ש"ס וילנא הוא הגרסה הנפוצה ביותר של התלמוד הבבלי, והיא נוצרה בדפוס האלמנה והאחים ראם (נהגה "רוֹם") שבעיר וילנה בשנים תר"ם–ה'תרמ"ו (1880–1886).
חָדָשׁ!!: יהודה ליב ברגר וש"ס וילנא · ראה עוד »
ש. ל. ציטרון
#הפניה שמואל ליב ציטרון.
חָדָשׁ!!: יהודה ליב ברגר וש. ל. ציטרון · ראה עוד »
ש. טשרנוביץ
#הפניה שמואל טשרנוביץ.
חָדָשׁ!!: יהודה ליב ברגר וש. טשרנוביץ · ראה עוד »
ש. בן ציון
#הפניה ש. בן-ציון.
חָדָשׁ!!: יהודה ליב ברגר וש. בן ציון · ראה עוד »
שמריהו לוין
שמריהו לוין (על חלק ממכתביו הוא חתם בשם: שמריה הלוי; בכתיב יידי: לעווין; בכתיב רוסי: Шмарьяху Левин).
חָדָשׁ!!: יהודה ליב ברגר ושמריהו לוין · ראה עוד »
שמשון רוזנבאום
שמשון רוזנבאום מיכל רבינוביץ, אברהם קפלן (שביעי מימין), יצחק יוסף ברגר (חמישי משמאל), חיים תנעזר (שני משמאל) שמשון רוזנבאום (לעיתים כמו בלועזית, שמעון; בעברית לרוב על דרך היידיש: רוזנבוים; ברוסית: Семён Яковлевич Розенбаум, סמיון יקובלביץ' רוזנבאום; בליטאית: Simonas Rozenbaumas, סימונאס רוזנבאומאס; לעיתים Šimšonas, Simanas, Simas; 21 ביולי 1860, פינסק – 6 בדצמבר 1934, תל אביב) היה עורך דין ומדינאי יהודי-ליטאי, מראשי הציונים במינסק, המארגן העיקרי של ועידת מינסק, חבר הדומה הממלכתית הראשונה של האימפריה הרוסית (1906–1907), חבר בסיימאס המכונן (1920–1922) ובסיימאס השני (1923–1925) של ליטא והשר לענייני יהודים בממשלת ליטא, חבר הוועד הפועל הציוני הגדול, וקונסול ליטא בארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: יהודה ליב ברגר ושמשון רוזנבאום · ראה עוד »
שמואל מוהליבר
הרב שמואל מוהליבר (כ"ז בניסן ה'תקפ"ד, 25 באפריל 1824 – י"ט בסיוון ה'תרנ"ח, 10 ביוני 1898) היה רב ומנהיג ציבור, ממייסדי תנועת חובבי ציון ומאבות הציונות הדתית.
חָדָשׁ!!: יהודה ליב ברגר ושמואל מוהליבר · ראה עוד »
שמואל טשרנוביץ
שמואל טשרנוביץ (צ'רנוביץ'; נודע בשם העט "ספוג"; 13 בדצמבר 1879, כ"ח בכסלו תר"מ – 30 ביולי 1929, כ"ב בתמוז תרפ"ט) היה סופר, עיתונאי ופעיל ציבור.
חָדָשׁ!!: יהודה ליב ברגר ושמואל טשרנוביץ · ראה עוד »
שמואל גליק
שמואל גליק שמואל גליק (נולד ב-1948) הוא פרופסור מן המניין וראש מכון שוקן למחקר היהדות ופרופסור לספרות ההלכה ותולדות החינוך היהודי במכון שכטר למדעי היהדות.
חָדָשׁ!!: יהודה ליב ברגר ושמואל גליק · ראה עוד »
שאול שטמפפר
שאול שטמפפר (נולד ב-1948) הוא היסטוריון ישראלי, פרופסור אמריטוס בחוג להיסטוריה של עם ישראל ויהדות זמננו באוניברסיטה העברית בירושלים.
חָדָשׁ!!: יהודה ליב ברגר ושאול שטמפפר · ראה עוד »
שאול חנא קוק
שאול חנא קוק שאול חנא הכהן קוּק (כ"ז בטבת ה'תרל"ט, ינואר 1879, גריבה, לטביה – ה' באב ה'תשט"ו, 24 ביולי 1955, תל אביב, ישראל) היה איש עסקים ופעיל ציבור בתל אביב, וחוקר במדעי היהדות.
חָדָשׁ!!: יהודה ליב ברגר ושאול חנא קוק · ראה עוד »
שאול גינזבורג
קברו של שאול גינזבורג בבית הקברות "ניו מאונט כרמל" בקווינס, ניו יורק שאול מויסייביץ' גינזבורג (ברוסית: Саул Моисеевич Гинзбург, או כהגייה העברית: Шаул; באנגלית: Saul M. Ginsburg; כ"א בניסן (שביעי של פסח) תרכ"ו, אפריל 1866, מינסק – ט"ו בחשוון תש"א, 16 בנובמבר 1940, ניו יורק) היה היסטוריון חשוב וחלוצי של יהדות רוסיה לדורותיה, עורך, עיתונאי ומבקר ספרות, עסקן ציבורי ועורך דין יהודי-רוסי במפנה המאה ה-20.
חָדָשׁ!!: יהודה ליב ברגר ושאול גינזבורג · ראה עוד »
שלמה אבן-שושן
שלמה אבן-שושן (רוזנשטיין; 10 בפברואר 1910 – 14 בספטמבר 2004) היה מתרגם עברי, עורך וסופר.
חָדָשׁ!!: יהודה ליב ברגר ושלמה אבן-שושן · ראה עוד »
שוחט ובודק
#הפניה שוחט.
חָדָשׁ!!: יהודה ליב ברגר ושוחט ובודק · ראה עוד »
תנ"ך
הַתַּנַ"ךְ (ראשי תיבות של '''ת'''ורה, '''נ'''ביאים ו'''כ'''תובים), או המקרא, הוא קובץ הספרים שהם כתבי הקודש היסודיים של היהדות.
חָדָשׁ!!: יהודה ליב ברגר ותנ"ך · ראה עוד »
תנועת ההשכלה היהודית
תנועת ההשכלה היהודית, ובפשטות ההשכלה, היא כינוי למגמה אינטלקטואלית שפעלה בקרב יהודי מרכז ומזרח אירופה, עם השפעה מועטה גם במערבה ובארצות האסלאם.
חָדָשׁ!!: יהודה ליב ברגר ותנועת ההשכלה היהודית · ראה עוד »
תר"ע
#הפניה ה'תר"ע.
חָדָשׁ!!: יהודה ליב ברגר ותר"ע · ראה עוד »
תרמ"ד
#הפניה ה'תרמ"ד.
חָדָשׁ!!: יהודה ליב ברגר ותרמ"ד · ראה עוד »
תרמ"ה
#הפניה ה'תרמ"ה.
חָדָשׁ!!: יהודה ליב ברגר ותרמ"ה · ראה עוד »
תרנ"ט
#הפניה ה'תרנ"ט.
חָדָשׁ!!: יהודה ליב ברגר ותרנ"ט · ראה עוד »
תרנ"ו
#הפניה ה'תרנ"ו.
חָדָשׁ!!: יהודה ליב ברגר ותרנ"ו · ראה עוד »
תרס"ח
#הפניה ה'תרס"ח.
חָדָשׁ!!: יהודה ליב ברגר ותרס"ח · ראה עוד »
תרע"ז
#הפניה ה'תרע"ז.
חָדָשׁ!!: יהודה ליב ברגר ותרע"ז · ראה עוד »
תרע"ב
#הפניה ה'תרע"ב.
חָדָשׁ!!: יהודה ליב ברגר ותרע"ב · ראה עוד »
תרע"ד
#הפניה ה'תרע"ד.
חָדָשׁ!!: יהודה ליב ברגר ותרע"ד · ראה עוד »
תרכ"ז
#הפניה ה'תרכ"ז.
חָדָשׁ!!: יהודה ליב ברגר ותרכ"ז · ראה עוד »
תלמוד תורה
מורה ותלמיד בתלמוד תורה, בני ברק, 1965 תלמוד תורה הוא מוסד ללימודי קודש לילדים בקהילה היהודית המסורתית.
חָדָשׁ!!: יהודה ליב ברגר ותלמוד תורה · ראה עוד »
תלמיד חכם
הרב יעקב ישראל קנייבסקי בעל קהילות יעקב הסטייפלר מבני ברק גיס הרב אברהם ישעיהו קרליץ החזון אי"ש שהגדירוהו '''התלמיד חכם של הדור האחרון''' ביהדות, תלמיד חכם (במקור: תלמיד חכמים) הוא יהודי שלמד מחכמים רבניים, ולו ידע ובקיאות בספרות התורנית.
חָדָשׁ!!: יהודה ליב ברגר ותלמיד חכם · ראה עוד »
תחום המושב
מפת תחום המושב תחום המושב (ברוסית: Черта оседлости, ביידיש: דער תּחום-המושבֿ נהגה: "דֶר תחוּם הַמוֹיְשֶׁב") היה כינויים של השטחים שיוחדו עבור יהודי האימפריה הרוסית בין 1791 למהפכה הרוסית 1917.
חָדָשׁ!!: יהודה ליב ברגר ותחום המושב · ראה עוד »
תחיית הלשון העברית
תחיית הלשון העברית היא תהליך שהתחולל באירופה ובארץ ישראל בסוף המאה התשע עשרה ובתחילת המאה העשרים, ובמהלכו הפכה השפה העברית מלשון כתובה וליטורגית, המשמשת בעיקר לצרכים דתיים או ספרותיים, ללשון מדוברת, רב-מערכתית ולאומית.
חָדָשׁ!!: יהודה ליב ברגר ותחיית הלשון העברית · ראה עוד »
תורה
הַתּוֹרָה (נקראת גם: תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב ביהדות האורתודוקסית) היא החלק הראשון בתנ"ך, הכולל חמישה ספרים הקרויים חֲמִשָּׁה חֻמְּשֵׁי תּוֹרָה.
חָדָשׁ!!: יהודה ליב ברגר ותורה · ראה עוד »
תורה שבעל פה
#הפניה תורה שבעל-פה.
חָדָשׁ!!: יהודה ליב ברגר ותורה שבעל פה · ראה עוד »
לקסיקון
עמוד השער של "לקסיקון היסטורי כללי" בגרמנית משנת 1722, לכסיקון בכתיב ביידיש "כל הטבע" ביידיש (1900) לקסיקון (מיוונית: λεξικόν - מושג שמשמעותו הבסיסית היא "מילון") או מילון אנציקלופדי הוא אנציקלופדיה קומפקטית, כזו שמסתכמת בכרך אחד, אם כי לעיתים כרך עבה למדי.
חָדָשׁ!!: יהודה ליב ברגר ולקסיקון · ראה עוד »
לונדון
לונדון, כפי שצולמה מלוויין לנדסט. ניתן להבחין בבירור בפיתולי נהר התמזה. לונדון (באנגלית: London,; הגייה באלפבית הפונטי הבינלאומי: /‎ˈlʌndən/) היא עיר הבירה של אנגליה ושל הממלכה המאוחדת, והעיר והמטרופולין הגדולה ביותר בממלכה.
חָדָשׁ!!: יהודה ליב ברגר ולונדון · ראה עוד »
ליטא
העיר העתיקה בעיר הבירה וילנה מראה בעיר קובנה השנייה בגודלה במדינה רפובליקת ליטא (בליטאית: Lietuvos Respublika) היא רפובליקה בלטית בצפון-מזרח אירופה.
חָדָשׁ!!: יהודה ליב ברגר וליטא · ראה עוד »
ז'נבה
ז'נבה בשנת 1858 מראה העיר בצילום מהאוויר (השטח הבנוי במרכז התמונה, בסמוך לאגם ז'נבה) זֵ'נֵבָה ((על פי כללי התעתיק של האקדמיה ללשון יש לכתוב: זֵ'נֵוָה); בצרפתית: Genève, בגרמנית: Genf, באיטלקית: Ginevra, ברומאנש: Genevra) היא עיר הבירה של קנטון ז'נבה בדרום־מערב שווייץ.
חָדָשׁ!!: יהודה ליב ברגר וז'נבה · ראה עוד »
חרם (הלכה)
#הפניה חרם (נידוי הלכתי).
חָדָשׁ!!: יהודה ליב ברגר וחרם (הלכה) · ראה עוד »
חבר הכנסת
מערכת בחירות ארצית חבר הכנסת (בראשי תיבות: ח"כ) הוא אחד מ-120 הנציגים המכהנים בכנסת, לאחר שנבחרו לכהונה זו על ידי אזרחי מדינת ישראל בבחירות דמוקרטיות.
חָדָשׁ!!: יהודה ליב ברגר וחבר הכנסת · ראה עוד »
חברה קדישא
400px חברה קדישא (מארמית: חברה קדושה), לעיתים קרובות חברא קדישא גומלי חסד של אמת (גחש"א), או ח"ק גומלי חסדים, היא הארגון המופקד לצורכי המת ולקבורתו על פי ההלכה בקהילות יהודיות.
חָדָשׁ!!: יהודה ליב ברגר וחברה קדישא · ראה עוד »
חדר מתוקן
תלמידי ומורי החדר המתוקן בטרקאי, ליטא 1911/1912. בין התלמידים ישראל קלויזנר, רביעי משמאל חדר מתוקן היה חדר (תלמוד תורה) שנוסד במזרח אירופה על ידי התנועה הציונית.
חָדָשׁ!!: יהודה ליב ברגר וחדר מתוקן · ראה עוד »
חובבי ציון
חובבי ציון או חיבת ציון הוא שם כולל למספר אגודות ציוניות שנוסדו במזרח אירופה בסוף המאה ה-19 ודגלו בציונות מעשית, למשל: עלייה והתיישבות יהודית בארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: יהודה ליב ברגר וחובבי ציון · ראה עוד »
חיבת ציון
#הפניהחובבי ציון.
חָדָשׁ!!: יהודה ליב ברגר וחיבת ציון · ראה עוד »
חיה ויצמן-ליכטנשטיין
גימנסיה הרצליה, 1925 חיה וַיצמן-ליכטנשטיין (לעיתים נכתב ליכטנשטין; ג' בתשרי תר"מ, 13 בספטמבר 1879 – כ"ד בחשוון תש"ך, 25 בנובמבר 1959) הייתה אשת חינוך עברייה ופעילה ציונית וחברתית.
חָדָשׁ!!: יהודה ליב ברגר וחיה ויצמן-ליכטנשטיין · ראה עוד »
חיים ויצמן
חיים־עזריאל ויצמן (בכתיב המקורי: ווייצמן; 27 בנובמבר 1874, י"ח בכסלו ה'תרל"ה – 9 בנובמבר 1952, כ"א בחשוון ה'תשי"ג) היה נשיאהּ הראשון של מדינת ישראל, כימאי, מראשי הציונות.
חָדָשׁ!!: יהודה ליב ברגר וחיים ויצמן · ראה עוד »
ב' בתמוז
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: יהודה ליב ברגר וב' בתמוז · ראה עוד »
בני משה (אגודה ציונית)
יחזקאל דנין ורעייתו רחל, 1929 בני משה היה ארגון סתרים מסוג ארגון אחווה גברי וציוני, שהוקם במתכונת דומה לארגון הבונים החופשיים.
חָדָשׁ!!: יהודה ליב ברגר ובני משה (אגודה ציונית) · ראה עוד »
בנימין זאב הרצל
בנימין זאב תאודור הרצל (בגרמנית: Theodor Herzl; בהונגרית: Herzl Tivadar; י' באייר ה'תר"ך, 2 במאי 1860 – כ' בתמוז ה'תרס"ד, 3 ביולי 1904) היה עיתונאי, משפטן, סופר, מחזאי ומדינאי יהודי; מפתח רעיון הציונות המדינית ומייסד הציונות כתנועה לאומית-מדינית ממוסדת בתנועה הציונית, ואחר כך בציבוריות היהודית ביישוב בארץ ישראל וברחבי העולם, וכן בספרות, ביצירה ובמחקר.
חָדָשׁ!!: יהודה ליב ברגר ובנימין זאב הרצל · ראה עוד »
ברל כצנלסון
בֶּרל (בּאֵרי) כַּצנֶלסוֹן (כ"ט בטבת תרמ"ז, 25 בינואר 1887, בוברויסק – כ"ד באב תש"ד, 12 באוגוסט 1944, ירושלים) היה אחד ממנהיגיה הבולטים של תנועת העבודה בארץ ישראל, הוגה דעות של הציונות הסוציאליסטית, עיתונאי, עורך וממקימי מוסדות ההסתדרות.
חָדָשׁ!!: יהודה ליב ברגר וברל כצנלסון · ראה עוד »
בלארוס
רפובליקת בֵּלָארוּס, ובקיצור בלארוס (בבלארוסית: Рэспубліка Белару́сь וברוסית: Респу́блика Белару́сь) היא מדינה ללא מוצא לים במזרח אירופה, הגובלת ברוסיה ממזרח, באוקראינה מדרום, בפולין ממערב ובליטא ולטביה מצפון.
חָדָשׁ!!: יהודה ליב ברגר ובלארוס · ראה עוד »
ביאליסטוק
בִּיַאלִיסְטוֹק (פולנית: (מבוטא ביאוִּיסטוק); יידיש: ביאַליסטאָק; רוסית: Белосто́к; בלארוסית: Беласто́к; ליטאית: Balstogė) היא עיר בצפון-מזרח פולין, מרכז תעשייה וצומת מסילות ברזל.
חָדָשׁ!!: יהודה ליב ברגר וביאליסטוק · ראה עוד »
בית שלום עליכם
בית שלום עליכם הוא מרכז לתרבות היידיש שהוקם בתל אביב בשנת 1966, ונקרא על שמו של הסופר היידי הנודע שלום עליכם.
חָדָשׁ!!: יהודה ליב ברגר ובית שלום עליכם · ראה עוד »
בית לוחמי הגיטאות ע"ש יצחק קצנלסון
#הפניה בית לוחמי הגטאות.
חָדָשׁ!!: יהודה ליב ברגר ובית לוחמי הגיטאות ע"ש יצחק קצנלסון · ראה עוד »
בית העלמין נחלת יצחק
#הפניה בית הקברות נחלת יצחק.
חָדָשׁ!!: יהודה ליב ברגר ובית העלמין נחלת יצחק · ראה עוד »
בית הקברות טרומפלדור
בית הקברות ממרפסת אחד הבתים ברחוב הקבר הראשון בבית הקברות קברי אלמונים בית הקברות טרומפלדור ידוע גם כבית הקברות הישן של תל אביב השוכן ברחוב טרומפלדור.
חָדָשׁ!!: יהודה ליב ברגר ובית הקברות טרומפלדור · ראה עוד »
ביירות
בֵּיירוּת (בערבית: بيروت; בצרפתית: Beyrouth; בסורית: ܒܝܪܘܬ) היא בירת לבנון והגדולה שבעריה.
חָדָשׁ!!: יהודה ליב ברגר וביירות · ראה עוד »
גאולה (חברה)
גאולה הייתה חברה שהוקמה בשנת 1904 למטרת גאולת קרקע בארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: יהודה ליב ברגר וגאולה (חברה) · ראה עוד »
גרמנית
גרמנית (- דּוֹיְטְש) היא שפה גרמאנית מערבית השייכת לקבוצת השפות הגרמאניות במשפחת השפות ההודו־אירופיות.
חָדָשׁ!!: יהודה ליב ברגר וגרמנית · ראה עוד »
גדוד מגיני השפה
כרזה של גדוד מגיני השפה כנגד עברית קלוקלת שמקורה מהקולנוע, 1930 "גדוד מגיני השפה" (בזמנו אוית השם בכתיב חסר: גדוד מגני השפה) היה ארגון שפעל בקרב היישוב היהודי בארץ ישראל המנדטורית בין השנים 1923–1936 למען טהרנות לשונית ביישוב, כלומר, למען השלטת השפה העברית.
חָדָשׁ!!: יהודה ליב ברגר וגדוד מגיני השפה · ראה עוד »
גירוש תל אביב
ג'מאל פאשה – המושל הטורקי שיזם את הגירוש גירוש תל אביב היה אירוע בתולדות היישוב בתקופת מלחמת העולם הראשונה.
חָדָשׁ!!: יהודה ליב ברגר וגירוש תל אביב · ראה עוד »
דניאל פרסקי
דניאל פרסקי (Daniel Persky; 8 באוגוסט 1887 – 16 במרץ 1962) היה סופר, עורך ופובליציסט עברי, שחי ופעל בארצות הברית.
חָדָשׁ!!: יהודה ליב ברגר ודניאל פרסקי · ראה עוד »
דפוס ראם
דפוס ראָם (בכתיב יידי; נהגה "רוֹם"; בכתב לטיני: Romm), המוכר יותר בשם דפוס והוצאת האלמנה והאחים ראָם (לפעמים גם סתם דפוס וילנה, וגם בכתיב וילנא, ווילנא או ווילנה), היה בית דפוס יהודי והוצאת ספרים שפעלו בווילנה מסוף המאה ה-18 עד תחילת המאה ה-20.
חָדָשׁ!!: יהודה ליב ברגר ודפוס ראם · ראה עוד »
דוד אסף
דוד אסף בחדר עבודתו, 2018 דוד אסף (נולד ב-14 בפברואר 1956) הוא היסטוריון ישראלי, פרופסור מן המניין בחוג להיסטוריה של עם ישראל באוניברסיטת תל אביב.
חָדָשׁ!!: יהודה ליב ברגר ודוד אסף · ראה עוד »
דוד פרידמן (פינסק-קרלין)
הרב דוד פרידמן מקרלין (תקפ"ח, 1828 - ד' באדר תרע"ה, 1915) היה מגדולי הפוסקים של יהדות ליטא בסוף המאה ה-19 ובתחילת המאה ה-20, התפרסם בין היתר על תמיכתו בחיבת ציון והשתתפותו בוועידת קטוביץ.
חָדָשׁ!!: יהודה ליב ברגר ודוד פרידמן (פינסק-קרלין) · ראה עוד »
המרכז הרפואי שיבא
#הפניה המרכז הרפואי ע"ש חיים שיבא – תל השומר.
חָדָשׁ!!: יהודה ליב ברגר והמרכז הרפואי שיבא · ראה עוד »
המליץ
שער עיתון המליץ ב-1861 המליץ היה כתב עת עברי שיצא לאור באימפריה הרוסית בין 29 בספטמבר 1860 עד 1904, תחילה במתכונת של שבועון, ומ-1886 כעיתון יומי.
חָדָשׁ!!: יהודה ליב ברגר והמליץ · ראה עוד »
המכון לחקר תנועת העבודה ע"ש פנחס לבון
#הפניה מכון לבון.
חָדָשׁ!!: יהודה ליב ברגר והמכון לחקר תנועת העבודה ע"ש פנחס לבון · ראה עוד »
האימפריה הרוסית
האימפריה הרוסית (ברוסית: Российская Империя), או רוסיה הקיסרית, הייתה מדינה ומערכת שלטונית שהתקיימה ברוסיה מאז עלייתו לשלטון של פיוטר הגדול בסוף המאה ה-17 ועד להדחתו של הצאר האחרון ניקולאי השני במהפכת פברואר ב-1917.
חָדָשׁ!!: יהודה ליב ברגר והאימפריה הרוסית · ראה עוד »
הספד
נשיא ישראל, ראובן ריבלין, בדברי הספד בהלווייתו של נרצח בפיגוע ירי נשיא ארצות הברית, ברק אובמה, נושא הספד הספד הוא נאום לביטוי אבל על מותו של אדם.
חָדָשׁ!!: יהודה ליב ברגר והספד · ראה עוד »
העלייה השנייה
העלייה השנייה היא גל ההגירה היהודי שהגיע לארץ ישראל בשלטון האימפריה העות'מאנית משנת תרס"ד (1904) עד קיץ 1914, תשעה באב תרע"ד, ונקטעה על ידי מלחמת העולם הראשונה.
חָדָשׁ!!: יהודה ליב ברגר והעלייה השנייה · ראה עוד »
הקונגרס הציוני הראשון
#הפניה הקונגרס הציוני העולמי הראשון.
חָדָשׁ!!: יהודה ליב ברגר והקונגרס הציוני הראשון · ראה עוד »
הקונגרס הציוני השלישי
#הפניה הקונגרס הציוני העולמי השלישי.
חָדָשׁ!!: יהודה ליב ברגר והקונגרס הציוני השלישי · ראה עוד »
הרצל ברגר
הרצל ברגר (31 ביולי 1904 – 28 באוגוסט 1962) היה חבר הכנסת, משפטן, עיתונאי ופרשן מדיני.
חָדָשׁ!!: יהודה ליב ברגר והרצל ברגר · ראה עוד »
התבוללות
Bridget Loves Bernie עלתה לאוויר ב-1972 ותיארה את חיי הנישואים של איש יהודי ואישה קתולית. הסדרה ירדה לאחר עונה אחת עקב מחאה מצד הממסד היהודי-אמריקני. התבוללות היא היטמעות יהודים בקרב הגויים, באמצעות הטמעה תרבותית או נישואי תערובת.
חָדָשׁ!!: יהודה ליב ברגר והתבוללות · ראה עוד »
הזמן
כריכה אחורית של הספר '''על עיתונים ואנשים''' הזמן היה עיתון בשפה העברית שיצא לאור ברוסיה בין השנים 1903–1915 בתחילתה במתכונת של פעמיים בשבוע ובהמשכו כעיתון יומי.
חָדָשׁ!!: יהודה ליב ברגר והזמן · ראה עוד »
הדואר
#הפניה הדאר.
חָדָשׁ!!: יהודה ליב ברגר והדואר · ראה עוד »
ההסתדרות הציונית העולמית
בנימין זאב תאודור הרצל, אבי הציונות המוסדות הציוניים עד מלחמת העולם הראשונה ההסתדרות הציונית העולמית (באנגלית: World Zionist Organization) היא ארגון של התנועה הציונית שהוקם ביוזמתו של בנימין זאב הרצל ב-3 בספטמבר 1897, בקונגרס הציוני הראשון שהתכנס בבזל שבשווייץ.
חָדָשׁ!!: יהודה ליב ברגר וההסתדרות הציונית העולמית · ראה עוד »
הוצאת הקיבוץ המאוחד
הוצאת הקיבוץ המאוחד - ספרית פועלים היא הוצאת ספרים שהוקמה בשנת 1939 על ידי תנועת הקיבוץ המאוחד.
חָדָשׁ!!: יהודה ליב ברגר והוצאת הקיבוץ המאוחד · ראה עוד »
היישוב
היישוב הוא כינוי לישות היהודית שקמה בארץ ישראל החל מהרבע האחרון של המאה ה-19, עם יציאתם של אנשי היישוב הישן מבין חומות העיר העתיקה בירושלים וייסודן של מקוה ישראל ופתח תקווה, ונמשכה בעלייה הראשונה בשנת 1881 וייסוד המושבות, וברצף היסטורי עד ליום הכרזת מדינת ישראל.
חָדָשׁ!!: יהודה ליב ברגר והיישוב · ראה עוד »
וילנה
וִילְנָה (בעברית גם בכתיב וילנא; בליטאית: Vilnius,; ברוסית: Вильнюс; בפולנית: Wilno, בבלארוסית: Ві́льня, ביידיש: ווילנע) היא עיר הבירה של ליטא.
חָדָשׁ!!: יהודה ליב ברגר ווילנה · ראה עוד »
כתב יד (מקור)
האדם הוויטרובי, כתב יד של לאונרדו דה וינצ'י, בכתב ראי עמוד מכתב היד של המניפסט הקומוניסטי כתב יד (בלועזית: הולוגרף או אוטוגרף) של יצירה טקסטואלית (מאמר, ספר, שיר וכדומה) הוא העותק המקורי של היצירה בכתב ידו של המחבר, קודם פרסומה בדפוס.
חָדָשׁ!!: יהודה ליב ברגר וכתב יד (מקור) · ראה עוד »
כירורג
כירורגים בניתוח כירורג (על פי האקדמיה ללשון העברית: רופא מנתח) הוא רופא המתמחה בכירורגיה כללית.
חָדָשׁ!!: יהודה ליב ברגר וכירורג · ראה עוד »
י"ל קצנלסון
#הפניהיהודה לייב קצנלסון.
חָדָשׁ!!: יהודה ליב ברגר וי"ל קצנלסון · ראה עוד »
יעקב ברנשטיין-כהן
יעקב ברנשטיין-כהן מסיבת פרידה ליעקב ברנשטיין-כהן בחרקוב לפני עלייתו ארצה בפעם הראשונה 1907 יעקב ברנשטיין-כהן (Jacob Bernstein-Kohan, 20 בספטמבר 1859, קישינב – 12 במאי 1929, דניפרופטרובסק) היה רופא יהודי, מנהל המרכז הציוני של ציונות רוסיה, חבר הוועד הפועל הציוני המצומצם, מעוזריו הראשונים של הרצל, מראשי הפרקציה הדמוקרטית, רופא בפתח תקווה בתחילת המאה ה-20, אביה של מרים ברנשטיין-כהן.
חָדָשׁ!!: יהודה ליב ברגר ויעקב ברנשטיין-כהן · ראה עוד »
יפו
מבט על יפו העתיקה מראה כללי של העיר ונמל יפו כנסיית פטרוס הקדוש, בראש "גבעת יפו" סירות בנמל יפו יפו (בערבית: يَافَا, "יאפא") היא עיר נמל עתיקה בארץ ישראל, לחוף הים התיכון.
חָדָשׁ!!: יהודה ליב ברגר ויפו · ראה עוד »
יצחק ברגר
#הפניה אייזק ברגר.
חָדָשׁ!!: יהודה ליב ברגר ויצחק ברגר · ראה עוד »
יצחק גולדברג
#הפניה יצחק ליב גולדברג.
חָדָשׁ!!: יהודה ליב ברגר ויצחק גולדברג · ראה עוד »
ישראל קלויזנר
#הפניה ישראל קלוזנר.
חָדָשׁ!!: יהודה ליב ברגר וישראל קלויזנר · ראה עוד »
ישיבת וולוז'ין
מבנה הישיבה כיום ישיבת וולוז'ין (בשמה הרשמי ישיבת עץ חיים, וכונתה תדיר בשם אם הישיבות) הייתה ישיבה שפעלה במאה ה-19, והייתה הראשונה שפעלה באופן עצמאי ובלתי־תלוי בקהילה המקומית.
חָדָשׁ!!: יהודה ליב ברגר וישיבת וולוז'ין · ראה עוד »
יחיאל צ'לנוב
ד"ר צ'לנוב, סוף 1916 יחיאל יפים ולדימירוביץ' צְ'לֶנוֹב (נכתב גם צ'לינוב, טשלנוב, טשלינוב; בכתיב יידי: טשלענאָוו; בכתיב רוסי: Иехиэль (Ефим Владимирович) Членов; בכתיב לטיני: Efim Wladimirovich (Yehiel) Tschlenow, או Chlenov; ט"ו בתשרי תרכ"ד, ספטמבר 1863, קרמנצ'וג, פלך פולטבה, האימפריה הרוסית (אוקראינה) – י"ט בשבט תרע"ח, 31 בינואר 1918, לונדון, בריטניה) היה רופא ומנהיג ציוני, אשר שימש במשך שנים רבות יושב ראש הקונגרסים של ציוני רוסיה.
חָדָשׁ!!: יהודה ליב ברגר ויחיאל צ'לנוב · ראה עוד »
יהדות ליטא
ווילנה יהדות ליטא מנתה את הקהילות היהודיות שהתקיימו בכלל המרחב הליטאי למן ראשיתן במאה ה-12, ומתייחסת במובן הרחב ביותר לכל היהודים שמוצאם מאותן קהילות (לרבות יהדות בלארוס, לטביה וצפון מזרח פולין), ובמובן המצומצם ביותר לאלו המתגוררים במדינת ליטא המודרנית.
חָדָשׁ!!: יהודה ליב ברגר ויהדות ליטא · ראה עוד »
יהדות חרדית
היהדות החרדית היא ענף ביהדות האורתודוקסית המתאפיינת בהקפדה רבה יחסית על שמירת מצוות וקיום ההלכה, ובשמרנות מבחינת תרבותה ואורח חייה.
חָדָשׁ!!: יהודה ליב ברגר ויהדות חרדית · ראה עוד »
יהושע סירקין
יהושע סירקין (1838 – 1922) היה סופר עברי ופעיל ציוני, מראשוני חובבי ציון, יו"ר אגודת "דורשי ציון" במינסק, יוזם הספרייה הלאומית בירושלים, ממקימי ההתיישבות עין זיתים בארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: יהודה ליב ברגר ויהושע סירקין · ראה עוד »
יהושע בוכמיל
יהושע בוכמיל ורעייתו שושנה בירושלים בשנות ה-20 יהושע הֶשֶל בּוּכְמִיל (Buchmil; כ"ד בטבת ה'תרכ"ט, 7 בינואר 1869, אוסטרהא, פלך ווהלין, רוסיה (אוקראינה) – ל' בתשרי ה'תרצ"ט, 25 באוקטובר 1938, ירושלים) היה פעיל ציוני, משפטן בהשכלתו.
חָדָשׁ!!: יהודה ליב ברגר ויהושע בוכמיל · ראה עוד »
יהודה קרני
קברו של קרני בבית הקברות טרומפלדור יהודה קרני (וולובלסקי) (1884, פינסק – ב' בטבת ה'תש"ט, 3 בינואר 1949, תל אביב) היה משורר עברי, עיתונאי, עורך ומתרגם.
חָדָשׁ!!: יהודה ליב ברגר ויהודה קרני · ראה עוד »
יוסף שלמון
יוסף שַׂלְמוֹן (נולד ב-1939) הוא היסטוריון ישראלי, פרופסור אמריטוס בחוג להיסטוריה של עם ישראל באוניברסיטת בן-גוריון וכיהן כראש המחלקה להיסטוריה של עם ישראל בבן-גוריון.
חָדָשׁ!!: יהודה ליב ברגר ויוסף שלמון · ראה עוד »
יידיש
ייִדִישׁ או אידיש (בעברית נקראת לפעמים גם אִידִית, כנראה קיצור של ייִדיש-דײַטש - "יהודית-גרמנית") היא שפה יהודית השייכת למשפחת השפות הגרמאניות ונכתבת באותיות האלפבית העברי.
חָדָשׁ!!: יהודה ליב ברגר ויידיש · ראה עוד »
1867
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: יהודה ליב ברגר ו1867 · ראה עוד »
1890
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: יהודה ליב ברגר ו1890 · ראה עוד »
1895
לוי אשכול ג'ורג' השישי, מלך הממלכה המאוחדת.
חָדָשׁ!!: יהודה ליב ברגר ו1895 · ראה עוד »
1897
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: יהודה ליב ברגר ו1897 · ראה עוד »
1907
רוברט באדן פאוול, צולם ב-1919.
חָדָשׁ!!: יהודה ליב ברגר ו1907 · ראה עוד »
1910
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: יהודה ליב ברגר ו1910 · ראה עוד »
1913
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: יהודה ליב ברגר ו1913 · ראה עוד »
1917
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: יהודה ליב ברגר ו1917 · ראה עוד »
1934
ראו גם: 1934 בספרות 1934 במדע 1934 בקולנוע 1934 בספורט.
חָדָשׁ!!: יהודה ליב ברגר ו1934 · ראה עוד »
1945
אלפרד יודל חותם על כניעת גרמניה הנאצית הטלת פצצה גרעינית על הירושימה ונגסאקי, אוגוסט 1945.
חָדָשׁ!!: יהודה ליב ברגר ו1945 · ראה עוד »
אזכור
[1] https://he.wikipedia.org/wiki/יהודה_ליב_ברגר
