גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
128 יחסים: ממשלת ישראל הראשונה, ממשלת ישראל השנייה, מנהלת העם, מעברה, מפא"י, מרקולשט (מולדובה), מלחמת העולם הראשונה, מלבי"ם, מחנה עולים, מחנה המעצר בלטרון, מגילת העצמאות, מגיד (דרשן), מוסד הרב קוק, מועצת המדינה הזמנית, מועצת העם, אצ"ל, ארץ ישראל, ארצות הברית, אברהם יצחק הכהן קוק, אהלי שם (ספר), אונגן, אירופה, אילת, נפתלי בן-מנחם, ניו יורק, סמיכה לרבנות, סנהדרין, ספרות תורנית, ספרייה, סיני (כתב עת), סיני ועוקר הרים, סיפורי חסידים, עניית אמן (הלכה), ערוך השולחן, עזרא דנגור, עדה מימון, פרס הרב מימון, פרס ישראל, פינסק, צה"ל, ציונות דתית, רמב"ם, ראש ממשלת ישראל, רש"י, רב, רוסיה, שמואל נח גוטליב, שמואל בלקין, שמות רחובות בישראל, שאלות ותשובות, ..., שר הדתות, שרי המאה, ששון כדורי, שלמה הכהן (רב), שביתת רעב, ת"ר, ת"ש, תנועת המזרחי, תשכ"ב, תל אביב-יפו, תלמוד, תוספות, לח"י, ליטא, ליטאים (זרם), ט' בתמוז, חסידים, חבר הכנסת, חובבי ציון, חיים משה שפירא, חיים חזקיהו מדיני, בן-גוריון, בסרביה, ברדיצ'ב, ברכת שהחיינו, בית הקברות סנהדריה, גמרא, גאולה בת-יהודה, דרכון, דבר אברהם, דוקטור לשם כבוד, דוד בן-גוריון, ה'תרל"ו, ה'תשכ"ב, הממשלה הזמנית, המנדט הבריטי, האימפריה הרוסית, הסזון, הסוכנות היהודית, העלייה השנייה, הצופה, הקלטת טקס הכרזת העצמאות, הרבנות הראשית לישראל, השבת השחורה, התפטרות, הלכה, החזית הדתית המאוחדת, הבחירות לכנסת השנייה, הגאון מווילנה, הגר"א, ההגנה, הכנסת הראשונה, הכנסת השנייה, הכרזת העצמאות, וילנה, כפר מימון, י"ב בכסלו, יעקב גולדמן (רב בתי הסוהר), ירושלים, ישראל, ישיבה יוניברסיטי, יחיאל מיכל הלוי אפשטיין, יוסף זונדל מסלנט, 10 במרץ, 10 ביולי, 11 בדצמבר, 14 בפברואר, 1875, 1900, 1905, 1913, 1936, 1937, 1949, 1951, 1962, 20 באוגוסט, 8 באוקטובר. להרחיב מדד (78 יותר) »
ממשלת ישראל הראשונה
ממשלת ישראל הראשונה פעלה מ-10 במרץ 1949 עד 30 באוקטובר 1950, כשדוד בן-גוריון הגיש את התפטרותו לנשיא, והממשלה הפכה לממשלה זמנית במשך 16 יום, עד לכינון הממשלה השנייה.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב פישמן מימון וממשלת ישראל הראשונה · ראה עוד »
ממשלת ישראל השנייה
ממשלת ישראל השנייה בראשות דוד בן-גוריון הושבעה ב-1 בנובמבר 1950, בעת כהונתה של הכנסת הראשונה, וסיימה את כהונתה ב-8 באוקטובר 1951, לאחר הבחירות לכנסת השנייה.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב פישמן מימון וממשלת ישראל השנייה · ראה עוד »
מנהלת העם
מנהלת העם בישיבה, 1948 מִנְהֶלֶת העם הייתה הקבינט של היישוב שהוקם לקראת הכרזת המדינה לנהל את ענייני היישוב והמלחמה.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב פישמן מימון ומנהלת העם · ראה עוד »
מעברה
מפת המעברות בישראל שרון, 1950 מעברה ליד נהריה, 1952 עובדת סוציאלית בביקור במעברת תלפיות, ירושלים, 1958 גדרות תיל ואוהלים, במעברת כפר אונו מַעְבָּרָה, או בשם הרשמי "יישוב קליטה", היו יישובים זמניים, אשר התקיימו במדינת ישראל בשנות ה-50 של המאה ה-20.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב פישמן מימון ומעברה · ראה עוד »
מפא"י
מפלגת פועלי ארץ ישראל (מַפָּא"י) הייתה מפלגת שמאל ציונית סוציאליסטית שנוסדה בארץ ישראל בשנת 1930 מאיחוד הפועל הצעיר ואחדות העבודה.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב פישמן מימון ומפא"י · ראה עוד »
מרקולשט (מולדובה)
ממוזער מרקולשט (ברומנית: Mărculești, ביידיש: מאַרקולעשט, ברוסית: Маркуле́шты, משם גם הכתיב "מארקולשטי") הוא יישוב קטן בעל מעמד של עיר במחוז (ראיון) פלורשט בחבל בסרביה, ברפובליקת מולדובה.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב פישמן מימון ומרקולשט (מולדובה) · ראה עוד »
מלחמת העולם הראשונה
מלחמת העולם הראשונה התחוללה בין השנים 1914–1918, והייתה המלחמה הגדולה ביותר בהיסטוריה עד זמנה.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב פישמן מימון ומלחמת העולם הראשונה · ראה עוד »
מלבי"ם
הרב מאיר לייבוש וייזר, הידוע כמלבי"ם מילון האנציקלופדי ברוקהאוס ואפרון") רבי מאיר לֵיבּוּשׁ בן יחיאל מִיכְל וֵייזֶר (המַלְבִּי"ם, גם המגיד מקמפן; י"ט באדר תקס"ט, 7 במרץ 1809 – א' בתשרי תר"מ, 18 בספטמבר 1879) היה רב יליד ווהלין, מפרשני המקרא והפוסקים האחרונים.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב פישמן מימון ומלבי"ם · ראה עוד »
מחנה עולים
תימן מקימים סוכה במחנה העולים שער-מנשה, תשרי תשי"א (1950) צריף במעברת שבות עם, בוריס כרמי, אוסף מיתר, הספרייה הלאומית פנים של צריף במעברת שבות עם, בוריס כרמי, אוסף מיתר, הספרייה הלאומית מחנות עולים היו למקומות היישוב הזמני של העולים החדשים, שהגיעו בשנותיה הראשונות של מדינת ישראל.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב פישמן מימון ומחנה עולים · ראה עוד »
מחנה המעצר בלטרון
250px מחנה המעצר בלטרון היה מחנה מעצר שהוקם בלטרון על ידי שלטונות המנדט הבריטי בתחילת מלחמת העולם השנייה ואשר שימש לכליאת שבויי מלחמה גרמניים ואיטלקים וכן לכליאת אלפי תושבים של ארץ ישראל, יהודים וערבים.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב פישמן מימון ומחנה המעצר בלטרון · ראה עוד »
מגילת העצמאות
מגילת העצמאות היא המסמך המכריז על הקמתה של מדינת ישראל.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב פישמן מימון ומגילת העצמאות · ראה עוד »
מגיד (דרשן)
#הפניה דרשנות.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב פישמן מימון ומגיד (דרשן) · ראה עוד »
מוסד הרב קוק
חזיתו המעוגלת של "מוסד הרב קוק" מוסד הרב קוק הוא מוסד הוצאה לאור, הממוקם בכניסה לעיר ירושלים בשכונת קריית משה.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב פישמן מימון ומוסד הרב קוק · ראה עוד »
מועצת המדינה הזמנית
טקסט.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב פישמן מימון ומועצת המדינה הזמנית · ראה עוד »
מועצת העם
פרוטוקלי הדיונים של מועצת העם - שער הכרך הראשון, 1948 מוֹעֶצֶת הָעָם הייתה המוסד העליון של היישוב שהוקם לקראת הכרזת המדינה.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב פישמן מימון ומועצת העם · ראה עוד »
אצ"ל
#הפניה ארגון צבאי לאומי.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב פישמן מימון ואצ"ל · ראה עוד »
ארץ ישראל
תצלום לוויין של '''ארץ ישראל''', משנת 2003, הכולל את מדינת ישראל, שטחי הרשות הפלסטינית, וחלקים מירדן, לבנון, סוריה ומצרים ארץ ישראל (בראשי תיבות: א"י, נקראת בלועזית: פָּלֶשְׂתִּינָה, ובערבית: فلسطين, בתעתיק לעברית: פָלַסְטִין) היא חבל ארץ הנמצא בדרום-מערב יבשת אסיה, באגן הים התיכון ובחלק של המזרח התיכון המכונה לבנט, אשר מחולק בין המדינות ישראל, ירדן, לבנון וסוריה.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב פישמן מימון וארץ ישראל · ראה עוד »
ארצות הברית
ארצות הברית של אמריקה (באנגלית: United States of America; בראשי תיבות: USA; בקיצור: United States; לעיתים מקוצר גם בראשי תיבות: US; בתרגום מילולי לעברית: "המדינות המאוחדות של אמריקה", המוכרת בשם המקוצר, ארצות הברית ובראשי תיבות ארה"ב) היא פדרציה ורפובליקה-חוקתית ומעצמת-על המורכבת מ-50 מדינות, ממחוז פדרלי אחד ו-5 טריטוריות.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב פישמן מימון וארצות הברית · ראה עוד »
אברהם יצחק הכהן קוק
הרב אברהם יצחק הכהן קוּק (ט"ז באלול ה'תרכ"ה, 7 בספטמבר 1865 – ג' באלול ה'תרצ"ה, 1 בספטמבר 1935. מכונה גם הראי"ה ועל ידי ממשיכי דרכו מרן הרב זצ"ל או רק הרב סתם) היה הרב הראשי האשכנזי הראשון בארץ ישראל, פוסק, מקובל והוגה דעות.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב פישמן מימון ואברהם יצחק הכהן קוק · ראה עוד »
אהלי שם (ספר)
הספר אהלי שם הוא אינדקס של רבני קהילות ישראל בישראל ובתפוצות.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב פישמן מימון ואהלי שם (ספר) · ראה עוד »
אונגן
#הפניה אונגני.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב פישמן מימון ואונגן · ראה עוד »
אירופה
תמונת לוויין של יבשת אירופה אֵירוֹפָּה היא יבשת מבחינה היסטורית ותרבותית ותת-יבשת מבחינה גאוגרפית.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב פישמן מימון ואירופה · ראה עוד »
אילת
אֵילַת היא העיר הדרומית ביותר במדינת ישראל והיחידה בה לחופי מפרץ אילת שבים האדום, והיא משמשת כעיר נמל ותיירות מרכזית.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב פישמן מימון ואילת · ראה עוד »
נפתלי בן-מנחם
נפתלי בן מנחם (בלועזית: Naftali, or Naphtali Ben Menachem, or Ben Menahem; נולד בשם נפתלי פריעד (Fried, קרי: פְרִיד; י"ג בטבת, תרע"א, 13 בינואר 1911 – י' באדר תשל"ד, 4 במרץ 1974) היה חוקר ספרות עברית, ביבליוגרף, ביבליופיל ואספן ספרים. פרסם מאות רשימות ביקורת על ספרים ומחבריהם, עמד בראש מפעל הביבליוגרפיה העברית במשך חמש עשרה שנה (עד ליום מותו), וכן היה חבר בהנהלת מוסד הרב קוק וחבר ההנהלה הראשונה של גנזך הציונות הדתית. על מאמריו הראשונים חתם בשם נפתלי פריעד או פריד, על חלק אחר חתם בשם נפתלי אילון ועל חלק א. אמיתי, אך על מרבית מאמריו ועל כל ספריו חתם בשם נפתלי בן מנחם.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב פישמן מימון ונפתלי בן-מנחם · ראה עוד »
ניו יורק
נְיוּ יוֹרְק (באנגלית: New York City; בקיצור: New York ובראשי תיבות: NYC) היא עיר במדינת ניו יורק והעיר המאוכלסת והצפופה ביותר בארצות הברית.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב פישמן מימון וניו יורק · ראה עוד »
סמיכה לרבנות
תעודת סמיכה לרב מושב מאת הרבנות הראשית לישראל ביהדות, סמיכה לרבנות (נקראת גם: היתר הוראה) היא אישור על כושרו של אדם לפסוק הלכה על פי תורת ישראל, ומתן סמכות להיקרא בתואר רב.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב פישמן מימון וסמיכה לרבנות · ראה עוד »
סנהדרין
כינוס הסנהדרין, איור משנת 1883 סַנְהֶדְרִין (או סנהדרֵי גדולה או בית דין הגדול) היא בית דין של שבעים ואחד (ולדעת רבי יהודה שבעים) דיינים ששימש ערכאה עליונה לפסיקת הלכה ומשפט בעם היהודי.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב פישמן מימון וסנהדרין · ראה עוד »
ספרות תורנית
ארון ספרי יהדות בבית הכנסת הגדול בעפולה ספרייה תורנית בבית מדרש ספרות תורנית היא מכלול הספרים העוסקים בכל היבטיה השונים של תורת ישראל.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב פישמן מימון וספרות תורנית · ראה עוד »
ספרייה
מדפי הספרים בספריית אוניברסיטת טורונטוספרייה היא מקום בו נאספים בצורה מסודרת ספרים ומקורות מידע נוספים (כגון כתבי עת, עיתונים, והקלטות אודיו ווידאו), בין שהם נמצאים בספרייה בצורה פיזית, או במאגרי מידע שונים ומגוונים, בצורה וירטואלית, במטרה לשמר אותם ולהעמיד אותם לשימושו המיידי של קהל הקוראים.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב פישמן מימון וספרייה · ראה עוד »
סיני (כתב עת)
סיני הוא "ירחון דתי לאומי לתורה למדע ולספרות", כתב עת מדעי-הלכתי למאמרים בנושאים תורניים, ספרותיים, נושאים הקשורים בארץ ישראל ומצוות יישובה, ארכאולוגיה, חקר תפילה, פיוטים ומנהגים, (רבים מהם על סמך מחקרי גניזת קהיר) ועוד.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב פישמן מימון וסיני (כתב עת) · ראה עוד »
סיני ועוקר הרים
סִינַי ועוֹקֵר הָרִים הם שני סוגים של תלמידי חכמים.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב פישמן מימון וסיני ועוקר הרים · ראה עוד »
סיפורי חסידים
סיפורי חסידים (או סיפורי הצדיקים) הוא תת-סוגה ספרותית בהגיוגרפיה היהודית, המאפיינת בייחוד את החסידים, אך קיימת גם בקבוצות אחרות ביהדות, ועוסקת בעיקר בסיפורי שבח על תולדות חייו ומעשיו ונפלאותיו של צדיק מסוים.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב פישמן מימון וסיפורי חסידים · ראה עוד »
עניית אמן (הלכה)
עניית אמן היא חובת אמירה בהלכה לשומע ברכה.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב פישמן מימון ועניית אמן (הלכה) · ראה עוד »
ערוך השולחן
הרב יחיאל מיכל אפשטיין ספר ערוך השולחן נתחבר על ידי הרב יחיאל מיכל הלוי אפשטיין, רב ואב בית דין בקהילת נבהרדק (נובהרדוק), במתכונת ספרי ההלכה שנתחברו לפי סדר סימני השולחן ערוך.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב פישמן מימון וערוך השולחן · ראה עוד »
עזרא דנגור
הרב עֶזְרָא שָׂשׂוֹן דַנְגוּר (כ"ו באב ה'תר"ח אוגוסט 1848 – י"ג בטבת ה'תר"ץ ינואר 1930) היה הרב הראשי של קהילת יהודי בגדאד בשנים 1923–1928.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב פישמן מימון ועזרא דנגור · ראה עוד »
עדה מימון
עדה מימון, 1928 פראג עדה מימון, 1933 עדה מימון (פישמן) (8 באוקטובר 1893 − 10 באוקטובר 1973) הייתה מהמייסדות ומהמובילות של מפלגת הפועל הצעיר ותנועת הפועלות, חברת כנסת מטעם מפא"י בכנסת הראשונה והשנייה, ומהיוזמות של חוק שיווי זכויות האשה (תשי"א).
חָדָשׁ!!: יהודה לייב פישמן מימון ועדה מימון · ראה עוד »
פרס הרב מימון
פרס הרב מימון לספרות ומחקר תורניים הוא פרס הניתן בתחום הספרות התורנית על ידי "יד הרב מימון" (בתוך מוסד הרב קוק), על שם הרב יהודה לייב פישמן מימון (שר הדתות הראשון של מדינת ישראל, ממקימי תנועת המזרחי).
חָדָשׁ!!: יהודה לייב פישמן מימון ופרס הרב מימון · ראה עוד »
פרס ישראל
אות פרס ישראל פרס ישראל הוא פרס שמעניקה מדינת ישראל במגוון רחב של תחומים.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב פישמן מימון ופרס ישראל · ראה עוד »
פינסק
פֿאָרווערטס, 19 באוקטובר 1924 ויליאם אוונס-גורדון, '''משפחה יהודית בפינסק''', בתוך: ''The Alien Immigrant'',כ 1903 בית הכנסת בפינסק אנדרטה לזכר יהודי פינסק-קארלין שנספו בשואה, בבית העלמין בחולון שלט הנצחה לקהילת פינסק בפתח תקווה פִּינְסְק (בבלארוסית: Пінск; ברוסית: Пинск; בפולנית: Pińsk) היא עיר במחוז ברסט בבלארוס, דרומית מערבית לבירה מינסק.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב פישמן מימון ופינסק · ראה עוד »
צה"ל
#הפניה צבא הגנה לישראל.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב פישמן מימון וצה"ל · ראה עוד »
ציונות דתית
דגלי ישראל בירושלים. הציונות הדתית היא זרם אידאולוגי בתנועה הציונית המבסס את התמיכה בלאומיות היהודית ובהקמת מדינה ליהודים כחובה הנובעת מתורת ישראל ושם דגש על הפן היהודי בציונות.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב פישמן מימון וציונות דתית · ראה עוד »
רמב"ם
רבי משה בן מימון (נולד: ד'תתצ"ח, 1138, נפטר: כ' בטבת ד'תתקס"ה, 13 בדצמבר 1204), מכונה גם בראשי תיבות רמב"ם (בערבית מוכר כמוסא בן מימון או כאבן עבד אללה, ובלשונות אירופה כמיימונידֶס) היה מגדולי הפוסקים בכל הדורות, מחשובי הפילוסופים בימי הביניים, איש אשכולות ורופא.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב פישמן מימון ורמב"ם · ראה עוד »
ראש ממשלת ישראל
ראש ממשלת ישראל הוא ראש הרשות המבצעת בשיטת הממשל בישראל.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב פישמן מימון וראש ממשלת ישראל · ראה עוד »
רש"י
רבנו שלמה יצחקי, הנודע בכינויו רש"י (ה' באדר ד'ת"ת, 1040 בערך – כ"ט בתמוז ד'תתס"ה, 13 ביולי 1105) היה תלמיד חכם צרפתי נודע, וממכונני יהדות צרפת בימי הביניים.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב פישמן מימון ורש"י · ראה עוד »
רב
רב הוא שם תואר שבעיקרו תיאר דמות כתלמיד חכם או פוסק הלכה אולם בהמשך התואר מופנה גם לצדיק או לסמכות הרוחנית בבית כנסת או במוסדות דתיים.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב פישמן מימון ורב · ראה עוד »
רוסיה
מנזר סולובצקי, השוכן בצפון רוסיה, מהווה אתר מורשת עולמית. רוסיה (ברוסית: Россия -מבטאים: ראסייה), כיום מכונה הפדרציה הרוסית (ברוסית: תעתיק פונטי: רַאסִיֿיְסְקַאיָה פֶדֶרָֿאצְיָה), היא ארץ ומדינה חוצת יבשות המשתרעת על פני מזרח אירופה וצפון אסיה.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב פישמן מימון ורוסיה · ראה עוד »
שמואל נח גוטליב
#הפניה אהלי שם (ספר)#%D7%94%D7%9E%D7%97%D7%91%D7%A8.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב פישמן מימון ושמואל נח גוטליב · ראה עוד »
שמואל בלקין
הרב פרופסור שמואל בֶּלקין (Samuel Belkin; כ"א בכסלו תרע"ב, 12 בדצמבר 1911 – י"ח בניסן תשל"ו, 18 באפריל 1976) היה חוקר מדעי היהדות, בפרט מחשבת ישראל והיהדות ההלניסטית ונשיאהּ השני של "ישיבה יוניברסיטי" בניו יורק.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב פישמן מימון ושמואל בלקין · ראה עוד »
שמות רחובות בישראל
שילוט עירוני לרחוב רמב"ם בתל אביב דוגמה לקריאת רחובות על שמות של אישים: צומת הרחובות שמעון פרס, הנרי קיסינג'ר, ואלי ויזל (שלט הרחוב על שמו אינו נראה בתמונה) בקריית חתני פרס נובל בראשון לציון. שלושתם זכו בפרס נובל לשלום, ולכן הונצחו בחייהם. שמות הרחובות ביישובי ישראל נקבעים על ידי ועדת השמות העירונית.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב פישמן מימון ושמות רחובות בישראל · ראה עוד »
שאלות ותשובות
ספרי שו"ת (בתמונה, מאת ר' עקיבא איגר) בספרייה תורנית שאלות ותשובות (בראשי תיבות: שו"ת) היא אחת מהסוגות הענפות והפוריות בספרות התורנית, בעיקר בתחום ההלכה.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב פישמן מימון ושאלות ותשובות · ראה עוד »
שר הדתות
#הפניה המשרד לשירותי דת.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב פישמן מימון ושר הדתות · ראה עוד »
שרי המאה
שרי המאה היא סדרה בת שישה כרכים (בהוצאת מוסד הרב קוק, תש"ב - תשט"ז) שנכתבה בידי הרב יהודה לייב הכהן פישמן מימון.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב פישמן מימון ושרי המאה · ראה עוד »
ששון כדורי
פייסל בביקור הקהילה היהודית בבגדאד בשנת 1925 יחד עם הרב ששון כדורי, הרב עזרא דנגור, רוסתום חידר, מנחם צאלח דניאל ונכבדי הקהילה הרב ששון כדורי (14 באוקטובר 1886 - 24 במאי 1971) היה ראש הקהילה והרב הראשי של יהדות בבל (חכם באשי) בעיראק, במשך למעלה מארבעים שנה.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב פישמן מימון וששון כדורי · ראה עוד »
שלמה הכהן (רב)
הרב שלמה הכהן מווילנה (ר' שלמה'לי מווילנה; בסביבות תקפ"ח−כ"ט בכסלו תרס"ו; 1828–1905) היה רב ומו"צ ראשי בווילנה במשך למעלה מ-40 שנה.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב פישמן מימון ושלמה הכהן (רב) · ראה עוד »
שביתת רעב
שביתת רעב היא מחאה והתנגדות בלתי אלימה באמצעות הימנעות מופגנת מאכילה ושתייה.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב פישמן מימון ושביתת רעב · ראה עוד »
ת"ר
#הפניה ה'ת"ר.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב פישמן מימון ות"ר · ראה עוד »
ת"ש
#הפניה ה'ת"ש.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב פישמן מימון ות"ש · ראה עוד »
תנועת המזרחי
תנועת המזרחי היא תנועה פוליטית ציונית דתית, שקמה בשנת 1902.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב פישמן מימון ותנועת המזרחי · ראה עוד »
תשכ"ב
#הפניה ה'תשכ"ב.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב פישמן מימון ותשכ"ב · ראה עוד »
תל אביב-יפו
קו החוף של תל אביב-יפו תל אביב-יפו (בערבית: تل أَبيب-يافا), המוכרת לרוב כתל אביב, היא עיר מעורבת במחוז תל אביב בישראל, במישור החוף הדרומי, המרכזית מבין ערי גוש דן והשנייה בגודל אוכלוסייתה בישראל.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב פישמן מימון ותל אביב-יפו · ראה עוד »
תלמוד
תַּלְמוּד הוא סוגה לימודית שהחלה ונפוצה בתקופת האמוראים, חכמי ישראל בתקופה שלאחר חתימת המשנה, בתחילת המאה ה-3.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב פישמן מימון ותלמוד · ראה עוד »
תוספות
העמוד הראשון בתלמוד הבבלי במהדורת וילנא. הטקסט במרכז הוא התלמוד ומסביב - דברי הפרשנים השונים: בצד הפנימי (כאן מימין) רש"י ובצד החיצוני (כאן משמאל) בעלי התוספות. התוספות הן חיבורים קולקטיביים רבים של רבני יהדות אשכנז וצרפת על התלמוד, שעריכתם נפרסה על פני תקופה של כמאתיים שנה.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב פישמן מימון ותוספות · ראה עוד »
לח"י
#הפניה לוחמי חרות ישראל.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב פישמן מימון ולח"י · ראה עוד »
ליטא
העיר העתיקה בעיר הבירה וילנה מראה בעיר קובנה השנייה בגודלה במדינה רפובליקת ליטא (בליטאית: Lietuvos Respublika) היא רפובליקה בלטית בצפון-מזרח אירופה.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב פישמן מימון וליטא · ראה עוד »
ליטאים (זרם)
ליטאים (ביידיש: ליטוואקעס) הם יהודים חרדים אשכנזים שאינם משתייכים לתנועת החסידות.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב פישמן מימון וליטאים (זרם) · ראה עוד »
ט' בתמוז
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב פישמן מימון וט' בתמוז · ראה עוד »
חסידים
#הפניה תנועת החסידות.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב פישמן מימון וחסידים · ראה עוד »
חבר הכנסת
מערכת בחירות ארצית חבר הכנסת (בראשי תיבות: ח"כ) הוא אחד מ-120 הנציגים המכהנים בכנסת, לאחר שנבחרו לכהונה זו על ידי אזרחי מדינת ישראל בבחירות דמוקרטיות.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב פישמן מימון וחבר הכנסת · ראה עוד »
חובבי ציון
חובבי ציון או חיבת ציון הוא שם כולל למספר אגודות ציוניות שנוסדו במזרח אירופה בסוף המאה ה-19 ודגלו בציונות מעשית, למשל: עלייה והתיישבות יהודית בארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב פישמן מימון וחובבי ציון · ראה עוד »
חיים משה שפירא
חיים משה בצלאל שפירא (26 במרץ 1902 – 16 ביולי 1970) היה חבר הכנסת ושר בממשלות ישראל.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב פישמן מימון וחיים משה שפירא · ראה עוד »
חיים חזקיהו מדיני
הרב חיים חזקיהו מדיני (ז' בחשוון תקצ"ג, 1832 - כ"ד בכסלו תרס"ה, 1904), הוא מגדולי האחרונים, מחבר הספר שדי חמד ועוד, ומכונה לרוב על שם ספרו זה 'השדי חמד'.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב פישמן מימון וחיים חזקיהו מדיני · ראה עוד »
בן-גוריון
#הפניהדוד בן-גוריון.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב פישמן מימון ובן-גוריון · ראה עוד »
בסרביה
מפת בסרביה בחלוקה למחוזות סמל בסרביה (בתקופת האימפריה הרוסית) בֵּסָרַבְּיָה (ברומנית: Basarabia; באוקראינית: Бесарабія) הוא חבל ארץ היסטורי במזרח אירופה, שהיה לסירוגין תחת שלטון רומני, עות'מאני, רוסי, ופולני-ליטאי.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב פישמן מימון ובסרביה · ראה עוד »
ברדיצ'ב
ברדיצ'ב (באוקראינית: Бердичів; ברוסית: Бердичев; בפולנית: Berdyczów; ביידיש: בערדיטשעוו) היא עיר במחוז ז'יטומיר שבאוקראינה, הממוקמת כ-40 ק"מ דרומית לבירת המחוז, העיר ז'יטומיר.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב פישמן מימון וברדיצ'ב · ראה עוד »
ברכת שהחיינו
בִּרְכַּת שֶׁהֶחֱיָנוּ (נקראת גם ברכת הזמן) היא ברכת שבח שתיקנו חכמים לברך בשני סוגי מצבים: בשעה שזוכים להגיע לחג או מועד, או בזמן קיום מצווה שקבוע לה זמן כמו תקיעת שופר, נטילת לולב והדלקת נרות חנוכה.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב פישמן מימון וברכת שהחיינו · ראה עוד »
בית הקברות סנהדריה
צומת סנהדריה בית הקברות סנהדריה הוא בית קברות יהודי השוכן בצפון ירושלים בסמוך לשכונת סנהדריה, ובסמוך לצומת הרחובות שמואל הנביא, שדרות אשכול ובר-אילן (צומת סנהדריה).
חָדָשׁ!!: יהודה לייב פישמן מימון ובית הקברות סנהדריה · ראה עוד »
גמרא
#הפניה תלמוד בבלי.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב פישמן מימון וגמרא · ראה עוד »
גאולה בת-יהודה
גאולה בת-יהודה (שם העט של גאולה רפאל; כ"ו באייר תרע"ז, 18 במאי 1917 - כ"ו בכסלו תשע"ח 13 בדצמבר 2017) הייתה סופרת ישראלית והיסטוריוגרפית של הציונות הדתית.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב פישמן מימון וגאולה בת-יהודה · ראה עוד »
דרכון
דרכון אמריקאי ביומטרי חותמות בדרכון דַּרְכּוֹן הוא תעודה ציבורית המונפקת על ידי מדינה או רשות אוטונומית עבור אזרחיה (ולפעמים גם עבור אלה שאינם אזרחיה), אשר משמשת בעת מעבר גבולות בין-מדינתיים.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב פישמן מימון ודרכון · ראה עוד »
דבר אברהם
#הפניה אברהם דוב כהנא שפירא.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב פישמן מימון ודבר אברהם · ראה עוד »
דוקטור לשם כבוד
תעודת דוקטור לשם כבוד שהעניקה האוניברסיטה העברית בירושלים לחיים ויצמן (שהיה דוקטור לכימיה) University of Piraeus, ינואר 2018 וכן ביוני 2021 אוניברסיטת בן-גוריון דוקטור לשם כבוד (בלטינית:.Dr. h. c) הוא תואר כבוד שמעניק מוסד אקדמי, לרוב אוניברסיטה, כדי לכבד אישים שהוא חפץ ביקרם.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב פישמן מימון ודוקטור לשם כבוד · ראה עוד »
דוד בן-גוריון
דָּוִד בֶּן־גּוּרְיוֹן (גְּרין;; 16 באוקטובר 1886, י"ז בתשרי תרמ"ז – 1 בדצמבר 1973, ו' בכסלו תשל"ד) היה מדינאי ישראלי וראש הממשלה הראשון של מדינת ישראל.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב פישמן מימון ודוד בן-גוריון · ראה עוד »
ה'תרל"ו
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב פישמן מימון וה'תרל"ו · ראה עוד »
ה'תשכ"ב
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב פישמן מימון וה'תשכ"ב · ראה עוד »
הממשלה הזמנית
הממשלה הזמנית של ישראל היא ממשלת ישראל שכיהנה החל מהקמת המדינה ב-14 במאי 1948 (ה' באייר ה'תש"ח), ועד ל-10 במרץ 1949 (ט' באדר ה'תש"ט), עת הוקמה הממשלה הראשונה, לאחר הבחירות לכנסת הראשונה.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב פישמן מימון והממשלה הזמנית · ראה עוד »
המנדט הבריטי
המנדט הבריטי מטעם חבר הלאומים על פלשתינה (ארץ-ישראל), המוכר בעברית בשמות "המנדט הבריטי" או פשוט "המנדט", הוא מנדט (ייפוי כוח, פיקדון) שקיבלה הממלכה המאוחדת מידי מדינות ההסכמה בוועידת סן רמו 1920, וקיבלה לכך תוקף נוסף מידי חבר הלאומים ב-1922.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב פישמן מימון והמנדט הבריטי · ראה עוד »
האימפריה הרוסית
האימפריה הרוסית (ברוסית: Российская Империя), או רוסיה הקיסרית, הייתה מדינה ומערכת שלטונית שהתקיימה ברוסיה מאז עלייתו לשלטון של פיוטר הגדול בסוף המאה ה-17 ועד להדחתו של הצאר האחרון ניקולאי השני במהפכת פברואר ב-1917.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב פישמן מימון והאימפריה הרוסית · ראה עוד »
הסזון
הסֶזוֹן (בצרפתית: saison – "עונה", המילה משמשת בהקשר זה כקיצור לביטוי "la saison de chasse" – "עונת הציד") הוא כינוי למאבק שניהל ארגון ההגנה נגד האצ"ל בין דצמבר 1944 לפברואר 1945, כדי לאלצו לחדול מביצוע פעולות נגד כוחות המנדט הבריטי.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב פישמן מימון והסזון · ראה עוד »
הסוכנות היהודית
שנות ה-30 תעודת עליה שהוצאה על ידי הסוכנות היהודית בוורשה, ספטמבר 1935 הסוכנות היהודית לארץ ישראל, הידועה בשמה המקוצר הסוכנות היהודית, היא ארגון יהודי כלל עולמי, שמרכזו בישראל.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב פישמן מימון והסוכנות היהודית · ראה עוד »
העלייה השנייה
העלייה השנייה היא גל ההגירה היהודי שהגיע לארץ ישראל בשלטון האימפריה העות'מאנית משנת תרס"ד (1904) עד קיץ 1914, תשעה באב תרע"ד, ונקטעה על ידי מלחמת העולם הראשונה.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב פישמן מימון והעלייה השנייה · ראה עוד »
הצופה
left הצופה היה יומון ישראלי בעל אופי דתי-לאומי שיצא לאור במשך 71 שנה, מ-1937 ועד 2008, אז התמזג עם העיתון מקור ראשון.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב פישמן מימון והצופה · ראה עוד »
הקלטת טקס הכרזת העצמאות
דוד בן-גוריון בטקס הכרזת העצמאות, ולפניו המיקרופונים של חברת "צליל" טקס הכרזת העצמאות של מדינת ישראל שנערך ביום שישי, ה' באייר תש"ח, 14 במאי 1948, בבניין המוזיאון שבשדרות רוטשילד 16 בתל אביב, הוקלט במלואו באמצעות חריטה ישירה של תקליטים על גבי מכונות הקלטה מיוחדות.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב פישמן מימון והקלטת טקס הכרזת העצמאות · ראה עוד »
הרבנות הראשית לישראל
הרבנות הראשית לישראל היא המוסד הרבני העליון הרשמי של מדינת ישראל.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב פישמן מימון והרבנות הראשית לישראל · ראה עוד »
השבת השחורה
חלק מהנשק שנתפס בקיבוץ יגור במהלך השבת השחורה השבת השחורה הוא כינוי שניתן ליום שבת, ל' בסיוון תש"ו, 29 ביוני 1946, שבו ערך השלטון הבריטי בארץ ישראל סדרה של פעולות כנגד היישוב היהודי, שבמסגרתן הוטל עוצר על ערים (תל אביב, ירושלים, חיפה, רמת גן, נתניה ועוד), קיבוצים ומושבים, נערכו חיפושים מבית לבית, ורבים ממנהיגי היישוב נעצרו.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב פישמן מימון והשבת השחורה · ראה עוד »
התפטרות
התפטרות היא סיומם של יחסי עובד-מעביד ביוזמת העובד, בדרך של פרישה מעבודתו כשכיר, זאת בשונה מפיטורים הנעשים ביוזמת המעסיק.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב פישמן מימון והתפטרות · ראה עוד »
הלכה
תלמוד הבבלי, מהדורת וילנא הֲלָכָה היא כינוי ביהדות לכלל החוקים שעל פיהם מצווה היהודי לנהוג, שנקבעו על ידי התורה או על ידי הרבנים.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב פישמן מימון והלכה · ראה עוד »
החזית הדתית המאוחדת
החזית הדתית המאוחדת הייתה רשימה מאוחדת למפלגות המזרחי, הפועל המזרחי, אגודת ישראל, פועלי אגודת ישראל והאיחוד הדתי הבלתי-מפלגתי, שהתמודדה בבחירות לכנסת הראשונה וזכתה ב-16 מנדטים.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב פישמן מימון והחזית הדתית המאוחדת · ראה עוד »
הבחירות לכנסת השנייה
הבחירות לכנסת השנייה התקיימו ב-30 ביולי 1951, כ"ו בתמוז ה'תשי"א, ותוצאות הבחירות קבעו את הרכב הסיעות בכנסת השנייה.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב פישמן מימון והבחירות לכנסת השנייה · ראה עוד »
הגאון מווילנה
רבי אליהו בן שלמה זלמן (ט"ו בניסן ה'ת"ף, 23 באפריל 1720 – י"ט בתשרי ה'תקנ"ח, 9 באוקטובר 1797), שנודע בכינויים: הגאון מווילנה (ביידיש: דער וילנער גאון), הגאון החסיד ואף בפשטות – הגאון, או בראשי תיבות: הַגְּרָ"א (הגאון רבנו אליהו), היה פוסק, מקובל ואיש אשכולות, שבלט במעמדו החריג בתקופת האחרונים כסמכות רבנית עליונה.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב פישמן מימון והגאון מווילנה · ראה עוד »
הגר"א
#הפניה הגאון מווילנה.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב פישמן מימון והגר"א · ראה עוד »
ההגנה
ארגון ההגנה היה הארגון הצבאי הגדול והמרכזי של היישוב היהודי והתנועה הציונית בארץ ישראל בתקופת המנדט הבריטי, בין 1920 ל-1948, והיה התשתית להקמת צבא ההגנה לישראל עם הקמת המדינה.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב פישמן מימון וההגנה · ראה עוד »
הכנסת הראשונה
הכנסת הראשונה (נקראה בתחילה האספה המכוננת) הייתה הגוף הנבחר הראשון במדינת ישראל, שתפקידה היה לכונן את חוקת מדינת ישראל.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב פישמן מימון והכנסת הראשונה · ראה עוד »
הכנסת השנייה
הכנסת השנייה הושבעה ב-20 באוגוסט 1951 (י"ח באב תשי"א).
חָדָשׁ!!: יהודה לייב פישמן מימון והכנסת השנייה · ראה עוד »
הכרזת העצמאות
מוזיאון תל אביב (בית דיזנגוף), שבשדרות רוטשילד 16, בעת הכרזת העצמאות הננו מתכבדים לשלוח לך בזה הזמנה '''למושב הכרזת העצמאות''' שיתקיים ביום ו', ה' באייר תש"ח (14.5.1948) בשעה 4 אחה"צ באולם המוזיאון (שדרות רוטשילד 16). אנו מבקשים לשמור בסוד את תוכן ההזמנה ואת מועד כינוס המועצה. המוזמנים מתבקשים לבוא לאולם בשעה 3.30.שבכבוד רב, המזכירות.שההזמנה היא אישית. תלבשת: בגדי חג כהים הכרזת העצמאות של מדינת ישראל התקיימה ביום שישי, ה' באייר ה'תש"ח, 14 במאי 1948 בעיר תל אביב, בבית דיזנגוף שבשדרות רוטשילד 16.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב פישמן מימון והכרזת העצמאות · ראה עוד »
וילנה
וִילְנָה (בעברית גם בכתיב וילנא; בליטאית: Vilnius,; ברוסית: Вильнюс; בפולנית: Wilno, בבלארוסית: Ві́льня, ביידיש: ווילנע) היא עיר הבירה של ליטא.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב פישמן מימון ווילנה · ראה עוד »
כפר מימון
כְּפַר מַיְמוֹן הוא מושב דתי בנגב הצפוני-מערבי, כ-5 ק"מ מנתיבות ומשתייך למועצה אזורית שדות נגב.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב פישמן מימון וכפר מימון · ראה עוד »
י"ב בכסלו
סלבדור לפני טביעתה.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב פישמן מימון וי"ב בכסלו · ראה עוד »
יעקב גולדמן (רב בתי הסוהר)
הרב יעקב גולדמן (קפטן) בעת שירותו בצבא הבריטי, 1943 הרב יעקב גולדמן (ט' באלול ה'תרס"ו – י"ד בתמוז תשמ"ו; 30 באוגוסט 1906 – 21 ביולי 1986) היה רב בתי הסוהר ומחנות המעצר בארץ ישראל בתקופת המנדט הבריטי, מזכירו ויד- ימינו של הרב הראשי יצחק אייזיק הלוי הרצוג, ופעיל באכלוס הרובע המוסלמי ביהודים לאחר מלחמת ששת הימים.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב פישמן מימון ויעקב גולדמן (רב בתי הסוהר) · ראה עוד »
ירושלים
יְרוּשָׁלַיִם (נהגה אל־קֻדְס; או לחלופין أُورُشَلِيم, אוּרֻשַׁלִים) היא עיר הבירה של מדינת ישראל, והעיר עם האוכלוסייה הגדולה ביותר במדינה.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב פישמן מימון וירושלים · ראה עוד »
ישראל
יִשְׂרָאֵל היא מדינה במזרח התיכון, בדרום-מערב אסיה, השוכנת על החוף הדרום־מזרחי של הים התיכון.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב פישמן מימון וישראל · ראה עוד »
ישיבה יוניברסיטי
אוניברסיטת ישיבה (באנגלית: Yeshiva University או בקיצור YU) היא אוניברסיטה יהודית פרטית בניו יורק שנוסדה ב-1886.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב פישמן מימון וישיבה יוניברסיטי · ראה עוד »
יחיאל מיכל הלוי אפשטיין
הרב יחיאל מיכל הלוי אפשטיין (כ' בשבט תקפ"ט, 24 בינואר 1829 – כ"ב באדר ב' ה'תרס"ח 24 במרץ 1908) היה רבה של נובהרדוק, פוסק ומחבר הספר ערוך השולחן על ארבעת חלקי השולחן ערוך.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב פישמן מימון ויחיאל מיכל הלוי אפשטיין · ראה עוד »
יוסף זונדל מסלנט
רבי יוסף זונדל מסַלַנְט (1786 – אוקטובר 1865) היה מגדולי תלמידי התלמידים של הגר"א, איש תורה מוסר וחסידות, ומהמנהיגים של העדה האשכנזית בירושלים.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב פישמן מימון ויוסף זונדל מסלנט · ראה עוד »
10 במרץ
10 במרץ הוא היום ה-69 בשנה (70 בשנה מעוברת), בשבוע ה-10 בלוח הגרגוריאני.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב פישמן מימון ו10 במרץ · ראה עוד »
10 ביולי
10 ביולי הוא היום ה-191 בשנה, (192 בשנה מעוברת) בשבוע ה-28 בלוח הגרגוריאני.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב פישמן מימון ו10 ביולי · ראה עוד »
11 בדצמבר
11 בדצמבר הוא היום ה־345 בשנה (346 בשנה מעוברת), בלוח הגרגוריאני.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב פישמן מימון ו11 בדצמבר · ראה עוד »
14 בפברואר
14 בפברואר הוא היום ה-45 בשנה בלוח הגרגוריאני.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב פישמן מימון ו14 בפברואר · ראה עוד »
1875
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב פישמן מימון ו1875 · ראה עוד »
1900
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב פישמן מימון ו1900 · ראה עוד »
1905
אלברט איינשטיין.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב פישמן מימון ו1905 · ראה עוד »
1913
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב פישמן מימון ו1913 · ראה עוד »
1936
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב פישמן מימון ו1936 · ראה עוד »
1937
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב פישמן מימון ו1937 · ראה עוד »
1949
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב פישמן מימון ו1949 · ראה עוד »
1951
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב פישמן מימון ו1951 · ראה עוד »
1962
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב פישמן מימון ו1962 · ראה עוד »
20 באוגוסט
20 באוגוסט הוא היום ה-232 בשנה בלוח הגרגוריאני (233 בשנה מעוברת).
חָדָשׁ!!: יהודה לייב פישמן מימון ו20 באוגוסט · ראה עוד »
8 באוקטובר
8 באוקטובר הוא היום ה-281 בשנה (282 בשנה מעוברת).
חָדָשׁ!!: יהודה לייב פישמן מימון ו8 באוקטובר · ראה עוד »
מפנה מחדש כאן:
י"ל מימון, יהודה ליב הכהן פישמן, יהודה ליב הכהן מימון, יהודה לייב פישמן מיימון, יהודה לייב מימון.
אזכור
[1] https://he.wikipedia.org/wiki/יהודה_לייב_פישמן_מימון
